{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "76", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 76", "hebrewTitle": "קטע 76", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/76/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/76/", "segments": [{"index": 1, "he": "והב' הוא ענין מספר בני ישראל. ואמנם ענין הראשון הוא כי טרם הגיעם אל הר סיני היה \nמדבר השי\"ת עם משה בכל מקום אשר יזדמן בבית פרעה או בכל ארץ מצרים או בסוכות ורעמסס \nוכיוצא בהם. ואחר הגיעם שם לא דבר עמו כי אם בהר סיני שנתקדש בנתינת הלוחות ועשרת \nהדברות שם ואחר שנעשה המשכן נקרא אהל מועד לרמוז ששם הי' מציאות אוהל אחד להיותו \nבית הוועד מקום קבוע לדבר עמו שם כמ\"ש, ונועדתי לך שמה וכו'. ולכן ברוב הפרשיות \nהקודמות הוזכר וידבר ה' אל משה בהר סיני וכו' גם בסיום ספר ויקרא אמר בדרך כלל אלה \nהמצות אשר צוה וכו' בהר סיני ואמנם מיום שהוקם המשכן בא' לחודש הראשון בשנה השנית \nלצאתם מארץ מצרים התחיל לדבר מו מאהל מועד ועזב הר סיני. ואמנם ענין הבחינה השנית \nבענין מספר בני ישראל הנה היתה ארבעה פעמים הראשונה בצאתם מארץ מצרים לדעת את מספרם \nליחסם לסגולתו ית' להנחילם תורתו לדעת מי הם וכמה הה ואל מספר ההוא רמז ויסעו בני \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ישראל מרעמסס סוכותה כשש מאו' אלף רגלי כו'. והשני' אחר שחטאו בעגל ונגפו במגפה \nכאשר נתרצה להם למחר' יום הכפורי' וצווה לעשו' המשכן חזר למנות' לדעת מספר צאן \nמרעיתו הנותרות מן המגפה ועל מספר זה נצטוה כי תשא את ראש וכו' וזמו מספרו נתבאר \nבפרש' אלה פקודי לשש מאות אלף ושלשת אלפים וכו' בקע לגולגולת ומן הכסף ההוא נעשו \nהאדנים כמבואר אצלינו שם כי שאר המשכן נעש' בנדבת הלב כנז' אצלינו בפ' תרומה ובפ' \nתשא, והשלישית היתה בפ' זו של במדבר סיני שאו את ראש וכו' באחד לחודש השני בשנה \nהשנית והוא שלשים יום אחר שהוקם המשכן. ומספר זה היה לצורך שני תמידין שבכל יום \nכמבואר שם אצלינו ועל האמת ביום ר\"ח ניסן כשהוקם המשכן הי הראוי המספר הזה ובאולי \nנאמר כי מן נדבת המשכן שכתוב בה והמלאכה היתה דים וכו' הותר אולי הותר ומן המעות \nההם קנו תמידין ומוספין לצורך החודש הראשון וביום ר\"ח השני חזרו לגבות בקע לגלגולת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לצורך התמידין מאז ואילך, והרביעית היה בערבות יריחו בפרשת פנחס טרם נכנסו לארץ אחר \nשמתו כל הדור היוצאים ממצרים ונמנו בניהם הנכנסין לארץ, ועם שתי הבחינות הנ\"ל נבין \nמאמר הפסוקים האלה הנה באחד לחודש השני וכו' עדיין היה בהר סיני במקום שהוקם המשכן \nולא נעלה הענן ששכן על המשכן אלא בעשרים לחודש השני ואז התחילו ליסע מהר סיני \nכמבואר אצלינו באורך בפר' בהעלותך וז\"ש וידבר וכו' במדבר סיני כי עדיין שם הי' \nהאמנם הוסר הדיבור מן הר סיני ונעתק אל אהל מועד וז\"ש אח\"כ באוהל מועד ולהורות זה \nשינה שמו ולא אמר כדרכו בהר סיני אלא במדבר סיני כי ההר