{"bookId": "kabala-883472653cc7", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר מעולפת ספירים — אות כב:", "hebrewTitle": "אות כב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-883472653cc7/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-883472653cc7/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות כב: \nעוד (שם דף מ\"ד ע\"ב, מדרש רות), [זהר חדש רות צ\"ח ע\"ב], ואדם לא זכר את האיש המסכן \nההוא, רמז שאדם הראשון לא זכר לתת לדוד ע\"ה אלא ע' שנה ולא נתן לו ק' שנה, שאם היה \nנותן לו ק' שנה לא היה נחרב בית המקדש: \nאות כג: \nעוד כתב בספר בראשית דף פ\"ד ע\"א, הקשה בכתוב (תהלים פו,טז) והושיעה לבן אמתך, וכי \nלא היה בן ישי למה לא הזכיר אביו, מכאן הוציא רבי שמעון בר יוחאי ע\"ה, כי כשיבא \nהאדם ליזכר אצל בית דין של מעלה יזכיר דבר שהוא ודאי יותר, ולכך הזכיר אמו: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אות כד: \nכתב בספר שמות דף י\"ט ע\"א, זכה עמרם ונולד לו בן שנתנבא בקול גדול, ועמרם זכה לבת \nקול, וזהו (שמות ב,א) ויקח את בת לוי, וזהו וילך, שהלך והשיג מדרגה זאת: \nאות כה: \nכתב בספר במדבר דף קפ\"א ע\"ב, (קהלת א,ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו, זה יהושע ע\"ה, שאף \nעל פי שירש מקומו של משה רבינו ע\"ה, מכל מקום לא זכה למקומו ממש, כי משה רבינו ע\"ה \nאורו מעצמו כמו השמש, אמנם יהושע אין לו אורה משלו אלא תחת השמש, וזהו שאמרו ז\"ל, \nפני משה פני חמה, פני יהושע פני לבנה: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אות כו: \nעוד כתב בספר במדבר דף רל\"ז ע\"א, סוד שנמצא פנחס ביו\"ד, לפי שעולה כמנין יצחק שהם \nר\"ח, שבאותו מעשה שהרג לזמרי נתגבר ונתלבש בגבורה חזקה שהיא מדת יצחק, וזהו (במדבר \nכה,ז) ויקח רמ\"ח בידו, כי אחר שנתלבש בשם יצחק ועלה שמו ר\"ח ראה אות המ\"ם פתוחה \nשהיתה מלאה דם, וזהו אות מלאך מות מימות אדם הראשון, שבזה מביא מות לעולם וזהו סוד \n(בראשית ג,ו) ותקח מפריו מ\"ם והיה מצפה אותיות ו\"ת שתהיה מות, כיון שכתוב ותתן גם \nלאישה נתחברו אותיות מות, וזאת האות מ\"ם ראה פנחס פורחת באויר והיה מצפה מלאך המות \nללוקחה, מיד נתגבר פנחס ולקחה ממנו בכח שהיה לו שם יצחק שעולה ר\"ח, לקח גם המ\"ם \nוזהו ויקח רמ\"ח בידו: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות כז: \nכתב בספר במדבר דף רל\"ז ע\"ב רל\"ח ע\"א, האריך רעיא מהימנא בזה, אמר כי ראה פנחס מ\"ם \nשל חימה פורחת באויר, חטף אותה ושתפה עם ר\"ח שהוא מנין יצחק, ומנין פנחס ביו\"ד, \nונעשה רמ\"ח, אחר כך ראה מלת וי\"ו מן מות פורחת באויר חטפה ונעשה רומח בוי\"ו, ובאיזה \nזכות חטף ב' אותיות, לפי ששתף עמו כח ב' צדיקים יצחק ויעקב, וזהו פנחס [פני חס] \nבשני פנים אלו חס הקדוש ברוך הוא על ישראל, ויעקב נקרא פניאל וזכה להשתתף עם יצחק, \nבשביל שמסר עצמו למיתה כיצחק: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אות כח: \nכתב בספר בראשית דף קע\"ד ע\"א, טעם למה שאנו קורים יעקב אחר שאמר לו ה', (בראשית \nלה,י) ישראל יהיה שמך, ולמה אברהם לא נקרא עוד אברם, והשיב, כי