{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "100", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 100", "hebrewTitle": "קטע 100", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/100/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/100/", "segments": [{"index": 1, "he": "החסד וביטולם ט\"י הגבור', ואגב אורחי' הודיע ענין סיחון ועוג כמבואר אצלינו בפסוק \nראה החילותי תת לפניך וכו' וארז\"ל מלמד שהראה הקב\"ה למשה שר של האמוריים כפות לפניו \nבסוד יפקוד ה' על צבא המרום במרום וכו' וז\"ש אשר מי אל שימליך בשמים לפקוד על שרי \nהאומות אשר בשמים תחילה ואח\"כ ובארץ לפקוד על מלכי האדמה באדמה, ואחר ג' ראשונות \nבסיפור שבחו ית' יבואו י\"ב אמצעות דשאלת צרכיו וז\"ש אעברה נא ר\"ל עתה שכבר ספרתי \nבשבחיך אשאל צרכי שהוא אעברה נא ואראה את הארץ, ואמנם אם הודה לשאלתי הייתי צריך \nלסדר עוד ג' אחרונות בסוד הודאה כעבד הנוטל פרס מרבו ונפטר בהודאה ממנו אבל אני לא \nסדרתי ג' אחרונות יען כי ויתעבר ה' בי ולא שמע אלי את תפלתי א\"כ איך אסדר ג' \nאחרונות של הודאה כמו שכבר נטל פרס מרבו ונפטר בהודאה ויוצא מלפני המלך:\nשמע ישראל וכו' למעלה הודיע מעלתן של ישראל כאומר כי מי כל בשר אשר שמע קול וכו' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עתה בא משה להודיעם סיבת הדבר תיך נבדלו ישראל מכל עמי הארצות ואמר להם שמע ישראל \nענין הגדול הזה הלא הוא כי ה' הוא אלקינו, ירצה במה שנודע כי שבעים אומות הם בני נח \nושנים אחרים עשו וישמעאל הרי הם ע\"ב וכולם ניתנו לנחלה תחת ממשלת שרי מעלה כמ\"ש \nבהנחל עליון גוים וכו' והם נקראים אלקים כמ\"ש אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים \nוכתיב כי כל אלהי העמים הרי כי אלהי' הם אלא שנקראו אלילים כי כולן נכנעין תחת האל \nית' האמיתי ומכיון שהם אין להם כח לפעול כרצונם הרי הם כלא היו וז\"ש אלילים וזהו \nהוד כי ה' אלקיך הוא אלהי האלהים וכן נבוכדנצר הוא אומר מן קשוט די אלהכון היא אלהה \nאלהין משא\"כ ישראל כי האלהה שלהם הוא הקב\"ה שם הוי\"ה ית' וז\"ש ה' אלקינו וכיון שכן \nכל הגוים כאין נגדם כיון שאלוהי ישראל ברא כל הנבראי' וגם את כל אלהי העמים הוא \nבראם וממנו נתהוו כי ע\"כ נקרא בשם הוי\"ה כי הוא המהווה כל ההויות האומר במעשה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בראשית יהי אור ויהי אור יהי רקיע יהי מאורות ויהי כן ומפני כן הוא אלוה אמיתי כי \nכולם נתהוו ממנו ובידו יכולת להחריב' כנודע מענין השבעה שרים הנקראים האלהי העמים \nאשר זה נופל וזה קם כנז' בספר דניאל על שר יון ושר פרס ומעביר' בנהר דינור כנזכר \nבספר הזוהר פרשת שמות ויש בידו יתברך יכולת להטיב לישראל עמו ונחלתו ולשנות כל \nהטבעי' בעבור' מה שאין כן באומות העולם אשר אין לאלהיהן ממשלה ויכולת כלל להטיב להם \nכי אם הכל כפי מה שמצווה להם יוצר בראשית, ולא די היותו ית' גדול מכולן כנ\"ל אלא \nאפי' אינן נכנסין כלל בסוג עמו שנאמר שהוא והם בסוג ע\"א