{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "35", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 35", "hebrewTitle": "קטע 35", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/35/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/35/", "segments": [{"index": 1, "he": "חוזר הרוח עצמו ומשליכתו ומפילתו למקום אש ונשרף ולא נשאר ממנו שום רושם כלל כענין \nהעצים אשר כששורפין אותם נשאר בהם קצת אפר כן ענין קמיך שקמים כמו הקש ע\"י רוח סערה \nואח\"כ תשלח חרונך יאכלמו כקש כמי שאוכל ואין רושם המאכל ניכר אח\"כ כלל מה הי':\nאו ירצה כי הנה אין הקבה\"ו עצמו מריע לרשעי' אבל כשרואה הקמים עליו והנה הוא עצמו \nהנותן להם המעלה ההיא כענין פרעה שהי' נופל והקימו למלוך בכפה כמ\"ש וימלוך מלך חדש \nוכו' ולא הכיר כי הוא הנותן ממשלה למלכים ואדרבה קם עליו ולא הכיר כי הקב\"ה גאה \nועליון עליו וגם כי נתן לו מלוכה הנה צריך שהקב\"ה יהי' גאה עליו לכן מסלק הקב\"ה \nאותם הגאות מעל פרעה ומתגאה יותר למעלה ואינו קרוב אליו ומסלק את השגחתו מעליו ואז \nתיכף נופל ממעלתו. וז\"ש וברוב גאונך שהרבית עוד להתגאות ולהסתלק ועי\"כ תהרוס קמיך. \nואחר שנהרסו מאליהן ע\"י סילוק השגחתו מהם. אז תשלח ע\"י שליח חרונך כמ\"ש ישלח בהם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "חרון אפו משלחת מלאכי רעים הנדרש לרז\"ל על מצרים ועי\"כ יאכלמו החרון הנ\"ז כקש אך \nהקב\"ה דאין פועל רע כמ\"ש ועברתי בארץ מצרים וכו' ולא יתן המשחית כי הקב\"ה עובר \nוהמשחית נוגף:\nוברוח וכו' אחר שהזכיר טביעות ים סוף למצרים בפסוק הנ\"ל ואיך הי' ע\"י חרון הנ\"ל \nהיוצא מאפו ית' הזכיר עתה ענין קריעת ים סוף להציל את ישראל והודיע כוחו ית' כי \nממקום אחד שהוא אפו ית\"ש יוציא רוחו ית\"ש ולמצרים נעשה חרון ויאכלמו כקש ולישראל \nרוח טוב לקרוע להם הים. וז\"ש וברוח אפך וכו' והענין כי הרוח יצא מורכב מחסד לקרוע \nהים לישראל להצילם ומן גבורה להטביע אח\"כ אל המצריים כי יצא הרוח בחרון אף והרתיח \nכסיר מצולות ונשמטו עקבות הסוסים ויפול רוכבם אחור כמשז\"ל ולכן הוצרך להעשות רוח \nחרון ויצא בבחינת רוח להציל את ישראל אלא שהוצרך לצאת מן הארץ להיות בו קצת גבורה \nליבש את המים שיהי' כמין ערימה כסלע גבוה וקשה שיעברו ישראל בתוכו והמים להם כחומה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כמו ערימה מימינם ומשמאלם וז\"ש וברוח אפיך נטרמו מים לשתי ערימות מכאן ומכאן ולכן \nלא אמר כמו למטה נצבו כמו ערימה שהי' משמעותו ערימה א', והנה זה הוא לבחינ' מים \nהעליוני' אשר בים כדי שיעברו ישראל בין שתי החומות בין כל שבט ושבט כמשז\"ל אך המים \nהתחתוני' שבקרקעות הים מחצי קומתו ולמטה לא הוצרכו להעשות כמו ערימות כי אין שם דרך \nלעבור גאולים אמנם קפאו אותם תהומות החחתוני' אשר הם בלב ים מן שני שלישים ולמטה כי \nהלב נתון בסוף שליש העליון כמשז\"ל על בלבת אש מתוך הסנה וקפאו בהשוואה א' ולא כמו \nערימות כנ\"ל גם