{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "55", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 55", "hebrewTitle": "קטע 55", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/55/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/55/", "segments": [{"index": 1, "he": "אין מלאכת המשכן דוחה שבת כי הרי שני אלה הדברים אשר ציווה הנ\"ל לעשות אותם שתיהן \nואין אחת מהם דוחה חברתה ונתן טעם במה שדחה את הערב רב ואמר את כל עדת וכו' והענין \nבמ\"ש ז\"ל על אלה פקודי המשכן משכן כי זה התחתון מכוון כנגד משכן העליון שעליו נאמר \nירושלים הבנויה כעיר שחוברה וכו' ושם נאמר ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל סבא \nולכן דוגמתי לא יעשה המשך התחתון הזה אלא מתרומת בני ישראל שבטי יה הנקראים עדות \nלישראל ולזה קראם כאן עדת בני ישראל לשון עדות כנזכר כי כן המשכן העושין נקרא משכן \nהעדות כנזכר ולפי דרך הראשון שאלה הדברים הכל בענין המשכן כי הי' בדברים רבים כמ\"ש \nאת המשכן ואת אהלו ואת וכו' אם תסתכל תמצא כי ארבעים דברים הם את המשכן וכו' עד ואת \nבגדי הקודש אשר לאהרן והם בגי' אל\"ה עם ג' אותיותי' והמלה כדרך שדרשוהו ז\"ל על ט\"ל \nמלאכות שבת כנ\"ל גם ירמוז אל הנ\"ל כי ענין המשכן היו לכפר על מעשה העגל ולכן כנגד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ויקהל העם על אהרן לאמר קום עשה לנו אלהים וכו' ויקהל משה וכו' וכנגד אלה אלהיך \nישראל אמר אלה הדברים אשר ציווה ה' וכנגד עון העגל שהוא ככופר בכל התורה כולה \nהזהירם על השבת ששקולה ככל התורה כולה ולכן היו במשכן מ' דברים כמנין אלה הנז' לכפר \nעל עון אלה אלהיך ישראל כנ\"ל:\nששת ימים וכו' כפי הדרך הנזכר עיקר הזהרתו על המשכן ועליו אמר ששת ימים תעשה מלאכה \nהזאת של זה המשכן שנתבאר במ\"ש אלה הדברים כנזכר וכפי דרך נרויח כי הוצרך לאמר ששת \nימים וכו' כי אין זה רשות רק חיוב ומצוה ואגב אורחי' הודיע כי אעפ\"י שבששת ימי החול \nהוא חיוב ומצוה לא כן הוא יום השביעי כי אין יום השבת נדחה בעבור המשכן אמנם יהי' \nלכם קודש וכו' או אפשר באופן אחר בא להזהירם אלה שני הדברים שבת ומשכן אשר ציווה ה' \nלעשות אותם ואין המשכן דוחה שבת ואתה הנה עון העגל שהוא ע\"ז הוא ככופר בכל התורה \nכולה הוא והמשכן בא לכפר על זאת ולא עוד אלא שנעשה להשרות בו הקב\"ה את שכינתו שהוא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "השבח הגדול שיש בכל העולם ושתי תועלת אלו שאין כמוהם למה לא ידחו שבת שהיא תועלת א' \nע\"ד אין שה דוחה לא תעשה ועשה וא\"כ ראוי הוא למהר בחוש ככל האפשר לעשות מלאכת המשכן \nגם ביום השבת שהוא יחיד והן רבים ואם מפני הטעם שבפ' תשא כי אות היא ביני וביניכם \nוכו' אין אות גדול מזה שהשרה שכינתו בתוכם בפרהסיא לז\"א ששת ימים וכו' ירצה אם \nמלאכת המשכן מלאכת הדיוט ניחא אמנם היא נעשית מאליה ועליונים ותחתונים מסייעין \nכנודע כי בצלאל הי' ראש כל החכמים העושים וע\"י נעשה כל מלאכת המשכן ולא היו רק בן \nד' שנים ואין