{"bookId": "kabala-75888480a004", "part": "1", "torah": "8", "title": "ספר קלח פתחי חכמה — חלק ב:", "hebrewTitle": "חלק ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-75888480a004/1/8/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-75888480a004/1/8/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב: \nא. ועומד בחוץ, וזה כי האור שהלך לכנס בכלי - לא כולו נכנס, אלא חציו עומד בחוץ. \nוכן עושה פעולתו ועומד על משמרתו, זה שבפנים כמו זה שבחוץ. ועוד תבין אלה הענינים \nמה הם - בחלק הג' מן המאמר הזה: \nב. ומקיפו, ר\"ל שאינו עומד מרחוק, שלא יהיה לו שייכות עם הנפעל, שהוא הרשימו, אלא \nמקיפו: \nג. ונקרא שכולל כחו, ר\"ל שהוא סיבה לו, ונמצא שכולל אותו כסיבה למסובב: \nד. ומביט עליו לכל צד, היינו שכל סיבה צריכה להספיק לכל חלקי המסובב ממנה. והמקיף \nהוא סיבה לכלי כנ\"ל. אם כן צריך להביט עליו לכל צד: \nחלק ג, ואף על פי כן, הכל רק בדרך מה שהוא משתווה לרשימו, אף על פי שהוא מקיף, שלא \nנגבל בכלי, אינו כמו הא\"ס ב\"ה המקיף שהוא חוץ לכל גבול, אלא כל מה שנכנס לחלל \nמשתווה הכל לרשימו. ולכן האור המקיף שייך לכלי: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "חלק ד: \nא. וזהו אור פנימי ומקיף. אלה הם השמות של שתי המדרגות: \nב. של ספירות שהוא סוד הכלי, וזה ביאור כל ענין זה של פנימי ומקיף. והוא מה שפירש \nברע\"מ פ' אמור על א\"ס ב\"ה, שהוא בגו כל ספירה ולבר מכל ספירה. והענין הוא כמו \nשאמרנו כבר, איך הקו מנהג הרשימו בכל אותם הדרכים שזכרתי, דהיינו שהפעולה היא בדרך \nבלתי -תכלית, ושהיא בדרך השלמות. נמצא שעל כל מדרגה ומדרגה מן הרשימו יש השקפת הא\"ס \nב\"ה על המדרגה בשלמותו. ואין קיום לחלקים אלא מפני שהרצון רוצה בהם. וזהו ענין הא\"ס \nב\"ה הנמצא בכל ספירה וספירה בכל צד, שאין קיום לשום ענין של הספירה ההיא אלא ממנו. \nונמצא שכל העיקר הוא הא\"ס ב\"ה, ומכל פעולה שהוא פועל לצורך הנבראים, אפילו מה שהוא \nלפי ענינם, עם כל זה אינו מתגלה ממנו אלא החלק היותר קטן שבה. ונמצא שהשקפת הא\"ס על \nהמדרגה המוגבלת, שהיא מה שמקבלים התחתונים - רוב ההשקפה נשגבה ממנו, וזהו האור \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המקיף. והחלק האחרון שבפעולה הוא אותו השלמות שמתלבש בפועל הנפעל. דהיינו שאפילו \nהשלמות שאנו מבינים שיש בפועל, הנפעל בסוד קו שבתוך הרשימו, אינו אלא החלק הקטן \nשבפעולה ההיא, והוא העומד לנהג הרשימו הנראה, ששיעורו כנגד החלק הקטן ההוא. והנה \nההשקפה הזאת נמצאת בכמה דרכים בספירה, בתוכה ממש, בכל חילוקי הדרגותיה, שהם הנקראים \nכלים - חיצון ופנימי ותיכון, והעיקר מבחוץ לה בסוד מקיף עליה. וכל אלה נקראים בשמות \nפרטיים לפי דרך התפשטותם. וכל הדרך המבואר בדברי הרב זללה\"ה בענין התפשטות אור \nפנימי ומקיף, הוא רק על ההשקפה