{"bookId": "kabala-883472653cc7", "part": "1", "torah": "14", "title": "ספר מעולפת ספירים — אות ב:", "hebrewTitle": "אות ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-883472653cc7/1/14/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-883472653cc7/1/14/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות ב: \nוכתב עוד בספר בראשית דף קצ\"ד ע\"ב, פסוק (בראשית מא,ח) ויהי בבקר, כי אין כל \nהחלומות שוים, כי אף על פי שאמרו, שאין מראין לאדם אלא כפי מדרגתו, זהו להדיוטות, \nאבל למלכים שמדרגתם גדולה כמו שהם גדולי הערך, כך חלומם הוא ממקום עליון. ומצאתי \nהגה\"ה שכתוב וזה לשונו, דאין החלומות הולכים אחר הפה במלכים: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות ג: \nוכתב בספר בראשית דף קצ\"ט ע\"ב, סוד בענין החלומות בפסוק (בראשית מב,ט) ויזכור יוסף, \nשצריך לאדם שיזכור חלומו כדי שיתקיים, ואם שכח החלום האדם אינו מתקיים. לכך יוסף \nהצדיק ע\"ה היה זוכר חלומו ומצפה שיתקיים, ולכך אמרו, כל חלמא דלא מתפשר, כאגרתא דלא \nמקרייא: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אות ד: \nוכתב בספר במדבר דף קנ\"ג ע\"א, בשם רעיא מהימנא, טעם, הרואה תמרים בחלום סימן טוב \nלו, שתמו עונותיו, לפי שתמרים הם ב' מלות תמר, תם מר, מה שהיה העון מר, כבר תם: \nאות ה: \nוכתב בספר שמות דף י\"ז ע\"ב, ענין רעידת הארץ, וזה לשונו, מעשה ברבי יצחק פגע בהר \nאחד וראה אדם אחד שהיה ישן שם, ישב שם רבי יצחק וראה הארץ מתחלחלת ונשבר אותו אילן \nונפל, נעור אותו האיש ואמר לר' יצחק, יהודי יש לך לבכות ולנהום, לפי שבשעה זאת \nמקימים בעולם שר אחד והוא עתיד לעשות עמכם רע, וזאת רעידת הארץ בשבילכם היא, שכל \nזמן שיקום בעולם ממונה שעתיד לעשות עמכם רע יש רעש. אמר ר' יצחק, ודאי כך הוא שהרי \nכתוב (משלי ל,כא) תחת שלש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות ו: \nכתב בספר שמות דף ס\"ה ע\"א, יש רעה חולה שורה על בני אדם, ומעת ששורה זה הרוח על \nהאדם, עושהו כשכיב מרע, הולך לתת צדקה ומעכב בידו, באים עניים ואינו נותן, בא לאכול \nלעצמו ומעכב בידו, וכל זה כדי לשומרו לאחר. וזה אמר החכם (קהלת ה,יב) עושר שמור \nלבעליו לרעתו. פירש, עושר שמור ליורשים. והטעם, לרעתו בשביל שהמוריש שנדבק באותו \nרוח רעה חולה, שלא הניחו להוציא הממון: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אות ז: \nוכתב בספר בראשית דף רנ\"ז ע\"ב, (תהלים צ,י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה, מהו בהם, \nזהו סוד שיש למעלה ז' ימים והם ז' מדרגות, והאחרונה נקראת אחרית הימים והיא צדק, \nובאותה מדרגה נשלמו לאדם שבעים שנה, כנגד ז' מדרגות. וזהו, ימי שנותינו בהם, פירש \nבאותם ימים ושנים של מעלה: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות ח: \nוכתב בספר בראשית דף ר\"ס ע\"ב, כל מקום שתמצא בתורה זאת תורת או זאת התורה בלא וי\"ו, \nהוא רע בשביל עון. שכן