זה רק סיוע אלהי כמ\"ש ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה וכו' ולא עוד אלא אף \nגם בכל מלאכה כי במעשה ידיו היו סיוע אלהי וז\"ש ששת ימים תיעשה מלאכת המשכן מאלי' \nע\"ד והבית בהבנותו מאליו כי רק מה שציוותי אתכם לבנות אינו רק לשתקבלו שכר לשיתכפר \nלכם מעשה העגל אמנם אני ה' עושהו כל וכיוון שכן מה יתן ומה יוסיף אם תעשו מלאכת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "המשכן אם ביום השבת וא\"כ וביום השביעי כיוון שאין צורך במלאכה הנעשית בו הי' לכם \nקודש וכו' וכל העושה בו מלאכה אפילו שהיא לצורך המשכן כי זה נרמז במלת כל גם הוא \nיומת כיוון שמחללו' שלא לצורך כנזכר ובכלל דבריו רמז עוד כי גם אין השבת יש בה \nתועלות המקדש והמשכן וז\"ש יהי' לכם קודש ולא אמר ויום השביעי אלא וביום לרמוז כי \nהשי\"ת שהוא קודש האמיתי יהי' לכם ביום השביעי ר\"ל שלכם כי ביום ההוא משרה שכינתו על \nישראל אף אם אין משכן בנו כנודע מסוד ופרוס עלינו סוכת שלום הוא משכן השי\"ת ששמו \nשלום בסוד ויקרא לו ה' שלום וכנגד תועלת השני לכפר מעשה העגל אמר שבת שבתון לה' \nוכשיקיימו השבת מעידין שהשי\"ת שבת וינפש בבריאת העולם וז\"ש שבת שבתון לה' וכופר \nבע\"ז וכמ\"ש לעיל על אשרי איש יעשה זאת כו':\nלא תבערו אש וכו' א\"ת אחר שאמרנו כי השבת חמור ושקול יותר ממלאכת המשכן ומן השראת \nהשכינה א\"כ גם ענין התמידין והמוספין ראוי לבטלם בשבת לז\"א לא תבערו וכו' ירצה כי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ענין המלאכה הפרטיות שהיא הבערת אש להעלות עולת התמיד ביום השבת יצאתה מכלל כל \nהעושה בו מלאכה שנתרבו כל המלאכות אפי' ממלאכת המשכן אבל הבערת אש בשבת לא נאסרה רק \nבכל מושבותיכם ולא במשכן וטעם הדבר יובן במה שבארנו בריש פ' תשא כי המשכן איננו רק \nהכנה להיות בו מקום מוכן לבנות בו מזבח ושם יקריבו הקרבנות כדמיון האוצר שאין \nתכליתו לצורך עצמו רק לגנוב בו הפירות נמצא כי הקרבנות הם התכלית כי לכן נקרא קרבן \nלה' כי על ידם מתקרב הקב\"ה ומשרה שכינתו שם ולא ע\"י המשכן לבדו כמו שמצינו בענין \nהשבת שהמילה דוחה השבת ולא מכשירין ואין כורתין עצים לעשות פחמיה וכן בי\"ט מלאכות \nאוכל נפש הותר בו ולא מכשירין:\nויאמר משה וכו' למעלה אמר אלה הדברים וכאן נאמר זה הדבר וכן למעלה אמר חשר ציווה ה' \nלעשות וכאן אמר לאמר והענין כפי הדרך הנזכר הנה זה שאמרתי למעלה אלה הדברים שהם \nדיני השבת כבר נצטוותי בכמה מקומות לאמר אותה לכם כנ\"ל ומה שעתה ציווה אינו לאמר כי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כבר נאמרו אבל הוא לעשות אותם שהזהיר אותם לעשות מה שכבר נאמר לכם בפעמים רבות ולא \nהזהרתי אתכם עתה על העשי' רק אגב גררא שלא תעשו מלאכת המשכן בשבת האמנם עיקר כוונתי \nבמה שהקהלתי עתה אתכם אינו אלא על זה הדבר הפרטי של מעשה המשכן כי מעולם לא נצטוותי \nלאומרו לכם רק עתה מחדש וז\"ש זה הדבר אשר ציווה ה' לאמר ולא אמר לעשות קחו וכו' כבר \nבארנו כי הקפיד שלא יהיו חלק לערב רב במעשה המשכן וז\"ש אל כל עדת בני ישראל וכן קחו \nמאתכם ולא מן הערב רב גם קחוה אתם מעצמיכם בבתיכם שלא ע\"י גבאים בצינעה למען לא \nרגישו בזה הערב רב ויחזרו לסורם ואחר שהפרשתם אותה בבתיכם כל נדיב לבו יביאיה הוא \nבעצמו שלא ע\"י גבאיס כנזכר שלא יהיו פתחון פה לערב רב על הגבאים למה לא גביתם \nמבתינו וישיבו להם הם התנדבו מעצמם והביאוה ואדרבה תרעומות יש לנו עליכם למה לא \nעשיתם כהם והכל הוא על דרך שבארנו בפסוק .