הי' שם נהרים יאורים רחבו ידים נוזלים מן ההרים אל תוך הים ועל ידם \nיועבעו ישראל לכן אותם הנוזלי' מן ההרים אירע להם כענין הירדן שכתוב בו ויעמדו נד \nאחד ובשפת הים מקום שפך הנחלי' נצב כמו נד ולא ירדו אל תוך הים כלל:\nאמר אויב וכו' אחר אשר נערמו מים וכו' פרעה הרודף אחריהם לא נתן אל לבו כי ע\"ד נם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הי' וא\"כ בעבור ישראל ישובו המים ויכסו למצרים והנה חכם גדול הי' לז\"א אמר אויב כי \nהאיבה המעולה אשר לו עם ישראל גרמה לו להטפיש ושלא להסתכל בזה ולהיותו אויב אמר \nבלבו יכולים לרדוף אחריהם ולא אירע שישובו המים עלי אחר שארדוף כי גם אשיג מאת \nישראל עד מקום שהם הולכים וזה לפי שיש בהם עון גדול של גזל כי וישאלו ממצרים דרך \nשאלה וגזילה ובזה אני בוטח ולא אירא כיון שיש בידם עון גדול של גזל רבים ובפרהסייא. \nוהנה דור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל אעפ\"י שלא הי' אלא חמס בלבד כנודע \nולכן מה שאעשה בראשונה הוא שאחלק למצרים כ\"א את שלו מן אותו השלל ששללו מהה ומרוב \nשנאתי אותם לא אחזירם למצרים להשתעבד בהם כבתחילה כי כבר תמלאמו נפשי נתמלאה שנאת \nאויבתי עמהם ותכלית שנאה שנאתים ולכן אריק חרבי תורישמו ידי מן העולם לגמרי, גם \nאפשר כי נתכוון לתכלית אחר הלא הוא במה שנתבאר אצלינו בפסוק מה זאת עשינו כי שלחנו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וכו' כי עדיין לא נשלם קץ שעבודה מר אויב ארדוף וכו' ולכן איני רוצה להחזירם לשעבדם \nכי אח\"כ יחזרו מצרים לקלקולם הראשון ולכן אריק חרבי ואורישם בידי מן העולם עתה \nוכשיגיע זמן קיצם אינם כבר בעולם:\nנשפת וכו' אחר אשר רדף אחריהה הנה ברוחך עצמו אשר בו נערמו מים כנ\"ל נהפך הרוח ההוא \nלמדת הדין ונשף רוחך כנחש כמ\"ש ואתה תשופנו עקב וכסמו ים שהוא שליש העליון שנעשה \nיבש כמין ערימה וחזר להיות מים כדרכן וכסו אותם ואח\"כ גם שני שלישי' התחתוני' שהן \nיותר אדירים' וחזקי' כי הן התהומות שעליהן אמר קפאו תהומות נתלחלחו מקפיאתם אך לא \nלכסותן להיותן מים תחתוני' אך המצריים עצמן צללו באותן המצולות ים כעופרת במים \nאדירי' כנ\"ל:\nמי כמוכה וכו' הנה בראותינו כמה ניסים מהופכים עשה ה' זה בתוך זה עשה הקב\"ה בים סוף \nכו' ראוי שיכיר גדולתו ולהללו מי כמוכה באלים וכו' יען כי אתה נורא ע\"י כמה מיני \nתהלות משונות זו מזו כנ\"ל ואמנם גדולה מכל התהלות הנ\"ל הן כי )אתר( אחר כל הנז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היית עושה פלא אחד לבדו שקול ככולן אשר הוא לבדו מפליא לעשות כי הוא הפכיי אל כל \nהנ\"ל הלא הוא נטית וכו' כי כל מה שעשית הי' מורה שנאתך העצומה לאין קץ עמהם ועתה \nאחר שנפלו בעמקי תהום במים אדירים לא הנחתם שם אבל מכל אותו העומק הנפלא חזרת \nלהעלותם ופלטן הים ליבשה על שפת הים וצוית לשר העפר שיבלעם וזכו לקבורה וזה יורה \nגודל אמיתות משפטיך ודיניך כי אפי' מצוה א' שהודו באונס בעל כרחם ואמר ה' הצדיק זכו \nלקבורה כמשז\"ל והרי