{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "113", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 113", "hebrewTitle": "קטע 113", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/113/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/113/", "segments": [{"index": 1, "he": "לשומרם ואם לאו יבין אתם עונש עליהם, גם ירמוז במ\"ש היום כלומר וא\"ת והרי גם המצות \nנאמר עליהם רחבה מצותך מאוד כי גם הם רזי התורה כלולין בהם כנודע לז\"א היום כלומר \nאמת הוא כי בעוה\"ב הנקרא מחר או לימות המשיח אין קץ לסודותיהם וכמ\"ש ז\"ל במדרש קהלת \nעל פסוק כי אם שנים רבות יחי' וכו' תורה שאדם לומד בעוה\"ז הבל היא לפני תורתו של \nמשיח אבל פירוש המצוה כפי האופן אשר אנכי מצוך היום קודם ביאת המשיח כי אז כולה \nסודות נפלאים אבל עתה לא נפלאת היא וכו'. וביאר איך אין כאן עומק המושג ותני והדר \nמפרש לא נפלאת וכו' וחזר פירש כי לא נפלאת ר\"ל כי לא בשמים היא אשר שם התורה מתפשטת \nבסודות רוחנים נפלאים ומכוסים מבני אדם החומריים ומ\"ש ולא רחוקה היא ר\"ל לא מעבר \nלים הוא כמ\"ש וים רחוקים. ולכן לא אמר ולא בשמים בתוספות וא\"ו כי איננו דבר נוסף אל \nהנז' רק פירוש אליו כנ\"ל. והסתכל כי בלא נפלאת אמר ממך משא\"כ בלא רחוקה והענין מלתא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בטעמא לא נפלאת הוא ואין ענינו לגמרי כי הרי נפלאת היא אבל כוונתי לאמר כי לאומות \nהעולם נפלאת היא כמ\"ש לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. אבל ממך ישראל לא נפלאת \nהיא כמ\"ש מגיד דבריו ליעב חוקיו ומשפטיו לישראל. ואמנם בענין הריחוק לא אמר ממך רק \nסתם לא רחורקה הוא אפי' לאומות העולם כי התורה כתיב בה וכל נתיבותיה 'שלום וכתיב ה' \nעוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כנודע שמדבר על התורה וכתיב שלום שלום לרחוק \nולקרוב כי כאשר איזה גוי יתגייר יקרביהו הש\"י אליו ויגלה לו תורתו כענין אונקלוס \nהגר ודוגמתו. ולקח שתי בחינות אלו בנבד לאמר אל תאמר כי לשתי בחינות אלו מוכרח שלא \nתשיגו התורה הא' היותה נפלאת וסתומה והב' כי צריך טהרה וקדושה יתירה להשיגה ואם \nנתרחק יתייאש ממנה כי הרי לא כן הוא לא נפלאת וכו' כנז':\nאו יתכן כי ד' בחינות הם לא נפלאת וכו' לא רחוקה וכו' לא בשמים וכו' ולא מעבר לים \nוכו' והענין כי גם הדבר כבר הושג ובא ליד האדם אם הוא סתום וטמון הרי הוא כאלו לא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בא לידו וכנגד זה אמר לא נפלאת היא ממך וכו' כלומר עם היותו כבר עמך אל תאמר כי כבר \nנפלא הוא וכאלו לא השגתו דמי אינו כן אלא כי קרוב וכו', והב' הוא אם הדבר עצמו \nאיננו סתום ונפלא אמנם יהי' המניעה מחמת היותו במקום רחוק וז\"א ולא רחוקה הוא ולא \nאמר פה ממך כי הרי הוא רחוק ואיננו עמו. והג' הוא בהיות שתי הבחינות הנז' מצורפות \nיחד כי אז כש\"כ שלא יושג הלא הוא בהיות הדבר' רחוק וגם הוא נפלא וסתום וכנגד זה אמר \nלא בשמים