{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "81", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 81", "hebrewTitle": "קטע 81", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/81/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/81/", "segments": [{"index": 1, "he": "והטעם כי האדם שהיא המנור' מקש' הוא וצריך להשלים כולן ולא די במקצתן שלא ילך חסר \nאבר לעוה\"ב, או ירצ' ג\"כ דרך רמז כי הנה האדם העובד את הקב\"ה בתור' ובמצות גם הוא \nנקרא כהן כי כהן פירושו משרת וכמ\"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וציוה הקב\"ה אל אהרן \nהכהן הנ\"ל שלא יאמר לכשאפנ' אשנ' בסוף זקנותי כי בבחרותי אני רוצ' להתענג בהבלי \nהעוה\"ז וטובותיו ואמנם צריך שכל ימי חייו יהיו שלמים ונקיים מכל חטא ומאירי' במצות \nותור' כנודע מפסוק ויקרבו ימי ישראל למות בספר הזוהר ובסוד ימים יוצרו כי הם ימים \nמ' בעוה\"ב ולא אחד' בהם ראוי להיות חסר מן המנין ובהפטר הנשמ' מן העוה\"ז עולים כולם \nלפני הקב\"ה מאירים כנרות המנור' במשז\"ל למה צדיקים דומין לפני השכינ' כאור לפני \nהאבוק' וז\"א דבר אל הנשמ' הנקרא אהרן בהיות' עובדת את השי\"ת ואמרת. אליו כי בהיותך \nמעל' את הנרות הם ימיך לפני הקב\"ה כשתפטר מן העולם יהי' באופן שאל מול. פני המנור' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הוא הקב\"ה כנ\"ל למה צדיקים דומים. וכו' יוכלו להיותם נצבים לפניו ית' בהיותם מאירי' \nכל ימיהם בשלימות הנכללים בשבעים שנה ימי שנות האדם וחייו וז\"ש יאירו שבעת הנרות \nכולן ולא יהי' יום ונר אחד מהם פגום 'ואורו כבוי, וטעם לזה כי הנה וזה מעש' המנור' \nוכו' המעש' של המצוה בעשיי' מעשיית הנעש' בעוה\"ז כדי להאיר הנשמ' בעוה\"ב ותהי' \nהנשמ' כעין מנור' מאיר' הנה המעש' הלז הנ\"ל צריך שיהי' גמור מקש' גמור של זהב צרוף \nמנוק' מן הסיגים וזה עד יריכ' אפילו בבחינת קטנות האדם המכונ' בלשון רגליים וירכיים \nאשר עדיין לא הרים ראש ונח הגדיל וגם עד זקנ' ושיב' הנקרא עד פרח' אחר שהוציא פרח \nלשון ציץ של התור' והמצות כעין פרח העשבים שאינו פורח עד באחרונ' סמוך לזמן שרוצ' \nלהתייבש להוציא זרעו להשאירו תחתיו הכל צריך שיהיו שוים מקש' הוא הבחרות והזקנ' \nכמ\"ש אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו ולא יחסר אפילו יום אחד בהם מלהשתלם:\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "או ירמוז אל השכר הגנוז לצדיקים לעוה\"ב אל הנשמות ע\"י מיכאל הכהן הגדול שבשמים \nהמקריב הנשמות במזבח הבנוי ברקיע שחקים כנודע וז\"ש דבר אל אהרן הוא מיכאל הכהן \nהגדול ברקיע כדוגמת אהרן בארץ וצוית אותו כי כשיעלה את הנשמו' הדמו' אל הנרות כנ\"ל \nויעלה כקרבן עולה וכליל על המזבח העליון שבשחקים לריח ניחוח העלם והקריבם ממקום \nלמקום עד שיעלו לריח ניחוח למעלה למעלה אשר להשי\"ת עצמו ויתדמו שם לפניו כנרות לפני \nהאבוקה כנ\"ל וז\"ש אל מול פני המנורה יאירו, ולפי שנודע כי שבע כתות יש בנשמות \nהצדיקים אלו