{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "102", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 102", "hebrewTitle": "קטע 102", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/102/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/102/", "segments": [{"index": 1, "he": "וכנגד השאלה השנית והיא קרב אתם ושמע וכו'. כך אעשה ואדברה אליך ועשו בארץ וכו'. \nכמו שהבטיחו ואמרו ושמענו ועשינו האמנם לא כמו שחשבו הם באומרם ועשינו שלא יחטאו \nעוד ועי\"כ יזכו להיות חיים וקיימים הם ובניהם יחד לעולם כנ\"ל על למען ייטב להם וכו' \nהאמנם יעשו בארץ התחתונה הזו אותה אשר אני נותנה להם לא במתנה להם לעולם רק לרשתה \nלהורישה בתורת ירושה בנים מאבות כי המיתם לא תפסק מהם כי ידעתי כי סופם לחטוא:\nושמרתם וכו' ע\"כ דברי הרב מכאן ואילך דברי התלמיד. הוא משה רבינו ע\"ה אשר אחר שסיים \nדבר שליחותו ית' לך אמור להם וכו'. כמשז\"ל כי לא הוצרכה התורה להגיד בכל מצוה ומצוה \nשהי' משה חוזר ואומרה לישראל ואחר שסיים שלחותו אמר להם כמייעץ אותם מדעתו ושמרתם \nלעשות וכו' פה הודיע ענין נפלא שבאר הרמב\"ם ז\"ל וזולתו כי אין ידיעתו ית' מכרחת ויש \nכח בבחירת האדם לבחור בטוב או ברע ח\"ו וז\"ש ושמרתם וכו' כי עם היות כפי הנראה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מדבריו ית' שיודע אלקים שעתידין אתם לחטוא אין ידיעתו מכרחת והבחירה בידכם ניתנה \nולכן ושמרתם שמירה חזקה וגדולה באופן שתבואו לעשות וכו' ולא תסורו ימין ושמאל וכו' \nועי\"כ אפשר כי תחיון וטוב לכם לא שתמותו ויהי' הטוב לבניכם אלא לכם ממש כי תהי' \nחיים וקיימים גם אתם גם הם כמ\"ש אח\"כ אתה ובנך ובן בנך וכו' כל ימי חייך להביא \nלימות המשיח כמשז\"ל במקום אחר כיוצא בזה ולמען יאריכון ימיך בגוף ונפש קיים לנצח \nולא תמותו ומכיון שידעתם שגלוי לפניו ית' שתחטאו ראוי שתזהרו להשמר מאוד מאוד כנ\"ל:\nראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים וכו'. נתבאר בספר החכמות כי הרוצה לעמוד על אמיתתן של \nדברי' יכול לדעת אותם על ידי ג' בחינות כמו שיתבאר:\nואמר משה לישראל כי ראוי להם שיתקיימו בקבלת התורה מכח שלש בחינות אלו. הא' ראה \nלמדתי אתכם וכו' אתם מחוייבים מכח האמונה וז\"ש כאשר ציווני ה' אלקי הב' מדרך חקירת \nהשכל וז\"ש ושמרת' ועשית' וביאר הטעם כי הנה בדרך החקירה תוכלו לדעת זה כי הלא היא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חכמתכ' ובינתכ' וכו' וכולם מודים ואומרים רק עם חכם ונבון וכו'. ואין חכמה כחכמתכם \nואיך יאמרו זה אם לא מצד החקירה המכרחת הענינים. הג' מדרך הנסיון וז\"ש טעם שלישי כי \nמי גוי גדול וכו' ואין נסיון גדול מזה כי להיותכם מקיימים מצוותיו עונה אתכם בכל \nקראיכם אליו:\nסליק פרשת ואתחנן:\n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת עקב:\nוהיה עקב תשמעון וכו'. השמיענו מ\"ש רז\"ל גדול התלמוד שמביא לידי מעשה וכפי זה העקב \nוהשכר אשר תשמעו ותלמדו את המשפטים האלה. הנה השכר הוא כי ושמרת' ועשית' אותם \nויביאכם לידי מעשה כי מי שאינו בקי בתלמוד המצות ובפירושיהן אי אפשר לו לעשות' \nכהלכת' וכמשז\"ל ולא עם הארץ חסיד:\nאו ירצה במה שנפרש הפרש המצות האלה כי שמיעה היא לימוד התורה והמצות ויען אינם \nנלמדים אלא מפי הרב לשמיעת אוזן התלמיד נקראו התלמוד שמיעה וכנודע כי הדינים \nומימרו' התלמוד נקראים שמועות כי הם מקובלות בשמיע' ולבד זה מצינו ונתת לעבדיך לב \nשומע ר\"ל מבין ואמנם ושמרתם ועשיתם הוא המעשה וקיום המצות אלא שנחלקי' לשתי' מצות \nלא תעשה ומצות עשה ולז\"א ושמרתם כנגד מצות לא תטשה שהאדם נשמר מלעשות' בשב ואל תעשה \nושמרת' אותם כנגד מצות המתקיימות בקום עשה עוד נציע הצעה אחרת והיא כי למוד התורה \nיש לה שכר בעה\"ז ובעוה\"ב כמ\"ש אורך ימים לעולם שכולו ארוך בימינה וגם בשמאלה יש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "עושר וכבוד בעוה\"ז האמנם קיום המצות אין שכרן אלא בעוה\"ב וזהו שאמרו רז\"ל שכר מצוה \nבהאי עלמא ליכא ולא אמרו שכר תורה בהאי עלמא ליכא והבן זה:\nובזה נבוא אל הביאור והיה עקב תשמעון כלומר השכר העתיד לכם נחלק לשני' הא' בעוה\"ז \nוהא' בעוה\"ב. ולכן נקרא עתה פה בלשון עקב לרמוז שכולל שניהם אם שכר ההוה בעוה\"ז שכן \nעקב פירושו שכר כלומר תמורת מעשיכ' כי השכר הוא תמורה ופרעון וכמ\"ש ועבדי כלב עקב \nהיתה רוח אחרת וכו' ואמנ' לא הזכיר בפירוש לשון שכר אלא לשון עקב לרמוז גם אל השכר \nשל העוה\"ב הבא באחרית הימים בסוף ימי חיי האדם כי עקב פירושו ג\"כ לשון סוף:\nויהי' שיעור הכתוב והי' שני מיני השכר הנרמזים במלת עקב כנ\"ל יהי' שמורים לכם לשני \nסיבות. הא' שהוא המוקדם בראשונה בעה\"ז הוא בשביל לשתשמעון את המשפטים האלה ותהי' \nטורחים בהם ללמוד אותם כנ\"ל כי התורה נותנת שכר גם בעוה\"ז ואמנ' עסק מעשה המצות \nשהוא ושמרתם ועשיתם אותם אין שכרן אלא בעוה\"ב לבד באופן כי בשביל לימוד התורה יזכה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לשכר העוה\"ז וגם לעוה\"ב ובשביל קיום של המצות יזכה לשכר עוה\"ב בלבד אשר שני מיני \nשכר אלו נכללים במלת עקב כנ\"ל, וביאר שני מיני השכר הנ\"ל ואמר ושמר ה' אלקיך לך \nיכו' ואהבך וברכך וכו' נמצא שיעור הכתוב כפי זה והיה שני מיני השכר הנכללים במלת \nעקב אשר הם בשביל תלמוד תורה ובשביל קיום המצות הנה אלו הם הא' שהוא היותר עקרי \nשהוא בעוה\"ב הלא הוא כי ושמר ה' אלקיך לך וכו' ישמרנו בפקדון שמור ואצור באוצר \nהיוה\"ב ולא יתנהו לך עתה בעוה\"ז והשכר השני שאינו כל כך עקרי שהוא שכר העוה\"ז ואהבך \nובאכך והרבך וכו' כי כל אלו הם שכר העוה\"ז וזה רמז ג\"כ באומרו על האדמה אשר נשבע \nוכו' כי שכר השני הזה הוא בעוה\"ז על האדמה וכו' משא\"כ בשכר הראשון שאינו על האדמה \nאלא שמור לעוה\"ב. ולכן בפסוק הראשון לא הזכיר האדמה וכאן הוזכר. גם לפי שידוע כי כל \nהאומר הקב\"ה וותרן יוותרון מיעוי כי בעוה\"ז הכל בצדק ובמשפט כחוט השערה ואין מרחמין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בדין אלא שהם