{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "43", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 43", "hebrewTitle": "קטע 43", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/43/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/43/", "segments": [{"index": 1, "he": "מעות ומערבין הכל ולוקחין בהם תמידין אבל כאן זה מביא זהב וזה מביא תכלת וזה עצי \nשיטי' וכו' וכמו שהן נשארין במלאכת המשכן בלתי תערובו' והטעם לפי שנדבת המשכן \nוהאדנים היה לשישרנ הקב\"ה שכינתו בתוכם ורצה השי\"ת לנסות את אשר יש בלב כל אחד מהה \nהיש לו רצון טוב ואהבה יתירה יותר מחבירו ולכן הניחם בבחירתם כפי נדבת לבם ולא עוד \nאלא שהלואי שיתנו ברצונם הפשוט ויתרצה לשכון בתוכם והניח כל נדבת אחד מהם לבדה \nלשיהיו לו זכרון במעשה המשכן כפי מה שנתן ואם יהיה איזה עני ולא יתן רק דבר מועט \nכבר גלוי לפניו ית' כי נדבת לבו יתירה על העשיר אלא שאין ידו משגת ולכן אין ממשכנין \nעל נדבה זו כמו על הצדקות והקדשות והתמידין ע\"י השקלים כנודע ואמנם נדבת השקלים הוא \nלכפר על הנפשות וכל הנפשות לו הנה קטן וגדול שם הוא וכולן שוין במדרגתן וצריכין \nכפרה שוה זה כזה ע\"כ העשיר לא ירבה וכו' כי בנפשות לא שייך עשיר ועני וז\"ש לכפר על \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נפשותיכם וגם לסיבה זו ממשכנין עליהן כי לא יחפוץ בהשחתת הנפש ההיא ולא ידח ממנו \nנידח וזכין לאדם בע\"כ בענין הנפש אך לא בענין ממון כנודע. ובזה נבא אל הביאור אם \nענין הזכרת ג' פעמים תרומה אם ענין כמה שינויי לשונות הוזכרו בהם. והענין כי גם \nלסיבת הנ\"ל רצה השי\"ת לבל תהיו נדבה זו כדרך נדבות הקהל שקם השליח ציבור עה הגבאים \nבהיות הכל נקהלים יחד ומפרטי' נדבותם או לפחות להיות גבאים מחזרים מבית לבית לגבות \nנדבותם עי\"כ אולי איזה מהם לא היה בלבו ליתן מאומה ועכשיו יתן מפני הבוש' של הקהל \nוהגבאי' או לפחות המה בדעתו ליתן דבר מועט ועי\"כ יוסיף הרבה ולא בחר ה' באלה כנ\"ל \nולכן ציוה כי כל יחיד ויחיד בהיותו בביתו שאז אין לו ממי' יתבייש שם יקחו הם מעצמן \nויפרישו התרומה אשר בדעתם ורצונם ליתן לשם שמים ולא מפני הכבוד. וז\"ש ויקחו לי לשמי \nוגם אמר ויקחו שלא לנוכח וביאר הסיבה והוא כי עי\"כ נמצא בהיות כן הדבר נמצא כי אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כאשר תקבלו אתם הגבאים את הנדבה הנה תהיו מאת כל איש וכו' כי אין איש אלא צדיק \nכנודע והוא אותו אשר יתננה בעבור אשר ידבנו לבו ברצונו לא בהכרח מפני הבושה ומאת \nאלו הנ\"ל תקחו אתם הגבאים את תרומתי הנ\"ל הנפרשת לשמי כי הנתינה מפני כבושה אינה \nתרומתי לי לשמי וז\"ש תרומתי גם ירמוז כי הנודב שלא לשמה אין פיו ולבו שווין נודב \nוהלב אינו רוצה בכך אבל זה ידבנו לבו ממש עוד אחרת כי האחר שלו שתי לבבות הא' ליתן \nוהא' שלא ליתן אבל זה שתי לבבותיו נעשין אחד לתת וז\"ש לבו ולא אמר לבבו ובזה יובן \nמה שהוצרך להקדים דבר אל בני ישראל והענין אל תדבר אל הגבאים כנ\"ל רק אל