{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "84", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 84", "hebrewTitle": "קטע 84", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/84/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/84/", "segments": [{"index": 1, "he": "וישמע וכו' אחר אשר המרב רב ראו גם בני ישראל בוכים עמהם על הבשר לא יכלו נשוא \nוחזרו לבכות גם על התאווה הראשונה של העריות עד ששמע משה בפירוש וז\"ש וישמע משה את \nהעם לבדו הוא האספסוף כי גם בכיתו היתה למשפחותיו על עריות משפחותיו ולכן עתה ויחר \nאף ה' מאד ויחר על הבשר ומאד על העריות, או ירצה כי השי\"ת היודע הלבבות ויחר אפו \nמתחילה אבל עתה שגילו כוונתם הגדיל חרון אפו מאד יותר מבתחלה בראותו חציפותם אך משה \nשעתה נתחדש אליו כוונתם יען כי ראהו בעיניו היה רע אחד בלבד והוא זה של עתה ולא \nבתחילה וז\"ש ובעיני משה רע, ולסייע לרז\"ל האומרים למשפחותיו על עסקי משפחות הוא כי \nהרגישו דאם כפשוטו הל\"ל וישמע משה את העם איש בוכה פתח אהלו למשפחותיו או וישמע את \nהעם למשפחותיו איש בוכה פתח אהלו אך ירמוז וישמע העם שהי' בוכה על עסקי משפחותיו כי \nהרי עד עתה לא הותרו כי אם איש פתח אהלו זו אשתו בלבד, ויאמר וכו' משה בראותו כי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בענין העריות לא חטאו ישראל רק בענין הבשר לבדו הוא שנשתתפו עם הערב רב לכן לא \nנתעסק רק בענין הבשר לבד כי הוא נוגע לישראל עצמן ולפכך כיוון שבשאלת הבשר אין \nלהאשים אותם כי כראוי הם שואלים לכן מצא מקום להתרעם וזה כי בשלמא הערב רב הוא \nהוציאם ובדין הוא לסבול משאם כמ\"ש ז\"ל על כי שחת עמך אבל ישראל שהם עמך ונחלתך למה \nתמתין עד יצעקו אלי וישימו משאם עלי ורואה עתידות אתה ורואה ויודע משאלותם ותוכל \nליתן להם בשר טרם ישאלו. ותחילה אני מתרעם למה הרעות לעבדך כי עם שמה שהוצאתי ערב \nרב הי' להיות עבדיך והייתי חושב לשרתיך בגייר אותם והראיתי בעצמך כאלו חטאתי \nוהרעותי בהוציאם אותם כי הרי אמרת לך רד כי שחת עמך אשר הוצאת שלא כרצוני וזו קושיא \nקלה ועוד יש גדולה מזו כי אדרבה שכר גדול הי' לך ליתן לי על שהוצאתים וגיירתים \nולהיות מוצא חן בעיניך ולא די זה אלא שעשיתנו רע וז\"ש למה הרעות ולמה לא מצאתי, או \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ירצה כפשטו למה הרעות לי לשום משא כל העם לרבות גם ישראל ובשלמא העם ניחא שתשים \nמשאם עלי שאצטרך אני להתפלל עליהם אבל משא ישראל למה וכי האנכי הריתי כענין האם אם \nאנכי ילדתיהו כענין האב לשתאמר אלי שאהו וכו' והרי הערב רב לבדו אנכי ילידתיהו כי \nגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואנכי ילדתים וילדי הם אבל ישראל הנרמז בריבוי כל העם \nהזה אתה אביהם ואמנם כמ\"ש בנים אתם לה' אלהיכם ולמה תאמר אלי שאהו לישראל בתקיך \nולכן לא אמר שאם שהי' כולל גם לערב רב והנה ישראל מחויב אתה לישאם כי כבר נשבעת \nלאבותיו וז\"ש אשר נשבעת לאבותינו, לא וכו' אינו ח\"ו קץ בעבודתך