{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "75", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 75", "hebrewTitle": "קטע 75", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/75/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/75/", "segments": [{"index": 1, "he": "אינם אלא הכנות לשיוכל האדם לעסוק בתורה ובמצות כנ\"ל וז\"ש והתהלכתי בתוככם וכו' יען \nכי ואתם תהיו לי לעם מקיימי תורה ומצות ע\"י ג' ההכנות הנ\"ל. ואמנם פסוק ואכלתם ישן \nנושן אין זה מקומו אלא למעלה אחר פסוק והשיג לכם דיש וכו' ואפשר ירמוז אל משז\"ל על \nמ\"ש בנח והקימותי את בריתי אתך ברית הי' צריך על הפירות שלא ירקבו וכו' ולכן הבטיחם \nעוד הבטחה זו שלא ירקבו התבואה והפירות ויתקיימו באופן כי ואכלתם ישן נושן וכו' \nורצה לסמוך הבטחה זו אחר אומרו והקימותי וכו'. ובאולי ירמוז זה אל שנת השביעית \nוכמ\"ש שם וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וכו' וציויתי וכו' וז\"ש ואכלתם ישן וזה \nבשנה השביעית כי תאכלו אז תבואת שנה הששית שהיא בשנה הז' קרויה ישן ועוד תתקיים טד \nשנת השמינית עד אשר תזרעו בתחלת השמינית ותלקטוה באמצע שנה השמינית ואת תבואת שנה \nהששית תקרא נושן משל ג' שנים וז\"ש ישן נושן והבטיחם כי לא עוד אלא שעד יבא החדש של \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שנה השמינית עדיין הישן מצוי ואז תוציאוהו מן האוצרות לאסוף בהם תבואה חדשה של שנה \nהשמינית:\nועתה נבאר דרך אחרת בפסוקים האלה. ונתתי גשמיכם וכו' בבחי' ברכת הבנים כי המזונות \nושלום הארץ וענין החיים כולם ברכות גופניות אך הבנים ברכות רוחניות כי מה תועלת אל \nהאדם בהם אדרבה טורח בהלידם ולישא אשה לטרוח במזונותם ופרנסתם ואין הנאתם אלא \nרוחניות אם מפני שהם קיום המין ועל ידם אין האדם קרוי מת אלא חי ואם בעה\"ב כנודע \nכמה הנאות האדם בעה\"ב בשביל בניו ובתחילה ביאר ענין תנאי התשמיש כדי שעל ידיהם יהיו \nהבנים הנולדים משם ראוים שיזכה אביהם אל העה\"ב:\nבעבורם כנ\"ל ואמר ונתתי גשמיכם וכו' כי כמו שהגשם מרוה את הארץ והולידה והצמיחה \nובפרט בבואם בעתם כנ\"ל ענין יורה ומלקוש ובליל רביעית ושבתות כן התשמיש בטיפת הזרע \nהנמשלת לגשם צריכה להיות בעתו כמשז\"ל אם ע\"ה הוא יהי' מחצות לילה ואילך והיום כולו \nאסור' ואם בת\"ח עונתו מלילי שבת וכו' כי בין לת\"ח ובין לע\"ה יש עונה ועת קבוע כנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ועי\"כ תזכו כי הנקבה הנקראת ארץ תתן יבולה כנ\"ל ולא תפיל אותו וזה בבחי' ע\"ה ואולם \nלת\"ח הנקרא עץ השדה כנזכר בספר הזוהר על ואם עץ מאכל הוא אותו לא תכרות ואמר כי עץ \nהשדה יתן פריו ואל זה רמזו רז\"ל במ\"ש אשר פריו יתן בעתו זו שנין של ת\"ח וכו' הנמשל \nאל עץ שתול על מים חיים הוא התורה ואחר שיצאו מתורת נופלים ויהיו פרי שלם ויבול שלם \nהוסיף להבטיחם שלא ימותו בהיותם קטנים כי הלא ג' מיני נופלים הם הא' במעי האשה ואז \nנקרא זרע כי עדיין נזרעין בתוכה כדמיון זרע התבואה בעודה