באברהם כתיב (בראשית \nיז,ה) והיה שמך אברהם ולכך נשאר בו זה השם, אבל ביעקב לא כתיב והיה שמך ישראל, רק \nישראל יהיה שמך: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות כט: \nעוד כתב בספר בראשית דף קע\"ז ע\"ב קע\"ח ע\"א, טעם למה שנקראו ישראל (ישעיה מא,יד) \nתולעת יעקב, שהם כתולעת המשי, שיוצא ממנו כמה בגדי מלכות וזורע זרע ומת, ואחר כך \nמאותו זרע מתקיים כבראשונה, כך ישראל אף על פי שימותו יחזרו לחיות: \nאות ל: \nעוד כתב בספר בראשית דף צ\"ז ע\"א, תנא דבי אליהו, יעקב אבינו כסא בפני עצמו, דכתיב \n(ויקרא כו,מב) וזכרתי את בריתי יעקב, ברית כרת הקדוש ברוך הוא עם יעקב מכל אבותיו, \nשעשאו כסא הכבוד בפני עצמו חוץ מן הראשונה: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אות לא: \nעוד כתב בספר בראשית דף צ\"ד ע\"ב, כי יש בפסוק (תהלים סה,ה) אשרי תבחר ותקרב י' \nתיבות, כנגד י' חופות שיש לצדיקים, כי מכל מלה נעשית חופה אחת: \nאות לב: \nעוד כתב בספר בראשית דף ק\"כ ע\"ב, (שמואל-א ג,י) שמואל שמואל, לפי שבסוף היה שלם \nשקודם לא היה נביא, ולזה יש פסק. אבל (שמות ג,ד) משה משה לא פסק, שמשנולד שכינה \nעמו: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות לג: \nעוד כתב בספר בראשית דף קס\"ח ע\"א, כי האבות הניחו לדוד ע\"ה כל אחד מחייו, אברהם ע\"ה \nהיה לו לחיות ק\"פ שנה הניח לו חמש שנים, יעקב היה לו לחיות כמו אברהם ולא חי אלא \nקמ\"ז, הרי כ\"ח שנה חסר וה' מאברהם ל\"ג, יוסף היה לו לחיות קמ\"ז וחי ק\"י נמצא שנתן \nמשנותיו לדוד ל\"ז שנה הרי ע' שנה לדוד, יצחק לא נתן לו כלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יום אחד עשר \nאות לד: \nמעלת אליהו ז\"ל, כתב בספר בראשית דף ר\"ט ע\"א, בענין סוד הנשמות, שכלם באות מנהר \nדינור דנגד ונפק מצרור החיים, וכשהאשה מתעברת, אם הבן הנולד הוא מצד הזכר חי יותר, \nואם מצד הנקבה אינו מתקיים, ולכך כתב באליהו (מלכים-א יט,ג) וילך לו אל נפשו כי \nנשמתו היתה מצד הזכר לגמרי, ולכן לא מת כדרך בני אדם אלא נפשט מן החומר ונשאר כמלאך \nבעולם, וכבר אמרו, שכל הנסים הנעשים בעולם הם על ידי אליהו ז\"ל: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות לה: \nאמר הכותב, בזה נתברר תפלת חנה, (שמואל-א א,יא) ונתת לאמתך זרע אנשים, כי הבן הניתן \nלה יהיה מצד הזכר ולא מצדה, כדי שיתקיים ונכון: \nאות לו: \nעוד כתב בספר בראשית דף רכ\"ב ע\"ב, כמה יש לאדם להסתכל שלא יעבור על רצון יוצרו, \nששנינו וכל מעשיך בספר נכתבין, ולא זו בלבד אלא אפילו מה שחושב האדם ועולה על רוחו \nהכל נכתב לפניו, וראיה מיעקב, כי כשהביאו לו את לאה כונתו היתה ברחל ואותה טפה \nראשונה שהשליך יעקב היה בדעתו שהיתה ברחל, הקדוש ברוך הוא דידע מה בחשוכא, החזיר \nאותה הכונה למקומה, ובחלל ראובן יצועי אביו ניתנה הבכורה ליוסף: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות לז: \nכתב בספר שמות דף ט\"ז ע\"ב, מעלת ישראל על האומות, שכל האומות ע' לשון, ובישראל כתיב \n(בראשית מו,כז) כל הנפש וכו' שבעים, הרי כי השולט בישראל כשולט בכל העולם: \nאות לח: \nכתב בספר ויקרא דף קי\"א ע\"ב, רעיא