מאריכין זמן כנודע לכן בשכר העוה\"ב הנזכר באומרו ושמר ה' אלקיך לך \nוכו' הזכיר את הברית שהוא המשפט הראוי מכח ברית ושבועת האבות. ואת החסד שהוא \nוותרנות טובה אשר יוותר להם הש\"י בעוה\"ב משא\"כ בעוה\"ז כנ\"ל. והנה האושר אשר בעוה\"ז \nנחלקות לכמה מינים לזה הבטיחו בכולן יהי' שיעור הכתוב. והי' עקב תשמעון פירוש והי' \nואמר ואהבך וכו' האחד הוא כנגד העושר שהוא היותר מוכרח לאדם בעוה\"ז כי על ידו יוכל \nלמצוא כל אשר יצטרך בכל פרטיו כי לכן אמרו עני חשוב כמת ולז\"א וברכך וכו' ע\"ד משז\"ל \nוברכך ה' בנכסים ואחריו במעלה כי זה סמוך אל העושר כמ\"ש והעושר והכבוד וכו' וז\"ש \nוהרבך לשון רבנות ומעלה כי אם הוא בענין ריבוי בנים כבר כתיב וברך פרי בטנך וכו' \nואח\"כ ברכת הבנים פרי בטן האדם ואח\"כ ברכת הארץ להוציא לחם ומזון להתפרנס ולזון בו \nוז\"ש ופרי אדמתך ואח\"כ ברכת פרי בטן הבהמות כי אינם כ\"כ מוכרחים כמו פרי הארץ \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ותבואותיו ומכש\"כ פרי בטן האדם עצמו ואחר שהבטיחו בכל מיני הברכות האלו הבטיחו \nבברכה אחרת יסוד מוסד שקולה ככולן הלא הוא שכל הברכות האלו יהיו בהיותם שקטים מן \nהאויבים ונחים על אדמתם וזהו שאמר על האדמה וכו' כי בהיות האויבי' כל הברכות הנ\"ל \nלתוהו ואפס נחשבו:\nגם ירמוז כי כבר מצינו בהיות ישראל גולין בין ארצות הגוים יזכו קצתם או יחידים מהם \nאל כל הברכות הנ\"ל לכן הבטיח' כי לא כן יהי' אלא בהיותם על אדמת' וז\"ש על האדמה \nוכו:\nברוך תהי' וכו' א\"כ הרי כמה אומות שהשעה עומדת להם ומוצלחין בכל מיני ברכות האלו \nובמה יוודע איפה כי עקב ישמרון התורה תבא להם הברכות האלו לז\"א הנה זולת הברכות \nהנ\"ל של העוה\"ז אשר אפשר שיהי' נמצאות בשאר העמים עוד יתן לך הש\"י ברכה אחרת אשר בה \nתהיה ברוך מכל העמים כולם והיא כי לא די שאשר יולידו יחי' אלא מעיקרא לא יהי' כל \nעקר ועקרה לא איש ולא אשה עקרים מתחלת ברייתם ולא די במין האנושי אלא אף ג\"כ בבהמתך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וברכה זו בלי ספק לא תמצא לעולמי עולמים בכללות אומה אחת שלימה בפני עצמה בכל \nהשבעי' אומות ועי\"כ כל רואיה' יכירו כי עקב שמעו את תורת ה' זכו לברכות האלה. והסיר \nה' וכו' עוד זאת אות ומופת אחר אל הנ\"ל והוא והסיר וכו' ויש קושייא בכתוב כי אם \nאפי' חולי גדול וקטן יווסרו ממנו מכש\"כ כל מדווי מצרים הרעים. אבל הכוונה הם שתי \nהבטחות. הא' בכללות כל מיני חולאים ההווים בעולם בדרך טבע כי אלו יבואו לפעמי' כי \nאדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא וצריכין יסורין למרק ואמנם ההבטחה הוא כי הש\"י בעצמו \nיסירם אחר שכבר חלו עליו וז\"ש ממך כי כבר פגעו בך ויסירם ולא תצטרך הרופאים כשאר \nהאומות. וזה אות נפלא כי בזה יפלה ה' בין שבעי' אומות אשר תיכף בהרהרם תשובה יוסר \nממנו החולי כרגע על ידו ית\"ש ולא ברופאי' ולא ברפואות טבעיות. והשנית כי כל מדווים \nהרעים אשר אינם מצויים תמיד אל האומות ג\"כ אלא לפרקי' כדמיון עשר