{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "10", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 10", "hebrewTitle": "קטע 10", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/10/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/10/", "segments": [{"index": 1, "he": "שקדמה להם המלכות כמ\"ש ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וזה \nענין גלות רומי הרשעה הנק' אדום:\nוירא וכו' חזרה אליו עוד הנבואה וירא במראה הנבואה והנה באר וכו' ובזה יתורץ ענין \nיתור מלת וירא והיה די כשיאמר והנה באר וכו' והנה ראה במראה הנבואה כי השכינה הנק' \nבאר שבע כנז' בס' הזוהר הלכה עם ישראל עמהם בגלות כמ\"ש ז\"ל גלו לאדום שכינה עמהם \nגלו לבבל וכו' וראה ראיה אחרת בענין כל ד' גליות שגלו ישראל קודם זה הגלות האחרון \nשל אדוה ולז\"א וירא ראיה אחרת כוללת כל ד' גליות והתחיל בגלות בבל הוא הראשון של \nהארבעה ועליו אמר וילך ארצה בני קדם גלות כשדים מקומו של אברהם אבינו מקדם ולכן גלו \nשם בניו אחריו למקום אביהם וז\"ש בני קדם וכמ\"ש ז\"ל כי לטובתן של ישראל הגלם הקב\"ה \nלארץ כשדים ארץ מולדתם שירחמו עליהה קצת יותר משאר האומות, וירא והנה השכינה הנק' \nבאר גלתה עמהם לשדה כמ\"ש ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלו ודרשו רז\"ל ושכנתי בשדה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כתיב ונודע כי סיבת גלות השכינה עמהם לשומרם מן האומות כנז' בס' הבהיר משל למלך \nשגרש את הבנים וגרש אמם עמהם להשגיח עליהם כמ\"ש ובפשעכם שולחה אמכם וז\"ש שם תנצלי \nואמנם גלות בבל נכלל מג' גליות שגלו ע\"י נבוכדנצר הרשע א' גלות יהויכין ואח\"כ ב' \nגליות בימי צדקיהו ככתוב בסוף ס' ירמיהו ועליהם אמר והנה שם ג' עדרי צאן רובצים \nבגלות על שדה בבל וכמ\"ש ואתן צאני צאן מרעיתי וביאר פה הטעם של רז\"ל למה גלה \nיהויכין בתחלה והוא כדי שיגלו שם החרש והמסגר וירביצו תורה בבבל ואח\"כ ימצאו גלות \nצדקיהו תורה מצויה שם וז\"ש כי מן הבאר ההוא שהיא התורה הנק' באר מים חיים אשר \nהרביצו שם בתחילה החרש והמסגר ומשם השקו כל שני העדרים האחרים שגלו בימי צדקיהו כי \nאז לא היה להם מציאות להוליך עמהם ס\"ת מרוב צרתם מש\"כ ביהויכין שהגלהו בכבוד ובנחת \nרוח והוליכו עמהם ספרי תורה כנודע:\nואם נדרשהו כפי מה שהתחלנו כי אין ענין פסוק זה מדבר אלא בענין גלות האחרון שהוא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אדום וכמו שביארנו על וילך ארצה בני קדם הוא ארצה שעיר שדה אדום נוכל להמשיך כפי זה \nענין פסוק שלאחריו וירא והנה באר בשדה היא השכינה הנק' באר גלתה עמהם בשדה אדום \nהנז' וכמ\"ש אותי עזבו מקור מים חיים וכו' יראה ראה גם הסתכלות הגדול שלהם כי הלא \nשבעים שרים של אומות העולם לא די שהם בורות של מים מכונסים מקבלים השפע ממני אלא כי \nלא יכילו אפילו המים המכונסים ההם יען כי הם נשברים והענין הוא כי כאשר אחפוץ אני \nלסלק מהם השפע שנתתי להם אני שובר בורותיהם וחוזר