{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "31", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 31", "hebrewTitle": "קטע 31", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/31/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/31/", "segments": [{"index": 1, "he": "שם בחוץ לא' היתה ההשבה רק אל פרעה לבד שהיו בתוך הבית. ויאמרו עבדי פרעה וכו' הנה \nמזה טענו בדברים כנז' הא' הוא עד מתי מאנת לענות מפני גדולתי ועבדת ע\"ז והב' הוא \nשלח עמי ויעבדוני כי היא שאלה קטנה מהראשונה לזאת אמרו לו עד מתי יהי' זה הדיבור \nהראשון שהוא עד מתי מאנת לענות מפני ולא תעבוד ע\"ז וכפי זה יגיע הענין לנו בעצמינו \nלמוקש כי השאלה עצומה ואין לנו תקומה עוד ולכן תודה לו בשאלה השנית ושלח את האנשים \nוהם לבדם יעבדו את אלהיהם שלהם ונשאר אנחנו באמונתינו לעבוד את אלקינו כי הרי הטרם \nתדע כי אבדה מצרים ואם יביא עליו עוד מכות אחרות כמו שהוא אומר הנה תאבד מצרים \nלגמרי ובני ישראל בעזר וסיוע אלהיהם נלחם בנו ואדרבה נהי' אנחנו להם לעבדים \nויכריחונו לעבוד גם אנו לאלהיהם שהוא השאלה הראשונה כנז', וא\"ת כי קשה מאוד הדבר \nלשחרר ס' ריבוא עבדים הגברים לבד מטף ונשים כפלי כפליים א\"כ שלח את האנשים לבדם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וע\"י כן לא יתערבו שם ויוכרחו לחזור מפני נשיהם וטפם ולא תהיו השילוח רק לשיעבדו את \nאלהיהם כי גם הם אינם שואלים רק זה בלבד:\nאו יאמר עד מתי תרצה ששם הוי\"ה שעליו נאמר זה שמי לעולם שזה השם יהיו לנו למוקש כי \nכל כעסו עמך אינו אלא בשביל זה כי אמרתי לא ידעתי את ה' וכמ\"ש ולמען ספר שמי בכל \nהארץ ולכן שמע בקולו ושלח את האנשים וכו' ועי\"כ כבר נתרצה משני חטאותיך שאמרת לא \nידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח וכשתשלחם כבר קיימת שני דבריו כי הרי הטרם תדע כי \nאבדה מצרים ואין לנו תקומה אלא בדבר הזה אז ויושב וכו' ויאמרו הנה דבריך הם שתשלחם \nלשיעבדו אלהיהם הרי אנו מודים בכך ולכן הודיעני מי ומי הראוים לכך לשילכו לעבוד:\nויאמר וכו' אלו לא היתה הליכתינו רק לעבודה בלבד היו מספיק שילכו מתי מספר הכהני' \nהמקריבים הקרבנות אבל סיבת הליכתינו היא כי חג ה' לנו חג של שמחה קבועה לנו לכל העם \nאנשים ונשים וטף הלא היא על כי עתה שם ההויה בחר בנו וקרבנו לעבודתו מכל האומות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכמ\"ש כי חלק ה' עמו וז\"ש חג ה' לנו וא\"כ צריך כי כולנו בנערינו ובזקנינו נלך וכו' \n)כי כל האומות כולם עתה( כי כל האומה כולה ע\"י הליכה זו מתקרבת לעבודתו ונחלתו:\nויאמר אליהם וכו' ירצה הנביא העובר על דברי עצמו חייב מיתה בדין תורתכם והרי בתחלה \nאמרתם בשם אלקיכם שלח את עמי ויעבדוני ועתה אתם מוסיפים על דבריו ואומרים כי חג ה' \nלנו א\"כ וודאי יודע אני כי לא יהיו ה' עמכם וז\"ש יהי כן ה' עמכם כמקלל להם ואומר כן \nיהיו ה' בעזרכם כאשר אשלח אתכם וגם את טפכם שאינן ראוין לעבודה ולכן אתם משה ואהרן \nראו כי רעה גדולה