מהימנא, טעם למה שנקראו ישראל פעמים בנים פעמים \nעבדים, אמר כי מי שיודע להקדוש ברוך הוא דרך כלל נקרא עבד, שעושה מצות ה' בלי ידיעת \nפרטי הדברים, כעבדים שאין לו רשות לחפש בגנזי אדוניו, אבל מי שיודע להקדוש ברוך הוא \nבדרך פרט נקרא בן: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות לט: \nוכתב בספר במדבר דף קכ\"ה ע\"א, רעיא מהימנא, וזה לשונו, לא נקראו ישראל עבדים אלא \nאותם שהם עמי ארץ כבהמה, אבל החכמים נקראו אדם, וזהו (יחזקאל לד,לא) ואתן צאני, \nכנגד עמי ארץ, אדם אתם, כנגד החכמים. אמר הכותב, וזהו (תהלים לו,ז) אדם ובהמה \nתושיע: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אות מ: \nוכתב בספר בראשית דף רמ\"ד ע\"ב, (שיר השירים ח,ו) שימני כחותם, מה החותם כשחותם בו \nהאדם אף שיסיר אחר כך החותם הצורה נשארה דבוקה, כך אמרה כנסת ישראל להקדוש ברוך \nהוא, אני נדבקתי בך אף שאלך בגלות תהיה דבק עמי: \nאות מא: \nעוד כתב בספר בראשית דף רמ\"ח ע\"ב, למה נקרא (בראשית כג,ב) קרית ארבע, שנקברו ד' \nצדיקים, אדם אברהם יצחק ויעקב. והקשה, שהרי אמרו ז\"ל שהאבות הן הן המרכבה ואין \nהמרכבה פחותה מארבעה, ושנינו, שתף הקדוש ברוך הוא את דוד ונעשה מרכבה שלימה, ואם כן \nלמה לא נקבר דוד ע\"ה במערת האבות. ותירץ, כי דוד ע\"ה היה לו מקום מתוקן והוא ציון, \nואדם שנקבר בתוך האבות הוא לפי שהיה מלך ראשון שבעולם, ואחר כך ניטלה ממנו המלוכה \nוניתנה לדוד ע\"ה: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אות מב: \nכתב בספר בראשית דף ר\"נ ע\"ב, אמר רבי שמעון בר יוחאי ז\"ל, דיעקב אף על פי שיצתה \nנשמתו במצרים לא יצאתה ברשות אחר, אלא תכף נקשרה נשמתו למקומה אצל האבות במערת \nהמכפלה, וכשנכנס שם יעקב, כל ריח שבגן עדן עלו בה ונר אחד דולק, וכשנכנסו האבות אצל \nיעקב להטפל בו נסתלקה הנר, וכשחזר יעקב ונכנס למערה חזר הנר כבראשונה, ועד ימי עולם \nלא קבלה המערה אדם אחר ולא תקבל: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות מג: \nכתב בספר שמות דף קנ\"ב ע\"ב, מעלת כשישראל זכאים בשבילם נותן הקדוש ברוך הוא מזון \nלכל העולם, וכשהם רשעים האומות אוכלים תחלה ואחר כך ישראל אוכלים התמצית, בזמן שהיו \nישראל שרויים על אדמתם, היו נותנים תמצית הברכה לאומות ועכשיו בהפך: \nאות מד: \nכתב בספר בראשית דף א' ע\"א, מעלת כנסת ישראל שנמשלה לשושנה, מה שושנה זו יש בה לבן \nואדום, אף כנסת ישראל יש בהם דין ורחמים. מה שושנה זו יש בה י\"ג עלין, כך ישראל יש \nלהם י\"ג מדות רחמים: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אות מה: \nוכתב עוד בזה בספר שמות דף כ' ע\"א וע\"ב, טעם למה נמשל הקדוש ברוך הוא כשושנה, מה \nשושן זה יש בו ריח והוא אדום מוצקין אותו ונהפך ללבן וריחו אינו זז, כך הקדוש ברוך \nהוא מנהיג עולמו בדרך זה, החטא הוא אדום, שנאמר (ישעיה א,יח) אם יהיו חטאיכם כשנים, \nמקריב קרבנו לאש שהוא אדום, זורק דם סביב למזבח שהוא אדום, מדת הדין אדום מוצקין \nהריח ועולה העשן כלו ללבן, אז נהפך מדת הדין לרחמים. ודע שכל מדת הדין אין הריח שלו \nאלא מצד אודם, וזה שאמר בנביאי הבעל (מלכים-א יח,כח) עד שפוך דם. אמר ר' יצחק, תדע \nשעיקר הקרבן הוא חלב ודם שהוא אודם ולבן, ולכך ריח הקטרת הסממנין מהם אדומים מהם \nלבנים, והריח עולה משניהם כנגד זה אדם מקריב חלבו ודמו בתעניתו ומתכפר לו, מה השושן \nהאדום אינו נעשה לבן אלא על ידי האש, כך כשהאדם מתענה מתוך התענית אבריו מחלישים, \nולזה רבי אלעזר כשהיה בתענית היה מתפלל ואומר, רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שהקרבתי חלבי ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי, יהי רצון מלפניך, שיהיה הריח \nהעולה מפי בשעה זו כריח העולה מהקרבן באש של מזבח ותרצני. ומה השושנה, אם אין \nהקוצים אין מתקיימת, כך אלמלא הרשעים אין ניכרים הצדיקים. דבר אחר (שיר השירים ו,ג) \nהרועה בשושנים המנהיג עולמו בו' שנים והשביעית שבת לה'. דבר אחר בשושנים, באותם \nששונים הלכות: \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות מו: \nכתב בספר בראשית דף ס\"ט ע\"ב, בזמן שיש דין בעולם כגון ביום הדין, אין צריך לאדם \nלהזכיר שמו יחידי לפני הקדוש ברוך הוא, שאם יזכיר שמו יזכירו חובותיו, וזה מאמר \nהנביא לשונמית, (מלכים-ב ד,יג) היש לך לדבר אל המלך או אל שר הצבא, אל המלך זה מלכו \nשל עולם שהיה יום הדין, והשיבה (מלכים-ב ד,יג) בתוך עמי אנכי יושבת, טוב לי להזכר \nעם הרבים: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אות מז: \nוכתב בספר שמות דף קצ\"ז ע\"א, למעלת אליהו ז\"ל, סוד שנמצא בספר אדם הראשון וזה \nלשונו, בתולדות האדם יהא רוח שירד לעולם ויתלבש בגוף ואליהו שמו, ובאותו גוף יסתלק \nמן העולם ועלה בסערה, ואותו גוף הגשמי ישאר בסערה וגוף אחר של אור יזדמן לו שם \nלהיות בין המלאכים, וכשיורד למטה לארץ חוזר ומתלבש באותו גוף גשמי שנשאר בסערה, וזה \nענין (משלי ל,ד) מי עלה שמים וירד זה אליהו: \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות מח: \nוכתב בספר שמות דף ט\"ו ע\"א, מעלת רבי שמעון בר יוחאי ז\"ל, שכתוב עליו (עמוס ג,ח) \nאריה שאג מי לא יירא, עולמות של מעלה מזדעזעים ממנו ומימיו לא גזר תענית על הצבור, \nכי כל מה שהיה שואל הקדוש ברוך הוא מקיים והיה מבטל גזרות רעות: \nאות מט: \nובספר בראשית דף ד' ע\"ב, כתב ענין נפלא, כי מלך המשיח היה בא לישיבתו: \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אות נ: \nובספר שמות דף קל\"ו ע\"ב, כתב, חכמת רב המנונא סבא ומעלתו, שבכל ערב שבת כשהיה עולה \nמן הנהר שהיה טובל, היה יושב רגע אחד וזוקף עיניו למרום והיה שמח והיה אומר, שהיה \nיושב לראות שמחת מלאכים עליונים, אלו יורדים ואלו עולים: \nאות נא: \nוכתב בספר בראשית דף ק\"נ ע\"א, בפסוק (בראשית כח,יג) הנה ה' נצב, אמר, מכאן למדנו, \nמי שאינו שלם למטה אינו שלם למעלה: \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "אות נב: \nוכתב בספר שמות דף קס\"ו ע\"א וע\"ב, מעלת (איוב לב,ב) אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם \nשהיה כהן מזרע יחזקאל בגזירה שוה, נאמר כאן הבוזי ונאמר להלן (יחזקאל א,ג) יחזקאל \nבן בוזי הכהן, ולפי שלא תאמר כי הבוזי שכתב אדרבא לגרעון, לכך כתב ממשפחת רם. ומה \nשנקרא יחזקאל בן בוזי, לפי שהיה מבזה עצמו בפני