# דרישות בעניני המלאכים — קטע 4

[קריאה בקורא](/reader/kabala-839b683d9324/1/4/)

<div lang="he" dir="rtl">

מרובה אל הרוחני יפעול נגד טבעו ויחזור אל טבע הנפעל כדי שיקבל הפעולה ההיא ממנו, 
אמנם טעם הנעת רצון הרוחני לפעול לא יקשה אם הוא בשליחות בוראו מפני שהם משועבדים 
אל רצון קונם אמנם הנעת רצון הבורא לשולחם בשמעו תפלת המשביע יהיה על צד בדרך שאדם 
רוצה בה מוליכים אותו, וחטאתו צפונה שהטריח קונו במה שלא היה בו הרצון לפניו לפעול 
אלא מצד השבעותיו כאשר נבאר ועכ&quot;ז עצתו ישלים ברגע לתת כבוד לשמו.
החקירה הרביעית מציאות המלאכים מבורא כל. ראשונה נאמר באומרנו בורא נרצה א&quot;ס בספי&#x27; 
שבאמיתת מציאותם ממנו לא נדבר מפני שכבר קדם אלינו הביאור בספ&quot;ר ובכמה מקומות רבים 
אחרים, אמנם מהספי&#x27; ולמטה ג&#x27; בחינות שדרך כלל נייחס אליהם שם מלאכים, הא&#x27; פרקי 
המרכבה שכל פרק ופרק ממנה יהיה מלאך. הב&#x27; במלאכים הנכללים בשרף וחיה ואופן שכל פרק 
ופרק מזה יהיה מלאך. הג&#x27; בנפרדים למטה המופקדים על הפעולות, ובמציאות בריאת ג&#x27; 


מדרגות אלו נדבר עתה, ולזה נאמר כי הכסא נברא והמלאך נוצר והנפרד נעשה והיינו בריאה 
יצירה עשיה ובהשכלת ג&#x27; לשונות אלו נשכיל לאמתת המצאם מהבורא. והנה הספי&#x27; האחדות 
נמצא בהם ולכן הבורא והם אחד כמו שהארכתי בספ&quot;ר כשער אבי&quot;ע, אמנם הנברא עם היות 
ההשגחה מתפשטת בו עכ&quot;ז לא יגזר בו אחדות וזה טעם אומרו וקב&quot;ה נהיר כעשר ספירן 
דבריאה ובעשר כתות המלאכים ובעשר גלגלי רקיעא, ומטעם זה אנו קושרים אותם בפ&#x27; 
בשכמל&quot;ו להורות על המשכת ההשגחה כמו שפי&#x27; עניינה באריכות בפ&#x27; ויקרא סי&#x27; ז&#x27;. ולזה 
הנברא מורה במלת נברא היותו נמצא מאמיתת מציאות הבורא. אמנם נבדל ממנו שהוא נברא 
וסיבתו בורא. אמנם מלת בריאה לא יורה על עביות הדבר והגלמו רק המצא הדבר מבורא 
לנברא כאומרנו אין יש, ולזה הכסא נברא ויש לו גבול וגבולו לא גבול כמותי אלא גבול 
איכותי כאלו נאמר שרוחניותו לא יהיה לאין תכלית אלא המצא אליו תכלית, לזה השיגו 


