{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "13", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 13", "hebrewTitle": "קטע 13", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/13/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/13/", "segments": [{"index": 1, "he": "יחיד שור וחמור וכו' גה לא הזכיר כל המינים של בעלי חיים שהיו לו כי הרי היו לו \nגמלים ולא הזכירן גם עזים וכבשים כללן יחד בשם צאן גם זהב וכסף ושמלות לא הזכירן \nכדרך שכתוב ואברם כבד מאוד וכו' כדי שלא להשביע עינו 'של אותו רשע, ואל תחשדני כי \nאדרבא מה שאני אומר ויהי לי שור וכו' הוא להודיעך כבוד עשרו כי יש לי כל מיני בעלי \nחייה ועבדים וכו' להתגדל בעינך אלא בסתר דברתי בלשון הגדה של חכמה בהעלה וז\"ש \nואשלחה להגיד לאדוני כי איש חכם אתה ובודאי שתבין כי אלו כוונתי להתגדל בעניך אדרבה \nתוסיף שנאה על שנאה אלא כוונתי להשתעבד לך ולהמעיע מעלתי לפניך כי ע\"י כן אמצא חן \nבעינך להעביר שנאתך וז\"ש למען אמצא חן בעינך:\nאו יראה עם לבן גרתי וכו' התנצל לבל יאמר עשו אלו מאהבתך אותי היה לך לשלוח לי \nשליחות זה מאז אחר שלקחת את ברכתי וברחת לחרן ומכיון שאינך מתפייס מעמי אלא עתה \nבבואך אצלי אין זה אלא מחמת יראתך אותי לז\"א עם לבן גרתי כגר ועבד כנ\"ל ומנוחה לא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מצאתי כלל לא בראשונה ולא באחרונה כמ\"ש הייתי ביום אכלני חורב וקרח וכו' ובאותו \nהגרות ואחר עד עתה מלהקדים בשלומך כי לא היה לי פנאי כלל עד עתה אשר התחלתי לנוח \nמעע ויהי לי שור וחמור וכו' ואז ואשלחה להגיד לאדוני, יראה ואשלחה שליחות זה עם \nמלאכים אלו שכבר יש לי עבדים עתה שאשלחם וגם ואשלחה המנחה הזאת מן המקנה צאן ובקר \nשיש לי עתה כי בתחלה לא היה בי יכולת לשולחם כי לא היו לי עבדים לשלחם בשליחות אף \nלא מקנה צאן ובקר ואיך הייתי שולח לך שליחות זה אבל עתה כי ואחר עד עתה שכבר ויהי \nלי שור וחמור וכו' ואשלחה השליחות והמקנה הזאת וזה להגיד לאדוני דרך העלם והגדה \nלמען אמצא חן בעיניך ע\"י כן מש\"כ בתחילה שלא הייתי יכול למצוא חן בעיניך כי הייתי \nריקם מכל טוב:\nאו יראה ואשלחה וכו' אל תאמר והרי ענין שנאתי היא משטמת הלב בסתר ולא בגלוי מפני \nהכבוד כי סוף אנשים אחים אנחנו א\"כ השליחות הזה ע\"י שלוחים הוא פרסום ומתכוין אתה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לביישני לז\"א ואשלחה וכו' כלו' אילו דברי השליחות היו בגלוי היה כן אבל השליחות הזה \nהוא בהעלם גדול כי השלוחים עצמן אינם יודעים פירוש דברי השליחות כי שלחתים בהעלם \nדרך הגדה לאדוני כי הוא יבין כוונת הדברים והשלוחי' עצמן אינם מבינים כלל רק \nשכוונתי למצוא חן בעיניך לא שאני מתיירא ממך כי דעתך להורגני:\nוישובו וכו' אם היו אנשים ממש ה\"ל וילכו ויבואו כענין שכתוב במרגלים ולהיותם מלאכים \nממש לא הוצרך לכתוב בהן וילכו כי טושים הם באויר ובאין הליכה רצים ושבים והודיע \nהכתוב כי גם חזרתם לא היה צורך לכותבה אלא מפני