הוא כי אין ריחוק גדול מזה וגם כי בהיותה שם בשמים הוא רוחנית ומכוסה \nונפלאת מבני אדם ולהיות כי זו הבחינה הג' מורכבת משתים הנז' ואינה בחינה בפני עצמה \nלא אמר ולא בשמים בתוספות וא\"ו:\nוהנה ג' הבחינות הנז' הם בחינות עצמן ולא שיש בהם סכנה כי הרי אם הדבר נעלם או רחוק \nאפי' יהי' בשמים שהוא נעלם ורחוק כבר יוכל האדם. להשיגה שלא ע\"י סכנה כגון ע\"י חכם \nאו נביא אמנם אם יהי' הדבר ע\"י סכנה אז נמנע יותר מכולה וז\"ש ולא מעבר לים הוא מקום \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "סכנת ימים כנודע כי אין סכנה יותר גדולה ממנה, ולפי ששתי בחינות אלו הם יותר קשות \nלכן הרחיב בהם הדיבור ואמר לא בשמים הוא לאמר וכו' הנה בבחינה זו יש בה ד' תמיהות \nהא' מי הוא ראוי לעלות השמים בחיים חיותו כי לא קם נביא עוד כמשה ואף אם יקום כמוהו \nיהי' לעלות בחיים כגון אליהו התשבי אבל לשיחזור לארץ לקחתה לנו לא ימצא וכמ\"ש מי \nעלה שמים וגם וירד. עוד שלישית ומשמיענו אותה שיוכל להשמיעה לנו שנודעה על בורייה. \nעוד רביעית שנהי' בטוחים אשר ונעשנה ולא יקערג עלינו היצה\"ר מלעשותה. וכנגדם ד' \nבחינות אלו בעבר הים וכו' מי יעבור וכו' ומי יחזור להביאה ולוקחה לנו ומי ישמענה \nלנו וגם ונעשנה כנז', ואם נרצה לאמר כי ענין ולא מעבר לים היא אינו כפשוטו כי איך \nנכתב זה אחר מי יעלה לנו השמימה שהוא תכלית הריחוק. אבל ירמוז אל מ\"ש בפרקי ר' \nאליעזר וגם הובא בברייתא דמעש' בראשית כי הארץ כולה כמין נקודה באמצע המים וים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אוקיינוס סובב את כולה והשמים סובבים את ים אוקיינוס והג\"ע הארציי מחוץ לכפת זה \nהרקיע ופתח הש\"י פתח משם לארץ הזאת שאנו בה ועוד יש סביב הארץ הזה שלנו מחוץ לרקיע \nהזה ח\"י אלף עולמות כמ\"ש סביב שמונה עשר אלף. ונודע כי התורה ברדתה מן השמים נתלבשה \nבגוף הנק' פשטי וגופי תורה. וז\"ש ויקחה לנו שלצרכינו שובין אותה צריך שיקחנה בידו \nכאלו היא גופנית הנקחת בידים. ואח\"כ הפליג בחלוקה רביעית גדולה מכולם והיא ולא מעבר \nלים היא ר\"ל בג\"ע הארציי כנז' אשר שם מצב נפשות הצדיקים ושם התורה יותר נעלמת כי \nכבר אין שם גוף כלל משא\"כ בחינת השמים כי גם שהם רוחניים עכ\"ז כיון שמשה ירדה התורה \nלאלו התחתונים בעלי גוף מוכרח שתהי' ג\"כ נדרשת ע\"פ הפשט ולכן חזר לאמר בה ולא מעבר \nלים וכו' מי יקחה לנו ר\"ל ע\"ד הפשט כנז'. והנה הל\"ל לא בשמים היא לאמר אין אנו \nראוים לעלות וכו' אבל אמר מי יעלה וכו' כלומר ראוים אנו לכך לשתנתן לנו התורה אבל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "השליח אשר יעלה לנו הוא שחסר ונתנו הסיבה לזה במה שנרשם נוטריקון מי יעלה לנו \nהשמימה ר\"ת מילה וס\"ת הוי\"ה. והענין כי להיותינו חלק ה' עמו ראויין אנו לקבל התורה \nמן השמים כי אם לא כן איך נהי' עמו אם לא יתן לנו את תורתו וזה ענין רמז שה הוי\"ה \nהנקרא חלק ה' עמו באמת ולהיות כי אין ניכר היותינו חלק ה' אם לא בהיות תחלה חקוק \nחותמו