הזאת המתפשטת גם היא במדרגות לפי סדר חקות הרשימו \nומדרגותיו. ענין זה במראה יראה, האורות בנוים מכלים מתוקנים, ובתוכם וסביבם אור א\"ס \nב\"ה בסוד אור פנימי ומקיף: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פתח כט\nהספירות ופנימיותן - בנין הרשימו והארת הקו: \nהספירות הם מה שיצא מסוד המקום שנעשה בזמן הצמצום. כל ספירה - חלק מן הרשימו. \nולפנים מזה יש פנימיות הנמצא מצד קו הא\"ט ב\"ה שנכנס בתוכו. והקו מאיר בתוך הפנימיות \nבסוד נשמה לנשמות. ומצד זה הוא שוה בכל המדרגות לגמרי. אך הנשמה שהיא הלבוש שלו - \nזאת נעשית לכל פרצוף לפי מה שראוי לו. ובה נבחנים הפרצופים זה מזה, שאין השינוי \nבקו, אלא בלבוש שלו שהיא הנשמה: \nאחר שידענו הקו והרשימו בכלל, עוד יש לדעת פרטות הענין, איך מזה נעשו הספירות: \nחלקי המאמר הזה ד'. ח\"א, הספירות הם מה שיצא וכו', וזה בנין חיצוניות הספירות. ח\"ב, \nולפנים מזה, וזה ענין פנימיותם. ח\"ג, והקו מאיר, וזה ענין פנימיות נעלם יותר. ח\"ד, \nומצד זה הוא שוה, וזה ההפרש שבין הפנימיות בין הא' לב': \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חלק א: \nא. הספירות הם מה שיצא מסוד המקום שנעשה בזמן הצמצום, היינו כי הנה כבר נתפרש \nלמעלה, שהמקום הוא מה שנותן המציאות לנמצאים, עד שמה שאינו מוכן בו - אי אפשר לצאת \nאחר כך. וכן קודם שהיה המקום, לא היה אפשר לשום נמצא להמצא. ואחר שנעשה המקום - \nיצאו הספירות, ויצאו לפי מה שהוא המקום. אך לפי המקום לא יש אלא הרשימו, כי הוא \nלבדו נשאר כשניתן המקום. וכבר שמעת למעלה, שכל מה שהיה יכול לצאת לגילוי - כבר יצא \nברשימו. אם כן אין הספירות אלא מן הרשימו: \nב. כל ספירה - חלק מן הרשימו, והיינו שהרשימו היה נקרא כך כנ\"ל, עד שלא היה פעולה \nאחרת כי אם להיות מה שנשאר מן הצמצום. אך אחר כך התחיל לפעול, שהיו חלקיו נבנים \nונעשים עולמות ופרצופים, עד שכל ספירה בכל מקום שהיא - היא חלק אחד מן הרשימו. וזה \nפשוט, כי הנה הרשימו הוא כללות כל העתיד להיות בספירות בכל מקום שהם, אלא שהיה הכל \nבכלל אחד. על כן בבחינה זו נקרא רק שורש למה שעתיד. אבל באמת, הוא הכלל של כל מה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שעתיד להיות, שמה שנהיה אחר כך - הכל פרטים ממנו. כל פרט הוא חלק מן הכלל, אם כן כל \nמה שהוא בספירות בכל מקום שהם - הוא חלק מן הרשימו. ואפילו שתצא אחר כמה מדרגות - \nלא אריא, שהרי לא יכלה לצאת אלא שם. אבל לא מפני זה [נאמר] שלא תהיה חלק מן הרשימו \nהעליון, כי כבר שמעת שמה שלא נכלל שם בכלל - אי אפשר להיות אחר כך בפרט כלל: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חלק ב: \nא. ולפנים מזה יש פנימיות, וזה, כי כבר כל זה הולך לפי סדר דמות אדם, כמ\"ש עוד \nלקמן, וכמו שפירשנו למעלה בסוד נשמה וגוף. וזה הפנימיות הוא נשמה לכלי. אחר כך יש \nנשמה לנשמה, כמו שיש