{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "80", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 80", "hebrewTitle": "קטע 80", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/80/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/80/", "segments": [{"index": 1, "he": "משים המנח' לפני המלך אמנם אינו מדבר עמו פה אל פה. ולמעל' ממש מדריג' ד' משה רעה \nהמלך נאמן ביתו מדבר פב\"פ עם המלך ולא עוד אלא שבכל שעה שהוא רוצה נכנס מאליו שלא \nברשות אף שהמלך לא יקראהו ע\"י שליח. ובזה נבא אל הביאור הנה כראות משה אהבתו ית' את \nהנשיאים להקריבם חנוכת המזבח יותר משאר עם בני ישראל וגם הוא לא נצטווה בכך ולא \nנבחר גם הוא הרע בעיניו ע\"ז מאד. ועוד אחרת הית' כי הוא שמש בכהונ' גדול' שבעת ימים \nשל המילואים והוסר מכהונתו ונתכהן אהרן תחתיו לכן בא הכתוב לנחמו ולהודיעו כי כל זה \nהי' לו לרוב שבחו וז\"ש ובבוא משה וכו' כלומר אתה הוא במדריג' הרביעית המעול' כנ\"ל \nכי אתה רעה המלך בכל הפרטים ואלו הן. הנה אהרן אחיך שהוא היותר מעול' שבהנשיאים \nכנ\"ל כל הקרבנות הי' במזבח העול' בחצר אהל מועד ולא הי' יכול לבא אל אוהל מועד אלא \nברשות להקריב קטורת ולהדליק את הנרות אבל משה הי' נכנס ובא אל אהל מועד עצמו מאליו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שלא ע\"י מעשה כקטורת והדלק' וז\"ש ובבא משה אל אהל מועד ועוד כי אהרן נכנס לשרת \nולעבוד עבודת עבד לפניו ית' אמנם משה בא לדבר אתו ית' כרעה המלך וז\"ש לדבר אתו. \nועוד כי מרוב חיבתו ית' אותו בעת בואו שם תיכף הי' משה שומע את הקול ית' מדבר אליו \nוקוראו שיכנס כמ\"ש ויקרא אל משה ולזה לא אמר ושמע אלא וישמע לשעבר והי' ע\"ד טרם \nיקראו ואני אענ'. וטעם לכל השבח הזה הוא מעל הכפורת וכו' ירצה כי העדות הם שני \nלוחות העדות שהוריד משה בידו בסיני מה שלא זכה ילוד אשה ובזכות זה הדיבור הי' נמשך \nמשם מעל הכפורת אשר על ארון העדות הם הלוחות כנ\"ל. והנה הלוחות הי' שנים תוך הארון \nוכנגדם הי' שני כרובים על הכפורת ולכן הדיבור נמשך מבין שני הכרובים. ואמנם הקול \nהזה אינו הדיבור והמצו' עצמ' כי זה נאמר אחר כך וידבר אליו אמנם הקול הזה הוא שהי' \nקוראו בשמו ואומר לו משה הכנס ולכן נרמז זה בר\"ת \"מבין \"שני \"הכרובים משה ואחר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שקראו דרך חיבה יתירה ואח\"כ וידבר אליו את המצות והחוקים שהי' רוצה לצוות את בני \nישראל וזהו ענין ויקרא אל משה בתחל' קוראו בשמו ואח\"כ וידבר ה' אליו וכו' ומה הוא \nהדיבור הזה אדם כי יקריב וכו'. והנה קריאת השם לא הי' אלא לו לבדו ולא לאהרן וז\"ש \nוישמע את הקול מדבר אליו ולא לאהרן וכן הדיבור עצמו כנ\"ל וידבר אליו ולא לאהרן א\"כ \nהבט כל השבח הגדול אשר למש' נבחר מכל שבח נשיאי ישראל המביאים מנח' לחנוכת המזבח \nונבחר משבח אהרן שהי' מקריב את הקרבנות כעבד משרת. אך משה כאוהב נאמן בית רעה המלך \nאיננו עובד המלך כעבד. ואחר שביאר שבחו של משה בא עתה גם