בנו כי הוא סוד המינה כנודע וכמ\"ש באברהם אני הנה בריתי אתך ואתנה בריתי וכו' \nועי\"כ להיות לך לאלקים גם במתן תורה כתיב ושמרתם את בריתי אח\"כ והייתם לי סגולה \nוכו' וזה ענין מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל גוי הנקראים ערלים ולכן נרמזו \nאותיות מילה בר\"ת גם לכן התחיל ר\"ת במילה כי זו הוא ההתחלה ואחריו יבא ס\"ת שם הוי\"ה \nכי עי\"כ נעשים חלק ה' עמו ועי\"כ ראוים אנו לשתנתן לנו התורה מן השמים אבל המונע הוא \nמי יהיה השליח הראוי לעלות השמימה ולהוריד לנו התורה, כי קרוב אליך וכו' הביא ראי' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לבטל כל הנז' והוא כי הלא כבר הש\"י בעצמו נתן לנו התורה פנים בפנים הוא על ההר והה \nבתחתיתו וז\"ש כי קרוב אליך מאוד הדבר הם העשרת הדברות הנקראים דבר א' כלול מכל \nהתורה כנודע כי לכך יש בהם תר\"ך אותיות כמנין תרי\"ג מצות התורה וז' מצות דרבנן ולכן \nלא אמר המצוה כדרך שהתחיל כי המצוה הזאת וכו' רק הדבר וכו'. ונודע על משז\"ל על \nישקני מנשיקות פיהו כי הדיבור יוצא מפיו ית' לפיו של ישראל ונשקו בפיו והיה כלול \nמע' פנים שבהם התורה נדרשת כמנין יי\"ן וזהו שסיים כי טובים דודיך מיין ומפיו הי' \nנכנס לתוך הלב ומבין כל התורה כאמיחתם וז\"ש בפיך ואח\"כ ובלבבך ומכיון שזכיתי לכ\"ז \nכי הש\"י בעצמו מוציא את הדיבור מפי הגבורה ונושקך בפיך ומשם נכנס בלבבך מובטח אתה \nלעשותו במעשה והרי נדחו כל הספיקות הנ\"ל כי כנגד לא נפלאת היא אמר בפיך ובלבבך. \nוכנגד לא רחוקה אמר כי קרוב וכו' וכנגד לא בשמים וכו' ונעשנה אמר לעשותו גם נתבאר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כי כבר ניתנה להם התורה מן השמים כנז'. ובכלל דבריו רמז אל משז\"ל הלומד על מנת \nלעשות מספיקין בידו ללמוד וכו' וז\"ש כי המצוה הזאת לא נפלאת הוא וכו' ותזכה ללמוד \nאותה ולדעת אותה אך כל זה הוא בתנאי כאשר הדבר הזה יהי' בפיך ר\"ל כשתעסוק בה בפיך \nללמוד תהי' בה ג\"כ כוונת לבבך ומחשבתך לעשותו במעשה לשמור ולעשות כי אז תצליח ואז \nתשכיל:\nאו ירמוז כי המצוה וכו' כי התורה נדרשת לד' פנים הנרמזים בר\"ת פרד\"ס ואל תאמר כי \nראמות לאויל חכמות כי אם חשים לבך תבין כל התורה לארבעת פנים אם בדרך הפשט לא \nנפפלאת היא כי פשט היא ולא נעלם. ואם דרך דרש שנראה רחוק מן הפשט שאינו נדרש כפי \nפשוטו גם זה ולא רחוקה היא ותוכל לדורשה, וכנגד הרמז אמר לא בשמים היא כי הארץ עם \nהשמים כדמיון הצל על האדם הרומז אליו בכל פרטיו ביאור לשון רמיזה כמו חרש רומז \nונרמז וכמ,ש מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע כי פשטי התורה שבעה\"ז ירמזו ויתדמו אל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הפנים הנסתרים אשר בשמים הנקראים רמז כי השמים והארץ צריכין זה לזה כבעל ואשתו \nכנודע כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וכו'. אמנם הדרך הד' הנקראת סוד אשר היא \nנשמת התורה מושפטת מן הגוף והפשט לגמרי והוא התורה אשר עוסקים