כי אם למיעוט יכולתי \nכי מאין לי לתת לכל העם ערב רב וגם ישראל כי הרי כולם יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר \nכאלו ח\"ו אנכי בעל היכולת ולכן הי' ראוי שנחלק המשא בינינו אתה לישראל ואני לערב רב \nאבל אנכי לבדי לא אוכל לשאת את כל העה הם ישראל וערב רב, וא\"ת והרי כל משאך אינה רק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "טורח תפלתך כי סוף סוף אלי תתפלל ואני הוא הנותן לכולם לז\"א גם כי כך הוא כי הנתינה \nכולה ממך הוא איני צועק אלא על הטורח כי כבד הוא הטורח הזה בעצמו לסבול צעקת ישראל \nוערב רב ותרעומותיהם וסוף סוף בשר ודם רימה ותולעה אני ואין בי יכולת לסבול בפרט אם \nתכעס עליהם ותענישני על ידם כמו שנענש ישעי' הנביא על אומרו ובתוך עם טמא שפתיים \nאנכי וכו' כנודע וכפי זה אומרו כי כבד ממנו ירצה כי הלא ישראל נכבדים הם ממני ואולי \nאתכעס ואענש עליהם וכמשז\"ל על שלמה כשאמר כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה ואם ככה \nאתה עושה לי כלומר שתניח משא ישראל עלי באולי אענש על ידם כנ\"ל ויותר טוב שתהרגני \nנא עתה כי לא אראה ברעתי כי לא אחטא לשאצטרך הריגה ואמות זכאי ולא חייב, או ירצה \nויאמר וכו, כלומר ראיתי כי משא המן נתתו עלי ותיכף בהזכירי הדבר נענתי ואמרת הנני \nמזומן להמטיר לחם כו' ולמה לא מצאתי חן ומצאתי החן הוא לשתשים כל משא העם הזה כל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הדברים עלי ותענני תיכף כי הרי על הבשר ישראל צועקים ובוכים ושערי דמעה לא ננעלו \nועדיין אינך רוצה לתת להם בשר ומאין לו בשר לתת נתינה ממש והרי אין בידי רק שאלה \nואתה הוא הנותן ואם ככה אתה עושה לי להחליש שאלתי וז\"ש את ולא אתה כנודע הרגני וכו' \nואל אראה ברעתי כי אילו הייתי טוב וצדיק בעיניך היית שם כל משא העם הזה עלי אף \nבענין הבשר אז השיבו השי\"ת אספה לי שבעים איש וכו' כי שאלת הבשר שאינה כהוגן כו' על \nוהמן כזרע גד וכו' צריכה זכותא דרבים דעדיף ועכ\"ז שהיא שאלה שלא כהוגן סופן ללקות \nבאכילתן. וגם אפשר כי כיון שרצונו להענישם לא רצה שיהי' הבשר על ידי משה להרע \nולטובתו נתכוין שלא נתנה על ידו:\nסליק פ' בהעלותך:\n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת שלח:\nשלח לך אנשים וכו' הנה בפ' דברים נתבאר כי ישראל התחילו לשאול המרגלים כמ\"ש ותקרבון \nאלי כולכם ותאמרו נשלחה וכו'. ומפרשה זו נראה כי הקב\"ה התחיל לאמר שלח לך אנשים \nוכו' גם משה נראה כי שלחה מדעתו יען שאלו ישראל אותם וכמ\"ש וייטב בעיני הדבר וכו' \nומכאן נראה להיפך כמ\"ש וישלח אותם משה על פי ה' ואין ספק כי מה שחסר פה נתפרש שם כי \nישאל התחילו לשאול ואז משה נתייעץ בשכינה ויגד לו את דברי העם ואז נתן לו הקב\"ה \nרשות ואמר לו שלח לך אנשים ואל זה אמרו רז\"ל באומרם לך לדעתך וכו' אבל אם לא שאלו \nהם את הדבר הזה מה ענין אומרו אם תרצה שלח וכו' ומה שאמר וישלח אותם משה על פי ה' \nירצה שהיו ברשותו ית' לא שהשי\"ת התחיל בעצה הזאת. ומעתה נבוא אל הביאור. וידבר