# דרישות בעניני המלאכים — קטע 2

[קריאה בקורא](/reader/kabala-839b683d9324/1/2/)

<div lang="he" dir="rtl">

שבע כנגד שבע ספי&#x27;, ואותיות כל שם ששה כנגד ו&quot;ק ועד&quot;ז כל השמות הרמוזים בסוד הכסא 
והם בבחי&#x27; ידועה מהכסא.
הבחי&#x27; הג&#x27; במלאכים והם שמות נפרדים חתומים בשם א&quot;ל או בשם י&quot;ה או בשם רו&quot;ן, ויש 
אחרים ג&quot;כ כמלאכים והם בסוד היצירה נפעלים ומושפעים מאותיות הכסא ונמצאים מהם וגם 
שמם תדרש, ויש דורשים אותם לפי מספרם, ובשם עצמו יוכר התלוי בכסא או במלאך לפי 
הענין, והמלאכים הנזכרים הם סוד מלאכים הנקשרים בקשר עולם מטטרו&quot;ן נמשכים מהיכל 
קה&quot;ק עד היכל לבנת הספיר ואחרון שבהם טהריא&quot;ל שהוא מופקד על פתח היכל לבנת הספיר.
הבחי&#x27; הד&#x27; עוד מלאכים משתלשלים מכל היכל והיכל עד שבעה כוכבי לכת כדפי&#x27; בזוהר 
בהיכלות, וכן מלאכים ממונים למטה בגלגלים לתת להם כח שלא ישנו את תפקידם, וכן יש 
מלאכים מופקדים על התקופות והימים והלילות והחדשים והשבתות, וה&quot;ס ס&#x27; המלבוש והם 
למטה במדרגה מהבחי&#x27; העליונה הנז&#x27; וכ&quot;ש מהקודמות.
החקירה הה&#x27;


באמונת המאמין בשמות הנז&#x27;. ראשונה נמצא בררקי ר&#x27; ישמעאל אומר פעמים רבות טוטרוסיי&quot;ה 
ה&#x27; צבאות הרי ששם זה מייחס אותו לשם יתברך ובמסכת ברכות בשם ר&#x27; ישמעאל ראיתי את 
אכתריא&quot;ל יה ה&#x27; צבאות וכמוהו רבים רבו מלספור ואם נאמר ששמות אלו לקב&quot;ה ממש דחיקא 
לן טובא שהיאך נרבה לו שמות אלו אחר שבתורה לא נתגלו אלא הויות ושמות שאינם נמחקים, 
ואם נאמר שהם למלאכים היאך נאמר שקראם י&quot;ה יהו&quot;ה צבאות, ועוד לשון השבח מורה שממש 
על הבורא קאמר וח&quot;ו מורה אומר ואל תמר בו אל תמירני בו. ולזה נאמר כי הוא סוד 
הויו&quot;ת וכנויים כי ההויות בספירות עצמם בהתלבש הא&quot;ס בהם, והכנויים כגון רחו&quot;ם חנו&quot;ן 
שומ&quot;ר תמי&quot;ם מל&quot;ך יש&quot;ר פוד&quot;ה הם בסוד גילוי הפעולות בעולם המטטרו&quot;ן כדפי&#x27;, והנה 
הכינויים אינם ממש בספי&#x27; מפני שלא יתייחסו בספי&#x27; אלא הויו&quot;ת או שמות, אמנם בהתלבש 
ההויו&quot;ת שהם הספי&#x27; בעולם המלאכים יתכנו בכינויים כגון שם א&quot;ל יקרא חסיד ושם אלהי&quot;ם 