מזומנת נגד פניכם לבא עליכה מפני שעברתם על נבואת עצמכם וכיון \nשאמיתת של הנבואה אינה רק שלח עמי ויעבדוני'א\"כ לא יהי' כדבריכם לא כן לכו נא \nהגברים וכו' כי אותה העבודה בלבד אתם מבקשים וכפי זה כבר אני מודה בה' אלקיכם כמו \nשאמרתי בתחלה ה' הצדיק אלא אתם הם הנביאים בשמו לשקר כנז':\nאו ירצה כי הנה פרעה מכשף גדול הי' וע\"י כן ידע את מה שיארע להם במדבר בענין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "המרגלים כמ\"ש במדבר הזה יפלו פגריכם וכו' אבל וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' אדרבה הם \nיבואו וירשו את הארץ וזהו מה שאמר עתה להם בדרך רמז כי הנה רואה אני כפי דבריכם \nשאמרתם בנערינו ובזקננו וכו' שאין כוונתכם לעבודה בלבד ולחזור רק ללכת ארצה כנען \nוא\"כ יותר טוב הנה לכם לכו נא ר\"ל עתה לעבודה בלבד הגברים כי הם הראוים לשתעבדו את \nה' אלקיכם ואח\"כ תחזרו ותחיו ולא תמותו וז\"ש לכו נא הגברים עתה בלבד כי אם ההליכה \nתהיו גמורה עד שתכנסו לארץ כנען כי זה יורה מה שאתם מוליכים גם הטף והנשים עמכם ראו \nכי רעה נגד פניכם ליפול במדבר ולא נגד טפכם כי הם ירשו את הארץ. וז\"ש יהי כן ה' \nוכו' מלשון כנים אנחנו כלומר הלואי שבאמת ובנכון יהי' ה' עמכם אם אשלח אתכם ואת \nטפכם אבל אני רואה שלא יהי' ה' כן ר\"ל מתנהג באמת ובנכון אם אשלח אתכם וגם את טפכם \nכי הרי ראו כי רעה נגד פניכם כנז\"ל. גם רמז באומרו רעה כי הרעה ההיא המזומנת להם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "היא על ענין היותם מוציאי דיבת הארץ רעה זו תהיו על פניכם שלכם משה ואהרן וכמ\"ש \nויפלו על פניהם משה ואהרן וכו'. וא\"כ יותר טוב הוא לכם לכו נא הגברים ועי\"כ תתבטל \nהגזירה ההיא כנז\"ל:\nדרך רמז ויאמר וכו' בא אל פרעה וכו' ר\"ת את לבו ואת לב ר\"ת אלול. ירמוז בזה אגב \nאורחי' כי בזה החודש צריך האדם לשוב בתשובה כי עליו כתיב דרשו את ה' בהמצאו שאז עלה \nמשה להתפלל על עון העגל ונתכפר להם. ולא ימתין עד יום הדין שהוא ראש השנה לא מפני \nשהתשובה אינה מועילה בזמנים אחריה אלא שמי שלא ישים אז מכבידין את לבו מלשוב כמ\"ש \nהשמן לב העם הזה וכו' כיוון שעבר יום הדין ולא שב בתשובה מקודם וכשמז\"ל כאן קודם \nגזר דין כאן לאחר גזר דין והנה כן הי' בפרעה כי המכות נתעכבו י\"ב חודש ומכת הארבה \nהיתה אחר ראש השנה באמצע החורף ולכן הכבידו את לבו ולב עבדיו מפני שלא שב קודם ר\"ה \nבחודש אלול. ומ\"ש כי אני וכו' למען שיתי אותותי אלה וכו' כי בשם ההויה יש במלואו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עשר אותיות ולפי שפרעה כפר בשם ההויה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו הוצרך להביא עשר \n'מכות מאלו היו\"ד אותיות שכפר בהם לשיכיר כי במי שחטא הוא הביא עליו המכות וז\"ש כי \nאני הכבדתי ר\"ל כי אני שם הוי\"ה הוא אשר הכבדתי את לבו וכו' בשביל שחטא בעשר אתיות \nשבשמי ולכן הכבדתי לבו למען שיתי אותותי אלה אותותי שהם עשרה אותיות יו\"ד מכות \nהנמשכין ג\"כ מן אותיות אותיות יו\"ד כי' אותותי כלל ב' דברים אותות יו\"ד ואתיות יו\"ד \nולכן כתיב אותותי ולא נפלאותי כדי שירמוז לשני הפרושים הנז\"ל:\nאו ירצה למען וכו' כי באומרו מי ה' אשר אשמע' בקולו' חטא בשתי אותיות אחרונות מ\"י \nשל אלקים ונשארו אותיות אל\"ה והנה שם אלקים הוא מדת הדין ולכן ג' אותיות אל\"ה' מן \nאלקים רוצה להעניש 'למי שחטא בשתי אותיות מ\"י שבסופו וז\"ש למען שיתי אותותי אלה ששם \nאותיות אל\"ה מן שמי .