ה' \nוכו' תחלה דיבר אותו קשות על ישראל איך לא האמינו לדברו ורצו לשלוח מרגלים לדעת \nהטובה היא כאשר הבטיחם הוא ית' בפ' שמות ולהעלותו אל ארץ טובה ורחבה וכו' אם לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ח\"ו. וז\"ש וידבר ה' אל משה דיבור בקושי. והנה בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו \nלא נתרצתי להודות לדבריהם ולאמר לך שלח וז\"ש לאמר שלח לך אנשים והנה כיון שהם פשעו \nבי מוכרח אני להענישם כמו שהיו בסוף אבל אתה יבא לך תועלת מזה כי כבר רמזתי לך כמה \nפעמים עתה תראה אשר אעשה לפרעה ואי אתה רואה בל\"א מלכי כנען אם יכנסו תיכף מוכרח \nשתמות ועתה שיתעכבו במדבר ימשכו לך חיים עוד מ' שנה וז\"ש שלח לך להנאתך לתועלתך. או \nירצה היפך מזה כי וידבר ה' אל משה דברים קשים מפאת עצמו של משה כי בשלמא ישראל אינם \nכ\"כ חכמים כמוך ואינם מכירים יכולתי וגדולתי כמוך ואינו כ\"כ מן התימא אם יאמרו לך \nנשלחה אנשים לפנינו וכו' אבל אתה נאמן ביתי ורועה שלהם הי' לך לחזור על כבודי ולאמר \nלהם איך תעיזו פניכה להרהר אחריו ית' ושלא להאמין בדברי אלא אדרבה אמרת וייטב בעיני \nהדבר א\"כ לא עליהם תלונת אלא עליך וע\"כ אני אומר לך לשון הזה שלח לך אנשים ירצה לך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בעבורך שגם אתה חטאת כנגדי ולא עליהם אני חושש וז\"ש לאמר שלח לך אנשים ואלו לא הוטב \nהדבר בעיניך לא הייתי אומר לך כלומר בך תלוי הפגם הזה אלא הייתי אומר שלח אנשים. או \nירצה כי הנה בגזירת בין הבתרים נאמר ודור רביעי ישובו הנה קהת מיורדי מצרים הי' \nועמרם ומשה ג' דורות א\"כ איך יכנסו עתה לארץ וכמו כן במספר השנים של הגלות ועינו \nאותם ד' מאות שנה ואח\"כ לא ישבו אלא כמנין רד\"ו ואמנם רז\"ל אמרו מדלג על ההרים על \nהקצים, וז\"ש וידבר וכו' קודם שיאמר לו שלח אנשים וכו' דיבר עמו באורך את כל הנ\"ל כי \nעדיין לא הגיע זמנם ליכנס לארץ אלא שרצה לדלג את הקץ וכל הדיבור הנ\"ל היה לאמר לו \nשלח לך אנשים וז\"ש וידבר וכו' לאמר שלח וכו' ובאומרו לך ביאר טעם הדילוג הנ\"ל ואמר \nכי הוא לך לתועלתך כי הנה משה דור שלישי הוא ועדיין לא הי' ראוי ליכנס אמנם להטיב \nאוחך שתכנס אליה אדלג את הקץ ולכן שלח אנשים וכו':\nאו ירצה שלח לך וכו' רצה לתרץ תמיהה גדולה הלא היא איך אתה אומר שלח לך אנשים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ויתורו וכו' וכמו שביאר משה מה ענינה והוא הטובה היא אם רעה החזק הוא הרפה ומה \nהערים וכו' וכי מי שראה קריעת ים סוף ומתן תורה מפיו ית' פב\"פ והמן מן השמים ומים \nמן הסלע וכאלה רבות נסיה ונפלאות יצטרך אל שליחות מרגליה לתור את הארץ לדעת את הדרך \nאשר נעלה בה וכו' ולא נסמוך על דברך' לז\"א מה שאני אומר שלח אנשים חומריים ולא \nהנחתיך לסמוך על הבטחתי הסיבה היא לך בעבורך כלומר כי הנה מעת יציאת מצרים גזרתי \nעתה תראה אשר אעשה לפרעה ולא בל\"א מלכים אם כן אם כניסת הארץ היתה שאתה היית עמהם \nוהיתה נעשית על ידך כשאר הניסים וודאי שבני ישראל יסמכו על הבטחתי אותם