{"bookId": "kabala-7aaa20244398", "part": "1", "torah": "2", "title": "מאמר החכמה — ענין סדר ליל פסח", "hebrewTitle": "ענין סדר ליל פסח", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-7aaa20244398/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-7aaa20244398/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "ענין סדר ליל פסח הנה ביציאת מצרים נבררו ישראל ונבדלו מכל העמים להיות מתעלים \nבמדריגתם ממדריגת האנושיות החומרית ולהיות ראוים להתעטר בעטרות הקדושה, ומה שעד \nאותו הזמן היה חשך החומריות מתגבר בגוף וגורם לאור התורה והקדושה שלא יאיר, הנה אחר \nשסבלו ישראל העינוי והשעבוד הגדול שסבלו נתפייסה מדת הדין ונשאר המקטרג בלי מענה \nונזמנו ליאור באור העליון. והנה בלילה זה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה וזה \nעצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתעשה, ואמנם עיקר הסדר תלוי בד' דברים והם פסח מצה \nמרור וד' כוסות ועתה נבאר ענינם: \nהנה צירוף הגלות כבר ביארנו שזה היה מה שטיהר את ישראל והוציא מהם הזוהמא כדי \nשיוכלו אחר כך לקבל אור הקדושה, וזה ענין המרור שהוא וימררו את חייהם, ואולם כשהגיע \nהזמן שיגאלו הוצרך שיגלה להם גילוי מאור קדושתו ית' ובו יתדבקו נשמותיהם של ישראל \nוימשכו אחריו ויתעלו משפלותם ויתפרדו מן הטומאה שהיו שקועים בה וזה נעשה על ידי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "קרבן הפסח, ובו נאמר להם משכו וקחו לכם שפירשו ז\"ל משכו ידיכם מע\"ז וקחו לכם צאן של \nמצוה, ואמנם עוד הוצרכו ישראל לשיהיה גופם מוכן ומזומן לאור הראוי, שיזונו ז' ימים \nאלה בשנה מן המצה שהיא מזון בבחינת יצר טוב לבד בלי יצר רע כלל, ובהיות ניזונים בזה \nימים אלה נשארה התולדה הטובה לכל השנה להיות כל השנה מוכנים לקדושה: \nאמנם ענין הד' כוסות הוא שהנה ידוע שמדריגות הס\"א הם, ד', וכלן שלטו מאחר חטאו של \nאדם וכלן היו מתנגדות אל הקדושה והטוב שלא יימצא בעולם, והיו ישראל סגורים בתוכן \nשלא היו יכולים לצאת כלל, עד שהאיר עליהם הקב\"ה בכחו הגדול ושבר ד' הקליפות והוציא \nישראל מתוכם וזה ענין ד' גאולות המוזכרים בפרשה, ואולם זה עשה בהאיר על ישראל ד' \nאותיות השם ב\"ה, והנה ענין זה במצרים היתה התחלה לבד לשיצאו ישראל מהם אך סוף הכל \nצריך שיהיה שישלטו ישראל עליהם ויכבשום לגמרי, וזה יהיה לעתיד לבא אמנם הנה זה כמי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שקוצב עץ אחד שמכה בו הכאה אחר הכאה עד שקוצב אותו לגמרי וכן עושים אנו בכל שנה \nושנה מתעוררים בכח הא' שהאיר ובתיקון שנתקן אז ומתחזקים להמשיך הדבר לפנים עד \nשיגמר, והנה בסוף הכל הד' קליפות עצמם תתהפכנה על האומות ותאבדנה אותן והם ד' כוסות \nשל פורענות שלהן, ולישראל יהיו ד' כוסות של ישועה בהארת ד' אותיות השם ב\"ה שזכרנו: \nוהנה מעיקר התיקון של הלילה הזה הוא להראות חירות של הנצחון שנצח הטוב את הרע ועל \nידי זה נשבר כח הס\"א ונכנעת הכנעה גדולה: \nוהנה כזית המצה שאוכלים הוא להמשיך המזון המקודש המחזיק היצר טוב שזכרנו, אמנם כדי \nשישאר התיקון לכל השנה צריך לאכול האפיקומן אחר כך ושלא לאכול אחריו שום דבר שכמו \nשאין הטעם סר מן הפה כן אין האור סר מהנשמה: \nענין הספירות בפרטיות קבלה נאמנה ביד חכמי ישראל שכיון שרצה האדון ב\"ה לברוא \nנבראים האיר מאור כבודו בדרך ידוע לפניו ית' ומאותו הגילוי וההארה הוליד כל ההויות \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "והמציאיות שגזר להמציא הם וכל חוקותיהם כללותיהם ופרטותיהם, פירוש שהנה ברצונו \nויכלתו גזר שמהיות הוא ית\"ש מתגלה בגילוי ההוא ימשכו כמסובב מסבתו כל ההויות \nוהמציאיות בכל הגבולות שרצה בם. וכן מהיותו מתמיד בגילוי ההוא תמשך התמדת קיום \nההויות ההם בגבולותיהם כלם, שאלו הוא ית\"ש היה סר מהאיר בדרך הזה מציאות כלם היה \nמתבטל ברגע אחד, ואמנם צריך שתתבונן שאין הכונה לומר שהיה האדון ב\"ה מוכרח בדבר הזה \nשלא היה אפשר לו לברוא הנבראים זולת זה, כי הנה אי אפשר לנו לדמות בו ית' הכרח כלל \nכי כל יכול הוא, אמנם בחפצו ורצונו רצה בזה, ועומק זה הענין הוא שהנה כיון שכל \nתכלית הבריאה לא היה אלא לשימצא מי שיוכל ליהנות בשלימות שבו ית', על כן גזרה חכמתו \nשיהיה הכל תלוי בו ונסמך עליו, פירוש שהיה רצונו ית' ליעשות הוא עצמו יסוד וסמך לכל \nהמציאיות שיסמכו עליו ויתלה מציאותם בו, ונמצא שלא הספיק לו להיות עם נבראיו ביחם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הסבה הפועלת עם פעולה אבל רצה להתיחם להם כעין יחם המקור והשרש עם הנמשך ממנו \nששניהם מין אחד והתולדה נמשכת ממולידה בהמשך טבעי, פירוש שהנה התולדה ההיא לא תחדל \nלצאת מהמוליד ההוא אם לא יהיה לה מעכב וכן לא תצא מהמוליד ההוא תולדה אחרת תחתיה, \nכן רצה להיות הוא עצמו מקור אל הברואים שגזר שימשכו ממנו בהמשך הטבעי הזה, ואמנם \nדבר זה אי אפשר שימצא אצלו ית' מצד עצמותו כי אמתת מציאותו, לא די שאינה נותנת \nשימשכו אחרים ממנה אלא אדרבא שוללת כל זולתו, כי הרי אי אפשר שימצא מציאות מוכרח \nאלא אחד וכמ\"ש במקום אחר, אך ברצונו ית' ויכלתו הנה ודאי שהוא יכול ליעשות יסוד \nלמציאיות שירצה כפי מה שירצה לימצא להם, ואולם כשרצה בזה הנה גזר לימצא אל מציאיות \nוהויות כפי מה שרצה שבהמצאו להם כן יהיה להם ליסוד ולמקור כמ\"ש, פירוש שמאותו \nהמציאות שהוא נמצא להם יהיו הם מתהוים ומתקיימים כמ\"ש, וגם זה לא מצד טבע או חק \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מוכרח אלא מצד חפצו ית' וגזירת חכמתו שגוזרת שמן המציאות ההוא ימשכו מיני המציאיות \nשגזרה בם ובו יתקיימו, והנה המציאות הזה שזכרנו שהוא ית\"ש נמצא להויות הוא מה שנקרא \nגילוי והארה, ובבחינה זו נקראהו ית\"ש סבה ומקור לנמצאים כיון שבגזירת רצונו הנה \nההארה הזאת סבה לנמצאים אלה כסבה הטבעית אשר היא מין אחד עם תולדתה ולא תחדל \nתולדתה, לצאת ממנה ולא תצא ממנה תולדה זולת המיוחדת לה, ואין הבדל בדבר אלא שהסבה \nהטבעית כל זה שנבחין בה בחק