{"bookId": "kabala-839b683d9324", "part": "1", "torah": "6", "title": "דרישות בעניני המלאכים — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-839b683d9324/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-839b683d9324/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "הבורא עמה, וזה לא יחסר ולא יעדיף, הב' מצד זולתה כי היא כלי למעבר הכבוד לזולתה, \nוזה יחסר ויעדיף, כי קודם היות היצירה והנמצאים התחתונים לא היה שעשוע זה לבריאה \nאלא דווקא מה שיהנה מהכבוד לעצמו לבד, ועתה ישתעשע במה שיתוסף בו להשפיע גם לזולת, \nוהיינו סוד היצירה והעשיה הנמצאים בסוד פרק שירה כאשר אבאר בע\"ה, וגדולה מכולם היא \nהשלישית אשר אין לה שיעור, ירידת הנשמות באמצעותה, שהם הגורמים תוספת שעשוע אפילו \nבאצילות וכל שכן בבריאה כדפי' בחקירה הקודמת, והם למטה מהכל והם גורמים תוספת או \nגירעון, ועל כזה נאמר צור ילדך תשי ח\"ו או רוכב שמים בעזרך שישראל מהפכין מדת הדין \nלמדת רחמים, ועתה בזה ידענו כי הפגם הנעשה על ידי הרשעים לא יפגום אל השעשוע הנהוג \nשהבורא משתעשע בעצמו, ולא בשעשוע שהבורא משתעשע בכסא מצד עצמו, וכן בנשפע לנוצרים \nמצד עצמם, אמנם יפגמו בשעשוע העליון בתוספת הנוסף מצד הנשמות כדפי' וזה יהיה אפילו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "למעלה מהבריאה, והיינו אומרם אין השם שלם, כי השם הוא ממש עשר ספירות, וכמו שהארכתי \nבפרשת ויקרא סימן ז', וכך יפגמו בשעשוע הנוסף בכסא מצדם שהשפע יושפע להם בהיותם \nתחתונים מצד נפש רוח נשמה דבריאה יצירה ועשיה וגו', וזה יחסר בהיותם מרשיעים, \nוהיינו אומרם אין הכסא שלם, ולא לבד יפגמו בחסרון השעשועים הנז' אלא גם יגרמו ח\"ו \nיהפכו מדת הרחמים למדת הדין וזה בהכרח יושפע הדין למעלה, וכמו ששמחה ושעשוע לפניו \nבכבוד עצמו בהפעל הרחמים והתפשט מדת הטוב למטה כן ח\"ו תוגה בהפעל הדין ומדת הטוב \nשבה לאחור כאמרו השיב אחור ימינו, והיינו סוד ובן כסיל תוגת אמו, ובבחינה זו פוגם \nגם בשעשוע הקודם קודם הויית המציאות, והוא משל אל אדם שלא נולד לו בן והיה שמח נולד \nלו בן והוסיף שמחה על שמחתו, מת בנו נהפכה שמחתו לאבל ואפילו השמחה הקודמת, וזהו \nענין במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, וכן ויקרא ה' לבכי וגו', ועל דרך זה יפגמו גם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בשעשוע הרוכב היורד בכסא מצד עצמו כי בהכרח יושפע הדין והחרבן על ידי שהיא אמצעית \nלפעולת האצילות בתחתונים ואגב דידהו דידה בטל, וזה סוד אומרו אין הכסא שלם עד כי \nיבא שילה, וזה סוד הן אראלם צעקו חוצה, וכן אומרו שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.