בה נשמות הצדיקים אחר \nהפטירה בג\"ע הארץ אמר ולא מעבר לים היא כנז' שעל ג\"ע נאמר וגם כי התורה נקראת ים \nשאין לה סוף. האמנם הסוד היא מעבר לים ולא מכלל הים כי היא מובדלת מן הפשט לגמרי \nוכאלו הוא בעבר האחר אל הים. כי קרוב וכו' כנגד הרמז הנרמז ע\"י הפשט כנז' אמר כי \nקרוב אליך הדבר מאוד כי על ידי הפשט הדבק אליך תוכל לקרב אליך ענין הרמז. וכנגד \nהדרשה הנדרשת בפה ואינה בכתב אמר בפיך וכנגד הסוד הכמוס בלב אמר ובלבבך וכנגד הפשט \nשהוא המעשה אמר לעשותו והניח הפשט באחרונ' במה שנודע כי כמו שהאדם הוא כלול מגוף \nונפש ורוח ונשמה כך צריך שיכלול ד' בחינות התורה הגוף שהוא הפשט והנפש שהוא הדרש \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והרוח שהיא הרמז והנשמה שהוא הסוד וכולם נתקנים יחד וזוכה עליהם האדם על ידי מעשה \nהמצות שהם הפשט כדמיון הגוף הסובל ומתקן את כולם וז\"ש לעשותו באחרונה כי בהיות האדם \nעושה המצות דרך פשט יכוון אל כל הד' ענינים אשר בה שהם ר\"ת פרדס וע\"כ נקראת תורה \nומצות לשמה כנודע ואז נאמר בו כל העוסק בתורה לשמה וכו' ומגלין לו רזי תורה וכו' \nוזה רמז באומרו לא נפלאת הוא ממך וכו':\nעתה בא לחלוקה הב' והיא קוצר המשיג ואמר:\nראה נתתי לפניך היום וכו' ירצה אל תאמר והרי הקב\"ה ברא בי יצה\"ר גם גזר עלי בעת \nהיותי טיפה. חכם או טיפש גם מצינו שאמר השי\"ת בעצמו ואשר הרעותי יען לתן יצה\"ר באדם \nכי זהו סוד מ\"ש משה ואליהו למה הרעות לעם וכו' וכתיב ואתה הסיבות את לבם אחורנית \nוא\"כ מוכרח אנכי לחטוא ובפרט אם נגזר עלי להיות טיפש כי לא ע\"ה חסיד ואין לדבר זה \nתקומה ואיך אטרח כי תשוב אל ה' אלקיך וכו' והרי אני רואה כי אין לי תקוה ח\"ו לז\"א \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ראה נתתי כו', ירצה ירמוז דרך כלל אל מה שנודע דאילו צדיק ורשע לא קאמר כי גם \nשגזרתי עליך חכם או טיפש אבל צדיק ורשע לא גזרתי והבחירה בידך וכל העונש הבא עליך \nבגלות האחרון אינו לפי שאתה טיפש ולא חכם אלא אם יפנה לבבך יכו' ונדחת והשתחוית \nוכו' שהוא מעשה ולא תלמוד ויכול אתה להיות צדיק ולא תגלה בגלות, ואמנם יקשה לזה \nאומרו ונתתי לפניך היום וכו' ובחרת בחיים וכו' והלא מבריאת העולם ניתנה הבחירה כמ\"ש \nאם תטיב שאת וכו' ואמנם אם נפרט הענין יותר בהתרחבות ירצה כך ראה נתתי וכו' כלומר \nמלה\"ד למלך שנתן לא' כוס סם המות וכוס סם חיים ולא הודיעו כלל מה ענינם ושתה כוס סם \nהמות תלונתו על המלך שלא הודיעו וזה הי' ענין כל הדורות שמבריאת העולם עד הדור הזה \nשנכנסו לארץ כי הש\"י נתן להם יצ\"ט ויצה\"ר והם לא ידעו מה הם ונכשלו ועל כיוצא בזה \nנאמר ואשר הרעותי. אבל אם המלך הודיעו שתה מזה שהוא סם חיים ואל תשתה מזה שהוא סם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המות והלך ופשע בעצמו שתה סם המות איהו דאזיק נפשיה ונענש וזה ענין הדור הזה אשר \nנכנסים לארץ כי מעולם השמע עם קול אלקים וכו' ולא ידעו הדורות ענין הבחירה היטב. \nאבל אתה ראה ופקח עיניך