{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "109", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 109", "hebrewTitle": "קטע 109", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/109/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/109/", "segments": [{"index": 1, "he": "לומר איך יתכן שהאשה אשר היתה בחקי אשלחנה להיותה לאיש אחר ועיני רואות אניחנה \nבביתי להתטמר בה לשמשני ולא אבא אליה כי שנאתיה לז\"א לא תתעמר בה למלאכה תחת אשר \nעניתה מתשמיש המטה כנודע מפסוק אם תענה את בנותי כי האשה שבעלה מקיים לה שארה כסותה \nועונתה גם היא תתחייב לשמשך בכל מיני דברים אשר האשה משרתת לבעלה אבל זאת לא תתעמר \nבה תחת אשר עניתה מעונתה כנ\"ל:\nאו ירצה ג\"כ דרך רמז כי תצא וכו' בהיות היצה\"ר מלך זקן וכסיל מושל על גו\"פך הכלול \nמרמ\"ח אברים הנקרא עיר קטנה ואנשים בה מעט והיו האברים כשבויים תחת ידו והי' נקראים \nשביו וכן להיותם נשמעים אליו הי' גופך ואבריך כאויבים לך כי אתה שהיא הנשמה בוחרת \nלעבוד את הש\"י והם בהיפך מזה כנודע, והנה כאשר אתה הנשמה שהיא נקראת אדם תבקש לשוב \nאל השי\"ת וזה א\"א עד אשר תצא למלחמה על אויביך הם היצה\"ר ואברי הגוף כי הם לא \nיניחוך לעבוד את קונך והנה כבר שלטו עליך ומוכרח אתה להלחם עמהם אל תירא מהה לאמר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כי אתה יחיד והם הרבים ובפרט כי קדמה ממשלתו מקדם כי דע לך כי הבא לטהר מסייעין \nאותו ואיך יהי' זה הלא הוא ונתנו ה' אלקיך בידיך את היצה\"ר עצמו אשר הוא יחיד כמוך \nינתנו בידיך בלתי צורך טורח לך כלל אלא כאילו ניתן לך במתנה ואח\"כ כל האברים הרבים \nההם מאליך ושבית אותם אשר הם שביו של היצה\"ר כנז', ובכלל דבריו ירמוז כי בשלמא אם \nהאברים היו אנשי היצה\"ר ממש אז היית יחיד והם רבים האמנם היצה\"ר לבדו הוא העקרי אך \nהאברים אעפ\"י שהם אויביך עתה הוא על היותם שבויים בידו ומוכרחים במעשיהם. וכשיפול \nהיצה\"ר לבדו תיכף יבואו השבויים ההם תחת ממשלתך כי אינם בתחלה רק שביו ולא אויבים \nגמורים, וראית וכו' הכתוב אמר כפלח הרמון רקתך רשעים וריקנין שבך מלאים מצוות כרמון \nובהכרח כי גם בהיות גופך ואבריך הנקראים נשים אל הנשמה כנודע כי החומר כדמיון אשה \nאל הצורה הנר' זכר ראית בשביה היא אבר אחד שקיים איזה מצוה והיתה אשת יפת תואר בעלת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מצות וחשקת בה באותה מצוה ולקחתה לך לאשה קבועה תמיד במצוה ההיא בקביעות באופן \nוהבאתם אל תוך ביתיך ופוגע בה תמיד ואל תנח ידך ממנה ותחזיק בה יותר משאר מצות כי \nהיותך עושה מצוה ההיא אז בהיותך שבוי יורה כי מצוה זו צריכה אליך יותר מכל המצות \nועליה נתגלגלת בעולם הזה ודע ואמנם כל הדעות האחרות הרעות שנהגת בך אז בתחלה תניחם \nותסירם ממך אף אם אינם עבירות ממש רק דברים מותרים הרחיקם מעליך וקדש עצמך במותר לך \nוהרחק ממך כל מותרות העוה\"ז המכונים בענין וגלתה את ראשה ועשתה את צפרניה ואז תהי' \nבעל תשובה גמור ומובטח אתה