{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "19", "title": "ספר עץ הדעת טוב — דף לז ע\"ב:", "hebrewTitle": "דף לז ע\"ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/19/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/19/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף לז ע\"ב:\nדף לח ע\"א:\nראשית תבואתו כל אוכליו וכו' אשר הן הגדילות בקנה א' בסוד גוי א' בארץ ובסוד ה' \nקנינים וכו' ישראל קנין א' עם זו קנית אך אומות העולם הם שבלים דקים שדופות תבן בלי \nבר ותבואה כלל כקש תשאם. ויקץ פרעה והנה עם ששניהם ב' חלומות בסיבת שהקיץ בנתיים \nעכ\"ז והנה חלום א' הוא כי כפי העליונים נמשכת הנהגת התחתונים:\nאו ירא' והנה מן היאור וכו' כי הנה מן ג\"ע העליון מושך מרכבת השכינ' עם ד' מחנותיה \nמשם נמשך ד' נהרות וכנז' בפ' בראשית והם המושלים וממשיכין שפע מיהן בכל העולם. \nואמנם פרעה עצמו כל העמדתו הי' על היאור המיוחד שבארבעתן היא פישון כי הוא שואב \nהשפע מתוך ג\"ע דרך היאור הנז' המשקה את ארצו. והנה מן היאור הנז' להיותו יוצא \nמקדושת ג\"ע הית' מעלה גבוהה נמשכת לע' נפש בני ישראל אשר ירדו מצרימה כמ\"ש ובני \nישראל פרו וישרצו וכו' ויוסף זכה על ידו למלוכה. ותרענה באחו רמז אל וישב ישראל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בארץ גושן ארץ מרעה ומקנה כי כך שאלו לפרעה ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גושן במיטב \nהארץ בארץ רעמסס וכו', והנה היו יפות מראה בתכלית כמו שאמר יעקב לבניו למה תתראו \nכדי שלא ישלוט עליהם עין הרע גם היו בריאות בשר בעלי מקנה עצום גם בעצמן היו גבורי \nכח בריאי בשר. והנה ז' פרות ז' משפחות מצרים שהם לודים וענמים ולהבים ונפתוחים \nופתרוסים וכסלוחים וכפתורים הרי ז' כי פלשתים הם אומה אחרת בפני עצמה שנולדה \nבממזרות מעירוב פתרוסים וכסלוחים ולא הי' מכלל ע' אומות בזמן דור הפלגה גם לא היו \nיושבים בתחום ארץ מצרים כלל. ואלו נק' ז' פרות רעות המראה כמ\"ש אשר בשר חמורים בשרם \nוכו'. וכשמת יוסף ירדו בני ישראל ממעלתן ראשונ' שהי' נק' אחי המלך וגם ז\"ש ותרעינ' \nבאחו היו ריעים אל המצריים בסבת אחותם עם יוסף המלך וכשמת ירדו ממלכות והיו שקולים \nבמעלתם עם המצריים וז\"ש ותעמודנה אצל הפרות שקולים בהעמדתם כי אז כתיב ובני ישראל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "פרו וכו' עד שמת לוי האחרון שבשבטים כנודע ואז התחיל זמן השעבוד ויקם מלך חדש ואז \nכתיב ותאכלנה הפרות וכו' וכל זה נמשך בסבת ז' שני הרעב והשבע כנודע כי בסבתן ירדו \nהשבטים למצרים לקנות בר. ובזה נתגל' ונודע יוסף לאחיו ובשבילו ירדו למצרים כולה. \nולכן אחר שחלם ענין השררה והשעבוד בעצמן שהוא חלום הפרות כנז' עיקר הגלות חזר שנית \nלחלום איך נתגלגל כל זה להם ע\"י השבע והרעב הנרמז בחלום השבלים טובות ורעות שהם \nהשבע והרעב כפשועו כי הן טפלה וסיבה אל החלום הראשון העיקרי כי לכן הקדימו כנז'. \nולהיות כי כל החולם חלום אע\"פ שחולם על אחרים יש