וראה האות הגדול הזה אשר ראית אלקים חיים מדבר מתוך האש \nומודיעך ענין הטוב והחיים הרע והמות ועכ\"ז דור המדבר היו חדשים ולא נתלמדו אבל אתם \nכתיב בכם ולא נתן לכם ה' אלקיכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה בסוף הארבעים שנה \nא\"כ כיון שיש לכם עינים לראות ראה כי היום הזה משא\"כ בתחלה נתתי לפניך ענין הבחירה \nוזולת זה ג\"כ יעצתי אתכם שתבחרו בחיים כמ\"ש ובחרת בחיים באופן שהם שתי תועלות הא' \nשהודעתי אתכם ענין הבחירה שהוא מסורה בידיכם וג\"כ צויתי אתכם ויעצתי אתכם ובחרתם \nבחיים וכיון שכן הוא אם תלכו בדרכיו וחיית ורבית וכו', ואם יפנה לבבך ולא תשמע אחר \nשכבר דברתי ויעצתי אתכם והתריתי בכם אז הגדתי לכם כי אבוד תאבדון וכו' כי אף אם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "נתתי בכם היצה\"ר שהוא סם המות כבר הודעתי לכם שהוא סם המות הממית וראוי לכם להשליכו \nמעליכם ובירדכם נמסר זה ואף אם נתתיו לכם הרי הוא כאלו לא נתתיו כיון שהבחירה וגם \nהידיעה הוא בידכם משא\"כ בדורו' ראשונים שלא ידעו אם יש בהם יצה\"ר וסם המות או עולם \nכמנהגו נוהג גם לא ידעו ענין הבחירה היטב כי לא שמעו קול ה' מדבר כמוכם וזהו שזכר \nכמה פעמים מלת היום ראה נתתי לפניך היום אשר אנכי מצווך היום. הגדתי לכם היום וכפי \nזה לא יצטרך אל פירש רש\"י את החיים ואת הטוב וכו' זה תלוי בזה אם תעשה טוב הרי \nחיים. אבל ענינו כי החיים והמות הם השכר והעונש אבל הטוב ע\"י אינם ענין המעשה שפירש \nרש\"י רק שני היצרים שנתן השם באדם והם העוב והרע אשר היצה\"ט גורם חיים לאדם והיצה\"ר \nגורם לו מות. גם יובן אומרו נתתי בלשון עבר ואומרו היום שהוא הווה והל\"ל ראה אנכי \nנותן לפניך היום אבל רצה לרמוז אל הנז' כי מבריאת העולם כבר נתתי הבחירה לכם אבל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ענין הראי' שתראו בעיניכם אם הוא כך וכך אלא היום הזה כמ\"ש ולא נתן לכם ה' לב לדעת \nוכו' באופן כי מלת היום אינו חוזר אל מלת נתתי רק אל מלת ראה. והנה ג' חלוקות הם \nהאחת ענין המעשה בעצמו קיום התורה או לאו וענין השכר והעונש הנרמזים במלת החיים \nוהמות וענין הגורם לכך והם היצה\"ט והיצה\"ר הנקראים טוב ורע ושנים אלו האחרונים \nנזכרו בפסוק אבל ענין הראשונה והוא ענין המעשה לא נרמז אמנם רצה לרמוז להביא ראי' \nכי כך הוא. ולכן כלל בבחינה הראשונה והשניה באומרו החיים והמות שהם ענין השכר \nוהעונש כנז' וגם הם ענין המעשה עצמו כי קיום התורה נק' חיים ובטולה נק' מות ונרמזו \nהמעשה והשכר יחד להורות הראי' כי הנה קיום התורה יען היותה עץ חיים וגם הנותנה נקר' \nאלקים חיים א\"כ מוכרח הוא שהשכר יהי' ג\"כ חיים וביטול התור' לעבוד ע\"ז הנק' אלהים \nאחרים הנק' מות כי עתידים להתבטל כמ\"ש בלע המות לנצח וכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הארץ לכן העובדים גורם מות לעצמו:\nאו ירצה רצה לתרץ הקושיא הנ\"ל באופן אחר והענין אמת הוא כי בבריאת העולם נתתי \nהבחירה בידכם אבל לאבותיכם