{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "את אלדי יעקב וילכי באורחותיו, ולהורות כי אין יעקב מולך עד אשר עשו היא החיה הד' \nשל דניאל תשלוט בכל ארעא לא אמר וגדול יעבוד הקטן כנראה שהוא בבחינ' שנותיהם רק רב \nוצעיר בענין המעלה כי בהיות שיגדל עשו ויתרבה על הכל ויעקב צעיר ונבזה מכל האומות \nאז יעבוד הרב אל הצעיר והרי יצתה מספיקא שאמרה למה זה ולמה אנכי כנ\"ל בדרך הד':\nוימלאו וכו' לכאורה אגב ארחה השמיענו כי ג' מיני עיבור הם הא' חסד והוא מז' חדשים \nוהב' הארוך הוא לי\"ב חדשים כההוא עובדא דאכשר רבא תוספאה כד אשתיהי תריסר ירחי והג' \nהוא הבינוני הנק' מלא במלואו לא חסר ולא יתר והוא לט' חדשים וז\"ש וימלאו ימיה כי \nעיבור הט' חדשים הוא המלוי האמתי:\nואמנם כפי דרכנו בא להורות את אשר עתידה מלכות הרשעה של עשו להתפשט בכל העולם ע' \nחדשים שנא' לכן יתנם עד עת יולדה ומי היא זו רבקה אמו של עשו שילדתו לט' חדשים וזהו \nסוד עד עת יולדה ולא אמר עד ט' חדשים:\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "או ירא' הודיע הכתוב כי בכל ימי עיבורו לא חזר עשו מדרכו הרעה ועד אשר מלאו ימיה \nללדת והגיע עת הלידה גם אז היה מקערג עם יעקב והנה היו תומים בבענה ולא תאומים \nומחוברים רק תומים חסר האלף להורות כי אחד מהם חסר ממנו אמונת הנק' אל אחד שהוא \nהב\"ה:\nאו יראה וימלאו וכו' ירמוז אל מ\"ש ז\"ל כי עשו נולד אדמוני ולכן לא מלו אותו כעובדא \nדנתן הבבלי ואחר שהגדיל לא רצה למול וז\"ש אם לא דם שנאת ודם ירדפך דם המילה ודם \nהחרב לה' מלאה דם וכיון הכתוב להודיע כי לא מקרה היה רק מאת ה' היתה לשישאר ערל \nוהראיה כי הנה וימלאו ימיה ללדת וכלו לו חדשיו ועכ\"ז:\nויצא הראשון אדמוני א\"כ אינו מפני שעדיין לא נפל בו דמו גם לא די ששערו לא היה לקוי \nכמנהג הנפלים כי גם כולו כאדרת שער וכ\"כ היה כי הנה כל העולם הרואים אותו כך ויקראו \nשמו עשו כלו' עשוי ונגמר הוא ואינו לקוי כפי הנראה מאשה אנו רואים אותו שיצא אדמוני \nאלא ודאי כי מאת ה' היתה לשישאר ערל מוכן לגיהנם:\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואחר כן לא אמר ואחר יצא כענין הנאמר בפרץ וזרח אלא ואחר כן להורות כי לא נשתהא \nהרבה לצאת אלא תכף אחר כן אחר יציאת הראשון יצא אחיו והסיבה היתה כי הלא ידו של זה \nהיתה אוחזת בעקב עשו ולא רצה להסיר ידו משם, וענין סיפור זה להורות גם את העתיד כי \nתכף בהגמר מלכות עשו יתפוס יעקב את המלכות ולא תמלוך אומה אחרת בינתים כמ\"ש ז\"ל \nשלחה לו מלכות הרשעה מי תופס המלכות אחרינו שרטט וכתב לו ואח\"כ יצא אחיו וכו' ולפי \nשהוראה זו לא הבינה שום אדם זולתי השי\"ת ע\"כ לא היה מי שקרא שמו רק השי\"ת ויקרא שמו \nיעקב ולהורות כי אין זה הוראה על תפישת העקב רק על העתיד כנז' לכן קראו יעקב לשון \nעתיד שעתיד לעקבו באחרית הימים מ\"ש יעקב ולא עקב כי אך אם נדרשהו ע\"ש תפישת ולא \nקראו עקב לשעבר ע\"ש תפישת העקב, גם ירמוז העקב והוא כי