הצורך להודיע ולאמר ליעקב תשובת \nשליחותם וז\"ש וישובו המלאכים וכו' כלו' גם כי אני כותב, וישובו עם היותם מלאכים \nאינ' אלא לאמר באנו אל אחיך להודיע ליעקב ולאמר לו באנו אל אחיך וכו', וביאור \nדבריהם כך הוא כי אמרו לו הנה להיותנו מלאכים קדושים לא היינו רוצים ליכנס ולבא \nבבית עשו הרשע אלא מפני היותו אחיך ולזה לא אמר הלכנו אל אחיך או באנו מאת אחיך רק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מה שבאנו ונכנסנו בביתו היה לסיבת היותו אחיך ולא נמנעי' לסיבת עצמו שהוא עשו וז\"ש \nאל אחיך אל עשו גם יתיישב מה שחזר להפסיק בין אחיך לעשו במלת אל יתירה כי הם ב' \nסיבות הפכיו' כנז', גם רמז בכלל דבריהם כי אתה חושבו שלהיות אחיך מתנהג עמך כאחוה \nכי לכן שלחתנו אליו ובאנו לביתו באומרך כי אחיך אמנם אנחנו מלאכים ויודעים את לבו \nכי אינו אחיך רק עשו הרשע ועדיין המשטמה קיימת, וגם ראיה אחרת כי הנה הולך לקראתך \nולא בא רק הולך יורה על כיבו' לבבך כי ביאתו זו הליכ' היא וז\"ש וגם יראה וגה ראיה \nאחרת יש על היות הולך ולא בא כי הרי וארבע מאות איש וזה יורה היותו בא למלחמה כי אם \nהוא לשלום למה יביאם עמו כ\"כ רבוי עם ובפרע כי רבה עליך ההוצאה במזונותיהם, כשמוע \nדבריהם האמין להם להיותם מלאכים יודעים לבו וגם עם הראייה שאמרו מענין וארבע מאות \nאיש עמו אז:\nוירא יעקב מאד יראה כפולה לב' הסיבות הנז' או יראה כי גם כשהובטח והנה אנכי עמך \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וכו' עכ\"ז:\nוירא יעקב מאד מורא גדול ממש על בניו ובנותיו וממונו כי לא נכנסו בכלל ההבעחה הנז' \nכי כל זה נאמר בלשון יחיד עמך והשבותיך ושמרתיך ואהיה עמך אך לסבת עצמו נכון לבו \nבעוח בה' אמנם וייצר לו כא דם שמצר על מיתת בניו ונשיו, וכיון שכל יראתו לא היתה \nאלא על בניו כנז' לכן ויחץ וכו' כי ה'מחצית העיקרי שיהיו נשיו ובניו ובנותיו הניחם \nסמוך לו במחנה הראשון ושאר הטם העבדיו ושפחותיו הניחן רחוק ממנו במחנה השני עם הצאן \nוהבקר וכו' ולא הניחם כל העם במחנה א' וכל המקנה של בעלי חיים במחנה שני ז\"ש ויחץ \nאת העם וכו' כי את העם עצמו חצה אותם לשנים ועם המחצית הא' שתף את הצאן וכו' ונמצא \nשנעשו שתי מחנות כנז':\nויאמר וכו' יראה אל תדין אותי שאיני בוטח בך כי האמת הוא שאיני מתיירא כלל שעשו יבא \nלמלחמה על שום מחנה מהם האמנם גם אם נאמר שיש קצת ספק אולי יבא למלחמה כפי תשובת \nהמלאכים כנז' אינו אלא במחנה הא' של העבדים והצאן והבקר כנז' וגם בזה אינו אלא ספק \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וז\"ש אם יבא עשו אל המחנה הא' בלשון אם, ואמנם אם יהיה כן יודע אני כי והכהו כי \nעינו צרה על השלל ועל העושר המופלג אשר בו כמ\"ש ז\"ל אך המחנה האחר של נפשות ביתי \nפשוט אצלי שיהא לפליטה הנה מ\"ש הנשאר אין פירושו הנשאר מן ההכאה הנז' דא\"כ היינו \nמ\"ש פליטה אבל הנשאר ר\"ל הנשאר באחרונה קרוב אצלי שהם הנשים והטף ודאי שיהיו \nלפליטה, וזה לב' סיבות אם דרך עבע כי נודע מ\"ש ז\"ל שכ\"ד אלפים עבדי צאן היו