יקרא גבור וכיוצא בכינויים, ואין ספק שהכסא אמצעי בין הכינויים שבפעולות בעולם 
המלאכים להויות שהם הפעולות בספי&#x27;, והאמצעיים הם השמות האלו כגון טוטרוסיי&quot;ה וכגון 
אכתריא&quot;ל וכיוצא שהם שמות לקב&quot;ה בכסא הכבוד, ולזה פירשו בספרי הפעולה כי שם רח&quot;ש 
תמי&quot;פ הם ר&quot;ת רחום חנון שומר רח&quot;ש, תמים מלך ישר פודה תמי&quot;פ כדפי&#x27;. וכן פירשו בשם 
ארארית&quot;א כדפי&#x27; בספ&quot;ר בשער פרטי השמות, ועתה בזה לא יתרחקו ענין השמות האלו לייחסם 
ממש לשם כמו שלא יתרחקו היותנו מייחסים לו רחו&quot;ם חנו&quot;ן שומ&quot;ר וכיוצא. ואם תקשה למה 
לא נתגלו בתורה שמות אלו כמו שנתגלו הכנויים באומרו אני ה&#x27; רופאיך וכיוצא משאר 
הפעולות, ואם מפני העלמם הרי נתגלו ההויו&quot;ת והשמות היותר נעלמים, הא לא קשיא כי 
נתגלו השמות לגלות אלהותו אלינו כאומרו ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם וכאומרו אנכי 
ה&#x27; אלהיך וגו&#x27;, ואין ראוי שיאמר שם אנכי אכתריא&quot;ל שהיינו תוקעים אמונתינו בהתלבשו 


בברי&#x27;, ועד&quot;ז לא אמר כה תאמר אל בני ישראל י&quot;ה אדירירו&quot;ן שלחני אליכם, אלא אפילו 
מכל השמות לא בחר אלא העליונים יותר אהי&quot;ה יהו&quot;ה כדי שיתקעו אמונתם בא&quot;ס הנקשר 
ומתלבש בספירותיו לא בכסא הכבוד, ונשבחהו בפעולותיו המגיעות אלינו האל הגדול הגבור 
והנורא וכיוצא. ובלי ספק יש בין שמות והויות לכנויים אמצעיים כגון אכתריא&quot;ל 
אדירירו&quot;ן וכיוצא כדפי&#x27;. ואותם השמות האמצעיים למטה מההויו&quot;ת והשמות שאינם נמחקים 
ולמעלה מהכינויים נתגלו ליורדי מרכבה ולנביאים וכיוצא. וכמו שיש סוד לשמות ולהויות 
באותיותם לרמוז בספירות והפעולות. כן אותם השמות האמצעיים יש להם סוד ורמז באותיותם 
ומבטאם רחוקה וסודם נעלם אלינו גלוי ליורדי מרכבה. והנה לפי זה ימצאו בשמות האלו 
האמצעיים שני דרכים. כמו שנמצא למטטרו&quot;ן שהוא שר הפנים גבוה על כל שרי מעלה ראש 
לממשלת המלאכים והוא סוד היצירה שפי&#x27; כמו שפי&#x27; בספ&quot;ר בשער אבי&quot;ע בארוכה כי פעמים 


נק&#x27; מיטטרו&quot;ן ופעמים מטטרו&quot;ן בלי יו&quot;ד. והכל תלוי בסוד היות הכבוד העליון המתלבש 
ביצירה מחופף עליו ומתלבש בו. וה&quot;ס י&#x27; עשר ניצוצות מהספי&#x27; העליונות מתלבשות בו. ואז 
נאמר עליו השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו. ואז 
צריך לנהוג בו כבוד יותר מפני השם הקדוש המתלבש בו. אמנם בבן אדם דהיינו חנוך 
מטטרו&quot;ן שאין לו תשועה תצא רוחו דהיינו י&#x27; שבתוכו ישוב לאדמתו. דהיינו לא ישא 
לפשעכם ודאי שאין כידו הסליחה אלא בכח הכבוד המחופף. וכן יהיה הענין בסוד השמות 
האמצעיים כגון אכתריא&quot;ל וטוטרוסיי&quot;ה וכיוצא שפעמים הכבוד מחופף בהם בסוד התלבש 
האצילות בברי&#x27; ופעמים מסתלק ממנו. ובהיות הכבוד החופף בו נייחס אליו י&quot;ה הוי&quot;ה 
צבאו&quot;ת דהיינו סוד עשר ספי&#x27; י&quot;ה כתר חכמה ובינה. יהו&quot;ה י&#x27; חסד ה&#x27; גבורה ר&#x27; תפארת ה&#x27; 
מלכות. צבאות נצח הוד יסוד אות הוא בצבא ואז נשבח ונפאר לכבוד העליון החופף עליו. 


