{"bookId": "kabala-7aaa20244398", "part": "1", "torah": "3", "title": "מאמר החכמה — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-7aaa20244398/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-7aaa20244398/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "מן החסד ורומז עליו וכיוצא בזה, ואנחנו לא נבחין יותר דין בהמצאת הזהב מבהמצאת הכסף \nולא יותר חסד בהמצאת הכסף מהזהב, אבל הכונה שמן הספירה שממנה נשפע החסד בהנהגה יולד \nהכסף בנמצאים וכן כל כיוצא בזה, ועל פי הכלל הזה צריך שתתבונן בדרושים להבחין \nבתוארים אם הם מיוחדים בדרוש ההוא כפי הנשואים שבו, או אם הם בלתי מיוחדים ונמשכים \nאחר נשואים אחרים וטעם אחר וכמ\"ש: \nוהנה עשר הספירות לפי חילוק החד\"ר נחלקים לג' חלקים ונקראים ג' קוים, חכמה חסד ונצח \nנקראים קו החסד ונקרא על דרך המשל ימין, בינה גבורה הוד קו הדין ונקרא שמאל, כתר \nתפארת ויסוד קו הרחמים ונקרא אמצע, ומלכות כלל כלם: \nוד' עולמות הם, ונקראים אצילות בריאה יצירה עשיה, והם עולם האלקות עולם הכסא עולם \nהמלאכים ועולם התחתון, ובכל אחד מהם נדרשים ספירות ופרצופים באלקותו ית' וכבודו \nהמתגלה שם, ובבי\"ע יש הנפרדים גם כן דהיינו המאורות הברואים שזכרנו למעלה שמתחלקים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "גם הם במחלקות העשר ספירות, וכל הברואים כלם עליונים ותחתונים שנולדים מהם, וכמ\"ש: \nשם הויה ב\"ה מתמלא בד' מילואים כזה, א' יוד קי ויו קי שעולה ע\"ב, ב' יוד קי ואו קי \nעולה ס\"ג, ג' יוד קא ואו קא שעולה מ\"ה, ד' יוד קק וו קק עולה ב\"ן, והנה ד' מילואים \nאלה מתיחסים לד' אותיות השם עצמו, ע\"ב לי', ס\"ג לה' מ\"ה לו' ב\"ן לה', ומתחלקים \nבפרצופים ובספירות כמו שמתחלקות האותיות דהיינו ע\"ב בכתר וחכמה, ס\"ג בבינה, מ\"ה \nבו\"ק, ב\"ן במלכות, ואמנם ד' האותיות וכן ד' המילואים מתפרשים כסדר הזה גם בעולמות, \nע\"ב באצילות ס\"ג בבריאה מ\"ה ביצירה ב\"ן בעשיה, וכן י' באצילות ה' בבריאה ו' ביצירה \nה' בעשיה: \nכנגד ד' אותיות השם ב\"ה נמצאים בתורה ד' בחינות והם טעמים נקודות תגין ואותיות, \nטעמים כנגד י', נקודות כנגד ה', תגין כנגד ו', אותיות כנגד ה': \nהס\"א היא כלל כחות נבראים ויש בה תחלה עשר מקורות מקבילים והפכים לעשר ספירות, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונקראים גם כן בשם זה והיינו עשר ספירות דקליפה, ונחלקים לד' עולמות אבי\"ע מקבילים \nוהפכים לאבי\"ע דקדושה, ואמנם ד' מדריגות של קליפה יש זו קשה מזו ובכל אחד מהם ד' \nעולמות אבי\"ע, והד' מדריגות נקראות רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה, שלש מאלה \nהד' הם רע גמור אך קליפת נוגה יש לה זמנים ופעמים שמתחברת עם הג' ונעשית רע ופעמים \nמשתעבדת לקדושה ונטפלת לה, והיינו שנפרדת מן הג' ומתחברת לקדושה ומיטהרת ונקראת \nתוספת מחול על הקדש והיא טוב, והנה מן המקורות האלה שזכרנו מתפשטים ענפים והם כלל \nמלאכי החבלה והשדים וכל המזיקים: \nהנשמה של האדם מתחלקת לה' בחינות נקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, ובאות מהה' \nפרצופים נפש מנוק' רוח מז\"א נשמה מאימא חיה מאבא יחידה מאריך אנפין, עוד יש נשמות \nמעולם העשיה ונקראות נפשות, ומעולם היצירה ונקראות רוחות ומהבריאה ונקראות נשמות \nומהאצילות ונקראות נשמות לנשמות: \nומלבד כי הבחינות האלה שזכרנו שיש לנשמה יש בחינה אחרת שנקראת מלבוש ונקראת צלם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "והוא