כן לספר בשבח אהרן הפחות' \nמממדריגת משה ואמנם היא גדול' משבח של ישראל והנשיאים כדי שלא יצטער גם הוא' למה לא \nהי' לו חלק בחנוכת המזבח כשאר הנשיאים כי הרי הוא נשיא שבט לוי ולא מצינו ללוי חלק \nבחנוכת המזבח כדכתיב ואת שם אהרן תכתיב על מטה לוי וכתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אהרן וכו'. וז\"א בהעלותך את הנרות וכו' ורז\"ל פירשו כי בישרו על חנוכת המקדש בימי \nחשמונאי הנעש' ע\"י הדלקת נרות והי' כהן מזרעו של אהרן. וכפי דרכנו יאמר בהעלותך \nוכו' ירצה במה שנתבאר אצלינו בפרשת תרומה כי המשכן דוגמת כל העולם הוא כי היריעות \nשבו כנגד הרקיעים כנאמר בהם נוטה שמים כיריע' וכו'. ואמנה היתדות לא היו צריכות \nמפני הקלעים שלא יגביהם רוח וכמ\"ש ולא נצחה הרוח את טמוד העשן וכמו כן לא יגביהו \nהיריעות מעל אהל העדות אשר שם שכינתו ית' אבל היא רמז אל מ\"ש בפרקי ר' אליעזר \nקורקוסי השמי' במימי אוקיינוס הם אחוזים. ובזה נבאר ענין חנוכת הנשאים וענין הדלקת \nאהרן את הנרות מה ענינם:\nדע העולם כולו מתנהג בכח השפעות י\"ב מזלות טש\"ת סא\"ב וכו'. ואין זולתם בבני חיי \nומזוני וכל צרכי העוה\"ז ואלו הי\"ב מזלות קבועים בחגורת הגלגל השמיני ממט' למעל' והם \nי\"ב נשיאים ומלכים המנהיגים לכל שאר הכוכבים שבשאר הגלגלים אשר רבו מלספור אשר הם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כנגד כללות עם בני ישראל כמ\"ש הבט נא השמימ' וכו' כה יהי' זרעך וכתיב והנכם היום \nככוכבי השמים לרוב. והי\"ב נשיאים שהם דמיון י\"ב שבטים עצמן ראובן ושמעון וכו'. אבות \nכל בני ישראל הנה הם כנגד י\"ב מזלות הרועים שאר הכוכבים כאבות לבנים וזנין ומפרנסין \nאותן ולכן ציוה השי\"ת כי י\"ב הנשיאים שהם כנגד י\"ב שבטים ראובן ושמעון וכו' בני \nיעקב עצמן יקריבו חנוכת המשכן הרומז אל כללות העולם כולו השמים וכל צבאם כנ\"ל. \nולרמוז כי מהם יורד השפע והמזון לכל העולם לכן החינוך הי' במזבח ונקרא על שמו חנוכת \nהמזבח ולא חנוכת המשכן כי המזבח הי' נקרב בו את קרבני לחמי לאשי ותמורת הקרבנות \nהנקרבים בו כלפי מעל' הי' השי\"ת משפיע מזון ולחם להתחתונים ע\"י הי\"ב מזלות ולכן \nהקריבו הנשיאים הקרבנות ההם על המזבח כי ע\"י הקרבנות ההם יהי' השפע נשפע בעוה\"ז מאז \nואילך כל ימי עולם. וזהו סוד היות זה נקרא חנוכת המזבח. ונודע כי חודש ניסן ראשון \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הוא לחדשי השנ' ובו מושל מזל טלה ראש הי\"ב מזלות ושם התחלת התקופות ואחריו כל מזל \nמהי\"ב מזלות ימשוך הקפתו כאו\"א בחדשו להשפיע בעולם ולכן ביום ראשון לחודש ניסן הוקם \nהמשכן ובו ביום התחילו הי\"ב נשיאים להקריב חנוכת המזבח ונודע כי התחלת הדבר הוא \nעיקר הכל וע\"כ בהתחלת החודש הראשון שהוא התחלת סיבוב תקופת השפעות הי\"ב מזלות בעולם \nאז הקריבו כל הי\"ב נשיאים חנוכתם בשנים עשר ימים יום לשנה יום לשנה. ונודע כי חגורת \nהמזלות נטוי' מעל ראשינו חצי' נוטה לדרום וחצי' לצפון ואינ' כנגד חגורת הגלגל יומי \nהנקרא קו משוה