בני ישראל \nכי כל אחד מהם יקחו לי תרומה בהיותו בביתו כי עי\"כ יוכר היות הנדבה לי לשמי כנ\"ל גם \nבאומרו לי יורה אל הנ\"ל והוא כי נדבת של השקלים היא להם לכפר על נפשות' אך זו היא \nלי לשאשכון בתוכם וע\"כ צריך שיהי' בנדבת הלב כנ\"ל:\nואם נפרש קרוב אל הדרך והוא זה דבר אל בני ישראל וכו' כלומר אל תלכו אתה ואהרן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואלעזר ואתמר והנשיאי' מבית לבית לשאול תרומה מאתם כי עי\"כ יתביישו מכם ולא תהיו \nתרומת' נדבת לבם כנ\"ל אבל דבר אתה אל בני ישראל שהם בעצמם ימנו גבאים אחרים שאינם \nממדרגתכם. והם יקחו מהם התרומה ועי\"כ יהיו נדבת לבם כי כיון שאין הגבאי' גדולי הערך \nלא יתביישו מהם. והנה כפי הדרך הנ\"ל יש טעם מפסיק בויקחו לי תרומה ומ\"ש מאת וכו' \nדבוק עם סופו מאת כל. איש וכו' תקחו וכו' אבל כפי זה הדרך דבוק עם תחלת הפסוק ויקחו \nלי הגבאים תרומה מאת כל איש וכו' ואחר אשר גבו אותם הגבאים תקחו את התרומה אתם משה \nואהרן ואלעזר ואיתמר את תרומתי מיד הגבאים הנ\"ל כנודע אלה פקודי וכו' על פי משה \nואהרן וכו' ביד אתמר וכו' כי הם הגזברים האמיתיים וכאשר הגבאים ובאים ליתנה ביד משה \nנקרא תרומתי כי כבר יצאתה מיד הבעלים ונכנסה ליד הגבאים:\nוזאת התרומה וכו' זאת למעוטי תרומת השקלים ירצה זאת התרומה של המשכן היא אשר תקחוה \nאתם מאת בני ישראל אחר אשר כבר לקחוה והפרישוה בביתם וכבר נקראת תרומה בהיותה אתם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בביתם וז\"ש מאתם משא\"כ בתרומת השקלים אשר לא יפרישוה בביתם כפי נדבת לבם אבל יתנוה \nלכם בעל כרחם שלא בדרך נדבה באופן שאחר אשר תגיע לידכם אז נקראת תרומה. עוד אחרת כי \nזאת התרומה אשר תהיו בנדבה ואחר שירצו ליתנה תקחוה ותקבלוה מידם ומאתם משא\"כ בנדבת \nשקלים שהם חייבים להביאה אליכם בהכרח ולכן תראה כי בתרומה זו לא נזכר רק לשון לקיחה \nושם לשון נתינה והבאה כמ\"ש ונתנו איש כופר נפשו זה יתנו ולא אמר תקחו, עוד אחרת כי \nהשקלים יצטרכו לתת מחצית השקל בכסף בעין כי היא לקנות התמידין אבל זאת תרומת המשכן \nאינם צריכין ליתן מעות ואח\"כ תקנו אותם הדברים הצריכים למלאכת המשכן אמנם יתנו בין \nזהב בין כסף בין נחושת בין תכלת וכו'. עוד אחרת ירמוז והיא כי נדבות השקלים שהוא \nלקנות תמידין ומוספין וקרבנו' ציבור לא יבואו דרך נדבה כי העשיר לא ירבה להיות לו \nחלק רב בקרבנות חובת הציבור כנ\"ל ואם עכשיו בכלל תרומת המשכן הנגבית עתה יביאו אלים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וכבשים אל תניחום לצורך קרבנות הציבור אבל מה שתקבלו עכשיו אינו רק י\"ג דברים אלו \nשמהן עשיית המשכן אבל אם יבואו פרים וכבשים מעכשיו לא תניחום לצורך הקרבנות של חובה \nואל תקבלום עתה מידם כלל שאר התרומה כמ\"ש העשיר לא ירבה כי בקרבנות הציבור צריך שיד \nכולן תהי' שוה כמ\"ש לכפר על נפשותיכם כנ\"ל:\nועשו לי וכו' ביאר הטעם שזכרנו כי למה תרומה זו נשתנית מתרומת השקלים הטעם הוא כי \nהתרומה הזאת היתה לשיעשו לי מקדש וכו' ולא