{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "101", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 101", "hebrewTitle": "קטע 101", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/101/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/101/", "segments": [{"index": 1, "he": "והפיץ וכו' כאשר ששה ימים העליונים לא ישפיעו בארץ העליונה הנקראת שכינת עוזו אז \nהקליפות והשבעים שרים של שבעים האומות מתאחזים בה ואותו השפע המועט הנקרא תמצית \nנמשך עליהם כי זהו סוד שכינה בגלות וא צריכין גם אתם ללכת בגלות וזהו והפיץ ה' אתכם \nבעמים הם שבעים שרים עליונים הנקראים עמים מלשון גחלים עוממות וחשיכות כי אין להם \nהארה כלל מעצמם אלא אותו התמצית שמקבלים מן השכינה הנקראת אור עולם וכיון שאז השפע \nמתמעט בהכרח כנ\"ל אז ונשארתם מתי מספר למטה בין הגוים התחתוני' הם שבעים אומות אשר \nינהג ה' אתכם שמה למטה. ובכלל דבריו רמז כי גם בהיותם בארץ אויביהם שכינת עוזו \nהולכת עמהם להנהיגם ולהועיל להם בהיותם שמה וזהו אשר ינהג ה' אתכם וכו':\nועבדתם וכו' כי הנה הפסילים אשר עשיתם כנ\"ל הנה הם גופות להתלבש בהם רוחין מסאבין \nהעליונים כנ\"ל והנה הם הנקראים אלהי' אחרי' אשר עתה ע\"י מעשיכם הם מעשה גמור מעשה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ידי אדם ונתקנו בתיקון ועשי' בבחי' גופות ע\"ד מ\"ש למעלה ועשית' לכם פסל כנ\"ל \nוכמשז\"ל על אשר ברא אלקי' לעשות הם הרוחות שהגין השבת על העולם ולא נבראו להם גופות \nוהנה האדם העושה אותם הוא אדם חי מדבר והפסל הוא עץ צומח ודומם ואינם אפי' במדרגת \nהבהמות אשר הם בחי' בלתי מדבר כנודע כי המשתחוה לבהמה בחיי' אינה נאסרת ואף על פי \nשאנו רואים בעינינו ושומעים באזנינו כמה פסילים וצלמים מדברים ומגידי' עתידות הד' \nחישים שהם ראי' שמיעה ומשוש האכילה ורוח אין להם וזה הוראה כי גם חוש הדבור אין להם \nמצד עצמם אלא מצד הרוח של השדים העליונים המתלבש שם לפי שעה להגיד העתידות אם הד' \nחושיים הנ\"ל הגרועים מחוש הדיבור אינו נמצא בהם אע\"פ שנמצאים ג\"כ בהמות מכש\"כ חוש \nהדבר שאינו נמצא רק באדם שלא יהי' בהם זולתי אם יהי' לפי שעה כנ\"ל. וא\"כ הביטו וראו \nגודל חסרון דעתיכם וז\"ש' ועבדתם שם וכו' ובקשתם וכו' השכינה ההולכת עמהם בגלות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנקראת ה' אלקיך ולא אלקינו כנודע לא תתגלה לכם גילוי גמור על עוצם חטאתכם האמנם \nמנהיג אתכם בהסתר ובהעלם גמור ואמנם אם תשובו בתשובה ותבקשוהו וודאי הוא כי מצאת כי \nהרי עמכם הוא שרוי כנ\"ל אבל בתנאי אשר תדרשנו בכל לבבך וכו' וזהו להיותו בחוץ לארץ \nאבל בארץ ישראל כי אז בתשובה מועטת הי' מספיק להעמידכ' בה עמכם שם. ובכל דבריו \nהודיענו מ\"ש יחזקאל הנביא בחימה שפוכה אמלוך עליכם כי אף גם בהיותכם בארצות אויביכם \nתחת שבעי' שר' הנקראי' אלהי' אחרי' גם שם ה' אלקיכ' הוא ותחת רשותו וממשלתו אתם, \nובאומרו תחלה זבקשתם לשון רבים ואח\"כ אלקיך לשון יחיד רמז כי אף אם כולכם מבקשים \nאותו איננו נדרש אלא