היום באופן כי י\"ב המזלות נעשים ד' תקופות ג' במזרח ג' בדרום ג' \nבמער' ג' בצפון ולעומתם ד' דגלים של הי\"ב שבטים ונשיאיהם דגל מחנה יהוד' מזרח' \nוכו', גם נודע כי שימוש הי\"ב מזלות בעולם ענינו הוא כי בכל שלשים יום חודש ניסן \nמתחיל טלה לזרוח בעלות השחר באמצע נקוד' רוח מזרח וכן חודש אייר זורח שו\"ר שם בכל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בוקר עם השמש כנודע באופן כי כל התחלות שררות הי\"ב מזלות היא בנקוד' אמצעית של רוח \nמזרח כי שם מתחיל לצמוח בכל בוקר בעת זריחת השמש וע\"כ התחיל דגל יהוד' שהי' מזרח' \nבג' ימים ראשונים ואח\"כ דגל דרום וכו' וז\"ש ויהי המקרי' ביום הראשון נחשון וכו' \nוהרי נתבאר ענין חנוכת הנשיאים מה ענינ' והוא לרמוז כי על ידם ישפיטו הי\"ב מזלות \nשפע העוה\"ז בכל צרכיו ככל אשר הם מקבלים מאדון הכל ית'. ועתה הודיע הקב\"ה כי אע\"פ \nשכל שפע העולם נשפע ע\"י י\"ב הנשיאים כנ\"ל הנה עיקר הכל הוא על ידי אהרן וז\"ש \nבהעלותך וכו'. והענין במה שנודע כי המזלות הם בגלגל השמיני העליון ואי אפשר להם \nלהוריד שום השפע' כלצ בעוה\"ז אם לא ע\"י הכוכבים .המשרתי' הנקראים שצ\"ם חנכ\"ל אשר כל \nאחד מהם קבוע בגלגלו בז' גלגלים התחתונים אשר למט' מגלגל המזלות והטנין כי בהיות \nשבתי או צדק וכו' כוכב כנגד חגורות המזלות כפי פגיעתו באיזה מזל מהי\"ב מזלות כך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מקבל מין שפע מיוחד והוא אח\"כ ממשיכו למט' בעוה\"ז ולולא ז' כוכבים המשרתים האל' אין \nשפע נמשך כלל בעוה\"ז מן הי\"ב מזלות נמצא כי עיקר תלוי בז' כוכבים האלו. והנה ענינם \nהוא ענין ז' נרות המנור' המאירים בעולם והנר האמצעי כנגד המה וכולם מקבלים האר' \nממנו וגדול מכולם ונמצא כי כמו שע\"י הקרבת הקרבנות שע\"י הי\"ב הנשיאים המשיכו השפע \nמהי\"ב מזלות העליונים כן ע\"י הדלקת הנרות ע\"י אהרן נמשכת הארת ז' הכוכבים שצ\"ם \nחנכ\"ל בעולם. וז\"ש בהעלותך וכו' ירצה עם היותך מעל' ומדליק את הנרות התחתונים הנה \nאל מול פני המנור' התחתונ' הזו שבמשכן תגרום שיאירו ז' הנרות העליונים שצ\"ם חנכ\"ל. \nובזה יובן כי באלו הנרות התחתונות לא הזכיר האר' אלא העלא' יען כי הם תחתונים וזכות \nמצות הדלקתם עולה עד ז' נרות העליונים שצ\"ם חנכ\"ל וגורמיך להם שיאירו ונמצא כי \nבכתו' הזה הוזכר הציווי והוזכר השבח והשכר כי בהעלותך את הנרות הוא ציווי ויאירו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שבעת הנרות הוא השבח והשכר. גם בזה יובן אומרו דבר אל אהרן ואמרת אליו כי דבר כנגד \nהציווי כי כל דיבור יורה קושי כאדון המצווה אל משרתו בחוזק ובממשל ואמרת אליו הוא \nאמיר' בחיבוב ובאהב' להודיע שבחו וחיבתו אליו כי על ידו יאירו ז' הנרות העליונים \nבעה\"ז כנ\"ל. ונמצא כי אין הדבר כפשוטו שאל מול פני המנור' יאירו ויחזרו ויצדדו \nאורות ז' הנרות כמ\"ש רש\"י ז\"ל אבל הכוונ' בהעלותך ובהדליקך הנרות האלו שבמשכן תגרום \nכי אל מול פני המנור' הזו התחתונ' כלומר כמו שזו המנור' התחתונ' עשת' פעול' של \nהארת' כך לעומת' מדה כנגד מדה יאירו ז' הנרות העליונים. ובזה יובן דהל\"ל אל פני \nהמנור' שהוא הנר האמצעי ואמר אל מול פני שהיא המנור' העליונ' שהיא מול אל פני מנור' \nהתחתונ', ולפי שהנרות ראשונים נודע מספרם בפ' תרומ' לכן לא זכר מספרם שהם ז' אלא \nלמט' שהם נרות מנור' העליונ' אז:\nויעש כן אהרן וכו'. והנה הי' מספיק בשיאמר ויטש כן אהרן אבל מה צורך לחזור ולפרש \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שנית אל מול פני וכו'. וגם שלישית כאשר צוה ה' את משה. אך הענין כי עוש' המצו' צריך \nשתכליתו יהי' אל הכוונ' האמיתיות למה הוא עושה אותה כדי לגרום טובה בעולם. וז\"ש \nויעש כן אהרן ר\"ל כן כנ\"ל בהעלותך את הנרות שעשה מצוה זו של הדלקת הנרות במעש' ועוד \nנתכוון אל הכוונ' האמיתית הנ\"ל והוא כי אל מול פני המנור' ר\"ל אותה מנור' העליונ' \nאשר בשמים שהיא מכוונ' מול פני מנור' הזו התחתונ' העול' ממט למעל' ע\"י כוונתו \nהטהור' את הארת נרותיה של המנור' העליונ' אשר היא מול פני מנור' הזו התחתונ' כנ\"ל. \nואמנם אע\"פ שמצות אינן צריכות כוונה עכ\"ז נתכוון אהרן בכך ולמד זה ממה שצי'וה ה' את \nמשה פי' כי בשאר המצות לא נתפרש רק מעשה המצו' בעצמ'. אבל עתה ציוה עליו מעש' המצו' \nוגם את השבח שהי' גורם ע\"י עשייתו המצו' הזו כנ\"ל וז\"ש כאשר צוה ה' את משה כלומר \nכדוגמא עצמ' של צוואת ה' למשה שהית' מורכבת מציווי ומשבח כן עשה הוא המצו' במעש' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וגם בכוונת השבח כנ\"ל ובזה יתורץ כי אומרו ויעש כן ר\"ל כנ\"ל במה שאמר דבר אל אהרן \nבהעלותך וכו' וא\"כ למה חזר לאמר כאשר ציוה וכו':\nובזה יובן ג\"כ אומרו וזה מעש' המנור' וכו' כי אין זה מקומו וגם מה ענין חזרתו לאמר \nכמרא' וכו'. אמנם בא לתת טעם מהיכן למד כן אהרן לעשות במעש' וגם בכוונ' כנ\"ל לז\"א \nוזה וכו' ירצה כי הנה מעש' המנור' עצמ' הית' גם כן באופן הזה הנ\"ל של הדלקת' וז\"ש \nוזה וכו' כלומר זה המעש' הנ\"ל של העלאת הנרות זה עצמו הי' ענין מעש' המנור' עצמ' כי \nלא נתרצ' משה לעשות' ככל שאר הכלים השלחן והארון והמזבחות וכו' אלא ביקש לראות \nדוגמת' בעולם העליון ואחרי שהראהו אותו אז אח\"כ כפי המרא' אשר הרא' ה' את משה בתחל' \nאת המנור' העליונ' שבמרום אחרי כן עשה את המנור' התחתונ' ומזה למד אהרן שלא העל' \nהנרות התחתונים עד שידע ענין הארת הנרות העליונים. או ירצה במה שנבאר ענין מצות \nהמנור' באופן אחר כי הנה שורש ויסוד כל הנבראים כולם הוא על ידי האור העליון אשר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הוא הבריא' הראשונ' שקדמ' לכולן. והוא ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור והיא ענין \nהאור' ששמש' בשבעת ימי בראשית אשר אין תחיית המתים אלא על ידה כמ\"ש כי טל אורות \nטליך וזו היא הבטח' העליונ' ואור החמ' יהי' שבעתים כאור שבעת הימי' והוא אור הגנוז \nלצדיקים בגן עדן והוא סוד וזרח' לכם יראי שמי וכו' והוא סוד השכר האמיתי שבו \nמתעדנין הצדיקים