{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "91", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 91", "hebrewTitle": "קטע 91", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/91/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/91/", "segments": [{"index": 1, "he": "מזוהמת הנחש העליון אין להם חלק בהשי\"ת אלקי ישראל והיו רוצין לעבוד אל הנחש העליון \nאשר הוא חלקו הנקרא אלקים אחרים ולכן השי\"ת להרוס דעתם הזו הנפסדת יד הנחשים השרפים \nהיתה בהם להומם ולאבדם וע\"כ ידעו כי השי\"ת מלכותו בכל משלה. והיו מביטין אל הנחש \nהעליון השרש שלהם וגם היו מסתכלין כלפי מעלה להורות כי הנחש אלהיהם תחת השי\"ת הוא \nנכנע ומעשה ידיו הוא. אין זולתו י\"ת בשמים ובארץ וע\"י כך היו מתרפאים:\nוהנה אחר שהערב רב האלו הנשאריה שבו בתשובה כנ\"ל ונתקנו רצה ה' להכניסם תחת כנפי \nהשכינה בענין כל הנסים הנעשים לישראל וליתן להם ממימי הבאר אשר הם מים קדושים במעשה \nנסים כנודע וז\"ש ומשם בארה וכו', ויש להעיר בזה איך אומר ומשם בארה והרי זה ארבעים \nשנה שניתן להם בפ' בשלח בצאתם ממצרים וגם כפל אומרו הוא הבאר. וגם אומרו בארה לשון \nנקבה מה ענינו ובפרט כי בתחילה אמר בארה ואח\"כ באר ומה שדרשו רז\"ל במקום אחר כי הא' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בסוף חיבה במקום למ\"ד בראשה לא שייך הכא. גם מה סמיכת אז ישיר ישראל וכו' אחר פסוק \nאסוף את העם וכו' גם מהו ואתנה להם ולמי יתננה אלא להם גם מה היא כוונת עלי באר ענו \nלה. והענין ומשם ר\"ל מן הענין הזה אשר שבו הערב רב בתשובה משם זכו שנמשך להם הבאר \nולכן נקרא בארה לשון נקבה כי עד עתה היתה מכונסת ולא היתה מוציאה תולדותיה רק לבני \nישראל ועתה ילדה כדוגמת הנקב' שמגלה תולדותים ומוציאה לחוץ להשקות גם את הערב רב:\nולפי שלא נטעה במשם בארה שר\"ל כי עתה נחדש ענין הבאר בעצמו נזה חזר הכתוב לפרש \nהענין אומרו ומשם בארה כי פירושו היא כי הוא הבאר אשר אמר ה' למשה אסוף את העם הם \nהערב רב ואתנה להם ג\"כ מים ובערך זה אמרתי ומשם בארה לבחינת הערב רב כי לבחינת \nישראל כבר משעת מיתת מרים חזרה להם הבאר לישראל בלבד. וכיוון שכן הוא שעתה נתחדש נס \nאחר והיא שהבאר הוציא עוד מימיו להשקות גם את הערב רב לכך אז ישיר ישראל את השירה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הזאת ר\"ל באופן זה והא עלי באר ענו לה שתעלי עוד את המים עד פיה ותעשה נחל נובע \nמתפשט ברחובות פלוני מים עד יפוצו מעיינותיה חוצה לענני כבוד אשר שם מושב הערב רב \nואלו על התחלת בריאת הבאר עצמם לא היו שוררים אלא הבראי או התגלי באר כיוון שהית' \nבריאה מחודשת לגמרי אבל עתה שאינה בריאה חדשה שוררו עלי באר וזהו מלת אז. וזהו \nשחזרו ואמרו באר חפרוה שרים כלומר אמנם מציאת הבאר עצמה לא נתחדש עתה כי הנה באר זה \nכבר לשעבר חפרוה