מחוברת בארץ שלא נקצרה \nונבצרה והב' אחר הולדם ממעי אמו ונבצרו ויצאו משם לחוץ ונקרא בציר כדמיון האשכול \nהנבצר מן הכרם והג' אחר שכבר ינקו כל צרכם ונקראין גמולי חלב ואינם צריכין לאמן כי \nאז אין המיתה מצויה בהם כ\"כ כמו בג' הזמנים הנ\"ל ואלו נקראים דיש כדמיון התבואה \nשנדושה ונמרחה ונעשית גורן ונגמרה מלאכתה והבטיחה כי ג' מיני בנים אלו לא תהי' בהם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מיתה מצויה בשום זמן מג' זמנים הנז' באופן שיהיה לאיש ג' מיני בנים מצויין ביחד \nחיים וקיימים וז\"ש והשיג לכם דיש שהם גמול החלב את בציר שהם יונקי שדים וכבר נולדו \nובציר ישיג את זרע והם העיקרים שבמעי אמם ושלשתם יראו זה את זה קיימים. ויכול היה \nלאמר והשיג לכם גורן את בציר וגם אז היו נשמע כל זה שבארנו האמנם הזכירו בלשון דיש \nלרמוז אל הנ\"ל כי זכות קדושת התשמיש הנ\"ל בפסוק ונתתי גשמיכם בעתם לסיבתו ישיג לכם \nדיש את בציר וכו' וזה במה שנודע כי שם שדי חתום באדם שי\"ן בחוטם ד' בזרוע כפופה \nיו\"ד באות ברית קודש. ונודע כי התשמיש קרוי דיש כמשז\"ל על ער ואונן שהיו דשים \nמבפנים וזורה מבחוץ גם די\"ש אותיות שד\"י להורות כי אין שם שדי שורה על האדם אלא א\"כ \nהיות האדם מתקדש בשעת תשמיש הנקרא דיש כנ\"ל כי אז נאמר שם שד\"י ואם לא נמצא חסר אות \nיו\"ד ונשאר שד שהוא ענין השחתת הזרע שנולדיה משם שדים ומזיקים כנודע כענין ער שהי' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ד\"ש מבפנים אותיות ש\"ד וזורה מבחוץ את טיפת הזרע אשר נמשלת ליו\"ד כי על ידה נחתם \nבאדם ג' אותיות שד\"י כנ\"ל ונמצא כי המשחית זרעו נקרא ש\"ד לטעם הנ\"ל. ולפי שאין אדם \nבארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואין להם תקנה כי אם ע\"י הגלגול כנודע וסוד הגלגול הוא \nבג' פעמים בסוד פעמים שלש עם גבר ואם בג\"פ אינו נתקן אין לו עוד תקנה כלל ועליו \nנאמר ועל ארבעה לא אשיבנו ואמנם בהיות התשמיש בקדושה יהיו הבנים קדושים וכולם יתקנו \nבג' גלגולים ולא יאבדו ח\"ו וזה אשר הבטיחם עתה ואכלתם ישן נושן כי החדש גלגול ראשון \nוהישן גלגול שני והנושן שלישי ולכן הוזכרו ג' גלגולים אלו כאן אחר והפרתי אתכם וכו' \nשהוא ברכת הבנים והבטיחם שלא יאבדו נשמותיהן ח\"ו מפני חטאיהם כמ\"ש והקימותי את \nבריתי אתכם והודיעם איך יהי' זה יאמר שהוא על ידי הגלגולים ואכלתם ישן וכו' כנודע \nכי לולא הגלגול רוב הנשמות היו אובדות ח\"ו וכיון שיתקנו כל הנשמות שבגוף אז יבא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "המשיח כמשז\"ל ואז יהיו נשמות חדשות בעולה כנזכר בספר הזהר פרשת פקודי וז\"ש וישן \nמפני חדש תוציאו כי הנשמות הישנות יצאו בעולם קודם ביאות החדשות כנ\"ל וכיון שכן יבא \nהמשיח ויבנה בית המקדש ונתתי משכני וכו' ומאז ואילך לא תגעל עוד נפשי אתכם כמו \nבמקדש א' וב' ותמיד אתהלך בתוככם ואני אהיה לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם:\nחסר לעיל בדרך הא' לא תעשו לכם אלילים וכו' כי הרי אני ה' אלהיכם