הנ\"ל הי' במחוז מדבר סיני \nולא דבר עמו בפרטיות מקום ההר עצמו שבסיני אלא למטה מקום שאינו נקרא הר סיני אלא \nמדבר סיני וכיון שלא הי' בהר לא דבר עמו אלא באהל מועד העומד עדיין שם בזה המדבר של \nסיני:\nובזה יובן מלת לאמר כי הודיענו תחלה כי עד סוף ספר ויקרא הכל נדבר בהר סיני כמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אלה המצות וכו' בהר סיני. ואמנם מתחלת הספר הזה היה כל הדיבור באוהל מועד ואחר \nשהודיענו זה הענין הכולל לכל הדברים הנכתבים מכאן ואילך חזר להודיע ענין הפרטי כי \nפרטיות זה הדיבור שהי' באוהל מועד בא' לחודש השני וכו' הי' לאמר לו שאו את ראש \nוכו'. ואמנם ענין בחינה השנית והוא מספר בני ישראל בפעם השלישית הזאת הודיע ג\"כ \nסבתה וטעמה עתה ואמר וידבר וכו' במדבר סיני באוהל מועד וכו' ירצה עה היות כי עדיין \nהי' עתה פה במדבר סיני במקום אשר כבר נמנו פעם אחרת שם בנדבת המשכן כנ\"ל וא\"כ מה \nצורך עוד לחזור למנותם במקום הזה עצמו. וז\"א באהל מועד כלומר לסיבת אוהל מועד ירמוז \nאל מה שאמרנו כי הנה כל בנין אוהל מועד אינה אלא לסיבת היות מקום מוכן להקריב שם \nהקרבנות ולכך הוצרך למנותם ליקח מהם בקע לגלגולת לקנות בהם תמידין והקרבנות כנ\"ל. \nובזה יובן מה שאמר אח\"כ לגולגלותם אחר שכבר נאמר שאו את ראש כל עדת וכו'. אמנם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ירמוז אל בקע לגולגולת שהוא לצורך התמידין כנ\"ל. או ירצה באופן אחר עה משרז\"ל בס' \nבמדבר רבה וז\"ל אך את מטה לוי לא תפקוד וכו' א\"ר פנחס בר אידי מה כתיב בראש הספר \nשאו את ראש רומם את ראש גדל את ראש לא כתב אלא שאו כאדה האומר אל קוסטינר סב רישיה \nדפלן כך נתן רמז למשה שאם יזכו יעלו לגדולה כמ\"ש ישא פרעה וכו' והשיבך על כנך ואם \nלא יזכו שימותו כולן כמ\"ש ישא פרעה את ראשך מעליך וכי' ותלה אותך על טץ, ויש להעיר \nבזה כי הלשון היותר פשוט הוא פקוד וא\"כ הל\"ל פקוד לא כתיב אלא שאו וכו' ובפרט שהרי \nהוא מתחיל לבאר פסוק אך את מטה לוי וכו' וא\"כ הל\"ל כאן פקוד לשון פקידה כמ\"ש בשבט \nלוי ועוד שכיון שטיקר דרשתו הוא בפסוק שאו את ראש למה סמך הדרשה באותו פסוק של אך \nאת מטה לוי וכו' ועוד כי מעיקרא מי הגיד לו כי כוונת הכתוב שאו את ראש הוא לשון \nרוממות לשיאמר רומם את ראש לא נאמר אלא שאו והרי שאו לשון קבלת חשבון כמו שתרגם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אונקלוס כי תשא את ראש ארי תקבל ית חושבן. ואם נאמר כי גם בפסוק כי תשא הוא מבארו \nלשון הרמה א\"כ למה נתעורר לדרוש כך עתה בפסוק הזה ולא בשם בפסוק כי תשא וכו' שהוא \nקודם, ועוד מה אירע עתה שיצטרכו ישראל להתרות בהם אם תזכו תמלו לגדולה ואם לא תזכו \nוכו'. וגם איך נרמז דרשה זו בפסוק הזה ואיך לשון הפסוק מורה על כוונה הזו. האמנם \nודאי כי הלשון היותר פשוט הוא לשון פקוד כמ\"ש אלה פקודי לפקודיהם. ואמנם לפי שע\"י \nהפקידה יש סכנת נגף כמ\"ש ולא היה בהם נגף בפקוד אותם לכן שינה הלשון ואמר כי תשא \nשהוא לשון קבלת