בחינה אחת נפשיית שבה מתלבשות כל אלה הבחינות הנזכרות כדי לבא ולעמוד בתוך \nהגוף, ומלבד כל זה עוד בחינה תחתונה שנקראת כח הגוף ובאה מהגלגלים: \nוהנה הנפש שוכנת ומתגברת בכבד והרוח בלב והנשמה במוח והחיה מקיפה את כל הגוף מבחוץ \nוהיחידה מקיפה על הראש מלמעלה: \nכלל גדול בענין הספירות, האדון ית\"ש בבחינת פשיטותו נקרא א\"ם ב\"ה מאציל, עלת כל \nהעלות, ובבחינת יחסו עם ברואיו דהיינו מה שהוא מתגלה להם ומה שהם משיגים ממנו נקרא \nדרך משל חכם נבון גדול גבור וכיוצא בזה מן התארים, ובחי' הענינים האלה שבעבורם \nיתואר בתארים שזכרנו נקראות בהחלט גדולה גבורה חכמה בינה וכיוצא: \nיש אור אחד נמנה לפעמים בכלל העשר ספירות ונקרא דעת, אמנם האמת הוא שאינו אור שרשי \nכמו שהם עשר הספירות שהם עשר שרשים חלוקים זה מזה אבל הוא הארה אחד נולדת מחיבור ב' \nהספירות חכמה ובינה, והנה החכמה היא מהקו הימני והבינה מהשמאלי על כן הדעת הזה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "היוצא מהם יהיה מורכב וכלול מב' הבחינות, הימין והשמאל, והנה נקרא אמצע ויאמרו שהוא \nכלול מחסדים וגבורות, פירוש אורות מבחינת החסד שהוא הקו הימיני ואורות מבחינת הדין \nשהוא הקו השמאלי, והנה בזה יהיה קו האמצעי דעת ת\"ת יסוד, עוד דעת נחשב כמו נשמת \nהו\"ק כלם דהיינו פנימיותם: \nדע שכל עולם נדרש בו עשר ספירות, וכל ספירה כוללת עשר וכן כל אחד מהעשר כוללת עוד \nעשר וכן עד אין תכלית, באופן שכל אור ואור שנבחין ונזכיר באורות, נבין בו היותו \nכולל עשר וזכור זה: \nהנה כלל ההשפעות הנשפעות ממנו ית' לנמצאיו שהם הם הספירות כמש\"ל, כבר ביארנו שיבחן \nבהם הסידור והיחם בין זו לזו, ושבהיותן בסידור הראוי יצא מזה היות הנבראים בהצלחה, \nואולם אין ענין הסידור הזה כסידור שבעצמים הנפרדים, אבל הוא סידור יבחן בם מצד \nתולדתם במקבלים, ובהגיע ההשפעות אל המקבלים בחיבור נאמר שהן מחוברות ובהעדר זה נאמר \nשהן בלתי מחוברות, וכן בהגיען כפי מה שנאות במקבלים נאמר שהן סדורות ואם לא נאמר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שהן בלתי סדורות אע\"פ שבעצמן באמת אין שינוי, ועל דרך זה ידרש בהן שבירה ותיקון: \nהנה תראה במחברות המליצה, שיסודרו מערכות של אותיות יקראו בדרכים שונים ויצאו מהם \nמאמרים שלימים, פירוש שיקראו ביושר ובאלכסונים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה וכיוצא בזה \nכפי בחירת המחבר, והנה האותיות ההן אינן מושמות שם כפי מה שיזדמן, אבל הסדר הוא, \nשבתחלה יסדר המחבר כל המאמרים שירצה לכלול במערכתו, אחר כך יתחכם לסדר מערכת \nהאותיות בדרך שעל ידי כל הצירופים ההם שיצטרפו באותם הדרכים שיבחר יכללו כל אותם \nהמאמרים שתיקן מתחלה, והנה מי שיצרף אותם האותיות בכל אותם הצירופים יוציא כל \nהמאמרים שכלל המחבר במערכתו ולא ישאר שום מאמר שלא יצא אם יצרף המצרף כל הצירופים \nשאפשר לצרף באותם הדרכים שבחר המחבר, וכן לא יוציא שום מאמר חדש לא שיערו המחבר \nתחלה ולא כלל אותו במערכתו, אם ישמור החוקים שחקק לו המחבר, ואמנם דומה לזה הוא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ענין כתבי הקדש, כי הנה הוא ית\"ש בחכמתו הקיף וכלל כל הענינים האמיתים שבנושאים \nהאמורים בכתבי הקדש, ואולם אחרי שערו כל הענינים האלה, ערך ערך מלות, שהם מלות \nפסוקי המקרא והנה הן מסודרות בתכונה זו שכאשר יתפרשו בכל הפירושים ששייך בהן כפי \nמדות ידועות, יצאו מהן כל הענינים האמיתים שבנושא שהם נכללים במלות ההן עם כל \nביאוריהן, והנה