{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "47", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 47", "hebrewTitle": "קטע 47", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/47/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/47/", "segments": [{"index": 1, "he": "קדש היא מחלליה ואח\"כ בלשון זכר העושה בו מלאכה. גם פעם אומר קודש לה' ופעם קדש היא \nלכם ואין זה אלא בי\"ט כנודע כי הוא לכם לאכול ולשתות והענין במה שקדם בספר הזוהר כי \nשני שבתות הם יום ולילה כנגד זכור ושמור וז\"ש אך את שבתותי מיעוט רבים שנים והם סוד \nאלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן וכו' וחזר ופרטן והתחיל בענין הלילה כענין ויהי \nערב ויהי בוקר ואמר ושמרתם את השבת הא' היא הלילה יען כי קודש היא נקבה ולכן קדושתה \nהיא לכם לאכול הסעודה ולישן כל הלילה ולשמוח בביתך שמחת מצוה כנודע מע\"ש לע\"ש \nולהיותה קודש תשה וחלישה החטא יכול כביכול לפגום בה ולחלל קדושתה ולכן מחלליה לזו \nהקדושה הנקבה מית יומת בסקילה ביד ב\"ד ונודע כי השוגג איננו מחלל רק המזיד ולהורות \nבין שוגג למזיד הוצרך להיות שם עדים והתראה ואז נק' מחלליה בפרהסיא בפני עדים \nובמזיד ואף על פי שהוא בלילה ונראה שאין בזה חילול מפורסם כי לכך נתכוון בעשות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מלאכתו בלילה שלא יראוהו המון עם עכ\"ז מות יומת בסקילה כי נודע כי כל העושה בה \nמלאכה בלילה אפילו בצנעה אין רואה ונכרתה בכרת בידי שמים ועתה שהיו בפני עדים \nובהתראה הנק' מחלליה ודאי שיש. בזה עונש חמור כי מות יומת בב\"ד ולא בכרת לבדו ולכן \nבענין הלילה אמר ושמרתם כי היא כנגד שמור כנודע ובזה לא נצטרך במה שנדחק רש\"י ז\"ל \nלפרש מחלליה הנוהג בה חול וכפי דרכינו הוא מחלל ממש יען הוא במזיד והתראה בפרהסיא \nומחלל את השי\"ת שנתן את השבת וגה כמ\"ש כי קדושת הלילה קלה ויכול לפוגמה ולחללה \nוכנגד יום השבת שהוא כנגד זכור לא הזכיר בו שמירה אך אמר ששת ימים וכו' וביום \nהשביעי וכו' כי זה ביום ממש ולא בלילה וע\"כ שבת שבתון מכל הפרטי' ולכן איננו קודש \nלכם רק קודש לה' קדושה נפלאה כולו לה' לעסוק בתורה בסוד וקראת לשבת עונג כי לא אמר \nוהתענג בשבת לרמוז כי איננו עונג גופני רק. עונג בקריאה בתורה שהוא להשיג העונג \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנפשות ר\"ת ענ\"ג עדן נהר גן לנשמה ולרוח ולנפש וכנגד ג' סעודות וג' שבתות הנרמזים \nבמילת שבתות כנ\"ל ולהיותו קדושה עצומה אין כח ביד העושה. מלאכה לפגום אותו ולחללו \nממש וכמ\"ש אם חטאת מה תפעל בו ולזה לא זכר בו מחלליה רק. כל העושה בו מלאכה ויען \nהוא יום זכר אמר בו ולא בה כבתחילה וכנודע ממה שתקנו לנו עזרא ובית דינו וינוח בה \nבליל שבת וינוחו בו ביום שבת ובשבת ש.