\nהחקירה הרביעית בטעם היצירה מצד עצמה. אין ספק שמצד נדבת טובו להתפשט להטיב בזולת \nהוסיף בהתפשטות על הנבראים ויצר הנוצרים, הם המלאכים וכחותיהם, שמצד הרחקם ממנו \nיותר מן הנברא יתראה הטוב בהם יותר, ושעשוע שמשתעשע הבורא להשפיע בנברא יתוסף \nבהשפיעו בנוצר, והם מהללים ומהדרים למלך רם רוכב על הכסא משפיעם ומחיה אותם \nומקדישים ומעריצים, יש מהם אומרים קדוש ויש מהם אומרים ברוך, לפי בחינת הטוב המושג \nאליהם ולפי השגתם באלהותו כן בחינתם בשבח ובקדושה, וזה טעם מציאותם והוייתם, ואלו \nהם הטעמים הקודמין שפי' בבריאה בארוכה. עוד מתגלה עליהם התפשטות ההשגחה, והוא ניצוץ \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "האלהות המתפשט בהם, ובעת התפשט הם נקשרים ומתאחדים אלו באלו ומתרוממים להדר למלך \nמהודר, ואז בטוב הכנתם משתעשע האלוה במדת טובו להתפשט בהם, ולזה הם אומרים קק\"ק ה' \nצבאות להמשיך הקדושה העליונה בעצמותם, ואז בסיבתם הכסא מתעלה ונוסף בו הקדושה יותר \nעל הנהוג ומשתעשע לפני קונו אין מי שידמה ולא מי שיערוך, והנה יעוררו השעשוע הזה \nהמלאכים בעונת קדושתם כדפי' נוסף על מה שיתגלה אליהם ושעשוע הבורא להאירם ולקיימם \nתדיר כדפי', ולזה הוא סוד חשמל ופירשו פעמים חשות פעמים ממללות, כשהם חשות דרך אחד \nבהתפשטות הטוב אליהם, כשהם ממללות דרך שני אל מדת הטוב אליהם, והם מתנועעים לפי מה \nשהטוב המתפשט בהם מנהיגם וכפי הבחינה, ודרך זה גם כן לישראל הנשמות הקדושות \nהמתפשטות למטה שישתנו ויתנועעו לפי הבחינות הנמסרות אליהם כהתפשטות מדת הטוב \nבמציאות, ולזה פעמים יושבים וממללות תפלה מיושב בקול, פעמים עומדים וחשים תפלה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בחשאי, פעמים תפלה נאה בחול, ומהודרת ממנה ביום שבת ומתקדשת כפי שינוי הימים, \nוהיינו כפי התפשטות מדת הטוב שגלה האלהות בנמצאים כדפי', וימצא השעשוע העליון בהם \nכדרך המלאכים כמוהם כמו מלאכי השרת, וזה סוד אומרם מלא כל הארץ כבודו, כי הכבוד \nהעליון המתפשט בהם כאומרו ה' צבאות, דהיינו המתפשט כצבאותיו, הם מורים על צבא מטה \nכאומרם מלא כל הארץ כבודו, והחיות בהשיגם כי נפלינו אנחנו בהשגת מדת הטוב והשעשוע \nהם אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, כי לא ידעו לו מקום ואי אפשר להם לומר ברוך אתה ה' \nאלא ברוך כבוד ה', ואינם אומרים ברוך ה' אלא ברוך כבוד ה', כי אי אפשר להם לכרך \nלנוכח להסתר הכבוד, ולא להאלהות עצמו להעלמו, ואנחנו עמו ועבדיו מברכים לנוכח \nלאלהות בעצמו ולא על ידי הכבוד, וזהו שאנו אומרים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, \nלהורות על סוד השעשוע המתגלה לישראל בתוספת מעלה, שהם אינם אומרים קדוש וברוך אלא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פעם ביום בהיות מדת הטוב מתפשטת אליהם והם מתעוררים כדפי', וישראל אינם כך אלא כל \nעת וכל שעה וכל רגע שירצו הם יעוררו מדת הטוב לשבח ולהדר ותמיד קבוע בפיהם הברכה \nלקורבת מדת הטוב וקשרו עמם, ואינו לעתות ידועות כנמצאים העליונים, נמצאו ישראל \nמתעלים על סוד המלאכים בבחינת מדת הטוב המתפשטת והאלהות המתגלה, מפני שהמלאכים יש \nלהם עונה קבועה וישראל בכל עת ובכל רגע, ושעשוע הנמצא להאלוה בהתפשטות מדת הטוב בזה \nקבוע וישתעשעו תמיד עם ישראל, והנה כל המלאכים ביחד יעוררו השעשוע