רצה ירמוז בחינת היד התופשת \nוהעקב הנתפש שהוא יעקב יו\"ד כנגד היד ועקב כנגד עקב עשו:\nויצחק בן ששים וכו' גם זה טעם וראיה אחרת אל הנ\"ל כי לא יצא עשו מצד יצחק ח\"ו כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הרי ויצחק בן ששים שנה היה בלדת אותם ובן ששים לזקנה וכבר כלו כוחות היצה\"ר \nותגבורתו א\"כ לא מצדו היה:\nויגדלו הנערים מיום היותו בבטן בוצין מקטפיה ידיע וגם אחר שהגדיל והיה בן י\"ג שנה \nויום א' מחויב במצות נתחזק ברשעתו וירמוז אל מ\"ש ז\"ל על דם שנאת ודם ירדפך כנ\"ל \nוז\"ש אחר שגדלו הנערים גם אז לא רצה למול בפשיעה ויהי עשו ש\"ד איש שדה נאחז עם \nהקליפה הנק' שדים יושבי מקום שדה שדוד כנודע ולא השלים שם שד\"י ע\"י אות ברית קודש \nכנודע ונשאר ש\"ד גם לקח אומנות נמרוד הרשע להעביר כל עולם על השי\"ת והי' .צד את \nהבריות בפיו כמ\"ש ע\"כ יאמר כנמרוד גבור ציד וז\"ש ויהי עשו איש יודע ציד לחעוא \nולהחעיא, ויעקב להפך ממנו לגמרי איש תם מהול כמ\"ש התהלך לפני והיה תמים הפך איש שדה \nויושב אוהלים שנים של שם ועבר כל היום ללמוד וללמד הפך יודע ציד. גם ירמוז ויהי עשו \nאיש שדה הורג נפשות ומחריב את העולם דומה אל המזיקין והשידין שוכני מקומות השדודים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והחרבות כי כל חפצם להקריב ולהשמים ויעקב להפך זה יושב אוהלים גורם ישוב ובנין אל \nהשמים הנק' אוהלים וימתחם כאוהל לשבת ע\"י התורה המקיימת העולמות, גם ירמוז אל מ\"ש \nז\"ל שאותו היום הרג לנמרוד ולקח ממנו בגדי אדה\"ר שעל ידם היה צד ציד וע\"י כן נעשה \nהוא יודע ציד וז\"ש ויהי עשו איש יודע ציד:\nויאהב וכו' לא יעלה בדעת כי יצחק הנביא טעה לאהוב שונאו של השי\"ת ואילו כן הל\"ל \nויהי יצחק אוהב את עשו ר\"ל מקדמת דנא אבל אמר ויאהב עתה מחדש ע\"י המעשה הנז' שהרג \nלנמרוד הרשע שהשליך לאברהם אביו לכבשן האש וגם היה מחטיא כל העולם לעבוד ע\"ז ושקולה \nמצוה שעשה עתה עשו ככל העברות שעשה עד אז ולבחינה זו אהבו ולא אהבה גמורה מצד מעשיו \nח\"ו וזה כי ציד בפיו שהרג לנמרוד בעל הציד וזכה עשו ולקח בגדי הקודש של אדם שעל ידם \nציד בפיו אבל אהבת רבקה ליעקב היתה תמידית מקדמת דנא בראותה מעשיו הישרים וז\"ש \nורבקה אוהבת ולא כתיב ותאהב רבקה, ובזה לא נצטרך אל מ\"ש אונקלוס שהיה מאכילו כי זה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שוחד בחיק חמה עזה לאהוב הרשע מפני השוחד גם פרש\"י שהיה מרמהו בדברים כיצד מעשרין \nאת התבן וכו' קשה מאד כי יצחק נביא היה וראה שנכנסה גיהנם עמו איך רימהו בנו ויעקב \nשכל היום יושב אוהלים לא יאהוב אותו גם לכאורה היינו יכולים לפרש כי זו עצמה כוונת \nהכתוב להודיענו כי כמו שעשו ציד בפיו לרמות את אביו בדברים כן אהבת יצחק לו היתה \nמחדש עתה כנז' וגם זה מן הפה ולחוץ ולא אהבה גמורה כמ\"ש ויאהב ולא כתיב ויהי יצחק \nאוהב וכו':\nגם נוכל לתרץ במה שנודע כי בימיהם היה הבכור עובד ומקריב קרבנות כדמיון