הדור היוצא ממצרים סלקתי הבחירה מידם ועשיתם כמלאכי השרת \nכמ\"ש אמרתי אלהיה אתם וכו' וע\"כ הסירותי מעליהם ג\"כ את המות כמ\"ש חירות ממלאך המות \nחירות מיצה\"ר והם רצו להחזיר עליכם את היצה\"ר והמות כשעשו העגל ע\"ד מה שעשה אדם \nבתחלה הי' טוב ואח\"כ המשיך עליו בעצמו הרע והמות והם דומים לו. וזהו אכן כאדם \nתמותון וכו' ועתה לכם דור הנכנס לארץ אני חוזר לחדש לכם טנין הבחירה פעם אחרת וז\"ש \nראה נתתי לפניך היום וכו'. או יתורץ באופן ג' ולכן כתיב אתי\"ן יתירים את החיים ואת \nוכו' והענין כי הבחירה עצמה וגם נתינת היצה\"ט והיצה\"ר עצמן כבר ניתנה מבריאת העול' \nאבל מה שאני עושה ונותן לפניך מחדש הוא את העצה הגורמת לכם להטיב ולחיות או להרע \nולמות כי בבריאה נאמר הלא אם תטיב וכו' ואם לא תעיב וכו'. אבל לא ייעצתיך כמייעץ רק \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מודיע את הדבר אבל עתה אני מייעצכם ממש ובחרת בחיים וכו' וז\"ש את ואת כלומר את הדבר \nוהעצה אשר גורמת לכם חיים וטיב או מות ורע לא ענין הטוב והרע עצמן שהם היצה\"ט \nוהיצה\"ר גם לא ענין השכר והעונש כי זה ניתן בבריאת העולם. וביאר מה ענין העצה הזאת \nהנרמזת במלת את ואמר כי הלא הוא אשר אנכי מצווך לאהבה כי לא הנחתי הבחירה בידך אם \nתרצה לאהבה או לאו אלא חנכי מצווך ציווי גמור לאהבה את ה' וכו' האמנם ההיפך והוא \nענין והשתחוית וכו' זה הוא מעצמך וז\"ש ואם יפנה לבבך ולא תשמע אבל ענין לאהבה היא \nעצתי ומצותי שתעשה כך. וא\"כ אם תבחור בהיפך ח\"ו אתה ראוי לעונש גדול כי כבר פקחת את \nעיניך והתריתי בך כנ\"ל. אשר וכו' אגב גררא הודיע משז\"ל הבא לטהר מסייעין אותו וז\"ש \nאשר אנכי מצוך היום ומדריכך ומסייעך שתוכל לבא לגדר אהבת ה' ולא תירא כי אסייעך \nממדרגה למדרגה עד האחרונה והוא גדר האהבה כנודע אבל הבא לטמא פותחין לו הפתח \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומוציאין אותו לחוץ ממקום הקדושה ומדיחין אותו. וז\"ש ואם יפנה לבבך אחר אשר אתה \nבפנים בקדושה ותפנה מעצמך אז יפתחו לך הפתח ויניחוך שתצא מעצמך לחוץ וז\"ש ונדחת \nוכו'. ואמנם לימד דעת אותם איך ישיגו את השלימות כי אי אפשר להשיגו פעם א' כי לא \nיוכל לו כאדם המדריך את בנו בחשק ובחיבה יתירה ואמר כי היסוד העקרי הוא יתבודד האדם \nויפנה דעתו מהבלי עולם ויחשוב בגדולתו ית' עד אשר תחשק נפשו בו בתשוקת איש וכל \nמעינו ורוחו ונשמתו תלויות בו כנודע מס' ההתבודדות כי אם יהיה מחמת יראה נמצא כי \nאין זה בבחירם ורצון רק כאנוס מפני היראה ואין זו כוונתי רק ובחרת בחיים בבחירתך \nהרצוניות ואין זה אלא אם הוא מפני האהבה ואחר אשר תבער בך רשפי אהבתו ביודעך דרכיו \nית' תחפוץ ותחשוק ללכת בדרכיו מה הוא רחום וחנון וגומל חסד וכו' כמשז\"ל וז\"ש ללכת \nבדרכיו כמשז\"ל על והלכת בדרכיו ואין זה דרכי המצות. ומזה תעלה יותר לשמור מצותיו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כגון תפילין וציצית וחלב ודם וכיוצא שיש קצת טורח בשמירתם ומזה תעלה