לו חלק הוראה על עצמו ג\"כ. לכן \nנבאר ג\"כ דרך רמז ענין יוסף. וזה ענינו כי ראה יוסף כי גם אליו נוגע החלום כי ז' \nהיכלי ג\"ע בס' ז' פרות הטובות המזומנות ליכנס בהן העוסק בפרי' ורבי' מלשון פרות כי \nאלו הם טובות וכנגדם ז' היכלי גיהנם לעוסק בפרות רעה לבטלה. והנה המקיימים פריה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ורביה לש\"ש יולידו בנים של קיימא הנק' ז' שבלים הטובות קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. \nואם לבעל' הי' אותו הפרי המר נבראין מהם שדים הנק' נגעי ב\"א שבלים הרעות. וכל זה \nגורם היסוד הנק' נהר ושלום שהוא יוסף כנודע וז\"ש בתחל' והנה עומד על היאור גם יוסף \nבתחל' פתרונו הקדים אלקים ימנה את שלום פרעה בסוד הרואה בחלומו נהר רואה שלום. וב' \nאלו אירעו ליוסף כי וינס ויצא החוצה ונזהר מלבא על הגויה לכן לזה זכה אל ז' פרות \nהטובות היכלי ג\"ע. ולפי שחטא בי' טפות ויפוזו זרוע ידיו והי' ראוי אל ז' פרות הרעות \nותמורת עונש נפשו ברזל באה נפשו עשר שנים בבית הסוהר. ולכן תחלה עבר עליו העונש \nהנז' ואח\"כ זכה למלוכ.ה מפני שניצל מך העביר' כנז' ומזה ידע יוסף כי הגיע גדולתו \nולז\"א ועתה כלומר שכבר הגיע ירא איש נבון וחכם ועל עצמו הי' מדבר והרי נתבאר איך \nהקב\"ה הנראה לפרעה בחלום כל ענין גלות ישראל במצרים וסדר גלגולין וסבותיו וז\"ש את \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אשר האלקים עושה במדת הדין לישראל בענין גלות מצרים הראה את פרעה. ואמנם הגאולה \nשהית' ע\"י שם ההוי\"ה מדת הרחמים כמ\"ש כה תאמר ד' אלקי אבותיכם וכו' ואמרו לי מה שמו \nוכו' זה לא הראוהו בחלום. וסיבת זה יתבאר בפ' ויהי מקץ וכו' כי להיות החלום מסטרא \nדמסאבא הנק' קץ כל בשר כנ\"ל לכן לא הראוהו רק את הגלות כי הי' שמח בגלותם:\nוכל הארץ באו מצרימה וכו'. התחיל הכתוב להציע הצעה איך הכל מאתו ית' כי הוא המסבב \nסיבות להקים ענין גלות מצרים וגם לקיים חלום יוסף והנה השמש והירח וכו' ואיך יוסף \nשמר החלום עד כ\"ב שנים וגלגל הגלגולים ההם כנודע וז\"א וכל הארץ באו וכו' כי הנה \nהרואה יתמה מענין ירידת אחי יוסף כי הי' יכול לתקן הדבר באופנים אחרים. וזה כי \nבהיות רעב בארץ כנען יוכלו לקנות מארצות הסמוכות לה ולא לרדת למרחקים למצרים ואם \nנאמר כי לא הי' בר נמצא אלא במצרים הנה דרך העולה שהולכין חמרין וגמלין ומביאין משם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תבואה למכור בכנען ואם גם זה לא נמצא הנה יוכלו לשלוח תמורתם עבדי הבית ולא הם \nבעצמן לז\"א דע כי כל הארץ ר\"ל כללות כל העולם הי' בו רעב כולל ולא נמצא לחם אלא \nבמצרים ולכן כולם באו מצרימה. ולא די שהי' רעב כולל (במצרים בעולם אלא כי חזק הרעב \nלגמרי בכל הארץ ר\"ל בכל העולם והי' נמנע לקנות מארץ אחרת כ\"א ממצרים. וא\"ת שהיו \nמצוין חמרים וגמלים אינו כן אלא כל הארץ עצמן כולן כאחת היו באים הם עצמן ולא ע\"י \nחמרים וגמלים והסיב' הי' לשבור וכו' יוסף ירמוז אל משאז\"ל שהוא בעצמו הי' המוכר ולא \nע\"י