ויקחו לי תרומה וכו' עיי\"ש וכן כל חכם לב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בכם ולא בערב רב יבואו מאליהם ויעשו וכו' ולא יצטרכו אל שלוחים לקרא אותם בפרהסייא:\nאו ירצה ע\"ד שבארנו בפ' תרומה כי להורות שאינו מן הבושה של הגבאים רק בנדבת הלב \nצריך שתקחו אתה לעצמכם בהיותכם בבתיכם וז\"ש מאתכם וגם תביאוה אתם בעצמיכם להורות \nשהוא בנדבות לב בעין יפה וזהו כל נדיב לב יביאיה ובזה נבין באומרו אח\"כ את תרומת \nבתוספ' את לאמר כי כאשר תקחוה מאתכם בעצמיכם ואין גבאים רואים אל תמעטו בה רק קחו \nאותה תרומה שתהיו ראויה כפי בחינת הקבלה. וז\"ש תרומה לה' ואח\"כ כשתביאוה אתם \nבעצמיכם ליד ראשי ישראל בצלאל ואליאב וכו' בהיות שתביאוה על ידכם בעצמיכם ולא ע\"י \nשליח תפול עליכם 'בושתם וע\"כ תוסיפו על מה שהפר.שתם וזה שאמר יביאיה את תרומת ה' \nמלת את להוסיף על מה שכבר הפרשתם כפי גדולתו ית' כנזכר וכמ\"ש ר' יוחנן בן זכאי \nלתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא ב\"ו והלואי וזהו שהוסיפו הוא להראות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אל הגבאים שאתם נדבו לב וז\"ש כל נדיב לב יביאה וכו':\nאו ירצה במ\"ש קחו ולא אמר הביאו מאתכם ולא הי' צריך אח\"כ. לחזור ולאמר כל נדיב לבו \nיביאיה והענין כי בקהל רב כזה שישים ריבוי אנשים אי אפשר שלא יהי' בהם אנשים קמצנים \nצרי עין ואם נמתין לשהם יביאוה אולי לא יביאוה ולכן יצווה לישראל שימנו גבאים \nשיגבוהו מהם התרומה. כדי שיתביישו מהם ויתנוה ויען אין אתם יודעים מי הם הקמצנים \nלכן תמנו מאתכם גבאים לסיבת אותן קמצנים המעורבין אתכם ואינכם מכירים בהם וכפי זה \nמ\"ש מאתכם אין פירוש ממוניכם רק מאותם הקמצנים אשר הם אתכם והעיד הכתוב כי לא הוצרך \nלכל זה כי כולם כאחד הביאוה בעצמן בעין יפה שלא ע\"י גבאים ולכן בכל פרשה זו הוזכר \nלשון הבאה ולא לשון קיחה וכמ\"ש ויבואו האנשים על הנשים הביאו בני ישראל והנשיאים \nהביאו:\nאו ירצה הזהיר בזה כמה מיני אזהרות וציוויים כנודע כי תכלית המצוה אינה רק היותה \nנעשית כהלכתה לשם שמים ובפרט במצות המשכן שהיא להשרות שכינתו ית' שם כי צריך שתהיו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בתכלית הדקדוקים וזה עניינה קחו מאתכם וכו' כי צריך שתהי' מאתכם ולא של גזל כי \nהשי\"ת שונא גזל בעולה כמ\"ש הלא פרוס לרעב לחמך ולא של גזל כי הרי אפילו בתורים ובני \nיונה ציווה והסיר את מוראתו בנוצתה מפני הגזל ואפילו שתהי' משלכם צריכים שתפרישוהו \nבעין יפה וז\"ש כל נדיב לבו וכו' כי הנותנה בעין רעה יותר טוב שלא יתן משיתן