כאחרת שהיא לכפר על נפשותיכם כנ\"ל ואגב \nארחי' רמז ענין בכל דרכיך דעהו כי בכל הענינים צריך שיהי' לשמה אם הלקיחה ויקחו לי \nאם אח\"כ ענין העשיה ועשו לי, ומהראוי יאמר ושכנתי בתוכו אבל ירמוז אל מה שאמר בפרשת \nבהעלותך כי ב' דגלים הי' מלפניו וב' דגלים מאחריו והוא באמצעם כמ\"ש ונסע אוהל מועד \nבתוך המחנות ויהי' שיעור הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי ונודע כי במקדש הנ\"ל ישכון \nואח\"כ אמר וביאר מקום מעמד המקדש הנ\"ל שיהי' בתוכה של ד' מחנות ישראל כנזכר וסרס \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המקקא ועשו לי מקדש בתוכם ושכנתי:\nככל אשר וכו' הרגיש מ\"ש שלמה המלך ע\"ה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' לז\"א הנה \nהמקדש הזה ככל אשר אני מראה אותך שיהי' כתבנית המשכן העליון השמימי וכיוון שרומז \nאליו בכל פרטיו כראוי הוא שאשכון בו כנודע כי כל המצות כגון סוכה שופר ולולב וכיוצא \nאינו רק דמיון אל העליונים הרוחנים ושיעור הכתוב ועשו לי מקדש ככל אשר וכו' ואלו \nמלת ככל נקשרת עם סוף הפסוק הל\"ל ככל וכו' כן תעשו בלתי וא\"ו במלת וכן ולא די \nשהמשכן עצמו כתבנית העליון כי אפילו כל כניו של התחתון כתבנית כלי המשכן העליון \nוז\"ש ואת כל כליו וכו', ונודע ממ\"ש הכתוב והשימותי את מקדשיכם אעפ\"י שהן שוממין \nבקדושתן עומדין ולכן קרא את התחתון מקדש כי קדושתו קיימת ולא משכן כי איננו עתיד \nלשכון תמיד בתוכו כי עתיד ליחרב אבל העליון נקרא משכן גמור כי איננו נחרב כמו \nהתחתון ותמיד שוכן בתוכו, ויען בתחילה לא הזכיר רק עשיית המקדש כמ\"ש ועשו לי מקדש \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ואח\"כ בענין התבנית זכר גם ענין כל כליו לזה חזר ואמר וכן תעשו בוא\"ו יתירה להוסיף \nעשיית גם הכלים תבנית הכלים העליונים כדוגמת צווי ועשו לי מקדש כדוגמת משכן העליון:\nאו ירצה כי הרגיש איך אתה מצווה אותנו לעשות המשכן וכליו התחתונים ככל פרטי תבנית \nהעליונים וזה אי אפשר כמו שמצינו שנתקשה אח\"כ משה בענין מעשה המנורה לז\"א וכן תעשו \nלשון הבטחה שאני מבטיחכם כי כמו שצויתי לכם ענין עשייתו וכן תעשו ויהי' כח בידכם \nלעשותו ובזה יתורץ כפל וכן תעשו וגם ענין וא\"ו יתירה של וכן:\nאו ירצה ועשו וכו' ככל וכו' כי ס\"ת מקדש ושכנתי בתוכם ס\"ת שמ\"י והענין הרגיש כי \nהשמי' שמי' לה' וכו' ואיך אניח השמים וארד לשכון בתחתונים לזה הודיע סוד נפלא גדול \nכי השי\"ת וכחותיו הם כשלהבת קשורה בגחלת והוא ועצמותו הוא בשמים וכוחו בארץ והם סוד \nברוך הוא וברוך שמו וסוד ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד וענינם כדמיון השמש ואורו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הנמשך ממנו שאין בהה פירוד ועכ\"ז ניתן השמש במרומים ואורו בארץ )חסר כאן וחבל על \nדאבדין ולא משתכחין( סממני הקטורת ולכן הי' מספרם כמנין אחד כנ\"ל כענין ישראל הנקקא \nגוי אחד ולכן אשר תקחו מאתם ולא מאת הערב רב שהן מעורבין ואין בהם אחדות ואם תדקדק \nתראה כי