{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "82", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 82", "hebrewTitle": "קטע 82", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/82/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/82/", "segments": [{"index": 1, "he": "להנחיל את אוהבי י\"ש כי י\"ש בגי' שני פעמי' קנה כיון שגם הוושט נהפך לקנה ואינו \nרודף אחר המאכלים אלא די סיפוקו להיו' בו כח לעסוק בתור' ואז נחשב עליו כאלו גם \nהושט נעשה קנה המוציא דברי תורה ממנו. ועי\"כ גם כל שאר אברי גופך יתקדשו והיו לך \nשתי הקנים האלה למקרא את עדת האברים לקום ולעסוק בתורה ובמצות בקום עשה ולהסיעם אם \nיעברו על מצות לא תעשה כדרך הנ\"ל. לפי שבהיותך תוקע בתור' בשתיהן אפי' בוושט כנ\"ל \nאז ונועדו אליך כל עדת האברים אל פתח אהל מועד לעסוק בתורה. אבל אה באחת לבד יתקעו \nהוא הקנה אבל הוושט יעסוק באכיל' אז לא יועדו אליך לעסוק בתור' אלא הנשיאים וראשי \nהאברים הם המוח לחשוב והלב להרהר והפה לדבר. גם ירמוז כי בהיות הפה בכללותו הכולל \nקנה והושט אז נקרא פתח אהל מועד כי הגוף כולו נעשה אהל מועד ומרכבה להשרות עליו \nהשכינ' והפה הוא הפתח של הגוף וכל שאר האברים אף שאינם עוסקי' בתור' יחשב עליהם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כאלו נתקבצו אל הפתח הנ\"ל ועסקו גם הם בתור'. והנה כאשר ח\"ו תהי' עת צרה וכי תבואו \nמלחמה וכו' כנ\"ל והרעותם בשתי החצוצרו' בסוד מ\"ש ז\"ל על להרע או להטיב להרע שלא \nאוכל. ועי\"כ ונזכרתם וכו'. אבל ביום שמחתכם וכו' אינכם רשאים להרע בתענית אלא \nותקעתם בלבד שהוא עסק התור' ועי\"כ אפי' המאכלים והסעודו' שאתם סועדי' בימים טובים \nיחשב לכם כאלו הם עולות וזבחי שלמים וכו' וז\"ש ותקעת' וכו' על עולותיכם וכו' ועל \nזבחי שלמיכם:\nאו ידבר עם כל איש ואיש מישראל ויזהירם שיעסקו בתורה ובמצות באופן שע\"י כך אותן שני \nמלאכי' המלוים לאדם יצ\"ט ויצה\"ר שניה' יהיו טובים של כסף לבן כשלג ולא תהי' חצוצרו' \nהשמאלית שהוא היצה\"ר ודומה כשנים מצד החטאים. והנה גם היצה\"ר מלאך רע בעל כרחו יענה \nאמן והוא עצמו יתהפך לחצוצרו' וכרוז להזהירך ללכת בדרך טובה. ואומרו עשה לך רמז אל \nמשז\"ל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד כי ע\"י מעשים הטובי' קונה ועושה ממש את \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המלאכים ההם ובורא אותם:\nוזהו סוד ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצרך. ומה שדרכם חיש לדרכו פנו זה לטוב \nוזה לרע יחזרו להיותם מחוברים ומקשה תעשה אותם כי מקשה לשון חיבור אחד גם נקרא כך \nלפי שהדבר הזה אי אפשר לעשותו אלא בטורח ובקושי גדול לכן קראו מקשה. גם נקרא כך \nלרמוז אל מה שנודע כי אין דבר מועיל לזה כמו לבישת השק על בשרו ארבעים יום כנגד מ' \nיום יצירת הוולד להכניע החומר ההוא והיצה\"ר ויהיו מקש\"ה מ\"ס הש\"ק. כי השק תלבישנו \nמ' יום ועי\"כ והיו לך שתיהן אפי' היצה\"ר יהי' קורא אל עדת