אל חוקותיו הם \nהמצות שאין להם טעם ועכ\"ז תשמרם. ומזה תעלה למשפטים והם היותר משא כבד מכולם כי הם \nמשפטי ממונות ועל פי הדיין יאבד האדם ממון רב לפעמים ע\"פ המשפט אשר יורנו ומכללם ד' \nמיתות ב\"ד ומלקיות ועונשים וכל זה יראה בעיניך נקל מאוד כיון שעלית בסדר המדרגות \nכנ\"ל והנה השכר הראוי לזה הוא כי מלבד כל הטובות הבאים בזכות גם הג' עליונים התלויה \nבמז\"ל ולא בזכות ינתנו לך הלא הם וחיית חיי ורבית בני וברכך בארץ מזוני. ואם יפנה \nלבבך וכו' כשאומר לבבך ולא לבך הוא היצה\"ר הנוסף על היצה\"ט ונרמז בב' ביתי\"ן כנודע \nוהענין להיפך מכל הנז' כי כיון שהיסוד רעוע כי יפנה לבבך מאהבתו ית' לחשוב בהבלי \nעולם ועי\"כ ונדחת ולא תלך בדרכיו ומזה תבא שלא לשמור מצותיו וכו'ו אדרבה והשתחוית \nוכו' וכן ענין העונש אפי' הג' הנ\"ל התלויה במזל ולא בזכות גם הם הפסיד וזהו כי אבוד \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כנגד וחיית האבדון כנגד ורבית לא תאריכון וכו' כנגד וברכך וכו'. ואמנם הקושיות \nהנופלים בפרשיות הנז' הם אלו. הא' ענין כי הוא נתינת טעם בכל מקום וא\"כ היכי קאי. \nב' דהל\"ל כי התורה הזאת כי מצוה זו אינה כמשמעה כנודע. ג' אומרו היום והל\"ל אשר \nאנכי מצוך' כשאר המקומות כי לא נצטוו ביום ההוא דווקא. ד' מה צורך להשמיענו סיפור \nהענינים האלו אם לא נפלאת ולא רחוקה וכו'. ה' כי הרי דוד המע\"ה אמר פלאות עדותיך \nוכתיב גל עיני ואביטה נפלאות וכו' ושלמה אמר פלאות עדותיך וכתיב גל עיני ואביטה \nנפלאות וכו' ושלמה אמר אמרתי אחכמה וכו' וגם איוב ומשה עצמו אשר כתב ספר איוב אמר \nלא ידע איש ערכה כי זה היפך לא נפלאת היא ורחבה מני ים היפך ולא מעבר לים וכו'. ו' \nלמה לא נפלאת אמר ממך ולא רחוקה לא הזכיר ממך. ז' למה הזכיר ד' חלוקות אלו לא פחות \nאו יותר לא נפלאת לא רחוקה לא בשמים לא מעבר לים וכו'. ח' כי גם בלא בשמים היא הי' \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ראוי לכתוב ולא בתוספות וא\"ו. ט' למה בשתים האחרונות שהם יותר מבוארות הוצרך להוסיף \nביאורם בפירוש לאמר מי יעלה וכו' לא מי יעבור וכו':\nי' ד' חלוקות שזכר בכל חלוקה משתיהן מי יעלה ויקחיה וישמיענו ונעשנה מה עניני'. י\"א \nדהל\"ל מי יעלה יכו' ויורידה לנו מאי ויקחה. י\"ב דהל\"ל שהם עצמם אינם ראוים ולמה \nתלוי הסיבה בשליח. י\"ג אומרו כי קרוב וכו' ומה הכרח נתן בדבריו בזה. י\"ד דהל\"ל כי \nקרובה אליך המצוה וכו' וכמו שהתחיל ולמה שינה באומר הדבר. ט\"ו מה ענין חלוקות בפיך \nובלבבך לעשותו:\nט\"ז למה אמר היום ראה אנכי נותן לפניכם היום והרי הבחירה בידם מששת ימי בראשית. י\"ז \nמה ענין הטוב והחיים והמו' והרע כי נראין דברים כפולים. ואם הוא כפירש רש\"י כי הטוב \nוהרע הם המעשה הי' ראוי להקדימם את הטוב את החיים וכו' כי אחר המעשה בא השכר \nוהעונש, ומאי נתתי לשעבר והל\"ל נותן ובפרט כיון שאמר היום. י\"ח ד' את למה מה ענין \nריבויים:\nועם מ\"ש מבואר הכל היטב:\nסליק פרשת נצבים: ", "en": ""}]}