ההוא ואם אחד מהם \nימנע יתחייב מיתה כדפי' בפרקי מרכבה וכמו שהעתיק ר' מנחם כפירוש התפילות ביוצר, \nוישראל בהיותם יחד יעוררו הזווג והיחוד בתפלתם, ואם אחד לבדו ירצה גם יעורר לעצמו \nהיחוד ולא יצטרך לרבים אלא לתוספת קדושה ומעלה, וזה להורות כי ישתעשע האלהות ביחיד \nתחתון כרבים המלאכים, וזה טעם ברכה ביחיד ולא קבעוה ברבים, אלא אותם העניינים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הידועים שלא יתעוררו אלא על ידי הרבים, ועם כל זה כל עשרה מהם יעוררו בכל כתות \nהמלאכים יחד כדפי', וזה יורה על מדת הטוב הנמצא בהם, ולא זו בלבד אלא גם זו כי \nהמלאכים לא ינתן להם רשות לעורר מדת הטוב אל השעשוע אלא הטוב יעוררם, ויש עתות לא \nיעורר כלל אל סיבה ידועה כאומרו מעשה ידי טובעים בים ואתם מבקשים לומר שירה, וישראל \nלא יצטרכו שיעוררם מדת הטוב אלא הם יעוררהו, ולזה לא ימנעם סיבה מלהקדיש ומלברך, \nוזה יורה על תוספת מעלה, ולזה הברכה והשיר קבוע בפיהם תדיר כרצונם ישבחו ויפארו ולא \nימנעם סיבה כלל, ונוסף על כולנה שלא ישנו את שבחם מיום ליום לפי הזמן מפני שלא \nיכירהו מדת הטוב המתפשט בחילוף הזמנים אלא התפשטות האלהות בהם יום ביום תדיר בשוה, \nולישראל אינו כן אלא יכירו שינויי הזמנים וקדושה יתירה על יום משאר הימים כגון יום \nשבת ויום טוב וכיוצא והם יברכו ויוסיפו בקדושה כפי הימים, לא כן המלאכים הם תמיד לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ישנו את תפקידם ולא יתוסף בהם הקדושה, והם אומרים קדוש וברוך כל ימי היותם בשוה, \nמורה היות ישראל מעוררים השעשוע למעלה בחילוף הבחינה כפי חילוף הזמנים, וזה מפני \nשהם משיגים איה מקום כבודו ומעריצים כפי בחינת הכבוד המתגלה ושינוי סדר הזמנים.\nהחקירה החמישית בטעם היצירה מצד זולתה. כבר פי' שמדת הטוב כל עוד שתתפשט ביותר \nשפלים יורה על התפשטותה יותר והנהגתה בעולם כדפי' בחקירה השלישית, ולזה עלה רצון \nלפניו להמציא נמצאים תחתונים שהם העשיה שבהם הטוב מתנהג היותם חיים מכחה יותר \nמהיצירה, ולזה נבראת הבריאה והיצירה, שאי אפשר להשתלשל הנמצאים ולרדת אל מקום העשיה \nזולתי בהמצא שתי הבחינות, כי איך ירד המסובב מסיבתו ירידה גדולה אם לא יפרידו בינו \nובין מסבבו סיבות רבות, ולכך נמצא הבריאה, וממנה ירד מדרגה אחת דהיינו היצירה, \nוממנה ירד מדרגה אחרת דהיינו העשיה, נמצא לפי זה שימצא הטוב מתפשט ביצירה בב' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בחינות חלק עצמו וחלק מה שיושפע לעשיה, ובבריאה ג' בחינות חלק עצמו וחלק היצירה \nוחלק העשיה, וכן עדן השעשוע העליון ימצא בבחינו' הנזכרות, שעשוע הבריאה בעצמה \nבהשגתה חלק הטוב הנשפע לקיומה ושעשועה בהמסר אליה מה שיושפע ממנה אל היצירה ומשם אל \nהעשיה, ואם ח\"ו ימנע העשיה ימנע השעשוע הזה בבריאה וכן לבורא במה שמדת הטוב הוא \nמתפשט בעשיה, ובזה יובן אומרם מעשה ידי טבועים בים וגו', דהיינו סוד פרק שירה העולה \nמהעשיה כאשר אפרש בע\"ה, והיא עולה דרך עולם המלאכים והם אומרים גם כן אותה