ליקחם באופן שהם שני מיני חסרונות \nורעות גדולות כמ\"ש כי שתים רעות עשה עמי יראה שחצבו להם בורות מכונסים וגם שהם \nנשברים והניחו ועזבו שתים עובות מן הקצה אל הקצה הלא הוא כי אותי עזבו עם היותי באר \nנובע מקור מים חיים כי בידי כל השפע ואיני מקבלו מזולתי ומכ\"ש שאיני נשבר כי אין \nביד זולתי למחות בידי להסיר השפע ונמצא כי השכינה נק' באר כנז' והיא שהלכה עמהם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בגלות בשדה אדום לתועלת ישראל להנהיגם שם כנז' משם ספר הבהיר וכמ\"ש ואף גם זאת \nבהיוחם וכו', וז\"ש והנה שם ג' עדרי צאן הם ישראל הנק' צאן מרעיתי ובהם ג' מיני \nעדרים נפרדים במעלתם כהנים לוים וישראלים ועם היותם שם בגלות רובצים על העפר עכ\"ז \nהנה הם סמוכים עליה על השכינה הנז' והיא סומכת אותם כמ\"ש סומך ה' לכל הנופלים בגלות \nוכמו שדרשו רז\"ל על כרע בגלות בבל רבץ בגלות אדום עכ\"ז עדיין הם כארי וכלביא \nבגבורתם יען כי השכינה הנק' מי יקימנו בגלות ההוא לפי כי מן הבאר ההיא נמשך השפע \nלהשקות העדרים ההם אף שהם בארץ אויביהם ולא מן השבעיס שרים אשר שולטים שם כי לכן \nגלחה עמהם להשקותם מים חיים מבאר שלה האמנם אין השקאה זו דומה כבזמן היותם על אדמתם \nהשקאה תמידית רק לפרקים לפי שהאבן נגף הגדולה היא מלכות רומי הרשעה שלעה אז בכל \nהעולם ונק' אבן גדולה והיא סותמת פי הבאר שלא תשפיע על ישראל רק לפרקים כאשר ונאספו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שמה כל העדרים כמ\"ש:\nאו יראה כי הקשה לו איך אמרת כי מן הבאר ההיא וכו' והלא שם הם בגלות תחת מלכות אדום \nהנק' אל\"ף גדולה כנז' לז\"א דע לך כי האבן הגדולה ההיא אין בידה להרע זולתי על פי \nהבאר הנז' כי כשהם חוטאים רומז הקב\"ה אל שרה של רומי שירע לישראל כמ\"ש הוי אשור שבע \nאפי והנה כאשר נאספו שמה בגלות כל העדרים ושבים בתשובה יש בידם לגלול האבן ההיא מעל \nפי הבאר להשקותם וכשהן חועאין גורמין כאילו הם בידם עצמם והשיבו את האבן ע\"פ הבאר \nלמקומה כבתחילה:\nאו יראה אם תאמרו כיון שהשכינה עמכם בגלות מדוע אינו גולל אותם ואיך מניחם כ\"כ זמן \nארוך לז\"א והאבן גדולה וכו' היא לב האבן אשר בבשרם הוא היצה\"ר סותמת פי הבאר \nמלהשפיע שפע רב לגאלם ממש ואמנם תועלת היותה עמהם בגלות הוא כי כאשר נאספו כל \nהעדריה אל בתי כנסיות אשר שם מצויה השכינה וזה שנאמר שמה ושבים קצת בתשובה ובתפלה \nאז ע\"י טורח רב וגללו בשני למדי\"ן כעין הגלגל בטורח כך יגללו את לב האבן מבשרם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וישובו קצת בתשובה )ובתפלה אז ע\"י טורח רב וגללו בשני למדי\"ן כעין הגלגל הנגלל \nבטורח כן יגללו את לב האבן מבשרם וישובו קצת בתשובה( ויפתח פי הבאר וישקו את הצאן \nלפי שעה שבע מצומצם המספיק להם בהיותם בגלות ותכף והשיבו את האבן למקומה הראשון \nויוסתם פי הבאר כע אין תשובתם שלימה רק לפי שעה בהתחזק עליהם צרת הגלות:\nויאמר להם יעקב וכו' במראה הנבואה אמר אל הרועים מנהיגי ה' אחי מאין אתם כי אין בכם \nכח