לו ומה \nיהיו הבקר והגמליה ושאר הב\"ח גם כמה רועים היה צריך לכל העדרים ההם וכמה כלבים \nמלומדי מלחמה שומרי המקנה זולת העבדים והשפחות והמשרתים כי אפי' בזה יש ספק אם יכלו \nלהם ת' איש הבאים עמו ואף אם יוכלו לא יהרגום אלא והכהו הכאה בעלמא וז\"ש והכהו \nגדולה מזו כי אף אם ישבם בשביה תשבע עינו בכל העושר המופלג ההוא ולא יבא אל המחנה \nהאחר, עוד אחרת ענין הבטחתו ית' כי מובטח אני כי כיון שאמר והנה אנכי עמך אינו כבוד \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לו ית' שבהיותו עמי יניח את עשו שיהרוג בני ונשי ח\"ו א\"כ ודאי כי והיה המחנה הנשאר \nלפליעה:\nויאמר וכו' אחר שהתקין עצמו דרך טבע כנז' כדי שלא יצטרך נס גדול להצילו ולהעריח את \nקוו אז תקן את עצמו לתפילה ויאמר וכו' ואגב ארחיה הודיענו סדר התפילה ונוסחה כי \nמכאן למדו עזרא ובית דינו לסדר התפילה כנז' קצת בספר הזוהר וזה ענינו בקיצור:\nאלדי אברהם אבות, אלדי יצחק גבורות, ה' האומר אלי זו קדושת ה' כמ\"ש והקדישו את קדוש \nיעקב, הצילני נא אמצעיות שהם שאילת צריכין, ואתה אמרת הטיב וכו' ג' אחרונות כעבד \nהמודה שכבר קבל פרס מיד המלך וכאלו נתקיימה מה שהבטיחו היטב איטיב ובזה יתורץ כי \nואתה אמרת היא ג\"כ הבטחה כמו הראשונות והיה די לאומרה בתחילה ואח\"כ פסוק הצילני נא \nוכו', וכפי פשט הכתוב עצמו יראה אלדי אבי אברהם וכו' כלו' הנה הבעחות אלו משולשות \nהן אם לאברהם אם ליצחק אם לי עצמי כמ\"ש ה' האומר אלי וכו' והנה החוט המשולש לא תנתק \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וצריך שתקיימנה כי אפי' לא הבטחת רק אותי לבד ראוי שתקיימנה מכ\"ש זאת שהוא משולשת:\nאו יראה כפי' דרך הסוד במה שנודע בסוד אל אלדים ה' שהם ג' מדות חג\"ת שבהם נתאחזו \nאברהם יצחק ויעקב והנה שם ההויה נבחרת מן הג' גם יעקב נק' בחיר שבאבות וז\"ש אלדי \nאבי אברהם שיצחק אלדים אמנם שם ההויה לא נתנה אלא לי וזה ה' עצמו הוא האומר אלי \nכלו' ולא לאבותי לסיבה הנז' וכמ\"ש כי חלק ה' עמו וכו' וא'\"כ יותר ממה שעשה נסים \nלאבותי ראוי שיעשה עמי ויצילני עתה, ואל תאמר כי בלכתי לחרן במראה הסולם הבטחתני \nוהשיבותיך אל האדמה הזאת והנה כבר השיבותני אליה ומכאן ואילך אינו בכלל הבטחה הנז' \nכי הרי בצאתי מבית לבן חזרת להבטיחני בלשון אחר והיא שוב לארצך שהיא כללות ארץ כנען \nוגם למולדתך שהיא באר שבע אל בית אבי כי כך אמרת שוב אל ארץ אבותיך היא באר שבע אשר \nגר שם אברהם ויצחק ולא הספיק זה כי גם אמרת ואהיה עמך גם מאז והלאה וז\"ש כאן ואעיבה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עמך והנני עדיין בעבר הירדן ולא באתי אל בית אבי וארץ מולדתי א\"כ הצילני נא, וא\"ת \nא\"כ מעת.