נמצא כל הכתוב, דומה אל מערכת האותיות, והביאורים השייכים במלותיו, \nדומים אל הצירופים השייכים באותיות המערכת כפי החוקים שחקק לזה המסדר, והענינים \nהיוצאים מביאורי המלות כמאמרים היוצאים מצירופי האותיות, וכמו שהמאמרים ההם שוערו \nמתחלה ועל פיהם סודרו האותיות באופן שיצטרפו באותם הצירופים, כן הענינים שוערו \nמתחלה ועל פיהם סודרו מלות הכתובים שיתכנו בהם אותם הביאורים, וכמו שהמצרף האותיות \nבכל אותם הצירופים לא יסתר ממנו שום מאמר מהמאמרים שכלל שם המחבר וגם לא יוסיף \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עליהם, כן אלו יבוארו הכתובים בכל הביאורים השייכים בהם לא היו נעלמים שום אחד \nמהענינים שרצה וכלל בם המחבר [בו] וגם לא היה נוסף עליהם דבר, ואמנם אחרי הוצאת \nהענינים האלה מהכתובים, עדיין צריך עיון אחר לדעת לישבם בנושאם, והיינו לדעת באיזה \nיחם הם עם הנושא, ואיך יקוימו בו והבן: \nכשנתבונן על כלל מצבי הבריאה נמצאם שנים, הא' אמצעי והב' תכליתי, האמצעי הוא כלל כל \nמה שקורה והולך עד סוף הסיבוב, התכליתיי מה שיקרה בסוף הכל, האמצעי הוא על צורות \nרבות והיינו כלל מקרים רבים מתחלפים מה שאנחנו רואים שסובב והולך בעולם, התכליתיי \nיש לו צורה א' לבד, והוא שיהיו הברואים דביקים בבורא ית' ושכינתו שורה עליהם \nבתמידות לא יפרדו ממנו ולא יפרד מהם, ויהיו נמשכים אחריו לגמרי כצל אחר הגוף. והנה \nסבת כל המצבים האלה הוא השפעתו ית' אל הברואים והמצאו להם, כי כשיעור המצאו להם כן \nיהיה המצב שימצאו הם בו, והנה כשיגלה האדון ב\"ה לפי מה שחק טובו נותן ויחודו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "האמיתי, תולדת זה בנמצאים יהיה המצב התכליתי שזכרנו, ובהיותו ית\"ש מתגלה להם לא כפי \nחק יחודו ושלימותו אלא כפי איזה טעם אחר, הנה לא יולד בם המצב שזכרנו אלא מצב \nשיתיחס לגילוי ההוא שיתגלה, והנה באמת כלל כל המצבים שתחת המצב האמצעי הם נמשכים \nמגילוים שהוא ית\"ש מתגלה לא כחק שלימותו אלא כפי מה רוצה שיולד בברואים כפי גזירת \nהחכמה, ואולם המצב האמצעי בכל חלקיו אע\"פ שבצורתו הוא שונה מאד מהתכליתי, אעפ\"כ \nאינו נוטר ממנו במהלכו כל שכן שאינו מתנגד אליו אלא אדרבא הוא הולך מהלך השגתו, כי \nהוא אמצעי שצריך שיקדם לו כדי שיוכל להגיע הוא בסוף הכל, והנה כל ההבחנות שנבחין \nבמצבים שהם התולדות נבחין בהשפעה שהוא הסבה וכמ\"ש במקום אחר, והנה נמצא שההשפעה \nהעיקרית היא אותה שכפי יחודו ית', והשאר אינם אלא אמצעיים לבא לזה ומשמשים לה, \nואמנם המלאכים גם עכשיו כבר הם במצב שצורתו כצורת המצב שיהיה לכל הברואים באחרונה, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והיינו שהם דביקים בו ית' ושכינתו שורה עליהם ומנהיגתם לאשר תחפוץ ואחריה הם נמשכים \nתמיד כצל אחר הגוף שזכרנו למעלה, והנה הם מודים לפניו ית' על טוב חלקם, כמו שצריך \nלהודות על כל מדה טובה ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והיינו שם כבוד \nמלכותו ר\"ל אותו ההתרוממות שהוא ית\"ש מתרומם עליהם ואותה ההשראה ששורה עליהם, \nומשעבדתם למלכותו ית' להמשך ולהתנהג אחריו תמיד שהרי הוא עצמו ית' מתכבד בזה שזהו \nמה שחפץ שיהיו לו נבראים קדושים נמשכים אחריו ונהנים בטובו, ואמנם בני האדם עתה \nאינם במצב זה אלא עתידים להיות, ורק יעקב אבינו ע\"ה זכה לו ובבחינה מה שמגיע לבנים \nאביהם יש לנו קצת מן הקצת ממנו, ובבחינה זו אנו משבחים זה השבח אך בחשאי זולתי \nיוה\"כ שאנו מתעלים קצת לבחינת המלאכים: ", "en": ""}]}