כי אין הקב\"ה מקפח שכר כל בריה ואפי' שלא לשמה ובאונס והוא אויב \nגמור וז\"ש טושה פלא ולא פלאות ונחזור למעלה מי יש כמוכה בכל החזקי' שפעל חוזק \nוחולשה דין ורחמים ביחד בשני הפכים. גם אחרת מי כמוכה היותך חזק ואדיר עם היותך \nמתנהג בקודש בתכלית הקדושה למעלה וישלחך וגבורת הנהגתך למטה עד עמקי תהום, או ירצה \nכנודע כיג' שמות הם אל אלים ה' דבר ויקרא ארץ ואל חסד ואלקי' דין רחמים מכריע וכלול \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "משתיהן בסוד ב\"ד של שלשה ולכן מי יש כמוכה ה' שאתה פועל דין ורחמים משא\"כ בכל שמות \nהאלקות שהן אל אלי\"ם שכל אחד מהם הוא או דין גמור או חסד גמור ואחר ענין קריעת ים \nסוף נחית וכו' גאלת בקריעת ים סוף זביציאת מצרים ואח\"כ הנחותם והנהגתם במדבר ארבעים \nשנה לא בצדקתם כי עשר נסיונות ניסו אותך כי אם בחסדך לבד ולא בזכותם ואחר מ' שנה \nשהלכו במדבר בנחת רב ובמנוחה רבה כמ\"ש נחית אעפ\"י שהכעיסוך אח\"כ לא נהלת אותם עצמן \nכי הם נפלו במדבר אמנם נהלת את בניהם אל נוה קדשיך בארץ כנען בעזך ובניסי' קדושי' \nשעשית להם, או ירצה נחית מן הים עד הר סיני ואח\"כ נתת להם עוז תורתיך כנודע על ה' \nעוז לעמו ית' ובאותו עז של התורה והליכה שהכנסתם אל נוה קדשך:\nויסע משה את ישראל מים סוף נתבאר בספר הזוהר כי הסיען בעל כרח' לפי שהיו מתאוי' \nלחזות בנועם ה' הנראה אליהם שם כמ\"ש זה אלי זאנוהו ובזה נתרץ למה לא נאמר כאן כבשאר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המסעות ויסעו מים סוף אלא ויסע משה וכו' גם יתורץ כי כבר נודע כי בי\"ס היו ומשם \nנסעו אך הכוונה ויסע משה וכו' ולמה הוצרך לזה הלא היא מסיבת מה שראו בי\"ס והוצרך \nתחבולות א' הלא הוא שהשכינה נעתקה מן הים והלכה אל המדבר באופן שיסתכלו ישראל וילכו \nשם וז\"ש במדבר שור מלשון לא תשורנו עין רואי. ואמנם השכינה חזרה למרום כי כבר עשתה \nאת הצורך וכאשר הלכו בני ישראל אל המדבר לא מצאו את השכינה הנקרא מים כענין אותי \nעזבו מקור מים חיים ואירע להם כנזכר בס' הזוהר בענין פטירת האדם כי אין הנשמה \nמתרצית לצאת מן הגוף עד שנגלית השכינה כמ\"ש תוסף רוח' יגועון וכמ\"ש על כי לא יראני \nהאדם וחי. ועי\"כ הנשמה יוצאת קראתה ואז מתעלמת ממנו ומלאכי הדין אוחזין בו ומוליכין \nאותו לדין וסיבת הנ\"ל כי במצרים היו ריקים מכל המצות כמ\"ש ואת עירום ועריה ואף גם \nמצות מילה היו מוהלין ולא פורעין ונודע שמל ולא פרע כאלו לא מל ולכן היה עדיין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כלולין בג' קליפות הכלולות בענין הערוה הלא הם כריתות עור הערלה ופריעת העור הדק \nומציצת הדם הטמא אשר בהם כי לכן אמרו ז\"ל על המוהל ואינו מוצץ שמעבירין אותו ונתבאר \nאצלינו כי אלו הג' הם כנגד האילן שנאמר בו שלש שנים יהיה לכם ערלים. וז\"ש וילכו ג' \nימים ולא מצאו מים כי לסבת אותן ג' ערלות לא מצאו מימי השכינה והנה גם לזה רמזו \nרז\"ל דורשי רשומות באומרם מכאן תיקן להם משה לישראל שיהיו קורין בתורה שני