עוד \nהתנה שלא ישרה הקב\"ה שכינתו שם אלא א\"כ יהיו כל מעשיכם לשמו ית' מראש ועד סוף כי \nתחילה בעת הפרשת התרומה תקחוה לשם ה' וכשתביאוה יביאה את תרומת ה' לשם ה' ובעת \nעשיית המלאכה וכל חכם לב בכם יביאו ויעשו את אשר וכו' לשם מי שציווה את המצוה הזאת \nאו ירמוז במ\"ש את תרומות ה' לרבות תרומה השלישית כי ג' תרומות היו כנודע ולפי שששת \nהתרומות היו צריכין אז בתחלה ביחד שהיא תרומת המשכן ותרומת האדנים הוזכרו פה ב' \nפעמים תרומה קחו מאתכה תרומה יביאיה את תרומת ה' אך השלישי' שהיא תרומת התמידין \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שזמנה היתה בשנה השנית לא נזכרה רק דרך רמז בסובלי מלת את:\nויקהל משה וכו' כאן רמז אל משרז\"ל כי משה ע\"ה תיקן להם לישראל שיהיו מקהילי' קהילות \nבכל שבת לדרוש והם תורת ה' כאסר .הוא עד היום מנהג פשוט בכל ישראל כי בימי החול \nעסוקים במלאכתם ולא די בני ישראל הזכרים כי גם הנשים והעף ראוי שיבואו לדרש' יום \nהשבת ולרמז ובמלת כל שהוא מיותר וז\"ש את כל עדת וכו' והודיע כי זולת מה שראוי \nלהתקבל בכל יום שבת לדרשא עיקר המצוה לדרוש בפרטות מצות השבת בעצמה ובהשבותיה כי לא \nגרע יום השבת משאר ימים טובים שאמרו ז\"ל משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשים הלכות \nפסח בפסח והלכות עצרת בעצרת וכו' וזה רמז באומרו ויקהל משה וכו' ואמר כי הדרשא היתה \nבענין שבת ששת ימים תעשה מלאכה ולא אמר זה הדבר כמ\"ש אח\"כ בציווי המשכן רק אלה \nהדברים בלשון רבים לרמוז טעם למה נשתנה ענין השבת לפרש בהקהלה משאר התורה והוא במה \nשנודע כי שקולה שבת ככל התורה כולה וככל עשר הדברות וז\"ש אלה הדברים כי כל עשר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הדברים וכל דבורי התורה מתקיימים בקיום השבת ובקיומה מהי' כאלו תעשו כל הדברים \nכנודע כי מצוה זו עדות למעשה בראשית ויכולו השמים וכו' וכמו שנבאר במ\"ש שבת שבתון \nלה':\nאו ירצה כי בפ' תשא אחר עון העגל ויראו מגשת אליו ואפילו הנשיאים נבהלה דרין עד אשר \nנתן על פניו מסוה והי' דורש להם ההלכה מזה בזה כנודע אך כל העם היו יראים עדיין כי \nהם אשר עשו העגל ולא למדו התורה עם משה עצמו ובלי ספק שיתרון גדול יהי' להם בשומעם \nמפיו כמ\"ש רז\"ל על ותורה יבקשו מפיהו וכו' ולכן הוא עצמו ויקהל משה את כל עדת וכו' \nודרש להם מפיו ויאמר אליהם וכו' ובזה יתבאר ענין סמיכות הפרשיות ואמר אליהם הנה מה \nשאתם מתייראין מגשת אלי היא מפני עון העגל ששקולה כאלו עברתם על כל התורה כולה ולכן \nאדרוש לכם מצות שבת שכל המקיימה כאלו קיים כל התורה כולה ויכופר לכם עון העגל וז\"ש \nאלה הדברים וכו' בלשון רבים ע\"ד שנתבאר למעלה:\nאו ירצה במ\"ש בגמרא ט\"ל מלאכות הם אסורות כמנין אלה וג' אותיותיו והענין כי אמר להם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "משה אעפ\"י שמה שנכתב בספר התורה הזה אינו רק לא תבערו אש וכו' כמו שאכתוב עתה אל \nתאמרו כי אינכם מחוייבים לשמור רק מלאכת הבערת אש לבדה כסברת הקראי\"ם המכחישין תורה \nשבע\"פ כי דעו לכם כי כמספר אלה הם מספר הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם בתורה שבע\"פ \nאעפ\"י שלא הורשתי לכתוב רק לא תבערו וכו' ותורה אחת ויצווי אחד הוא כולל כל הטל \nמלאכות שבת ושינו בכל ענינם ובכולן נצטוותי מפי הגבורה וכולם נתנו מרועה אחד והנה \nראי' גדולה יש בזה כי הרי טעם מצות השבת ששמעתי מפי הקב\"ה הוא כי ששת ימים וכו' \nכענין הקב\"ה אשר בששת ימים עשה כל מלאכת שמים וארץ כולם ואח\"כ ביום הז' שבת מכל \nמלאכתו ולכן נקרא שבת שבתון לה' כמו שיתבאר וכן שבת ענינו הוא שביתה מוחלטת ואם אין \nשביתה רק מהבערת אש איננה שביתה גמורה כשביתת הקב\"ה כנזכר א\"כ מוכרח הוא כי כל \nהעושה בו מלאכה מכל מיני המלאכות יומת וז\"ש כל העושה וכו' אבל מה שהורשתי לכתוב \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בפירוש אינו רק לא תבערו אש וכו' שהנה שאר המלאכות ילמדו ממנה בק\"ו כי הרי אין בה \nרק איסור נגיעה בלבד כי בהגיע האש אצל העצים ידלקו מיד מאליהם בלי שום מלאכת האדם \nבעצמו כלל. ומכ\"ש שאר המלכות מעשיות ע\"י האדם כי ע\"כ לא יצטרכו לכתוב ויתכן כי \nלרמוז לזה לא אמר לא תדליקו אש או לא תוציאו אש כלשון המשנה אין מוציאין את האור \nוכו' כי הי' מובן היציאה מחרש כי בזה יצטרך מלאכה ממש רק' לא תבערו אש שהיא הגדלת \nהאש יותר ממה שהיא וזה ע\"י נתינת עצים עליה כי אין בזה מלאכה כלל כמ\"ש ובער עליה \nהכהן עצים שהיא הגדלת המדורה וכענין והנה הסנה בוער באש כי נגע אש העליון בהסנה \nוהגדול בוערה כנ\"ל:\nאו ירצה במה שיקשה כי מניעת עשיית המלאכות הם בשב ואל תעשה ואיך אמר אלה הדברים אשר \nציווה ה' לעשות והי' לו לאמר שלא לעשות אותם והענין כי אמר להם אעפ\"י שמה שאדבר לכם \nעתה אינה מצות עשה רק מצות לא תעשה ואינם רק אזהרות ודברים בלבד שאין בהם מעשה עכ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אלה הדברים עם היותם דברים בלבד ציווה לה לעשות אותם במעשה גמור כי כל השומר שבת \nמעלין עליו כאלו עשה במעשה כל המצות וכמ\"ש ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת \nכי עם שאין בזה רק שמירה ומניעה מעלין עליו כאלו עשה את יום השבת וכן אשרי איש יעשה \nזאת במעשה ומי הוא זה זה אשר שומר שבת מחללו במלאכה וביאור זה הוא ע\"ד משז\"ל בספר \nהזוהר על פסוק אם בחוחותי תלכו ועשיתם אותם כי המחיים מצות שבת גורם להמשיך קדושה \nעליונה ממשיות הנ\"ל שבת כנודע וכמו שנבאר במ\"ש יהי' לכם קודש וכו' וכאלו בורא קדושה \nממשיות וז\"ש לעשות אותם ממש והוא ע\"ד משרז\"ל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט א' \nוהענין יותר בביאור במשז\"ל על בדבר ה' בשמים נעשו וברוא פי' כל צבאם כי מהדיבור של \nהקב\"ה נבראים מלאכים ממש וזהו שאמר אלה הדברים כי מצות שבת הם קדושות מעשיות נבראות \nביוצאם מפי' יתברך כנזכר ונקרא אז דברים וכנודע מפסוק וכל העם רואים את הקולות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ורואים את הנשמע ולכן כיוון שביוצאם מפיו ית' הה נבראים ברוחניות דק