ישראל נקרא אחד כי כן הדבר כי אביהם הזקן הוא אחד ובניו מן רחל ולאה \nהגבירות הם ח' מן אחד ובניו מן השפחות הם ד' מן אחד הרי כי בני ישראל הבנים עם האב \nבמספרו וכסדר האותיות והמשכן נקרא אחד כמ\"ש ויהי המשכן אחד כי י\"ג דברים נכללו בו \nוהקבה\"ו השוכן בתוכם נקרא אחד כמ\"ש ה' אלקינו ה' אחד כי גם הוא נקרא שם הויה ובו \nי\"ב צרופים ועם הכולל הרי אחד ולרמוז דבר זה יותר על נכון התחיל מספר הי\"ג דברים \nבזהב ולא באבני שוהם עם שהם יותר יקרים וחשובים לרמוז כי הנה המשכן הי' לכפר על עגל \nהזהב המורכב משנים שור וחמור כמ\"ש אלה אלהיך ישראל ולא אמרו זה אלהיך זלכן יבא הזהב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ראשון א' של אחד שבאלו הי\"ג תרומות ויהי' עם שאר המינין כמנין אחד לכפר על הפירוד \nהנ\"ל הנעשה ע\"י זהב העגל:\nועשו לי וכו' ישראל שלא עשו העגל להיות להם למנהיג אשר ילך לפניהם יעשו לי מקדש \nושכנתי בתוכם להנהיג' ללכת עמהם משא\"כ הערב רב שעשו העגל מנהיגם לכן לא יעשו לי \nמקדש לשכנו בתוכם להנהיגם ובזה כמה מעלות טובות למקום עליכם הא' כי הם עשו העגל \nואתה עושין המשכן לי שאשכון אני בתוככם ולא העגל והב' כי העגל טמא ושלכם נקרא מקדש \nבתכלית הקדושה הג' כי הם עשו העגל לשילך עמהם דרך הליכה אבל אני ושכנתי בתוכם דירת \nקבע ולא דרך הליכה הד' כי הם בקשוהו שילך לפניהם ולא בתוכם ואני אשכון בתוכם לשתהי' \nהשגחתי עליכם בתכלית ע\"ד שבארנו בדרך הראשון כמ\"ש נוסע אוהל מועד בתוך המחנות גם \nירמוז כי אל תחשוב שהמקדש הזה שאשכון בו אניחו מחוץ למחנה ע\"ד שנאמר ומשה יקח את \nהאוהל ונטה לו מחוץ למחנה שהיא בית מדרשו של משה אמנם מקדש הנ\"ל אניחוהו בתוכם תוך \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "המחנה להורות שמחלתי לכם עון העגל כרצונו הפשוט:\nונפרש פ' זו ע\"ד רמז כאשר פרשוהו בספר הזוהר על מצות התפילין וכפי הדרך ההוא נבאר \nהמשך הפרשה לידע אצל חכמי האמת היות ג' בחינות במצות התפילין הא' העליונה תפלה של \nראש והשנית תפלה של יד והשלישי הקשר של ראש הנקרא אחוריים כמ\"ש ז\"ל וראית את אחורי \nמלמד שהראהו קשר של ראש המונח על העורף באחורי המוח שבראש אלו תפלה שבראש מצד פני \nהמוח ותפילין של ראש ושל יד הם כנגד ב' מקדשים ראשון ושני שבשניהן השרה שכינתו על \nישראל וכן שני התפילין הנ\"ל נקראים מקדש כנודע כי הציצית נקרא מצוה והתפילין נקראים \nקדושה ומקומם בשני המלכים אשר באדם והם המוח והלב ובהן כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם \nה' נקרא עליך ואר\"א הגדול אלו תפילין שבראש כי בהם שורה שמו ית' כמו בבית המקדש אבל \nקשר של תפילין הם קדושה קלה הנקרא אחורי ולא פני כנ\"ל כי לכן אין שס שום פרשיות רק \nעור לבד בצורת דל\"ת דלה ועניה בלתי תורה כי אין עני אלא מן התורה והוא כדמיון המשכן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שבמדבר אוהל עראי ואינו כ\"כ מקודש כמו המקדש וכנגד ג' אלו נזכר ג' תרומות והתחיל \nבתפילה של ראש היותר קדושה והיותר נעלמת