וזה שנבקש דרך לשבח ולהשיג מעלת היוצר המושגת על ידי השגחתו ופעולתו בנבראיו וכסא 
כבודו. והיינו שבח פרקי ר&#x27; ישמעאל בסוד המרכבה לכמה שמות מונחים לבורא. אמנם בהסתלק 
הכבוד מהם נייחסם כאחד מן הנבראים במעלה גבוהה כענין מיטטרו&quot;ן ומטטרו&quot;ן שפירשנו. 
ולזה נמצא בקצת המקומות בספרים מייחסים השמות ההם בעצמם בזולת הבורא ושתי הבחינות 
אמת ע&quot;ד שפי&#x27;. ושני דרכים אלו ג&quot;כ נמצא בשם ע&quot;ב ובשם מ&quot;ב בתי&#x27; ובזוהר פעמים נראה 
מייחסם בספי&#x27; במקום גבוה מעל גבוה ודורש בהם דרשות להפליא. ופעמים מורה עליהם שהם 
למטה במעלה מזה והם בזולת מהבורא. ובמה שפי&#x27; נתקן הכל כי הכל תלוי בכבוד המחופף. 
בהיות הכבוד העליון מתלבש בהם בסוד התלבשו בבריאה נייחס לו שבח ומעלת הבורא. ובהיות 
הכבוד מסתלק ממנו נייחס לו כבוד ומעלה אמנם בזולת הבורא שנתעלה ונעלם על הדרך 
שפירשנו. אמנם לקורבת הברי&#x27; אל האצי&#x27; יותר מהיצירה לא יסתלק הכבוד ממנו כ&quot;כ כמו 


שיסתלק מן מטטרו&quot;ן וזה פשוט.
החקירה הו&#x27;
בסדר המדרגות במלאכים ובכסא הכבוד דרך כלל לזה נאמר כי הנהוג המורגל בתי&#x27; הוא אדם 
דאצי&#x27; והם י&quot;ס נאצלות והם צורת אדם. ג&#x27; ראשונות דרך כלל ראש. שבע ספי&#x27; גוף. חסד 
גבורה ב&#x27; זרועות, ת&quot;ת גוף, נצח והוד תרין ירכין, יסוד אמה, מלכות עטרת הברית. 
ולפעמים נייחס ג&quot;כ למלכות צורת הגוף כדי שיהיה סוד זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם 
כמ&quot;ש בארוכה בכמה מקומות, ובפרטות בחלק שיעור קומה בפי&#x27; האדרא ובפטירת הרשב&quot;י ע&quot;ה 
וספרא דצניעותא. אמנם דרך כלל למדנו משם היותם עשר מדרגות באצי&#x27; שהם עשר ספירות 
יתייחסו בשלש ארי&quot;ך אנפי&quot;ן וזעי&quot;ר אנפי&quot;ן ונוקב&quot;א ולזה יהיה להם איברים פרטיים לאין 
תכלית כגון בראש שערי&quot;ן מוח&quot;א אודני&quot;ן מצח&quot;א עייני&quot;ן חוטמ&quot;א פומ&quot;א דיקנ&quot;א. ובגוף 
דרועין פרקין, בדרועין ידין אצבען דידא. מעיים כמה בחי&#x27; במיעים, ובגוף פרקי השדרה 
ירכין פרקין דירכין, רגלין אצבען דרגלין, תרי ביעי דדכורא, אמה עטרת הברית. ועוד 


