# דרישות בעניני המלאכים — קטע 11

[קריאה בקורא](/reader/kabala-839b683d9324/1/11/)

<div lang="he" dir="rtl">

ספירות, כן החיצוניות עשר קליפות אחוזות] בצפרני הנקבה החיצונים שמצוה לחתכן בטהרה, 
והם העשר קליפין שעליהם היא אומרת רחצתי את רגלי איככה אטנפם, כן מרכבה שלימה באדם 
כסא נשמה מלאך רוח אופן נפש קלי&#x27; יצה&quot;ר, וכמו שהחיצונית למעלה הכפירים שואגים לטרף, 
לעלוקה שתי בנות הב הב, והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה, כן יצה&quot;ר כנגד האדם להתפש בו 
כל מה שאפשר בידו להכשילו עד יעשה עצמו אלוה לכפור בקונו ייעצהו אם יוכל לפתותו, 
ונכנס בו לפתותו מעט מעט כדפי&#x27; בזוהר פרשת פקודי, וחלק זה לצדיק ולרשע, ולצדיק יותר 
מן הרשע, כי הרשע שאין המרכבה הקדושה שלימה בו שלא זכה אלא לנפש בלבד, כן מרכבת 
יצה&quot;ר אינה שלימה בו, והצדיק שהשלים המרכבה הקדושה בו משלים המרכבה החיצונית ומתחזק 
בו כנגדו, וזה סוד אומרם כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, ואם הצדיק מעשיו יכניע 
החיצון ויאבדהו ויגבר עליו וזה תועלת חלק הקדושה, ותועלת היצה&quot;ר גם כן שיטהרהו 


וימשכהו לבית המדרש ויתעסק במעשה המצוה ויכנסהו עמו בגן עדן, וזה סוד גרים ודאי 
שמגייר האדם יצרו ויכנסהו אל הקדש פנימה, וזה סוד הנחש בקברות הצדיקים כדמוכח בכמה 
דוכתי בתלמודא דידן. השלישית הוא סוד האדם הנמסר ביד עונו וכבר הרשיע ואז נתן רשות 
לחיצונית להטיבו כנגד מעשיו הטובים, ואותה הטובה הנשפעת עליו אינה טובה מן הקדושה 
אלא מהחיצונים שנכנסים אל הקדש ומשפיעים לה טובה ושפע, כדי להשפיע לפלוני שכר 
מצותיו מטיבין לו בעולם הזה לרעתו, וזה סוד רשע וטוב לו, כי טובתו היא נשפעת אל 
החיצונים, וכל זמן שהוא נכנס בעבודה זרה ובעריות ובשפיכות דמים מתעשר עושר גדול, 
וזהו שנמסר ביד עונו ויאריך ימים וירבו בניו ונכסיו מתברכים עד יאכל כל פרי מעשיו 
בעולם הזה, ואם יבחן האדם המזומן בידו דרך בא אליו, וכן אם יתברך על ידי מה הוא 
מתברך, ישיג על מה ועל מה ובאי זה דרך יבא אם מבחוץ אם מהפנימי, והכלל יש רשות 


לחיצון להנהיג האדם ולהטיבו אם הרשיע ולהטעותו ככל אשר יוכל. הרביעית, הוא סוד 
הצדיק הגמור שגם הקלי&#x27; תחזור אליו להטיבו, כענין הצדיקים שאפילו השדים היו נשמעים 
אליהם לעבודתם, כענין יוסף שידא, וכענין חמורו של רבי פינחס, וכענין אברהם ויחבוש 
את חמורו, והיינו שאחר שהצדיק יתקן את מעשיו ככל האפשר וירא היצה&quot;ר כי לא יכול לו 
מיד נכנע לאדם, ואדרבא החיצונית משועבדת לו וכל ישעה ומאוייה לשרת אותו לזכות על 
ידו, כי יש חלק בקלי&#x27; שהיא מתקרבת אל הקדושה בסוד נוגה שפי&#x27; בחקירה השביעית מהדרישה 
הקודמת, ומשם חסידי אומות העולם וטהרתם וטובתם עם ישראל על הדרך הזה שהם מהחלק 
הנזכר.
החקירה החמשית
דרך מבוא החיצונים בענייני העולם. דע כי כל מה שבמציאות התחתון [הוא] סוד בריאתו 
בקדושה כאומרו כולם בחכמה עשית, שאין ספק שאין לשום כח שבכוחות לברוא אפילו בריה 
קטנה ח&quot;ו, שכל מה שנברא במציאות אפילו היתושים הנבראים בנבלות המתות כולם נבראות 