ואור זה נחלק לז' חלקים וכל אחד מהם שמש בשבעת ימי בראשית יום אחד \nוזהו סוד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד כי האור ההוא שמש גם בליל' כמ\"ש וליל' כיום \nיאיר וכו' ועי\"כ הערב והבוקר שניהם היו יום אחד וכמ\"ש ויקרא אלהים לאור יום נמצא כי \nז' ימי בראשית הם נקראים שבע' נרות ושבע' אורות שבהם נבראו כל היצורים וזהו שהבטיח \nהש\"י לאהרן כי ע\"י העלאתו את הנרות יאירו שבעת הנרות הם שבע' אורות ימי בראשית בכל \nהנבראים כולם ונמצא כי אהרן מקיים כל מעש' ז' ימי בראשית שהם כל העולמות כולן וא\"כ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אל יצטער יען לא ניתן לו חלק בחנוכת המזבח כי שכרו כנגד כולם:\nוזה מעש' המנור' וכו' הביא ראי' אל האמור כי כל הנבראים תלויין באור ההוא של שבעת \nימי בראשית וכולן נשפעים ממנו כי הרי זהו טעם למה וזה מעש' המנור' מקש' כולה להורות \nכי הכל בחינ' אחת של אור ראשון וממנו נמשכו ונסתעפו כל הנבראים. או ירצה רמז במצו' \nזו אל כל השפעתו ית' וכל הנהגתו בעולם הזה בשבע' אלפים שנה שימשך קיומו ואמנם כל \nהששת אלפים הם כדמיון ששת ימי בראשית החול המכינים מזון ליום השביעי הנקרא שבת כי \nאין בו מלאכ' כלל וכל המצו' שבני אדם עושין בשיתא אלפי שני דהוה עלמא וכל התור' \nשעוסקים שעליהם נאמר כי נר מצוה ותורה אור גם כל השפע שהקב\"ה מאיר בעולם למען תת \nלהם הכנ' שיעסקו בתור' ובמצות הכל הוא לתכלית האלף השביעי וכל ששת אלפים מגמתם \nופנייתם אל האלף ההוא. וז\"ש אל מול פני המנור' כי השיתא אלפי הם נמשלים אל אחוריים \nשאינם מאירים והאלף השביעי נמשל אל ים ולכן אל מול פני המנורה דהוא נר השביעי יאירו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כל שבעת הנרות כולה להורות כי כל תכליתם אינו אלא על אלף השביעי:\nאו ירצה לתרץ קושיית רז\"ל וכי הקב\"ה הנקרא נרו של עולם צריך הוא לאור בריותיו וע\"ז \nהי' אהרן תמה בעצמו לז\"א הקב\"ה דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל תהי' \nמתמיה בעצמך איך אתה יכול להאיר אלי כי דע לך כי אין אתה מאיר אותם לפני אלא מעל' \nאותם בלבד וז\"ש בהעלותך וכו' ולא בהאירך או בהדליקך כי אין אתה אלא כמעל' מנחה לפני \nכדי שעי\"כ אדרב' אני אורו של עולם אמשיך הארתי בז' אורות ההם באופן שהנרות יאירו את \nהעולם מכה שאני המשכתי בהם ולא תחשוב שאת' מאיר את הנרות אלא שהם יאירו לכל העולם \nולכן במעש' אהרן אמר בהעלותך ובנרות עצמן יאירו ולא יעלו. ויעש וכו' כאשר שמע אהרן \nכן נתיישבו הדברים בלבו ואע\"פ שהי' מדליק ומאיר את הנרות כבר ידע כי לא הוא מאיר \nלהם אלא העל' בלבד לפניו ית' וז\"ש העל' נרותיה ולא אמר הדליק או האיר:\nוזה וכו' הביא ראי' אל האמור כי הרי הבט וראה פלא של מעש' הזה של המנור' כי עם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "היות' ככר זהב הכל עשיית מקש' אחת דבר שאין כח בשר ודם לעשות ולא נעשית אלא בכחו \nית' כי כמרא' אשר הרא' ד' את משה כן ד' הנ\"ל עשה את המנור' ולא משה ובצלאל