מכות מצרים לא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ישימם בך כלל מעקרא לשיצטרך להסיר' אח\"כ מכם ויש זה אות כי בכל האומות ימצאו במקרה \nהמדוים האלה ולא כן בישראל כי לא ישומו בהם כלל לא בטבע ולא בארעי משא\"כ בע' אומות \nאשר הצד השווה שבהם כי הם שונאים לישראל כי בהם יותנו אם המדוי מצרים ואם שאר \nהחולאים אשר לא יתרפאו אלא ברופאים וז\"ש ונתנם בכל שונאיך כי זהו הצד השווה השני \nהמגביל אל הנז' והסיר ממך וכו' וכל מדוי וכו' לא ישימם בך מה שלא יהי' כן בכל \nהשבעים אומות אלא ונתנם בכל שונאיך כנ\"ל:\nאו ירצה במה שלא אמר והי' אם תשמעון את וכו' אלא והי' עקב וכו' לפי שלמעלה אמר \nומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר וכמו שתרגם אונקלוס כי לרשעים גמורים משלם \nלהם תיכף בחייהם עבור הטובות אשר הם עושים. והרעות משאיר להם לעולם הבא להאבידם \nולצדיק בהיפך כמ\"ש שומר הברית והחסד לאוהביו לאלף דור והרעות משלם להם בעוה\"ז והנה \nעל הדבר הזה קצו בחייהם כל החסידים והצדיקים בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "להם מנחם. וע\"כ רצה להבטיחם פה את אשר הבטיחם בפרשת אתם נצבים וכו'. והי' כי יבואו \nעליך כל הדברים האלה באחרית הימים הברכה והקללה ושבת עד ה' אנקיך וכו' ואז היא עיקר \nהשכר לצדיקים שאין לה קץ ותכלית ורעה לרשעים רעה של כליי'. ואז מוכרחים ישראל לעשות \nתשובה ואז ישולם להם שכרם בהכרח ואינו דבר ספק. וז\"ש והי' עקב תשמעון וכו' ירצה אל \nתאמרו אימתי יהי' האות הזה כי הרי אנו רואים עולם כמנהגו נוהג ואדם אין צדיק בארץ \nאשר יטשם טוב ולא יחטא. וא\"כ אימתי יהי' קיבול שכר הצדיקים. לז\"א דע לך כי מה שעתיד \nלהיות בלי ספק הוא כי בסוף שיתא אלפי שני באחרית הימים שהוא כדמיון העקב אל גוף \nהאדם וכמ\"ש בעקבא דמשיחא. אז הוא סוף וקץ ועקב אל שמירת המצות ושמרתם ועשיתם ולזמן \nההוא ושמר ה' אלקיך שמור וצפון את הברית וכו'. ואע\"פ שברית ראשון ושני השפעת עליכם \nעובות. אין הם עיקר השכר כי הרי הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך עדיין לא נתקיימו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כהוגן כי להם נאמר ופרצת ימה וקדמה וכו' ונברכו בך וכו' לזרעך נתתי מנהר מצרים וכו' \nנחלת עשר עממין ולא גמר להנחילם אפי' השבעה עממים בשלימותם. ואף גם אלו חזרו לגלות \nמהם אבל אז בימות המשיח הן יקויימו כולן באותו האופן ממש אשר נשבע לאבותיך. ואהבך \nוכו' מתחלה נתן להם בכח השבועה הנז' לא בזכות עצמם כמ\"ש לא בצדקתך וכו' כי וכו' \nלמען הקים את הדבר וכו' אבל אם זולת היותכם באים מכח השבועה גם זכותכם יעמוד כי \nואהבך לך עצמך מצד פעולותיך ומפני כן והרבך וכו'. ובירך בג' אופני' אשר המה כוללי' \nכל מיני ברכה כמו שבארנו לעיל והם חיי האד' עצמו והרבך וברך פרי בטנך הם הבנים ופרי \nאדמתך הצומח שגר אלפיך הה הבע\"ח ברוך וכו' בתחלה הי' גם כן כמה עמים ג\"כ בממשלות \nואז ברוך תהי' יותר מכולן. גם אז לא יהי' בך עקר וכו' כמ\"ש לא יגעו לריק ולא