האברים לעסוק בתור' \nובמצות בסוד הגוף הנקרא עיר קטנה ואנשים בה הנקראי' עדה. ויהיו למסע את שתי המחנו' \nיצה\"ר ויצ\"ט שניה' יהיו נוסעים לעבוד את השי\"ת שכם אחד. והנה הם תוכל לעשו' כן \nולהפוך גם את היצה\"ר למוטב ושתי החצוצרות התקעו בהן אז ונועדו אליך כל העדה של \nהאבריה והמחנו' הנ\"ל אל פתח אהל מועד כנ\"ל ותהיה צדיק גמור. אבל אם לא תהי' אלא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בינוני טוב מצד היצ\"ט ורע מצד היצה\"ר ואם באחת לבדה התקעו הוא היצ\"ט לבדו אז ראשי \nאלפי ישראל הם כחות הנפש הקדושה לבדו נועדו אליך לעסוק בתורה אבל שאר אברי הגוף \nיתעסקו בתאוות העוה\"ז ולכן בהיותכם צריכין להסיע המחנות מדרך רעה אל דרך טובה אז \nתתקעו בתורה ולא תריעו לענות נפשיכם כי אין רוח הקודש שורה מתוך עצבות וכי תבאו \nמלחמה וכו' דע כי שני המלאכים הנ\"ל הם מלאכים ממש קדודים זה מצד ימין וזה מצג שמאל \nאלט שניצה\"ר שהוא מן הקליפות הוא אזיל לשמאלא עם מלאך הדין של השמאל זה. והנה בא \nלייעץ את החדה הבינוני איך יתנהג ואמר כאשר הצר הצורר האמיתי כאשר יבא להלחם עמכם \nהיא הנפש הקדוש' והרוח והנשמה החונים בגוף הארציי וז\"ח בארצכם חז צריך שתריעו בשתי \nהחצוצרות הם המלאכים הנ\"ל וכראות היצה\"ר שאין לו אחיזה אפילו במלאך הדין שהוא מצד \nשמאל ואז ונושעתם מן היצה\"ר הנקרא צר וגם אפילו משאר המקטריגים אויביכם שאינה כ\"כ \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "צוררים אתכם תמיד כמו היצה\"ר ובאומרו וכי תבאו מלחמה ולא אמר וכי תבא בא לרמוז אל \nהאמור באותה התוכח' אל מי מגוזלי ידים אזעק וידי שפכו דמי כי האדם שאינו רוצה \nלהכניע היצה\"ר אשר בו הוא גורם שהיצה\"ר ילחם בו והרי הוא כאלו אתם בעצמיכם תבואו \nלמלחמה בחברת הצר היצה\"ר ואחר שנושעתם מאויביכה על אשר הרעותם בשתי החצוצרות ושתיהן \nהושוו לטובה אז אפילו כאשר ביום שמחתכם וכו' תתענגו בתענוגים בעולות ושלמים לשם \nסעודות של מצות לא תפחדו מן היצה\"ר שיבא להטעותכ' כי בהיותכם תוקעים בחצוצרות הנ\"ל \nבתורה אף אם לא תריעו ותתענו אל תפחדו ממנו כי ה' יהי' עמכם ונככרתם וכו' כנ\"ל בדרך \nשקדם:\nויאמר משה לחובב בן רעואל וכו'. הנשמ' נקרא' משה שהם אותיו' ה' ש\"ס ה' חמשה שמות \nשיש לה נפש רוח נשמה חיה יחידה:\nוהנה נשמ' הצדיק אינה ממתין לשהיצ\"ט יתחיל לעוררו בעבוד' ה' אלא הנשמ' הנקרא משה \nהיא המעורר' לחובב הוא היצ\"ט ואומרת לו נוסעים אנחנו וכו'. והיצ\"ט נקרא חובב כי כמו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שהיצה\"ר הוא השונא האמיתי של האדם אלא שמחניף אותו ומראה לו אהב' להפילו ברשתו אבל \nהיצ\"ט הוא להיפך כי תמיד מתראה לו כשונא ומייעצו להענו' ולהשפיל גאוותו וכל זה הוא \nמרוב חביבתו אותו ע\"ד כי את אשר יאהב ה' יוכיח והוא הנקרא חובב ואהוב נאמן. ונודע \nכי היצ\"ט והיצה\"ר הם כחות עליונים אשר כל אחד מהם ממונה על ריבי רבבות מלאכים ולכל \nאיש ואיש מוסרין לו שני מלאכים מאלו הנ\"ל א' ממחנות היצ\"ט ואחד ממחנות