מלכים והוא המלך הגדול \nמכולן כך הוא לבדו מלך וכולם עבדיו אינן נכנסין בסוג וזהו סוד ראו עתה כי אני אני \nהוא וכו' ירצה אעפ\"י שחלקתי שבעים אומות לשבעים שרים וקראתים אלהי העמים אל תחשבו \nח\"ו כי אני והם כולנו אלהים אלא שאני גדול שבכולן אינו כן ח\"ו אלא ראו כי אני אני \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הוא )ר\"ל עלי ואמר אני אני( ר\"ל אני ראשון ואני אחרון ולא תאמר כי אני ראשון לכולם \nואחרי הם ג\"כ אלהים אלא אני הוא ג\"כ אחרון באופן כי אין מבלעדי אלקים כלל ואינן \nנכנסין בהוג של שם אלקים כלל. וזה עצמו כי אני אני הוא אני הראשון ואני האחרון \nבאופן כי אין אלקים עמדי ירצה אמת הוא שבערך האומות נקראים אלהים שרים שלהם ע\"ד מ\"ש \nהכתוב ראה נתתיך אלהים לפרעה אבל עמדי אין נכנסין בסוג אלהים לומר כי כולן אלהים רק \nשאני עליון שבכולם אלא ואין אלהים עמדי כלל. וזהו שאמר כאן ה' אחד ר\"ל לא די שנאמר \nכי ה' הוא אלהינו וכיון שכן נמצא כי אלהינו גדול מאלהי העמים רק ה' הוא אחד נפרד \nמהם ואין שני לו לאמר כי אלהי העמים הם אחריו במעלה ושניים לו ח\"ו רק הוא אחד פשוט \nשאין לו שני כלל ועיקר אפי' דרך משל וגם זה יורה היותו נקרא ה' שם הוי\"ה מכיון שהוא \nלבדו ברא כולם וכולן נבראיו איך יכנסו בסוג עמו ח\"ו אמנם הוא לבדו אל אחד ואין שני \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "עמו רק כולם נקראים עבדיו ונבראיו וז\"ש שנית ה' כלומר היותו נקרא שמו שם הויה זה \nיורה ג\"כ כי הוא אחד ואין שני לו כלל:\nאו ירצה כי הנה השבעים שרים נקראים רבים רשות הרבים יען כי אין ביד כל אחד מהם רק \nהממשלה הפרטית אשר השי\"ת מסר בידו אך השי\"ת מסר בידו אך השי\"ת כולל כל הממשלות כמ\"ש \nומלכותו בכל משלה ולכן נקרא רשות היחיד כנודע כי לכן גם ישראל עמו נקראין גוי אחד \nבארץ בשבעים נפש ולא אמר נפשות כי הם עובדים לאל אחד משא\"כ האומות את כל נפשות \nביתו. וזה אומרו ה' אחד כלומר אעפ\"י שאמרתי כי ה' אלקינו ויש ג\"כ אלהי העמים אלילים \nהרבה דע לך כי כולן נפרדים ואין בידם אחדות וממשלה כללית. זולתי ה' אלקינו אשר הוא \nאחד המייחד את כולן וכולל כל ממשלותם כולם להיותו הוא הבורא את כולן כנודע:\nואהבת וכו' מכיון שנודע כי אין עוד מלבדו ית' והוא אלהיהם בפרטות ואינו אוהב לשום \nאומה ולשון כי אם לכם ראוי ג\"כ כי אתם תאהבוהו אהבה פנימיות אמיתית כפי יכולתם ובמה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יוכר אהבתכם האמיתית לו הלא הוא בג' בחינות שהם שורש כל הדברים שבעולם והם מחשבה \nדיבור ומעשה, וכנגד המחשבה הקודמת לשתיהן אמר בכל לבבך כי הלב חורש מחשבות. \nוהרהורים בתחלה ואח\"כ הדבור הוא הפה הנקרא נפש חיה כי בו יובדל בעל חי אל האדם \nהמדבר' וכמ\"ש ויהי האדם לנפש חיה לרוח ממללא כי הנפש האדם השכלית הוא המדברת וז\"ש \nובכל נפשך ואח\"כ יצטרך לבא המעשה אשר יצטרך האדם לבזבז ממונו לקיום המצות המעשיות \nוז\"ש ובכל מאודך בכל ממונך, והפליג לאמר שלא די באשר יקיי' אהבתו ית' בקיומו