לישי שהוא המנחה וינוחו בם גם טעם ע\"ד הפשט \nכפי הנ\"ל כי להיותו יום פשוט הוא כי כל העושה בו מלאכה הוא לתכלית חילול אף אם \nיראוהו אינו חושש ואין צורך לאמר בו מחלליה אך בלילה שכל העם בבתיהם הייתי אומר \nשאיננו נקרא חילול אף אם יהי' בעדים ולכך הוצרך לאמר בו מחלליה שהיא בעדים ואז \nכשיאמר בו כל העושה בה מלאכה הוי שלא בעדים אבל ביום שלא הזכיר מחלליה פשוט הוא כי \nמ\"ש כל העושה בו מלאכה הוא בעדים כדרך כל שאר מיתות ב\"ד שאינם אלא בעדים והתראה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כנודע ובפט כי דבר הכתוב בהווה כי העושה מלאכתו ביום אינו חושש אל העם הרואים אותו \nושמרו וכו' עד הנה דיבר בדור המדבר וז\"ש לנוכח ושמרתם וכו' כי להם הוצרך להזהיר על \nהשבת שלא יראוהו לסיבת מלאכת השבת כנ\"ל על ואתה דבר אך את וכו' ועתה דיבר בזרעם \nאחריהם וז\"ש ושמרו שהוא שלא לנוכח וגם שהוא לעתיד וז\"ש לעשות את 'השבת לדורותיכם \nובפסוק הקודם אמר ושמרתם אתם את השבת ולא אמר לדורותיכם ונוכל לפרש כפי זה כי ושמרו \nאיננו ציווי כי כבר קדם בעשרת הדברות רק הוא סיפור כי לכם הוצרכתי לחזור ולצוות \nושמרתם וכו' שלא תטעו לדחותו לסיבת מלאכת המשכן מש\"כ לזרעם כי יודע אני שישמרו בני \nישראל את השבת לדורותיכם כי אין שם טענת מלאכת משכן וכמו שבהם הזכיר שמירה לנילה \nושבתון קודש לה' ביום כנגד זכור כך לזרעם הזכיר ושמרו בני ישראל את השבת של הלילה \nהנקראת שמירה ולעשות את השבת כנגד 'היום ולכן אמר השבת השבת שני פעמים ולהיות כי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "זכור כנגד היום שהוא זכרהו בתפלות היום לחתום מקדש השבת וזכרהו בקידוש על היין וכל \nזה במעשה לז\"א לעשות את השבת עשייה ממש:\nאו ירצה ע\"ד מ\"ש בספר הזוהר פ' יתרו ובשלח על פסוק לסריסי' אשר ישמרו את שבתותי \nמלשון ואביו שמר את הדבר שממתינין הזווג על ליל שבת יען כי אז הנשמות הם יורדות \nבקדושה גמורה וע\"ז נאמר והתקדשתם והייתם קדושים בשעת תשמיש וע\"י זוכה שבניהם אחריהם \nיהי' קדושים גם הם וז\"ש ואתה תדבר כי הנה מנעת עצמך לגמרי מתשמיש אפילו בליל שבת \nכמשז\"ל על ואתה פה עמוד עמדי ולכן תוכל לאמר להם לא יקשה בעיניהם מצוה זו כי הרי \nאני מנעתי לגמרי ואתם ראוי לכם שעל הפחות תמנעו עצמכם מתשמיש בימי החול ואת שבתותי \nתשמרו ותמתינו מליל שבת זה לליל שבת האחר וז\"ש שבתותי ולא אמר השבת ואך מיעט זיווג \nששת ימי המעשה. וטעם לדבר כי אות וכו' כי אני ה' מקדשכם כי כמו שאני ה' קדוש רוצה \nאני שגם אתם תתקדשו וכמ\"ש והתקדשתם וכו' כי קדוש אני וכו' ואחר שביאר כי הזיווג \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "משבת לשבת כמ\"ש שבתותי לשון רבים כנ\"ל חזר לבאר כי אין זה רק בשבת הלילה ולא כן \nביום אעפ\"י שגם הוא קודש וז\"ש ושמרתם את השבת היא הלילה הנקראת שמור כנ\"ל נותן הטעם \nיען כי קדושתה קלה וקודש תהי' לכם לתענוג מצוה לכם על ידי קדושה אמנם ביום השביעי \nיום ממש היא שבת שבתון אפילו מתשמיש מצוה וז\"ש שבתון יען כי הוא קודש לה' ואין בו \nשום תשמיש גופני כלל. ואחר שביאר ענין והתקדשתם שהוא קדושת עצמן בתשמיש ביאר שכרם \nוהוא והייתם קדושים שהזרע הנולד מתשמיש ההוא יהי' קדוש בתכלית וזהו