הנקראים דברים \nוע\"כ אלה הדברים הוא אשר ציווה ה' אתכם לעשות אותם במעשה גמור שיהיו נבראים בחומר \nוצורה שהוא תכלית גמר הבריאה:\nששת ימים וכו' ירצה כי גם שהמצוה אינה רק בשמירת יום השבת עצמו עכ\"ז גם בששת ימי \nהחול יש ג\"כ מצוה והוא לעשות בהם מלאכה והטעם כדי שתרויחו בחול כדי לאכול ביום שבת \nועי\"כ וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת וכו' וז\"ש יהי' מאליו משא\"כ אם לא תעשו מלאכה \nבחול להרויח מזונות השבת תהיו מוכרחים לחלל השבת ותתחייבו מיתה וז\"ש כל העושה וכו':\nאו ירצה במה שלא אמר ששה אלא ששת ע\"ד מה שדרשו ז\"ל בספר הזוהר פ' בהעלותך כי יומם \nירמוז אל מידת החסד הכולל כל שיתא יומין כי לכן לא נאמר ביום אלא יומם וכן אמר כאן \nששת ימים הוא יום הששי ערב שבת הכולל ששת ימי החול כי הוא אחרון לכולם וירמוז אל \nמ\"ש הכתוב והי' ביום השישי והכינו את אשר יביאו גם ירמוז אל מה שנזכר בגמרא רבה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "חריך רישא רבא מלח שיבוטא וכו' כי גדולי החכמים גם שהי' להם עבדים ושפחות היו הם \nבעצמן עושין מלאכות ביום הששי לכבוד שבת מלכתא ויען כי כפי זה יפוק חורבא שהי' האדם \nמחוייב לעשות כל מלאכת ערב שבת ע\"י עצמו לזה כתיב תעשה וקרי תיעש\"ה כי יניח האדם \nהמלאכות לעבדו ושפחתו וב\"ב וזהו תיעש\"ה על ידי אחרים ואמנם לכבוד שבת די לו כשיעשה \nאיזה מלאכה פרטית כנזכר וזהו תעשה אתה בעצמך וכיוון שאתם בעצמכם טרחתם במלאכה להכין \nאל האורח הבא אז וביום השביעי יהי' לכם קודש כי תוספת השבת הנקראת נפש יתירה כנודע \nתהי' לכם מאליה ותבא ותשרה בבתיכם ובזה יתורץ שהל\"ל ויום השביעי תקדשוהו:\nאו ירצה אל תאמרו כדרך מ\"ש הכתוב וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וכו' כי התשובה שם \nהיתה וציויתי את ברכתי בשנה השישית וכו' וכן הוא בכאן כי השי\"ת ישלח ברכתו לכם בששת \nימי המעשה בשני אופנים הא' כי יתן לך כח לעשות בהם מלאכה וז\"ש תעשה והב' יותר מזה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כי המלאכה תיעשה מאליה ותתברך כדי שתוכלו לשביום הז' יהי' לכם קודש וכו' וז\"ש \nתיעש\"ה:\nאו ירצה כי אל תאמרו כיוון שאתה מצווה אותנו כי ששת ימים נעשה מלאכה לשנוכל לקייה \nאת השבת כנזכר א\"כ נפטר מן והגית בו יומם ולילה כי העוסק במצוה ובפרע במצות שבת \nהשקולה ככל התורה פטור מכל המצות לז\"א דע כי ששת ימים אם בקשת לעסוק בתורה אז \nתיעש\"ה ע\"י אחרים כמ\"ש רשב\"י על ועמדו זרים ורעו צאנכם כי מלאכתיך נעשית ע\"י אחרים \nוזה וזה יתקיים בידך תורה ומלאכה להרויח מזונך ועוד אחרת שלישית כי ביום השבת אעפ\"י \nשאינך טורח בששת ימי החול לכבודו הוא יבא אליך מאליו וז\"ש יהי' לכם קודש וכו' אבל \nאם תרצה לעשות מלאכה בששת ימי חול לקיים את יום השבת להתענג בו לשם מצוה אין לך \nעונש בזה וז\"ש תעשה ואמנם יהי' זה בתנאי כי וביום השביעי יהי' לכם קדש הויה ממשיית \nוהיא עסק התורה הקדושה כנודע כי לא נתנו שבתות לישראל אלא לשיעסקו בהם בתורה ולכן \n", "en": ""}]}