חשבון לרמוז כי לא היו פוקדים אותם ממש אלא ע\"י קבלת השקלים מידם \nהרי נתקבל חשבון ראשם כמה הם ונמצא כי ענין כי תשא לשון קבלת שקלים מיד ליד כנ\"ל \nואמנם עדיין יש קצת שאלה דא\"כ הל\"ל בפירוש כי תקח או תקבל מספר ראש בני ישראל אלא \nודאי שכוונתו הי' לרמוז את הדרשה הזו ממש כי ע\"י הפקידה יש סכנת נגף וע\"י לקיחת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "השקלים נתוסף בהם חיים הנרמז בלשון נשיאות ראש כנודע וזה רמז באומרו כי תשא כנ\"ל. \nואמנם עתה בפסוק הזה שאו את ראש בני ישראל אם הוא לדרוש הדרשה הנ\"ל כבר נדרשה בפסוק \nכי תשא כנ\"ל וכבר נודע כי לא היו נפקדים אלא ע\"י שקלים וכיון שנסתלק הספק ההוא יותר \nטוב לדבר עתה כהוגן כפשוטו פקוד וכו'. והכרח יותר מוכרח לזה שהרי בפרשה זו עצמה \nכתיב אך את מטה לוי לא תפקוד וכו' לשון פקידה ולכן בנה בנין הדרשה הזו על פסוק אך \nאת מטה לוי וכו' שמשם הכרח לקושיא זו ובפרט שהוא בפרשה זו עצמה וזה כיון באומרו מה \nכתיב בראש הספר שאו וכו' והרי זו קושיא כפולה כנ\"ל. עוד קושיא אחרת כי אף אם נרצה \nלאמר כי דרך התורה להזכיר בשבח כמשז\"ל על פיה פתחה בחכמה ועל אמרות ה' אמרות טהורות \nעיקם הכתוב ח' אותיות ומן הבהמה אשר איננה טהור' וכו' ולכן גם פה לא רצה לאמר פקוד \nיען יש בו סכנת נגף אלא שאו שון חיים והרמת ראש כנ\"ל א\"כ למה אמר הדבר בהעלם הול\"ל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בפירוש רומם וכו' או גדל את ראש וכו' וז\"ש רומם או גדל לא נאמר אלא ודאי כוונת \nהכתוב להיפך והוא כאדם האומר לקוסטינר סב ית רישי' דפלן. וביאור זה יובן במה שיקשה \nעוד קושיא חזקה במאמר זה ושכחנו לכותבה למעלה במקום הקושיות. והיא במ\"ש אלא שאו את \nראש כאדם האומר לקוסטינר וכו' כנראה שכוונתו לדרוש שאו לגנאי לשון הסרת ראש ומיתה \nואח\"כ חזר לדרוש בהיפך כך נתן רמז למשה שאם יזכו יעלו לגדולה וכו' ואם לא יזכו וכו' \nומן הראוי שיאמר כך אלא שאו את ראש נתן הקב\"ה רמז למשה שאם יזכו וכו' ואם לא יזכו \nוכו' כמ\"ש ישא פרעה וכו' כאדם האומר לקוסטינר וכו'. ואמנם כוונת ר' פנחס הוא כי אלו \nאמר פקוד לא הי' מובן לא זה ולא זה ואלו אמר לשון רומס או גדל לא הי' מובן רק לשון \nגדולה בלבד ולז\"א שאו שהוא סובל שני ענינים הפכיים שאם יזכו וכו' ואם לא יזכו וכו'. \nהאמנם העיקר הכוונה הוא לגנאי ולזה התחיל בה ועשה ממנה עיקר כמ\"ש אלא שאו כאדם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "האומר לקוסטינר וכו' ועתה ר' פנחס עצמו הרגיש איך פתח פיו לרעה בתחלה כנ\"ל ולא הניח \nהדבר בספק אם יזכו אם לא יזכו. ולזה חזר ר' פנחס ואמר והי' גלוי לפני המקום שימותו \nכולם במדבר וניטלו ראשיהן לפיכך אמר הקב\"ה למשה אך את מטה לוי וכו' כלומר מה שאמר \nהקב\"ה אך וכו' ואת ראשם לא תשא יש בו קושיות אחרות חזקות הא' למה כפל לא תפקוד לא \nתשא והב' כי אם לא תשא לשון גדולה איך יאמר אך את מטה לוי לא תשא את ראשם שהוא לשון \nגדולה ונודע כי אדרבא להיותם