בזה כמה פרטי פרטים מה שאין השכל יכול להשיג. וכמו שאדם דאצי&#x27; יש בו בחי&#x27; אלו כן 
אדם דברי&#x27; שהוא סוד כסא הכבוד אחר שאנו מייחסים אותו בשם אדם ראוי שיהיה בו דרך כלל 
ודרך פרט ענין זה. והיינו סוד אותם השמות המונחים בספי&#x27; שייחס ר&#x27; נחוניא ע&quot;ה בתפלתו 
ושפירש&#x27; בספ&quot;ר בשער פרטי השמות. ועוד יש שמות אחרים כמה וכמה בענין שבראש נכללו ג&#x27; 
ראשונות ושם יחס להם שם י&quot;ד כדפי&#x27; שם. וזרוע ימין ע&quot;ב ולזרוע שמאל מ&quot;ב ולגוף האמצעי 
כ&quot;ב ולתרין ירכין שהם נצח הוד ג&quot;כ שמות אחרים כדפי&#x27; שם. וליסוד שם אחר ולנקבה שהיא 
במלכות שם אחר. בענין שהם כלל ויש פרטים אחרים לאין תכלית לא יכילם רעיון יוכללו 
בהם סוד השמות שפירשו בספר ברית מנוחה במאורות ההם הנרמזים בנקודות השמות כולם 
רמוזים בסוד כסא הכבוד. כי השם בעצמו הוא - בספי&#x27;. ולבושו נקודתו הוא סוד הכסא כמו 
שיתלבש שם הוי&quot;ה בנקודת אלהים כן אותם העשר הויו&quot;ת קדושות שפי&#x27; הם עשר ספירות 


יתלבשו בעשר פרטים שהם עשר איברים בכסא הכבוד יעשו אותם המאורות הנפלאים הם פרטיים 
בכסא. אחשוב כל דברי הספר ההוא דברי רוה&quot;ק נמסר מפה אל פה או על פה מגיד נאמן לחסיד 
וקדוש. הכלל כי בסוד המרכבה העליונה היא כסא הכבוד פרטיים נכללים כענין צורת אדם 
דאצי&#x27;, צורת אדם דברי&#x27;, וכמוהו ממש אדם דיצי&#x27;. והיינו שיש במלאכים עשר כתות וכן פי&#x27; 
הרשב&quot;י ע&quot;ה בתי&#x27; וכדפי&#x27; בספ&quot;ר. ואותם הכיתות יבחנו לאין תכלית ויוקשרו כולם בצורת 
אדם נקשרים יחד וסודם בז&#x27; היכלות. היכל קה&quot;ק ראש. היכל הרצון גוף. היכל אהבה זרוע 
ימין. היכל זכות זרוע שמאל. היכל נוגה נצח היכל עצם השמים הוד והם תרין ירכין. היכל 
לבנת הספיר אמה ועטרת האמה והנקבה נכללת שם כדפי&#x27; כמה פעמים ובספ&quot;ר בשער ההיכלות. 
ועם היותם שבע היכלות הם עשר כתות מלאכים. ועם היותם עשר נכללים בשלש כדרך שנכללים 
בספירות ארי&quot;ך וזעי&quot;ר ונוק&#x27;. ולכך כמה פעמים בתיקונים מייחס כולם יחד בשם שרפים 


חיות ואופנים. וכן אנחנו בקדושתנו ביוצר אין אנו מזכירין אלא אלו דרך כלל מפני 
שהשרפים כעין ראש וכעין שלש ראשונות, והחיות כעין ששה קצוות והאופנים כעין המלכות 
וכולם דרך כלל אדם, וכן הוא ממש סוד אדם דעשי&#x27;, הן אמת אם באנו לפרש הנה כל סדרי 
מעשה בראשית אי אפשר בהשגתינו, אמנם הרי פרקי מעשה בראשית סדור לפני הכל, והרי מס&#x27; 
חגיגה מסודרת לפני הכל, והרי פרקי הרמב&quot;ם לפי הטבע מסודרים לפני הכל, אבל על הכל 
אני אומר הרי לחם והרי סכין ואין לנו פה לאכול כי בהיותי עוסק בחבורים האלו ובמה 
שנמצא בז&#x27; ארצות בזוהר פ&#x27; ויקרא ופ&#x27; בראשית ומקומות אחרים אני רואה בעצמי שאני צריך 
למודעי בכל, האמנם דרך כלל נאמר שהוא סוד אדם שכן קראו רשב&quot;י ע&quot;ה בתי&#x27; אדם דעשי&#x27; 
וכח האופנים מתפשט בהם כדפי&#x27; בתי&#x27;, והיינו עשר כתות מלאכים נפרדים הנתונים לממשלת 
ולמערכת הגלגלים, וסדר תהלוכותם ופעולותם בתחתונים בכל הדברים הנפעלים למטה ,משמים 