ילדו \nלבהלה הנאמר על ימות המשיח. והסיר וכו' עתה שיש מיתה בעולם הוצרכו החולאים אבל אז \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ובלע המות לנצח והסיר ממך וכל חולי לא די חולי הממית אלא אף חולי שאינו ממית כי \nסיבת החולי שאלו יעקב אבינו עליו השלום כמשז\"ל על הנה אביך חולה כדי שהאדם יצווה את \nבניו ביום פטירתו. ואכלת וכו' כמו שכתוב וירד מים עד ים וכו' מש\"כ בתחלה ועד עתה \nהיית חושש פן תפול בידם כמ\"ש והי' כאשר תריד וכו' ולכן בעת נפילתם בידיך היית חומל \nעליהם. אבל אז לא תחוס עינך עליהם כי עוד לא יחרב בית המקדש לעולה והטעם כי בראשונה \nעבדת אלהיהם ולכן נחרב אבל אז מובטח אתה שלא תעבוד עוד אלהיהם כי כבר נסית וראית כי \nמוקש הוא לך ולסיבה זו נחרב הבית:\nכל המצוה וכו' היום ההוא הי' בר\"ח אדר כנודע ותיכף נכנסו לארץ ומן הנמנע שיעשו כל \nהמצות אז כדי שעי\"כ יבואו וירשו את הארץ ולהזהר מזה לא אמר תטשון אלא תשמרון לעשות \nוהענין במשז\"ל שאמרה תורה לפני הקב\"ה אחר שיכנסו 'שראל לארץ זה רץ לכרמו וכו' תורה \nמה תהא עליה. ולכן הזהירם משה מעתה יהי' כל דקדוקי מצות שגורים ושמורים בפיהם כדי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שבהכנסם לארץ יעשו אותם משא\"כ אם אח\"כ יצטרך לטרוח ללומדם מחדש. וז\"ש תשמרון לעשות \nגם לרמוז לזה לא אמר כל המצות אלא כל המצוה ירצה דקדוק כל מצוה ומצוה בפני עצמה \nבשלימותה אשר רבו כחול הים ויש בהם טורח לגורסם תשמרון מעתה כדי לעשותם אח\"כ כנ\"ל. \nגם ירמוז כי בפסוקי' הקודמי' אמר כי תאמר בלבבך רבים וכו' וכן יעשה וכו' ונתנם וכו' \nוהנה עדיין במדבר כמעט רוב המצות לא יכלו לקיים שם כנודע ואיך תיכף אחר כניסת' יזכו \nלשהש\"י יעקור רבבות ואלפים בעבורם כי גם אז אינן יכולין לעסוק במצות לז\"א סמוך אל \nהנ\"ל כל המצוה וכו' ירצה כיון שמהיום הזה אשר אנכי מצוך תתחילו לשמור הדבר בלבבכם \nלגמור בדעתיכ' לעשות' אחר כניסתכם לארץ לזה יספק לכל השכר הגדול אשר אתם מקווים \nובאתם וירשתם וכו', ויען השכר נכלל בכל ג' בחינות שרשי כל הטובות הלא הם חיי בני \nומזוני לזה כנגדם אמר למען תחיון הרי חיים ורביתם בפריה ורביה בריבוי בנים ובאתם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וירשתם בעושר מופלג כאדם הירוש שלא בטורח ארץ ומלואה וא\"ת כי זה יוצא מן השכל מדין \nהמשפט כי ע\"י מחשבה טובה בלבד יספיק להכרי' גוים לאין קץ. לז\"א אשר נשבע וכו' ירצה \nכי כבר אני מחויב מכח השבועה לכן בעזר קטן של מחשבתכם הטובה יספיק:\nוזכרת וכו' א\"ת חיך יתכן שבמחשבה קלה אזכה לכל הטובות כנ\"ל ובפרט לרשת גויים עצומים \nוהרי זה ארבעים שנה אנו נדים ונעים במדבר עם היות שקבלנו התורה וכל עסקינו בה. \nובשביל חטאת פרטיות נתייסרנו לאין קץ ולא זכינו לכנוס ומה גם עתה אחר שנכנס ונרוץ \nאיש לשדהו וכו' לז\"א וזכרת וכו' ירצה היסורין אשר הגיעו לך מאת ה' הי' לך יען ראה \nהשי\"ת כי מעולם לא הורגלתם בתורתו כי אם בחומר ולבני' וכמשפט המצרים ואלו תיכף הי' \nמכניסכם לארץ הייתם