הכהנים אשר \nנבחרו אח\"כ להיותם חלק ה' ונחלתו והבכור היה כהן לאל עליון והוא הנוחל חיי העוה\"ב \nומן הדין כי לא יוכל לבכר את יעקב הקען ואף אם אז לא היה עשו כראוי אפשר כי באורך \nהזמן יגדל וישכיל ויחזור בתשובה כמו שקרה לישמעאל בן אברהם ולכן יצחק הנמשך ממדת \nהדין לא רצה להטות משפטו וביקש להנחיל את הבכורה של עשו הבכור כי לא ידע ענין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מכירתו את הבכורה ליעקב ואף גם ברכות העוה\"ב בקש לברכו כמ\"ש בסוף הפרש' ויהי כי זקן \nיצחק וכו' ונמצא כי גם את יעקב היה אוהב בלי ספק מפני מעשיו הטובים ואין ויאהב יצחק \nאת עשו לשון שלילה אלא הכוונה כי אף גם את עשו שלא היה ראוי עכ\"ז אהב אותו לעעם \nהנז' כי היה בכור אבל אהבת יעקב אין צריך לפרסמה כי אינה מטעם א' 'לבד רק מכל \nהצדדין מש\"כ ברבקה כי לא היתה אוהבת לשניהם רק את יעקב לבדו וז\"ש ורבקה אוהבת את \nיעקב וכו':\nובזה יובן מ\"ש בסוף הפרשה וישמע יעקב אל אביו ואל אמו כי ידע כי שניהם אוהביו \nומיעצים אותו טובה אבל בעשו שידע כי אמו לא אהבתו רק אביו כתיב בו וירא עשו כי רעות \nבנות כנען בעיני יצחק אביו ולא כתיב ובעיני אמו עם היות כי אדרבה יותר היו רעות \nבעיני אמו כמ\"ש אם לוקח יעקב אשה מבנות כנען כאלה וכו':\nויזד וכו' בראותו אהבת יצחק לעשו עתה מחדש ובפרט כי היה בנו בכורו כנז' נתיירא בל \nיירש גם את הברכות ואז חשב בלבו איך יעשה לקחת לבכורה מידו ברצונו ומזה ימשך כי לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יעול ברכות העוה\"ב כנז' כי לולי שהיה בכור לא היה מנחילו הברכות כי לא היה ראוי \nאליהם וראה כי אין תיקון לזה רק במ\"ש הכתוב אם רעב שונאך האכילהו וכו' ואז ויזד \nוכו' ולא כתיב ויבשל יעקב תבשיל רק ויזד נזיד כי היא מלה מרכבת משתי הבנות לשון \nתבשיל ולשון מחשבה כמ\"ש כי בדבר אשר זדו עליהם כמו שפרש\"י ואונקלוס אז הב\"ה הסכים \nע\"י ויבא עשו תכף אחר הבישול והוא עייף צמא ורעב למאכל וגם כי אין בו כח להושיע ידו \nאל הקערה לאכול לכן אמר הלעיעני כענין הגמל הנלעט ע\"י האדם וז\"ש הלעיטני נא כלו' נא \nעתה שאני עייף ואל תתמה ממה שאני שואל ממך שאתה תלעיטני כי הרי עיף אנכי, ואמנם \nאומ' פעמיים מן האדום האדום יובן כמ\"ש אח\"כ ויעקב נתן לעשו וכו' ויאכל וישת וכנודע \nכי כל שתיה אינה מים רק יין כי שתיית המים אין צורך להזכירה וכמ\"ש ויעש להם משתה \nוא\"כ יש להקשות כי אה עשו לא שאל רק אכילה למה נתן לו גם שתיית היין אמנם האמת כי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עשו שאל שניהם אכילת העדשים תבשיל אדום ושתיית היין האדום וז\"ש מן האדום האדום \nובפרע במה שארז\"ל כי סיבת בישולו עדשים אז לפי שבו ביום מת אברהם ותבשיל הראוי \nלהברות את האבלים הם תבשיל העדשים וא\"כ גם ארז\"ל לא נברא יין אלא לנחם בו אבלים \nובבוא עשו מן השדה ראה תבשיל העדשים ומשקה היין שהכין יעקב להברות בהם את האבלים \nואז אמר מן האדום