שחזר ושמרו שלא \nלנוכח לעשות את השבת לדורותיכם וגם הבנים יתנהגו מנהג האבות מעצמן כי מקדושה הם \nבאים והיא ענין ההבטחה על דרך הנ\"ל בדרך שקדם לזה ולרמוז כי שמירה זו היא ענין \nזיווג נרמז בר\"ת בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותיכם ר\"ת ביאה לאוהל בסוד לך \nאמור להם שובו לכם לאהליכם אין אוהל אלא אשה שהותרו בתשמיש אח\"כ ביאר ענין שלישי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והוא מ\"ש כי קדוש אני ה' וז\"א ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם וכו' ירצה כי \nנשמות או\"ה הן חצובות ממקומו חולין טמאים אבל נשמות ישראל הם יוצאים ממני בסוד בנים \nאתם לה' אלקיכם וביני ובין בני ישראל יש אות לעולם שהם בני ישראל כי הרי כן עשיתי \nאני כי ששת ימיה עשיתי שמים וארץ מלאכת חול של טוב ורע וביום השביעי שבת מלאכת חול \nשל מעשה ועשיתי מלאכת בריאת נפשות קדושות וז\"ש וינפש וכנודע כי כן באלף השביעי \nיתחדשו רוחין קדישין להפליא והם נקראין חדשות כנודע וזהו סוד וינפש והבן מאוד זה \nוובזה תבין מ\"ש ויכל אלקים ביום השביעי והל\"ל ביום הששי אך הענין סוד כי מלאכתו אשר \nעשה במעשה גופני וחומרי בששת ימי החול ובפרט בערב שבת בבריאת אדם כילה הדבר ביום \nהשביעי כי אז גמר לתת בו הצורה והנשמה הקדושה כנודע כי זה חטאו של אדם שנזדווג לחוה \nביום הששי ולא המתין לקדושת ליל שבת ולכן יצאו קין והבל טוב ורע הנקרחים חולין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ושניהם מתו ונמחו מן העולם הם וזרעם עד שנולד שת מתשמיש ליל השבת וממנו הושתת העולם \nולכן ש\"ת וב' אותיותיו הם שבת גם ש\"ת בגימטריא ז' במ\"ק כנגד יום השביעי שבת קודש \nוקרוב מזה רמזו בספר הזוהר בפ' בראשית למבין נמצא כי וינפש שבח גדול הוא ליוצר \nבראשית ולא נצטרך לדוחק פירש\"י:\nויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי וכו' הקושיות בפ' זו עצמו מספר ולכן אפרשנה \nובכללה יתורצו הקושיות הקושיא היותר מבוארת היא למה כשא\"ל בפ' משפטים הנה אנכי שולח \nמלאך שתק ולא מיחה בדבר ולכאורה נוכל לתרץ מה שבארנו בפ' תרומה ועי\"ש כי שם הי' \nאפשר שהוא יתברך ילך עמהם ואמנה גם ילך מלאכו לפניהם דרך כבוד השי\"ת שלא יצטרך \nהקב\"הו עצמו לשומרם אמנם כאן דיבר בלשון שלילה ושלחתי לפניך מלאך וכו' כי לא אעלה \nבקרבך וכו' אז נצטער ואמר אם אין פניך הולכים זכו' ואמנם נבארו באופן אחר ובו \nיתורצו קושיות אחרות ודיוקי הכחובים הנה בראשונה נאמר לו הנה אנכי שולח מלאך לפניך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וכו' ולא אמר אמור או דבר לבני ישראל רק הנה אנכי וכו' כמדבר עם משה עצמו כמ\"ש \nלפניך ואז משה מרוב ענוותנותו לא השיב כי חשב אולי עד נתינת התורה שיאמינו ישראל \nאמונה שלמה דיבר עמו זנתראה גם לישראל שלא ע\"י מלאך למען יאמינו באלוהותו יתברך \nומאחר שכבר נתפרסם הדבר אצלם יספיק שליחות מלאך לפנינו אם לשמירת ישראל ואם לדבר \nעמו נבואה ע\"י המלאך כי אינו מן הראוי יניח