דומים לחמה ואלו ללבנה ואלו לכוכבים ואלו לשושנים בסוד שובע שמחות את \nפניך אל תקרי שובע אלא שבע וז\"ש יאירו שבעת הנרות ז' כתות העליונים הם הנשמו' \nהנקראים נרות וכולם נגדו ית' עומדים וז\"ש אל מול פני וכו'. ויעש כן אהרן הוא מיכאל \nהעליון אל מול וכו' העלה הנרות וכו' ותודיענו בזה שכר הצדיקים לעתיד לבא. ואחר שזכר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כי שבע כתות הם וכולם זוכין אל השכר הנ\"ל והי' עולה בדעת כי לא כן הוא אלא הכת \nהעליונה לבדה תעמוד לפניו ית' הושאר יעמדו בחוץ ולא פנים בפנים ולזה הודיענו וזה \nמעשה המנורה היא השכינה הנקראת מנורה אשר בה שבעה קנים יוצאים ממנה וכנגדם ז' כתות \nנשמות כולם נתלים ונאחזים בה לגמרי מקשה הוא גוף א' עצמי דוגמת המנורה שגם הקנים \nהתחתונים שבכולן מקשה הם עם המנורה כמו כן כל ז' הכתות כנ\"ל. גם כדמיון עד יריכה של \nמנורה' התחתון והרגלים שבה עד פרחה שהוא הפרח העליון שבה כולם מקשה היא כך כל ישראל \nיש להם חלק לעוה\"ב לא ידח ממנו נדח כקטון הנקרא יריכה וכגדול הנקרא פרחה כי אחד \nהמרבה וכוי ובלבד שיכוון לבו לשמים, וביאור הענין כי כמו שהמנורה כולה זהב ואין זה \nכסף וזה זהב וזה נחושת וכו' אלא כולה זהב וכן כולה מקשה אחד וחיבור אחד האמנם ודאי \nשיש בזהב ההוא מדריגות יש זהב זוכה שיעשה ממנו יריעה של המנורה ויש זהב זוכה להעשות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בו פרחה העליון של המנורה כך נשמות ישראל נאמר בהם אדם אתם כולם חיבור אדם אחד \nמראשו ועד רגליו והכל נקרא אדם עם היות שבהכרח שיהי' שם מדרגות שונות זה ירך וזה \nפרח:\nדרך הסוד נודע כי המנורה בז' נתחיה הוא המלכות הנקראת בת שבע והיא כעין הירח שגופה \nחשוך וצריכה לקבל אור מהת\"ת הנק' שמש ואז נק' מנורה מאירה כי תחלת מנורה בכלים בלי \nאור בסוד כי נר מצוה ואח\"כ ותורה אור הת\"ת הנקרא תורה שבכתב ממשיך אור חליה וזה ע\"י \nמדת החסד הנקרא אהרן הממשיך לה אור מן הת\"ת בסוד ויקרא אלהים לאור הוא החסד יום הוא \nהת\"ת וז\"ש בהעלותך וכו', והנה גם שתראה כי השכינה מתלבשת בתחתונים בסוד והוי ראש \nלשועלים ובסוד והארץ הדום רגלי הנה כל הי\"ס שבה הנכללות בז' היכלות כנודע כי ההיכל \nהעליון כלול מג' ראשונות שבה ולכן נקרא היכל קודש הקדשים קודש א' הקדשים ב' הרי ג' \nואלו הם ז' נרות המנורה כולם אחדות גמורה אפילו יריכה שנאמר בהם רגליה יורדות מות \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בעולם העשיה ונאמר בהם והארץ הדום רגלי ועד פרחה שהם ג' ראשונות שבה המתלבשים בעולם \nהבריאה הנק' כסא הכבוד והוא סוד השמים כסאי הכל מקשה היא אחדות וחיבור גמור:\nבהעלותך וכו'. י\"ל א' מאי דבר ואמרת כפל ענין במלות שונות. ב' מאי בהעלותך והל\"ל \nבהדליקך והנה רז\"ל אמרו עשה לה מעלות אל מול פני עשה לה מול ופנים ויעש כן אהרן \nוכו' העלה נרותיה עשה לה מעלות. וצריך ליישב דברים אלו כי לא מצינו שעשה כך אהרן \nסולמות ומעלות במנורה כי כבר היו עשויות קודם. ג' מ\"ש אל מול וכו' כי הוא