ולפיכך נחתם יהו"ה ע"ל הרו"ח באותיות של אש שחורה על אבן ספיר. והוא אש"ש הרו"ח: ועתה הבן סוד השם. א"ה י"ה א' שר"ש ב' שר"ש ג' שר"ש הנה אב"ג אשר הם ראשיות שלשה. כי א' ראשית כל מספר, ב' ראשית מספר כל הזוגות, ג' ראשית מספר כל הנפרדים. אין שם יותר שקש אמיתי ראשון למספרים כולם. כי א' ראשית לכל ראשית. ב' ראשית לעניינים מקבלים הרכבות ראשונות. ג' ראשית לעניינים מקבלים הרכבות אחרונות. והנה אב"ג הם א"ה והוא בכללו ו' והיה השם ו' א"ה שהוא אב"ג. וידוע כי אלה השלשה דרכים במספר כוללים כל תולדותיהם. כי א' דרכו להיות המחובר ממנו רב מן הנערך. כיצד, א' עם א' מחוברים עולים ב'. והנה ב' יותר מן א' והוא כפלו. אבל א' נערך על עצמו בחשבון המרובע עומד בעצמו והוא א'. וזה מפני שכל חשבון מוכה על א' אינו מחליף עצמו. ובעצמו קיומו והוא שמ"ו. אם כן המחובר ממנו רב מן הנערך. ואמנם ב' המחובר והנערך שווים והוא כי חבור ב' עם ב' עולים ד'. גם ב' פעמים ב' הם ד' והנם שווים. והנה ג' הפך א' כי הנערך ממנו רב מן המחובר. והוא שהנערך הוא ג' פעמים ג' שהם ט'. והמחובר הוא ג' עם ג' שהם ו' וערך ו' אל ט' כמוהו וחציו ודין כל מספר אאחר השלשה כדין השלשה: ועתה אבאר חבור המחובר יצא ו' חבר הנערך עמו שהוא המרובע יצא ט' מחובר אל ו' הרי ט"ו שהוא י"ה. והיה לך א"ה משלשת השרשים מחוברים שהיו אב"ג הרי לך שם אהי"ה מפורש. ועוד אפרשנו יותר מבואר ודעהו: דע כי השרש הראשון לבדו עומד בלא מורכב עם זולתו. על כן א' של אהיה עומד בעצמו נגלה בראש כל השם אבל שני השרשים הנשפעים מאתו שהם ב"ג מתחברים יחד והיו ה' ותחת א' היו ג' נקודות הנקראים בשם סגו"ל ועם א' שעל שלשתם מספרם ק'. והנה שלשת הנקודות האלו ... הם רמז אל שלש זוויות של הצורה המשולשת בעל שלש צלעות שוות כזאת \_/ והוא סימן חצי חותם שלמה המלך הכולל שלשת השרשים האלה (א' במשולש) ועליהם א' שהוא ממינם וסוד שם הניקוד שלם וחצי והוא ערך ס"ו אל ג"ל שהוא כמוהו וחציו והכל צ"ט וסודו הטפ"ה המשולשת מן אש ומן רוח ומן מים וסודה א"ב או ג'. והנה תחת ה' שתי נקודות ושמם יחד שו"א כזה: והנה נבלע ה' שסודו ב"ג בהברת א', אה(מנוקד צרי שוא) והם ה' נקודות תחת ב' אותיות והנה סוד הניקוד הוא סוד ג"ב והסוד א'ג'ב'ה -והנשאר שהוא י"ה סודו י'ב'ג והניקוד ג' נקודות שגם הוא סגו"ל. והנה סוד הניקוד ככה: (סגול שוא סגול): ג'ב'ג' רמז א'ב ב' א'ב והם ב'ב'ב'ב' או אמור שהפשוט א'א'א'א'א'א'א'א' כאלה: שימם עוד כך: ותדע שהם יצאו מן השרש שהוא ב' ומרובעם ד' ומעוקבם ח'. והנה זה הניקוד מורה מציאות כל גוף אשר ארכו ורחבו ועמקו שווים. והיו תחת א' (נק' על א') שלש נקודות מימין ותחת י' (נק' על י') שלש נקודות משמאל אלה בית דין של שלשה מומחין מימינים לזכות. ואלה בית דין של שלשה מומחין משמאילים לחובה ושני עדים באמצע. והנה א' ראש לב'ג' ועוד