בטללים ברוחות בעשבים באילנות במתכות בד&#x27; יסודות במורכבים בברד בשלג בקור בחום 
בתקופות בסוד ספר המלבוש למי שראהו הכל מלמעלה בסוד מלאכים משתלשלים מההיכלות כדפי&#x27; 
הרשב&quot;י ע&quot;ה, וכולם פועלים בהשגחה המתלבשת בהם כדפי&#x27; הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים ואמר וקב&quot;ה 
נהיר בעשר ספירן דאצילות ובעשר ספירות דבריאה ובעשר כתות המלאכים ובעשר גלגלי 
רקיעא, ועם היות שאמר עשר גלגלי רקיעא דהיינו ממש עשר גלגלים שמנה הרמב&quot;ם ולפי 
דבריו לא נשאר מקום לדברי פרקי מעשה בראשית ולא לדברי ריש לקיש בפרק אין דורשין לא 
קשה מידי, כי ריש לקיש אמר ז&#x27; רקיעים הם ואמר שרקיע ראשון הם חמה ולבנה ככבים 
ומזלות, ולא נעלם מהשגתו ח&quot;ו שהם רקיע לכל כוכב וכוכב ויש ללבנה מהלך לעצמו ולחמה 
מהלך לעצמו ולי&quot;ב מזלות לעצמם שכבר הודו חכמי ישראל מזל קבוע וגלגל חוזר אלא שכלל 
כל הרקיעים בא&#x27;, וכל מעשה בראשית בששה ע&quot;ד אדם דברי&#x27; אדם דיצי&#x27; שפירשנו, ועד&quot;ז 


המלאכים המופקדים על מלאכתם. עד כאן.
החקירה הז&#x27;
במנין וסדר עשר כתות המלאכים ושמותם. לזה נאמר שהרמב&quot;ם בתחלת ספרו כתב שהם עשר כתות 
וסדרם לדעתו כך, על כולם חיות והם היותר קרובים לבורא ואח&quot;כ אופנים ושתים למדם מן 
נבואת יחזקאל כנודע. ואח&quot;כ אראלים ולמדו מן פסוק הן אראלם צעקו חוצה. ואח&quot;כ חשמלים 
ולמדו מנבואת יחזקאל כעין החשמל. ואח&quot;כ שרפים ולמדו מנבואת ישעיה שרפים עומדים ממעל 
לו. ואח&quot;כ מלאכים ולמדו מפ&#x27; ברכו ה&#x27; מלאכיו. ואח&quot;כ האלהים ולמדו מפ&#x27; אשר הלכו אלהים 
לפדות לו לעם בשמואל. ואלהים בלשון רבים על המלאכים השלוחים מאת האל לעשות הנסים. 
ואח&quot;כ בני האלהים שהם בנים משתלשלים מהקודמים ולמדו מפ&#x27; ויראו בני האלהים את בנות 
האדם או מפ&#x27; ויבואו בני האלהים להתיצב על ה&#x27;. ואח&quot;כ כרובים ולמדו מנבואת יחזקאל 
ופני כרוב מהשמאל, וכן אומר כרוב ממשח הסוכך, וכן אומרו ~וירכב על כרוב ויעף, ואח&quot;כ 
אשים ולמדו מפסוק את קרבני לחמי לאשי ע&quot;כ כלל כונתו בפי&#x27; דבריו בקצת, ולא צדקו 