לרעות צאן ישראל בהליכתן להשיבם בתשובה גמורה ויאמרו מן הגלות הנק' חר\"ן מלשון \nחרון אף ה' משם אנחנו רועי הדור ולכן אין בנו כח להשיבם בתשובה גמורה כי אין בנו \nיכולת להוכיח דורנו, ויאמר להם הכל תלוי בידכם כי אם חרה אף ה' בעמו והכניסם בגלות \nהנק' חרן הנה הב\"ה רחמן עם הטובים ורגזן עם הרעים פעם נק' לבן מלבן עונות ישראל \nוהנה גם הוא רחמן מלא רחמים לבושיה כתלג חיור מדת הרחמים ופעם נק' בן נחו\"ר היפוך \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אותיות חרו\"ן וא\"כ בידכם הוא להפך מדת הדין לרחמים להוציאם מן הגלות הנק' חרן, וכבר \nידמת כי כל התורה שמותיו של הקב\"ה ובזה אל תתמה מה שפירשנו על לבן בן נחור ואגב \nאורחין תדע ג\"כ איך לבן חמיו של יעקב והבן זה, ויאמרו לו ידענו כל זה כי חכמים אנו \nאז שאל להם השלום לו אם בשלום הוא עמכם אם לא ויאמרו שלום האמנם אי אפשר לגמור \nהשלום בינו לבינינו לגמרי אלא עד אשר רחל אמנו בתו של השי\"ת ירום קולה ברמה כמ\"ש \nקול ברמה נשמע ובזכותה יבא עמה ישראל נק' צאן וז\"ש והנה רחל בתו באה עם הצאן, ויאמר \nלהם מה לכם להמתין אל צעקת רחל שובו והשיבו את ישראל בתשובה ותגאלו והנה הן עוד \nהיום גדול ויובן זה ממש בס' הזוהר כי נשבע הקב\"ה להניח את ישראל בגלות יום א' שלם \nוהוא אלף החמישי שעליו נאמר נתנני שוממה כל היום עד שיפוח היום אבל עדיין קצת מאלף \nהששי צריך להיות בגלות ועליו נאמר ונסו הצללים גה זהו סוד כי תמול אנחנו בגלות באלף \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "החמישי וחשבנו שיספיק ולא נדע כי עדיין צריך צל ימינו של יום הששי שיראה על הארץ \nואח\"כ נגאל, כנודע כי כל מה שהיה בששת ימי בראשית סימן אל כל המאורעות בשתא אלף שני \nדעלמא והנה ביום החמישי נבראו כל התנינים ורמש הים ובתחילת יום הששי בלבד נבראו \nבהמה ורמש וחיתו ארץ ואח\"כ נברא אדם רמז אל מלך המשיח וכמו שנאמר באדם ורדו בדגת \nהים כך וירד מים עד ים גם בזה יובן משז\"ל היום אם בקולו תשמעו כמו שהשיב המשיח לרבי \nיהושע בן לוי והרי כתבנו בס' הזוהר כי נשבע הב\"ה להניחם אלף שנים בתשובה כמ\"ש \nהשבעתי אתכם וכו' יתורץ עם הנז' כי ביום החמישי היתה השבועה אבל באלף הששי תלוי \nבתשובה ובו יקוים היום אם גדול ומיעוט תשובתכם נתחרך לכם הגלות גם באלף ששי ולכן \nאתם הרועים השקו הצאן ולמדום דרכי שלימה ולכן רעו אותם כרועים נאמנים וע\"י כן \nיגאלו. ויאמרו לא נוכל וכו' אין הדבר תלוי בנו לבדנו עד אשר יאספו כל העדרים שהם כל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מחנות ישראל הנפוצים בגלות וכולם יחד צריכין לשוב בתשובה כסברת ר' אליעזר בס' הזוהר \nוכאשר כולם ישובו יחד בתשובה ויסירו לב האבן מבשרם ויותן להם לב בשר אז נוכל להשקות \nהצאן שפע מים חיים, גם ירמוז אל מה שנודע כי גלות זה של אדום הוא מפני שנאת חנם בלב \nולכן לא נודע הקץ כמ\"ש כי יום נקם בלבי מדה כנגד מדה ואו' יום נקם הוא מורכב משני \nנקמות נקם מן האומות על שהרעו לישראל ונקם מן ישראל