שירה \nמפני שדרך בם יעלה שירת התחתונים כאשר נבאר, ונמנעו אז מפני ששעשועם תלוי בהמצא \nהעשיה כדפי', וכל שכן שימנע מהיצירה כדפי', וזה סוד לסוסתי, דהיינו המרכבה ברכבי \nפרעה בהיותם טובעים בים, דמיתיך שלא תאמרי שירה, וימצא עתה אל היצירה סיבות מצד \nמעלה ומצד מטה, מצד מטה שהתחתונים לא ישיגו הכבוד מהכסא אם לא ישתלשל דרך היצירה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכן לא ירדו הם וכן לא ישיגו מדת הטוב, ומצד מעלה שהעליונה דהיינו הכסא לא ישפיעה \nכלל ולא יגלה הכבוד אליהם ולא ימציאם מפני הרחקם אלא על ידי אמצעיים. ולזה יובן \nדברי הרשב\"י ע\"ה בפרשת פקודי כמה הפליא בהיכלות ומה גם בהיכל זכות היותם דנים אל \nהתחתונים בעולם המלאכים, וגם היותם מוכנים אלו להטיב ואלו להציל וכיוצא מהפעולות \nהנמשכות למטה להיותם מעבר למדת הטוב הנפעל בתחתונים, לכך הם אמצעיים בין זה לזה \nכדפי', ואל היצירה ב' דרכים, הא' היותה פועלת ממש בתחתונים בכל פרטיהם, והיינו סוד \nל\"ב נתיבות חכמה, המתפשטות במדת הטוב המתפשטת בעולם בעובדם דרך היצירה ושם פעלו מה \nשפעלו והשרישו שם העשיה וירדו אל העשיה ופעלו מה שפעלו, כי כל מעשה בראשית הם צורות \nבתל\"י גלג\"ל ל\"ב, שהם משל אל בריאה יצירה ועשיה כדפי' במקומו, ואז גם האדם יפעל \nבעולם העשיה על ידי היצירה, והיינו בתי דינין שפירשו בזוהר בפרשת פקודי, ושם פירשו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "היות ז' היכלות משתלשלים עד ז' רקיעים שבהם ז' כוכבי לכת להשפיע כחם בהם, ואולם \nבאומה הקדושה לא יהנו לא הם ולא פרטיהם מזה אלא יהיו בעלי היצירה מושכים כחם אל \nהעשיה שהיא ארץ ישראל למטה, והעשיה הזאת היא הנמצאת תחלה, ולזה נחלקו בית שמאי ובית \nהלל אם שמים נבראו תחלה או אם הארץ נבראת תחלה, כי אחר שנקודת הארץ היא ציון וממנה \nהושתת העולם והיא היונקת מפתח היכל לבנת הספיר פתח השפעת היצירה בעשיה ומשם נמשך \nלארץ ישראל, ולחנם עומדים הרקיעים והמזלות בארץ ישראל שאינם פועלים כלל כאשר נבאר, \nאם כן ראוי שנאמר שהארץ נבראת תחלה, ועם כל זה יש אומרים שמים שמשמשים להוציא שחרית \nולהכניס ערבית וכיוצא דהיינו ז' רקיעים, שהם אחד לענין זה כדפי' לעיל, אם כן הארץ \nתחתונה במעלה ולכך שמים הם קודמים במעלה ונבראו תחלה, והפשרה ששניהם כאחד נבראו \nמפני שהם כאחד יונקים מפתח היכל הנז', וישראל בארץ ישראל שוים אל העשיה כולה יחד, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וזה דוקא לפרטי המציאות, אמנם האדם בעצמו בהיותו בארץ ישראל לעתים כגון יום שבת \nויום טוב וכיוצא, כדפי' לעיל בחקירה הו' מהדרישה השנית, הנה אז הם מושגחים מהבריאה, \nוהיצירה מסתלקת מלמעלה ומשתעשעת בהתפשטות מדת הטוב אליה מצד עצמה ומצד זולתה בבחינת \nישראל, לא מפני שהם מקבלים מלמעלה מהם, ולגירעון השעשוע הזה רע בעיניהם דחייתם \nמהשעשוע הנזכר ומהיות השגת ישראל על ידו, ולזה אמרו בפסוק שר צבא ה' עתה באתי, שאמר \nלו משה רבך לא רצה בי עתה באתי לא תדחה אותי כמו שדחני משה