האדום וכו' כנז' ואילו אמר הלעיעני נא מן הנזיד הזה לא נשתנה שמו \nגם הוא אבל כיון ששינה שם הנזיד וקראו אדום ולא עוד אלא שגם שאל שתיית היין בלשון \nאדום וראה יין כי יתאדם ונתן בכוס האדום עיניו ע\"כ קרא שמו אדום ושינהו מן עשו אל \nאדום להורות לכל העולם ולפרסם ענין מכירת הברכות ע\"י תבשיל אדום ויין אדום ולא \nיקערגו על יעקב למה לקח את הבכורה והברכ' מן אחיו הבכור כי הוא מדעתו איבדם בידו על \nהיותו גרגרן כנז':\nויאמר יעקב וכו' עתה מצא מקום כחפצו לקנות הבכורה אמנם נתיירא פן אחר אשר יאכילהו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יטעון כי ניחם כי אנוס היה במעשיו כי היה מת ברעב לז\"א מכרה כיום תהיה מכירתך קיימת \nלעולם כמו ביום הזה שמפני עייפותך גרמה בלבך למכור וגם בימים הבאים תהיה מכירתך \nקיימת:\nויאמר עשו וכו' רצה לרמותו וכאלו מוסר מודעה ומתנה תנאי ומודעה כי מפני האונס מוכר \nוכנודע כי המוכר ומגלה בפיו הסיבה לשהוא מוכר יכול אח\"כ לחזור בו בהתבטל הסיבה ההיא \nמש\"כ אילו שתק שהדברים שבלב אינם דברים וא\"כ אם אנוס הוא אם לא פירש בשפתיו זביניה \nזבין א\"כ אף אם תלוה וזבין ולז\"א הנה אנכי הולך למות ולכן למה זה לי בכורה ר\"ל ביום \nכזה שאני מת ברעב אבל כאשר אוכל אחזור בי וחשב כי יעקב איש תם ולא יבין רמאותו רק \nשאדרבה בכל לבו הוא מוכר כיון שהולך למות:\nויאמר וכו' אלו המכירה תהיה בדברים לבדם או אפילו ע\"י קנין ידעתי כי תחזור בך כפי \nהדין ולכן השבעה לי כיום ר\"ל כי כמו שביום הזה אתה מסכים בכל לבך למכור מפני ההכרח \nכך תהיה מכירה קיימת כל הימים ואע\"פ שמכח קנין איני זוכה כדין הנז' מכח השבועה אינך \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יכול ליפטר וא\"ת ג\"כ דין הוא שנשבעין לאונסים והוא כשהאנס מכריחו אבל אני איני \nאונסך שתמכור לי על כרחך ואלו אתה עייף ומוכרח לקנות ממני הנזיד הרי זה דומה למחליף \nמחט בשניים שאין בזה אונס והונאה כי אתה אונס את עצמך ולא אני והרי בזה נסתלקו שתי \nהעענות עענת אונס ועענת אונאה וזה ע\"י השבועה כנז', אז מפני ההכרח וישבע לו וכיון \nשנשבע לו ראה ונתייאש וימכור את בכורתו ליעקב מכירה גמורה הנק' מכירה:\nויעקב נתן וכו' עוד אחרת הערים יעקב במה שלא נתן לו נזיד עדשים לבד אשר שאל בפיו \nאמנם הקדים לתת לו בתחילה לחם כי הוא עיקר המזון בו כתיב ולחם לבב אנוש יסעד ובזה \nנצול מן הסכנה אל הרעב וכאשר אח\"כ אכל גה נזיד העדשים ויאכל אותה וגם חזר וישת את \nהיין אשר בשתי אלו מכר הבכורה כבר אינו אז באכילתם אנוס ומכירתו שרירה וקיימת ונמצא \nכי גם כי תחילתו באונס כל שאר הענינים היו ברצון אם ויאכל נזיד העדשיה אם שתית \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "היין, ועוד אחרת כי אחר כ\"ז לא עען אנוס הייתי אמנם ויקם מעל השלחן ולא דבר מאומה \nוגם וילך לחוץ שיעור כדי שיראה לתגר או לקרובו ולא חזר בו אמנם אדרבה היה מן הקצה \nאל הקצה האחרון תחילה באונס גמור