י' ראש לג'ב' כי על כן היו ה'ה' מפני א'ב'ג י'ב'ג מדרך שנית כדמות א'ב'ג י'כ'ל או אמור אלהיך אהיכ"ל והוא סוד ס"ו שהוא ג"ל ג"ל שכן סגו"ל זה סודו בו (פע' ג"ל במשולש) ולמשולש אהיה אהיה אהיה וידוע כי ד' מרובע ב' והמרובעים הראשונים א'ד'ט' ושרשיהם א'ב'ג' ואם כן חבר שני המרובעים הראשון עם האחרון שהם א'ט' ותעשה מחבורם י' והוא ראש השם. ועוד חבר הראשון עם האמצעי שהם א'ד' ועשה ה' חברם ויהיו י"ה חבר אל י"ה שלשת השרשי השרשים שהם א'ב'ג' והם בכללם ו' ויהיו יה"ו עוד חזור וחבר שני השרשים הראשונים אליהם שהם א'ד' והם ה' ויהיו יהו"ה. ואם תבטא חצי השם הראשון אז תמצא שני המובעים עומדים בעצמם ויושלם השם כולו בביטוי חציו שהוא יו"ד ה"א וכבר הודעתיך חלוקו ושהוא יה"ו א"ד ורמזו כולל ד' אותיות אהו"י. והנה הו"א ד"י וסודו יד"א וד"א הד"א והד"א. זה וזה כסוד ז"ה שמי לעלם וז"ה זכרי לדור דר. איו ז"ה כי אם בית אלהים. וז"ה שער השמים קשורים ואדוקין ז"ה בז"ה. ה'א ד' וה'א ד' י'ו'י י"צר וי"צר י' פרי וי' פרי. הנה שני מיני פירות נולדו משני שרשים דומים. וסוד יה יו"ד ה"א. עוד י"ה וא"ד הוד ואד: כבר גליתי לך סוד חלוק השם אל שני חלקיו אח"ד אח"ד שהם י"ה פעמים י"ה. גם ו"ה פעמים ו"ה בשתי הצורות. אבל עתה אגלה לך סודם. והוא כי לפי היות בכל אחד ואחד טור בן י"ה שמות לזה וטור בן ו"ה שמות יהיה סוד כל טור וטור לפי מספרו בין בארכו בין ברחבו מורה על היות ארכו ורחבו שוים. אבל כל גלגוליו של הראשון יהוו רכ"ה ויהיה לפי מספרו ארכו ורחבו ועמקו שווים. ושל השני יהיו קכ"א ויהיה לפי מספרו ארכו ורחבו ועמקו שווים. ואם תרצה לדעת את השם קר"א שמו ככ"ה כי הוא שמ"ו גם הוא עצמו על דרך יו"ד גימ"ל עם יו"ד גימ"ל שם שם כ"ו. והוא ר"ו שסודו עצמ"ו ושניהם נולדו מהם בש"ר וד"ם. גם עצמ"ו מקו"ר והוא רצו"ן נוצ"ר. והוא עצם רצונו. וכהנה רבות עמו לא יעלמו ממך דרכיו וענייניו גם לא סגולותיו וכוחותיו ופעולותיו אחר זו ההערה: ועוד סודו מפורש יותר ז"ה בז"ה זי"ן ה"א. הנעלם אני הנגלה הוא זה. אין זה כי אם בית אלהים בי"ת בין ז"ה ובין זה. זי"ן ה"א זי"ן ה"א חכמה ובינה חמה ולבנה בי"ת נחלק. כי הו"א שני"ם והוא ר"ו ר"ו. וכבר אמרתי לך כי סוד ר"ו עצמ"ו. אם כן עצמו חכמה ועצמו בינה. והנה תאריו הם עצמו. ועוד סוד ר"ו דב"ר. אם כן שמו מודיענו דבר חכמה ודבר בינה כדכתי' ברמז וכל דבר חכמה בינה. וכן אמרו בדבר יי שמים נעשו. ראשי תיבות וסופי תיבות עולים תרי"ג. וסודם חמ"ר השנ"י, י"ה שמ"י שס"ה, ו"ה זכר"י רמ"ח. והנה השם ממנו הכל וסוד שמ"ו נחלק רכ"ה. הנה מז"ל מאזני"ם. אבל קכ"א הוא מז"ל טל"ה. זה מגד"ל חט"ה חט"ה טפ"ה טפ"ה . וזה מגד"ל קמ"ח סבי"ב סבי"ב מצורת הריחים זה לפי השנים העגולים וזה לפי סדר הירחים, שהם החדשים. זה על פי השמש בתקופותיו בסוד סדרי א'ז'ג'י' ו'א'ט'ד' שסודם