כי לא נגלה קיצו מפני שנאת חנם \nכנז' ונשאר שמור בלבי וזה ג\"כ ענין מש\"א דומה הנדרש בס' הזוהר על גלות אדום כי לכן \nנק' משא מפני היות הנבואה הזו צרה לישראל והיא דומה כמשא כבד על השי\"ת והכתוב עצמו \nביאור הטעם הנז' למה קרא את הנבואה הזו משא ואמר שהטעם הוא לפי שהיא דומה ולא נגלה \nהקץ שלה כשאר הגליות והנה הוא יודע הקץ ואורך הגלות הזה והנה מצפינה בלבה ולא \nישיחנה לזולתו ולכן היה טורח ומשא עליו ענין רוממות הזה, והנה אם בשבעים שנה של \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "גלות בבל אשר מנו המן ואחשורוש וטעו במנינם כנודע ולכן אמרו ישנו עם א' ישן הוא \nהאלוה שלכם מכ\"ש בגלות החל והארוך הזה של אדום שאפילו ישראל עצמן כביכול אמרו עורה \nלמה תישן ה' כדרך בני אדם הישנים בלילה כן אתה כביכול ישן בגלות אדום הנק' לילה \nואמנם אינו כן כי אפילו שהוא לילה הנה הוא נמשל בו אל השומר שכל הלילה נעור ואינו \nישן ואז ישראל קורין אותו בהיותם בגלות שעיר הוא אדום וז\"ש אלי קורא משעיר ואומרין \nאלי אתה הנק' שומר ואינך ישן בזה הגלות הנק' לילה מה זמן נשאר עדיין אל הגלות הזה \nוז\"ש מה מלילה מה מליל ומשיב להם הב\"ה הנק' שומר וז\"ש אמר שומר אל ישראל אתא בוקר \nיראה כבר עבר אלף החמישי שנשבעתי להניחכם בגלות הנק' לילה ואתא בוקר של אלף הששי \nשיכולין אתם ליגאל בו אמנם שבועתי כבר עברה זמנה ובעונותיכם שאינכם רוצים לשוב \nבתשובה גרמתם כי גם אלף הששי הנק' בקר יען כי הוא זמן גאולתכם הפרת' גם אותי לגלות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הנק' לילה וז\"ש וגם לילה ולכן דעו לכם כי )אז( אם לא תשובו בתשובה גמורה בלב ונפש \nכמ\"ש פ' נצבים ושבת עד ה' אלדיך וכו' בכל לבבך וכו' אם יהיה נדחך וכו' אפילו שתרבו \nתפלה אם תבעיון בצלותין ובתחנונין בעיו ותרבו תפלות אמנם לא אדרש לגאולתכם אמנם אם \nתשובו באמת אז אתיו מן הגלות ואקבץ קץ גליותכם ובואו ציון ברינה:\nונחזור אל ענינינו כי זה אומ' עד אשר יאספו כל העדרים ויתקבצו לגאולה א' בלב א' \nויסירו שנאת חנם מבניכם ולא ישובו עוד לכסלה ויתקיים בהם והסרותי את לב האבן מברכם \nאז והשקינו הצאן ממעיני הישועה ואז לא ישובו עוד לכסלה ולכן לא חזר כבתחילה לכתוב \nוהשקינו הצאן ונשיב את האבן על פי הבאר למקומה:\nעודנו מדבר עמם הראוהו בנבואה כי כיון שישובו בתשובה באסיפה אחת כנז' תכף יגאלו לפי \nשהגלות היה על שנאת חנם של אחי יוסף שמכרוהו לעבד ומאז התחילה השנאת חנם בישראל \nיהודה ויוסף כנז' בישעיה אפרים לא יקנא את יהודה וכו' כנז' במדרש הנעלם ועתה שנאספו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כולם יחד ישראל ויוסף ויהודה הפך ממה שנתפרדו בימי רחבעם מלך יהודה וירבעם מזרע \nיוסף אז רחל אמה של יוסף תקום ותתפלל עליהם ויגאלו כמ\"ש קול ברמה נשמע רחל מבכה על \nבניה כי גם שאר השבטים שהסירכו שנאתם מן יוסף יקראו אז כולם בניה, וז\"ש והנה רחל \nבתו באה עם הצאן אלו ישראל ואז רחל העליונה הנק' שכינת עוזנו כי רועה היא את