מיותר. ד' \nדהל\"ל יאירו ששת הנרות כי פני המנורה הוא נר האמצעי השביעי. ה' מה צורך להודיע ויעש \nכן אהרן וכו' ויותר יקשה לרז\"ל שדרשו מגיד שבחו של אהרן שלא שינה ומהיכא תיסק \nאדעתין שישנה. ו' אומרו כאשר ציוה מיותר. ז' כי זה פסוק וזה מעשה המנורה אין לו \nענין במקום הזה שהוא ציווי ההדלקה. ח' גם אומרו כמראה וכו' הוא מיותר. ט' מה קושי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "נתקשה משה במעשה המנורה עד שהוצרך להראותו עניינה:\nוהביאור במה שנודע ענין חכמת בצלאל שהי' יודע לצרף אותיות וכו' והטעם הוא כי המשכן \nהתחתון וכליו רומזים אל העליונים וע\"י חכמתו לא די שהי' אומן בקי בעשייתם אלא \nבהורדת כחות העליונים עליהם ועי\"כ והיו קודש קדשים. ואמנם זולת כללות כל הכלים עוד \nהי' כוונה יתירה צריכה בטנין הדלקת המנורה משאר הכלים ואל זה רמזו ז\"ל באומרם הרוצה \nלהעשיר יצפין הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום ושולחן בצפון. הרי שרמזו \nשהורדת כח עליון בשולחן שבצפון גורם להמשיך עושר העוה\"ז אך הורדת כח עליון במנורה \nממשיך אור תורה וחכמה עליונ' ולזה הוצרך ציווי נוסף באזהרה על כוונת הדלקת המנורה \nיותר משאר כלים ולכן הזכיר הדלקה בלשון עליה להורות כי צריך שיעלה מחשבתו עד מנורה \nעליונה לשימשיך ממנה אור תורה וחכמה למטה בישראל:\nוז\"ש אל מול וכו' כלומר בהעלות מחשבתך אל מנורה העליונה אשר היא מכוונת מול פני \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המנורה התחתונה אז תוריד השפע אל ז' נרות התחתונים ויאירו אור התורה בישראל והרי \nנתיישב אומרו ז' הנרות ולא ו'. או ירצה כי ייחד ז' כתות המנורה העליונה אל הקב\"ה \nהנקרא פני המנורה ע\"ד ייחוד ק\"ש ה' אחד וכו' כנודע ליו\"ח. ובזה יובן למה הי' דיבור \nואמיר' כי הדיבור הגלוי כנגד ציווי הדלקתה הנגלית והאמירה בחשאי כנגד ציווי העלאת \nמחשבתו אל המנורה העליונה כנ\"ל. ואל זה רמזו רז\"ל עשה לה מעלות ומול ופנים כי יעלה \nמחשבתו אל המנורה העליונה הנקרא מול אל פנים המנורה התחתונה. ולפי שהעלאת זאת \nהמחשבה עצומה אין מי שיוכל כי אם אהרן וכיוצא בו ולכן הוצרך להגיד שבחו ויעש כן \nאהרן כלומר ב' ציווים הנ\"ל ולא שינה בסדר העלאת מחשבתו כמלא נימא אלא עשה לה מול \nופנים כנ\"ל וזה בעת שתעלה נרותיה ע\"י מחשבתו וז\"ש כאשר צוה ה' כלומר כענין הכוונה \nעצמה שציוה ה' את משה כן עשה אהרן במחשבתו ממש בלי שינוי. ולהיות כי צריך לקשר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "המחשבה כענין המעשה ממש לכן ביאר כי זה ענין הנ\"ל בכוונת המחשבה לקשר שבעת הנרות \nיחד אל מול פני המנורה וכן ג\"כ הוא ענין מעשה הדלקתם וביאר כי גם זה עצמו הי' במעשה \nתיקון המנורה בעצמה כי מקשה וחיבור אחד הם ולכן גם מעשה ההדלקה ומחשב' צריכין להיות \nכך וז\"ש וזה מעשה וכו'. והטעם לכל זה לפי שהיא רומזת לאור התור' כנ\"ל. והנה עיקר \nשבח תורתינו הוא להיותה תורה אחת ומקשה ומשפט אחד לכן כל מעשיהה יהי' כך. ואמר כי \nגם בענין מעשה המנור' הי' צריך