שלכם ואל האלילים \nעצמן הנעשין מעץ ואבן וכסף וזהב הנבראים בכחי ואין שטות גדול מזה שמניחים אתם אות \nשבראתי לשניכם ועובדין את העץ ואת האבן שהוא נברא כמותכם ולא עוד אלא שאתה הוא חי \nמדבר והוא דומם או צומח וכן את שבתותי תשמרו ואת מקדשי תיראו כי על ידי כן אתה \nמודים כי אני ה' שבראתי העולמות כנודע כי השבת עדות לישראל שמעידין כי ששת ימים עשה \nה' וכו' וביום השביעי שבת וינפש גם ומקדשי תיראו הם הקרבנות מורים כי להיות אני ה' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אתה מקריבים לפני:\nבדרך הא' ובזה יובן ועשיתם אותם כי המצות בעה\"ז אינם מעשה גמור אלא גוף ודמיון אל \nעיקר המצוה כמו מצות השופר כי האדם בתוקעו למטה גורם כי הקדוש ברוך הוא יתקע בשופר \nגדול עליון רוחני ועל ידו יתערבב השטן ולא ע\"י שופר התחתון וכיוצא בזה כל המצות אבל \nבעה\"ב העשיה הוא אותם עצמם ולא דמיונם ותמורתה וזהו ועשיתם אותם:\nאו ירצה קרוב אל מ\"ש בספר הזוהר ובפרקי אבות כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד \nוהוא כי ממש נברא מלאך אחד ע\"י עשיית המצוה ההיא. וז\"ש אם בחוקותי תלכו ואת מצותי \nתשמרו תגרמו אל ועשיתם אותם מעשה גמור והמצות ההם יעשו מלאכים ממשיים והתועלת מהם \nהוא לכם כי ונתתי גשמיכם וכו' וכ\"ז ע\"י המלאכים ההם הנוצרים על ידך כי אשלח את מלאך \nאחד מהם ועל ידו אתן לכם גשמיכם כנודע כי יש מלאך הממונה על המטר ונקרא רדי\"א וכן \nונתנה הארץ יבולה כמשז\"ל אין עשב ועשב שאין מלאך מכה בו ואומר לו גדל וכל זה בכח \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המלאכים הנוצרים 'על ידך וא\"כ כאשר אני מצווה אתכם לשמור חוקותי ומצותי אינם \nלתועלתי כמ\"ש אם צדקת מה תתן לו אבל הכל הוא לחועלתכם כנ\"ל. או ירצה ע\"ד והלכת \nבדרכיו כי כל המצות שנתן הקבה\"ו לישראל תחילה קיימם הוא עצמו ית' ואח\"כ נתנם לישראל \nקובר מתים גומל חסדים מניח תפילין מתעטף בציצית מתפלל כמ\"ש ושמחתים בבית תפילתי לא \nנאמר תפלתם וז\"ש אם בחוקותי שאני חקקתי לעצמי והלכתי בחוקים ההם הנקראים דרכים כי \nדרך נקרא על שם שהאדם דורך וחוקק ברגליו צורת מקום הדרך ההיא כמ\"ש והלכת בדרכיו ואם \nבחוקותי ודרכי תלכו כי אני קיימתים בתחלה והלכתי בהם ואח\"כ נתתים לכם ואז נקרא \nמצותי שצויתי אתכם עליהם וז\"ש ואת מצותי תשמרו וכו':\nובפסוק ונתתי גשמיכם וכו' בתנא\"י השני שיהיו גשם ראוי להוליד ובכך ונתנה הארץ יבולה \nוהעץ פריו ואל\"כ אין יבול ואין פרי כי הכל לבהלה כטיפה המוזרת שאין דבר נוצר ממנה:\nובפסוק והשיג וכו' הניח כל מלאכת התבואה ולא הזכיר אלא הדיש להורות אל הנ\"ל האמנם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הי' יכול להזכיר הקציר שהיא ברכה יתירה מן הדיש אלא שיצא שכרה בהפסדה לב' טעמים הא' \nבפשטה כי אם הקציר ישיג את הזרע יפלו גשמים על הקציר ויופסד ועוד כי לא יהי' לכם \nפנאי בזמן הזרע לשאר המלאכות שאחר מלאכת הקצירה. כגון דישה ועימור וזרייה שהיא \nהעיקר שבכל המלאכות הצריכה אל הרוח שבימות החמה