חביבים אצלו לא מנאם עם ישראל אלא הענין הוא כי עיקר \nלשון שאו את ראש הוא לרעה כאדם האומר לקוסטינר וכו' וזהו שרמז הקב\"ה אח\"כ באומרו אך \nאת מטה וכו' לא תפקוד פקידה ממש כמשמעות ונתן טעם לזה ואמר ואת ראשם לא תשא וכו' \nכלומר אם תפקדם עם בני ישראל הנה גלוי וידוע לפני שעתידין למות כולם כי זה רמזתי \nבאומרי שאו את ראש וכו' נתכוונתי אל מה שגלוי לפני שעתיד להיות שימותו אלא לשלא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אפתח פי ח\"ו לשטן אמרתי שאו שיש בו שתי הבנות לטובה ולרעה כנז' אך האמת הוא שאינה \nאלא לרעה כי הדבר מוכרח להיות ולכן לא תפקדם בתוך בני ישראל יען לא תשא את ראשם \nוימותו טמהם:\nואמנם עדיין יש קושיא בזה המאמר והוא איך נרמז דרשה זו בפסוק שאו את ראש וכו' שהוא \nלרעה וגם מה כוונתו ית' עתה להגיד להם הרעה זו העתידה לבא להם והנה עם מה שנבאר אנו \nבפ' במדבר סיני והנה באהל מועד וכו' יובן הכל. והענין במה שנרגיש בזה הפסוק מה צורך \nלכל אלו המקומו' מדבר סיני ואהל מועד ולכל אלו הזמנים באחד לחודש בשנה השנית וכו' \nמשא\"כ בשאר הדבורים והנה רז\"ל שם במדבר רבה תרצו זה כי להגיד חיבתן של ישראל לפני \nהקב\"ה הזכיר ורמז להה באיזה יום ובאיזה חודש ובאיזה שנה ובאיזה עיר ובאיזה הפרכיא \nרוממתי קרנם ונתתי להם תלוי ראש וכו' וכפי דרכינו שהיא ע\"ד ר' פנחס שאדרבה הוא \nלגנאי אלא שאמר לשון שיש בו שתי משמעות אם יזכו ואם לא יזכו אפשר לומר באופן אחר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והוא במה שנעורר עוד אומרו וידבר ולא ויאמר ומ\"ש אח\"כ לאמר שהוא מיותר:\nוהענין כי הנה הקב\"ה רצה עתה למנותם לעשותן דגלים ונשיאים בתכסיסי מלוכה ומן הנראה \nשהוא חיבה ואהבה יתירה וכמשז\"ל שם במדבר רבה זאמנם מצד אחר נראה בהיפך כי הנה אחד \nעשר יום מחורב דרך הר שעיר וכו' ותיכף יכנסו לארץ ומאז ואילך אין צורך עוד לדגלים \nולמסעם ותיכף יבנה להם בית הבחירה ולא יצטרך לכל זה א\"כ מה צורך לכל העיכוב הזה \nואדרבה יותר ראוי הי' ימהרם ויצוום ליסע מהרה ליכנס לארץ כי זהו המבוקש האמיתי אלא \nודאי זהו מורה שגלוי לפניו שיתעכבו במדבר מ' שנה וימותו כולם כנ\"ל ולכן יצטרכו \nבציווי זה להיותן דגלים דגלים ואיך יסע אהל מועד בתוך המחנות כל אותם ארבעים שנה \nוזהו שהתחיל לשון דיבור בקושי וידבר וכו' כי הודיעו מה שגלוי לפניו שכולם ימותו \nבמדבר ההוא, ונתן לו טעם ע\"ז באומרו במדבר סיני וכו' ירצה הנה בחודש הג' בשנה \nראשונה באו מדבר סיני ושם קבלו ישראל התורה והנה עדיין עתה הם במדבר סיני עצמה וכבר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "עברו י\"א חדשים כי הרי עתה הם בא' לחודש השני בשנה השנית וכו' ומי גרם לכם כל \nהעיכוב הזה ולא נכנסתם תיכף לארץ הלא הוא יען עשיתם את העגל במדבר סיני הזה עצמו \nבמקום שאמרתי לכם אנכי ה' אלהיך ופה עשיתם את העגל עון שלא נמחה לעולם כמשז\"ל על \nוביום פקדי ופקדתי וכיון שחטאתם עון פלילי הזה כנודע אין עוד לכם תקומה ח\"ו כנודע \nכי על עון העגל נאמר אני אמרתי אלהים אתם וכו' אכן כאדם תמותון וכו' וגלוי וידוע \nלפני כי כיון שהמשכתם עליכם היצה\"ר וזוהמת הנחש שכבר הוסרה מכם ופסקה בהר סיני \nכנודע מוכרח הוא שתחטאו עוד ותמותו במדבר הזה א\"כ שאו את ראש כאדם האומר לקוסטינר \nוכו' כנ\"ל וכיון שעתידים אתה למות מוכרח אני למנות אתכם ולעשותכם דגלים ולהודיע \nאופן נסיעתכה במדבר הזה מ' שנה נמצא כי ענין פקידה זו היא הוראה לרעה ולכן רמזתיה \nבלשון שאו את ראש כאדם האומר לקוסטינר וכו', ואמנם נודע כי אין ידיעתו ית' מכרחת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הבחירה ורצון שאם לא כן כל האדם פטורין מעונשים ולכן עדיין הדבר תלוי אולי תגדלו \nלעשות זכיות גדולים ותזכו להנצל מן המות ולכן אמרתי לכם שאו את ראש מלה הסובלת שתי \nהבנות לפי שאם תזכו יהיה לשון גדולה ואם לא תזכו וכו' וא\"ת איך אפשר עוד להנצל מן \nמיתת המדבר אחר שחטאנו בעגל כמ\"ש על אני אמרתי וכו' אכן כאדם תמותון לז\"א באהל מועד \nכלומר כבר אפשר להיות לכם תקומה אחר הטורח הגדול אם תרצו וזה במה שנתתי את משכני \nבתוככם וצויתי לכם לעשות אהל מועד בית ועד לשכני בתוככם כנודע כי ע\"י המשכן נתרצה \nלהם בעון העגל ובהיותי שוכן בתוככם אפשר שתזכו ולא תמותו וז\"א וידבר ה' אל משה \nדיבור קשה הלא הוא במדבר סיני כנ\"ל ואמנם הוא באהל מועד להורות כי יש תקוה לאחריתם \nאם ירצו והנה שני הפכיים אלו שהם במדבר סיני ובאהל מועד כנ\"ל כוונתו ית' בזה היתה \nלאמר להם שאו את ראש דבר שיש בו שתי משמעות כנ\"ל כי הנה רצונו לפקוד אתכם ואין זו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הוראה טובה כנ\"ל האמנם קראתיה בשם שאו את ראש לאמר אם תזכו וכו' ואם לא תזכו וכו', \nועפ\"ז נראה כי זה ענין הפסוק מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו' מדבר על ישראל ביציאת \nמצרים כי בראשונה כאשר השקיף עליהם הקב\"ה לגאלם הי' מאירים כאור השחר ממועט מאד \nורובו שחרורית כי הי' כענין המצרים עע\"ז ומגדלי בלורית וכו'. אח\"כ בקבלם התורה \nהאירו יותר כאור הלבנה במילואה והלבינו עונותיהם שהיו כשנים אדומים האמנם תיכף חטאו \nבעגל ונדמו כלבנה בחסרונה אשר אור פני משה כפני חמה לא האיר בהם ולקה כל זיו עדיים \nכמ\"ש בס' הזוהר על ויתנצלו בני ישראל את עדיים שקבלו מהר חורב בנתינת התורה ולכן לא \nאמר בהר אלא מהר וסמיך ליה ומשה יקח את האהל כל הזיו והאור של ישראל מלשון לשמש שם \nאוהל בהם כמו בהלו נרו וכו' וכדרך השמש המטה אורו לצד אחר מן הלבנה לסיבת היות \nכידור הארץ מפסיק ביניהם וכן עשה ונטה לו את האור שמאיר לעצמו בהיותו מחוץ למחנה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ישראל ואלו כפשוטו הלא יהושע משרתו היה לוקח האהל ונוטה אותה בלי ספק ואחר שעשו \nהמשכן ושכן הוא ית' בתוכה ממש הנקרא כי שמש ומגן וכו' היו כל ישראל מקבלים אורו ית' \nועלו אל מדרגת אור החמה וז\"ש ברה כחמה ואומרו ברה ולא אמר מאירה לרמוז כי היו \nמזוהמים מזוהמת הנחש שחזרה בסיבת העגל וכשקבלו לוחות שניות וגם אח\"כ עשו המשכן \nנתבררו מזוהמתם וחזרו כענין החמה אח\"כ עלו עוד למעלה גדולה להיותם דגלי מלוכה ממש \nואז נקרא איומה לב' פנים אם לא יזכו היתה להם אימה כי הקמת הדגלים מורה אריכות זמן \nואם במדבר כי במדבר ההוא יתמו ושם ימותו ואם יזכו תהי' .