בסוד החכמה העליונה בלי ספק, ומה שאלו נאסרו באכילה ואלו הותרו באכילה הוא סוד 
הנתיבות המתפשטות בעולם עד עדי אפסי ארץ עד אפיסת המציאות, כי הבריאה והנתיבות 
נתפשטו מבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה וירדה החכמה מדרגה אחר מדרגה עד הגיעה אל כל מה 
שנמצא במציאות, וכיון שהגיעה החכמה עד סוד העשיה באופן, המציאה האדם בנתיב הכולל כל 
הנתיבות וניתן בו כל המציאות כולו ולזה יכול להשיג כל מציאות התפשטות החכמה, אמנם 
בהגיע התפשטות סוד החכמה בהשלימה סוד עץ החיים ברא עץ הדעת טו&quot;ב, והיינו התפשטות 
הקדש כולו עד אופן, ואחר כך ברא הרע והוא חלקי החיצונים למשפחותיהם, ונתפשט הטוב עד 
אפסי ארץ, ונתרכב הטוב והרע יחד מגלגל המזלות ולמט&#x27;, ולזה הוזהר האדם ונאמר לו 
ומעה&quot;ד טו&quot;ר לא תאכל ממנו, ובזה הוזהר בכל חלק הרע שנתפשט משמאל מלמטה לאופן עד 
אפסי ארץ, ולא נאמר לו ועץ הדעת טו&quot;ר לא תאכל אותו, חס ושלום שחלק הטוב אוכל ממנו 


כמה שירצה אם ברוחניות אם בגשמי, ברוחניות להשיג מאופן ולמעלה בכל מה שירצה להתחכם, 
ומהגשמי כל המותר לפיו מהצמח והחי וכיוצא דוקא צד הטוב, וכצד הרע נאסר לו אם ברוחני 
לידבק בקליפות להבין בהם להשכיל בעניינם, אם בגשמי כל האסור לפיו מהחי והצמח, ולא 
נמצא מציאותם רק להתפשטות מדת הטוב להזמין צורך האדם בכל מכל כל כדפי&#x27; לעיל, כענין 
האש להתחמם בו והאדם שורף בו חבירו, כן הוא סוד הנמצאים כולם צד הרע שהותר לו לצורך 
ענין אחד והוא נשתמש בו לצורך ענין אחר, ולזה לא נאמר לו ומעץ הדעת לא תגע בו שאינו 
אמת אלא לא תאכל ממנו, יש חלק ממנו שהאכילה וההנאה ממנו היא אסורה והנגיעה מותרת, 
וזהו שאמר הכתוב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות, הנה בחיצוני בשתי 
בחינותיו מותר הנגיעה, ומטעם זה לא נאסר לשלמה הנגיעה אלא האכילה דהיינו ויאהב שלמה 
נשים וגו&#x27;, ולזה נתפשטה סוד החכמה בכל אפסי ארץ, והנה בהתפשט סוד החכמה בעץ הדעת 


טו&quot;ר המתרכב ויורד ומתגשם ובורא חלק החכמה המתלבשת בנמצאי&#x27; התחתו&#x27;, בהיות האדם שומר 
יחס המצוה ומעץ הדעת טו&quot;ר לא תאכל ממנו, ויהיה הטוב שומר גבולו והרע שומר גבולו ולא 
יזיקו זה לזה כלל עם היותם צרות זו לזו, אמנם בהיות האדם פורץ גדר הטוב ואוכל מהרע 
מיד מתבלבל והגדר נפרץ, ואין התפשטות החכמה מתקיימת למטה ונעשה מקומה חלל, ומסתלקת 
ומתמלא חללה מהצורה שהוא הרע הנכנס דרך הפרצה שפרץ האדם, ואז ישלוט הצד הרע החיצוני 
בבריאת הטוב, וזהו טעם התפשטות החיצונית במציאות כולו והתלבשו בו כדרך התלבש החכמה 
העליונה בו, ובהיות החיצונית השוטה מתלבשת בו אין הנגיעה ביושר ההנהגה ביושר במדה 
ובמשקל אלא בשגעון ובשטות כדרך מי המבול שגברו על הארץ, ומי גרם זה הפרצה שפרצו והם 
סלקו נתיב החכמה המתפשטת הנותן גבול לכל הנמצאים, ונתלבשה החיצונית במים ממש והיא 
כים הולך וסוער עד אשר נתרצתה החכמה סוב נתיבה המתפשט למטה השומר דרכי הנבראים כל 