ה יש לתמוה ממך למה אתה מתיירא ומרבה בתפילה ואינך סומך על זאת ההבעחה לז\"א \nקטונתי וכו' יראה כי גם שהאדם מכיר בעצמו שהוא צדיק ראוי להשפיל את עצמו לפני הקב\"ה \nולהראות כי לא בצדקתו נעשו לו נסים ועובות אלא הכל בחסד עליון ולפנים מן השורה וז\"ש \nקעונתי וכו' ולחזק הענין הקדים החסדים שהם שלא בזכות האדם אל האמת שהם העובות הבאות \nכפי זכותו כי אלו נק' אמת ודין גם לכן קרא את החסדים בלשון רבים והאמת בלשון יחיד \nכי רוב העובות הבאות לאדם הם דרך חסד וא' מהן הוא בזכותו דרך אמת, וע\"ד הסוד רלה \nהעובות הבאות לו בזכות אבותי כי הנה אברהם הוא איש החסד ויצחק אפי' אם הוא גבורה \nנכלל בעת אשר נעקד בחסד כנז' בס' הזוהר בפסוק ויאמר אבי ויאמר הנני בני בסוד שמאלא \nדאיתכליל בימינא וכנגדם אמר חסדים מיעוט רבים שנים אבל העוב הנעשה לו מצד זכות עצמו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קראו אמת בסוד תתן אמת ליעקב והנה יעקב דן ק\"ו לפניו ית' כי הנה אם ביציאתו מא\"י \nלחו\"ל שהוא חטא ראשון וגם שנתבטלתי מכיבוד אב ואם שהוא חטא שני ועכ\"ז עשית לי נס \nגדול כי במקלי עברתי את הירדן הזה ירמוז למ\"ש ז\"ל כי הכה במקלו את הירדן ונבקע ולכן \nבמקלי הוא בגימ' יבקע ויעקב כי בזכות יעקב נבקע הירדן אז ולא עוד חנח כי גם נתת לי \nעושר מופלג כי הנה עתה נתוסף לי עוד כי גם הייתי לשתי מחנות עם שעדיין אני בחו\"ל \nובלי כיבוד אב ואם א\"כ ק\"ו בן בנו של ק\"ו עתה שאני נכנס בעבר הירדן וגם שאני חוזר \nאל בית אבי לקיים כיבוד אב ואם שראוי שתצילני, וז\"ש הצילני נא כלו' גם עתה שאני \nנכנס כנז' ולא עוד אלא שאז בקעת לי הירדן וגה הייתי לב' מחנות ועתה איני שואל ממך \nרק הצלת הנפש בלבד ולא עוד אלא שאינה הצלה רחוקה מן השכל לשלא אהיה בכוחי )אי( \nלהצילני כי הרי אחי הוא ובנקל תוכל להפך את לבו שיאהבני אבל עכ\"ז צריך אני להתפלל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "על זה כי אעפ\"י שהוא אחי הנה הוא עשו רשע וז\"ש מיד אחי מיד עשו הקדים האחוה ואח\"כ \nאת שמו וגם הפסוק שנית במלת מיד להיותם שני טענות הפכיות:\nאו יראה להפך כי נתן טעם אל יראתו והעוצם תפלתו עם שכבר הובטח וזה כי הנה גבורת \nיעקב נודעת ובניו בענין שכם כמ\"ש בס' ילקוט על פסוק ויהי חתת אלדים וכו' ואילו לא \nהיה אחי לא הייתי מתירא כלל ממנו כי כלבי צאני יהרגוהו כמ\"ש ז\"ל האמנם להיותו אחי \nלכן אני מתיירא כי אקניט ואצער את אבי ואמי אם אהרגהו, והב' כי הוא אחי לגמרי ואף \nלא כישמעאל ויצחק אבל עשו הוא אחי בכל הבחי' מאב ואם ותאומים מבטן אחת ואולי תעמוד \nלו זכות אברהם ושרה יצחק ורבקה ואף כי אני יש לי הזכיות הנז' ג\"כ ונוסף כי צדקתי \nהנה יש לו מצוה עצומה של כיבוד אב ואם עשרים ושתים שנה וזכות ישיבת א\"י כי שתיהן \nמאריכות ימי האדם ולא אוכל אליו ולכן אני צריך תפילה ויראה, אמנם כבר אמרתי כי מצד \nעצמו איני מתיירא מפני בטחוני כמ\"ש והנה אנכי עמך וכו' אך היראה היא כי בכח כל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הזכיו' הנז' פן יבא והכני אה על בנים שאין בהה כ\"כ זכות אבות וכיבוד או\"א וישיבת \nא\"י, וא\"ת והרי כיון שאתה בטוח על עצמך אין זו כ\"כ צרה גדולה אינו כך כי אם יהרוג \nאם על בנים הרי הוא בעיני 'כאילו והכני לי בעצמי כי אשתו כגופו וברא כרעא דאבוהי \nא\"כ ראוי שתצילם גם. הם כי לי נוגער