השמים ושמי השמים לשכון כבוד בתחתונים \nולדבר טמדי פנים אל פנים וחשב כי גם הוא עצמו איננו כדאי לכך וזה מרוב ענוותנותו \nואלו השיב לדבר הי' חל גסות הרוח כנראה שהי' חושש על עצמו ואז וידבר ה' אל משה לך \nעלה מזה דיבר אתו קשות על מה ששחק ולא התפלל על מה שנוגע לענין ישראל כדרך שמסר \nעצמו בתחילה עליהם ואמר ואם אין מחני נא וכו' וכוונתו ית' כאן על דרך ועתה הניחה לי \nוכו' כי אז מצא משה מקום להתפלל כמ\"ש ז\"ל גם עתה מצא מקום להתפלל ויאמר וכו' ראה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אתה אומר וכו' והענין כי משה ראה דבריו סותרים זה את זה ולא הבין דבריו וביקש לו \nשיבאר לו את אשר אמר לו וזה כי ודאי שענין העגל גדול מאוד וכמ\"ש אנא חטא העם הזה \nחטאה גדולה וכו' ולא הי' ראויים לסליחה כלל ולא ידע אם נתרצה להם מעון העגל לגמרי \nוכמ\"ש וביום פקדי ופקדתי וכו' ואם כך הוא זדאי לא יעלה בקרבם בשום אופן כי לא השיבו \nסלחתי כדבריך כמו בעון המרגלים רק מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ועתה וכו' וביום פקדי \nוכו' וזה יורה שלא סלח את עון העגל ואמנם אחר שאמר קום לך עלה מזה וכו' יש בו כמה \nצדדין לטובה ובריצוי וצדדים אחרים שלא בריצוי ולכן ביקש שיודיענו אמיתות כוונת \nדבריו וז\"ש ראה וכו' ירצה כי בתחילה אמרת לי ואמחה את שמם וכו' ועתה לא די שלא מחית \nשמם מתחת השמים ולכלותם מעל פני האדמה אלא אדרבה אתה אומר אלי עתה בזה הדיבור העל \nאת העם הזה וכמ\"ש קום עלה מזה וכו' שהוא קצה האחר וזה יורה אהבתך אותם עוד אחרת כי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אמרת אל הארץ אשר נשבעתי וכו' לזרעך אתננה וזה יורה כי עה בני ישראל זרע האבות אתה \nמדבר ולא עם הערב רב וזה לפי שהם עשו את העגל ולא בני ישראל וא\"כ גם זה יורה שישראל \nלא חטאו ויש לך אהבה קדומה וחזקה עמהם וזה רמז באומרו העל את העם הזה למעוטי ערב רב \nולא אמר העל את העם סתם כדרך מ\"ש השי\"ת בראשונה ועתה לך נחה את העם סתם עוד אחרת כי \nמאחר שרצונך הי' לשלוח מלאך הן לענין העלאת ישראל לארץ הן לענין הנבואה שלא תדבר \nעמי אלא ע\"י המלאך ההיא כנ\"ל א\"כ למה אתה בעצמך אומר אלי פנים בפנים שלא ע\"י המלאך \nהעל את העם הזה וכמ\"ש ויאמר ה' אל משה קום עלה מזה וכו' וז\"ש ראה אתה אימר אלי העל \nוכו' כנראה שלא מלבך ורצונך דברת ושלחתי לפניך מלאך רק מן השפה ולחוץ והגזים הענין \nלשאתפלל לפניך על זה וכל זה ענין הנוגע להעל את ישראל וגם מה שנוגע אלי שאינך רוצה \nלדבר עמי רק ע\"י מלאך אינו כן כי הרי אתה אומר אלי פה אל פה עוד אחרת כי אף גם ענין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "העלאת ישראל רצונך שתהי' על ידי עצמו ולא על ידי מלאך כי הי' לך לאמר קומו עלו מזה \nבלשון משותף אבל אמרת קום עלה מזה אתה כנראה שאני אעלה את עצמי בתחילה שלא ע\"י מלאך \nואח\"כ אני אעלה אותם לישראל וז\"ש העל את העם הזה כי אני אהי' ראש עליכם להעלותם ולא \nיהי' המלאך שליח להעלות אותי ואותם גם לא ראיתי שציויתה