אחד על גבולו וירדה למטה, והחיצוני נכנס בגבולו והפרצה נגדרה והרי כל אחד ואחד 
במקומו עם היותם צרות זו לזו, ודרך זה יהיה ממש לסוד כל הפרטים כי תצא אש ומצאה 
קוצים, ותצא אש מלפני ה&#x27; הכל יש לו גבול ובהיותו בגבולו לא יזיק יסתלק החכמה 
המגבלת, יצא הנברא מגבולו על ידי החיצוני, יפגע הגורם הרע ולפעמים גם באחרים כאומרו 
משניתן רשות למשחית לחבל אינו מבחין, והיינו דוקא בצדיק שאינו גמור ויש מבוא בו 
לחיצונית פוגע בו, והיינו ויש נספה בלא משפט, כי בהיות משפט שהוא התפארת עם צדק 
שהיא התפשטות החכמה אין צדק מסתלקת ואינה מרשת חייליה הדינים לפרוץ גדר גדרה החכמה 
מראשיתה, אמנם בהסתלק משפט מצדק מיד החיצונים פורצים גדרי החכמה בפרצות שפרצו 
הרשעים ונכנסים בגבולה והיא מסתלקת, ומיד ובערה ואין מכבה, והיינו חרב רעב שבי 
משחית מגפה מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי ושן בהמות מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, 


וכל זה גרם האדם, שאין רשות לחיצונים לחבל אם לא ניתן להם רשות מלמעלה כאומרו אם 
ישוך הנחש בלא לחש, ובזה נבין סוד המיתה הגזורה לאדם מעת פרץ אותה הפרצה אשר בין 
נתיב החכמה הגורם החיים והטוב ואכל מחלק הרע, וגרם שיכנס המות והרע אל גבול החיים 
והטוב, ומיד נסתלק הנתיב ההוא והמיתה פרושה על כל נמצא והכליון על כל הוה שיפסד, 
ולא נמצא מי שיגדור הפרצה הזאת עד בימי ישראל בעומדם על הר סיני שנסתמה פרצה זו 
ונתיב החכמה נתפשטה למטה והחיים והטוב בגבולם, ומיד כתיב ושעשע יונק על חור פתן 
וגו&#x27; וגר זאב עם כבש, כל אחד שומר גבולו, ומיד כשחטאו חזרה הפרצה ונפרצה והעולם כעת 
הוא משועבד לחיצונים לכל הדברים הרעים שבעולם, בקלות נמצא בהם הרע והחיצונים, עד 
יתוקן בביאת המשיח במהרה בימינו אכי&quot;ר.
החקירה הששית
בנתיבות החכמה החיצונית לפעול בנבראים התחתונים. כבר פי&#x27; בספ&quot;ר ובכמה מקומות סוד גם 
את זה לעומת זה עשה האלהים, וכמו שיש ל&quot;ב נתיבות החכמה הפנימית הקרושה והטהורה כן 


יש בחכמה החיצונית נתיבות ודרכים, ועל המטים עקלקלותם נאמר העוזבים אורחות יושר שהם 
נתיבות החכמה ללכת בדרכי חושך שהם נתיבות הפתיות, שהם נמשכים מאשת כסילות הומיה, 
שהיא נגדיית לחכמת נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו, ולכך החכמה בסודה סוד כ&quot;ב 
אותיות להמציא אוי&quot;ר מי&quot;ם א&quot;ש בסוד אותיות אמ&quot;ש, כן יש לחיצונית אמ&quot;ש חיצונים, 
והיינו רוח סערה, אש מתלקחת, מי המבול, ויש לפנימיות ז&#x27; אותיות בג&quot;ד כפר&quot;ת להמציא 
שבעה כוכבים כן יש לחיצונית שבעה כוכבים, אלו קדושים ואלו טמאים, וכמו שיש לפנימית 
י&quot;ב אותיות הו&quot;ז חט&quot;י לנ&quot;ם עצ&quot;ק להמציא י&quot;ב מזלות קדושים, שהם סוד י&quot;ב גבולי אלכסון 
בכסא מלאך אופן, כן יש לחיצונית י&quot;ב מזלות שהיא משפעת בהם, ולזה כל אותם החוזים 
בכוכבים יוכלו לפעול כל הפעולות בנמצאים התחתונים ככל אשר ירצו, והכל בסוד עץ הדעת 
ברע ממנו, ולמדו בני האדם ממה שניתן להם רשות לנגוע, כאומרו אבל אתה למד להבין 