על ידך כי \nידעו כי נאמן אתה בכל ביתי ולא נפל דבר אחד מכל דברי הטוב אשר דברתי על ידך אמנם \nהארץ הזאת אני לבדי נותן אותה להם שלא באמצעותך וז\"ש אשר אני נותן לבני ישראל וכיון \nשכן יתייראו ישראל כי הרועה הנאמן הראוי אל כל הנסים שיעשו על ידו נפקד מהם לכן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "צריך לקרב הדבר אל הטבע מעט ושלח אנשים ויתורו וכו' וז\"ש לך ירצה בסבתך שלא תמצא אז \nעמהם בביאת הארץ. והנה הראי' שזה הוא מ\"ש אח\"כ וישלח יהושע בן נון מן השיטים שנים \nאנשים מרגלים כו' כיון שנפטר משה פני חמה ונשאר יהושע פני לבנה היו בני' ישראל מעט \nחלושים באמונתם בו וכמה שאמרו לו כאשר שמענו אל משה נשמע אליך רק יהיה ה' אתך כאשר \nהי' עם משה ולכן שלח מרגלים לחזק את לב בני ישראל. או ירצה שלח וכו' על דרך הנ\"ל \nג\"כ מה צורך בשליחות הזה אבל ענינו הוא לך כלומר בעבורך כי הנה הארץ הזאת אשר אני \nנותן לבני ישראל ולא לך כי כבר נשבעתי שלא תכנס לארץ ואמנם על הפחות רצוני לעשות לך \nקורת רוח בזה והוא שתשלח המרגלים האלו לך בעבורך שילכו ויתורו את הארץ ויבואו \nויגידו לך את שבחיה כי יודע אני שתשמח ותגל כראותך משבח הארץ אשר אני נותן לבני \nישראל אשר הוצאתם מארץ מצרים בזכותך ועל ידך וכמו שמצינו אח\"כ בעת פטירתו כראותו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שלא יוכל ליכנס לארץ שאל הראיה כמשז\"ל על אעברה נא ואראה וכו' והשיבו כי מנגד תראה \nאת הארץ ושמה לא תבא וכתיב ויראהו ה' את כל הארץ ובזה נחה דעתו קצת וז\"ש שלח לך \nכו':\nויתורו וכו' עוד טעם אחר ואמר מה צורך לרגל את הארץ ואמר ויתורו וכו' ירצה אלו הי' \nנתינת הארץ הזאת כענין דור הפלגה שכתוב שם בהנחל עליון גוים וכו' שנתן לשבעים אומות \nשבעים ארצות ומשבעים כתבים ושבעים לשונות ואז היו שבעיה אחים בני נח משותפין בנחלת \nכל העולם הי' מוכרח לתת להם חלקים שוים כי אחים ושותפים הם ואמנם אומת ישראל לא \nנכנסו בכלל חלוקה זו כי עדיין לא נולדו זכנען כבר הי' שם ולקח הארץ הזאת לחלקו וכבש \nאותה כנודע א\"כ גם אם תהיה הארץ פחותה בתכלית תהי' חשובה בעיניהם במאוד מאוד וז\"ש \nארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל ועל זה אפשר יעלה בדעתם כי איננה ארץ טובה ורחבה \nמשובחת מכל הארצות לכן אני רוצה שיתורו אותה ויראו בעיניהם השבח הגדול אשר לה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ויכנסו אליה בשמחה יתירה ובטוב לבב. גם אפשר על משז\"ל על כח מעשיו הגיד לעמו במעשה \nבראשית שיכירו כי לו הארץ ומלואה ובידו לתת להם נחלת גוים כי אע\"פ שכבר ירשוהו \nהכנעני וז\"ש ארץ כנען הנה בידי לתת אותה להם וז\"ש אשר אני נותן ואלו הם מעצמם היו \nכובשים אותה היתה גזל בידם, או ירצה במה שנודע כי הארץ הזאת נפלה בירושה בחלקו של \nשה הנקרא מלכי צדק מלך שלם וכפי זה לא הייתי יכול אני לחזור לקחתה מידו אחר שנתתיה \nלו וליחנה לבני ישראל אבל עתה שהכנעני כבש אותה מידו וכבר נתייאשה בידו ג' דורות \nכנ\"ל הוסרה מחזקת מלכי שלם