לסיבת הפרטי היחיד המיוחד שבהם וז\"ש ומצאת וכו' ג\"כ לשון יחיד \nגם רמז שלא יצטרך שכל עדת ישראל ישובו בתשובה לגמרי כי זהו מן הנמנע אמנם בחי' \nהבקשה והדרשה צריך אשר כולם יבקשוהו אבל הדרישה בכל לב תספיק ליחידים השרידים אשר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ה' קורא. וז\"ש כי תדרשנו בלשין יחיד. ואז בזכות היחיד ההוא יהי' נדרש לכולכם. כי \nעיקר השראתו אינה אלא עליו. וז\"ש ג\"כ את ה' אלקיך בלשון יחיד. גם רמוז אל כנ\"ל כי \nלא היי' אלקיכ' דרך כללות כיון שיש בכם צדיקים אמנם הוא אלקיך פרטי לכל יחיד ויחיד \nאף אם אין היחיד ההוא נוהג כשורה כמ\"ש אם לא בחימה שפוכה אמלוך עליכם:\nבצר וכו' בספר הזוהר נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע חד אמר דעד כל לווטייא יעדון על \nישראל לא ייתא משיחא וחד אמר כיון שנתקיימו כל הקללות ביחידים אתחשב כאלו כל ישראל \nעדו עליהון כולהון וצריך לתקן וליישב הפסוק הזה כפי דעת שניהם והנה כפי הדעת הראשון \nנאמר כי לכך בפסוק הקודם אמר ובקשתם לשון רבים וזה כולו בלשון יחיד ואף כי גם סיום \nהפסוק הראשון סיים בלשון יחיד כבר יישבנוהו למעלה. והענין כי כאשר כל ישראל יבקשו \nאת ה' בתשובה אע\"פ שלא תהי' גמורה אלא ליחידים כמ\"ש כי תדרשנו וכו' לא יצטרך \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לשיתקיימו בהם כל התוכחות האמנם כאשר אין התשובה כוללת לכל עדת ישראל אלא ליחידים \nבלבד אז יצטרכו ד' דברים, הא' בצר לך ומצאוך כל הדברים כולן והב' כי גם התשובה תהי' \nגמורה כמ\"ש ושבת עד ה' וכו' כלומר תשובה שאין בה רמאות כלל אלא תיכף תתחברו על ידה \nותגיעו עד כסא הכבוד כמשז\"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד וגם זה לא תספיק אלא אף \nגם החדש מעשים טובים ושמעת בקולו מה שלא נזכר למיל בפסוק הקודם וגם תנאי ד' והוא כי \nצריך שיעבור הזמן הקצוב וז\"ש באחרית הימים וכמשז\"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה. וכפי \nהדעת השני נפרש כך ובקשתם וכו' ועי\"כ ומצאת וכו' וא\"ת והרי צריך שיקיימו כל התוכחות \nלז\"א בצר לך לשון יחיד כלומר מכיון שלאיזה יחיד פרטי נתקיימה בו קללה אחת הרי כאלו \nנתקיימה בכל ישראל. ולא יצטרך שכל ישראל יחד יצטרכו להיות נמצא בכולן כל הקללות \nבכללות' חס ושלום:\nאו יפורש באופן על כי הנה אמר ובקשת' ומצאת וכו' והנה אם לא יבקשו לא יגאלו ח\"ו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והרי נשבע ה' לאבות שיגאלם פעם שלישית כנודע לז\"א בצר לך וכו' ירצה אם יזדמן שלא \nתרצו לבקש את ה' בתשובה אל תחשבו שמוכרח אני לגאליכם כנ\"ל בלי תשובה גם אל תחשבו \nשאם לא תשובו שלא אגאל אתכה ח\"ו כי אינו כן כי שני הדברים יקויימו תשובה וגאולה הא \nכיצד מעמיד אני עליכ' מלך שגזירותיו קשים מן המן ואתם שבים ואח\"כ אגאל אתכה כמשז\"ל \nוז\"ש בצר לך וכו' על ידי אותו המלך שגזרותיו קשים מהמן כי על ידי כך ומצאוך כל \nהדברים כולן מה שאין כן אפי' כהמן ואז ושבת וכו', ובכלל דבריו השמיענו כי כל זמן \nשלא הגיע הקץ יצפה ה' אל תשובתם ולא ימהר להביא עליכם המלך הנ\"ל אעפ\"י שהי' בזה קצת \nתועלת שהי' מחיש ומקדים את הגאולה. האמנם ימתין עד אחרית הימים כי אז עת קץ ואז אם \nלא ישובו יקים להם את המלך הנ\"ל כדי שלא יתבטל שבועתו כנ\"ל וז\"ש באחרית הימים. כי \nאל וכו' נתן סיבה אל האמור למה יצטרך להעמיד להם מלך וכו' ולהטיב להם בעל כרחם לז\"א \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הנה השי\"ת נקרא אל שהוא מדת החסד כנודע העושה חסד אפי' לשאינן ראויים גם מצד ת\"ת \nהנקרא שם הוי\"ה הוא רחום מדת הרחמים המכריע בין החסד והגבורה ונמצא כי אעפ\"י \nשהגבורה נקרא אלהיך הוא שם אלקים מדת הדין ירצה להענישם הוא יחיד בטל בין שתי המדות \nהחסדהנקרא אל והרחמים הנקרא ה' ושניהן גוברין על אלהיך מדת הדין ומפני כך לא ירפך \nוכו', ירצה כי מה שהי' הדין נותן הי' א' משני אופנים או שיאמר כיון שאני מבקש להטיב \nלהם ולא ירצו א\"כ ארפם ואעזבם ללכת להיות כעם הארץ כמ\"ש והעולה על רוחכם לאמר היה \nנהי' כגויי הארץ וכו' או שיאמר מכיון שעזבו תורתי אשחיתם ואכלם מן העולם ח\"ו ואמנם \nלסיבה הנ\"ל כי אל רחום וכו' לכן לא יעשה אחד משני אופנים אלא אמנם לא ירפך כאופן \nהראשון ולא ישחיתך כאופן השני, עוד יש סיבה שנית כי זולת היותו רחום כנ\"ל הנה גם \nהוא מוכרח לעשות כך יען כי אינו מן הראוי שישכח הברית והשבועה אשר נשבע לאבותיך אשר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לא היתה על תנאי כענין שבועתו שנשבע לדוד כמ\"ש נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה וכו' \nבתנאי אם ישמרו בניך בריתי וכו' אבל שבועה זאת סתם היא בין שיהיו זכאים או חייבים \nומכח שני סבות אלו יהי' מוכרח להעמיד להם מלך שגזרותיו קשים ועי\"כ ישובו בתשובה \nויגאלם כנ\"ל:\nאת הדברים האלה דיבר וכו'. אין ספק כי כל זה הי' במתן תורה בלוחות ראשונות. כי \nהשניות נזכר ענינם בפרשת עקב וגם כי לא דבר ה' עמהם רק פעם אחת בלבד והיא הראשונה \nוהנה מצאנו ראינו שינוי גדול באלו העשר דברות הנ\"ל כאן לאותן שבפרשת יתרו כנודע ואם \nהם הם עצמן איך יש בהם שינוי הזה. ולכן הוצרך לתרץ משה עצמו ואמר את הדברים וכו' \nירצה אעפ\"י שהדברים האלה משתנים דע לך כי אלו עצמם הכתובות בלוחות שניות הן עצמם \nהדברים אשר דבר ה' במתן תורה והענין כי השינוי הי' בענין הכתיבה כי באלו זכור ובאלו \nשמור וכיוצא באלו השינוי' האמנם ענין הדיבור לא הי' רק פעם אחד בלבד והי' ביום \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שבועות אמנם כי הענין הי' כך כי שני השינוים נאמרו אז וכמשז\"ל זכור ושמור בדבור אחד \nנאמרו ולא אמרו שנכתב אלא נאמרו חבל בכתובה הי' שינוי מן הראשונות אל השניות. וז\"ש \nאת הדברים האלה עצמן כמו שהן באלו השינוים דבר ה' אל כל קהלכם בפעם אחד כנ\"ל, עוד \nהיתה כוונת משה ט\"ה לאמר להם כי לא יחשוב שום אדם כי ח\"ו משה אמרם ואף אם הי' ע\"י \nאותות ומופתים אפשר שבחכמות כשפים או השבעות הי' מראה אותם האותות אבל הוא הוא \nהמדברם ודעו כי לא כך הוא כי הנה שאר כל התורה כולה