רבך, כי הם בתוספת מעלה \nותוספת עדון בהיותם מנהיגים לישראל שהם עיקר העולם, וכל מאויים וחפצם להיות מדת \nהטוב מתפשטת על ידם, כמו בהיות הבריאה גם בהנהגה והכשר לא יצטרך אליהם, וזהו גם כן \nמה שפי' בפסוק והנה ה' נצב עליו, שהיו מלאכי השרת עולים ומסתכלים בצורתו החקוק בכסא \nויורדים ומסתכלים בו היו רוצים להזיקו, אלא והנה ה' נצב עליו לשומרו, כי היו רואים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "צורתו חקוקה בכסא הכבוד ועל ידי דיוקן נשמתו החצובה משם המשתלשלת היא בעצמה בסוד \nנשמה בריאה רוח יצירה נפש עשיה מתלבש בגוף ומקבל ההשגה בלתי אמצעותם ומבטל שעשועם \nרצו להזיקו, וכן במשה רבינו ע\"ה באומרם מה לילוד אשה בינינו, שהוא מהעשיה ורוכב על \nהיצירה, ונאמר לו אחוז בכסא כבודי, שהוא סוד השתלשלותו מהכסא ומשם נשפע כדפי'.\nהחקירה הששית בטעם העשיה מצד עצמה. עם היות שאמרנו למעלה שאין עם בני ישראל תחת \nהעשיה כלל בהיותם בארץ ישראל אלא יונקים מפתח לבנת הספיר, עם כל זה גופם העשוי נהנה \nמהדברים העשויים הנמצאים למטה הנעשים ובזולת זה העשיה בעצמה לצורך נבראת, וזהו \nאומרו כל פעל ה' למענהו, ופירשו רז\"ל למענהו מלשון ותען להם מרים, כלומר לשירתו \nשישבחוהו וישוררוהו, והענין כי העולם הגשמי שמים וארץ וכל אשר בהם להם חיות וכח \nרוחני אלהי המעמידם, והוא סוד השתלשלות האלהות באופנים אל התחתונים, וזה סוד אומרו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אופן אחד בארץ אצל החיות ופירשו רז\"ל בפרק אין דורשין זה סנדלפו\"ן שגבהו מן הארץ עד \nהשמים, והכוונה היא סוד כחו בהתלבש האלהות בו להשגיח בתחתונים הנמצאים הגשמיים, וזה \nסוד העשיה, והם כחות רוחניים משתלשלים מבחינה אל בחינה ובהם ממונים על ד' יסודות \nועל הככבים ועל המזלות ועל הצומח למינהו, ועל החי למינהו, וזה סוד דפוס ל\"ב נתיבות \nמתפשטים בעשיה והגשמם, וזה סוד פרק שירה אומרם כלבים מה הם אומרים חתול מה הוא אומר \nעכבר מה הוא אומר, והנהגתם במזונותם אלו מאלו כעכבר מזון לחתול ושממית לעקרב וזבוב \nלשממית וכיוצא אפילו בדגי הים, הכל הוראת שריהם העליון היות זה מזון לזה וזה נמצא \nמזה וזה נגדיי לזה וזה נבלע בזה מרוב כח זה על זה, ושבחם ותפלתם לקונם עולה כפי \nעניינם, ורז\"ל הלבישו הענינים והסתירו הסוד באומרם פלוני מה אומרו כי זו כחו \nלאלהיו, והיינו למענהו, לשבחו נלפארר ולרוממו לסוד התפשטות מדת טובו בהם לרחם עליהם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לזונם לפרנסם אחר הווייתם, והיינו סוד התלבשות ל\"ב נתיבות חכמה מבחינה אל בחינה עד \nהגיע אל הבריות הגשמיות השפלות התחתונות הפחותות, ולזה כפי תפיסתם וחלקם מהצורה \nהעליונה הנדפסת מבחינה לבחינה עד רדתם אל המדרגה הזאת כן תהיה צורתם שלימה, ויש \nחסירה, יש בלי עינים, יש בלי רגלים, ויש בלי ידים, יש בלי פה, יש בלי להוציא מותר \nוכיוצא לרבוי הבריות כולם בחכמה, וסוד נתיבותיה ברואים, ואדם בו שלימות כל הצורה \nמפני שהוא נברא בנתיב שבו נתקבצו כל הנתיבות, אמנם