אומנם כנען שגזלה יכול אני לקחתה מידו ולתת אותה להם \nוז\"ש ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל:\nאו ירצה רמז בזה סוד נעלם מאוד בס' הזהר למה בת שבע לקחה אוריה החתי טרם שלקחה דוד \nולמה א\"י ניתנה תחילה לכנען ואח\"כ לבני ישראל והנה הם קצוות כי כנען ארור ועבד \nעבדים וישראל בני חורין וברוכים כמ\"ש לאברהם ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעיך \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכיוצא בזה וז\"ש ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל והענין ברמז כי ארץ ישראל משם \nלוקח עפרה של אדם וחוה כמשז\"ל אדם ממקום כפרתו נברא לפי שאדם הוא תולדת הקב\"ה ברוך \nהוא מקור כל הברכות וא\"י מבורכת כי תמיד עיני ה' אלהיך בה וכו' וכשחטא אדם בעץ הדעת \nטוב ברוך ורע ארור לכן נתקלל אדם ונתקללה ארץ ישראל בעבורו כמ\"ש ארורה האדמה בעבורך \nוכתיב עפר מן האדמה וכו' וכשנולד אביהם שהוא גלגול אדם יצא נתבשר כי גם א\"י תצא \nמכלל ארור ותתברך במה שתכנס ביד זרעו המבורך ולכן בימיו הראה לו הקב\"ה כי בהיותו \nבגלגול אדם נתקללה בעבורו ולכן אז והכנעני בארץ הי' הולך וכובשה כי בו כתיב ארור \nכנען עד עבור ד' דורות שהם מספר ד' גלגולים המוכרחים אל התיקון בסוד פעמים שלש עם \nגבר הרי ד', ולכן ודור רביעי יבואו הנה ומן הארור הזה כנען תצא עתה מידו ותכנס ביד \nבני ישראל הנקרא ברוך כדי שתתברך גם היא ותצא מקללתה הראשונה ולכן ויתורו וכו' לשון \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נים ולא נים תיר ולא תיר תעירו ותעוררו את ארץ כנען משינתה שהיתה שקועה עד עתה ביד \nכנען הארור ולכן תלכו עתה לעוררה כי בא עתה עת דודים לתת אותה לבני ישראל ותתברך \nבידם וזה אחד מן הטעמים מה צורך עתה לתור אותה כמו שהקשינו למעלה והוא ע\"ד שיהי' \nלעתיד מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו' אומר לציון מלך אלהיך פצחו רננו חורבות \nירושלים וכו' ואל תהיה מן הכסילים החושבים כי ארץ דומם ופסוק מסוף הארץ זמירות \nשמענו יוכיח וכאלה רבות. ואמנם אם אנשים מועטים ילכו שמה לא יהי' היכר בזה אבל ילכו \nי\"ב אנשים איש אחד לכל מטה ולא די זה אלא שגם אלו הי\"ב יהיו הנשיאיה שבהם וז\"ש איש \nאחד איש אחד וכו' כל נשיא בהם ועי\"כ יהי' חשוב כאלו כל י\"ב שבטי ישראל מנער ועד זקן \nכולם כא' נכנסו בה ותשמח ותגל כענין רני עקרה לא ילדה וכו', או ירצה באומרו איש אחד \nוכו' במה שנעיר כי תחלה אמר שלח ואח\"כ תשלחו גם אומרו כל נשיא בהם וה\"לל כל נשיאים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בהם כי י\"ב היו גם כאן קראה נשיאים ובפ' בהעלותך הוזכרו נשיאים אחרים ולא אלו, \nוהענין כי כיוון שכוונתי היא להפיס דעת בני ישראל שילכו בשמחה אל הארץ לכן אתה תהי' \nהעיקר שלח לך אמנם גם הם צריכין להמצא בשליחות הזה וז\"ש תשלחו לסיבה הנ\"ל והגיד כי \nלא כל העדה צריכין לעמוד בשליחותם אלא כל נשיא בהם ולא השלוחים וזהו גם כן שרמז \nבאומרו איש א' וכו' כלומר לא