י"ה יהו"ה. וזה על פי הירח בסוד סדרי מולדותיו. וזה מתחיל תקופותיו מניסן אל ניסן. ומתגלגל משנתים אל שנתים. וגה מתחיל מולדותיו מתשרי אל תשרי בסדר הרכבת אי"ב תשצ"ג עם אי"ב תשצ"ג מחודש לחודש עד תשלום י"ט שנה ללבנה. גם כ"ח שנה לחמה. שסודם כ"ח י"ט, ופירושם כ"י טו"ב. וחותמים כ"ו בי"ט. ואמתתם יהו"ה אהי"ה ללמדך כי העליונים והתחתונים משועבדים ליודעי שמו, כל שכן לעצמו. וחלוף כ"י טו"ב בא"ת ב"ש הוא למנפ"ש. וסודם שפעים כשפנים, חתומים תחת הנעלם משם שד"י שהם, י"ן ל"ת ו"ד. וסודו פר"ו ורב"ו: ועוד תדע כי י"ה פעמים יהו"ה עולים שמי"ם. אבל י"ה פעמים אלהי"ם עולים אר"ץ. ולפיכך נאמר בה"א בראם. וכבר הודעתיך שהוא השם שלם בחשבון המרובע ואל זה כוון באמרו, ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים. ודע כי ג' פעמים נפש עולים א"רץ. והנה סוד ארץ ושמים אר"ץ וקר"ץ. ושניהם א"רץ ק"רץ. אלף ר"ץ קוף ר"ץ. רץ לקראת רץ. ומהם יתחייבו שני היצרים: ועתה חשוב י"ה פעמים רכ"ה שהוא סוד חשבון י"ה עד שיהיה ארכו שווה עם רחבו ועם עמקו ותדע הכוונה בו והוא כי י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה. ואז ארכו ורחבו בלבד שווים. ויעידו על מציאות הקו והשטח. ועוד השלימם ואמור י"ה פעמים רכ"ה עולים ג' אלפים ושע"ה. והכלל שע"ת מיני מאורות. וסודם חשמ"ל. סימן בשלו"ם. יי יברך את עמו בשלום. וסודו מלבו"ש מלחש. וכן ו"ה פעמים ו"ה שעולים קכ"א. והראשונים והשניים הכוללים הם המניעים הגלגלים בכח השם שהוא שמ"ו המיוחד לו על פי מזל מאזנים עם מזל טלה: והנה השלם הוא ו"ה פעמים קכ"א שעולים לבש ושניהם שת"י נסת"ר מסתיר סתרים. והמוסר מסירת השם בסוד שני יצרים מודיע לתלמידו תחילה שתחילת בריתו הוא בעצמו עצם אחד מורכב משני עניינים והם הנקראים חומר וצורה או אמור גלם ותמונה כי הכל שווה. גם נקראים שני יצרים חתומים בשם המפורש אשר הוא מסתיר סתריו וזה סימנם: יצ"ר הטו"ב ויצ"ר הר"ע והנה סופם ר"ב ר"ע שסודם ל"ב תל"י. אבל שסודם ל"ב תל"י תוכם רי"ו טצ"ץ. וסודם נקשר על ג' פסוקי ויסע שבם שלוש, ונחלקים ע"ב ע"ב ע"ב. חבר כל אחד ואחד מהם אל מלת טצ"ץ ויהיה הכל טב"ע צב"ע צב"ע. כפול טבע ותמצאהו צב"ע. ואם כן הנה הם חמש פעמים טב"ע כלומ' רי"ו מחובר עם טצ"ץ והוא סוד חבור צורה עם הטפ"ה וגם רי"ו הוא שם המפורש שלם לפי משפר אותיותיו. גם טצ"ץ סוף שלשת מיני התשיעיות והם אלף פחות אלף שהוא אחד וכולל כל כ"ן אותיות בשלוש ט' ט' ט' שכן הם ושמם טת טת טת וסודם אח"ת לאח"ת למצוא חשבון. ולכשיחוברו אלו עם שלשת חלקי השם שהם ג"כ ב"ע ב"ע ב"ע יעלו שלשת דרכיהם טב"ע טב"ע טב"ע או אמור טבע צבע או צבע טבע כי הכל שווה ומספר שלשתם כ"ז רי"ו וסימנם ויזכ"ר כי בשר המה. וכללם לב גבור או לב ארי לבריא או לב ירא. ומאלה תכיר שאריתם. וסוד טצ"ץ מטטרון שר הפנים