כתיב (ויקרא יג,נט) זאת תורת נגע הצרעת (במדבר ה,כט) זאת \nתורת הקנאות (ויקרא יד,נד) זאת התורה לכל נגע הצרעת, אבל עם וי\"ו הוא טוב (דברים \nד,מד) וזאת התורה (דברים לג,א) וזאת הברכה: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אות ט: \nוכתב בספר בראשית דף ס\"ז ע\"א, בפסוק (בראשית ז,א) ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל \nהתיבה, שאינו דרך ארץ לאשה שתקבל אכסניא שלא ברשות בעלה. עוד רמז, שלא יקבל האדם \nאושפיזו אם הוא חשוד בעיניו: \nאות י: \nוכתב בספר בראשית דף קפ\"ג ע\"ב, שאל רבי חייא, מהו כל חלמא דלא מתפשר כאגרתא דלא \nמקרייא, אם משום שאינו מתקיים או שמתקיים ואינו נודע. והשיב רבי שמעון, שמתקיים \nואינו נודע: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות יא: \nוכתב בספר בראשית דף קצ\"ו ע\"א, הקדוש ברוך הוא מגלגל ומסבב סבות, כי כשבא יוסף ע\"ה \nלמצרים, לא היה שם רכוש גדול, והביא הרעב כדי שכלם יביאו למצרים כסף וזהב, לקיים \n(בראשית טו,יד) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול: \nאות יב: \nוכתב בספר בראשית דף רל\"ג ע\"א, בפסוק (בראשית מח,כ) ויברכם ביום ההוא, מה שהקדים \nיעקב לברכן, מכאן הטעם, שחביבות האדם על בני בניו יותר מבניו: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יום שלשים \nאות יג: \nוכתב בספר שמות דף נ' ע\"א, טעם, שכתוב במקום אחד (תהלים ג,א) מזמור לדוד, ובמקום \nאחר (שם כד,א) לדוד מזמור. והשיב, כי לדוד מזמור היא שירה שאמר דוד ע\"ה על ישראל, \nומזמור לדוד, הוא שאמר שירה על עצמו: \nאות יד: \nוכתב בספר שמות דף קפ\"ג ע\"א, למה נקרא צפור דרור. הטעם, לפי שאינו מתירא משום אדם, \nולזה שם קנו בין הקורות. ועוד טעם אחר, כי מיום שעושה קן בבית ומוליד מדורו בבית \nחמשים יום ואחר כך נבדלים אלו מאלו, וזהו רמז (ויקרא כה,י) וקראתם דרור וקדשתם שנת \nהחמשים: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות טו: \nוכתב בספר שמות דף רכ\"ה ע\"ב, למדנו, כי בכל מקום שיש צד קדושה, אינו יכול סטרא אחרא \nלשלוט, אף על פי שעומד הדבר בחשבון, ואם תאמר, שהרי ישראל כתיב בהם (ירמיה ב,ג) קדש \nישראל, ולמה הוצרכו לשקלים, כדי שלא ישלוט בהם נגף. ויש לומר, שיש שני מיני קדש, יש \nקדש נסתר שהוא הקדוש ברוך הוא, ויש קדש נגלה שהם ישראל, וראוי כי קדש נגלה יתן \nפדיון לקדש נסתר: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות טז: \nוכתב בספר שמות דף רי\"ח ע\"א, טעם למה שאמרו ז\"ל (רות ג,ז) וייטב לבו שבירך על \nמזונו, שרוצה לומר אותו שנקרא לב, זה הקדוש ברוך הוא שנקרא לב (תהלים עג,כו) צור \nלבבי: \nאות יז: \nכתב (בספר בראשית) [תיקוני זהר דף קט\"ז ע\"ב וקי\"ז ע\"א], כי השכינה נקראת על שם כל \nדבר. והטעם, כי (ישעיה ו,ג) מלא כל הארץ כבודו, לפעמים נקרא נשר, לפעמים יונה, \nלפעמים צפור, לפעמים חיה. ובעשבים נקרא שושנה עץ פרי, וכששולטת על ההרים נקראת סלע, \nאין בריה בעולם ששורה עליו