ועליה אמר ויקחו לי תרומה בלשון נעלם שלא \nבנוכח כמ\"ש ויקחו ולא אמר קחו או תקחו גם לכן אמר בהם לי לשמי בסוד מ\"ש ר\"א כי שם \nה' נקרא עליך אלו תפילין שבראש הנקראי' שמו ית' כנזכר בס' הזוהר כי ד' פרשיותיו \nכנגד ד' אותיות שמו ית' ונקראת תרומה להיות מקומה במוח ברום הראש של האדם המלך הרם \nוהעליון מן ג' המלכים הנקראים מ\"לך מו\"ח ל\"ב כב\"ד כנודע ותפלה של יד כנגד הלב המלך \nהשני הנקרא גם הוא רם ותרומה בערך הכבד מלך השלישי ולפי שיש בו ג\"כ קשר קטן בצורת \nיו\"ד נכלל עמו ואמר תרומתי תרומה ויו\"ד ועליה אמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו כי היא \nבמקום הלב ושם תקחו את תרומתי התפלה של י\"ד קשר הנקרא יו\"ד כנ\"ל ויען אינו נעלם \nבמחשבה כמו הראשון נאמר בו תקחו לנוכח וכנגד הקשר עליון של ראש הנקרא אחוריים וזכה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "משה לראותם כנזכר אמר בה וזאת מורה באצבע כי יש כח לראותה משא\"כ בתפלת יד וראש \nשעליהן נאמר פני לא יראו וגם לסיבה זו אמר בה תקחו לנוכח ויען היא ג\"כ בראש האדה \nנקרא גם היא תרומה וז\"ש וזאת התרומה וכו' והנה נודע כי צורת הקשר הזה הוא ד' והטעם \nהיא לרמוז כישואפת קדושה מן ד' פרשיו' תפלה של ראש והיא כדמיונם ואמנם גם הוא \nמצוייר בציור מ\"ם סתומה בד' בליטות הרצועה לד' רוחות הקשר כעין ם סתומה ו\"ש מאת\"ם \nמאת ם' סתומה וזולת זה כי אותיות דמ\"ת מתחלפות כי הד' היא ד' אחדים והמ' ד' עשרו' \nוה\"ת ד' מאות והכל רומז אל היותה דומה לד' פרשיות התפילין כנ\"ל ונבאר איך התפילין \nוהמקדש שווין בעניינם להיותם דומין אל המרכבה העליונה של שכינתו ית' וזה כי המרכבה \nהנ\"ל היא ד' חיות הקודש בד' רוחות כסא הכבוד ויש להם ד' מחנות שכינה ושם מושב הכסא \nוכל חיה מהן כלולה מן ג' פנים פני אריה שור ונשר כי פני אדם הוא כללות כולן כמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ודמות פניהן פני אדם כנודע וכל הד' חיות הנחלקות לי\"ב פנים כנ\"ל כלולות ונעשו' חיה \nאחת כנודע ממש\"ה היא החי' אשר ראיתי וכו' וכנגד זה הם גלגל השנה אשר בו ד' ריבועים \nוכל ריבוט כולל ג' מזלות עא\"ק שבג' תמ\"ד סע\"ד וכולם כלולין בגלגל אחד וכנגדן ד' \nתקופות השנה כל תקופה מג' חדשים וכולם נקראי' שנה אחת וכנגדן ד' יסודות כל יסוד \nכולל ג' מזלות הנז' טא\"ק אש וכו' וכולם עולם אחד וכנגדן ד' דגלים כל דגל ג' שבטי' \nואוהל מועד שרוי באמצעם וכנגדו ד' פרשיות התפילין וי\"ב תפירות ג' לכל רוח וכולן מן \nעיר אחד שלם הנקראי' מעברתא הנחלק לד' בתים ואם נחלקו פסולי' נמצא כי התפילין באמצע \nי\"ב התפירו' כדמיון ונסע אוהל מועד בתוך המחנו' והנה התפלה י\"ב תפירותיה הם י\"ג \nכמנין אחד וכנגדן י\"ג מינים בתרומו' המשכן וכסף וכו' כנ\"ל ונבוא אל ביאור הכתובים \nועשו לי מקדש וכו' זו תפלה של ראש הנחלקת לד' בתים כדמיון ד' רוחות העולם כעין ם' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "סתומה וז\"ש ושכנתי בתוכם בתוך ם' גם הם תוך י\"ב ספירות