אימת דגלי מלכותם מוטלת על \nכל האומות כמו שפרשנו בדרך רז\"ל מלת שאו את ראש לשתי הפכיים וז\"ש איומה כנדגלות:\nשאו את וכו' כבר ביארנו שתי הבנות הא' לשון הסרת ראש אם לא יזכו והב' נשיאות ראש \nומטלה אם יזכו עוד פי' ג' מלשון נשיאות ראש ומעלה כנ\"ל ג\"כ. והענין כי הנה הערב רב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "היו לאין קץ מרובים מן ישראל וגם הה נתגיירו וקבלו התורה וכתיב כגר כאזרח יהי' וכו' \nוא\"כ למה ציוה ה' למנו' את ישראל לידע מספר צבאיו ית' וכמה הם נחלתו וגם את הערב רב \nגרים שנתגיירו ימנה ג\"כ אותם עמהם לז\"א שאו וכו' במה שבארנו בכל הפרשיות הקודמו' מן \nויהי בשלח ואילך כי אעפ\"י שנתגיירו אינם נקראים עם ה' ונחלתו אלא ישראל לבדם ולזה \nהזכיר המספר בלשון נשיאות לרמוז כי תכלי' המספר הזה לישא ולרומם את ראש בני ישראל \nלבדם ולא את הערב רב והכריח הדבר ממ\"ש למשפחותם וכו' כי הנה בבני ישראל יש להם יחס \nגדול בכמה מיני יחוסים כמו שנבאר עוד בדרך הד' הלא הם משפחותם ובית אבותם והיותם \nבני ישראל משא\"כ בערב רב בני זנונים המה ואין להם יחס כלל:\nאו ירצה דרך ד' לשון קדימה והגבהה כי לא נאמר אחר שהתכלי' הוא לדעת מספרם אם לפי \nשחסרו בעגל אם לקבל מהה השקלים לצורך הקרבנות א\"כ די באשר נמנה את כל הזכרים \nלגולגלותם כמה גולגולת הם לתת בקע לגלגול' לזה ציוה שישאו ויגביהו עוד המספר הזה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ויתחילוה מראשי' יחוס אבותיהם וזה במה שאחר שימנום במספר שמות גילגלותם עוד ייחסו \nאותם אחר משפחותם הם ע' משפחות שבהם כנודע כי י\"ב שבטים הם וכל שבט נחלק לכמה \nמשפחות כמ\"ש אלה משפחות ראובן וכו' ולכן תחלה ימנו הגלגולות עצמן וייחסום עוד \nלמשפחותיהם פלוני בן פלוא פלוני בן חנוך וכו' עוד יחוס שלישי יותר גבוה עד הי\"ב \nשבטים הנקראים בית אבותם כי כמה משפחות כולן נכללין בבית אחת של ראש השבט הנקרא \nראובן וז\"ש לבית אבותם עוד יחוס רביעי יותר גבוה עד יעקב אביהם פלוני בן חנוך בן \nראובן בן ישראל וז\"ש עדת בני ישראל כי בהיות מייחס אותם עד ישראל כולם חוזרין \nליחדות אחר להקרא' עדה אחת והם בתי ישראל ראש ואב לכולם וז\"ש שאו את וכו' הרימו \nוהגביהו מספר הייחוס הזה עד תכליתו האחרון אשר הוא היות כולם עדה מיוחד' עד בני \nישראל וא\"כ צריך שתחלה תייחסום למשפחותם הם המשפחות שבכל שבט ושבט ואח\"כ תגביהו עוד \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "עד לבית אבותם הם י\"ב שבטים עם היות שכבר נמנו במספר שמות כל זכר לגולגלותם עצמם \nשאו והגביהו הייחס הזה עד עדת בני ישראך כנ\"ל. או יהי' להיפך כי למשפחותם הם הי\"ב \n", "en": ""}]}