מחשב' וכוונה וכפי אותה כוונה הנקרא מראה אשר הראה \nה' את משה כן עשה בצלאל את המנורה וכן בענין מעשה ההדלק' וכמ\"ש לעיל ויעש כן אהרן \nוכו' כאשר ציוה וכו' כנ\"ל. ובזה יתורץ ג\"כ מאי קושי' הוקשה למשה בעשיית המנורה עד \nשהראתו. אך הענין כי המרא' אשר הראהו היא המנור' העליונ' הנקראת מראה כנ\"ל ובה ידע \nסוד היחוד העליונ' איך מתייחדים ובזה יתבאר משרז\"ל את מוצא למעל' י\"ב נשיאים הקריבו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לחנוכת המזבח וכו' והי' אהרן עצב לכן ציוהו על המנור' כי הקרבנות בטלים בזמן החורבן \nאבל הנרות לעולם קיימים וצריך לדעת איך הנרות קיימים לעולם ועד ועוד למה ניחם את \nאהרן במנורה ולא בקטורת החביב מכל הקרבנו' אבל יובן עם הנ\"ל כי נרות התורה הם \nהקיימים לעולם והם הם עיקר התנחומין ואין גדולים מהם:\nהממעיט אסף עשרה חמרים וכו'. קשה כי עדיין לא נודע שיעור רבויו ומדתו כי הכל לפי \nגודל אותו החומר הצבור ההוא ואפשר לפרש כי אין פירושו צבור רק הוא שם מדה הנאמר \nביחזקאל ועשירית החומר האיפה וכו' וכבר אמרו רז\"ל כי החומר הוא שלשים סאים וכפי זה \nיש שיעור קצוב אליו:\nעשה לך שתי חצוצרות כסף וכו'. הם שני כרוזים ברקיע הא' מכריז הטובות והרחמים והב' \nמכריז הרעות והדין וביד האדם לעשות שתיהן חסד הנקרא כסף לבן כי גדולים צדיקים \nשמהפכי' מדת הדין למדת הרחמים ועי\"כ נמצא כי שתיהן נעשו אחת לבדה וז\"ש מקשה תעשה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אותם חיבור אחד יהיו שניהם מכסף הרחמים. או ירצה היכולת בידך לעשות שתיהן כסף \nורחמים עם היות כי הא' היא דין והשנית רחמים וזה יהי' ע\"י אשר מקשה וחיבור אחד תעשה \nאותם את ישראל ע\"ד חבור עצבים אפרים הנח לו ובהיותם בלב אחד ובאחדות אחד יחזרו גה \nשתי החצוצרות שתיהן רחמים. ועם היות כי שני הכרוזים הנ\"ל הם מלאכים עליונים בשמים \nיפנו עצמן מן עסקיהן לשוה השגחתם בך למטה והיו לך לתועלתך למקרא העדה פי' כי בהתאחד \nישראל למטה גורמים אל החצוצרות הנ\"ל שגם הם יתאחדו לטובה ולרחמים ואז יגרמו עוד \nשיקראו את העדה העליונ' ב\"ד וסנהדרי גדולה אשר בשמים הנק' עדה נקראים לך לתועלתך \nלהיו' מזומנים להטיב לך ויהיו כולם קהלה אחת שוין לטובה. ואם ח\"ו יהי' פירוד בין \nישראל אז גם החצוצרו' הנ\"ל יהיו למסע את המחנו' פמליא של מעלה שנקהלו להטיב לכם \nיתפרדו ויסיעו איש למקומו פנו ולא ישגיחו עליכם לטובה ולא עוד אלא שבתחלה היו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נקראים עדה אחת כי היו נקהלים קהלה אחת ועתה בהתפרדם נעשו מחנות מחנות נפרדים כנ\"ל. \nוזהו סוד הנאמר ביחזקאל אל אשר יהי' שמה הרוח ללכת ילכו ונקראים חיות בלשון רבים \nובהיות שאין שם רוח המפרידם אז היא החיה בלשון יחיד, וביאר מ\"ש עשה לך וכו' אופן \nהמעשה איך יהי' לשיחזרו שתיהן להתחבר להיותן כסף ורחמים ואמר ותקעו בהן במה שנודע \nכי התקיע' רחמים והתרועה דין זאמר כי בהן ר\"ל בשתיהן עם היותם נפרדו' זו תוקעת \nרחמי' וזו מתרעת דין תעשה באופן