אלקים בקרבו בעשר מכות הנקראים ג\"כ אותותי אותות יו\"ד כנז\"ל כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "גם הם כמנין אלה אותיות כזה דם צפרדע כנים ערב דבר שחין ברד ארבה חשך בכורות כי כן \nותהי הכנם וכן והיו לכנם הם כתובים חסר יו\"ד כל ערב שבפרשה כתובים חסרי וא\"ו וכפי \nזה יהיו מספר אותות היוד מכות אלו כמנין אל\"ה:\nויאמר וכו' בא אל פרעה כו' צריך לדעת דהל\"ל למען שיתי כי היו\"ד מיותרת כי הרי אמר \nכי אני הכבדתי וכו' ואם הוא המכביד וודאי שהוא המשיח והענין כי הנה מצינו כי בכל \nמכה היו השי\"ת אומר למשה ענין הכבדתי את לב פרעה וגם עתה בארבה היו כן וכפי זה יתמה \nמשה לאמר עד מתי תמשך הכבדה זו ובפרט כי עדיין היו בלבו ית\"ש להביא גם שתי מכות \nאחרות חושך ובכורות. לזה אמר לו ה' אל תתמה על זה כי מעתה אודיעך קושט אמרי אמת כי \nהכבדת לבו תמשך מד תשלום עשר מכות שאשית עליו וז\"ש כי אני וכו' למען שיתי ביו\"ד \nלמען שיתי שית יו\"ד מכות בקרבו ועד אז ימשך ההכבדה הנז\"ל. וא\"ת והנה על ידי הכבדת \nהלב הוצרך הקבה\"ו לשנות טבע העולם כנ\"ל על והחטה והכוסמת לא נוכו כי פלאי פלאות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הוצרך הקבה\"ו לקיימם מפני מכת הארבה שימצאו מה לאכול ולא יברחו וא\"כ יותר טוב היו \nשגם החטה והכוסמת יוכו אז ויכה הברד את מה שיאכל הארבה ולא יצטרך להביא ארבה אף לא \nלהכביד לבו, לז\"א ולמען וכו' כי ענין הכבדת הלב ע\"י כי החטה והכוסמת לא נוכו יש בו \nסיפור שבחו לאין קץ עד סוף כל הדורות כי ארבה לא הי' כמוהו וכו' ועוד כי ע\"י כן \nוידעתם שבח אחר כי גם שאני מתנהג במדת הדין בהביאי המכות עכ\"ז אני ה' מתנהג במדת \nהרחמים לבלתי השחית הכל בכליה גמורה ולכן הנחתי החטה והכוסמת אז ע\"ד וידעתם היום \nוכו' כי ה' הוא האלקים:\nאו ירמוז הפך מן הנז' אל משז\"ל ארורים הרשעים שמהפכין רחמים לדין וז\"ש וידעתם כי עם \nהיות שאני ה' עם היותי בעל הרחמים אני אני הוא שנתהפכתי אל מד' הדין והתעללתי \nבמצרים ושמת בם אותותם כנז\"ל כי וכו'. אולי תאמר כי אינך רוצה להכניע מפני כי מי \nיכריחך לאמר כי מאתי יהיו ענין ביאת הארבה ואפשר כי כך גזרה משפט הכוכבים והנה משה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יהיו חכם גדול במשפטי המזלות ויודע את אשר יהיו למחר לא שתלוי בזה שאשלח את ישראל \nלז\"א כי אם מאן אתה לסבת שהם עמי ואינך מאמין בזה הנה אתן לך אות נזה והוא כי הארבה \nשאני אביא מחר לא יהיו מעצמו בגזירת הכוכבים כי אם אני המביא אותו והאות הוא כי לא \nיבא בכל ארצך גם בארץ גושן שהיא מכלל