דבר ה' אלי ואני אומרה אליכם \nאבל אלו העשר דברות הוא בעצמו מפיו דבר אל כל קהלכם פה אל פה ולא באמצעותי כשאר כל \nהתורה. והראי' לזה כי הוא ית' המדבר ולא אני. כי הנה הדיבור הי' יוצא מתוך האש וכו' \nירצה כי הנה כל הדברים הנעשים ע\"י חכמת טבע או כשוף או השבעות כל אשר יוכל למעט \nהטורח ימעט ויסתפק בהכרחי וזה כי הי' אפשר שהענן וערפל שהם חושך ולא אש שורף יתחבא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "משה בתוכו ומרחוק אליהם יסובב האש ולא ישרוף משה אבל להניח האש בפנים והענן והערפל \nסביב האש והקול יוצא מתוך האש ממש זה יורה שאין כח הזה אלא בהשי\"ת לבדו. שנית כי \nהי' קול גדול שאין לו קץ כמשז\"ל שהי' נשמע בכל העולם כולו עוד שלישית כי ולא יסף \nכמו שפירש רש\"י בשם התרגום ולא פסק כי אין יכולת בשום נברא לדבר כך. עוד ראי' כי \nויכתבם וכו' וכל מעשה הכשפי' אינ' אלא לפי שעה וזה זולת הדבור גם הכתיבה היתה מעשה \nאלקים כמ\"ש והמכתב מכתב אלקים והענין כי האבנים ההם סנפרינון הי' שאין כח בשום נברא \nלחקוק אותם ומה גם כי מעשה נסים הי'. כמשז\"ל מ\"ם וסמך שבלוחות בנס הי' עומדין וגם \nהלוחות עצמן נא פשוטות הי' שכתוב בהם פסל לך מתוך מחצב אהלו רק של השי\"ת כמש\"ל \nוהלוחות מעשה אלקים המה וז\"ש ויתנם ה' אלי לא כשניות שאני נחתים לו והוא כתבם. וא\"ת \nשע\"י אומנים רבים הי' יכולים להעשות בזמן רב. הרי בהר הי' ושם לא סנפרינון ולא זמן \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "רב הי' ומי הביא שם כלי אומנות אלא וודאי כי כשזה מעשה אלהים המה:\nויהי וכו'. כל ויהי לשון צער הוא ויובן במה ששינה ואמר מתוך החושך ובפסוק הקודם אמר \nמתוך האש ענן וערפל והענין כי מהראוי הי' שלא יהיו שם כי אם אש לבדו. כי הוא יותר \nכבוד ויותר גס. אבל ענן וערפל שהה חושך המורי' על הסתר פנים ושורש מה של דין שמש' \nהקליפה שואבת כנודע למה שמשו שם אין זה כי אם שעדיין לא נתבטלה לגמרי זוהמת הנחש \nמישראל. וז\"א ויהי כאשר ראיתי שהקול נשמע מתיך החושך שהם הענן והערפל עם היות שההר \nכולו בעצמו בוער בפנים באש למה זה סבבו הענן וערפל את האש הגדולה ההיא לשיוצא הקול \nמתוכ' ואז ותקרבון אלי כולכ' ותאמרו וכו'. ולהבין זה צריך להעיר כי דבור זם תפל \nמבלי מלח כי בהר הודו בפיה' היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האד' וחי ואיך חזרו \nואמרו ועתה למה נמות ומי אמר להם שימותו. גם מלת ועתה היא מיותר, והענין כי הנה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "התורה נקראת עץ חיים וכמשז\"ל חרות על הלוחות חירות ממלאך המות כי פסקה זוהמתם \nוכראותם את קול דברות התורה יוצא גם מתוך החושך אמרו הנה נראה כי עדיין לא פסקה \nזוהמתינו לגמרי כנודע כי החושך שורש המות כמשז\"ל וחושך על פני תהום זה מלאך המות \nדאחשיך אפיהון דברייתא. ואמנם היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי וא\"כ ועתה \nר\"ל אחר שזכינו למדרגה זו ששמענו קולו שהיא נקרא' עץ חיים וראוי אל האדם השומעו \nשיחי' לעולם וא\"כ למה נמות. עוד כלל