לאדם, כדלקמן: \nב. הנמצא מצד קו הא\"ס ב\"ה שנכנס בתוכו. וזה, כי כל חיבור שני דברים מוליד תמיד דבר \nנוסף אמצעי ביניהם. וזהו הנמצא מצד קו א\"ס, שמן הכניסה עצמה נולד דבר זה. והאמת, \nשבהכנס הקו בתוך הרשימו - מזהיר ממנו זוהר לפי הכניסה הזאת, והוא מתיחס אל המקום \nשנכנס בו, וזהו הנשמה של הכלי. וז\"ס המוחין הפרטים של כל פרצוף: \nחלק ג, והקו מאיר בתוך הפנימיות בסוד נשמה לנשמות, וזה מה שהוזכר תמיד בס' הזוהר \nובתיקונים ענין שקיו דאילנא, שזה אינו המוחין, כי המוחין הם דברים פרטים לפי בנין \nהפרצוף, כמבואר בדרושים: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "חלק ד: \nא. ומצד זה הוא שוה בכל המדרגות לגמרי, זה צריך לפי מה שנתבאר בזוהר - לא אשתני בכל \nאתר. דמציאות זה פשוט, כי הקו עומד רק בבחינת הפעולה השלמה של א\"ס ב\"ה, שהוא פועל \nבה החקים הנגבלים כולם, וזה פירשנו למעלה כבר. אך הפעולה השלמה הזאת - נך נבחין \nאותה בכתר, שהוא החק והספירה היותר עליונה, כמו במלכות שהיא אחרונה. כי כל מה שפועל \nהא\"ס - פועל אותו בשלמות, ואין חילוק בזה בין קטן לגדול, אם כן הקו הוא שוה בכל \nהמדרגות, ועוד שזה דבר נאות אל הא\"ס ב\"ה - שלא יהיה הוא משתנה כלל, אלא הספירות הם \nהמשתנות. וזה, כי הספירות הם לפי מה שמקבלים הנבראים לפי הכנתם, וכיון שיש שינוי \nבהכנת המקבלים - ימצא שינוי בספירות. אך קו הא\"ס ב\"ה, שהוא לפי שלמותו, אין שייך בו \nשינוי. ועוד דבר זה נראה בבחינת הנשמה והגוף גם כן. כי בגוף הוא חילוק האברים, ומה \nשמוטבע באבר אחד, אינו מוטבע באבר אחר. אך הנשמה כולה היא נשמה אחת, ולא נאמר שחלק \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הנשמה בחוטם אינה חלק הנשמה שביד, אלא כל הנשמה בכל חלק. והרי היא שוה בכל חלק מן \nהגוף, והפעולות משתנות בחלקי הגוף. אך הנהגת הגוף הוא על ידי הנשמה. הרי נמצא \nשהנשמה מנהגת את הגוף בכל שינוי פעולות בלא שתשתנה היא. והקו הוא כנשמה לגוף, שכבר \nפירשנו שהכחות מחולקים ברשימו כגוף, אך הקו מנהיגו כנשמה, אם כן צריך שיהיה שוה בכל \nהמדרגות. ושתי ההבחנות האלה שאמרנו - להיות הספירות לפי המקבלים, וכן ענין הנשמה \nוהגוף, מבוארים יחד בדברי רע\"מ פ' פנחס (רנ\"ד ע\"ב), ההוא אבר דעביד ביה פקודא \nאתקריאת נשמה לגביה וכו' ע\"ש. ועוד הבחנה שלישית בזה הענין - היחוד והשכר והעונש \nשכבר פירשתי לך, שהשכר ועונש ענינו בספירות, והוא משתנה לפי המעשים, על כן הם \nמשתנות. אך היחוד הולך לתכלית אחת לבד בכל פעולה, בלי שום שינוי. וזהו הקו שהוא שוה \nבכל המדרגות. ותבין שההשואה הזאת היא השואה גמורה, פירוש - כי יש נושאים משתוים זה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לזה בערך, ויש שמשתוים לצד אחד, ששניהם באים בו אל מקום אחד, או תחת סוג אחד, ויש \nשמשתוים לגמרי. אך הקו השואתו היא לגמרי, וזה פשוט מכל הראיות