הנביאים סוד הכסא מפני שהכסא נברא ואמיתת הבורא לא השיגו אלא השגחתו המתפשטת בכסא 
כאומרו יושב על כסא רם ונשא. וענין ישיבת הבורא בכסא נברא היינו גילוי השגחתו 
ורוחניותו בכסא הנברא הנז&#x27; כנזכר, והיינו סוד עשר ספירות דברי&#x27; דאמרינן בספ&quot;ר בש&#x27; 
אבי&quot;ע והכוונה שהשיגו הנביאים דרך השגחת אמיתתו בכסא הנברא שהוא סוד כל אותם הפרקים 
הידועים אל הכסא, מהם יוחסו אל שש מעלות כאומרו שש מעלות לכסא כאשר עוד נבאר, מהם 
יוחסו אל ד&#x27; עמודים והם עולמות חיים נצחיים דקים רוחניים גבוליים ישיג אמיתתם הנביא 
ויוכל לעמוד על עניינם בטורח גדול כדפי&#x27;, אמנם לא כל הנבי&#x27; נתנבאו בבחי&#x27; הכסא אלא 
יש מהם [שהם] פרקי המרכבה יקושרו ויתאחדו כהשגחת הבורא אשר בהם. ויש נביאים יתעלם 
להשגתם הכסא כולו ויחשב אל השגתם כאלו הכל הבורא. והיינו מסכים אשר ביניהם ובין 
הבורא לנבואתם. ויהיו המסכים כל אלו המדרגות אשר לכסא ויאמרו על הדבור הנמשך אליהם 


כה אמר ה&#x27; להיותו נמשך מאמיתת הבורא. אמנם לא ישיגו רק בהיכלות שהם נוצרים. וענין 
יצירה ירצה שהם נבראים מהבורא ויורדים עוד מעלה אחת והיינו שאחר שנבראו ויצאו וירדו 
מאמיתת הבורא עוד נוצרו כצורה נגלית והטביע בהם בוראם צורה ועביות מתגלם, ונק&#x27; 
אליהם הבורא יוצר שציירם על בריאתם, ועתה על הדבר הנוסף אליהם שהם נבראים הם 
נוצרים. והם מתגלים יותר מן הנבראים הקודמים וקרובים יותר להשגת הנביאים, והם 
גבוליים יותר ויותר מהנבראים עד שיתנו מדה גבוליית לעניינם כאומרם רגלי החיות כנגד 
כולם וגו&#x27; כדפי&#x27; לעיל בדרישה הא&#x27; בחקירה הז&#x27; ובלי ספק יצירה יאמר על הנוסף אליו 
גילוי על בריאתו וגבול על הנברא והעבות יותר מן הנברא, ולכך אלו מגלים הנעלם כאומרו 
גבריאל הבן להלז את המראה וכיוצא, וכן אומרו הידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני, והכל 
סוד אמיתת הנבואה המתגלה אל הנביא מלובשת ממקום נעלם לא ישיגהו יצטרך אל פותר ואז 


ייתבאר לו על דרכים רבים, או ממש מאמיתת השגחת הבורא המלובשת ביצי&#x27; ע&quot;י הבריאה 
כדפי&#x27; ואז יאמר הנביא ויאמר ה&#x27; מה אתה רואה וגו&#x27;, או לפעמים יהיה ביאורה ע&quot;י מלאך 
שלוח מאתו ולא ישיג הנביא ההשגחה המתלבשת בו ויאמר שהמלאך אמר לו כך וכך לביאור 
הענין המתגלה אליו מלמעלה, ולעתים יהיה הכל מתעלם מן הנביא ויאמר הנביא שלא השיג 
אלא מלאך לבד, ויש בנביאים דרכים שונים כזה וכזה ולפעמים יהיה הנבואה לנביא מצד 
העשיה ולא ישיג הנביא דרך יבוא הקול אל העשיה אלא יהיה הקול נשפע מאתו דרך ההשגחה 
המתלבשת מברי&#x27; ליצי&#x27; ומיצי&#x27; לעשי&#x27;. וישמע הקול הבא באזניו ויחשוב כי בן אדם קורא 
אותו, וכבר ייחסו מזה קצת לאדם הגדול בנבואה למרע&quot;ה באומרם שקראו הקב&quot;ה בקול אביו 
להיותו פונה לבבו מהתבודדות הנבואה לברחו משליחות הבורא, והחזיר ראשו בחושבו שממש 
אביו עמרם היה קוראו, ואלו התבודד באותה שעה השיג דרך היות הקול משתלשל ויורד מברי&#x27; 