ולהורות, למד לאכול למד לעשות, ולא עוד אלא למדו להרכיב הכוחות, כי זהו עון לאין 
תכלית להשביע הכוחות בשם הקדוש בענין שפורצים גדר בקדש להשפיע משם לחיצונית, 
והחיצונית מתגברת ופועלת למטה בנתיבות החכמה, וזה דרך הכישוף והקסם וכל שאר הפעולות 
אלא שהם עולות מדרגה אחר מדרגה, וזה היה עון דור הפלגה שהיו משתמשים בהרכבת הכוחות 
והמשכת כח הככבים, וזה היה עון עבודה זרה בזמן ישראל, כאומרו לעשות כוונים למלכת 
השמים, והיינו אומרו העורכים לגד שולחן, והיו מצליחים הצלחה גופנית וממעטים חיות 
הנפש וטובתה, כי מעשה ענין זה הוא סוד עבורה זרה על כוונתה האמתי, ולא ניתן רשות 
לאדם להשתמש בככבים ומזלות ובכוחות חיצוניות או פנימים רק מה שנמשך נתיבותיה מעצמה 
בהסכמת הקדש לבד, אמנם שיפרוץ פרצה שיכריח הכוחות להשפיע בהכרח יפגום מיד וישעבד 
עצמו תחת ממשלתם, ויביא נתיבות החכמה החיצונית בנתיבות החכמה הפנימית, ויערב הטהור 


וטמא יחדו. 
והענין הוא כי הנתיבות נגדיות זו לזו, והאדם בקלקול מעשיו יוכל לסלק נתיבות הקדש 
ולהגביר נתיבות המקולקלות, כי כיון שהם אלו לעומת אלו צרות זו לזו תסתלק זו ויכנס 
זו אש באש מים במים רוח ברוח, ולזה כמו שהגשמי משכן לרוחני הקדוש כן בהסתלק הקדש 
ממנו מיד שורה עליו החיצוני טמא, וכדרך שפי&#x27; בענין הגוף שמתטמא שבהסתלק הנשמה 
הקדושה מיד החיצונים מזדמנים שם, כן הענין בדברים הגשמיים רוח חיוני קדוש וטהור 
שורה בו ובהסתלק הקדש מיד רוח חיצוני שורה בו, ולזה כל האומר זו לשטן מיד רוח 
הטומאה שורה בו, ולזה טוב להזכיר שמו של הקב&quot;ה על כל מעשיו שמיד רוח הקדש שורה ואין 
כח לחיצוני שם, ועל זה נאמר הוי בונה ביתו בלא צדק, וזה דרך מבוא החיצוני אם בהזמנה 
כדפירשנו זה לשטן, אם במעשה יכוין אותו מעשה להמשיך כח ענין פלוני בתלסם פלוני 
ימשיך אותו כח שם ויגביר שם כח החיצוני ויתנהג האדם על ידי החיצוני, ויצליח מעשהו 


בגוף ויחליש נח הנפש חולשה גדולה, ועל זה נאמר בדרך שהאדם רוצה בה מוליכים אותו, אם 
דרך ישר אם דרך המות, ועל כזה נאמר למה נקרא שמם כשפין שמכחישין פמליא של מעלה, כי 
פמליא של מעלה הוא המשכת אופן יתפשט בו סוד נתיבות החכמה למטה בענייני העולם יצליח 
הראוי להצלחה כפי מעשה האדם וצרכו אם לשכר אם לעונש, והרוצה הבחירה נתונה בידו 
להחליף דרך החיים והטוב בדרך המות והרע ויימין וישמאיל כרצונו, כי נתיב הבחירה גבר 
על הכל ויסלק האדם בבחירתו מהיסוד או המורכב החי או הצומח, ויכריחהו על ידי המשכת 
הנתיב הרע מהרעים יברח ממנו הנתיב הטהור והקדוש, ויחליף אש באש או מים במים או רוח 
ברוח או מזל במזל או ככב בככב טמא בטהור, והגשם התחתון הוא גוף גשמי משועבד לשתי 
הכוחות טהור וטמא, ויתנהג ההנהגה שיבחר על ידי ידיעתו בהרכבת הכוחות והיותו מחליף 
רע בטוב או טוב ברע, ויעלה בידו מפני היות הגשמי היולי משועבד לשתי הפעולות שכן 