מי שגדול ממנו, וכן היה אליהו בן \nברכאל, וזה שכתוב (איוב לב,ו) צעיר אני לימים, מימים מיבעי ליה, אלא הכי קאמר, צעיר \nאני ומקטין עצמי אצל מי שיש לו ימים הרבה ושנים: \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "אות נג: \nכתב בספר במדבר דף קי\"ז ע\"ב, כל מי שמספר שבח חברו או בממון או בבנים, צריך לברכו \nאחר כך. למדנו ממשה רבינו ע\"ה, שאחר שספר שבחן של ישראל (דברים א,י) והנכם היום, \nברכם יוסף עליכם. ומי שמונה שבח חברו ואינו מברכו, הוא נתפס בראשונה. ואם מברכו \nצריך בעין יפה, קל וחומר מי שמברך להקדוש ברוך הוא שיהיה בכל לבו: \nנשלם החלק האחד תורה: \n \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "יום שנים עשר \nהחלק השני עבודה: \nאות א: \nכתב בספר בראשית דף א' ע\"ב, למעלת בית המקדש, (איכה ב,יג) מה אעידך מה אדמה לך, \nבשעה שנחרב בית המקדש יצתה בת קול ואמרה, מה אעידך בכל יום ויום כבר העדתי בך, \nדכתיב (דברים ד,כו) העדותי בכם היום, מה אדמה לך ממש עשיתיך כעין בית המקדש של \nמעלה, מה אשוה לך כעין שאת יושבת הכי הוא כביכול למעלה, כעין שאין נכנסים בך \nאוכלוסיך עכשיו כך נשבעתי שלא אבא בירושלים של מעלה עד שיכנסו בך אוכלוסיך, וזהו \nואנחמך, כלומר בזאת תנחם, אבל עכשיו שאת יושבת אלמנה, (איכה ב,יג) גדול כים שברך. \nואם תאמר שאין לך רפואה, לכך כתב, מי ירפא לך, היא מדרגה סתומה עליונה שנקראת מי: \n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "אות ב: \nוכתב בספר שמות דף ע\"ט ע\"א, (בראשית כח,יז) מה נורא המקום הזה, למה נקרא נורא, \nוהשיב כי ראה שלמות גדול במקום ההוא ובמקום שיש שם שלימות נקרא נורא, ואם תאמר, למה \nתרגם מה דחילו ולא מה שלים, אמר לו אין מורא אלא במקום שיש שם שלמות, ובמקום שיש \nשלמות נקרא נורא, דכתיב (תהלים לד,י) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו: \n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "אות ג: \nוכתב בספר בראשית דף קי\"ד ע\"א, עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו ולבנות ירושלים \nולהורידה בנויה, ונשבע שלא תחרב עוד ולא יגלו ישראל: \nאות ד: \nוכתב בספר שמות דף ר\"מ ע\"ב, חס ושלום שאבני יסודות ציון וירושלים נשרפו באש, אלא \nכלם נגנזו ולא נאבד אפילו אחת מהם, וכלם עתיד הקדוש ברוך הוא לחזור ולהוציאם לעתיד: \n\n", "en": ""}, {"index": 27, "he": "אות ה: \nוכתב בספר בראשית דף ס\"א ע\"א, אמר רבי חייא, ארץ ישראל אינו שולט שם שום שר אלא \nהקדוש ברוך הוא לבדו, אבל לפעמים שולט שר אחד בארץ ישראל לעשות רע לשעה א', מנא לן \nמדוד, דכתיב (דברי הימים-א כא,טז) וירא את מלאך ה' וחרבו שלופה, ורבי אליעזר חלק \nואמר, שאפילו רגע א' אינו שולט, והמלאך שכתב ביהושע הוא ה' יתברך עצמו, כתיב הכא \nמלאך וכתיב התם (בראשית מח,טז) המלאך הגואל: \n", "en": ""}, {"index": 28, "he": "אות ו: \nוכתב בספר שמות דף קס\"ד ע\"א וע\"ב, (משלי יד,כח) ברוב עם הדרת מלך ובאפס לאום מחתת \nרזון. והקשה, מחתת מלך מיבעי ליה, השיב, כי בשעה שישראל באים לבית הכנסת להתפלל אז \nהוא הדרת מלכו של עולם, אמנם כשאין ישראל באים להתפלל, אז הוא מחתת