לעשותה גורן. והב' הוא ע\"ד שבארנו \nכי ענין ברכות אלו אינם עיקר השכר ח\"ו אלא הם הכנה לשיוכל האדם לעסוק בתורה ובמצות \nבהרוחה כמ\"ש על וישבתם לבטח בארצכם ואם הקציר עצמו ימשך עד הזרע לא יהי' לכם פנאי \nלעבודתו ית' שהוא עיקר השכר:\nאם בחוקותי שאין להם טעם תתעסקו כ\"כ עד שיעשה טבע לכם כאלו אתם הולכים בהם כאדם \nהמהלך בביתו ואמנם את מצותי שיש להם טעם צריך תנאי נוסף והוא שתעשו להם סייגים \nנוספים כדי שעל ידיהם תשמרו המצות עצמן כסייג השומר את הגנה אז מובטחים אתם כי \nועשיתם אותם תמיד ולא תתרשלו בעשייתם מפני היצה\"ר וכיוון בזה אל מ\"ש בפרקי אבות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ועשו סייג לתורה. גם באומרו ועשיתם אותם ירמוז אל מ\"ש בספר הזוהר פ' ויחי כי מן \nרמ\"ח מצות עשה נעשה מלבוש גמור אל הנפש לעוה\"ב וז\"ש אם בחוקותי תלכו ואת מצותי \nתשמרו השכר העיקרי הוא כי ועשיתם את המצות והחוקים עצמה הנ\"ל מעשה גמור אותן עצמן \nובהם תתלבש נפשיכם בעה\"ב ואח\"כ השכר השפל בעוה\"ז הוא ונתתי גשמיכם וכו' ע\"ד שנתבאר \nבספר הזוהר קרוב לזה ועשיתם אותם בסוד כל העושה מצוה א' קנה לו פרקליט אחד וכפי זה \nנרמז גם שכר העוה\"ב בתורה כנ\"ל:\nאם בחוקותי וכו' י\"ל א' כי הרי רז\"ל אמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והרי כל מיני \nהשכר הנזכר פה אינו אלא בעוה\"ז. ב' כי רז\"ל אמרו מרובה מידה טובה ממדת פורעניות \nובפרש' זאת מרובה מדת פורעניות הם הקללות כפל כפליים מן הברכות. ג' למה בפ' תבא אמר \nוהי' אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך וכאן כתיב אם בחוקותי כי מדבר בעדו. ד' מה ענין \nתלכו והל\"ל תעשו או תקיימו. ה' כפל אומרו אם בחוקותי וכו' ואת מצותי תשמרו וכו'. ו' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ועשיתם אותם הוא מיותר. ז' בביאור צורך ברכות אלו כי יש בהם יתרונות וכפולות. ח' כי \nכיון שיתן שלום בארץ איך ירדפו האויבים. ט' כי פסוק ואכלתם ישן נושן צריך לשיכתב \nלמעלה אצל ואכלתם לחמכם לשובע ולא כאן אחרי עניני השלום והבטחון:\nוהביאור במה שנתבאר אצלינו כי השכר איננו רק בעוה\"ב ואף גם השכר המיועד בעוה\"ז גם \nהוא נקרא שכר העוה\"ב וזה כי טובות העוה\"ז הם לשיהי' פנוי לקיים מצות אחרות א\"כ נמצא \nכי כל זה בכלל שכר לעוה\"ב הוא וכמ\"ש ששכר מצוה מצוה ר\"ל ששכר מצוה אחת יתגלו בעוה\"ז \nטובה כדי לעשות מצות אחרות. והנה כמו ע\"י טובות העוה\"ז יעשה מצות אחרות ונמצא בו כל \nהשכר הוא בעוה\"ב. כן היסורין על ידם ישוב האדם בתשובה ויעשה מצות רבות ויהי' שכרו \nבעוה\"ב יותר שאין קץ מכאשר יהי' לו טובה ויקיים מצוה אחרת כיוצא כראשונה וכל. אשר \nיוסיפו לו יסורין בעוה\"ז יוסיף הוא בתשובה ומעשים טובים רבים ולכן מדת פורעניות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ביסורין וקללות ועונשין בעוה\"ז היו בפ' הז' מרובין ממידה טובה שהם ברכת העוה\"ז. \nומשז\"ל כי מידה טובה מרובה ממדת פורעניות תתקיים בשכר' ועונש העוה\"ב דוקא. או יהי' \nגם