רצים איש לנחלתו לשדהו ולכרמו ותורה ומצות מה תהא עליהם. וכמ\"ש \nוישמן ישורין ויבעט. ולכן רצה לעכב אתכם במדבר ארבעים שנה. כמ\"ש בן ארבעים לבינה. \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וכמשז\"ל אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה. וז\"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' \nולא די היות לכם זמן רב לעסוק בתורה אלא שאפי' לשום צורך פרטי כלל מצרכי העוה\"ז לא \nהוצרכתם וכמ\"ש ויאכילך את המן היורד מלמעלה מוכן ומזומן כי לכך נקרא שמו מן גם \nשמלתך לא בלתה וכו' זכמשז\"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, עוד אחרת כי העושר יהולל \nחכם אך ע\"י העוני לב האדם פנוי לעסוק בתורה משא\"כ אם תיכף יכנסו לארץ ויתעשרו בשדות \nוכרמים ועושר מופלג וז\"ש למטן ענותך וכו', עוד אחרת לנסותך וכו' כי אין האוהב ניכר \nבזמן מועט עד אשר יאריך ימים עם חבירו וברוב הזמן בהכרח יבא הדבר לידי היכר וז\"ש \nלנסותך לדעת וכו' ואפשר שיאמר לדעת אשר בלבבך עתה במדבר כי עתה ביודעו אשר בלבבך \nבהיותך במדבר משם יוכל לדעת גם אם תשמור מצותיו אחר שתכנס לארץ אם לא כי עתה במדבר \nאין שמירת מצות. ויענך וכו' כבר נתבאר כי ענין לימוד התורה והמצות אי אפשר להתקיים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אלא ע\"י אחד משני דברי' אלו או שהאדם יהי' עני כדי שלא יטרדהו מחשבת אסיפת הממון או \nשהאדם יהי' לו מזונותיו מזומנים 'לגמרי והשי\"ת עשה עמכם שתיים האלו הא' ויטנך הב' \nויאכילך את המן וכו' וצריך להבין מה שבח הוא לספר איך ענהו והרעיבו כי יסורים קשים \nהוא ולא שבחיה. גם אומרו כי לא על הלחם וכו' והרי המן איננו מוצא פי ה' כדי שממנו \nיביא ראי' איך לא על הלחם וכו' והענין כי האיש הבריא אם ימנעו ממנו ימים רבים לחם \nלאכול ויאכל מאכלות אחרים יוכל להתקיים האמנם האיש החולה וקם מחליו אם לא יאכל נחם \nלא יספיק לו קיומו במאכלים אחרים. אמנם עתה עם כי עינך והרעיבך כגדר החולה הנ\"ל הנה \nאח\"כ האכילך את המן ולא לחם. ועכ\"ז נתפרנסת וחיית בו א\"כ מזה יובן כי לא על הלחם \nוכו'. ונמצא כי סיפור ויענך וירעיבך אינו סיפור לענין עצמו רק לספר השבח הבא אחרי' \nהלא הוא ויאכילך את המן וכו':\nאו ירצה בא להודיע אהבתו ית' אתכם כרופא המנהיג את החולה ברוב אהבה וחיבה ומבקש שלא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יחזור לפול לחליו אשר דרכו הוא כי כיון שהורגל החולה בימי חליו שלא יאכל מזהירו \nומונעו מלאכול כל שבעו אלא מעט מעע עד יתחזק ויבריא וכן עשה השי\"ת עמכם כי תחלה \nויענך וירעיבך וכו' בימי חלייך ואח\"כ כדי שלא יזיקך האכילה. האכילך את המן מזון קל \nורוחני ולא האכיל אתכם מאכלים גסים:\nלמען וכו'. הנה להבין זה צריך להעיר מ\"ש למען הודיעך כי מה צורך בזה כי דברים \nפשוטים הם כי רוב הערביים שוכני מדברות לא ידעו טעם הלחם מה הוא גם ארצות המערב \nהרחוקים אין מאכלם רק תמרים בלבד. ונוסף על זה כי להודיענו הודעה זו הי' לו להאכינם \n", "en": ""}]}