ליצי&#x27; ומיצי&#x27; לעשי&#x27;, והשגה זו היה משיג בכל עת כאומרו ובבוא משה אל אוהל מועד וגו&#x27; 
וישמע את הקול, כי לא היה נבואת מרע&quot;ה קול לבד ח&quot;ו כי שמיעת הקול בלי השגת המדרגות 
כלל יקרא בת קול שהיו משתמשים בה התנאים ולא מפני זה היו נביאים, אלא הקול היה נמשך 
מלמעלה ומרע&quot;ה משיג דרך השתלשלותו מברי&#x27; ליצי&#x27; ומיצי&#x27; לעשי&#x27;, וכן היה ענין שמואל 
בתחלת נבואתו שלא התבודד להשיג דרך הקול עם היותו ראוי לנבואה וחשב היות הקול קול 
בני אדם כעלי כאומרו דבר כי שומע עבדך, היינו שהתבודד והשיג דרך המדרגות לנבואה, 
וראה השתלשלות הקול ממדרגת נבואתו מברי&#x27; אל היצי&#x27; ומיצי&#x27; לעשי&#x27; ועשי&#x27; יקרא הדברים 
הקרובים אל הגשמיים עד שעל ידי יצירתם יעשו ויתעבו ויתגלו אפילו לבלתי מוכנים 
לנבואה כדפי&#x27;.
החקירה החמישית במהות הכסא הנברא שפי&#x27; לעיל אין ספק שבכסא כח לפעול כל הפעולות 
הנמשכות מהבורא, ועם היותם מהבורא בלתי בעלי תכלית יוגבלו בכסא, ולא יקשה כלל מפני 


שהוא כדמיון האיש הענק הנראה במראה כי כפי שיעור המראה יראה שיעור הנראה בו, ולא 
נשער שיעור הנראה כפי שיעורו הנראה במראה, כן הפעולות יוגבלו בכסא ולא מפני זה נשער 
בעל הפעולות היותו בעל גבול ח&quot;ו וכבר הארכנו בענין זה באין סוף בספי&#x27;, ואין ראוי 
לומר שתצא פעולה מלמעלה בלי אמצעות הכסא שאי אפשר הנהגה תמשך מהבורא לנמצאים זולתי 
ע&quot;י הכסא, ולזה יכנו הנביאים לכסא שמות וכנויי הפעולות כגון כסא רם ונשא, וכן כסא 
צדק, וכן כסא נכון, וכן כסא משפט וכיוצא מהשמות שהניחו בפרקי מרכבה לכסא, ועם היות 
ששם נראה שהם כסאות זו למטה מזו אינו מן הדוחק שהפעולות ימשכו מהספירות וכפי הספי&#x27; 
כן יתעלה ויתרומם הכסא, אם יפעול על יד המלכות תתעלה, ואם ע&quot;י היסוד תתעלה יותר וכן 
כפי עלוי הבחי&#x27;, ואל זה נאמר שהם כסאות זו למעלה מזו מפני שיש בה בחי&#x27; זו למעלה מזו 
לפעול בהם כל הפעולות שבספי&#x27;, ודרך כלל עשר בחינות כנגד עשר ספירות שהם ד&#x27; עמודי 