שסימנו מש"ה. וסוד רי"ו הוא חרב"ו. ועל זה העניין בא בקבלה סוד מי שמוסר לחברו חרב"ו של מש"ה אשר בו מבחר השלוש. ומהם יודע סוד מציאות הכבד והלב שורש מוח. כי שורש המח לבו, כאשר שורש הלב מחו: ואחר זה תדע שאם תחבר טבע עד י"ה פעמים יעלה מספרם ארי"ה והוא רי"ו. וכולל שנ"י השרשי"ם. ואם תחבר טבע עוד ו"ה פעמים יעלה מספרם תתצ"א. והנה הם שרשים לב"ד, ויורו על היות להם שרש טבעי והוא טבע החמר הראשון שהוא מוכן לקבל הצורה על פי הצבעים המבדילים בין הטבעים ותדע כי הקשת אשר הוא השרש מורה על הטבע ומעיד על הצבע ומגיד חבור הטבעים עם הצבעים ומודיע כי הטבע מגלה הגולם ומפרסם החמר והצבע מגלה הצורה והתמונה: ומפני שזכרתי לך סוד כח הלבנה אשר קראתו התורה בשם ה"ם נ"א והוא בע"ר באש גם עב"ר בא"ש ועם כל זה איננ"ו אכ"ל: אזכיר לך סוד המולד המעיר על סוד העבור ועל סתרי התולדת. ואחבר אליו עניין נסתרי התקופות עד שתפלא מנסתריהם מאד ותכיר מהם עץ החיים העליון והתחתון ועץ הדעת טוב ורע ג"כ העליון והתחתון והנהר עם ארבעת ראשיים. ואודיעך איך יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. בסוד ארבע פרשיות שבתפילין שהם, שמע, והיה, קדש, והיה: רק בתחילה אני רוצה לגלות לך אמיתת מהות ערוב מזגי בני אדם ואיך הורכבו לפי הטבע המתחלף והמשתנה מצורף בשלשת כוחותיו הנקראים טבעי וחיוני ונפשני אשר הם בגף כל אדם שלש רוחות משמשות אותם ונקראים ג"כ אלה השלש רוח טבעית רוח חיונית רוח נפשית. ויש להם בגוף שלשה מקורים לקיום האיש והם המוח הלב והכבד. ומקור רביעי לקיום המין והוא הבצים שהם מקור הזרע הפרטי בפעל שהוא כללי בכח ויוצא מכלל כל הגוף הפרטי בין אישי מינו והכללי מצד עצמו הכולל עצמותו בכלל כל הרכבותיו: ואדבר תחילה בשלשת המקורים ובצירוף מזגיהם ואיך יתחייבו כ"ז מיני בני אדם משונים זה מזה מצד התחלפות הכוחות המקוריים בהם. ואצייר דרכיהם כמו שרמזם החכם בן עזרא בפרשת ואלה המשפטים בסוד הברכות המורות על השפעים הנובעים מן המקורים כדמות בריכות מים: ואחר כך אדבר בעניין שכבת זרע החתומה בשם המפורש זכר שבעת ימי בראשית שגם הם חקוקים שתי וערב גם כן כמוה כמו שהתבאר משם וה"ו אשר ממנו שת"י וממנו ער"ב וה"ו שיתערב בה על צורת עירוב שלשה פסוקים שלו בדמות שלשה המקורים שהם ג"כ שלשה מיני עבים. עב חזק, עב בנוני, עב רפה. כדמות קבוץ שלש נקודות הנקראים סגו"ל או סגול"ה. ודע כי שכבת זרע ה' שתערב כ"ז מינים משתנים והיא שתעזר ב"כ עם כ"ב אותיות הדיו שכן עמה כ"ב כ"ז אותיות הדם ז"ב כ"ך בזכ"ך המחשבה שבה המח מחשב ה"ה שהם י' ספירות כי הם ט' והיא העשירית והיא אחת דומים מעשיה בעצמה עמהם כמעשה החזן עם ט' נפשות שהוא מנהיגם בדבריו: ועיין בסדר מזגי ג' כוחות א כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד חזק: ב כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני: ג כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד רפה: ד כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק: ה כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד בינוני: ו כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה: ז כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד חזק: ח כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד בינוני: ט כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד רפה: הנה אלה ט' מיני בני אדם משונים שכח המח שלהם חזק ושווה גם א'ב'ג מהם הלב חזק ושווה אך ד'ה'ו מהם הלב בינוני ונשאר היות ז'ח'ט מהם הלב רפה. ואמנם הכבד מתחלף בהם לפי גלגול של הירידה הישרה הנסדרת זה אחר זה שלשה מתחלפים בכל שלשה עד תשעה. והנה בעלי המוח החזק ט' ובעלי הלב החזק ג' ובעלי הכבד החזק ג'. הרי החזקים ט"ו או אמור י"ה ובעלי הלב הבינוני ג' ובעלי הכבד הבינוני ג' הרי ה"א שהם ו' ובעלי הלב הרפה ג' ובעלי הכבד הרפה ג' הרי ו' וסימן כולם ואהיה: א כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד חזק: ב כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני: ג כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד רפה: ד כח המח הבינוני וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק: ה כח המח הבינוני וכח הלב בינוני ןכח הכבד בינוני: ו כח המח הבינוני וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה: ז כח המח הבינוני וכח הלב רפה וכח הכבד חזק: ח כח המח הבינוני וכח המח רפה וכח הכבד בינוני: ט כח המח הבינוני וכח המח רפה וכח הכבד רפה: ועוד אלה ט' מינים משתנים שכח המח שלהם בינוני גם ג' מהם הלב בינוני גם ג' מהם הכבד בינוני וכולם ט"ו והנשארים ד' פעמים ג' שהם ב"י הנה יתגלה לך מזה סוד מאמר הש' למשה, אני אעביר כל טוב"י על פניך והוא סימן כ"ז כ"ח כלומר כ"ז מיני כוחות משולשות והם סוד כלל י' ספירות נחלקות כ"ף זכו"ת עם כ"ף חוב"ה. וסימנם ואהיה אצלו אמון שהוא כ"ז והסוד כי אמון שהוא אומן הוא בן אדם מצד ומלאך מצד והאלקים יבקש את נרדף ודעהו עם זה הבא: א כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד חזק: ב כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני: ג כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד רפה: ד כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק: ה כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד בינוני: ו כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה: ז כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד חזק: ח כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד בינוני: ט כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד רפה: גם אלה ט' מינים מתחלפים כפי הסדר שזכרתי בהתחלפותם. ונמצאת אומר בכלל שכל המינים הם כ"ז תן לכל מין ומין ג' כוחות ויהיו ג' פעמים כ"ז שהם פ"א וסודם טב"ע מהו"ל ושמם אלי"ם. והנה יהיו בעלי המח החזק כ"ז ובעלי הלב החזק כ"ז הרי החזקים כולם כ"ז וכן הבינוניים כ"ז וכן רפוייהם כ"ז והכל פ"א או אמור א"פ וכן ז"כ וכן ז"כ או אמור ד"ה או ה"ד וכן ו"ג או ג"ו כי הכל שווה במספר. ויש לכל סימן מהם סגולה ידועה למקובלים שבה נבדל מספר זה ממספר זה: ועתה דע והבן כי השם המפורש שהוא שם המיוחד ושהוא שם העצם הוא מורה אל אמיתת מציאות העצם הנבדל והוא חתום על המח פתוחי חותם קודש ליי. כמו שהיה רשום וחקוק וחרות על ציץ נזר הקדש. והיה על מצח אהרן. וארבע פרשיות שבתפילין כנגד המח עליו במקום שמוחו של תינוק רופס. ונאמר על הציץ, "והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה" (שמות כח'). והיה הציץ מרצה והוא סוד הגעה אל תכלית הקץ הנעלם כסוד מספר צי"ץ מרצ"ה ורמזו דניאל בסוף ספרו באמרו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה: והיותו עשוי זה"ב טהו"ר יורה על כח ההשגה החקוק על תשעה שמות הקודש והנה השם החתום עליו הוא העשירי והוא העיקר כי הם ברו"ח והוא כה"א ולפיכך רמזה ואמרה במקום אחר, "כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה" (ויקרא כז'). גזרה שווה, מה להלן קדש ליי נאמר על העשירי אף כאן קדש ליי הוא העשירי. ועוד כי ציץ שמספרו תת"ר או תשר"ק שהם אלף הוא גוף לי' כי י' פעמים י' הם ק' ועוד י' פעמים ק' הם צי"ץ והם ק"ץ האחדים והעשרות והמאות וראש לאלפים וכמו שהיה אלף אחר ראש שר"ש לי' עשרה לפי הסדר כן שב להיות אלף שהיא אלף ענ"ף אשר ארכו ורחבו ועמקו שווים בעשיריות גם היא עשיריי"ת. ולפיכך כוללת שר"ש ע"ם ענ"ף במספר צי"ץ ובמספר אל"ף שהוא אי"ק משולש בשלשה ראשים וכל שרש בעל ש"ש כנפי"ם והוא מצד שני בעל ארבע כנפים. וזהו סוד הנוסף משם יו"ד במבטאו וכל עצם הוא ענ"ף וכל שר"ש ארבע פעמים עצם. וסוד ה"ר עניינו שהוא העצ"ם הכולל מעלה ומטה. והוא סוד צי"ץ כלומר ה' פעמים ר' שהם אלף. והנה חלוף צי"ץ המ"ה והוא נ' והנה נה"ר יוצא מעד"ן מאל"ף אחד: ודע כי סוד אל"ף אלף יורו על חבור אח"ד עם אח"ד הבא אחר אח"ד. וסודו אחר גם כן רבב"ה גם רבו"א כי בכ"ר יורה על רבו"א אח"ד. ראה איך העניינים כולם קשורים אלה באלה. כמו האיברים שבגוף וכמו הבריות כולם זו בזו. כי המכתב לאדם כעולם אצל השם וכן הדבור שבפיו. וכן ההגיון שבמחשבתו ובשלשתם יעשה מעשהו כאשר השם עושה בשלשת העולמות כמו שרמזתי לך למעלה. וממציאות המח תכיר הנהר הנקרא פישון. ומן הלב גיחון. ומן הכבד חדקל. ומן הביצים פרת. והם הנקראים ארבעת האיברים הראשונים הראשים של הגוף: ודע כי כמו שהשמש עצם אחד מאיר מכל צדדיו שהוא גוף כדורי ואין לו חלק בלתי מאיר