כי שתיהן יתקעו תקיעה רחמיה שוה ולא יהי' נפרדות כי \nחצוצרו' האחת תוקעת תקיעה שהיא רחמים והשנית תרועת דין אלא ותקעו בהן בשתיהן אז \nונועדו אליך יחד כל העדה העליונה בחיבור אחד אל פתח אהל מועד בלישכת הגזית העליונה \nונועדו אליך לתועלתך להשגיח עליך. גה רמז ענין כתר יתנו לך מלאכים וכו' עם עמך \nישראל וכו'. כי אי אפשר להם להתוועד פתח אהל מועד העליון אלא אליך ר\"ל עמך אבל אם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "החצוצרו' נפרדו ואם באחת הידיעה היא הימני' יתקעו תקיעה של רחמים ולא תתאחד השמאלי' \nעמך כי היא בסוד התרועה של דין אז ונועדו אליך לתוטלתך הנשיאים לבדם ראשי אלפי \nישראל הם מיכאל וגבריאל השרים הראשים של ישראל בסוד מ\"ש גבריאל ואין מתחזק עמי כי \nאם מיכאל שרכם אבל שאר העדה שהם שבעים מלאכים הסובבים כסא הכבוד שרי שבעים אומות \nיהיו מקטרגים עליכם. הרי שתי המדרגות וכולן בסוד תקיעה שהיא רחמיה אלא שיהיו בשתיהן \nאו באחת מהם והיא הימנית אבל יש מדריגה שלישית רעה והיא כאשר ותקעתם תרועה שאפי' \nהימנית שהיא תקיעה ורחמים תתריע תרועות דין ונהפך רחמים לדין אז ונסעו כל המחנות \nוהצבאות העליונים שהם ממדת החסד הנק' תימנה והיו חונים שם תחלה אמנם עתה נסעו משם \nואף הם יהיו דין בעונו' וכאשר ותקעתם תרועה שנית אז גם תפאר\"ת הנק' קדמה מזרחה \nוהמחנות אשר שם הנקראים מחנות הרחמים יסעו ויתהפכו לדין ואז הוא תכלית הדין כי ג' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הדינים חסר ותפארת וגבורה נתהפכו לדין והעולם חרב משא\"כ ובהקהיל את הקהל באחדות אחד \nלמטה אז למטה תתקעו רחמים ולא תריעו תרועת דין כלל. והנה על ידי שהקהילו הקהל כנ\"ל \nוע\"י שתעש' שתי החצוצרות כסף כנ\"ל יועיל לך כי כאשר תבא צרה על הציבור וכי תבואו \nמלחמה בארצכם וכו' ע\"י המקטרג סמא\"ל הצר הצורר בלשון יחיד כי הוא הגדול שבכולם והנה \nהוא צר עתה בעת הזאת וגם תמיד הי' צורר אתכם וז\"ש על הצר הצורר. ואז ונזכרתם ענין \nהתחברות אחדותכם ועי\"כ ונושעתם מן הצר היחידי ומאויביכם שאר המקטריגים כי אלו \nהחצוצרות יזכירו אחדותכם במרום וכן בהיות לכם שמחה וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' \nיליצו עליכם רחמים אלא שההפרש הוא כי בעת צרה והרעותם תרוע' בחצוצרו' ויתהפכו \nהדינים והתרועות על אויביכם ובעת שמחה אז ותקעתם תקיעת רחמיה על עולותיכם ומעלתכם \nשתתעלו לפניו ית' ועל שלמיכם שאתם בשלום עם כל פמלייא של מעלה:\nאו אפשר לומר והי' לך למקרא העדה וכו' כי אלו שתי החצוצרו' שני הכרוזים העליונים הם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "קוראים את העדה היא השכינ' כנ\"ל בס' הזוהר על פסוק בסוד ישרים ועדה ועל פסוק ועדותי \nזו אלמדם ובכל חצות לילה מכריזים וקוראים את השכינ' הנקראת עדה ואומרין לה עורה למה \nתישן ה' ותניח סטרא אחרא והקליפו' גוברות בתחלת הלילה וכמ\"ש על חומותיך ירושלים \nהפקדתי שומרי' כל היום וכל הליל' לא יחשו וכו'. ואל תתנו דמי לו וכו' וכמ\"ש \nהמזכירים את ה' אל