יהי' השלוחין הנשיאים בעצמן אלא איש וכו' האמנם יהיו \nהמיוחדין שבהם אחר מדרגת הנשיאים שהוזכרו בפ' בהעלותך וז\"ש איש אחד איש אחד ר\"ל \nהמיוחד שבהם אמנם לא יהיו הנשיאים עצמן כי הנשיאים הם המשלחים כנ\"ל באומרו תשלחו כל \nנשיא בהם ובזה יובן מה שלא אמר איש איש למטה אבותיו וכו' וז\"ש ג\"כ וישלח אותם משה \nכולן אנשים ר\"ל לא נשיאים אלא אנשים האמנם ראשי בית ישראל המה המיוחדים שבהם אחר \nמדרגת הנשיאים ולזה לא אמר נשיאי בני ישראל המה וזה ג\"כ דייק באומרו ואלה שמותם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וכו' כלומר אלו השלוחים היו הנשיאים עצמם לא הייתי צריך לבארם כי כבר הוזכרו בשמותם \nבפ' בהעלותך אבל אלה שהם אנשים הנקראים ראשי בני ישראל אלא שהנשיאים הה מדרגה גדולה \nעליהם הנה אלה שמותם למטה ראובן שמעון בן זכיר וכו' ולא אליצור בן שדיאור וחבריו כי \nאלו מחו בעדת קרח כמשז\"ל ובתחלת הפרשה ביארנו מ\"ש על פי ה' מה ענינינו:\nאו ירצה שלח לך אנשים וכו' הנה בפ' דברים כתיב ותקרבון אלי כולכם וכו' וייטב בעיני \nהדבר והענין כי כאשר קרבתם אלי אמרתם לי בלשון הזה נשלחה אנשים לפנינו וכו' כלומר \nאין אמונתינו תלויה ח\"ו ומסופקת אשר לכן אנו שואלין נשלחה אנשים כי הרי לפנינו הוא \nכלומר גם אנחנו מזומנים ללכת אלא שהם יקדימו לפנינו וכפי זה אין כוונתינו רק להראות \nלנו הדרך אשר נעלה בה וכו' כי עלייה עצמה אין אנו מסתפקים אם נעלה או לאו כי הם \nהולכים לפנינו ואנחנו אחריהם, וכשומעי כן כי לא הסתפקתם הטובה היא אם רעה או אם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נוכל לרשתה אם לאו וייטב בעיני הדבר כיוון שכוונתכה טובה עם השי\"ת אין לכה אשם אם \nתרצו לדעת את הדרך היותר ישר בלי מכשולות תלכו בה גם את הערים אשר נצטרך להתחיל \nלהלחם בהם תיכף בביאתכם וז\"ש אשר נבא אליהן ולא אמר אשר נלחם בם כי עם כולן רצונינו \nלהלחם אלא נרצה לדעת ביאה הראשונ' היכן תהי' והנה זה כענין יהושע בן נון שלא שלח \nהמרגלים רק לחפור את יריחו אם נקדימו להלחם בה או באיזה דרך ישר ילכו אליה וזהו טעם \nשלא נתרעם הקב\"ה בשליחות ההוא, ואמנם השי\"ת מגיד מראשית אחרית לא ייטב בעיניו הדבר \nשהוא הדיבור אשר בפיהם כמו שאמרתי אני וייטב בעיני הדבר לשון דיבור כי אין לדיין \nאלא מה שעיניו רואות וז\"ש בעני משא\"כ בעיניו ית' לפי שצפה מחשבותיהם של המרגלים כי \nרעה היא ופיהם ולבבם אינם שווין וכמו שהיה בסוף ויניאו את לב בני ישראל וכו' ואמנם \nבני ישראל עצמן מחשבתם טובה אז והקב\"ה דן את האדם באשר הוא שם ולא מנעם אבל נתן לו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "רשות שישלח' אלא שבהמשך דבריו רמז לו כי לא הי' הדבר אבל שכיבת המרגלים רעה מעכשיו \nכמשז\"ל על כרצונו ית' על היותו צופה העתיד כי אחריתם רעה וז\"ש שלח לך כלומר אני \nנותן לך רשות שתשלחם אבל דע כי אין אני השולח אותם אלא אתה שלח לך לדעתך כמשרז\"ל \nאבל אני איני מצווה לך בכך וגם אין אני מונע אותך לשלחם יען כי דבריהם ומחשבתם באשר \n", "en": ""}]}