טבעה הוא, והיא ותולדתה מין אחד, ובו ית\"ש אין דבר \nחוקיי ומוכרח אלא הכל מצד החפץ והיכולת, ואין הנבראים עם הארתו מין אחד כי אין בינו \nובין ברואיו שום ערך, והנבראים כלם מחודשים מאין מוחלט, אבל מתדמה ענין יציאתם \nוהמשכם מהארתו לציאת התולדה הטבעית מסבתה. והנה הגילוי הזה שזכרנו בכלל נקראהו הארה \nופרטיו נקראם ספירות, והם פרטי גילוי שהאדון ב\"ה מתגלה ונמצא אל נמצאיו להיות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מציאיותיהם מתהוים ומתקיימים בהתלותם בו. ואמנם כפי כל המצבים והמקרים שגזרה חכמתו \nית' שימצאו בנבראים הנה כל כך הבחנות יבחנו בכלל הגילוי הזה שהוא הסבה לכלם, ואולם \nהקבלה שבידנו היא שהפרטים האלה כלם נכללים תחת י' סוגים ונקראים עשר ספירות, וכלם \nאינם אלא אורו ית' שנמצא לנמצאים כפי מה שצריך להם, ונבחנים בו הבחנות האלה לא מצד \nעצמו אלא מצד הנמצאים כפי בחינותיהם מצביהם ומקריהם: \nוהנה כמו שנתגלה ית\"ש בי' גילוים אלה כן ברא עשר נבראים זכים ורוחנים בתכלית מה \nשאפשר שימצא בנמצאים, והוא ית\"ש בעשר גילוייו מסתתר בהם וזורח מתוכם, וגם הם נקראים \nעשר ספירות, והם הנקראים כלים ממש כי הנה הם כמו כלים לאורו ית' המתעלם בתוכם. וי' \nגילוייו ית' נקראים עצמות שאינם דבר אחר זולתו ית' אלא אורו המיוחד הוא המתגלה \nלנבראים כמו שראוי להם, ואעפ\"כ בדרך השאלה נקרא לבחינות מן הגילויים האלה כלים \nולבחינות אחרות עצמות מן הטעם שנבאר לפנים בס\"ד. והנה עשר מאורות אלה שזכרנו אע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שהם בתכלית הזכות והרוחניות לא נתאר להם תואר אלקות כלל, כי אינם אלא ברואים נבראים \nממנו ית' ונפרדים זה מזה ושייכים בהם מקרים וגבולים מה שאין שייך בו ית' כלל ועיקר: \n\nוהנה אע\"פ שהסוגים הכללים הם עשר בלבד הנה יתפרטו לענפים וענפי ענפים במדריגות רבות \nוחילוקים רבים, אמנם כשנדקדק על שרשי הענינים נמצא היותם עשרה בלבד: \nוהנה נבחין בספירות אלה מדריגות ויחסים כפי המצבים הנולדים מהם בברואים והמקרים \nשיסובבו מהם ועל כן נדבר בהם כאלו הם עצמים שונים ונפרדים, אלה עליונים ואלה \nתחתונים אלה חיצונים ואלה פנימים, ונדרוש בם תנועות שונות, ואין הכונה בכל זה אלא \nלבאר בהשאלות גופניות פרטי ההשפעות לפי תולדותם: \nוכדי שתבין כל זה הענין לאמתו אציג לפניך משל, איש חכם שנכנס בחברת בני אדם והוא \nלתכלית מה אינו רוצה להתודע ביניהם לחכם כמות שהוא באמת אלא רצונו שיחשבוהו כאחד \nהעם, הנה האיש ההוא באותה החברה ידבר ויתנהג בדרך שישיג התכלית הזה הנרצה ממנו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דהיינו שלא יכירוהו מה שהוא אלא יחשבוהו מה שהוא רוצה להיות נחשב ביניהם, והנה ישוה \nדיבורו ועניניו למה שמצטרך ונאות להשגת זה התכלית. והנה אם נרצה לבאר מצב האיש ההוא \nבזמן ההוא ולהבחין בו מה שיש להבחין, נבחין ראשונה מה שהוא באמת, ב' מה שהוא נראה \nונחשב בעיני האנשים ההם, ג' התכלית אשר הוא מבקש להשיג על ידי היותו נחשב במדריגה \nההוא, ד' איך היותו נחשב כן מסכים עם התכלית ועל ידו יושג, ה' פרטי הדיבורים שהוא \nמדבר והמעשים שהוא עושה איך מסכימים עם הכלל והולכים מהלך השגת התכלית ההוא, ואמנם \nלשנוכל לדבר בענין כפי הצורך הנה נצטרך לתאר כל זה בתארים גופנים ומוחשים ולצייר \nהבחינות כאלו הם עצמים נפרדים למען הבין כל אחד מהן בצורתן בכל גבוליה ולהבין \nיחסיהן זו עם זו. והנה נצייר המדריגה האמיתית של האדם ההוא עצם אחד, והנראית עצם \nאחר, ונאמר היות האמיתית פנימית מסתתרת ומתעלמת במדריגה הנראית שהיא חיצונה לה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ומשמשת שימוש הלבוש לגוף האדם, עוד נבחין הסבה שממנה הנראית נולדת ואיך נולדת ממנה \nאם בחיוב או בבחירה, עוד נבחין חלקי הנראית וגם הם נציירם כעצמים נפרדים שמתחברים \nונקשרים זה עם זה ונבין יחסם עם הכלל, ויחם הכלל והפרטים עם התכלית, והנה לפי האמת \nאין כאן ריבוי עצמים כלל ולא שינוי בעצם האיש המתנכר אלא שגילויו לאותם האנשים נגבל \nבגבול שרצה לתכלית מבוקש ממנו. והנה על פי משל זה תבין ענין הספירות כי האדון ב\"ה \nמהותו ועצמותו דהיינו אמתת מציאותו אינו מתגלה אל נבראיו כפי מה שהוא, אלא כפי מה \nשרצה להתגלות לתכלית נודע אצלו, ואמנם יש לנו עתה להבחין אמתת מציאותו והגילוי שרצה \nלהגלות ונדבר בם כאלו הם עצמים נפרדים, ונאמר שאמתת מציאותו מתעלמת בתוך הגילוי \nשרצה להגלות, ונקרא לכלל הגילוי ההוא אור נאצל ולפרטיו ספירות, וגם הם נדבר בם כאלו \nהם עצמים נפרדים מתקשרים ומתיחסים זה לזה ונבחין התכלית בכללם ובפרטיהם, ונבאר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "סבותיהם ותולדותיהם קודמיהם ונמשכיהם בכל מה שנזכיר ונבאר בעצמים המוחשים, ולאמתת \nמציאותו ית' נקרא א\"ם ונאמר שהוא מסתתר ומתחפש בתוך הספירות, והנה נבחין מה שיש \nלהבחין ביחם הספירות עם הברואים וביחסיהם זה עם זה וביחסיהם עם הא\"ם ב\"ה, ואין בכל \nזה שינוי כלל בו ית' כי אפילו באדם המתחפש אין שינוי וכמ\"ש כל שכן בו ית' שהוא כל \nיכול, ויכול לעשות בלי שום גבול מה שאי אפשר לשום נברא שיעשהו אלא בגבולים מיוחדים, \nוהנה לפי מה שנבין בהנהגתו ית' נבאר יחסים בספירות בדרכים שונים ונדרוש בם דרושים \nגופנים על העיקר הזה שביארתי וזכור זה מאד: \nוהנה כמו שבבחינת המציאות של כל המצויים, הוא ית\"ש סבת כל המציאיות וקיומם, כן \nבבחינת טבע ומהות השפעות המצבים והמקרים הנשפעים ממנו ית' הנה היחוד והפשיטות שהוא \nהענין המיוחד לו ית' הוא שרש כל ההשפעות השונות הנשפעות ממנו למצבים ומקרים השונים \nהאלה, וכלם באמת אינם אלא גילוי האמת הזאת, והיותם כל כך מתחלפים ורבים, הוא, שכיון \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שרצה האדון ב\"ה בהדרגה לא יוכל זה הענין להגלות כי אם לבסוף אחר כל האמצעים האלה, \nונמצא שממה שיש בו ית' במציאות אחד שהוא היחוד והשלימות המציא לנמצאים בהדרגה רבה \nומציאיות שונים, כפי מה שראוי להם, והנה על כן נאמר שפשיטותו ית' הנה היא שורש כל \nהספירות