המצות \nהתלויות במחשבה דיבור ומעשה רק שבכל בחינה מהם תהי' חכלית גמור לאהבתו ית' לגמרי \nוז\"ש מלת בכל בכל ג' הדברים כמ\"ש בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. וטעם של הדבר כי \nכל אשר יעשה האדם אינו ניכר שהוא מתוך אהבתו ית' זולתי בבעל מחשבתו ודבורו ומעשיו \nבהבלי קניניו וצרכיו וכל זמנו יוצא לקיים רצונו ית' לשרתו כאוהב נאמן זזולת זה לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "נקרא אוהב כי גם אברהם בהניחו כל צרכיו והשתדל כל ימיו לקיים רצונו ית' נאמר בו זרע \nאברהם אוהבי וכו':\nוהיו הדברים האלה וכו' בא בפרטות לבאר שתי העניני' הנ\"ל הא' איך המצות נכללים בשלשה \nבחינות. יש מצות תלויות במחשבה כגון להאמין שיש אלוה ושהוא אחר לאהבו וליראה ממנו \nולזכור יום השבת וכיוצא ויש בדיבור הלא הם התפלה והברכות והקדושה ולקדש השבת וכו' \nוכיוצא ויש במעשה כמו נטילת לולב ציצית ותפילין וכיוצא שצריך האדם לקנותם במעות \nוז\"ש והיו הדברים כאשר אבאר. והענין הב' איך צריך שתהי' האהבה ניכרת באשר יקיים \nהמצות בכל לב ובכל נפש בשלימות גמור וכל פינותיו יהיו לשם שמים כנ\"ל וגם זה יתבאר \nבאומרו והיו הדברים וכו', והענין והיו הדבריה' וכו' הנה חלק הראשון של המצות \nהתלויות במחשבה והיו הדברים והמצות האלה אשר אנכי מצוך היום יהיו על לבבך למעלה מן \nהלב והלב נכנע ומשועבד להם לקיימם ולהרהר תמיד בהם וכמ\"ש שויתי ה' לנגדי תמיד ועי\"כ \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לא יבא האדם לידי חטא כלל כנודע. וכנגד חלק השני התלוים בדיבור ושננתם בפיך ללמדם \nלתלמידך ולבניך כי עיקר הלימוד אינו ללמוד בעצמו אלא ללמד לזולתו וכמ\"ש כל העוסק \nבתורה ללמוד וללמד וכו' מספיקין בידו וכו'. ולזה הקדים לימוד הזולת כמ\"ש ושננתם \nלבניך ואח\"כ לימוד עצמו כמ\"ש ודברת בם וכו', זכנגד החלק השליש והתלוי במעשה ובפיזור \nממון אמר וקשרתם לאות וכו' והיו לטוטפות וכו' זכתבתם על מזוזות וכו' וזכר העקרים \nומהם ישתלשל השארית ולכן תחלה המחשבה כללם ביחד כולם והיו הדברים וכו' אך חלק \nהדיבורי זכר עקרם שהוא הלימוד עצמו ובלמדו לזולתו ובזה יוכללו שאר פרטי הדיבור וחלק \nהמעשיי גם הוא זכר עקרם שהוא תפילין ומזוזה שהם סוד שויתי ה' לנגדי תמיד יום ולילה \nבגופו ובפתח חצירו וביתו ונכללו שאר המעשיות. וכנגד הענין השני שיהי' אהבה שלימה \nוגמורה וזה יובן בהיות כל פינותיו לשמו ית' וכמ\"ש בכל דרכיך דעהו. וז\"ש הכל ובכל. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ולזה אמר והיו הדברים וכו' ירצה לא די באשר תקיי' המצות המחשבות פעם בכל יום רק \nיהיו תמיד על לבבך באופן שלא תהי' לך שום מחשבה אחרת זולתי בהם. ולאשר נודע כי כל \nגזירת מלך החדשה תקויים יותר מהישנה וז\"א אשר אנכי מצוך היום כמשז\"ל יהי' בעיניך \nכחדשים כאלו היום ניתנו וע\"כ לא תמוש זכרונם מלבבך. וכן בחלק הדבור ושננתם וכו' לא \nדי באשר תלמדם פעם או פעמים רק אלף פעמים עד אשר יהי' שנונים בלבבך כחץ שנון יורה \nכחץ כרגע. וכן