ואמצעיתו ברצון טוב בהיותו אוכל ושותה כנז' \nואחריתו כנחש ישוך ויבז עשו בזייון גמור את הבכורה והרי זה שער מכירה גמורה נכתבה \nבתורה להורות לכל העולה כי בדין גמור היתה מכירה זו ואין בה שום עענה לא טענת אונס \nולא טענת אונאה ולא טענת רמאות לרמות את אחיו כי הרי בזויה היתה בלב עשו ומאוסה \nלגמרי כנז':\nאו יראה ויבא עשו מן השדה והוא עיף מן שש עבירות שעבר באותו היום כמ\"ש ז\"ל אז א\"ל \nיעקב הבכורה אינה צודקת כפי מעשיך הרעים שעשית ביום הזה שבאת לכלל איש בן י\"ג שנה \nויום א' כמ\"ש ז\"ל וכבר אתה בר עונשים א\"כ מכרה את בכורתך לי כפי מה שעברת ביום הזה \nוז\"ש מכרה כיום, אז א\"ל עשו הדין עמך כי הנה הבכורה אין האדם חפץ בה רק לפי שעל ידה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יורש האדם ארצות החיים בג\"ע כנ\"ל אמנם אני חוטא וידעתי כי בלכתי אל הקבר הוא למות \nשם בעוה\"ב ולא לחיות בג\"ע וא\"כ למה זה לי ר\"ל עתה בעוה\"ז למה לי בכורה שיש בה טורח \nגדול להקריב קרבנות בקדושה ובטהרה ותרתי גיהנם למה לי:\nאו יראה כמ\"ש ז\"ל כי אז כפר עשו בתחיית המתים והענין כי ראה בלבו כי בו ביום נהרג \nנמרוד הרשע שעשה עצמו אלוה והרגו הוא עצמו וזה יורה הויתו ית' ממית ומעניש את \nהרשעים ובבואו אל ביתו ראה כי בו ביום מת אברהם הצדיק שהושלך ע\"י נמרוד בכבשן האש \nוהיה הכהן הגדול שירש הכהונה מן מלכי צדק כנודע אז כפר בדעתו ואמר כצדיק כרשע כמות \nזה כן מות זה ולא עוד אלא ששניהם מתו ביום א' אז אמר ח\"ו לית דין ולית דיין ואין \nתחית המתים בעולם וא\"כ הנה אנכי הולך למות ולא אחזור לחיות בתחיה א\"כ למה זה לי \nבכורה לכהך לאל עליון והרי ח\"ו לית דין ולית דיין, והנה כפי זה גם בשבועה לא היה \nמאמין כיון שהיה כופר בעיקר ח\"ו וא\"כ איך נשבע ולזה ביאר הכתוב כי אף בשבועה לא היה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מאמין ולא נשבע אלא להפיס דעתו של יעקב שהיה מרוצה כשישבע ולזה לא די שיאמר וישבע \nאלא וישבע לו כלו' כפי דעתו של יעקב המאמין בשבועה:\nבדרך סוד:\nואלה תולדות יצחק וכו' יש להעיר בענין לידת יעקב ועשו שתי קושיות חזקות הא' למה \nנולדו שני האחים הללו תאומים ולא עוד אלא שהיו רחוקים כרחוק מזרח ממערב זה צדיק \nגמור וזה רשע גמור ובפרע כי רוב הבנים דומים לאחי אמם שהוא לבן הארמי ומכיון שהיו \nתאומים ראוי ששניהם יהיו דומים אל לבן ולא כן מצינו אלא שיעקב לקח כל הקדושה ועשו \nכל הזוהמא, עוד אחרת כי מכיון שהקב\"ה רצה שירש יעקב את הבכורה והברכות למה יצא עשו \nראשונה לשהוצרכו כל אות' העקיפי' והסכנות ובריחת יעקב לחו\"ל על לקיחתו הבכורה \nוהברכות והכל דרך רמאות כי זה גנאי גדול ליעקב הצדיק כנודע, והנה לכאורה נוכל לתרץ \nכי ענין זה תירץ הכתוב עצמו באו' ויהי יצחק וכו' כלו' והנה על היות רבקה ממשפחת \nרשעים בת בתואל ואחות לבן והיה מוכרח שהבנים יתדמו אל אחי האה וכפי זה אם נולד עשו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לבדו