הכסא נגד כתר חכמה בינה ומלכות משתתפת עמהם, ושש מעלות הם ששה קצוות, וטעם המלכות 
עם ג&#x27; ראשונות כדפי&#x27; בענין והיה ה&#x27; למלך חו&quot;ב על כל הארץ מלכו&#x27;, וכן לך ה&#x27; הממלכ&#x27; 
עם המתנשא לכל לראש כתר והעושר והכבוד חו&quot;ב ושש מעלות לך ה&#x27; הגדולה וגו&#x27;, וכן ה&#x27; 
מלך תרי זמני וכבר פי&#x27; במקומו בס&quot;ד ונקראו אלו מעלות לכסא מפני שהם משתלשלות זו מזו 
מדרגה אחר מדרגה ובהם הפעולות מעלות זו למעלה מזו, ונק&#x27; אלו עמודים מפני שבהם ד&#x27; 
פעולות עמודי הנהגה שהם חסד דין ורחמים ימין ושמאל ואמצע ובחינה כוללת ושש מעלות 
פועלים כל אחד ואחד מהם בכל אחד מהד&#x27; עמודים שהם שש מעלות בחסד ושש מעלות בדין ושש 
מעלות ברחמים שש מעלות בכוללת, וארבעה עמודים נכללים זה מזה בלי ספק להסכים הפעולות 
לפסוק הדין בהסכמת כל הדיינים.
ועם היות שיחסנו פעולות כל הספי&#x27; לכסא כדפי&#x27; הרשב&quot;י ע&quot;ה בתי&#x27; באומרו עשר ספירן 
דבריאה עכ&quot;ז מצאנו אליו עוד בתיקונים אומרו אימא עילאה מקננא בכורסיא מיחס פעולת 


הכסא לבינה, וכן אומרו נשמתין בכורסייא וכיוצא בזה במאמרי רז&quot;ל הנשמות חצובות מכסא 
הכבוד, וענין זה יפלא יותר בהיותו מייחס הת&quot;ת בחיות ובמטטרון שהוא שר הפנים והמ&#x27; 
באופנים שר העשי&#x27; כדפי&#x27; בספ&quot;ר בשער אבי&quot;ע, וטעם הענין הוא בהיות ישראל מוכנים 
להשגחה יושגחו כולם מכסא ויקבלו השפע בלתי התלבש בספי&#x27; מכסא למלאך, ומה גם ביום שבת 
כאשר הארכתי שלהי פ&#x27; נח, ובהיות ישראל בלתי מוכנים ומה גם בגלות יצטרך שתתפשט 
השכינה לעשי&#x27; להתלבש במלאכים הנפרדים לגלות עם ישראל כאומ&#x27; ובפשעכם שולחה אמכם, ואז 
גם הת&quot;ת ירכב על כרוב דהיינו תלבש במטטרו&quot;ן להיותו לעזר לשכינה לשומרה בגלות, ואז 
האם תהיה מקננת בכסא למעוז לשניהם, ועד&quot;ז לעולם יהיה ההנהגה מעשר לעשר עשר שבבינה 
יתלבשו בעשר שבת&quot;ת, ועשר שבת&quot;ת בעשר שבמלכות ולא יורו פעולתם ולא ימשך שפעם ולא 
תהיה השגחתם בערך התחתונים אלא -מצומצמת ומוגבלת בצמצום וגבול כס&quot;א מלא&quot;ך נפר&quot;ד 


כדפי&#x27;. ודרך זה היה לנשמ&quot;ה ורו&quot;ח ונפ&quot;ש הגולים בגוף כל ימי היותם יתלבשו בנשמ&quot;ה 
ורו&quot;ח ונפ&quot;ש דכסא מלאך נפרד, והיינו נשמתין מכסא דאמרן היינו צורות החקוקות בכסא 
הכבוד לצדיקים כעין יעקב כדפי&#x27; רז&quot;ל מקום חציבת הנשמה שצורתה קבועה בו בהיותה 
מזדככת במעשה התורה והמצות, ומטעם זה ייחסו הנשמות לכסא ושם ינוחו אחר סילוקן 
מגלותם בסוד גן עדן שלמעלה, וכבר נודע סוד ג&quot;ע כי הגן בבינה והעדן בחכמה, ונודע סוד 
הנשמה מזווגן כדפי&#x27; במקומו בארוכה, בענין שכללנו מכל הנדרש במהות הכסא ענין לנשמות 
בבריאותן בתחתונים וגם במנוחתן למעלה וצורתם החקוקה גם בהיותן למטה, וביום השבת 
יתקשרו נפש ברוח ורוח בנשמה ויתעדנו בכסא כמו שראוי לכל הספירות להשתמש בעת שלום 
בכסא, ויושגחו ישראל מהספירות בכסא ואין גלות לנשמות מונע כל מנוחתן מהכסא, ולזה 
בימים הראויים יחזור כל דבר לטבעו ויסתלקו כולם להתעדן מכסא כדפי&#x27; וישתנו מדורי 