עשאוה \nאלא הוא ית' עשא' וא\"כ אם מעש' המנור' עצמ' הוא ית' עשא' שאינו אלא מעש' גופני \nומכ\"ש ההאר' שהוא דבר רוחני שהוא ית' הוא אשר יגזור ויתן אורו אל ז' אורות המנור' \nלא שהוא צריך לאור שלנו אלא אדרב' התכלית של הדלקת המנור' הוא לשהוא ית' יאיר בנו \nולא אנו לו:\nאו ירצה דרך רמז וירמוז אל מש\"ל על כי נר מצוה וכו' תלה הכתוב המצו' בנר וכו' וסוד \nהענין במ\"ש בספר התיקונין כי כמו שכל אבר מן רמ\"ה אברים כלול מכל הרמ\"ח כן כל מצות \nעשה נכללת מן הרמ\"ח מצות וכדוגמת' במצות לא תעש'. והנה הם רמ\"ח מצות של מעש' ועם \nכללות שתי בחינות רמ\"ח ושס\"ה הרי בגימטריא נ\"ר כי גם מצות לא תעש' נאמר עליהם ישב \nאדם ולא עבר עביר' נחשב לו כעוש' מצוה אמנם המעש' האמיתי המאיר כמו נר אינם רק רמ\"ח \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עשה ולכן לא נרמזו מצות לא תעש' בענין הנר אלא דרך כללותם כנ\"ל באופן כי כל המצות \nנקראים נר והם כדמיון הכלי אשר בו מונחים הפתיל' והשמן אבל התור' היא האור עצמו \nהמאיר את הנר והפתיל' שהיא המצו', וצונו בהעלותך וכו' הנה האדם העובד את השי\"ת \nבתור' ובמצות נמשל לאהרן הכהן העובד לפני השי\"ת ולכן דבר אל אהרן כי בהיותך עוסק \nבמצו' אם תרצ' להעלותם ולתת בהם עילוי ומעל' יתיר' תעסוק גם בתור' הנקראת אור ועי\"כ \nיאירו הנרות הנקראים מצות ומלת שבעת מלשון ריבוי כמו מזוקק שבעתיים. גם תנאי אחר \nצריך בקיום המצות ובעסק התור' שהכל יהי' לשם שמים לשמה ולא לתכלית אחר כלל וכמ\"ש \nשויתי ד' לנגדי תמיד וז\"ש אל מול פני המנור' ירצ' אל מול הקב\"ה הנקרא פנים המאירים \nאת התור' היא התור' והמצות שהם נר ואור כנ\"ל יאירו שבעח הנרות ויהיו לשם מי שציווה \nעליהם. וזה מעש' המנור' וכו' רמז אל משז\"ל הוי זהיר במצו' קלה כבחמור' וכו' ואמר כי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זה יהי' מעש' המנור' שהיא כללות כל המצות שבתור' כי תשתדל כדי לקיים כולה. עד יריכ' \nשהם המצות קלות שאדם דש בעקביו ולא החמורות בלבד. ולא עוד אלא א' גם הדינין והענפיה \nהמסתעפים מהה בתור' שבע\"פ וכל התקנות והסייגים הנקרא עד פרח' כי הם כפתור צומח \nמהאילן צריך שתקיימם והטעם כי הכל מקש' א' הוא וגוף אחד כולל כמה אברים וענפים ואם \nתחדל לעשות מצוה אחד או סייג אחד מהם יחשב למפריד וחותך אבר מן המקש'. או יהי' ע\"ד \nהנ\"ל בקצת שנויים וזה כי האדם עצמו המקיים את המצו' נקרא מנור' יען כי על ידו תלוי \nקיום המצות הנקראים נרות ונמצא כי המצות הם הנרות והאדם הוא המנור' והקב\"ה היושב \nלמולו כמ\"ש שויתי ד' לנגדי תמיד וכמ\"ש כל העוסק בתור' שכינ' כנגדו זה נקרא מול פני \nהמנור'. והכוונ' כי אל מול הקב\"ה הנק' פני המנור' שהוא האדם יאירו שבעת הנרות שהם \nהמצוה שיהי' לשמן כנ\"ל. וזה מעש' וכו' המעש' שצריך האדם הנקרא מנור' לעשות הוא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שישתדל לקיים השלם רמ\"ח אבריו ושס\"ה גידיו ע\"י התרי\"ג מצות המכוונות כנגדן כנודע \n", "en": ""}]}