ארץ מצרים אלא בגבולך לבד תחום ושכינת המצרים \nובארץ גושן אשר שם מושב בני ישראל לא יבא שום ארבה עם שהיא ארצך לממשלתך וז\"ש \nבגבולך ולא אמר בארצך:\nויאמרו וכו' ארורים הרשעים שבפתחה של גיהנם אינם שבין כי הנה ראו כמה מכות לא \nהחטיאו דבר מכל היוצא מפי משה ולא רצו להכנע מפני משה אבל נתעכבו עד אשר ויפן \nבפניהם מתעכבים ויצא מעם פרעה. ואח\"כ ויאמרו עבדי פרעה אליו בהיותו לבדו שלא בפני \nמשה מי ומי ההולכים כלומר כיוון שסיבת הליכה זו היא לזבוח א\"כ לכו נא הגברים הם \nהבחורים גבורי כח ללכת אך לא הזקנים והטף והנשים ולכך לא אמר לכו נא האנשים כי למה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תצערום ללא צורך. ויאמר משה בנערינו ובזקנינו וכו' כי הרי מוכרחים אנו כי בצאנינו \nובבקרינו נלך לזבוח והצאן והבקר מוכרחים אנו לנהלם לאטם וכמו כן הזקנים והנשים והטף \nילכו לרגל המקנה ולא ייגעו וא\"ת גם כי אין בהליכתם טורח רב אך עכ\"ז מה תועלת \nבהליכתם כדי לסבול צער אף אם הוא מעט לז\"א כי חג ה' לנו וכתיב ושמחת בחגיך אתה ובנך \nובתך וכמ\"ש:\nבא אל פרעה וכו' י\"ל א' חכמה עצומה בחיקו ית\"ש להכביד נב פרעה ולהחטיאו שלא מדעתו \nולהענישו אח\"כ וזה דבר שאין השכל סובלו. ב' לבאר שני טעמים האלו מה ענינים למען \nשיתי ולמען תספר וכו'. ג' כפל אומרו את אשר התעללתי ואת אותותי והל\"ל בכללות את אשר \nעשיתי במצרים. ד' דהי' ל\"ל עד מתי ממאן אתה ולא מאנת בלשון עבר. ה' אומרו כי אני \nהכבדתי לבו ואת לב עבדיו והלא בעת המעשה ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיו וכו' \nשלח את האנשים והוא לבדו הכביד לבו. וא\"ו כי תחלה אמר יהי כן ה' עמכם וכו' נראה שלא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ישלחם ואיך אמר ראו כי רעה נגד פניכם אחר שיצאו ממצרים כמשז\"ל, והביאור במה שיקדים \nהקדמה אחת והיא כי ענין התשובה אינה כפי הדין כי אחר שחטא ראוי שיקבל עונשו ובפרט \nכי חוטא למלך מלכי המ' הקב\"ה והראי' בזה ממחויבי מיתות ב\"ד שאינן נמחלין ע\"י התשובה \nואמנם היות הקבה\"ו מקבל שבים הוא חסד גמור וכמו שמצינו באדם הראשון החכם מכל הבריות \nשלא ידע כח התשובה עד שהודיעו קין בנו וכמשז\"ל כי התשובה קדמה לעולם לפי שאמרה \nהתורה לפניו למה רצונך לברוא העולם כיוון שעתידין בני אדם לחטוא אז אמר לה השי\"ת \nהרי בראתי התשובה. נראה כי כפי משפט התורה אין ראוי למחיל' ע\"י תשובה עוד אחרת כי \nאפי' עם התשובה אין כח לימחל כי אם כשעבר אדם על מצות עשה בלבד ואפי' מצות לא תעשה \nהקלה אינו נמחל עד שילקה וא\"כ כיוון שאינו אלא חסד פשוט אינו ראוי לקבל רק תשובת \nישראל לבד ולא של אומות העולם וכמשז\"ל שאמרו מלאכי השרת איך כתבת בתורתך ישא ה' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פניו אליך והשיב כי לישראל לבדם ראוי לישא פנים ולכנוס לפנים משורת הדין והנה פרעה \nלא די שהוא גוי ואין לו תשובה כנז\"ל. וגם שחטאו היו שכפר בעיקר ואמר לא ידעתי את \nה'. ואפי' ישראל הכופר בעיקר אין לו שום כפרה. ועוד אחרת שגזל את הרבים ונשתעבד \nבישראל ארבע מאות שנה ובן נח שגזל חייב מיתה ומכ\"ש שהתשובה אינה טל עבירות שבין אדם \nלחבירו עד שירצה וכו'. והנה פרעה לא פרע להם שכירותם .