בעוה\"ז למי שאין לו תשובה כי אז העונש שלו פחות משכר הצדיק הגמור. אבל אפשר כי \nיסורי הבעל תשובה בעוה\"ז יהי' רבים משכר הצדיק בעוה\"ז כי כפי' ריבוי היסורים יוסיף \nבתשובה ומעשים טובים כנ\"ל. ולכן בסוף הקללות האלו כתיב והתוודו את עונם וכו'. ובזה \nנתרצו ב' קושיות הראשונות אשר בכללות הפרשה הז'. ועתה נבאר הפסוקים. בעצמן אם \nבחקותי וכו' אמר ומצותי כמדבר בעדו ירמוז כי לא יעשה המצות כענין מצות אנשים מלומדה \nאלא יעשה לשמה מצד מי שציוה עליהם. וז\"ש חוקותי מצותי. ונודע כי החוקים להיותם בלתי \nטעם נמנע האדם מלקיימם וגם אם מקיימם אינו מתמיד בהם ולעיתים רחוקות יעשה אותם לכן \nהזהיר ההתמדה בהם ואמר תלכו כי כל. הליכתם בעוה\"ז יהי' בשמירת החוקים. ויש ג\"כ. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מצות שגם שיש בהם טעם לא ישמור אותם האדם לסיבה אחרת והיא תאוות היצה\"ר בגזל ועריות \nוחמדה וכיוצא ולכן הזכיר בענינם ואת מצותי תשמרו מלהטעותכם היצה\"ר מפני התאוה ועי\"כ \nועשיתם אותם:\nאו ירמוז אומרו תלכו הזהיר מה שהמשיל התנא העוה\"ז דומה לפרוזדור לפני העוה\"ב וכמ\"ש \nכי הולך האדם אל בית עולמו כאורח ההולך בדרך עד הגיעו אל העוה\"ב מחוז חפצו וכשיחשוב \nהאדם כי תמיד הוא הולך ודאי שיקיים חוקותיו ית' וז\"ש אם בחוקותי תלכו. והנה במדרש \nאמרו ועשיתם אותם אמר ר' חמא בר חנינא אם שמרתם הריני מעלה עליכם כאלו אתם עושים \nאותם. א\"ר חנינא בר פפא אם שמרחם התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם \nאתם כתיב. והביאור הוא כי ר' חמא סבר כי התורה והמצות כפי פשטן לא בשמים הם וכאשר \nיעשה אותם האדם עושה מהם מעשה ממשיי ועשיתם אותם כתיב ור' חנינא הבר כי אדרבה עיקרם \nבשמים הם כפי רוחניותיהם ואינם צריכין אלא שיעשום בארץ אך טעם עשייתם הוא לצורך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "העושים אותם כי בקיומם הם עושין אותם עצמם ועשיתם אתם כתיב:\nונתתי וכו' עתה ידבר בשכר העוה\"ז להיותו צורך אל קיום המצות כנ\"ל בתחלת:\nהפרשה. והנה ברכה זאת תתחלק לד' מדרגות זסדרן ממטה למעלה. הא' הוא שובע ועושר. הב' \nפנימית ממנה ענין השלום והממשלה. וכמ\"ש והעושר ואח\"כ והכבוד מלפניך כי מה יועיל לו \nעשרו אם יירא מרדיפת אויביו או לפחות בההיותו עבד לזולתו ומשועבד אליו. הג' הוא \nברכת פרי בטנו כי הם אושר אמיתי בעוה\"ז ובעוה\"ב וכמ\"ש אברהם מה תתן לי ואנכי הולך \nערירי והנה בן ביתי יורש אותי. הד' הוא אושר העיקרי שכל תכלית האדה אינו רק להשיגו \nוהוא השראת שכינתו ית' ומהלכו עמו תמיד ואין מעלה גדולה מזו והתחיל בראשונה הגרועה \nשאינה רק הכנה לשיוכל לקיים התורה ואמר כי כיון שעסק בתורה ובמצות הנה הגשמים שלכם \nהם ואינם בידו רק פקדון ונתתי אותם לכם ולזה לא יאמר גשמים אלא גשמיכם וגם אם הם \nפקדון בידי אינם אלא לטובתכם כי אני בעל השדה ויודע זמן נתינתה וז\"ש בעתם ולא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "להורות כי שלי הם עדיין. זאז ונתנה הארץ יבולה הראוי לה כפי השנים המבורכות וכן עץ \nהשדה יתן פריו הראוי לו ולא די בשתתן יבול ופרי סתם ואומרו בברכות ועץ השדה ובקללות \nועץ הארץ כי התחיל באומרו .