דבריו מכמה טעמי, הא&#x27; שסדר חיות למעלה מן הכל והנה יחזקאל למטה במדרגה מנבואת ישעיה 
שהרי ישעיה ראה כסא כאומרו יושב על כסא רם ונשא, וסמוך לכסא שרפים כאומרו שרפים 
עומדים ממעל לו וכתיב החונים עליו ומתרגמינן ודשרין סמיכין עלוהי וכיוצא ממעל לו 
סמיכין לו הרי שהחיות למטה, והעד שראשונה אומרים שרפים קדושה והחיות עם האופנים 
למטה אומרים ברוך א&quot;כ שרפים קודמין לחיות ולאופנים, וכן פירשו בתיקונים ועוד מנה 
חיות ומנה חשמל ובפי&#x27; פירשו בגמ&#x27; בפ&#x27; אין דורשין כי החשמל והחיות דבר אחד חיות אש 
ממללות פעמים חשות פעמים וגו&#x27; וכן פי&#x27; הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים, ועוד מנה כרובים ממדרגה 
תשיעית והם המשובחים כי הכרובים למעלה, ועוד הוא פן א&#x27; מד&#x27; פני החיות כאומרו ופני 
שור מהשמאל ואח&quot;כ פני כרוב, וכבר פי&#x27; רז&quot;ל ששינה פני שור שהם מצד הדין המזכירים 
מעשה העגל לפני רחמים שהם פני כרוב, ועוד שני כרובים הם סוד מטטרון וסנדלפון והם 


בכלל החיות והאופנים כי מטטרון ראש לחיות וסנדלפון ראש לאופנים, ובכמה דרכים נתבלבל 
סדר זה.
האמנם בס&#x27; ברית מנוחה מנה עשר כתות ויניקתם מהספי&#x27; ואמר שהשרפים מהכתר, אופנים 
מחכמה, כרובים מבינה, שנאנים מחסד, תרשישים מגבורה, חשמלים מהת&quot;ת, מלאכים מנצח, בני 
האלהים מהוד, אישים מיסוד, אראלים ממלכות. וגם דרך זה אינו מסודר כי חיות לא מנה 
כלל ועיקר, ואף אם נרצה לומר שהם כרובים או חשמלים או שנאנים אי אפשר שהרי מנה 
שרפים, ומיד אופנים, ועוד מנה אישים למעלה מן האראלים ואינו שהרי האישים למטה מכולם 
כפי הנראה מפ&#x27; פינחס ובר&quot;מ עד ששם נראה בפי&#x27; שאינם מהמלאכים הנקשרים בעולם היצי&#x27; 
אלא מהנפרדים בעולם העשי&#x27;, וקושיא זו גם לדברי הרמב&quot;ם, לכן נראה ליסד הדרוש הזה על 
דברי הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים שפי&#x27; שהם ג&#x27; כתות, שרפים מהבינה חיות מהת&quot;ת אופנים 
מהמלכות, וג&#x27; כתות אלו כוללים כתות אחרות כי השרפים כוללים ג&#x27; כיתות שהם נגד כתר 


חכמה ובינה, והחיות כוללים ששה כתות שהם נגד חג&quot;ת נה&quot;י, והאופנים כוללים כתה אחת 
בהיותם עם חיות כדרך המלכות עם הת&quot;ת והם כוללות שבע כתות שיש להם פנים וכנפים כדרך 
שיש לחיות כענין המלכות שיש לה ספי&#x27; נכללות בה כדרך שיש לת&quot;ת כן האופנים נגדיים 
לחיות כעין זכרים ונקבות כדפי&#x27; בחקירה הקודמת בענין שהם כתות רבות בשלשה אלו, 
והשמות הנז&#x27; דהיינו הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום, הם שתי בחינות מלאכים, הכת האחת 
הם זכרים והם נקראים מלאכי שלום והם מכלל החיות וכתותם שפי&#x27;, ובכו במר בסוד הגלות 
והפגם המגיע אליהם דאמעוט כנפי החיות, והאראלים הם מלאכי המלכות שהם נגזרים מאריאל 
קרית חנה דוד היא ירושלים, והמזבח ג&quot;כ נק&#x27; אריאל והיינו המלכות והם חוצה בגלות 
מגורשים בגלות שכינה חוצה להיכלות להתלבש בשרים וכן פי&#x27; בתי&#x27; והם ס&#x27; רבוא מלאכי 
שלום וס&#x27; רבוא אראלים אלו זכרים ואלו נקבות כעין מלכות ות&quot;ת ונתגרשו אלו מכלל החיות 