שלוחו וכמו כן לא הי' מוכר כ\"א לאיש עצמו לא לשלוחו כי הי' נותן דבר קצוב למספר \nהאנשים הבאים שיעור המספיק לו ולביתו לבד ולא למכור לזולתו כי לכך הי' יוסף עצמו \nהמוכר ולא שלוחו כי לא יזהר לעשות הדבר כרצונו. וא\"ת אם כן ישלחו עבדיהם תמורתם כי \nמהיכן היו ניכרים אם הם עבדים או אדונים כי כמו שהי' אחי יוסף קונים לחם לצורך כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "נפשות בתיהן ועבדיהן ואמתיהן כמו כן יוכלו עבדיהם לקנות לצורך אדוניהם כי מי מכיר \nבענינים לז\"א וכל הארץ כי הכריז יוסף ששום עבד לא יבא לקנות כ\"א האנשים בעצמם כנודע \nכי כונתו הית' לראות את אחיו כמשז\"ל ולכן נתייראו מלשלוח עבדיהם פן יוגד הדבר ליוסף \nכי שנת רעב גדול הי' וכל אנשי ארץ כנען הם בעצמם ירדו ויגידו ליוסף לאמר לא תתן \nלאלו העבדים כדי למעט הקונים וע\"י כן יהרגו העבדים ויבוזו ממונם כי עברו על גזירת \nהמלך וכל נפשות יעקב ובניו ובתיהה ימותו ברעב באופן כי הי' הדבר בהכרח לרדת הם \nבעצמם, אז וירא יעקב וכו' כי השבטים לא היו רוצים לרדת לשתי סיבות אה בזוכרם ענין \nמכירת יוסף למצרים כמשז\"ל על וירדו אחי יוסף עשרה שירדו לפדותו ובתחל' היו מתייראים \nאם מפני העון עצמו וכמ\"ש להם ראובן הלא אמרתי אליכם לאמר וכו' ואם מצד הטבע כי זכרו \nהחלום ואולי יתקיים שם כמו שנתקיים אח\"כ ואם ביודעם ענין גזירת בין הבתרים ומי יודע \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אם ע\"י ירידה זו יתגלגל להם ירידה ועבדות כמו שהי' אח\"כ כי מזלייהו של הצדיקים ההם \nחזו אע\"ג דאינהו לא חזו ומכ\"ש במשז\"ל כי כבר יעקב רמז להם בגלות הזה כמ\"ש רדו שמה \nכמנין רד\"ו שנה לבד יש ואם לא עכשיו אימתי וע\"כ לא רצו להודיע ליעקב הכלוא בבית אם \nיש שבר במצרים כדי שלא ישלחם עד אשר הוגד ליעקב עצמו ואז אמר להם למה תתראו וכו' \nכמו שנבאר. ומה גם אם נפרש וירא כמשז\"ל במרא' הנבואה אלא שהם פירשו כי יש שבר על \nיוסף ואנחנו נפרשהו בענין אחר על גזרת בין הבתרים. והענין כי בראות יעקב שבניו לא \nהגידו לו כי יש תבואה במצרים חשב בלבו טעם לזה ואז ראה כי התבואה ההוא שבר הוא להם \nכי מן ארבע מאות ושלשים שנה עברו מאה ותשעים ונשארו רדו בלבד וקרוב עת הגלות לבוא \nואולי ע\"י ירידתם עתה לקנות בר יתגלגל הגלות כמו שהי' האמת אח\"כ ומפני זה היו \nמתייראים בניו לרדת ולכן קרא האוכל בלשון שבר וז\"ש וירא יעקב כי יש שבר במצרים ואז \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ויאמר לבניו למה תתראו לשון כחישה למה אתם סובלים כחישת רעבון זה שהוא ודאי מפני \nספק הגלות כנז' ואם היא לשון ראי' יאמר מה זה אתם רואים בעצמכם מה תעשו ותדאגו מן \nהגלות הספק ותניחו צרת הרעב הודאית, וז\"ש ויאמר הנה שמעתי וכו' ולעיל אמר וירא יעקב \nבנבואה וכאן אמר הנה שמעתי כמו שהקשה רש\"י ז\"ל אבל הענין הנה שמעתי את אשר סיפר לי \nמענין גזרת בין הבתרים הנאמר לאברהם זקיני כי יש שבר וגלות במצרים והגזרה ההוא \nמוכרח להתקיים ואמנם גם יש שבר שהוא התבואה