אל המלאך קום העלה אותם רק \nאותי ציוית קום עלה אתה וגם העם יעלו אתך כמנהגי עד עתה שהייתי מעלה אותם מפיך ע\"י \nדבורך שלא ע\"י מלאך ואמנם יש צדדין הפכיי' כי הרי אמרת אח\"כ ושלחתי לפניך מלאך ולא \nדי זה אלא בלשון שלילה כי לא אעלה בקרבך וכו' כנ\"ל וזה יורה שעדיין אתה עמהם בכעס \nואמנם גם בזה יש קצת הוראה טובה כי הרי אתה לא הודעתני עדיין את המלאך אשר תשלח \nכנראה כי עדיין לא נגמר הדבר של הדין והגזירה תלויה עוד אחרת כי בודאי כדי שדבריך \nלא יהי' הפכיים נראה ליישב שניהם כי כיוון שאלי אמרת העל את העם וגם אמרת ושלחתי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לפניך מלאך נראה הכל אמת ורצונך שההעלאה הזאת תהי' בשיתוף שישתתף המלאך עמי וע\"י \nשנינו תהי' וזהו אומרו אשר תשלח עמי ולא אמר לפנינו אלא עמי כלומר בשיתופי וזו \nחלוקה שלישית ואם כך הוא למה הדבר תלוי ועומד כי עדיין לא הודעתני מי הוא אשר תשלח \nעמי א\"כ נראה כי גם זה לא יהי' ולא יקום כיון שעדיין לא הודעתי והנה אנחנו תלוים \nועומדים מונחים במדבר הזה ואינו מן הראוי ואיך אתה אומר אלי לבדי העל את העם הזה \nוזה אי אפשר עד שתודיעני את אשר תשלח עמי הרי מכל הנ\"ל הוכחתי כי אוהב אתה את ישראל \nומחלת להם עון העגל א\"כ לך אתה עמהם ונחה אותם וא\"ת כל זה בנוי על יסוד תוהו כי \nתחשוב שהסיבה היא בעבור ישראל ואיננו כך רק לסיבתך כי כך אמרתי לך לך רד כי שחת עמך \nוכו' יען הוצאת הערב רב שלא מדעתי והחטיאו את ישראל נחלתי ע\"י העגל ולכן אמרתי \nושלחתי לפניך ממש מלאך ולא אמרתי לפניכם או לפניהם לז\"א ואתה אמרת ידעתיך בשם ירצה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כי הנה בנח כתיב ונח מצא חן בעיני ה' וארז\"ל מצא חן שלא מחמת סיבה רק כאדם הנושא חן \nבעיני המלך לא מסיבת היותו ראוי לכך והנה אם כך בלבד אמרת לי מצאתי חן בעיני הייתי \nאומר כן אמנם אתה אמרת בתחלת דברך ידעתיך בשם ר\"ל ידעתיך בסיבת שמך הטוב שאין כמוהו \nבכל הארץ מרוב חסידותיך ומכח זו הידיעה נתוסף אח\"כ כי גם מצאת חן בעיני לסיבת ידיעת \nשם הנ\"ל וז\"א וגם א\"כ מוכרח הוא כי הצד השוה שביני ובין בני ישראל כי אהבת עולם \nאהבת את כולנו לי ולהם ואין רצונך גומרת לשלוח מלאך שליח כלל:\nועתה אם נא מצאתי חן בעיניך וכו' הרי הכרחתי כי אוהב עתה אותי ואת ישראל בראיות \nברורות וחזקות ואמנם עתה אעפ\"י שהאמת כך לא אחזיק טובה לעצמי כמו שאמרתי בתחלה כי \nראוי אני לשאמצא חן בעיניך יען ידעתני בשם אמנם אומר כי גם אם איני צדיק גמור ולא \nידעתני בשם רק שמצאתי חן בעיניך על חנם ללא סיבה כדרך נח כנ\"ל ראוי הוא שהודיעני נא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "את דרכיך וכו' ובזה יתורצו מלת ועתה ומ\"ש אם נא מצאתי וכו' ולא אמר אם ידעתני בשם \nומצאתי חן ומ\"ש הודיעני וכו' ירצה הנה בשר ודם מתיירא אולי לא תצא מחשבתו לפועל \nולכן מעלים ומכסה את הדברים עד אשר יעלו בידו כרצונו אמנם אתה שליט בכל ואין מידך \nמציל למה אתה מסתיר דבריך וכונתיך וראוי לך