רעתם וצריך אתה לקיים והנה אנכי עמך ובזה יתורץ \nמה שלא אמר והכה אם על בנים או והכני ואת האם על הבנים:\nאו יראה כי הרי עשו עצמו אמר יקרבו ימי אבל אבי ואח\"כ ואהרגה וכו' והנה אביך קיים \nעדיין לז\"א כי ירא אנכי וכו' כלו' כי עתה נתוסף לו שנאה אחרת ולכן ירא אנכי אותו פן \nיבא עתה והכני אפי' שאבי חי עדיין והנה השנאה המחודשת רמז אותה באו' אם על בנים ולא \nאמר אמהות על בנים, והענין כי הנה היו ללבן שתי בנות וכל העולם אמרו כי הגדולה \nלגדול והקטנה לקטן ומכיון שבתחילה נתן לו את לאה למה חזר לקחת את רחל ובפרט שהיה \nאמר ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח ואת חפץ בה עשו כי היתה יפת תואר וכו' והנה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תחילה ברכתי ועתה השלישי' יאמר וגם את אשתי לקח וחוט המשולש של השנאה לא תנתק \nובודאי כי עתה יבא והכני אם אחת שהיא לאה שלקחבראשונה וגם כי היא כעורה ויכנה היא \nעם כל הבנים אבל את האם האחרת רחל לא יכנה כי יקחנה לעצמו אם על היותה יפ\"ת ואם כי \nאני לקחתיה באחרונה וכמ\"ש ז\"ל על ואחר ניגש יוסף ורחל וכו' והנה לקיחת רחל קשה \nבעיני מכל הצרות והנה בלהה וזלפה לא קראן אלא בשם שפחות כמ\"ש ותגשן השפחות וכו', \nוא\"ת כי לא הבטחתני להטיב רק אותי לבדי כמ\"ש ואטיבה עמך אינו כן אלא ואתה אמרת וכו' \nהיטב לך איטיב גם לנשותך וגם לבני אמרת ושמתי את זרעך וכו' ואם יהרוג את אלו הרי \nאני זקן ומתי אני אחזור לקחת עוד ד' נשים אחרות ולהוליד י\"ב שבטים לשיהיו כחול הים \nאשר לא יספר מרוב, עוד אחרת כי הלא אל.' הי\"ב שבטים הם כנגד י\"ב מזלות קיום העולם \nואיך יהרגם ואח\"כ אוליד י\"ב אחרים כיוצא בהם א\"כ ודאי הוא כי מה שאמרת ושמתי את \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זרעך על אלו עצמן הבטחתני:\nוילן שם וכו' הנה לא מצינו שהב\"ה השיבו על תפילתו זאת ואפשר כי אז היה יעקב ירא \nודואג מאד ונודע כי אין שכינה שורה מתוך עצבות:\nוע\"ד רמז וישלח יעקב וכו' אחר שפ' ויצא נרמז גלות אדום האחרון וגאולתם ממנו סיפר \nעתה מ\"ש דניאל ובהכשלם יעזרו עזר מעט והוא בזמן רבינו הק' שהשלים עמו אנטונינוס וכן \nכמה תנאים רשב\"י ור\"א בנו וזולתם הנק' מלאכים דומין למלאכי השרת גם היו שלוחין \nהולכין לרומי הנק' שדה אדוה מאת כנסת יש' הנק' בשם יעקב, ואף שהיו מכבדין אותם מאד \nובפרט אנטונינוס דהוי גחין גרמיה קמיה דרבינו הק' כד הוה אסיק לפורייא עכ\"ז אמר לו \nרבי לאו אורח ארעא לזלזולי כולי האי במלכותא כי עדיין אנו עבדך ואתה אדוננו, וז\"ש \nכה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב ולזה רמזו רז\"ל שאמרו דכתב רבינו אגרתא \nלאנטונינוס מן עבדך יאודה לאנטונינוס מלכא כי הנה העבדות והגלו' הזה הנה הוא ללבן \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עונותינו וז\"ש עם לבן גרתי ואחר עד עתה בזה הגלות משנח' הבית בימי רבן יוחנן בן \nזכאי עד זמן רבינו הק' ואנטונינוס ועתה עזרני ה' ויהי לי שור וחמור וכו' כמ\"ש ז\"ל \nאהוריריה