וא\"כ רד\"ו שמה אתם עצמיכם כי כבר הגיע \nהקץ והגזרה עכ\"פ תתקיים ולכן אף כי קניי' זו שבר הוא לנו שברו לנו משם כ\"א כה תעשו \nונחי' ודאי מן הרעב ואם מפני הגלות גלות הוא ולא מיתה וז\"ש ולא נמות ואם הגלות היתה \nמיתה ממש טובים היו חללי חרב מחללי 'רעב ומכ\"ש כי הרעב היא מיתה ממש אם לא תקנו \nתבואה אך הגלות אינו מיתה ממש ובהיותכם מביאים תבואה נחי' ודאי ממיתת הרעב ואף אם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יתגלגל בגלות לא נמות רק נהי' עבדים. גם רמז מה שנודע כי גר יהי' זרעך הוא יעקב \nעצמו שעליו נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק ולזה ג\"כ ארז\"ל עתיד הי' יעקב \nלירד למצרים בשלשלאות ברזל וא\"כ רדו אתם שמה ואני ובנימין ובניכם נשאר פה ושברו אתם \nלנו משם כי אנו נשאר כאן וכפי זה אי אפשר כי בירידה זו תשארו שם בגלות לעבדים כיון \nשאני נשאר כאן ובזה ית'ורץ מלת לנו המיותרת והמוכחשת כי גם להם עצמן היו קונים \nתבואה והול\"ל ושברו משם. ובזה ונחי' מן הרעב ולא נמות בגלות כיון שאני עצמי איני \nיורד אל תתייראו שם עבדים במצרים עד יום שתמותו, אמנם תחזרו לבא פה אל בתיכם לסיבה \nהנז':\nוירדו וכו'. הנה יעקב לא זכר רק ענין גלות מצרים כי מכירת יוסף לא הוגד לו בנבואה \nאבל בניו עיקר יראתם הית' מפני מכירת יוסף כנ\"ל ולזה שינה שמם עתה וטפלים ליוסף \nוז\"ש וירדו אחי יוסף, גם זכר מנינם עשרה. והענין כי בראותם כי לא שלח יעקב אתם את \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בנימין אמרו א\"כ כל זה גזירה מן השמים לפרוע עתה עון מכירת יוסף שהי' אחינו \nומכרנוהו וז\"ש אחי יוסף יעוד ראי' גמורה היותינו עשרה אותם שנמצינו במכירתו כי גם \nראובן עמהם הי' בהשליכם אותו אל הבור וכשחזר הודיעוהו ענין החרם שלא יגיד דבר \nלאביו, האמנם יעקב שלא ידע במכירתו מה שלא שלח את בנימין אינו מחמת היותו אחי יוסף \nוימכרוהו גם הוא רק לסיבת היותו אחי יוסף מן האם בן גילו ואולי מזל אמו גורמות \nשיקראנו אסון גם הוא בדרך כדרך שאירע ליוסף בדרך שכם ולא בבית וז\"ש ואת בנימין \nלסיבת היותו אחי יוסף בן גילו לא שלחו עם בניו כנז' לא מפני שהי' יודע שמכרו את \nיוסף כי לא חשדם בכך כי הרי אחיו הם וז\"ש את אחיו האמנם הטעם הוא כי אמר פן יקראנו \nאסון בדרך מחיות רעות כדרך שאירע ליוסף. אבל בני יעקב מענין הגלות כבר נתיישב דעתם \nבמ\"ש יעקב כנז' אבל ענין עון מכירת יוסף עדיין היו מתייראים וכמ\"ש בראובן ויען \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ראובן אותם וכו' וז\"א לשבור בר ולא לשבור שבר כמ\"ש יעקב כי יש שבר כי אז הי' היראה \nכפולה משני שברים מן הגלות וממכירת יוסף ובאומר לשבור בר לא יש כ\"א שבר א' שהוא \nמכירת יוסף. ויבאו בני ישראל וכו'. הזכירם ע\"ש בני ישראל לתת טעם למה ביאתם מארץ \nכנען ירדו עשרה ביחד ובכניסתם בבואם למצרים לא נכנסו ביחד אלא מעורבין באחרים כמ\"ש \nבתוך הבאים, וביאור כי הטעם הוא לפי שיוסף לא הי' נותן רק עומר לגלגולת לכל הבאים \nוהי' צריך לפרט כל א' שמו ושם אביו ואם יכנסו יחד ויוכרחו להגיד כי כולם אחים בני \nישראל ראובן בן ישראל שמעון בן ישראל וכו' יתמה מזה ויבקש מהם איזה עילה וכמו שהי' \nאח\"כ ולכן נתפרדו בתוך הבאים כדי שלא יורגש הדבר או לסיבת עין הרע כמשז\"ל. וא\"ת \nעכ\"ז יורגש הדבר בכותבו בספר הזכרון עשרה וכולם בני ישראל לז\"א כי הי' הרעב בארץ \nכנען יראה לא היו הבאים מתי מספר כ\"א כחול שעל שפת הים כי הרי הי' הרעב בכללות ארץ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כנען שהוא ת' פרסה על ת' פרסה ועשר האלו אינם טיפה בים בערכם ולא יורגשו בבואם \nמעורבים עמהם. ויוסף הוא השליט עתה ביאר פחדם שלא באו ביחד מה הוא כי אילו הי' \nמוכרי התבואה רבים כי כן הי' צריך כפי צורך הקונים כי כל העולם כולו הי' שם לקנות \nיהי' בני ישראל בטלים במיעוט מיעוטם. אמנם יוסף לבדו הוא הי' המוכר וכל הקונים \nעוברים לפניו כבני מרון והכל כתוב בס' המקנה והי' מוכרח שיורגש וז\"ש ויוסף הוא \nהמשביר לכל עם הארץ ואין זולתו. וא\"ת ומי הכריחו בכך לזה הקדים אמר הוא השליט וכו' \nכי הנה ברעב אשר הי' בעיר שומרון פרטית רמסו העם את השליט הנשען המוכר לעם את \nהתבוא' ומה גם בהיות כל העולם כולו קונים והרעב גדול במאוד מאוד אשר בלי ספק בחפזון \nהעם ירמסו את המוכרים ויהרגום וגם לא יוכלו לעשות רצון יוסף למכור עומר לגלגולת \nכנודע וע\"כ יוסף השליט על כל הארץ מולך בכיפה הוא עצמו הי' המשביר לכל עם הארץ ואין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זולתו שתהי' אימת מלכות על הקונים ויתנהג הדבר כרצונו בכל מכל כל. ושינה שמם עתה \nבאומר ויבאו אחי יוסף לרמוז כי הי' זה לקיים גזרתו ית' בענין חלומו שישתחוו לו אחיו \nאפים ארץ:\nוירא יוסף וכו'. הנה בתחל' ראותו אותם בלתי חקירה אחרת תיכף ויכירם האמנם לפי שעברו \nעשרים ושתים שנים שלא ראם לא סמך על זה ולכן ויתנכר אליהם עד יחקור הטנין ולא רצה \nלהראות עצמו במכיר אותם ולא רצה להראות להם פנים שוחקות כאח אל אחיו גם לא שאל להם \nתיכף מאין אתם מה שלא הי' שואל לשום קונה אחר, ולכן התחכם לדבר אתם בקושי לא ענין \nמרגלים אחם אלא דברים אחרים כאילו נאמר שאמר להם אולי מארץ מורדת על ארץ מצרים אתם \nואיך נמכר לכם לחם וכיוצא בדברים אלו ובחוך הדברים ויאמר להם מאין אתם והם לא ירדו \nלסוף דעתו, והשיבו מארץ כנען וכו' ואמנם יוסף עתה שידע כי מארץ כנען הם נתקיימה \nהכרתו לגמרי בלי שום ספק וז\"ש ויכר יוסף את אחיו אבל הם הגם שראו אותו שואלם מאין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אתם ולא עשה כן לכל גוי לא מפני זה הכירוהו גם עתה זה לסיבת תחבלותו להתנכר ולדבר \nאתם קשות וערבבם. ואמנם אחר שכבר הכירם עתה בלי שום ספק הסכים בדעתו להתוודע אליהם \nואמנם חזר בדעתו ויזכור עתה את החלומות וכו' יראה צד החלום הנוגע לו שהי' עתיד \nלמלוך כבר זכר מתחל' כשמלך כי נתקיים חלומו ולכן רצה להתוודע אליהם וכשזכר עתה מחדש \nהצד הנוגע להם בחלומותיו השנים אז ניחם מדעתו, וזה כי בחלום הראשון