היצה\"ר ונמצא \nכי זה המלאך הפרטי הנקרא חובב של האיש הלזה הוא ענף אחד מאותו השר הגדול הכולל כולם \nונקרא רעוא\"ל לפי שהולך בדרכי האל' והוא מייעץ האדם לדרכיו יתברך וז\"ש בן רעואל. גם \nנקרא כן לפי שמתדמה במעשה הנהגתו אל האל ית' אשר בו כתיב כי את אשר יאהב ה' יוכיח \nכן דרכו של היצ\"ט כנ\"ל. גם נקרא כן במה שנודע כי הראש של כל המלאכים הטובים יצ\"ט \nהוא מטטר\"ון המלאך. ורתש מחנות היצה\"ר נק' סמא\"ל רע והם סוד דעת טוב ורע. כנזכר בס' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "התיקונין. והנה הס מייעצים דעת אל האדם זה לטוב וזה לרע ונודע כי מטערו\"ן הוא \nכביכול רעו של האל יתברך אם כפי הסוד כי מטטרו\"ן הוא דוגמת זעי\"ר אנפי\"ן דאצילו\"ת \nואם כפי משז\"ל כי הוא משנה אליו ית'. והוא מלך כל מלאכי מרום עד שמצינו שטעה בו \nאלישע אחר ואמר ח\"ו שתי רשויות הן כי הוא המנהיג העולם בימי החול ובימי הגלות בסוד \nאי לך ארץ שמלכך נע\"ר. וכתיב חנו\"ך לנע\"ר וכו'. גם זהו סוד מ\"ש בס' הזוהר על פסוק \nנעשה אדם כי כל העולמו' נשתתפו עם הקב\"ה ונתנו חלקה בבריאת האדם והנה מטטרו\"ן מלך \nהמלאכים שבעולם היצירה נתן חלקו באדם אותו מלאך הימני ההולך תמיד עם האדם ונקרא יצר \nטוב. והבן זה הסוד. ונמצא כי בדבר הזה הוא רעה ושותף אל הקב\"ה כנ\"ל. וכבר ידעת כי \nאלישע אחר ראהו יושב על כסא ודן את כל העולם, וז\"ש המדייני לשון דיין ושופט כל \nהעולה:\nוהנה הוא חותן משה כי המלאך הנקרא יצ\"ט הוא בתו ותולדתו של מטטרו\"ן ומשיא אותה עם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "משה היא הנשמ' שהוא זכר לגבי המלאך המקבל ממנו כנודע כי כל המקבל נק' נקבה כי המלאך \nמעולם היציר\"ה המקבל שפע מן הנשמ' הנחצב' מכסה\"כ שהוא עולם הבריא' ואומרת לו הנה \nאנחנו נוסעים וכו' כי אין אנחנו קבועים בעוה\"ז כי נוסעים אנו תמיד וימינו כצל עובר \nהנוסע והולך מיום שנולד תמיד הולך ונוסע עד יום הפטיר' ללכת אל הגן עדן העליון הוא \nהמקום אשר אמר ד' אל הנשמ' בהיות העובר במעי אמו ומרא' לה את גן עדן ונודד לה שאם \nיהי' צדיק ינחילנו ג\"ע. וז\"ש אותו אתן לכם ומלת אותו בא למעט כי אין התכלית לנחול \nהעוה\"ז הארציי אלא את הג\"ע העליון שם הוא המדור האמיתי של האדם כי העוה\"ז הוא בית \nשמר ודרך שבו הולכים וניסעים עד הגיעם אל המקום ההוא וא\"כ מאחר שהעוה\"ז איננו המדור \nשלנו מה לנו להעסק בטובותיו ובתענוגיו כי מהם לא נוליך מאומ' בידינו והכל נניח אותו \nולכן אין לנו להתעסק אלא לתקן המדור ההוא ע\"י מעשינו הטובים והעוה\"ז יהי' חשוב \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בעינינו כאלו אנו אורחים בו ושהוא דרך אשר בו אנו הולכים ואין אנו נחים ושקטים בו. \nוזהו שאמר לכה אתנו במהלך הדרך הזה והתחבר עמנו עמי ועם הרוח והנפש כדי שתעזרנו \nלהדריך את הגוף החומרי בעבודתו ית' ובשכר זה כאשר נגיע שם אל מקומנו שבג\"ע הארץ \nוהיטבנו לך כי הנה ד' דיבר טוב על ישראל. דיבר והבטיח לתת טוב' הרב' אל האיש הצדיק \nהנק' ישרא\"ל