שאר הנבראים יש רבים וחיילים \nהמונים המונים כלם נבראים בנתיב אחד, וכפי מה שיתחלק חלק הנתיב בבריה ההוא כן תשתנה \nצורתה מחברתה, וזה ריבוי הצורות ושינוי מציאותם בהעדר להם איברים ידועים וכיוצא, \nודרך המצאם ולהיות שעשוע אל החכמה בהמשכת הטוב אליהם לזה נאמר ורחמיו על כל מעשיו \nהברוך הוא רוצה שיהיה האדם מרחם על כל נברא בלתי אם יהיה מזיק, לא מזיק ממון ולא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מזיק נפשות, שזה וראי רוח הטומאה שורה עליו, והוא הטמא המורד בקונו ויצא ממחיצת \nנתיבו שממנו נברא, ופיתה אדם הראשון במרדו בנתיב מציאותו, וביטולו מותר ואפילו \nבשבת, אמנם שאר הבריות ורחמיו על כל מעשיו, וראיה מהני כרכושתא דרבי והעגל כדפירשו \nבגמרא, והיינו כל פעל ה' למענהו, ושבחו עולה מבין כולם, וזה סוד אדם ובהמה תושיע \nה', ופי' אדם בשביל בהמה, וזה סוד נינוה באמרו ובהמה רבה והיינו התפשטות הנתיב בהם, \nוזה דרך כח הרפואות הנמצא בהם.\nועתה אפרש, דע שהנתיבות הם יסודות לכל הנמצאים, ובהם כל כח האלהות נתון, ומתפשטים \nלמטה בכל בריאה ובריאה, נותן כח בה כפי כח הנתיב, ולא זו בלבד אלא כל נתיב ונתיב \nכלול מכחות הרבה לאין תכלית, ולזה יבראו על ידי כל נתיב ונתיב בעלי חיים מרובים \nובהם כחות ידועות לכל בעלי חיים ובעלי חיים, ולא זו בלבד אלא גם כח וסגולה ידועה \nבכל אבר ואבר מאיבריו, וכן בנתיב שבו נבראו הצמחים ובהם מינים לאין תכלית, ולכל מין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומין מהצומח סגולות ידועות ועניינים ידועים, מהם חיים ומבריאים ומהם מחליאים \nוממיתים, הכל כפי צד הבחינה שממנו נבראו מהנתיב, וזה טעם לפעולתם, מהם מצד הדין \nומהם מצד הרחמים, וכמו שצד הגבורה נהפכת לחסד על ידי החסד בסוד ויעקוד את יצחק בנו, \nכן גם צמחים מתקנים מה שכנגדו מקלקל, ועל דרך זה לבעלי חיים והדומם ולכל הנמצאים, \nולזה בהם כח הרפואה, וזה היה חכמת הרפואה שנתגלתה לשלמה בדרך סגולות ועניינים \nהתלויים בכל הנמצאים מהנתיבות, ודרך זה ברדתה אל הגשמיות.\nואמנם יש דרך אחרת קודם הגיעם אל הגשמיות, והיינו בסוד ספר המלבוש וקצתו בספר ברית \nמנוחה, דהיינו להשתמש בכח העשיה קודם העבותה, והם הכחות שהנתיבות נתנו בהם ומתחלק \nאליהם למיניהם, ויש דרך מורכבת משניהם והוא בהתאחד שתיים אלו שהם לחשים וקמיעות של \nעיקרים כדפירשו בתלמוד בכמה מקומות, וכמדומה לי שזה סוד שיחת עופות שהיה יודע שלמה, \nלא שהעופות ידברו או יצפצפו ענין המדובר או מסופר לבני אדם, אלא רמיזות וחכמות \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בתנועותיהם וצפצופם שהוא שקוע בהם מכוח נתיבות החכמה שממנה נבראו, ועל דרך זה יהיה \nשיחת דקלים שפירשו בתלמוד וכן שיחת שדים וכל כיוצא, המורה התפשטות נתיבות החכמה \nבנמצאים מצד העשיה הוראת כח יוצרנו ושעשועו ברחמיו עליו ומדת טובו כאומרו מה רבו \nמעשיך וגו', וכתיב מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, דהיינו השפע הנשפע אליהם.\n", "en": ""}]}