שאין השכינה נקראת על שמה: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות יח: \nוכתב בספר בראשית דף נ\"ו ע\"ב, בימי אנוש, אפילו התינוקות היו יודעים חכמה, והיו \nיודעים המלאך הממונה על האש והממונה על המים, והיו יודעים דברים לעצור אותם, ושלא \nיעשו דין, והיו יודעים חכמות לעצור כח חיל השמים וכסיליהם: \nאות יט: \nוכתב בספר בראשית דף ס\"א ע\"ב, כי בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה דין ברשעים שמח, שנאמר \n(משלי יא,י) באבוד רשעים רנה. ואם תאמר, הרי מצינו כשנטבעו המצרים שאמר הקדוש ברוך \nהוא מעשי ידי טובעים בים וכו', הרי שהוא עצב. יש לומר, כי כשהרשעים נאבדין מן העולם \nקודם זמנם וקודם שנשלם מדת עונם, כדכתיב (בראשית טו,טז) כי לא שלם עון האמורי, אז \nעצב, אבל כשהרשעים נאבדים מן העולם, כשהגיע זמנם אז באבוד רשעים רנה. ואם תאמר, למה \nהקדוש ברוך הוא מאבדם בלא זמנם כיון שקשה בעיניו, יש לומר שלפעמים מאבדן בלא זמנם \nאף שקשה בעיניו, מפני ששולחים יד בישראל, כמו ענין המצריים: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות כ: \nוכתב בספר בראשית דף ע\"ג ע\"א, טעם, שפעמים נקראת ארץ הקדושה בשם ארץ כנען, ופעמים \nנקראת ארץ ישראל. כשאינה זכאין, נקראת ארץ כנען, וכשהן זכאים, על שמם: \nאות כא: \nוכתב בספר בראשית דף ק\"ס ע\"א, יש זכירה לטוב (בראשית ט,טו) וזכרתי בריתי, וזכירה \nלרע (תהלים עח,לט) ויזכור כי בשר המה. פקידה לטוב (שמות ג,טז) פקוד פקדתי, פקידה \nלרעה (תהלים פט,לג) ופקדתי בשבט פשעם. לכן צריך האדם ליזהר כשמתפלל על עצמו, לא \nיאמר זכרני ופקדני סתם, כי השטן תכף לוקח הדבר ויבא להזכיר חוביו אחר שיש זכירה \nופקידה לרעה, אלא יאמר זכרני ופקדני לטובה, כמו שכתוב, בעזרא (נחמיה ה,יט) זכרה לי \nאלהי לטובה: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אות כב: \nוכתב בספר בראשית דף קפ\"ה ע\"א, כי יותר טוב שיפיל האדם עצמו לאש או לגוב אריות, \nויסמוך עצמו כי יעשה לו הקדוש ברוך הוא נס, או זכות אבות תועיל, ולא יפיל עצמו ביד \nשונאיו ויסמוך על הנס, כי מעטים הם הניצולים מזה, ולזה יעץ ראובן על יוסף להשליכו \nלבור, והעיד הכתוב (בראשית לז,כב) למען הציל אותו מידם: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות כג: \nוכתב בספר בראשית דף רל\"ג ע\"א וע\"ב, רמז לזווג, בפסוק (תהלים קטו,יב) ה' זכרנו \nיברך, אלו הזכרים. יברך את בית ישראל, אלו הנקבות. כי בתחלה מברך הקדוש ברוך הוא \nהזכרים, ומהם חלה הברכה על הנקבות. וזהו שכתוב את תוספת, כי ממה שנתוסף לזכר אוכלת \nהנקבה. וכיון שנשא אדם אשה, נותן לו הקדוש ברוך הוא ב' חלקים, חלקו וחלק הנקבה: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות כד: \nוכתב בספר בראשית דף ר\"מ ע\"א, מי שמברך על שולחנו, לא יברך על שולחן ריקם. וצריך \nהלחם להמצא על השולחן, וכוס יין בימינו, כדי לקשר שמאל בימין, והלחם יתברך משתיהן: \nתם ונשלם שבח לאל בורא עולם: ", "en": ""}]}