כי הולך ביושר לבב עם הא\"ל. וז\"ש יש\"ר א\"ל ולפי שאתה הטיבות לנו להדריך \nהגוף בדרך יושר תטול חלקך ושכרך באותו הטוב הצפון לנו בעוה\"ב:\nויאמר אליו לא אלך. ירצה הנה אין חני הולך שם אל המקום ההוא עמכם בעולם הבריא' \nובכסא הכבוד כי הרי אני מלאך ומקומי וארצי הוא בעולם היציר' ושם אני הולך ואיך תאמר \nוהטבנו לך. ובפרט כי הנשמ' בחיריית ויש לה שכר אבל המלאך מוכרח במעשיו ואין לו שכר:\nויאמר לו אל נא תעזוב אותנו וכו'. אומרת לו הנשמ' הנה למה שנוגע אלינו לטובתינו אני \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מחלה פניך שאל נא ר\"ל עתה בהיותינו בעוה\"ז וז\"ש אל נא תעזוב אותנו לסייענו בעצתך \nהטובה כי כי אין לך שכר ע\"ז כנ\"ל. דע לך שאינו כך אלא והי' אם תלך עמנו דע לך כי אם \nכה תעשה שתלך עמנו והי' מהטוב ההוא אשר ייטיב ה' לנו והטבנו לך בשכר פעולתך שתלך \nעמנו ותטרח להשיבנו בתשוב' ע\"ד מ\"ש הכתוב לכן אחלק לו ברבים וכו' והוא חטא רבים נשא \nוכו'. כשמוע היצ\"ט הדבר הזה נחה דעתו והסכים להלוך בחברתם. אז ויסעו כולם מהר ה' \nהוא העוה\"ז שגם הוא נברא ע\"י ה' אלא שהוא הר שמם ואינו בית כי הבית הוא העוה\"ב אבל \nהעוה\"ז הוא הר שמם דרך ואורח לנסוע בו ללכת שם ולכן ויסעו ממנו ולא נחו בו במנוח' \nובקביעות אלא כנוסעים אל העוה\"ב ולא חששו לבנות בו בתים לא להם אלא חשבוהו כהר שמם \nוהיו עובדים את הקב\"ה כמי שכבר הוא נוסע במהירות ללכת אל העוה\"ב וכה דרכם כל הימים \nעד שנפטרו מן העוה\"ז ואז הלכו דרך שלשת ימים של חושך שיש באויר הרקיע הנק' גיא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "צלמות וכו' כנזכר בס' הזוהר במאמר של כתיבת יד:\nוארון ברית ד' הוא התור' שנתעסקו בה בעוה\"ז נוסעת לפניהם שם להאיר להם בחושך ההוא \nכמ\"ש בהתהלכך תנח' אותך וכו' גם זכות ברית המיל' מנחה אז כנודע כי כל אדם מהול אינו \nנכנס לגיהנם ונמצא כי ברית ד' היא התור' והיא ברית מילה. והנה שתי תועלת עושה להם \nזכות התור' והמיל' הנ\"ל. הא' הוא כדי לתור להם מנוח' מל' ויתורו את ארץ כנען שמרגל \nלהם את הדרך הנכונה הישרה ללכת בה אל ג\"ע העליון ולא יטה אשורו אל דרכי חושך \nלגיהנם. והב' הוא מלשון מקום כי תרגום מקום אתר ר\"ל שהתורה בונה לו מקום בעוה\"ב \nלהיות לו שם מקום מנוחתו בסוד חכמת נשים בנתה ביתה ובסוד ואהי' אצלו אמון אומן וז\"ש \nוארון ברית ה' נוסע לפניו דרך ג' ימים ר\"ל קודם פטירתם לתור להם מקום מנוחתם וכמו \nשמצינו בס' הזוהר פ' ויחי במעשה דר' יצחק דא\"ל אביו דתלתא יומין הוו דביררו לי' \nאתרי' בג\"ע. ובהיות ארון התורה נוסע לפניהם גם שכינתו ית' הנקראת ענן ה' עומדת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "עליהם מתחל' נסיעתה ופטירתם מעוה\"ז הנקרא מחנה עד הגיעו למקום תחנותו לא תפרד ממנו \nרגע ומאירה להם כיום יאיר וז\"א יומם. גם ירמוז במ\"ש בנוסעם מן המחנה כי אין השכינה \nהנקראת מחנה לשין חניה וקביעות עשאוהו נסיעה ולא דירת קבע וז\"א בנוסעים מן המחנה. \nוהנה כאשר ויהי בנסוע