בד' רוחות כעין ם סתומה ג\"כ \nוז\"ש ושכנתי בתוכם בתוך ם' כנ\"ל גם מקדש הה ד' פרשיותיה שהראשונה הכוללת כולן כנודע \nהיא פרשת קדש וכו' ועל שמה נקראין ארבעתן מקדש גם מקדש בגימטריא דמ\"ת כי הם ד' \nפרשיות בבחינות אחדים ד' ובבחינת עשרות מ' ובבחי' המאות ת' הרי דמ\"ת ולפי שתפלה של \nראש במוח הראש מקום העלם המחשבה שעליהן נאמר ופני לא יראו כנ\"ל שעומדי' במצח הנק' \nפנים לזה לא הוזכר בהן מראה רק ושכנתי בתוכם בהעלם ולא בגילוי אח\"כ הזכיר ענין הקשר \nשלה הנקרא צורת ד' ונקרא אחוריים כנ\"ל והיתה צורתה ד' לרמוז אל היותה כוללת ד' \nפרשיות התפילין כנ\"ל ויש שם השגת ראי' וז\"ש ככל אשר אני מראה וכו' כי התפלה של ראש \nהנקראת מקדש הוא דומה אל הקשר הנקרא משכן שיש בו מראה וראי' כי זה ד' וזה ד' כנ\"ל \nהאמנם החילוק הוא שאין בה רק ציור ד' נעשה בעור הרצועה בלתי פרשיות כמו כן המשכן \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בסוד עורות אלים מאדמים ועורות תחשים בגג המשכן ונמצא כי ד' זו של הקשר היא תבנית \nשל המשכן ולא משכן ממש שהם ד' פרשיות שבהם נאמר ושכנתי בתוכם אח\"כ הזכיר תפלה של יד \nשהיא מקדש השני ועליה נאמר וכן תעשו שהיא תפלה של יד שהיא בד' פרשיות ממש כעין תפלה \nשל ראש הנזכר באומרו ועשו לי מקדש:\nהנה נתבאר שהמשכן הוא קשר תפלה של ראש הנקרא אחוריים שזכה משה לראותה כמ\"ש וראית את \nאחורי ונאמר כאן ג\"כ ככל אשר אני. מראה אותך וכו'. וזהו סוד תפ\"לה למשה איש האלקים \nכי הקשר הזה ג\"כ נרקא תפלה. כי צורתו ד' כעין תפלה של ראש ולפי שזכה משה לראותה \nקראה על שמו' תפלה למשה ואמר כי בתפלה הזו הנקראת משכן היית לנו מעון בדור ודור \nשהיית מדור אצלנו בכל דור ודור משא\"כ במשכן אוהל מועד שלא הי' אלא לדור המדבר בלבד \nאבל ע\"י משכן הזה אתה משרה שכינתך תמיד עלינו בכל דור ודור ט\"י מצוה זו של התפילין \nשבכל אדם ואדם ממש בראשו וז\"ש היית לנו ר\"ל בגופינו ובזה יתבאר לך גודל מצות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "התפילין אשר עם שאינה רק מצות עשה בלבד כל המבטלה נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין ואין \nלו חלק בעוה\"ב ובתחיית המתים והענין כי תפלה של ראש נקראת זה שמ\"י ושל יד זה זכר\"י \nולסבתן זיכה האדם אל חיי העוה\"ב הנעלם כעין המוח ואל חיי העוה\"ז כעין הלב ולכן \nנקראת חיים בסוד התולה תפליו עליו נאמר והיו חייך תלוים לך כי חיי האדם תלוי במוח \nובלב. אך קשר של ראש הוא בעורף אשר שם התחלת חוליות השדרה הנקרא עצם הלוז שהיא שאור \nאל עיסה גוף האדם בתחיית המתים כנודע ולכן המזלזל בהם אינם קם בתחיית המתים:\nאו ירצה דבר אל בני ישראל ויקחו שהל\"ל יקחו בלתי וא\"ו נוספת והענין כי משה נסתפק \nבזה לב' סיבות הא' כי אולי ישראל יתרשלו בתרומה זו לב' סיבות הא' כי הנה המשכן הזה \nצריך ממון רב ועצום כמה ככר זהב וכסף ונחושת ואבנים טובות אין ערך להם בגינזי כל \nהמלכים אין כמותם גם עורות תחשים ועצי שיטים שלא נבראו אלא לשעחן כנודע ומי יוכל \n", "en": ""}]}