ועיקר ועל מה זה נשמע הקול מתוך החושך ואין \nהדבר כפשוטו ועתה למה נמות אם נשמע עוד את קול השי\"ת רק שבקשו שתבולע המות לצאת מן \nהעולם. וא\"ת כי הנה אדם אין בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ומוכרח שימות לכפר עונותיו \nכנודע זה אינו כי הרי יותר טוב הי' לנו לשתחכלנו האש הגדולה הזאת של השכינה הנקראת \nאש אוכלת ונמות עתה בנשיקה ולא נמות אח\"כ בטומאה ע\"י מלאך המות:\nאו אפשר כי תאכלנו האש הגדולה וכו' ירצה הנה יודעים אנו בבירור שלא נמות ע\"י מלאך \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "המות כמ\"ש חרות חירות ממלאך המות האמנ' מה שאנו מסתפקים יען ראינו את הקול מתוך \nהחושך כי על הפחות נמות מיתת נשיקה כי תאכלנו האש הגדולה וכו' כנודט בספר הזוהר כי \nנשמות הצדיקים המתים בנשיקה הם מאכל השכינה הנקרא' אש אוכלת. והבן זה וז\"ש כי \nתאכלנו האש וכו' ואפי' מיתה למה נמות באופן זה כי תאכלנו וכו' ואפי' כך אין אנו \nרוצים כלל רק שנהי' חיים וקיימים עד העולם כנ\"ל. כי הרי אמרת חירות ממלאך המות \nכנראה אבל לא חירות לגמרי ממיתת נשיקה ג\"כ. ולכן אנו אומרים למה נמות כלל. וא\"ת על \nהפחות מוכרח שתמותו מיתת נשיקה לכפר עליכם כנ\"ל כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב \nולא יחטא. הנה אינו כן כי הרי עתה כבר פסקה זוהמתן ואין אנו צריכין למיתת נשיקה כי \nאם תאמר שאולי יוספים אנחנו להמשיך הזוהמא עלינו כמתחלה באופן שנצטרך בהכרח שישתברו \nהלוחות הראשונות ונצטרך לשמוע עוד קול ה' אלקינו בלוחות השניות פשיטא שאז ומתנו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מיתה טבעית ע\"י מלאך המות ולא בנשיקה ואם לא נוסיף כלל לא נמות אפי' בנשיקה:\nובזה יובן אומרו לשמוע ולא אומר שמוע כי אז הי' מובן אם נוסיף להיותינו שומעים ואין \nזו כוונתם כי אם יוספים לחטוא כי ע\"י כך יצטרך לשמוע עוד שנית קול ה' בלוחות שניות \nוזה ג\"כ אומרו ועתה כלומ' כבר פסקה זוהמתינו לגמרי מכיון שראינו שדבר עמנו אלקים \nונשארנו חיים זה אי אפשר לולא שפסקה הזוהמא א\"כ למה נמות אפי' מיתת נשיקה והיא כי \nתאכלנו וכו'. וא\"ת שנוסיף לחטוא הנה אז ומתנו מיתה סתמא שהיא ע\"י מלאך המות. וא\"כ \nענין החושך הנ\"ל אינו הוראה על מיתת נשיקה רק מיתה טבעית ע\"י מלאך המות וזה כי \nמוכרח הוא אשר תוסיפו לחטוא כי אדה אין צדיק בארץ וכו'. הנה גם זה אינו כי מי כל \nבשר וכו' ירצה אנו נשארנו בשר ממש לא היינו יכולים לשמוע קול אלקים חיים כנודע \nמענין חטא אדם את קונך שמעתי. וכו' ואז נגזר עליהם כתנות עור ובשר שהוא בחינת הגוף \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "החומרי הזה אשר לא הי' בו מתחלה קודש שחטא. כנודע מספר הזוהר פרשת ויקהל. ועתה \nשפסקה זוהמתנו על הר סיני נזדכך הבשר הזם שלנו ונתהפך לרוחני ועי\"כ יכולנו להתקיים \nלשמוע קול אלקים חיים האמנם אם היינו בשר ממש הי' נמנע כנ\"ל וא\"כ אשר נהפכנו \nרוחניים בלתי בשר כענין אליהו ז\"ל בעליתו בסערה השמים כנזכר בספר הזוהר ונשאר חי \nלעולם. א\"כ אין עוד פחד