הארון הנ\"ל לפני הנשמה הנק' משה כנ\"ל אז ויאמר משה היא הנשמה \nאל השי\"ת קומה ד' לקראתי להקביל פני כנודע ועי\"כ ויפוצו אויביך הם כחות היצה\"ר \nהמקטרגים לאדם וגורמים לו לחטוא ומתחברים עמו ועתה יפוצו מעלי אויביך ומשנאיך \nומשניאך שגורמים לי ע\"י הפיתוי שלהם ואתרחק ממשך כי להיותם הה אויביך גורמים לי \nלשנוא אותך וזהו כפל ענין אויביך ומשנאיך וינוסו מפניך הבאים להקבילני ולפי שכל זה \nהוא בג' ימי אפיל' כנ\"ל כי הנשמ' נתונ' בצר' לכן אמר ויהי לשון צער ויהי בנסוע \nוכו'. גם יש לו צער מאותן האויבים והמשנאים ההולכים עמו כי אדם אין צדיק בארץ אשר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יעשה טוב ולא יחטא. ולכן נאמר ויהי שהוא לשון צער וצרה, ואחר אשר כבר הגיעה הנשמה \nאל מקום מנוחתה אז ובנוחה יאמר וכו'. ולזה כתוב ובנוחה בה\"א לשון נקבה שהוא על \nהנשמה כאשר תנוח ולא ובנוחו בוא\"ו ואז כאשר כבר נחה מצערה לגמרי אז פונה לבה להתפלל \nעל ישראל אשר למטה בעוה\"ז בגוף ונפש ואז יאמר אל הקבה\"ו כזכר המתגבר בכח להתפלל ולא \nכנקבה שתשש כחה וז\"ש יאמר ולא חאמר ואומרת לו שובה ה' מלשון בשובה ונחת תושטין תן \nישוב ומנוחה אל כמה רבבות אלפי ישראל אשר בעולם השפל ע\"ד ואני לא אחוס על ננוה העיר \nהגדולה וכו'. גם ירמוז כי יעמוד להם זכות שעוסקים בתורה שהיא כ\"ב אותיות שהיא סוד \nרבבות אלפי שתי רבבות הם עשרים ושתי אלפים בסוד רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן שהם \nכ\"ב אלף מלאכים שירדו עם הקב\"ה כשנתן התורה לישראל על הר סיני שהם כ\"ב אותיות א\"ב. \nולפי שאמרו בס' יצירה וכולן עם אל\"ף ירצה כי כל הכ\"א אותיות כלולים באות א' בסוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ההגיון כי האדם המוציא בפיו אות ב' או זולתה בהכרח הוא שאחר הנשימה הראשונה ההוגית \nב' או ג' תיכף תחזור הנשימה אל הא' וכל זה להורות כי כל התורה אחת ושניתנה מאל אחד \nונמצא כי הכ\"ב אותיות נקראין כ\"ב אותיות אלפין והם כ\"ב אלפין שהם סוד רבבות אלפי \nישראל כנ\"ל:\nויסעו מהר ה' וכו' כיונת הכתוב להודיע חיבתם של ישראל לפניו ית' וכל כוונתו להיטיב \nלהם והם הי' כפויי עובה וכל אשר האלהים חשבה לטובה הם גמליהו רעה ובזה יתיישבו \nתמיהות גדולות אשר במאורע המתאוננים אשר לא אירע כמוהו בכל העשר נסיונות כי בזה \nכתיב וישמע ה' ויחר אפו ותיכף בערה בם אש ה' עם אשר לא התלוננו בקול רם אל משה \nכבשאר התלוננות וגם בענין האספסוף אשר בקול רם בכו למשפחותיו והקב\"ה שומע ושותק עד \nאשר משה נעשה ח\"ו קטיגר עליהם ועתה הרגני נא הרוג וכו' ואחר כל זה ענשם הקב\"ה ולא \nמקודם ופה במתאוננים היה להיפך כי משה שתק והקבה\"ו כעס וז\"ש ויסעו מהר ה' ולא אמר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מהר סיני כלומר א\"ת למה השי\"ת עינה בדרך כחם ללכת ביום אחד מהלך ג' ימים דע כי אין \nזה מחמת שנאה כי הרי זה היתה נסיעה ראשונה מן ההר אשר שם נבחרו לעם סגולה אל שם \nהויה כמ\"ש כי חלק ה' עמו ואדרבה לטובתם