ויעקב לבדו היה בהכרח שכל אחד משניהם יהיה מעורב קודש בחול מצד יצחק אביו ומצד \nלבן אחי האם אבל עתה שנולדו תאומים בבטן אחת נתברר התערובת ולקח עשו את כל הזוהמא \nאשר מצד לבן ויעקב לקח כל הקדושת יצחק אביו ויהיה חלקו ית' קדוש ומובחר ונקי מכל \nמום, ועדיין צריך לתרץ הקושיא השנית אבל הענין במ\"ש בס' הזוהר בסבא דפ' משפטיה על \nואלה המלכים אשר מלכו וכו' כי אדום וישראל כענין קליפת הפרי הנוצרת תחינה וכן ממש \nהיתה לידת עשו שהוא הקליפה בתחילה כדי לברר הרע הזוהמא וז\"ש ויצא הראשון אדמוני כלו \nכאדרת שער כנודע כי השיער הוא מותר זוהמת כל הגוף ואח\"כ יצא אחיו נקי מכל הזוהמא \nכנז' מש\"כ אם נולד יעקב ראשון שהיה מושך כל הזוהמא ח\"ו. ואמנם הסוד הגדול בזה הוא \nכי כאשר חטא אדה\"ר בעץ הדעת טוב ורע גרם שהנחש הטיל זוהמא בחוה ובאדם עצמו ואז \nנתערבו כל הנשמות טוב ברע נשמות מצד הקליפה ומצד הקדושה ביחד אשר מן הזוהמא ההיא הם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נמשכים המשומדים מן הרע שנתערב באדם והגרים מו הטוב שנתערב בנחש והנה הנחש לא יכול \nלהטיל זוהמתו ולישוך רק בעקבו של אדה\"ר וכמ\"ש ואתה תשופנו עקב והם הנשמות התחתונות \nהכלולות בעקבו של אדם כנודע, כי אדם היה כלול כל הנשמות כולם כי בשאר הנשמות היותר \nעליונות שהיו כללות בגוף אדם ומכ\"ש בראשו לא יכול להם ואמנם בחינת הטוב שבנשמות אדם \nשנתערבו ברע של הנחש היה בראשו של נחש שהיה יות גדולה במעלה ויותר קרובה אל הקדושה \nכי משם ולמטה הכל רע גמור בלי טוב כלל ולכן הוא ישופך ראש להוציא ולהסיר משם \nגשמיותיו הטובות שנתערבו בראשך אבל אתה תשופנו עקב להמשיך זוהמתך שם בעקבו של אדם \nכנז':\nוהנה עתה עלה ברצונו ית' לתקן קלקול חטא אדה\"ר ונתגלגל אדם ביעקב ואל זה רמזו רז\"ל \nבאומרם שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם וחוה נתגלגלה ברבקה ויען חוה החטיאה לאדם \nושמע לקול חוה אשתו כבן השומע עצת אמו לכן באה חוה בבחינת אמו של יעקב לתקן עון \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הקודם כמו שיבואר, ולכן ילדה ב' בנים הא' הוא עשו והוא בחינת זוהמת הנחש שהטיל בחוה \nוהב' הוא יעקב והוא בחינת הטוב שהיה בעקב אדם ונתערב בראש הנחש כנז', והנה כתיב \nואיבה אשית בינך ובין האשה ומצד זה ורבקה אוהבת את יעקב הוא אדם בעלה של חוה ושנאה \nאת עשו שהוא זוהמת הנחש כנז' ולפי שהיא גרמה שיקולל אדם לכן השתדלה עתה בכל כחה \nשיקבל יעקב הברכות ויצא מן הקללו ההם וז\"ש עלי קללתך בני כלו' בשבילי גרמתי לך \nהקללות ההם ולכן באת עתה בגלגול בני ולא בעלי כדי לתקנך ע\"י ולכן אך שמע בקולי \nכנודע כי אכין ורקין מעוטין כלו' אע\"פ שאז שמעת לקולי וחטאת ולא היה לך לשמוע אז \nבקולי אך עתה לתקן הקלקול ההוא ראוי לך לשמוע בקולי בעצה זו ותבא שמיעה זו שהיא \nלטובה ותכפר על שמיעה זו הרעה והנה אז אני לקחתי מפריו ואכלתי ואח\"כ ותתן גם לאישה \n", "en": ""}]}