לימוד עצמך ודברת בם כמשז\"ל השח שיחת חולין עובר בעשה וכל דבורך לא \nיהי' אלא בהם ולא די בשבתך בביתך במנוחה כי גם בלכתך בדרך כל שיחתך תהי' בד\"ת \nכמשז\"ל והמהלך בדרך יחידי ר\"ל מדברי תורה כי הם המלווים לאדם בדרך כמ\"ש בהתהלכך \nתנחה אותך. ולא די באמצע היום כי גם בסוף היום שיגעת בלימוד בשכבך אל תשכב אלא מתוך \nדברי חורה וגם בקומך התחלת דבורך יהי' בתפלה ובד\"ת. וכן בחלק המעשיי וקשרתם לאות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכו' כמו שאמר ר' פלוני מעולם לא הלכתי ד' אמות בלא תפילין וז\"ש מלת והי' ולא אמר \nולטוטפות וכו' אלא והי' כי תמיד כל היום יהי' בהוייתן בין עיניך כי בהיות תפילין של \nראש ויד אשר שם ה' נקרא עליהם כנודע ויהי' במוחו ובלבו שני המלכיה אין עוד פחד \nלחטוא כלל גם ענין המזוזה תועלת גדולה לזה בהיותה קבועה בשערי ביתו ובחצירו כמ\"ש \nביתך ובשעריך. מוכרח הוא שיזכור את השי\"ת באוחה הכניסה ויציאה ובכל הדרך ההוא והרי \nנתבאר איך כל מגמחו בכל הג'החלקי' יהי' כולן אליו ית' כי בזה יורה היוחו אוהב את \nהש\"י וכנז' ואהבת את ה' אלקיך:\nאו ירצה שמע ישראל וכו'. הנה עתה בכניסתם לארץ הי' משה מזהיר את ישראל על כל המצטרך \nלהם כי מאז ואילך לא יכנוס הוא עמהם ולא יקום כמוהו מי שיוכיחם בכל הצורך. וירא משה \nוהנה מנהג כל העמים כי בהטיב אלהיו עמו משבע ודשן מקבלו עליו לאלוה והי' כי ירעב \nוהתקצף יקילל במלכו ובאלהיו ע\"כ בא עתה להזהירם על ככה. וכמ\"ש באלהים אהלל דבר ב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אהלל דבר וחייב אדם לברך על הרעה כעל הטובה. ונתן טוב טעם לשבח על הדבר הזה ומעתה \nלא יחטאו עוד בדבר הזה וזה החילו להציע שמע ישראל וכו'. ירצה לא כצורם צורינו. כי \nהלא אלהי העמים אלילים אין בידם להטיב ולא להרע רק ככל הנגזר עליהם מפיו ית' הם \nעונשים ולכן בבא עליהם רעה ואין בידם להטיב וקללו במלכם ובאלהיהם. אבל אתם אינכם כך \nכי ה' אלהיכם אשר השלעון בידו לכל אשר יחפוץ. ואם מריע לכם לא מחסרון יכולת הוא כי \nאם לעובתכם הוא כנודע מפסוק וידעת וכו'. ומשלם לשינאיו אל פניו להאבידו. ונודע כי \nהקב\"ה כלול ממידת הרחמים וממידת הדין הלא הם שני שמות הויה ואדנות כנודע מענין דינא \nדמלכותא דינא ושם אדנות הוא היותר משגיח ומושל בעולם כי אמת הוא שבשם הויה ברא הכל \nכנ\"ל כי הוא מהווה ההויו\"ת כי לכך נקרא כן האמנם ענין השגחתו בעולם על נבראי' הוא \nבמידת הדין כי לכן נקרא אדנות כי אין אדון אלא על עבדים כנודע מסוד פסוק הנה ארון \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הברית אדון כל הארץ ובסוד ומלכותו בכל משלה. ואפשר יחשבו ישראל כי הוא ית' מלך \nעליהם בבחחנת מידת הדין הנקרא אדנות ואם כך אולי ישובון מאחרי' ית' כי לא יוכלו שאת \nזעמו כנ\"ל בספר יהושע ולזה הודיעם שמע ישראל ה' אלקינו כלומר שם הוי\"ה עצמו הוא \nאלקינו אשר היא מדת הרחמים כנ\"ל כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו וכתיב כי חלק ה' עמו. \nגם הוצרך להזהירם אחר