הצדיקים כפי שינוי בחינות הנשמות, אם חצובה מעמוד פלוני במעלה פלונית או מזולתה. 
ודרך זה ממש הנבואה הנמשכת משם שעל סוד הכסא נאמר וביד הנביאים אדמה ויד הנביאים 
היינו הכסא שהיא י&quot;ד סיבה מקום אחיזה להשגתם במסתתר מעין כל ושם יתדמה להם הכבוד 
לכל אחד ואחד כפי איכותו והשגתו מקום השתלשלות נשמתו בהתקשר נפש ברוח ורוח בנשמה 
והנשמה במקום מחצבה כדפי&#x27;, ומטעם שינוי בחי&#x27; הנשמות יתרבו שינוי הדמיונות שאין בו 
שינוי כלל אלא יד הנביאים המתרבית במציאותה גורמת כדפי&#x27; בתי&#x27;, ולזה יתרבו המראות 
לנביאים וכל אחד ואחד יספר בנבואתו כפי מה שהשיג הענין ויכנה שמות כפי הבחי&#x27;. ודרך 
וה ממש יהיה שינויי הזמנים הדתיים והטבעיים, ארצה בזה דתיים בחוקי התורה ביובלות 
בשמיטת חדשי השנה מועדים שישתנו המצות בהם כל זמן וזמן כפי מצותיו, הטבעיים אריכות 
ימים גאולות קודמות עתידות, קור וחום קיץ וחורף, מיתות קצרות שנים, עוני ועושר בנין 


מקדש תחית המתים וכיוצא.
החקירה השישית במהות מלאך הנוצר המלאכים פעמים יהיה ההשגחה העליונה מתפשטת באמצעותם 
לתחתונים ופעמים לא, והנה בזה יתחלקו הנמצאים התחתונים לחלקים כי ארץ ישראל היא 
לעצמה ושאר ארצות לעצמן, והנה חוץ לארץ לעולם יקבלו השגחה העליונה באמצעות מלאך 
אפילו ישראל היושבים בה וזה סוד גלות, וסוד אומרם ישראל העומדים בחו&quot;ל עובדי ע&quot;ז 
בטהרה הם ששר חיצוני אינו מקבל אלא באמצעות מלאך הנק&#x27; שר העולם, ואף אם יהיה השבת 
וי&quot;ט וחדשים יקבלו מלמעלה הקדושה וההשגחה מתלבשת, ולא יקשה מפני זה אומרנו ולא 
הנחלתו מלכינו לעובדי פסילים וגו&#x27;, כי לא נוכל להכחיש שאפי&#x27; גיהנם שובת אפי&#x27; לערלים 
וכדפי&#x27; בגמ&#x27;, אמנם לא יהנו מעונג שבת ושבת אמתי בלי לבוש אלא ישראל היושבים בחיק 
אמם בהיכל מלך, ואפילו בסילוק הנשמות לישרים פירשו בגמ&#x27; ואמרו אינו דומה פולטתו 
בחיק אמו וגו&#x27;, וישראל היושבים על אדמתם בחול יהי&#x27; ענין ההשגחה מתלבשת ע&quot;י מלאך 