שהבאנו, שהרי פעולתו \nשוה ממש בכל מדרגה בלא שום שינוי כלל: \nב. אך הנשמה שהיא לבוש שלו, הלבוש בענין הנשמה הוא ענין אחד בינה ובין הגוף, מתיחס \nאל הגוף, שבהתלבשה בו - פועלת הפעולות הצריכות לפי הגוף ההוא, וכשהיא חוץ ממנו - \nאינה פועלת כך. וזה הלבוש שמלביש הקב\"ה את הנשמה בבואה לגוף, כמו שפירש בזוהר. שאם \nלא היה זה הלבוש - לא היה לה להתיחס עם הגוף כלל, והרי קודם שבאה לעוה\"ז היתה כמו \nמלאך בלא יצה\"ר, בלא בחירה. ובהכנסה בגוף, נעשית בעלת יצה\"ר ובעלת בחירה. אך הכלל \nנמשך מהתלבשה בזה לבוש הגוף. וכל עניני הלבושים למעלה הם בסוד זה - משנים פעולה \nלמתלבש בהם כפי ענינם. וכן אמרו בענין הנחושת שהוא לבוש שלובשת השכינה. כשרוצה לזון \nאת הקליפות. וכן בתיקונים, לבושים דלביש ברמשא לא לביש בצפרא. כי העצם הוא אחד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תמיד, ומתלבש בלבושים שונים, ועל פי ענינם פועל כל הפעולות השונות שפועל. ותראה שכן \nמצינו שכתוב, \"ויעט כמעיל קנאה וילבש צדקה כשריון\". ולפי הענין הזה ברצות הרצון \nהעליון להכניס הקו לנהג את הרשימו, שהוא רחוק ממנו כגוף מן הנשמה, הוצרך הלבוש \nהאמצעי ביניהם, כמו שיש בין הגוף והנשמה, ואז בהתלבשו שם - פועל ברשימו מה שיש לו \nלפעול: \nג. זאת נעשית לכל פרצוף לפי מה שראוי לו, כל פרצוף לפי מה שהוא צריך לקבל ההנהגה מן \nהקו השוה. אך אין קבלת הפרצופים ממנו אלא על ידי הלבוש הזה. אם כן הלבוש הזה צריך \nשיהיה בכל פרצוף לפי מה שהוא, כדי שבכל אחד מן הלבושים האלה יפעל הקו פעולתו השוה: \nד. ובה נבחנים הפרצופים זה מזה, כי כל הבחנות שנבחין בספירות למעלה, צריך שיהיה על \nפי סדר דמות אדם למטה, כדלקמן. שהרי דמות זה משתרש למעלה בכל המדרגות. וכמו שנוכל \nלדון מן הספירות אליו, כך נוכל לדון ממנו לספירות, וכדלקמן. והרי אנו רואים שהגופות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שוים בבחינת האדם בצורתם הכללית, וההפרש בין איש לחבירו בענין המדות והחכמה ויקר \nהשכל - היא בנשמה. וההפרש באיש עצמו בין זמן לזמן, וכל עניני הנהגת הגוף ופעולותיו \n- מן הנשמה הן. ובאמת כך הוא למעלה. וכן תמצא כפי הנלקט מכל הדרושים אשר להרב הקדוש \nהאר\"י זללה\"ה, וכל המאמרים מרשב\"י זללה\"ה. סוד כל זה הוא המוחין, שהם הפנימיות של \nהפרצופים, שבהם כל ההנהגה, וכל הפרצוף מתנהג על ידם. והם משתנים בפרצופים עצמם מזמן \nלזמן, ומשנים עניניהם ופעולותיהם, וכמו שאפרש לך לקמן במקומו. ואלה הם הנקראים בשם \nלבוש הזה לקו הפנימי, שבהם ו, נבחנים הפרצופים זה מזה ככל עניניהם, אם במהותם, \nפירוש - להיותם חסד דין רחמים, אם בכמות ערכם, פירוש - להיותם גדולי הערך או קטני \nהערך. כי לפי מה שהם - כך מקבלים הארה מן הקו המלובש בם. וזהו: \nה. שאין השינוי בקו, אלא בלבוש שלו, שהיא הנשמה, כי לכאורה יקשה שינוי הפרצופים