ההזהרה הנ\"ל לבלי יחשבו ח\"ו תועה כי שתי רשויות הם א' פועל \nדין ואחד פומל רחמים כי אם ה' אחד הוא ואין מלבדו שני ח\"ו וא\"כ גם כי אנו אומרים \nשיש בו ב' שמות הוי\"ה ואדנות כנגד ב' מדות רחמים ודין הכל אחד אחדות גמורה וכמ\"ש \nדעו כי ה' הוא אלקים וז\"ש ה' אחד. ויען עיקר הזה צריך אליו ידיעה עצומה איך הוא \nכלול מעשר מדות הנקראים ספירותוכולן אחדות גמורה ואין זה נודע ומובן לכל אלא ליראי \nהש\"י כי ע\"ז יצטווה שלמה בני דע את אלקי אביך ואח\"כ ועבדיהו. לזה התחיל באומרו שמע \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ישראל לשון הבחנה ודעת יתירה שתשימו על לב לשמוע ולהבין הדבר העמוק הזה. ומאחר \nשנתברר זה לכם כי שם הוי\"ה עצמה הוא אלקינו צריך כי גם בהעניש אתכם ע\"י מדת הדין שם \nאדני שבו תלוי היראה כנודע והוא הנקרא את ה' כנודע מפסיק את ה' אלקיך תירא ומפסוק \nואראה את ה' ראוי לכם לאהוב אותו וז\"ש ובכל נפשך אפי' נוטל את נפשך ובכל מאודך בכל \nממונך ד\"א בכל מידה ומידה וכו'. וז\"א ואהבת את ה' ולא אמר ואהבת לה' או אל ה'. גם \nבזה יתורץ כי למעלה אמר אלקינו ועתה אמר אלקיך והענין ע\"ד הזוהר כי בשם הוי\"ה שהוא \nרחמים הזכיר אלקנו וכלל משה עצמו עמהם אכן בענין שם אדנות הנקרא יראת ה' שממנה \nהעונש ומדת הדין אל הרשעים לא רצה לכלול עצמו ואמר אלהיך וכפי זה מלת אלהיך תחזור \nאל מלת את הנ\"ל ואהבת לש\"ם אדני הנקרא את ה' אשר זה הנקרא את הוא הנקרא אלהיך ולא \nאלקינו והנה יראת העונש ממידת הדין היא אל הגוף כגון חלאים או אל הנשמה כגון מיתה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "או אל הממון. לזה זכר שלשתן בכל לבבך זה הגוף אשר הלב הוא המלך של כל אברי הגוף \nובכל נפשך זו הנפש ובכל מאודך זה הממון. והיו הדברים וכו' עתה בא לתת עצה לאדם איך \nלא יצטרך לאזהרה הנ\"ל שיאהוב את ה' אפי' על ידי יסורין הנ\"ל האמנם אם ירצה יוכל \nלהנצל משלשתן, וכנגד הא' שהם יסורי הגוף אמר והיו הדברים האלה על לבבך כנגד בכל \nלבבך הנ\"ל כנודע כי התורה רפאות תהי לשריך וכו' ולכל בשרו מרפא, וכנגד בכל נפשך \nענין המיתה הנחלקת לשנים מיתות טצמו או מיתות בניו אמר ושננתם לבניך כדי שיהיה \nודברת בם וכו' כדי שתחי' גם אתה ומלבד שיחת התורה הגורמת חיים כמ\"ש עץ חיים היא \nלמחזיקים בה. גם יש מצוה פרטית הם התפילין הנקראי' חיים כנודע בסוד החולה תפילין \nיתלו חייו וזהו שאמר וקשרתם לאות על ידיך, וכנגד ובכל מאודך אמר וכתבתם על מזוזות \nביתך ובשעריך כי עי\"כ יפתח ה' לך את אוצרו הטוב להניח ברכה אל תוך ביתך:\nכי תוליד בנים וכו' אין האדם נקרא אדם אלא בבחינת הנשמה כי הגוף בשר אדם נקרא לא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אדם כי הנשמה הוא מן העליוני' חלק אלוה ממעל והנה בהיותכם במדבר הייתם אוכלי' לחם \nרוחני מן השמים לחם שמלאכי השרת נהנים ממנו והיו אז רוחניים כולן בחינת נשמה ולא \nגוף כלל כנודע לחם לא אכלתם וכו' ושמלתך לא בלתה וכו' ואמנם כאשר תכנסו לארץ כנען \nאשר אז וישבות המן