נוצר בזמן שאין צדיק הגון, וזהו ענין מרע&quot;ה באומרו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה 
שרצה להיות מכון לשכינה ולא תתלבש ההנהגה ע&quot;י מלאך כלל ועיקר, אלא רצה להיות מש&quot;ה 
מטטרו&quot;ן שר הפנים וההנהגה תקובל אליו בלי אמצעות מלאך אלא ע&quot;י כסא, אמנם כשאין צדיק 
בימי החול יהיה ההנהגה אפילו לישראל ואפי&#x27; בא&quot;י ע&quot;י מלאך, והיינו אומ&#x27; ויאמר אנכי 
שר צבא וגו&#x27; עתה באתי וכדפי&#x27; רז&quot;ל, והיינו התלבש ההנהגה במלאך נוצר וזה יהיה דוקא 
בחול, אמנם בשבתות וי&quot;ט תהיה ההנהגה מופשטת ממלאך מושפעת ע&quot;י כסא כדפי&#x27;, ואחר 
שנתאמת היות ההנהגה מתלבשת במלאך נוצר חוייב בהכרח היות הכנה במלאך לקבל כל הפעולות 
העליונות ע&quot;י צמצום שנצטמצם ההשגחה ויהיה בצורה הנראית במראה גדול, אחר כך יעתק 
מהמראה הראשונה אל מראה שניה ויראה במראה השנית מראה המראה, יתמעט ויקטן הצורה 
שיעור לא ישוער והיינו חותמין דשעוה דחזא יחזקאל כדפי&#x27; בתיקונים שכל מה שהשיג מעשר 


מראות שהם י&#x27; ספירות לא השיגם בכסא אלא במלאך כי האין סוף בספי&#x27; מיוחד הוא המלך, 
וצורתו הנדמת בחותם הוא הכסא והנחתם מהחותם בשעוה הוא עולם מטטרו&quot;ן אלא נתמעט המלאך 
הנוצר מהכיל כל מה שבחוקו מההשגחה העליונה בהיותה נגבלת גבול אחר גבול, וזה טעם 
דחיית מרע&quot;ה ההשגחה ע&quot;י מלאך. והנה יתרבו בחי&#x27; המלאכים ורבוי החיילים ורבוי הגדודים 
וצבאות בלי מספר מטעם זה לקבל כח ההנהגה המתרבית להשגיח בכל פרטי העניינים ועכ&quot;ז 
יבחנו לעשר כתות כמספר י&#x27; ספירות כדפי&#x27;.
והנה ישתנה מלאך מכסא בבחי&#x27; אחרת כי הכסא לא תתעבה ולא תתגלה זולתי יסתלק הנביא 
וישיגהו בנבואה, והמלאך ירד ויתגלה ויתעבה לצורך האדם. אמנם יקשה לזה כי אחר שהם 
סוד שרפים חיות אופנים פרקים מיוחדים איש באחיו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו, ושלימות 
המרכבה וקשר ההנהגה באחדותם וקשרם, איך יאמין כי יסופר תתלבש ותתעבה וירד אל מציאות 
העשי&#x27;, ונמצא אם כן האדם כאחד ממנו כענין גדעון ומנוח וכמוהם רבים, ולזה נאמר כי 


החיות הם ד&#x27; פנים כללותם הם מיכא&quot;ל חית אריה, גבריא&quot;ל חית שור וגו&#x27;, ולא יפרדו אלו 
ממקום מושבם, ולא שר הפנים ממצבו היותו רקיע על ראשי החיות כאשר ית&#x27;, אמנם במה 
שפירשתי שכל פרטי ופרטי מזה יהיה לאלפים ולרבבות מלאכים, הנה יתפשט הרוח ההוא בסוד 
ההשגחה המתלבשת בו ויתעבה דרך ההשתלשלות עד הגיע הכח האלהי מלובש באותו המלאך 
ויתעבה ויתראה, ואל ענין זה נאמר שנראה מלאך אוריא&quot;ל למנוח ומיכא&quot;ל וגבריא&quot;ל ורפא&quot;ל 
לאברהם, ולא שיתפרדו ויותר קשרם ואחדותם ח&quot;ו, אמנם תתלבש כח האלהי באוריא&quot;ל, ויתפשט 
כח אוריא&quot;ל למטה לצורך רצון ההשגחה, ויתלבש ויתראה בצורה שלימה אדם או איש המורה 
שלימות הצורה כולה בפרטי ההוא להסכמת כל הצורה העליונה לפעולה ההיא, שכל הצורה 
תסכים לכל פעולה כדפי&#x27; בספ&quot;ר בספירות.
ופי&#x27; בחקירה הקודמת בכסא ודרך זה ממש במלאכים, ולזה הכסא לא תתגלה ולא תתעבה למטה 
בצורת שום ציור אם לא ע&quot;י נבואה זולתי לזכות כל ישראל כאומ&#x27; ביום ההוא יגלח ה&#x27; בתער 