ראה כי אלומות \nאחיו לבדה משתחוים לו וכבר נתקיים באומר ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו וכו' האמנם \nבהתחבר לו החלום השני אשר עדיין צריך גם הוא להתקיים שיבואו אביו ואחיו כולן ביחד \nבמ\"ש והנה השמש והירח וי\"א כוכבים משתחוים לי אז ראה כי עדיין צריך שיבא גם אביו \nעמהם להשחחוות לו וז\"א את החלומות כלומר כי שתי החלומות צריכין להתקיים וז\"ש אשר \nחלם להם כלומר הבחינ' הנוגעת להם כי לו כבר נתקיים ואז נתחרט וסיבב טענות לגרום \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ירידת אביו גם הוא עמהם וירידת בנימין כי גם הוא מי\"א ככבים אז אמר להם מרגלים אתם \nוכו' וע\"י כן תוסבב ירידת בנימין ואח\"כ ירידת אביו וכמפורש בפרשיות הבאות. ולשלא \nיאמרו כי בעלילה בא עליהם לומר מרגלים אתם ולא לזולתם לכן נתן עעם וראי' לדבריו \nבמ\"ש לראות את ערות וכו' כלומר מה שאני חושב כי מרגלים אתם הוא כי הרי לא נכנסתם \nהאחים ביחד בשער א' כמנהג האחים אמנם כל א' נכנס בשער שלו כמ\"ש ז\"ל והנה שערי העיר \nופתחי' הם הנק' ערות הארץ וגילוי' כי באתם לראות איך תוכלו לפתוח השערים במרמה כדרך \nהמרגלים וז\"ש לראות את ערות הארץ באתם. ולזה ג\"כ הוסיף מלת את לריבוי כי כל ערות \nהארץ ופתחיהם באתם לראות כלומר נכנסתם ובאתם בהם בכולן דרך ביאת שערים וזה לראות \nערותה איך תוכלו להם כי את כולל כל שערי המדינה:\nויאמרו לא אדוני והראי' כי ועבדיך בתוספת ו' כלומר אילו היינו מרגלים לא היינו באים \nלשבור אוכל כי ברוב עם כל הארצות מי ירגיש בנו אם אנו קונים אוכל או לא ומכיון \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שבאנו לשבור אוכל הננו ככל שאר העם הקונים וכמו שהם באים לקנות אוכל גם אנו כמותם \nבאנו לשבור אוכל וז\"ש ועבדיך בתוספת וא\"ו כלומר כל העם וגם אנחנו עבדיך לא באנו כ\"א \nלשבור אוכל והרי ראי' גדולה לדברינו ומעתה נצטרך לדחות ראייתך כי הטעם שלא נכנהנו \nבשער א' הי' מפני עין הרע כי הנה אנו רבים עשרה וכולנו ר\"ל עם היותנו רבים בני איש \nא' נחנו. ובאומר נחנו חסר א' ירמוז מעשיהם כי לכך נתמעטו ממה שהם ונכנסו יחידים כל \nא' בשער א'. והנה ענין זה שאנו בני איש א' כנים אנחנו ואתה מוכרח להודות האמת כי \nהרי שלא במתכוין בדקת בנו וראית כי כולנו בני איש א' הנק' יעקב וכיון שזה אמת מזה \nתדע גם הדבר האחר כי לא הי' עבדיך מרגלים וכמשז\"ל שלא יתכן שישים אדם עשרה בנים \nבסכנת מות במלאכת מרגלים:\nויאמר וכו' הנה אמרתם הכרע גדול על כי אינכם מרגלים כי אין אדם מסכן טשרה בנים \nהאמנם הקושיא שהקשיתי לכם עדיין במקומה עומדת ולא השבתם עלי' וזהו ויאמר אליהם לא. \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "והטעם הוא כי הלא ערות הארץ כל עשר שערי העיר הנק' ערות הארץ באתם ונכנסתם בהם וא\"כ \nאין זה כ\"א שכוונתכם לראות מוצאתיהם ומובאיהם וז\"ש באתם לראות ואילו כדבריכם מפני \nעין הרע כל שנים ושלשה מכם יכנסו בשער א' ולא הי' בזה עין הרע כי דבר מצוי הוא ב' \n", "en": ""}]}