ישראל \nבהיותם בגלות נפוצים כצאן כמ\"ש ובפשעכם שולחה אמכם לרעותכם בגלות גם היא תקרא להב\"ה \nכמ\"ש קול ברמה נשמע עד יעקב ישראל סבא הוא השי\"ת ע\"י צעקת רחל יסיר את לב האבן נגף \nמעל הבאר היא השכינה כנז' וישק את צאן וז\"ש ויהי כאשר ראה יעקב את רחל וכו' כנז' \nבס' הזוהר ועוד לא תשוב שם האבן הנז' לעולם ועד:\nויצא יעקב וכו' בפרשיות הקודמות ביאר ענין בריאת והולדת נשמ\"ה ורוח ונפ\"ש של כל אדם \nונקראו אברהם ויצחק ויעקב הנק' כהן ולוי וישראל כנז' בס' התקונין תיקון ס\"ט וע' וגם \nבמדרש הנעלם פ' לך לך ועתה בא לבאר אופן יציאת כללותם מן המקור העליון יסוד הקדוש \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ונותנ' בבטן כנסת ישראל העליונה שעליה נאמר ובפשטעכם שולחה אמכם, וזה ענין ישראל \nהנק' עמוסים מני בטן וגם היא נק' באר שבע ומשם יוצאת הנשמה אשר גמר בריאתה בבחינת \nלידה כדי לירד בעוה\"ז להתלבש בזה הגוף החומרי ומקום מחצבתה נק' באר שבע בסוד אותי \nעזבו מקור מים חיים יען כי מן הבאר ההיא נוזלות ונולדות נשמות הטהורות של בני ישראל \nהנק' מים חיים, גם זהו סוד בידך אפקיד רוחי כי הוא בר\"ת באר כמבואר אצלנו ונק' באר \nמים חיים ובאר שבע מכל טוב אבן מחצב נפשות אומות העולם נק' בור שאין בור רק בורות \nנשברים אשר לא יכילו המים אבל נחשים ועקרבים יש בו הם נפשות האומות גם לסיבה אחרת \nנק' באר שבע יען כי בהיות הנשמות עדיין שם טרם צאתם נשבעות לשי\"ת שיתעסקו בתורתו \nובמצותו כנודע מענין כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון ואחר צאתה משם יורדת בעוה\"ז \nבגוף חומרי לשכון בו וז\"ש וילך חרנה כי הוא מקום חורבה ושממה כל ימיו בחרון אף \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ויסורין ומכאובים:\nאו יראה ע\"ד מ\"ש הס' הזוהר פ' שמות ע\"פ מארבע רוחות בואי הרוח כי שם משה אליו דיוקן \nמלבוש להתלבש שם ונעשה מאותו החומר הנגשם בג\"ע מד' יסודות ההם הנק' אבני המקום ונק' \nחלוקא דרבנן והוא מלבוש מצויר כדמיון ציור הגוף אשר עתידה להתלבש בו אח\"כ בעוה\"ז \nכנודע וע\"י אותו המלבוש תשכב וערבה שנתה שם וז\"ש וישכב במקום ההוא כי זולת המלבוש \nההוא אינה יכולה כלל להתענג בסוד ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה ונק' רוחין \nערטולאין:\nויחלום וכו' כל ימי היותה שם בג\"ע הארץ מראים לה חלוה נבואה השגה וידיעה לדעת קשר \nכל העולמות כולם ואיך מתקשרים ע\"י סולם א' הקושר כולם ומי ברא אותם והנה ה' ניצב \nעליו אך לא נבואה גמורה יען עדיין לא ירדה בעוה\"ז ועשתה תורה ומצות במעל ידיה, והנה \nנגלו הסולם מוצב ארצה בג\"ע הארץ כי משם עולות הנשמות למעלה דרך הסולם ההוא שעליו \nנא' וברא ה' על נכון הר ציון וכו' כנז' פ' ויקהל בס' הזוהר וראש הסולם ועמוד ההוא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מגיע השמימה שמי השמים העליונים הידועים הנ' ערבות אשר שם אוצר הנשמות ושם שכינתו \nית' וזהו והנה ה' נצב עליו ומלאכי אלדי\"ם עולים ויורדים בו בסולם