השכירה כדפי&#x27; רז&quot;ל, וכן אומ&#x27; אני ולא מלאך אני ולא שרף, וזה מן התימה הגדול אשר לא 
יתמיד, ויהיה הטעם בענין מרע&quot;ה שלא רצה לקבל ההנהגה ע&quot;י מלאך כדפי&#x27;, וכמו שיתרבו 
הבחינות לנבואה ולהשגחה במלאכים כדפי&#x27; בכסא כן יתרבו בחי&#x27; לרוחות הנמשכות לבני אדם 
משם כדפי&#x27; בענין הכסא, והיינו רבוי ההיכלות לרוחות בג&quot;ע של מטה, והיינו דרך התלבש 
רוחניות הספי&#x27; אליהם וטיולו עמהם, והכל דרך אחד וענין אחד כבחי&#x27; הכסא למעלה כן בחי&#x27; 
המלאכים למטה, אמנם יש ביניהם חלוק גדול כי בג&quot;ע של מטה הצדיקים בצורה עבה כהגלות 
נגלות המלאכים בצורה עבה לבני אדם ולא כן מציאותם בכסא כמו שהכסא לא תתלבש, וכדפי&#x27; 
על דרך שפי&#x27; בזוהר שהצורה הגשמית היא הצורה בהיותה רוחנית דק אשר לצדיקים שם, ועיין 
בפ&#x27; בראשית בפ&#x27; מה רב טובך וגו&#x27;, והמלאכים עוד ישתנה שמם כפי פעולתם כמו שפירשנו 
בכסא ריבוי השמות כפי רבוי הפעולות, אמנם הכסא שמו לא יתמוטט מפני אדיקות הספי&#x27; בו 


ולעולם כח הפעולה נתון בה לפעול, ולא כן המלאך שיש לו שם ידוע לפי פעולתו התמידית 
ובהגלותו למטה ישתנה שמו לפי בחי&#x27; אותה הפעולה מפני שאין הכח נתון בו תמיד, וביום 
שאין בו כחו יסתלק ממנו שמות הפעולות מכל וכל, והפועל ביום שבת ע&quot;י מלאך גורם לו 
ירידת מעלה כדפי&#x27;.
החקירה השביעית במהות הנפרד הנעשה. כח המלאכים האלו הנפרדים שהם מפתח היכל לבנת 
הספיר ולמטה יש בהם שתי כוחות, אחד גלגול הגלגלים ותנועתם שלא ישנו את תפקידם 
והרכבת היסודות ושאר הדברים שהם תנועות מתחדשות ומתילדות למטה כעין ברקים זוועים 
רוחות, ולזה מברכים עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם שמילואו של עולם הוא כחו וגבורתו 
דהיינו כח השגחתו המתפשטת בהם, ומברכים ברוך עושה מעשה בראשית שבמעשה בראשית דהיינו 
סוד העשי&#x27; תלוי הכל כענבים באשכול וכמו שנדבר בסדר מדרגתם בע&quot;ה וכן מברכים על חמה 
וגו&#x27;, ואולם הב&#x27; שהיא כח פעולתם ושפע הנתן להם לפעול ע&quot;י חמה ולבנה ככבים ומזלות עש 


כסיל וכימה וחדרי תימן כולם נפעלים מהנפרדים האלה המקבלים כח ושפע ההיכלות אשר 
למלאכים, ואלו הב&#x27; בחי&#x27; כל העולם כלו בכלל נפעל מהם ומשועבדים לקבל שפעם כמש&quot;ל 


</div>