דרבי עתיר מן שבור מלכא ואשלחה להגיד לאדוני אנטונינוס למצוא חן בעיניך כי \nידעתי שאתה צדיק ותשמח בטובתו, ויגידו המלאכים הם התנאים הדומים למלאכי' באנו אל \nעשו זה אנטונינוס שהוא כאחיך אבל וגם יהיה כהפך מזה אל מלכים הבאים מזרעו יהיו \nהולכי' לקראתך להרע לנו כבחחילה ות' איש עמו הם ת' כחות הטומאה הנק' ש\"ק המעכבים \nתפי' ישר' מלעלו' השמים בזמן גלות' אדום שעליהן נאמר אלביש שמים קדרות ושק הושם \nכסותה, ומאז והלאה ויירא יעקב מאד לסיבת כי ויצר לו ובאו עליו צרות תכופות ונתיירא \nפן יכלו בניו ח\"ו בגלות אדום הקשה ולכן ויחץ את העם אשר אתו הם זרעו וחציין הלכו \nבגלות ישמעאל וחציין נשארו בגלות אדום הם ענין חלום נבוכדנצר רגלוהו מנהון די פרזלא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הם אדום ומנהון חסף הם ישמעאל וחציין בגלו' אדו' כנודע כי הנבי' שלה' התחיל' ממשלתו \nבסוף זמן האמוראים וז\"ש רגלוהי, ויאמר אם יבא עשו אל המחנה הא' אשר בארצו לגזור \nעליהם שמד והכהו ודאי כנודע ענין השמדות והגרושין שבכל ארצות אדום והיה המחנה הנשאר \nבארצות ישמעאל לפליטה מן השמדו' כי ישמעאל אינם רודפים אחר הדת רק אחר הגזל והשוחד \nכנודע בזמנינו זה ולכן לימד יעקב לזרעו שירבו מוהר ומתן ושוחדות לכל אלו האומות \nוע\"י כן ינוחו מעט מן השמדות, וז\"ש ויקח מן הבא בידו ר\"ל כי אף ע\"פ שישראל באותו \nזמן יהיו עניים עכ\"ז מן המעט ההוא הבא בידו יתנם מנחה לעשו ע\"ד איש כמתנת ידו שנא' \nעל העני וע\"י כן יתנהג עמהם באחוה וז\"ש לעשו אחיו וכמו שדרשו רז\"ל על גער חיית קנה \nוכו' שנא' על רומי הרשעה שאינו מתרצה אלא ברצי כסף ומנחה וע\"י המתנות וילן שם \nבמנוחה בלילה ההוא הוא הגלות הנק' לילה וז\"ש וילן שם בלילה ההוא:\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "או יראה וישלח וכו' כי בהגיע זמן הגאולה כתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא \nוכו' וכתיב הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני וכו' הוא מיכאל שר ישראל והוא אותיות \nמלאכי כנודע ועל שני אלו אמר וישלח יעקב מלאכים יש' סבא מלאכים הנז' אל רומי הרשעה \nהנק' שדה אדום, גם ירמוז אל שני המשיח שנא' עליהם ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את \nהר עשו והנה כה אמר יעקב שעד עתה היה עבדך בגלותך כי ע\"י סבל הגלות נתלבנו עונותיהם \nוז\"ש עם לבן גרתי כגר אצלו לשיתלבנו עונותי ואחר ובזה נתכפרו עונותי וכבר אני ראוי \nליגאל והגיע זמן שני המשוחים ויהי לי שור בתחילה זה משיח בן יוסף בכור שורו הדר לו \nואח\"כ משיח בן דוד עני ורוכב על החמור ובאים לרעות את יש' הנק' צאן וז\"ש וצאן, וזה \nלפי שכבר היינו כעבד וכשפח' כמ\"ש הנה כעיני עבדים אל יד וכו' כעיני שפחה וכו' עד \nשיחננו וכבר חננו בשליחת ב' המשיחים ואשלחה אותם לך שעד עתה היינו עבדים לך ואתה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אדוננו ושעתה אנו רוצים למצוא חן בעיניך ותניחנו לצאת מן הגלות כדרך שקראנו לשלום \n", "en": ""}]}