להוריד נשמות \nהנולדים בעוה\"ז ולהעלות נשמות המתים בעוה\"ז:\nוהנה ה' נצב עליו כנז' בערבות כמ\"ש סולו לרוכב בערבות ואומר אל הנפשות הנק' יעקב \nכנז' אנכי אלדי אברהם אביך ויצחק שהם סוד הנשמה והרוח אבותיו של הנפש דע לך כי אם \nאחר שתרד אל עולם השפל תהיה צדקת מעתה אני מבטיחך כי הארץ אשר אתה שוכב עליה הוא \nג\"ע הארץ כמ\"ש וישכב במקום ההוא לך אתננה אחר פטירתך מן העולם השפל וגם זרעך. \nיירשוה בזכותך כמ\"ש ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ הוא ג\"ע הארץ אבל ירושה אין \nלה שום הפסק וז\"ש ולזרעך:\nוהנה ה' וכו' אל תירא שמא יגרום החט ותפסיד חלקך בג\"ע הזה בסיבת היצה\"ר המחטיאך כי \nהנה אנכי עמך ושמרתיך מיד היצה\"ר וכמ\"ש ה' לא יעזבנו בידו וז\"ש ושמרתיך בכל אשר תלך \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הם חיי העולם הזה הנק' הליכה כמ\"ש כי הולך האדם אל בית עולמו כי האדם בעוה\"ז מיום \nשנולד כאורח ההולך וגומר הליכתו במותו כמ\"ש ויום המות מתחיל מיום הולדו, וכאשר יגיע \nזמן פטירתך וכבר נצלת מיד היצה\"ר והשבותיך אל הג\"ע הזאת הארץ הזה כי לא אעזבך בסוד \nה' לא יעזבנו בידו ובסוד ולא ראיתי צדיק נעזב והכוונה שלא יעזבנו ביד המקטריגים \nודומה שר גיהנם כמ\"ש לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה וכו':\nויקץ וכו' אחר שההבטחה בהיותה שם מפי השי\"ת לכל ההעבות ההם אומרת אכן יש ה' גם \nבמקום הזה עם היותו ארציי כענין באר שבע ואנכי לא ידעתי כי חשבתי כי בצאתי מבאר שבע \nהוא כסא הכבוד לא אראה עוד יה בארץ החיים ג\"ע הארציי כי מכלל העולם השפל הוא אשר על \nזה הייתי מתרעמת ברדתי בג\"ע הארץ כי אז תחילת יצירת הולד כנ\"ל וילן שם כי בא השמש \nועליו נאמר ועל כרחך אתה נוצר זולת על כרחך אתה נולד למטה בעוה\"ז ממש:\nויירא ויאמר מה נורא זה המקום ג\"ע הארץ אין זה כמו שחשבתי כי מכלל עולם השפל הוא רק \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בית אלדי\"ם הוא כענין ג\"ע העליון והסיבה היא כי עם היותי למעה בארץ הנה זה הוא שער \nג\"ע העליון אשר בשמים כי אחר הפטירה נכנסות הנשמות בג\"ע הארץ ומשם עולות בעמוד אחד \nאשר באמצעיתו אל הגן עדן העליון שבשמים כנז' בס' הזוהר פ' ויקהל ואם כן גם זה מכלל \nבית אלדים הוא וזה שאמר וזה שער השמים:\nוידר וכו' מצינו שהצדיקים נשבעין ליצרם יען לא יפתה אותם היצה\"ר ולכן טרם תבא \nבעוה\"ז משביטין אותה שם כנ\"ל על ויצא יעקב מבאר שבע לשון שבועה וז\"ש וידר יעקב נדר \nלקיים כל התורה ואז אומרת ג\"כ וז\"ש לאמר אם יהיה אלדים עמדי ע\"ד שפי' בפסוק והנה \nאנכי עמך וכו' וגם ונתן לי לחם לאכול מידו הרחבה ולא מיד בשר ודם כי יהיה עלי לעורח \nאם אטרח להרויח מזונותי ואתבטל מעסק התורה והמצות וז\"ש ונתן לי דרך מתנה בלי טורח \nולא אמר ויהיה לי לחם וכו', ואיני שואל עושר רב רק דבר מצומצם לחם שיעור לאכול ולא \nלשבוע ובגד המספיק ללבוש גוף ולא בגדי שש ומשי ורקמה ואם כה יעשה לי ושבתי בשלום אל \n", "en": ""}]}