להודיעני ידיעה גמורה את דרכיך שיהיו \nדרכים דרוכים וכבושים לכל עובר לא ארחות ונתיבות סגורים לא ידעה עיט וכאשר אדעך את \nאשר בנבך אם עדיין משטים אתה בלבך את ישראל מפני עון העגל אז אח\"כ אמצא חן בעיניך \nלעתיד ע\"י שארבה בתפלה ובתחנונים לפניך משא\"כ עתה בהעלים כוונתך ממני כנ\"ל ובזה \nיובן אומרם למען אמצא חן והרי הוא עצמו אמר שכבר מצא חן לשעבר והל\"ל כיון שמצאתי חן \nכנ\"ל ואם כן חלוקה רביעית הרי היא כי אוהב אני אותך ואת ישראל וכבר מחלת להן עון \nהעגל לגמרי ומה שאמרתי ושלחתי לפניך מלאך לטובתם אני מתכוין כי לא אעלה בקרבך וכו' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כי עם קשה עורף אתה ותחזור לחטוא חטא אחר ופן אז אכלך בדרך לז\"א וראה כי עמך הגוי \nהזה וכו' ירצה הנה אתה בפיך אמרת לך רד כי שחת טמך הם ערב רב שאני הוצאתים שלא \nמדעתך והם אשר שחתו ועשו את העגל אבל עמך ישראל לא שחתו לכן ראה כי עמך ישראל הם \nהגוי הזה אשר אני מתפלל עליהם והם .לא שחתו ואיך אתה אומר כי עם קשה עורף אתה פן \nאכלך בדרך והרי לא חטאו בעגל אלא עמי שהם הערב רב כנז\"ל. או ירצה וראה וכו' לו יהי' \nכדבריך שעם קשה עורף. הוא למה אמרת פן אכלך בדרך ראה כי עמך הגוי הזה .ואם השבעים \nשרים שבשמים מליצים זכות בכל כוחם להטיב כל אחד מהם אל העם אשר ת\"י ומעבירים על \nפשעם עם היות שאין בהם כח להציל' שלא ברשותו ית' ומכ\"ש אתה שהיכולת בידך לסלוח פשע' \nואין מי שימחה בידך נאה לך למחול כי כבודך היא להעביר חטאתם כי עמך הם ועל שמך \nנקראים:\nויאמר וכו' הודה לו על אחת משתי שאלותיו כי ענין העלאת ישראל תהיה ע\"י המלאך כמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני וכו' האמנם ענין נבואתך תהיה על ידי ולא על ידי \nמלאך כי פני ילכו כדי שהוניחותי לך כנודע משאז\"ל שהנבואה נקראת מנוחה כמ\"ש ומנוחה \nלא מצאתי ושריה שר מנוחה כי אתה מצאת חן בעיני אבל לישראל עדיין לא מחלתי להם עון \nהעגל לגמרי כמ\"ש וביום פקדי ופקדתי וכו' ונמצא כי פני ילכו לענין והניחותי לך וגם \nאשלח המלאך לפניהם בגלוי ופני יסתרו אבל כיון שהם עמי ונחלתי אשלח לפניהם המלאך. \nויאמר אם אין פניך הולכיה סתם לי ולישראל אל תעלנו מזה כלל אפילו ע\"י מלאך ולא תטיל \nתנאי ותאמר פני ילכו בתנאי שהניחותי לך לבדך ולא לישראל כי כמו שתתרצה עמי ראוי \nשתתרצה גם לישראל עמך ונחלתך ולא יארע לי כענין נח שאמרת לו ומחיתי את כל היקום אבל \nלך אציל ועשה לך לבדיך תיבת עצי גופר וז\"ש ובמה יודע וכו' אני ועמך שווין בדבר הלא \nבלכתך עמנו בהשואה אחת ונפלינו אני ועמך ולא אני לבדי. וביאר כמה טענות בזה הא' היא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כי בהיותך הולך אל עה ישראל כמו בתחלה שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד וכו' ניכר \nהדבר ונודע לכל אומות העולם כי גם אני גם עמך מצאנו חן בעיניך כמשז\"ל על פסוק מי \nזאת עולה מן המדבר וביאורו כך כי האמת הוא שאומות העולם וגם הערב רב לא היה ראויים \n", "en": ""}]}