זה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מזה בענין גדולת ערכם, כי הנה זה תלוי לפי קרבתם או ריחוקם מא\"ס ב\"ה. אך קו הא\"ס \nב\"ה עומד בכל המדרגות בשוה, אם כן היו צריכים להיות כולם שוים. אך הענין הוא זה \nשפירשתי, כי אף על פי שהקו שוה, אבל הלבוש הוא משתנה, וכפי ערך הלבוש כך הוא מקבל \nמן הקו. ונמצאו הפרצופים גדולים וקטנים - ולפי מה שמוכן הנשמה שלהם לקבל מן הקו \nשבה. ותבין ממה שנאמר במאמר הזה ובמאמר הקודם, כי שלשה דברים יש בספירות, הכלים, \nהמוחין, והאורות הפנימים ומקיפים. הכלים הם מדרגות הרשימו, החוקים הנמצאים אחר העלם \nהשלמות. והאורות הפנימים ומקיפים, הם מה שהא\"ס נמצא בכל המדרגות. והמוחין הם \nהלבושים הנעשים בכל פרצוף לפי מה שהוא, שבם נמצא השקפת הא\"ס ב\"ה כנ\"ל. והמוחין יש \nבהם נפש רוח נשמה חיה יחידה מצד עצמם. ואין חיה יחידה אלו - המקיפים שאנו מזכירים \nמאורות פנימים ומקיפים, כי הרי תמצא שהדרושים סותרים זה את זה לגמרי, ולא אאריך בזה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עתה, כי הוא דבר נראה לעינים בדרושים שנאמר בענין המוחין, ומה שנאמר בענין א\"ס ב\"ה \nומקיף. והתירוץ הוא זה שאמרתי עתה, ותמצא בזה הכל מבואר, כי, יש גם כן לענין זה של \nהאורות דרך פרטי להתפשטותם. וכן הם מגיעים לפרצופים באותו הדרך הנאמר שם. בלבוש של \nהחכמה וחלוק של בינה, והכל כמוזכר שם. ענין זה במראה, יראה הפרצופים במוחיהם עם הקו \nפנימיות שוה בכולם: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פתח ל\nהקדמה כללית להשתלשלות ההנהגה מהצמצום: \nבצמצום הושרש שילכו הדברים לפי הנהגת העולם עד הסוף, פירוש - שיוכלו הקלקולים \nלהמצא, אך שסוף הכל יחזור הכל לתיקון האחרון, שהיחוד יראה לאמיתו. ועל פי הדרך הזה \nהושם החק - שסוף דבר נעשה המציאות בסוד טוב ורע, גם את זה לעומת זה, דהיינו שיתפשט \nענין הספירות בכל מדרגותיהם וכל תולדותיהם, הכל לצד ההטבה. ושיברא בריאה אחת שיהיה \nבענינה כל קלקולי הטוב, והיא הנקראת ס\"א. ויהיה הכוונה שיתגבר כח ההטבה, עד שכל \nקלקול יחזור לתקון, ואז יוודע היחוד לאמיתו. עד עתה דברנו ממה שנעשה בראשונה בחידוש \nהדרך המוגבל, ועניני התקשרו עם הבלתי -תכלית, מכאן והלאה נדבר מן ההשתלשלות - מה \nשנעשה אחר זה. והוא התפרט הכלל שברשימו לחלקיו, לפי כל ההכנות שהוכנו כבר בענין זה, \nשהם אותם שזכרנו. ועתה נאמר המונח הראשון של ההשתלשלות הזה, ויהיה זה החק הכללי \nשבכל מה שנמצא מכאן ולמטה: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "חלקי המאמר הזה הם ג'. ח\"א, בצמצום הושרש וכו', והוא מה שהוטבע בתחלה במעשה הראשון \nהזה, לפי עניך השתלשלות הצריך להשתלשל ממנו. ח\"ב, וע\"פ הדרך הזה וכו', והוא מה הם \nהענינים היוצאים בהשתלשלות מך השורש הזה. ח\"ג, ויהיה הכוונה וכו', והוא מה תהיה \nהכוונה בענינים האלה: \n", "en": ""}]}