וחמישי \nושני כי אין מים אלא תורה והתורה כולה הם שמותיו של הקב\"ה הנקרא מקור מים חיים גם \nלסיבה זו לא חנו חניה גמורה כי אם ביאה בעלמא בלי מנוחה וז\"ש ויבואו מרתה לרמוז כי \nעזבו מקור מים חיים את ה' ועדיין היו דבוקים במים הרעים והמרים ההפכיים הנקראי' מי \nסוטה:\nויצעק וכו' כראות משה שאף גם שיצאו מן הים בשירה וחיבה רבה וראה העלם השכינה מהם \nוגם מים כפשטן אין להם וגם בבוא' למרה היה מים מרים ידע כי איזה עון הי' בידם ואין \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זה מקרה רק מאת ה' והראיה לזה כנ\"ל לעיל בפסוק טל כן קרא שמה מרה ירצה כי אלו \nמבריאות העולם היו שם המים מרים גם שם המקום יהיה נקרא מרה מן בריאת העולם ואמנם לא \nנקרא שמה מרה עד אז וזה יורה כי לא משה עצמו הוא הקורא אותה מרה בראותו כי לא יכלו \nישראל לשתות מים משם להיותן מרים לא לסיבת המים עצמן וז\"ש ולא יכלו לשתות וכו' וע\"כ \nלסיבה שלא יכלו ע\"כ קרא שמה מרה. אז נתעצב אל לבו ויצעק אל ה' לאמר לו מה היה זה \nלהם שהבאת אותם אל המקום הרע הזה אז ויורהו ה' וכו' השיבו השי\"ת כי בדין היה הדבר \nיען נמולו ולא פרעו כנ\"ל ולא די עון חסרון המילה בעצמה אלא כי בחסרונה גרם להם \nשאינם יכולין כלל ללמוד התורה כנודע ממ\"ש בזוהר פ' אחרי מות על הלל ושמאי שלא רצו \nללמוד תורה להאיקלוס הגר עד שימול כמ\"ש מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל גוי \nוכו' ירצה כל לרבות לאונקלוס הגר שבא להתגייר ממש ומכ\"ש לגוי עצמו גם לא די בשיעלים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מהם החוקים שאין להם טעם כדי שלא יהרהר אחריהם אלא אף המשפטים שדעתו של אדם סובלן \nאסור ללמדן עד שימולו ולכן לא אמר וחוקים משפטים בל ידעום משא\"כ בישראל כי חוקיו \nומשפטיו מגיד להם. וז\"ש כאן ויורהו ה' עץ ומהראוי שיאמר כאן ויראהו ואמרו יורהו \nמלשון לימוד מלשון ולא שמעתי לקול מורי לרמוז אל שני הדברים הקשורים ביחד שהן המילה \nולימוד התורה כי כל א' משניהן נקרא עץ כי המילה נקראת עץ חיים אשר בתוך הגן כי על \nידה נקרא האדם צדיק ונקרא איש חי כענין בניהו בן יהוידע בן איש חי גם התורה נאמר בה \nעץ חיים היא למחזיקי' בה ונמצא כי במרה פרעו את המילה וגם ניתן להם שבת ולימוד \nהמשפטים כמ\"ש בספר הזוהר גם רז\"ל אמרו שבת ודינין במרה אפקוד. ובזה יתורץ ג\"כ כי \nכפי משרז\"ל שזה העץ היו הרדפוני ולענה כי מיתק מר במר א\"כ היה מהראוי שהכתוב יזכיר \nעניינו בפירוש ויורהו ה' עץ מר ואמנם אמר עץ סתם לרמוז אל הנז\"ל שהם התורה והמצות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מילה כי שם במרה נצטוו ואמר וישלך אל המים והל\"ל בתוך המים אך הכוונה וישלך העץ \nלסיבת המים המרים הם הקליפות כנ\"ל ונתגרשו משם. ואחר שנתגרש משם אותו כח הטומאה \nאח\"כ שם באותו המקום שהיתה הקליפה נתקדש ושם לו חוק היא המילה במ\"ש וחוק בשאירו שם \nוכן ויעמידה ליעקב לחוק ומשפט הם המשפטים כנ\"ל שבת ודינין במרה אפקוד והנה לא זכו \nלשני ההטבות הנ\"ל עד אשר הביאם שם במרה וניסה אות' ע\"י המים המרים וז\"ש שם שם וכו' \nוזה הי' אחר אשר ושם נסהו. או ירצה ע\"ד מחצתי ואני ארפא כי שם במרה מחצם בחוק ומשפט \nולא שלא כדין ושם עצמו ניסהו שהוא הרפואה וז\"ש ושם ניסהו לשון הרמת ראש כמו ואל \nעמים ארים ניסי או ירצה להפך כי שם במרה שם לו חק ומשפט שתי המעלות הנז' אשר לסיבתם \nנתמתקו המים עם היות כי שם ניסהו בתחלה והוליכן ג' ימים בלי מים כלל ואח\"כ מצאו מים \nמרים והיתה להם צרה כפולה לאין קץ:\nויאמר וכו' להורות כי לא במקרה היה להם כל זה אלא לסיבת עון הנ\"ל שהיו ריקנים מתורה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ומצות ומן המילה ולכן ויאמר אם שמוע וכו' כי אני ה' רופאיך ומזה תדין כי המכה שבאה \nלהם מצרת צמא ומצרת מים המרים היתה לסיבת כי לא שמעו בקולו כמו שיתבאר. והנה היו \nישראל יכולין להתנצל ולאמר מי יוכל לעבוד את האלקי' האדירים האלה והשאור שבעיסה \nמעכב לזה הודיע' כי אם יתנו לבם לשמוע שמיעה אחת מובטח אתה שתשמע ותרבה שמיעות רבות \nוז\"ש אם שמוע תשמע כי הבא ליטהר מסייעין אותו, עוד אחרת כי בתחלה תשמע לקול ה' היא \nלימוד התורה ומשם תזכה גם אל והישר בעיניו תעשה שהוא קיום המצות כמ\"ש גדול התלמוד \nשמביא לידי מעשה ויען כי המטשה נחלק לשני בחינות לכן התחיל בקלי' ואמר כי מזה תזכה \nאל והאזנת למצותיו שהם המצות שיש להם טעם ומשם תעלה עוד ושמרת כל חוקיו הם אותן \nשאין להם טעם כלל ולכן בחלק מצותיו לא אמר כל מצותיו כי כיון שיש להם טעם ודאי \nשתקיי' כולן. אבל החוקים אפשר כי הגם שיקיימם עכ\"ז איזה חוק פרטי מהן שאין הדעת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "סובלו כלל כמו פרה אדומה שמטמאה את הטהורים ומטהרת את הטמאה אפשר שלא ישמרהו לזה \nהוסיף מלת כל ואמר ושמרת כל חוקיו וכפי זה מש\"כ אם אינו נמשך עד כל המחלה רק התנאי \nהיא עד אם שמוע בלבד ומן תשמע ואילך הוא השכר, ויאמר התנאי הוא אם שמוע וכאשר תקיים \nזה התנאי הנה השכר הוא כי מאז תזכה שתשמע וכו' וגם והאזנת וכו' וגם ושמרת וכו' וכפי \nזה אומרו כל המחלה אינו שכר קיום התנאי רק ראיה ומופת אל הנזכר כי הנה כמו שבידו \nלשנות הטבע בענין המחלה של הגוף לרפאתה כך יכול אני לשנות טבע יצרך הרע לטובה \nושתשמע וכו' והאזנת וכו' ושמרת וכו' כי גם שמסרתי הבחיר' בידך הנה זה הוא בתחילת \nההנהגה אבל אחר שנתת אל לבך לבחור בטוב ולמאוס ברע אז משם ואילך הבא ליעהר מסייעין \nאותו והנה נתבאר יסוד גדול בענין הבחירה, ונחזור לענין הפסוק כי הנה ענין מופת \nהמחלה כבר ראית אותה בעיניך בענין מי מרה כי הנה אז המחלה והמכה הראשונה אשר שמתי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "במצרי' היתם הדם והיא שקולה ככולן להיותה ראשונה כנודע כי התחלת הדבר היא ככל הדבר \nוז\"ש כל המחלה כי מחלה א' היא ונקרא כל להיותה ראשונה כי המים נהפכו לדם וכן אירע \nבמרה נתמררו וכל שותיהם היו בפיהם למרה ולכל בני ישראל נמתקו המים כדמיון מכת הדם \nבמצרים