עי\"כ שלא יחזור היצה\"ר לשלוט עליך כבתחילה משא\"כ אם \nתרדוף המותרות כי וזה תמשך אל האסורים:\nכי תצא למלחמה וכו' הנה כוונת הכתוב לכתוב ענין מצות יפת תואר והוא מה שכתב וראית \nבשביה וכו' אלא שהקדים הכתוב להזהיר את האדם שלא יהי' כפוי טובה וראוי לו לשמור \nמצותיו ית' הזאת ולא יארע לו כענין ישראל שנאמר עליהם וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וז\"ש דע לך כי כאשר תצא למלחמה אל תתיירא מהם אף אם הם רבים מאוד ממך וז\"ש אויביך \nכי הכל חשובים בעיניו כאיש אחד וז\"ש ונתנו ה' אלקיך בידיך בלשון יחיד וכמשז\"ל על כי \nתצא למלחמה וראית סוס ורכב כי כסוס אחד נחשבין לפניו ית', ואמר עתה כי הנה אני הוא \nהנלחם לכם ועושה עמך כל החסד הזה בתורת מוקדם ומתיירא אני פן תשלם לי רעה תחת טובה \nותחת אשר הכנטני אויביך תחתיך הנה וראית בשביה ההיא ר\"ל בשביה הנ\"ל אשר ה' אלקיך \nמסרם בידיך ובה עצמה תחטא כי כאשר תראה בה איזה אשת יפת תואר וחשקת בה ולא תשגיח אל \nאשר אני נתתיה בידך ואדרבה חבא לבעול בת אל נכר המשוקץ בעיני. גם ירמוז מ\"ש בשביה \nכלומר כי להיותה יפת תואר תבא לחשיק בה ומצורף לזה היותה בשביה כי אז נתגבר יצרך \nבשמחה יתירה כי נצחת המלחמה ועי\"כ תבא לידי חטא כמ\"ש וישמן ישורון ויבעט ולכן אנכי \nמצוך שתכניע יצרך וגם כי הותרה לך הביאה הראשונה לא תהי' ביאה בלבד דרך זנות אמנם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יהי' לשה שמים כי תתכוון לגיירה באופן שיהי' בה היתר לקוחין שהה קדושין ועי\"כ תהי' \nלך לאשה ממש ולא ביאת זנות והפקר בהויתה עדיין טמאה גוייה בת אל נכר, והבאתה וכו' \nהנה כמה סבות יגרמו לך לחטוא הא' היא מלת בשביה כנז' כי להיותך אז בניצוח המלחמה \nיתגבר יצרך עליך הב' היותה יפת תואר ובפרט בפגיעה ראשונה שראית אותה יפתך היצה\"ר \nוידמה בעיניך כי בעולם לא היתה אשה יפה כמוה הג' ענין שיער באשה ערוה כי בנות \nהגויים מקשעות עצמן בקליעת שער וגם בצביעת הצפרנים ואף אם אינם יפות נראים עצמן \nיפות ומכש\"כ אם שניהם כאחת טובים יופי של התואר וקושט השיער הד' ענין התקשעה \nבמלבושים הנאים ובגדי צבעונים ולד' סיבות אלו תבא לחשוק בה לבא עליה דרך זנות, ולכן \nתסיר ד' מכשלות אלו תחלה והבאתה אל תוך ביתיך ואז כבר רתיחת המלחמה נתקררה ממך וזה \nכנגד האחד ועוד כי בהיותה בתוך ביתך ולא בירכתים כמ\"ש אשתך כגפן פוריה תהי' יוצא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ונתקל בה נכנס ונתקל בה ויוסר ממך התלהבות יפיה והיא הסיבה הב' וכנגד הג' וגלחה את \nראשה וכו' וכנגד הד' והסירה שמלת שביה מעליה ואח\"כ כאשר יוסרו אלו הסבות כאשר תבא \nאליה יהי' בבחינת בעל ולא בעילת זנות וז\"ש ובעלתה והיתה לך לאשה והי' וכו' אחר \nשדברה תורה כנגד יצה\"ר באופן שתהי' לקיחתה דרך אישות כנ\"ל ע\"י הסרת הד' סיבות הנ\"ל \nרצה עוד להראותו תקלה אחרת גדולה והיא לאותם בני אדם שממינ' חביב עליהם מנפשם והוא \nכי הנה ראוי לך להשגיח בדעתך כי נפש רעבה כל מר מתוק ובראותך אשה בשביה ברתיחת \nהיצה\"ר לאין סוף כנ\"ל לא תחוש אל כל ההזקות שיבואו לנפשך ע\"י ביאה זו וכשתנוח \nמרתיחת היצה\"ר ירח ימים וע\"י התקנות הנ\"ל והבאתה אל תוך ביתך וכו' אם תתחרט בתכלית \nותראה כי אשר דמית לא כך הוא ואין בה יופי כ\"כ ואולי אשתך יפה ממנה ולא עוד אלא \nשהיא מיוחסת ובהיתר וז\"ש והי' אם לא חפצת בה ותראה כי לא יפה בעיניך היא ולכן אנכי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מצווך שתשים נגד פניך כי מכר לא תמכרנה בכסף ר\"ל אפילו בדמים מועטים כלל גם ירמוז \nכי גם כי שווה כבר כסף תפסיד הכסף ההוא ועי\"כ כאשר ראית בשביה האשה ההיא תחשוב \nבדעתך למה אפסיד כבר כסף במכירתה תמורת בא טליה פעם אחת והכל הבל ורעות רוח ועי\"כ \nתמנע מלבא עליה אז דרך זנות כנ\"ל:\nכי תהיינה וכו' כפי דרך רז\"ל כי נסמכה פרשה זו לרמוז כי סופו לשנוא אותה וכו' אמר \nהנה האדם בעל שכל לא ירבה לו נשים כי אשה אחת תספיק לו לרוות צמאון תאוותו והכסיל \nבהתגבר יצרו עליו יקח שתי נשים ובהכרח הוא שעוד לא תהי' לו מנוחה לפי שאי אפשר \nששתיהן יעלו במשקל אחד ובהכרח הוא שיאהב את הא' יותר מחברתה וז\"ש כי תהיינה לאיש \nשתי נשים מוכרח הוא שהאחת לבד תהי' אהובה יותר והשנית תהי' שנואה בערך אהבת חברתה \nכי רבה היא ממנה ואז פשוט כי יחפוץ האדם שיוולדו לו בנים משתיהן אלא שיחפוץ שהבכור \nיוולד מן האהובה וז\"ש וילדו לו בנים האהובה תחלה והשנואה אח\"כ וזה כפי חפצו אבל כפי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ההויה והמעשה לא כך יהי' האמנם בעת ההויה והי' בן הבכור להשנואה כי כן גזירתו י\"ת \nכמ\"ש וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה. ומזה נמשך נזק גדול אחר והוא כי הי' וכו' \nכי בראות הבן הבכור כי תמורת היות מהראוי יאהבנו יותר מכל בניו ועתה רואה להיפך כי \nאוהב בן האהובה עה כי אינו בכור יותר ממנו הגם שהוא בכור וגם כי רואה כי שנאת אביו \nאת אמו כי לסבתה שנאו אביו ולכן יהי' הבן הזה סורר ומורר סורר לאביו ומורר לאמו \nוזהו מה שחזר ופירש איננו שומע בקול אביו ואמו. אמנם ביאור המצוה בעצמה צריך לדעת \nכי איך יעניש הקב\"ה לבן סורר ומורר על שאכל אכילה גסה וכו' כמשז\"ל והנה אפי' נדנוד \nעבירה כל שהוא אין בזה ואיך יהי' נידון במיתה חמורה כזו. והנה במס' סנהדרין אמרו כי \nנדון על העתיד כי ירדה תורה לסוף דעתו וכו' שעתיד וכו' ולכן מוטב שימות זכאי וכו'. \nוקשה מכמה מדרשי חז\"ל החולקים בדבר הזה וכענין ישמעאל שהי' עתיד להמית את ישראל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בצמא בזמן החורבן ועכ\"ז כי שמע אלקים את קול הנער באשר הוא שם. ודברי' אלו יוצאים \nמן ההיקש מן הקצה אל הקצה כי בן סורר ומורה נהרג בקום עשה במיתת ב\"ד על העתיד \nוישמעאל החייהו המלאך באות ומופת גדול בקום עשה ולא עוד אלא שהי' עובד ע\"ז כמשז\"ל \nעל ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק זו ע\"ז וש\"ד. משא\"כ בסורר ומורה. והענין כי \nישמעאל באשר הוא שם אין ראוי להענישו מן השמים על הע\"ז כי היה פחות מבן