שנחטא עוד וא\"כ למה נמות כי הרי כך נראה ממה שראינו את \nהחושך כנ\"ל:\nקרב וכו' הנה אעפ\"י שכל ישראל נזדכך חומרם אין הזיכוך שוה כי משה התחיל להזדכך מיום \nשנולד ותרא אותו כי טוב הוא כנודע. ואח\"כ כנאמר לו של נעליך מעל רגליך וכו' כנזכר \nבספר הזוהר והתיקונין שמדבר על הגוף. ואח\"כ הוסיף בהר סיני ולא כן ישראל ובהכרח \nשאין מדרגתינו שווה אניך והאמנם השינוי הוא בענין הזה כי אתה שנזדכך גופך לגמרי קרב \nאתה ושמע את כל וכו'. ואמר לעתיד תמיד לעולם. משא\"כ אנחנו שדי לנו מה ששמענו במקרה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "פעם הזאת פנים בפנים ולא אנחנו ראויים כמוך לשומעו תמיד ולכן מכאן ולהלאה קרב אתה \nוכו' ואת תדבר אלינו ותראה כי תיכף ושמענו ועשינו ולא נחטא עוד כלל ונמצא כי לא \nאמרו קרב אתה ושמע וכו' מיראתם פן ימותו רק כי הי' פשוט להם שלא הי' ראויים לשמוע \nתמיד כענין משה. ובכל הנ\"ל נסתלקה המבוכה הגדולה של הפשטים איך יעלה בדעת שהי' \nהקב\"ה חפץ להשמיעם קולו והם מנעו הטוב מהם ויראתם פן ימותו. ואמנם לא כך הוא רק \nיודעים הי' שהדבר נמנע להם להיותם במדרגת משה רבינו עליו השלום כנ\"ל, אז וישמע ה' \nוכו' כלומר כי הדיבור ההוא לא הי' מיראתם פן ימותו רק ביודעם מדרגת משה כנ\"ל וז\"א \nבדברם אלי כלומר במה שנוגע לי כבודי וזהו ג\"כ אומרו אשר ידברו אליך כלומר הנוגע \nלכבודך ויאמר הטיבו כל אשר דיברו מלת כל ירמוז כי בין מה שאמרו שלא היו רוצין למות. \nעוד כלל אפי' ע\"י נשיקה ובין מ\"ש שלא יחטאו עוד כמ\"ש ושמענו ועשינו הטיבו בכל זה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אשר דברו וגם אני אעשה זאת להם אם יקיימו היוצא מפיהם ושמענו ועשינו ולא יחטאו עוד. \nהאמנם מי יתן והי' לבבם זה וכו' ולא יחטאו עוד כל הימים הם שיתא אלפי שני הוי עלמא \nכנגד ששת ימי בראשית אשר הדברות למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך שעניניו היא \nשיתארכו ימיהם ולא ימותו כלל. וזו היא הטובה האמיתית הנמשכת להם עד עולם. אבל מפחד \nאני שיחזרו לחטוא בעגל ואז אפי' מיתה טבעית ע\"י מלאך המות ימותו והרי אני אומר לך \nשלא יתקיימו דבריהם ונמצא כי הטיבו כל אשר דיברו בדיבור אך לא יקיימו במעשה וז\"ש \nהטיבו כל אשר דברו דווקא אך לא במעשה. ולכן לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ירצה \nעדיין אינם ראויים לשיחיו לעולם. כי מוכרחים הם לחטוא כי יודע אני שעתידין לעשות \nהעגל ולכן שובו לכם לאהליכם אין אהלו אלא אשתו לנהיג דרך ארץ פריה ורביה כמשז\"ל \nשכאן הותרו בפריה ורביה כי הם צריכים למות ואי אפשר שיהיו קיימים באיש. וע\"כ על \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הפחות יהי' קיימים במין לפרות ולרבות. אבל ואתה פה עמוד עמדי וכו' הבטיחו כי הוא לא \nימות כמותם ע\"י מלאך המות אלא בנשיקה עפ\"י ה' ולא נקרא מת כי חי וקיים הוא באיש \nולכן אינך צריך לפרות ולרבות ולכן עמוד עמדי ויאסר עליך פריה ורביה כי הרי תעמוד \nעמדי ממש ירמוז לו ענין מיתת הנשיקה והבן זה:\n", "en": ""}]}