באכלם מעבור הארץ החומרית חזרו להיות בעלי גוף, וכאשר תתעכבו בה \nתלתא דרי אתם האבות ובנים ובני בנים בתלתא הוי חזקה ואז ונושנתם בארץ כבר אתם \nנתיישנתם בארץ והחומר שלכם נתעבה מאוד וע\"כ יתגרה היצה\"ר בכם להחטיא אתכם והשחתם \nוכו' וכנודע כי זה אירע אחר מות יהושע ועתניאל בן קנז שאחריו והשופטים אשר בדורו \nואז החלו להשחית ונודע כי הש\"י ברא בע\"ש בין השמשות בבריאת העולם את הרוחות ושדין \nוכו' רוחות בלי גוף לפי שתיקון ובנין ועשיית גופם נקרא קלקול והשחתה אצל ברואי \nהעולם כנודע ואמנם אתם תחשבו בעת שתעשו פסילי עץ ואבן לעובדם אתם גורמים תיקון \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ועשייה בעולם כי עי\"כ אתם מורידים כחות ורוחות השדים והמזיקי' הנ\"ל ומתלבשים \nומתגשמים באותן הפסולין הנעשים להם גופות ומדברים לכם עתידות טל ידם כנודע כי זהו \nסוד תכלית כוונת הראשונים בימי אנוש לעבוד ע\"ז כי לא רקים וטפשים הם לחשוב כי עץ \nואבן אלקים הם כנודע ממ\"ש מנשה מלך יהודה לרב אשי וז\"א ועשיתם פסל כי הרוח מתלבש \nבתוך הפסל שהוא גוף אליו הנעשה ע\"י מעשה ידי אדם והאמת כי אינו כן אלא אדרבה השחתה \nהיא ולא תיקון ומעשה וז\"ש והשחתם ר\"ל תשחיתו עי\"כ כל העולמות ע\"י מה שעשיתם לכם פסל \nכי אתם חושבים שהוא עשיי' ותיקון והנאה לכם ר\"ל לתועלתכ' כדי שיודיעו אתכם את \nהעתידות כנ\"ל, ונודע בכי זהו עצמו היה חטא אדם הראשון לערב טוב ברע קליפה בקדושה \nועבד עבודה זרה שהוא הראשונה שבז' מצות שנצטווה עליהם וזו הקליפה הנקראת רע בלי טוב \nהי' רוח בלתי גוף ובני עשיי' ותיקון ועתה אם גם אתם תעשו כמוהו תגרמו שאותי הרע \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "העומד תמיד קטיגור עליכם לפני ה' אלקיכ' שיהי' בו עשיי' ותיקון ועתה אם גם אתם תעשו \nכמוהו תגרמו שאותו הרע העומד תמיד קטיגור עליכם לפני ה' אלקיכ' שיהי' בו עשיי' \nותיקון כדמיון הטוב קדושתו ית' שהוא רוח וגוף ועי\"כ יתכעס וז\"ש ועשיתם הרע בעיני ה' \nאלקיך להכעיסו. העידותי וכו' ב' אבדו' 'אבוד בעה\"ז תאבדן בעה\"ב ולא כאומות העולם \nשאובדין העוה\"ב ונוחלין העה\"ז בכל טובותיו אבל:\nאתם תאבדון מן העוה\"ז ומן העוה\"ב אותו אשר הוא למעלה בשמיה בתוך ירושלים של מעלה \nהמכוונת כנגד ירושלים התחתונה אשר בארץ וז\"א מעל הארץ אשר וכו' ירצה מה שאמרתי \nהאבדון היא מאותה ירושלים של מעלה אשר היא על הארץ התחתונה הזו אשר אתם באים לרשתהה \nונודע כי ירושלים של מעלה הוא מדת המלכות הנקראת שבת ונק' ג\"כ שבת הארץ בפ' בהר \nסיני כמו שנתבאר שם והנה תהיו גורמין כי הששת ימים אשר עליה הנקראי' חג\"ת נה\"י \nהנקראיה ששה קצוות ונקראים ששת ימי בראשית, שלא יתארכו להשפיע על הארץ הנ\"ל שהיא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מלכות אבל יתקצרו ויצומצמו למעלה כדי שלא ישפיעו בה וז\"א יתקצרו ויצומצמו למעלה כדי \nשלא ישיעו בה מכיון שאתם השמד תשמדון בעוה\"ז ובעוה\"ב אם אין ישראל בעולם גם שפע \nהעליון נמנע ומתמעט כנודע:\n", "en": ""}]}