דמי לכם הם המכריזיה הנ\"ל. והנה גם משרתים להיותם מסיעי' את \nהמחנו' של השכינה אל אשר שמה הרוח ללכת וכו':\nאו ירצה כי למקרא העדה הוא שהמלאכים הנ\"ל קוראים לנשמו' עדת ישראל העולות בלילות \nלמעל' ואומרים להם שירדו למטה בעוה\"ז ויתעוררו ויעסקו בתורה כנ\"ל בס' הזוהר על פסוק \nהנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים וכו'. ומ\"ש ולמסע את המחנו' הה מחנות השכינה \nשיתעוררו לשורר שירותיהם בכל לילה כנודע ובסוד חברים מקשיבי' לקולך וכו'. או אפשר \nשמדבר עם הצדיקים ראשי בני ישראל ומצווה אותם שיכריזו אל העם וכשופר וכחצוצרות \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "יריעו וירומו קולם להחזירם בתשוב' כמ\"ש הנביא קרא בגרון אל תחשוך וכו'. ושתי \nחצוצרו' הם המלך והכהן הגדול או הנשיא והאב בית דין או יהי' לכללות כל החכמים אלא \nשהזכירם בלשון שתי חצוצרו' כי מיעוט רבים שנים. וציווה ששניהן יהיו באגודה אחת מקשה \nא' כי עי\"כ יהיו דבריה' נשמעים לבריות משא\"כ אם יש פירוד ח\"ו בין החכמים וראשי העם \nכי אין תועלת כשידרשו לעם שישיבו בתשוב'. גם ציווה אותם שבעת הוכיחם את העם ידברו \nבלשון רכה ורחמים ככסף כי ע\"י היותם משיבים את העם בתשוב' הקב\"ה מלבין עונותיהם \nככסף ואלו החצוצרו' צריך שכללות העם יקימום עליהם ברצונם לשידרשו להם ויוכיחום כנ\"ל \nויהי' להם למקרא העדה ולהקהיל קהילות ברביה ולהקהילם כאיש אחד לכל דבר שבקדוש' \nועשיה בקום עשה. ולמסע את המחנות ממקומם אם ח\"ו הם עוברים מצות לא תעשה והסיעם מן \nהדרך הרע ההוא אשר אז נקראי' מחנות בלשון רבי' ואינם גוי אחד ועדה אחת בהיותם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "חוטאים. והנה בהיות החצוצרו' מתמידים ותקעו בהן ומכריזים כנ\"ל אז כל העדה כולה \nנועדו אליך אל פתח אהל מועד לבתי כנסיות ומדרשו' לקיי' התור' והמצות. ואם לא יתמידו \nשתי החצוצרו' אלא באחת לבד יתקעו ויהי' ח\"ו פירוד ביניה' או שיהיו עצלים ולא יתמידו \nכולם אלא פעם כך ופעם כך אז הלואי שנועדו אליך השרידים ראשי אלפי ישראל אשר נגע \nאלהים בלבם ושאר כל עדת ישראל לא יתנו בלבה לשוב. והנה תועלת החצוצרות הנ\"ל הוא כי \nתבא מלחמה בארצכם על סיבת הצר והמקטרג עליכם תוכלו לסלקה ולבטלם כנזכר בס' הזהר על \nפסוק כי האדם עץ השדה וכו' פ' בלק. וכן בעת הטובה התרבה והתמיד כמ\"ש וביום שמחתכם \nוכו':\nאו ידבר עם כל איש ואיש מישראל עצמו. וז\"א עשה לך. והנה יש בו שתי חצוצרו' חלולים \nהם הקנה והושט אשר דרך הקנה מוציא הקול ודיבור עסק התור' ממטה למעלה ודרך הושט \nמכניס המאכל והמשתה מלמעלה למטה. והנה הקנה לבן והושט אדום מבחוץ וציוהו ששתיהן \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יהיו מקשה אחד בעסק התור' ויחזרו ככסף לבן ולא יתעסקו במאכל ובמשתה כי ע\"י התענית \nמסתלק ומתמעט הדם מן הוושט ונהפך ללבן. ואז שניהן יהיו חצוצרו' וקנים ואפי' הוושט \nהשמאלי יהיו נק' קנה ואז יתקיים בך קנה חכמה מן הימין קנה בינה מהשמאל. ועליך יאמר \n", "en": ""}]}