רזון של שרי \nמעלה, שהם ממתינים שלא לומר שירה עד שיקדימו ישראל: \n", "en": ""}, {"index": 29, "he": "אות ז: \nוכתב בספר בראשית דף י\"א ע\"א, לא יוכל האדם להכנס לבית הכנסת רק שיטול עצה תחלה \nמאבות העולם, שהם תקנו התפלות. וזהו שאנו אומרים פסוק (תהלים ה,ח) ואני ברוב חסדך, \nזה אברהם. אשתחוה אל היכל קדשך, כנגד יעקב, ביראתך זה יצחק, שכתוב בו ופחד יצחק: \n[ומיד האלהי כמהר\"ר אלעזר אזכרי ז\"ל, מצאתי מוגה כך, ברוב חסדך זה אברהם, אל היכל \nקדשך זה יצחק, ביראתך, זה יעקב. איך שיהיה למדנו, כי בהכנס האדם לבית הכנסת, יטול \nעצה מהאבות על ידי זה הפסוק]: \n", "en": ""}, {"index": 30, "he": "אות ח: \nובספר שמות דף קס\"ד ע\"ב, כתב, כי כשהקדוש ברוך הוא בא לבית הכנסת שנקרא מקדש מעט \nומוצא שם רוב עם, אז מלך המשיח מתעטר ומתהדר ומכין עצמו בתקונים וקשוטים שלו לעלות \nלמעלה, ואם לאו, מחתת רזון חס ושלום: \nאות ט: \nוכתב בספר בראשית דף קל\"ט ע\"א, שנינו, בית המקדש קודם לקבוץ גליות, וקבוץ גליות \nקודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם. תנן ארבעים שנה קודמין קבוץ \nגליות לתחיית המתים: \nעניני הקרבנות: \n", "en": ""}, {"index": 31, "he": "אות א: \nכתב בספר בראשית דף ו' ע\"א וע\"ב, פתח ואמר (שמואל-ב כג,כ) ובניהו בן יהוידע, זה \nהפסוק רומז סודות עליונים, בן איש חי, זה חי העולמים, רב פעלים, בעל כל הפעולות \nוהמעשים, הוא הכה את שני אריאל מואב, שחרב ב' מקדשים, וזהו מואב שהם מאב שבשמים: \nאות ב: \nעוד (שם) הוא ירד והכה את הארי, כי כשהיו ישראל זכאים היו מקריבים קרבנות, והיה \nיורד מן השמים דמות אריה, והיו רואים אותו על המזבח רבוץ כארי על טרפו, וכל הכלבים \nהיו נחבאים לפניו, וכיון שגרמו העונות הכה לאותו הארי, אוריאל שמו, כיון שראה זה צד \nהטומאה, שלח כלב אחד שיאכל כל הקרבנות, ומה שמו של הכלב ההוא בלאדן שמו, כלומר, \nשאינו בכלל אדם אלא כלב הוא: \n", "en": ""}, {"index": 32, "he": "אות ג: \nוכתב בספר במדבר דף רכ\"ד ע\"ב, כי בזמן שישראל היו עושים רצונו, המלאך שהיה יורד \nלאכול הקרבנות היה לו צורת אדם, וכשלא זכו צורת כלב. וכן בשעת פטירתו של אדם, אם \nזכאי, המלאך שנוטל נשמתו נדמה לו בצורת אדם, ואם לאו בצורת כלב: \nאות ד: \nעוד במדבר דף רכ\"ד ע\"א, (אמר רעיא מהימנא), כי אין הקרבנות אלא להרחיק רוחות טומאה \nולקרב רוחות קדושה: \n", "en": ""}, {"index": 33, "he": "אות ה: \nוכתב בספר בראשית דף פ\"ט ע\"ב, טעם הקרבן, לפי שמתחלה עשה ה' רוח, הבהמה נבדלת מרוח \nהאדם, ולכן אדם הראשון לא הותר לו בשר באכילה, כדי שלא יתערב בו חלק בהמה, וכשחטא \nאז נאמר לו (בראשית ט,ג) כירק עשב נתתי לכם את כל, ויתהנה הגוף שחטא מגוף בהמה \nכמוהו, לכן כשחטא הגוף בכמה חטאות, אומר הקדוש ברוך הוא זה חטא בגוף יקריב בשר לכפר \nעל הגוף, ומה שחטא בנפש הדם יכפר על הנפש: \n", "en": ""}, {"index": 34, "he": "אות ו: \nעוד בספר במדבר דף ר\"מ ע\"א, אין רצונו של מקום שיחטא אדם ויקריב קרבן, אלא עיקר \nהקרבן שיהיה בלי חטא, וזהו קרבן שלמים של שלום, וזהו שכתוב לפעמים (במדבר כח,ב) את \nקרבני ולפעמים קרבנכם: \n", "en": ""}]}