ובו תלוי קיום כלם, בכל בחינותיהם, הפנימיות והחיצונות, העליונות \nוהתחתונות, ודבר זה נבחנהו בין בכלל הספירות בין בפרטיהם שכלם כללם ופרטיהם נמשכים \nבאמת מן היחוד והפשיטות וכל כחם ופעולתם תלוי בו. והנה פשיטותו ית' נקראהו בשם א\"ס \nב\"ה כמ\"ש, ואמנם נאמר שהוא בתוך כל ספירה ומקיף לכל ספירה ומקיף וסובב על כלל כל \nהספירות כלם, וזה יורה על ג' עיקרים, אמיתים, א' שאע\"פ שחודשו הספירות הנה לא הגיע \nמזה שום שינוי או גבול אל המציאות האמיתי שהוא הפשיטות השלם אלא הוא נמצא באמת בכל \nמקום וענין ואין דבר שנאמר עליו היות הא\"ס מוסר משם, הב' ענין התלות כל המציאיות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "במציאותו ית' המוכרח והיות כל קיומם תלוי בו עד שכל בחינותיהם הפרטים והכללים אינם \nהוים ולא מתקיימים אלא מפני המציאות האמיתי המתלוה אל כלם ומקימם, והג' בבחינת \nההנהגה עצמה ששרש כל הענינים הוא אמתת יחודו ית' ופשיטותו, וההנהגה כלה לגלות אמתת \nיחוד הזה עד שאין שום גילוי והשפעה יוצא מענין זה כלל אלא שנשלם הכל בדרכים \nהנאותים: \nוהנה מלבד טעם ההבחנה [וההנהגה] שביארנו למעלה אשר הביאנו לדבר בספירות האלה בדרכים \nגופנים ומוחשים, עוד טעם גדול יש בדבר והוא כי הנה גזר האדון ב\"ה להיות מתגלה לבני \nאדם בנבואה על ידי תמונות ודמיונות נבואיים שמתוכם ישיגו ענינים אמיתים ונשגבים \nבסתרי רוממותו ית' והשגחתו, והנה על פי הציורים ודמיונות הנבואים האלה נזכיר \nבספירות ענינים ותנועות כפי מה שנראה במראות הנבואיות, ואולם בהשגה שמשיגים הצדיקים \nבעולמות הרוחניים, וההנאה שנהנים מזיו שכינתו ית' האמת הוא שאין משיגים עצמותו ית' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כמות שהיא אבל מתגלה להם מזיוו מה שראוי להם בדרכים הראוים להם שמתוכם משיגים \nהענינים האמיתים הניתנים להיות מושגים מהם, וכן בבחינת ההתדבקות שמתדבקים בו ית' \nומשתעשעים בו ונשלמים בשלימותו, אין כל זה נעשה אלא באמצעיות הגילויים האלה, שהוא \nית\"ש מתגלח להם כפי מה שגוזרת חכמתו היותו ראוי ונאות להם וכל זה מכלל מה שהאדון \nב\"ה נמצא לבריותיו כמש\"ל. וכלל כל הדברים כלם הוא מה שנקרא ספירות ולפי בחינות אלה \nנזכירם בשם אורות או מדות או כחות או שרשים ונדרוש בהם דרושים שונים אחד לפי בחינה \nאחת ואחד לפי בחינה אחרת: \nוצריך שתדע שכפי חתפרט ההשפעה וההארה פחות או יותר כן ייוחסו לה תארים שונים ותקרא \nאור הארה מדה פרצוף או עולם כפי רבות הפרטים והתפשט הענין בהשלמת בחינותיו: \nוהנה שמות העשר ספירות בכלל הם כתר חכמה בינה חסד או גדולה גבורה תפארת נצח הוד \nיסוד מלכות ואלה מתחלקים בחילוק אחר ונקראים ה' פרצופים, כתר נקרא ארך אנפין, חכמה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אבא, בינה אימא, הו' שהם חג\"ת נה\"י מתחברים ונעשים פרצוף אחד ונקרא זעיר אנפין, \nומלכות פרצוף אחד ונקרא נוקבא: \nעוד צריך שתדע שהעשר ספירות נרמזים בשם יקוק ב\"ה קוצו של יוד רומז לכתר וגוף היוד \nלחכמה, הה' לבינה, הו' לשש ספירות חג\"ת נה\"י ונקראים ו' קצוות, וה' אחרונה למלכות: \nאלה האורות צריך שיאירו כלם בחיבור אחד וביחם מיוחד שגזרה עליו החכמה העליונה, \nדהיינו הכתר בבחינת שרש ומקור לכל ואחריו במדריגה שני האורות חו\"ב נקשרים בכתר והם \nעצמם מתחברים זה עם זה חיבור גדול ושניהם מתקשרים בו' קצוות, והו\"ק בחיבור אחד עם \nהמלכות, והנה בהיות האורות האלה מאירים על סדר זה נמשך מזה שיהיו הברואים עומדים \nבמצב טוב והברכה והרוחה רבה בהם, ואם אחד מהתנאים האלה יחסר הנה יחסר הטוב \nמהברואים: \nואולם מה שאפשר ליחסר הוא, אור המלכות שלא יאיר אלא מעט וז\"א ולא יתחבר לה, ואו\"א \nלא יתחברו בז\"א ונוק', אך או\"א לא יתכן שלא יאירו תמיד בחיבור בלי הפסק ונולד מזה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שיתקיים העולם ולא יחרב, אך רוחתו תלוי בהתקשר חו\"ב בז\"א וז\"א בנוק' ונקראו, דרך \nמשל ז\"א ונוקבא חתן וכלה והחיבור ביניהם כמשוש חתן על כלה: \nוצריך שתדע שמכלל הספירות האלה הנה הוא הוית המצואים כלם שרצה וחידש הבורא ית' \nכמ\"ש, וכן מכלל ענינם הוא הולד בנמצאים מקרים וענינים כפי גזירת החכמה העליונה והוא \nמה שנקרא הנהגה והשגחה, והנה כלל המקרים הנולדים בנמצאים מתחלק לב' מינים, והם \nתיקון והפסד כללים או חלקיים, פירוש שיקרה לאחד מן הנמצאים כלו או לחלקים ממנו, \nופעולת ב' הענינים האלה נקראת הטבה והרעה, והנה רצה האדון ב\"ה שתהיה ההארה הנזכרת \nשהיא גילויו באותם הדרכים והגבולים שרצה להגלות, סבה לכל זה, שמאחד ההארות או נאמר \nבאחד מבחינות ההארה יולד ענין הנמצאים שיהיה מכלל ההטבה, ומבחינה אחרת יולד ענין \nאחר שהוא מכלל ההרעה, והנה כשנבחין כללי דרכי ההארה לפי מה שמולידים מן המקרים \nנמצאם ג', כלל שרש ההטבה ונקרא חסד, שרש ההרעה ונקרא דין והממוצע בין ההטבה וההרעה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ונקרא רחמים, ועל פי שרש זה נקרא קצת מן ההארות חסדים וקצתם דינים ויקראום בעלי \nהחכמה גבורות, והנה כל מה שהוא ריבוי השפעה והארה נקראהו חסד וכל מה שהוא העלם \nומיעוט נקראהו דין, ואמנם כבר הקדמנו שכמו שכל ההנהגה נולדת מהספירות גם כל הנמצאים \nנולדים מהם, ונמצא שכל הארה יש לה ב' תולדות, אחד בנמצאות ואחד במקריהם דהיינו \nההנהגה בהם, ואולם עניני ההנהגה מובנים הם אצלנו ועומדים אנו על תוכנם כי הנה נבחין \nמה שהוא הטבה ומה שהוא הרעה מה שהוא ריבוי והארה ומה שהוא העלם וחסרון, וכשקבצנו \nהמינים לסוגים נמצאו הסוגים ג' והם חד\"ר שזכרנו, ועל פי זה העלינו תארים אלה \nלספירות כפי התולדה הנולדת מהם בהנהגה, אך הנמצאים למיניהם כפי אורותיהם העצמיות \nאינן נודעים לנו ולא נוכל לקבץ אותם לסוגים ולא נוכל לתאר בהם תארים מיוחדים \nלספירות על מה שיולידום, אבל נזכיר הספירות בתוארים הראוים להם כפי ההנהגה וניחם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "להם בנמצאים אותם שנולדים מהם, דרך משל נאמר שהזהב יוצא מן הדין ורומז עליו והכסף \n", "en": ""}]}