נתכוין, עוד אחרת כי הרי הארון עצמו הי' \nנוסע לפניהם להמשיכם אחריו ולא עוד אלא שהי' ארון היוצא עמהה למלחמה שבו שברי לוחות \nמונחות להורות כי נמחל להם עון העגל אשר לסיבתו נשברו וא\"ת מהיכן ידעו רז\"ל ענין זה \nואמנם ההכרח שלהה הוא כי לא כתוב וארון הלוחות אלא וארון ברית ה' הוא הארון שבו \nניתנו לוחות הראשוני' שעליהם כרת ה' ברית עם ישראל ולא כן בלוחות שניות וכמ\"ש כי \nעפ\"י הדברים האלה כרתי אתך ועם ישראל וכתיב הנה דם הברית וכו' ואין כל זה אלא מרוב \nחיבה נפלאה, וא\"ת מה תועלת בעינוי הדרך הזה לז\"א לתור להם מנוחה היא ירושלים כמ\"ש \nכי לא באתם עד עתה אל המנוחה וכו' וכתיב זאת מנוחתי עדי עד וכו' כי כוונתו היתה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "להכניסם תיכף לירושלים לבנות להם בית הבחירה כי זהו תכלית טובתם האמיתית ורצה \nלהראות להם חיבתו כמי שהולך פתאום כמרגל את הארץ טרם ישמעו אנשי הארץ כי הולכים הם \nשם ובאים ונכנסי' פתאום טרם יכינו עצמם למלחמה וכמ\"ש בפסוק קומה ה' ויפוצו אויביך \nוז\"ש לתור ולא אמר לבקש מלשון לתור את הארץ, וא\"ת עכ\"ז עדיין יש לבע\"ד לחלוק כי סוף \nסוף מקבלים הם עינוי גדול בהתמהרם ללכת דרך ג' ימים ביום אחד לז\"א וענן ה' עליהם \nוכו' עם שכבר נתבאר זה למעלה באורך אך הכוונה לאמר כי תיכף בנסעם מן המחנה היו \nמזדמנים להם ז' ענני כבוד הנכללים כולם בשם ענן ה' ענן של רחמים המקיפם משש רוחות \nוהוא מיישר להם הדרך מגביה הנמוך ומשפיל הגבוה ולא היו מרגישיה שום צער כלל אלא \nאדרבה הולכים כעל כנפי נשריה. ויהי בנסוע וכו' חזר להציע הצעה שנית למה שיתבאר למה \nלא התלוננו על משה שגם משה עצמו לא חרה אפו ע\"ז על שהי' להם טענה גדולה מעינוי הדרך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הגדול ובענין הבשר שאינו כ\"כ צורך כי המן הי' טוב להם מן הכל וגה כי מקנה רב הי' \nלהם התלוננו ולזה הודיע כי ויהי בעת נסוע הארון הנ\"ל מהר ה' על פי משה נסע כי הוא \nהתפלל לפני השי\"ת כי ארכו להם שם הימים ומתי יסעו לארץ ישראל וז\"ש קומה ה' אשר שם \nהויה הזה נקרא על עירך ועל עמך כנודע וקומ' ולך שם ועי\"כ ויפוצו אויביך הם הכנעני' \nכי כבר שלם עון האמורי הנה כנ\"ל פ' לך לך וכמ\"ש ונא תקיא אתכם הארץ כאשר קאה את \nהגוי וכו'. ולא נצטרך להלחם עמהם רק וינוסו משנאיך מפניך ושקטים בלי מלחמה נירש את \nארצם ואחר אשר ראה משה כי נסע דרך ג' ימים ביום אחד ריחם על ישראל מעינוי דרכם \nוהתפלל על ישראל שינוח הארון ואז על פיו חנה שם וז\"ש ובנוחה של הארון ולא מעצמו חנה \nרק על אשר אמר לו משה שובה ה' תן שיבה ונחת לרבבות אלפי ישראל היגיעים מטורח הדרך \nהרב הזה וז\"ש יאמר כמו הי' אומר ואלו כתיב ובנוחה אמר הי' משמע דאחר נוחה אמר כך:\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ויהי העם כמתאוננים רע וכו' אחר שהציע כל ההצעות הנ\"ל סיפר עון זה של המתאוננים כי \nבראותם כל אשר עשה משה להתפלל שינוח הארון לתת להם שובה ונחת איך יהי' להם פ\"פ \n", "en": ""}]}