ואלו מכלל אופנים ובזה צדקו דברי ברית מנוחה שמנה אראלים במלכות, ושנאנים וחשמלים 
עניינם אחד כי שנא&quot;ן הם ד&#x27; פנים כדפי&#x27; בחקירה הראשונה וכן חשמל כדפי&#x27; לעיל והם מכלל 
החיות, אלא שאפשר שגם הם מהאופנים כי האופנים להם ד&#x27; פנים וד&#x27; כנפים כחיות אלא שאלו 
זכרים ואלו נקבות כדפי&#x27; בענין הת&quot;ת והמ&#x27;, ותרשישים הם תרי שש בעלי ששה כנפים וששה 
פנים ואפשר שהם מהשרפים שנאמר שש כנפים לאחת, ולמאי דפי&#x27; דאמעוט כנפי החיות אפשר 
שגם האופנים יהיו בעלי ששה וכן החיות בענין שהכל תלוי בזה, ויצדק בין בשרפים בין 
בחיות והאופנים קודם החורבן כי אחר החורבן העביר שתי כנפים ושתי פנים שה&quot;ס נצח והוד 
מהצבא ונכללו בד&#x27; קצוות מהששה לבד, והטעם כי אלו הששה הם נצח והוד הם תרי ביעי 
דדכורא ואין יחוד לכך לא נכללו ולא מהיסוד אלא נטלו המלכות וקשרו אותה בג&#x27; אבות, 
והם ד&#x27; פנים וד&#x27; כנפים דהיינו חג&quot;ת ומ&#x27;, ולהיות השרפים למעלה בבינה ולא השיג הגלות 


אליהם ועדין הם בעלי ששה ודאי ולכך אין ראיה מהתרשישים כי אפשר הם בא&#x27; משלש כתות 
כדפי&#x27;, ובני האלהים הוא שם מונח לכולם יחד שהם נמצאים מהאלוה והעד ויבואו בני 
האלהים והוא כלל לכל צבא מעלה העומדים בדין לפני כסא הכבוד כאומרו וכל צבא השמים 
עומדים מימינו ומשמאלו, אמנם בני האלהים שבפ&#x27; בראשית הם עזא ועזאל המגורשים מהקדש, 
ולזה נאמר שבני האלהים הם כתות נפרדים למטה חוץ מההיכלות ולזה יצדק אומרו ויבואו 
בני האלהים שאז לדין נכנסו ואינם אותם הקבועים ונקשרים, ויצדק אומרו ויבא גם השטן 
בתוכם שח&quot;ו שיכנס השטן במקום הקדש פנימה בתוך הקדושים אלא בתוך בני האלהים האלו שהם 
חוצה למטה ובהם בתוכם נמצא השטן, ובפרקי מרכבה וכן בפרקי מעשה בראשית מנה עולמות 
שבהם המלאכים וקראם קצתם גדודים וקצתם טפסרים וקצתם מנעימי שירה וכיוצא וכל שמות 
אלו לא יורו אלא דרך כלל לא על העשר כתות שפי&#x27;, ובתוספתא דנבואת יחזקאל נתן מדה 


פרטית לקצת פרטיים מהחיות כגון רגלי החיות קרסולי החיות וכיוצא גוף החיות צוארי 
החיות וכל פרטי ופרטי מאלו הם מחנות צבאות קדושים אומרים ברוך ואומרים קדוש נכללו 
בשרפים ואופנים וחיות כדפי&#x27; בחקירה הא&#x27; ובמס&#x27; חגיגה פ&#x27; אין דורשין גרסינן מן הארץ 


</div>