הוכרח להשכירו ולהענישו, והוא גרם עתה בידו ממש להחליף להטריח הגשמי התחתון כגון 
האש או הרוח או המים או העפר או הרומם או הצומח או החי או המדבר למלאות, תאותו 
ורצונו ולצאת חוץ ממחיצתו וגדרו, וזה רצה בהנהגת החיצונים והשלימם בעולם ודחה 
הקדושה וסילקה מן העולם, ודע כי בענין המדבר אין כח לשלוט אלא דוקא אם כן עונותיו 
ילכדונו, המשל בזה אם יכשפו על האדם להחטיאו בעריות אם יהיה נזהר בעון ההוא לא 
יועילו מעשיו, והיינו דאמר בגמרא טול וגו&#x27;, וזה טעם זמרי בן סלוא, עם היות שבאת 
כזבי בת צור בכשוף אליו כדפי&#x27; בזוהר, שהרי כנגד משה רבינו ע&quot;ה היתה באה וצדיק מצרה 
נחלץ, שהרי משה רבינו ע&quot;ה היה ניצול מעבירה זו בטוב יושר מעשיו, אבל הרשע שנתאוה 
מקודם לעבירה נכשל בה, ולזה לא יוכלו הכשפים לשלוט במדבר אם לא יהיה בו הכנה מצד 
מעשיו הרעים כדפירשנו, ולזה חייב בעונש ולא יועילו טענת אונס.
החקירה השביעית


דרך מבוא באדם בעצמותו הנשמה המתעברת בו או הםלאך או השד. הענין כי האדם ישרה עליו 
רוח אלהי קדוש, כענין שאול כאומרו וצלחה עליך רוח ה&#x27; והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר, 
וענין זה לכל הנביאים, וההפכי ובעיתתו רוח רעה, וכן יתעבר באדם נשמה פעמים קדושה 
פעמים רעה, וכן ראינו שד או רוח רעה יתלבש באדם ויבעיתהו וצריך שנחקור דרך יבוא 
ענין זה באדם ואיזה מקום אשר לו, וכן ראינו יתלבש בו מלאך וידבר בו דברי חכמות וזה 
שיקראוהו בני אדם מגיד היאך יהיה עניינו. ולזה נאמר כי דרך התלכש רוח אלהי באדם או 
להיותו שר או מלך או נביא הכל הוא סוד רוח אלהי יתלבש בו בסוד נפש רוח נשמה שבו 
יעשה אליו כסא בסוד היותו מרכבה להקב&quot;ה כדפי&#x27; בחקירה א&quot;ב, ולזה נאמר כי המלך הוא 
כמו לב לעם, ולכן השכינה עיקרה תתלבש במלך וענפיה יתפשטו בשאר העם, ולכן נאמר בגלית 
כי חרף מערכות אלהים חיים, כי ממש שכינה היתה עם ישראל במלחמתם ומרכבתה בסוד המלך 