ועוד ששפך דמי תינוקת ישראל \nמאה וחמשים בבוקר ומאה וחמשים בערב והשלכת הילדים ליאור אלפי רבבה ואין תקנה כלל \nאפי' אם הי' ישראל וגדולה מכולם שאפי' אם ישוב אינה תשובה כי היא מחמת יראת המכות \nבאופן כי אי אפשר כלל להיות לו תשובה ומוכרח שיענש וא\"ת יענישוהו ולא יכביד לבו הנה \nימשך מזה חילול ה' גדול בכל העולם שיאמרו הנה הודה לשלח את ישראל ועכ\"ז הענישו, \nוא\"ת הרי נינוה גוים הי' וקבל הקב\"ה תשובתם והענין כי כוונתו ית' היתה לשישראל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יכירו גודל שכר התשובה וע\"י כך ישובו גם הם כנודע ועוד שעון נינוה הי' שבין אדם \nלחבירו כמ\"ש ומן החמס אשר בכפיהם וכבר עשו לפנים מן השורה שאם גזל א' מהם קורה אחת \nהי' מקעקע כל הבירה וכו' והיתה תשובה שלא היתה כמוה וכמ\"ש ויקראו אל אלקים בחזקה \nשאפי' כנגד מידת הדין נתחזקו בתשובה וגם כי לא הרעו לישראל אלא מהם ובהם והנה ז\"ש \nכי אני הכבדתי וכו' למען שיתי אותותי כי כבר מחוייב היא בעונשין האלו ואם לא אכביד \nלבו יהי' חילול ה' כנ\"ל, עוד נתן עעם ב' והוא ולמען תספר וכו' ירצה כי הנה רצוני \nלקחת את ישראל לנחלתי והנה עם קשי עורף הוא ואם לא יראו בעיניהם אותות ומופתים רבים \nוגדולים לא יאמינו ועתה בראותם שאשית אותותי הרבים והם אלה ר\"ל גדולים כאשר עיניך \nרואות ועי\"כ יאמינו וגם יתקע האמונה בלבם כ\"כ עד שיספרום לדורות אחרונים וכולם \nיכירו ויאמינו בו אך האותות הקטנים תפסק סיפורם בזמן מועט וז\"ש וידעתם וכו' כי כל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כוונתי היא לשחאמינו בי וידעתם כי' אני ה' והנה ב' חדושים יש לכם לספר הא' הוא. את \nאשר התעללתי במצרים ושחקתי בם והוא עניך מ\"ש כי אני הכבדתי את לבו ומזה נמשך השנית. \nוהיא ואת אותותי אשר שמתי בם והוא מ\"ש למען שיתי אותותי וכו', או ירצה כי הנה נתן \nטעם על כי אני הכבדתי את לבו וכו' והוא למען שיתי אותותי כלומר כי הוא מוכרח לקבל \nהעונשים אלא אם ישוב בתשוב' כנז' והוקשה לו דא\"כ מה בהאריך זמן המכות אחת אחת ויותר \nטוב שימיתיהו פעם א' ולא ישנה לו ומזה ימשך ג\"כ טובה לישראל שיגאלו' מיד ולזה נתן \nטעם אחר אל קושי' זו והיא ולמען' תספר כי הנה אם ימיתהו פתאום פעם א' אין בה כדי \nסיפור ולא עוד אלא שיאמרו הרחוקים כי מקרה הי' אך בהביא עליו באורך זמן מכה אחר מכה \nכולם יאמינו כי מאת ה' היא ולא עוד אלא שיספרום לדורות הבאים:\nויבא וכו' רמזו בזה אל מה שאמר להם השי\"ת כי אני הכבדתי וכו' והנה כוונתו היתה שאלו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הדברים עצמן ידברו אל פרעה שאל\"כ איך אמר בא אל פרעה וכו' ולא ציוה את אשר ידבר \nאליו ואמר עד מתי מאנת לענות לשעבר כי אז עדיין הבחירה היתה בידך ולא רצית ולא עוד \nאלא כי אפי' אם אז היית שב הייתה הכנעתך ותשובתך מפני היראה ועכ\"ז