כי לכל שותיה' היה דם ולישראל היה מים מתוקים ומזה תדין כי כל המחלה אשר \nשמתי במצרים לא אשים עליך כי כן ראיתי במופת במרה כי אירע כך והיה מים מרים וימתקו \nהמים לך לבדך ורפאתי לך לכם המים וז\"ש כי אני ה' רופאיך במרה ומזה תקיש לשאר המחלות \nגופניות ואחר שהקשת ולמדת לכל המחלות הגופניות תעלה עוד להקיש כי גם המחלות הנפשיות \nבידי לרופאם כנז\"ל. כי לכן הביאותיך למרה להראותך נסיון המים ורפאתי' ומזה תבין כי \nאם שמוע גם תשמע וכו' והאזנת וכו' ובזה יתבאר מה שייכות יש במ\"ש כל המחלה וכו' עם \nמ\"ש ויאמר אם שמוע וכו':\n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת יתרו:\nוישמע יתרו וכו'. נבאר הפרשה כפי האומר יתרו קודם מתן תורה בא. והענין כי מקודם אשר \nנתן את צפורה למשה כבר כפר בע\"ז והאמין באלקים וחזר להיות גר תושב מקיים ז' מצות \nבני נח כשאר חסידי אומות העולם כי עדיין לא נתנה התורה כנ\"ל להיותו גר צדק גמור כגר \nכאזרח מבני ישראל וגם כי עדיין לא נבחר ישראל לעם נחלתו בפרטות עד מתן תורה כמ\"ש שם \nוהיית' לי סגולה מכל העמים וגם לכן לא בא להתקרב עמהם עד אז כל אשר יהיה צדיק יבחר \nבו ה' הן יהיה ארמי או פרסי או מכל הלשונות הגוים ולכן ישב לו בדד במדין מחזיק \nבאמונתו גר ותושב וז\"א כהן מדין וכו' כי בתחלה היה כהן מדין ואח\"כ התרחק מן הע\"ז \nוחזר להתדבק באמונת משה מעת שהיה חותן משה, וכאשר שמע יציאת מצרים וכל אותן עשר \nמכות שהביא על המצרים לא עלה בדעתו כי נבחרו מאז להיות לו לעם סגולה כי מעולם לא \nנשמע ענין זה ואמנם הענין היה כי אלקים שופט בריותיו מעשה ידיו כולם שווין אצלו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכראותו איזה אומה נרדפת מן חברתה עושה משפט ודין אמת וכאשר מצינו על שלשה פשעי \nמואב וכו' על שרפו עצמות מלך אדום לשיד ואפי' על יחיד מצינו בסדום הכצעקתה של הנערה \nההיא שנתנה פת לעני ומשחוה בדבש והעמידוה לפני הצרטין כנזכר בפרקי רבי אליטזר וכל \nאומת סדום בכללה נענשה ונחתם דינה על עון הנערה ההיא, וכמו כן בהיות אומת ישראל \nמשועבדיך בפרך תחת אומת מצרים עשה בהם שפטים והציל עשוק מיד עושק ובפרט כי העיזו \nפניהם כנגדו ית' כמ\"ש לא ידעתי את ה' וכו' ורצה להודיע שמו בעולם וכמ\"ש נודע ה' \nמשפט עשה להציל את ישראל שלא חטאו מיד מצרים ע\"ד מ\"ש אל תאמר בלבבך בהדוף וכו' \nבצדקתי הביאני ה' וכו' אמנה אין הטעם לפי שרצה לבחור בישראל לעם נחלה כנ\"ל וע\"כ לא \nחשש להתדבק עמהם כנ\"ל והנה אם גם ישראל היו משתעבדים במצרים על לא חמס בכפיהם היה \nמתנק' מהם הכלל העולה כי כל ע' אומות בריותיו הם ולאיזה אומה שתהיה צדקת ונעלבת \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ונרדפת מחברתה יצילנה מידה. אמנם כאשר שמע היטב הדבר בפרטות את כל אשר עשה אלקים \nוכו' הבין כי הטעם היא להיות ישראל עמו וז\"ש ולישראל עמו ואל תאמר כי אין הטעם רק \nלהיותו נקרא אלקים שופט ועושה משפט בבריותיו בהשואה אחת כנז\"ל כי הרי ראינו כי \n", "en": ""}]}