ושרי צבאות ושרי אלפים ושרי מאות, שכל אלו העניינים הם הכנות להיותה שורה על ישראל, 
מפני שיש בה בחינה אמצעית כוללת הכל, וכן יש בה ענפים שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים 
ושרי עשרות, כדפי&#x27; בתיקונים שרי אלפים א&#x27;, שרי מאות ד&#x27;, שרי חמשים נ&#x27;, שרי עשרות 
י&#x27;, הרי שם אדנ&quot;י השורה על ישראל, והיינו סוד שום תשים עליך מלך וגו&#x27;, ועל דרך זה 
גם כן רוח אלהי ישרה על הנביא או על הכשר בהיותו עוסק בתורה ובמצוה, ודרך מבוא הרוח 
הוא בסוד כסא חיה ואופן, דהיינו נפש רוח נשמה שבו, אמנם דרך מבוא המלאך הוא לפי מה 
שיהיה בחינת המלאך, אם מצד השרפים יבוא מורכבת בנשמתו ויתקשר עמו ברוח ובנפש ובגוף 
ויפעל בו ויכריחהו לדבר ויהיו דבריו דברי חכמה, וכשיסתלק ממנו המלאך ההוא ידע אותם 
הדברים כמי שהוגד לו על ידי זולתו מפני שאינם מעצמו אלא מדבר זולת נר&quot;ן שבו, ואם 
מצד החיות יתרכב ברוחו כי שם מקומו, ואם מאופן יתרכב בנפשו, ודרך הודעת המלאך 


הדברים ההם הוא על ידי שיכריח הגוף ידבר אותם הדברים וישכילם אחר סילוקו ממנו, 
ובתיקונים פירש הרשב&quot;י ע&quot;ה כי אליהו לפעמים יתלבש בשכל האדם ויודיעהו דברים נעלמים, 
ויהיה ענין זה לאדם כמו מעצמו עיין אותם הדברים ויבוא בשכלו פתאום החידוש ההוא 
וענין ההוא, וכמו שהוא בענייני התורה כן יהיה ענייני העולם יודיעהו זה יהיה וזה לא 
יהיה וכיוצא, ויבוא בדרך העלם לא ירגיש האדם אלא כבדות ראש, ולא צלצול אזנים ולא 
חידוש בעצמו כדרך שיקרא בהיות הדבר על ידי מגיד אלא כמי שמעצמו מגיד הדבר ההוא. 
ודרך העיבור הוא לפי מה שיהיה בחינתו אם נשמה יתאחז בנשמתו אם טובה מפני מצוה שעשה 
ואם רעה מפני עבירה שעבר, ואם יזכה ישוב וישיבה בתשובה עמו עד שתשלים אותה הנשמה 
פקודתה, ולא כל נשמה תתעבר באדם אלא שיהיה לו יחס וענין אם מחמת קורבה ידועה להקב&quot;ה 
וכיוצא, ואם רוח יתאחז ברוחו והסיבות כדפי&#x27; בנשמה, וכן נפש, ובלי ספק שהעיבור הטוב 


ידריכהו בעבודה ובתורה ובמצוה והעיבור הרע יוליכהו וידריכהו בהפך. והשר בלי ספק 
יתאחז באדם מצד עבירה שעשה ונמצא במקום סכנה יחידי וכיוצא מצא מקום לתפוס בו, והוא 
רוח רעה מבעתו, ויתרכב בעצמו כדרך שיתרכב הנפש בגוף כדפי&#x27; בספ&quot;ר, כי דקות הדם הוא 
רוח חיוני הגשמי אשר באדם, שהוא נפש הבהמית שבו, ועליה ירכב סוד הנפש, ועל דרך 
שירכב הנפש ברוח החיוני ירכב השד באדם ויבטל כח חושיו ויבהילהו וישתטה, וזה דרך 
הנכפים, ושנוייהם הוא כי שינוי המשפחות אשר לשדים שהם מינים רבים אלו על אלו, 
שוכנים באויר העולם אלו על אלו כפי מדרגתם ומעלתם, והחכם שישביע השד צריך שידע 
מאיזה משפחה הוא לדעת מאיזה חלק הוא, כדי שידע כיצד ישביעהו ויכריחהו לעשות רצונו 
כאשר נבאר כדי להבריחו מהאיש ההוא.
הכלל העולה מכל החקירות האלו, כי במעשה האדם תלוי היותו גבוה מעל גבוה ומשרה עליו 
כל כח האלהות היורד למטה לארץ ושורה עליו ממש, כענין היותו בסוד מטטרו&quot;ן שר העולם, 


ובמעשהו להיות מתנהג בכסא ומבטל כל מעשה המלאך אם ירצה, במעשהו להיות משועבד תחת 
מלאך ואופן או פחות ממנו כגון שר חיצוני בחוצה לארץ, ובמעשהו להיותו מתנהג על ידי 
הקלי&#x27; ולדחות עצמו מהקדש, כי יש באדם כח במעשיו לרכוב על כל המדרגות ולהדבק בקונו 


</div>