לא נכנעת אפי' \nמפני היראה וכל זה הי' לשעבר אבל עתה כבר נסתלקה ממך התשובה כמ\"ש כי אני הכבדתי את \nלבו וכו', גם ירמוז באומרו מפני' להודיע טעם הכבדת לבו וזה לפי שכפר בעיקר ואיך לו \nתשובה וז\"ש לענות מפני כי בי כפרת ונתגאי' לפני ממש והנה אעפ\"י שאין לך עוד תשובה \nעכ\"ז שלח את עמי ויעבדוני, וא\"ת כיוון שינעלו דרכי התשובה לפני מה תועלת לי לשלחם \nוא\"כ לא אשלחם וז\"א כי אם מאן בלשון הוה כי אם תוסיף עתה מחדש למאן אחר שהכבדתי את \nלבך אל תחשוב שיש לך בזה התנצלות כי מוכרח אתה במעשיך ואדרבה הנני מביא מחר ארבה \nוכו' ותרויח במה שתשלחם כי לפי שעה תנצל מן הארבה שלא יבא תיכף מחר ואם מוכרח אתה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לקבל עונש לא יהי' כ\"כ מהיר, והנה יש בזה קושיא עצומה והיא כי כיון שאני הכבדתי את \nלבך שלא לשלחם איך אתה אומר שלח את עמי והרי איני ברשותי ואיככה אוכל לשלחם וידי \nאסורות לז\"א כי אם מאן אתה ירצה כי אילו לא הודעתיך ודאי שלא תוכל בעצמך לשלחם אבל \nכיוון שעתה אני מתרה בך ומודיעך קרוב הדבר ליתן רשות בידך ואם תמאן אינו ממני רק \nאתה הוא הממאן וז\"ש אתה, וכיון שידע משה שאין הדבר בבחירת פרעה יען כי אני הכבדתי \nוכו' לכן לא המתין לשישיבנו כי ידע שאין תקוה ולכן ויפן ר\"ל פנה בשכלו ונסתכל במה \nשאמר הית\"ש כי אני הכבדתי את לבו ולכן ויצא מעם פרעה תיכף קודם שישיבנו הן או לאו:\nויאמרו וכו' הנה השי\"ת אמר כי אני ה' הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו והכוונה הי' להסיר \nהבחירה מידינו ועי\"כ יהי' זה הכבדה למוקש לנעול שערי תשובתינו וא\"כ עד מתי אני ואתה \nיכבוד ה' לבנו למען תהי' לנו למוקש כנז' וז\"ש לנו לשון רבים לו ולהם ואמנה מוכרח \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הוא שנכביד לבנו כי כן גזר השי\"ת אבל נביא ליטהר ויסייעונו מן השמים וזה כי גזרת \nהכבדת לבנו תהי' באשר לא נשלח העם כולו אנשים ונשים וטף כמ\"ש הוא שלח טמי ופו' אבל \nשלח את האנשים לבדם ועי\"כ לא תבוטל גזרתווגם כי אפשר יסלק אפ' מעלינו כיוון שהתחלנו \nליטהר:\nויאמר משה בנערינו וכו' כבר ידע משה כי אין תורה עוד להם לכן הרחיב האריך בסיפור \nהתנאים אל כי ללא צורך בנערינו וכו' להודיעם כי גזרתי לא תשוב ריקם:\nוימהר וכו' חטאתי לה' אלקיכם ולכם הנה משה אמר אלו ג' הדברים הא' הוא שיאמין שיש \nאלוה בעולם והוא הנקרא בשם הוי\"ה וז\"ש כה אמר ה' אלקי העברים וכו' ובמלת ה' רמז לו \nשהוא מהווה כל הויות וברא כל העולם הב' הוא כי עם היותו ברא כל העולם לא ייחד עצמו \nלאלוה אלא על ישראל לבדם וז\"ש אלקי העברים הג' הוא שישלח ישראל וז\"ש שלח עמי וכו', \nופרעה כפר בשלשתן וכנגד הא' אמר לא ידעתי את ה' וכפר בעיקר ובכלל זה אתייא במכ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דאינו אלקי העברים ובכלל מאתיים מנה וכנגד הג' אמר וגם את ישראל וכו' או אפשר כי \nבמלת וגם ריבה להכחיש גם את השניה, ועתה הודה בשלשתן כנגד הא' אמר חטאתי לה' וכנגד \n", "en": ""}]}