ונתנה הארץ ועוד כי הוא מיותר כי בכלל ונתנה הארץ הוא \nועץ השדה וכו' אמנם יובן במשז\"ל ועץ השדה הם אלני סרק וז\"ש ונתנה הארץ יבולה ועצי \nהארץ הם בכלל והוסיף כי גם עץ השדה מקום שדוד והם אילני סרק יתן פריו. אכן בקללה \nועץ הארץ לא יתן פריו במקום ישוב בני אדם אך תשולח הברכה בעץ השדה אילני סרק שיתנו \nפרים לעוברים ושבים ולא לכם כי אדרבה בזה יוכר כי הקללה היא בחטאותיכם והרי ברכה זו \nאחר הגשמים ואחרי' יבא הצמיחה אח\"ז צריך לברכו בזמן הקליטה שלא יקרנו ארבה ושדפון \nוכיוצא. וז\"ש והשיג לכם דיש וכו'. אחריו יברכנו גם בשעת האכילה שיתברך במיעיו \nואכלתם לחמכם לשובע היפך הקללה ואכלתם ולא תשבעו. ועתה יברכם ברכה השנית בענין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ההשקט והממשל' וז\"ש וישבתם לבטח וכו' לוא תאמר כי זה יהי' לסבת היותך במדינות חזקות \nובצורות וגם אנשים שומרים אותך מפני אויביך. אמנם הסיבה היא נתתי שלום בארץ ואין \nמלחמה כלל. ולא די שכפי שעה יש שלום כי גם ושכבתם ואין מחריד לאמר אולי להבא יבואו \nאויבים ולא די בטח מאויבים אלא גם חיות רעות. ולפי שהחיות אינם בענין האנשים לשנדע \nכי רצונם לבא או לאו לשנשב בטח. לז\"א והשבתי שביתה גמורה ובטילם מכלנות כל הארץ. \nועי\"כ תשבו לבטח גם מהם. והגדיל להבטיחם כי אפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם. וכל \nזה אינו בטחון רק לשלא יבואו אויבים עליהם. ועתה הבטיחם ביותר מזה. כי גם אתם אם \nתרצו ללכת לארצם ורדפתם אותם ולא די בשמוצאים אלא כי ינוסו מכם כאלו אתם רודפים \nאותם וגם אם אתם אינכם רודפים במרוצה ונפלו הם מאליהם לפניכם. לחרב שלהם כי חרבם \nתבא בלבם ולא ימתינו לנפול בחרבכם. גדולה מכלן שלא יהיו זה לסיבת היותכם רבין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נוצחין את מועטין אלא אדרבה ורדפו מכם חמשה מאה:\nועתה יברכם ברכה הג' ואמר ופניתי אליכם והפרתי אתכם וכו' וירמוז אל מ\"ש הכתוב מי \nמנה עפר יעקב וכו' שיושב הקב\"ה בקדושתו ופונה מעסקיו להיות סופר רביעותיהן של ישראל \nלהפרותן ולהרבותן. והפריה ורביה הזו תהי' בלי קצבה. כענין אשר הקימותי בריתי אתכם \nוהי' זרעך כעפר הארץ וכו'. ועם היותכם רבים כעפר הארץ יהיו המזונות כפי ערך הנולדים \nולא עוד אלא שמן התבואה הישנה ומיושנת משלש שנים קודם שיולדו בניכם יספיק למאכליכם. \nוז\"ש ואכלתם ישן וכו'. ועתה יברכם ברכה הד' העקרית ונתתי משכני בתוככם וכו' ירצה כי \nלא אצטרך למקדש ומשכן לשכון בתוכו אמנם שכינתי תשכון בתוככם ממש כנודע כי הצדיקים \nהם הם המרכבה ובהיות שוכן בתוככם והתהלכתי בתוככם כאדם המטייל עם בנו אהובו מרוב \nתענוג:\nחסלת פרשת בחקותי וסליק ספר ויקרא:\n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת במדבר:\nבמדבר סיני וכו'. שתי בחינות הוזכרו בפסוק הזה. האחת היא בחינת דבורו ית' עם משה \n", "en": ""}]}