עשרים שנה. \nואם על העתיד ג\"כ אינו הוא עצמו רק בניו וזרעו ומה שהחייהו בקום עשה הי' מפני שעתיד \nהי' לשוב בתשובה כמשז\"ל על הקבר בשיבה טובה ועוד אחרת בזכות אברהם אביו שעליו נאמר \nאלה תולדות השמים והארץ בהבראה בזכות אברהם ומכש\"כ שיגן זכותו על ישמעאל בנו. אך בן \nסורר לא נענש על אשר הוא שם בב\"ד של מעלה להיותו פחות מבן עשרי' וגם לא בב\"ד של מטה \nכי אזהרה לזולל לא מצינו אך על העתיד נענש כי גלוי לפניו בוודאי שימות חייב ואין לו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תשובה וגם אין לו זכות כאברהם שיגן עליו. אחר זה נסמך כי יהי' באיש וכו' כי גלוי \nלפניו ית' שאם לא ימיתהו זכאי עתיד להתחייב בחטא משפט מות ויומת. ואל תאמר כי אולי \nיומת במיתה יותר קלה ולמה יטנישוהו עתה בסקילה ולזה הודיט כי סופו למות בסקיל' ג\"כ \nוז\"ש אח\"כ ותלית אותו על עץ וכו' ופירש כי זה שאמרתי והומת היא מיתת סקילה אשר בה \nיאמר ותלית אותו על עץ כמשז\"ל כי כל הנסקלין נתלין. ואמנם פירש כי קללת אלקים תלוי \nהי' בה פירושים רבים והנכון אצלי הוא לפרש דברי אונקלוס כי אין בהם הבנה כלל במה \nשתרגם ארי על דחב קדם ה' אצטליב. ואינו מתיישב על המקרא אמנם ענינו הוא זה כי על \nשחטא לפני האלקים לכן נתקלל מאתו ית' ונענש בענין התלוי' וז\"ש כי קללת אלקים תלוי \nוהן הן דברי אונקלוס על דחב וכו', ועדיין חסר הטעם א\"כ למה לא תלין וכו' ואמנם הטעם \nנתבאר מעצמו במ\"ש כי קללת וכו' כמו שיתבאר וזה יהי' נלמד בק\"ו ממ\"ש הכתוב ואת הבהמה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תהרוגו וארז\"ל בהמה מה חטאה ואמרו כדי שלא יתבייש פלוני החוטא על ידה וק\"ו בן בנו \nשל ק\"ו שלא יניחו התלוי בעץ, כדי שלא יאמרו הבריות למה נתלה וישיבו מפני שחטא אל ה' \nלהזכיר כי ילוד אשה נמאס העיז פניו לפני אל אדיר ונורא והב' כי הרואה יאמר אם אלהים \nהוא למה אינו נוקם נקמתו בידו והניח נקמתו ביד בשר ודם ויהי' ח\"ו כענין ירובעל אם \nאלהים הוא יריב בו וכו' א\"כ יגיעת כבוד ה' ח\"ו הוא להראות אל ההמון כי ע\"י דחב \nקדמוהי אצטליב ע\"י בשר ודם:\nלא תראה את שור אחיך וכו' נסמך אל הקודם כי אה נתחייבת להשיב אבדת אחיך בענין ממונו \nכגון חמורו ושורו להיותם ממון אחיך מכש\"כ אחיך עצמו אם ראיתיו אובד ותועה מדרך \nהטובה השיבהו בתשובה אל מוטב וזה עצמו סמיכת לא תראה את חמור אחיך וכו'. ואמנם \nפשוטו של מקרא הוא כי הנה קשה שכבר נכתב זה בפרשת משפטים ואמנם מפני שינוי אחד חזר \nלכותבו. והוא כי שם נאמר תועה ר\"ל שיצא מדרכו האמיתי וטעה והתחיל לילך בדרך אחרת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ובנקלה יוכל להטותו הדרך וכאן הוסיף לאמר כי גם אם הם נדחים ממש שברחו למרחוק נדדו \nהלכו חייב אתה להשיבם בטורח רב וז\"ש השב תשיבם כפולים השבות בטורח רב. והטעם הוא כי \nאחיך הוא וכתיב וחי אחיך עמך וז\"ש השב תשיבם לאחיך. ולהורות כי הנדחים הוא טורח רב \nכנ\"ל לכן שינה עוד בזה שינוי אחר והוא כי שם בפרשת משפטים הזכירם יחד בראשונה כי \nתפגע שור אויבך או חמורו וכאן התחיל בשור וגם בשה ולא הזכיר החמור רק לבסוף וכן \nתעשה לחמורו. וזה לפי שדרך השור והשה הרועי' בשדה לשוטט אחר המרעה הטוב ועי\"כ יהי' \nנדחים למרחוק משא\"כ בחמור כי דרך בעליו לתת לו מזונו מוכן ואיני נדח למרחוק לכן \nהזכירו לבסוף עם שמלתו שג\"כ אין בה טורח רב כענין השור והשה:\nלא ילבש גבר שמלת אשה וכו' נהמך לאמר שאם יש במצוה הנז' צד עבירה לא תקיימנה כמשז\"ל \nעל והתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם כגון כהן בבית הקברות כו' ואמר אה כן שהאבידה הנז' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "היתה שמלת אשה לא תלבשנה להקל מעליך טורח משאה במוצאך אותה וכן אם אשה מצאה שמלת \nאיש לא תלבשנה ונתן טעם כי גם אם מצוה הוא עושה הנה הוא באה בעבירה כי תועבת ה' \nוכו':\nכי יקרא וכו' כבר נתבאר שיתרחק האדם ממצוה הבאה בעבירה. ועתה יבאר איך המצוה גוררת \nמצוה ולא עבירה וכמשז\"ל ששכר מצוה מצוה ולא עוד אלא שהכל יהי' דומה בדומה כי אם \nקיים מצות שורו או חמורו נדחים בדרך או נופלים בדרך יזכה כי בדרך ההוא עצמו יזדמן \nלו מצוה אחרת והיא כי יקרא קן צפור לפניך בדרך וכו' ובשכר כי אסף את המציאה ושמרה \nבביתו כמ\"ש ואספתו אל תוך ביתיך והניח מכשולו' השור והחמור ואבוסיהן בביתו יזכה אל:\nכי תבנה בית חדש תמורת בנין האבוס לבהמות אחיך ולפי ששמרת היזק אבידת השור וחמור \nשלא ימותו ויאכלה החיות הטורפות תזכה אל מצות מעקה ולא תשים דמים בביתיך גם תמורת \nנופלים בדרך כתב כי יפול הנופל ממנו. ויען הרחקת נזקי השור והחמור הנדחים מהיות שן \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "רועה בשדות אחרים תזכה להיות לך כרמים ושדות ולקיים בהם מצות כלאים גם מצות לא \nתחרוש בשור וחמור תמורת השב אבידת אחיך שור או חמור וכמו שערח בשור וחמור אחיו יזכה \nשיהי' לו שור וחמור לחרוש בו שדותיו. יקייה בהם ג\"כ מצות לא תחרוש וכו'. ואם טרח \nבשמלת אחיו יזכה להיות לו טלית נאה ולקיים מצות גדילים תעשה לך:\nוהנה עד כאן פירש איך מצוה גוררת מצוה ועתה יבאר איך אם לא קיים המצוה או אם עשה \nעבירה הנה הוא גוררת עבירה וזה יהי' בג' בחינות אם שתהי' העבירה באשה או באיש. והנה \nאם הי' שהאיש מצא שמלת אשה ולבש אותה יהי' עונשו כי סופו ליקח אשה ולשנוא אותה \nולהוציא עליה שם רע ופרשו השמלה ותעיד עליו ששקר הוציא עליה. ואם האשה מצאה שמלת \nהאיש ונתלבשה בה יהי' להיפך כי השמלה תעיד עליה שלא הי' לה בתוליה ואם שניהם חטאו \nהנה אמר הכתוב כי ימצא איש שוכב עם אשה וכו' ומתו גם שניהם גם יש חילוק בו כפי \nהמקום אשר בו מצאו השמלה אם בעיר אם בשדה וכך פירש הכתוב טונשין כי ימצא איש נערה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וכו' ומצאה איש בעיר וכו' ואח\"כ אמר ואם בשדה ימצאה וכו' והרי הכתוב ע\"י סמיכות אלו \nהפרשיות הודיע ענין מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה:\nכי תצא וכו' ונשמרת מכל דבר רע. נסמך פסוק זה אל איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה \nלרמוז אל מה שהודעתיך פרשת שמות ופרשת מצורע כי כמו שהמשחית זרעו או הרואה קרי נברא \nמן הזרע ההוא שדים ומזיקים הנקראים נגעי בני אדם הנקרא רע כמ\"ש ויהי ער בכור יהודה \nרע כן המדבר לשון הרע בורא מלאך רע מתוך הדבור רע היוצא מפיו אלא שהוא יותר דק \nורוחני מן האחר ולכן גם זה נקרא לשון הרע וז\"ש תחלה צריך להזהר מן הרע עליון ונשמרת \nמכל דבר רע כי בורא מלאך רע ואח\"כ תזהר מן הקרי התחתון הנקרא ג\"כ רע וז\"ש כי יהיה \nבך איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה וכו':\nסליק פרשת תצא:\n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת תבא:\nוהיה כי תבא אל הארץ וכו'. יש להקשות אחד מה ענין והיה כי די שיאמר כי תבא אל הארץ \nכי משמעות והי' נראה שמודיע הויה ומאורע אשר יארע אז ואינו כן. ב' מלת נחלה היא \nמיותרת. ג' כי אומרו וירשתה וישבת בה הם ענינים כפולים ולא עוד אלא שגם שניהם \nמיותרים ויספיק בשיאמר והי' כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך ולקחת מראשית \nוכו'. ד' מאי מראשית במ\"ם נוספת והל\"ל ראשית. ה' דהל\"ל כל ראשית פרי האדמה ולא \nראשית נל, וא\"ו דהל\"ל מראשית פירותיה דקאי אל הארץ הנז' מאי מפרי האדמה. ז' מה שחזר \nואמר עוד שלישית אשר תביא מארצך כי הוא מיותר. ח' דהל\"ל אשר תקח מארצך כי עדיין \nההובאה לירושלים אין זה מקומה עד לבסוף והלכת אל המקום וכו'. ט' מה שחזר להזכיר אשר \nה' אלקיך נותן לך אין בו שום צורך ובפרט אחר שכבר נכתב ענינו בפסוק הראשון. יו\"ד מה \nצורך להודיע שיניחהו בטנא כי אין זה מכלל המצוה ופשוט הוא כי הוא מוכרח להשימו שם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כדי שלא יתקלקלו הפירות הלחים ובפרט בריחוק המקום וגה למה שינה שמו טנא ולא סל או \nכלי וכיוצא בהן. י\"א דבמצות עליית הרגל יצדק אומרו והלכת דקאי אל גוף האדם לצורך \nעצמו אמנם כאן הוא לצורך הביכורים. והל\"ל ותוליכם ולא והלכת. י\"ב כי לשכן שמו שם \nהוא מיותר. י\"ג אומרו אשר יהי' בימים ההם הוא שפת יתר תפל בלי מלח ולא יספיק תירוץ \nפירש\"י משם רז\"ל. י\"ד מ\"ש הגדתי סיום ונודע כי אין הגדה אלא לשון חכמה. ט\"ו מלת \nוענית מיותרת כי באומרו ואמרת נודע שיוכרח להשמיע דבריו מפיו. ט\"ז גדולה מכולן למה \nהפסיק ולקח הכהן הטנא וכו' בין עניני הקריאה הגדתי היום וכו' ארמי וכו' וכנודע \nמלשון המשנה עודנו הסל על כתיפו קורא הפסוק והגדתי וכו'. ואח\"כ מורידו והוא אוחזו \nבשפתיו והכהן מניח ידו תחתיו וקורא ארמי אובד אבי וכו'. ואח\"כ לוקחו הכהן מידו \nומניחו בצד המזבח ולא עתה. י\"ז ענין הנהוג אצלינו לתת סמך לכל הפרשיות, והביאור במה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שנרגיש קושיא אחרת בענין מצות הבכורים מה נשתנה ענינה להיות בה כ\"כ הוראות ומעשים \nלהביאם הוא בעצמו מארצו עד ירושלים ועל כתיפו ובתופים ובמחולות ולקרות פרשת ארמי \nוכו' וכמה ענינים יש בה כנודע והנה אינם רק אשכול או תאנה אחת שביכרה ולא כן \n", "en": ""}]}