שרים שהם משה ואהרן כי החפירה עצמה נעשית אז וממדבר מתנה מן העת \nהראשון שנכנסו אז למדבר סין בפ' בשלח מאז ניתנה להם במתנה בתחילת הארבעים שנה ומה \nשנתחדש עתה הוא כי וממתנה נחליאל מאחר שניתנה במחנה לישראל והיתה בבחינת באר חפרוה \nבלבד לצורך ישראל בלבד עתה נעשית נחליאל נחלים עצומים שנמשכו מהבאר ההיא ע\"פ השי\"ת \nאל ישראל להשקות גם הערב רב וזה הענין נמשך עד שבאו לבמות והגי ונשקפה על פני \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הישימון ושם נגנזה הבאר בימה של טבריא כנודע. ובזה יתבאר מאמרם ז\"ל על את והב בסופה \nאלו התלמידי חכמיה שבתחילה מתקוטטים זה עם זה על ההלכה ואח\"כ אהבה בסופה והענין כי \nלמדו זה מכאן כי כל המריבה שרבו הערב רב על משה בתחילה חזרה להיותה אהבה בסופה. כי \nחזרו בתשובה ונתקנו ונאהבו לפני השי\"ת ונתן להם ממימי הבאר לפי שע\"י המריבה הזו באו \nלידי היכר השגחתו ית' וחזרו בתשובה. ומזה למדו רז\"ל כיוצא בזה כי בכל עסקי התורה \nהנמשלת לבאר מים חיים כל המריבות שת\"ח מריבים עליה כדי להבין דבריה נמשכת להם אהבה \nבסופה אחר שהבינו ועמדו על תוכן אמיתות דבריהם ויצאו מימי באר התורה והשקום. ואמנם \nמה שהכריחם לפרש כן היא מפני שהל\"ל את והב בסוף ר\"ל את אשר ניתן להם בסוף הארבעים \nשנה ולכן דרשו כי אומרו והב בוא\"ו לרמוז כי המתנה הזו הנקרא בלשון תרגום יהבותא \nהיתה במציאת אהבה כי כן וה\"ב בגימטרייא אהב\"ה. וגם אמר בסופה ולא אמר בסוף לפי שלא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נטעה לאמר כי בתחל' הי' ח\"ו ביניהם שנאה וקטרוג ולבסוף נשתנה משנאה לאהבה אמנם \nלעולם היתה האהבה קיימת אלא שבתחילה היתה מסותרת ולא נגלית והיו הרואים חושבים שהיה \nח\"ו שנאה ואח\"כ בסופה של האהב' הנ\"ל נגלית איך שמתחילה ועד סוף אהבה היתה. והענין \nהזה ידרש בין כפי הפשט התורה במנין המריבה על מי באר שלא נחשוב כי ח\"ו שנא ה' את \nעמו על דבר המריבה וכמו שראינו כי וימת עם רב מישראל כי אדרבה הוכיח סופו על תחילתו \nכי את אשר יאהב ה' יוכיח גם ידרש כפי הדרש שמדבר בענין התורה הנקראת באר מים חיים \nוהודיענו כי אעפ\"י שאצל ההמון נראה כי התנאיה האמוראים מחולקין זע\"ז אלו מתירין \nואלו אוסרין ויחשבו כי זה שקר וזה אמת ושיש פירוד בתורה הודיענו שאינו כן אבל את \nוהב בסופה כי כל כוונתם לברר וללבן ולהוציא מימי התורה לאמיתתן ואלו ואלו דברי \nאלקים חיים:\nקח את המטה וכו' אומרו ואת בעירם נראה מיותר וגם כי כאן אמר את ואת ולמטה אמר ותשת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "העדה ובעירם והענין יובן במעשה דאלכסנדרוס מוקדון שאמר' לו אותה המלכה של הנשים \nהנקראת מלכא קציא דבאחורי טורי חשיך אית מיטרא בארעכון וכו' אית בעירי בארעכוך וכו' \nוגם זהו ענין פסוק אדם ובהמה תושיע ה' כי כשאין זכיות בבני אדם מסתכל השי\"ת בצער \nהבעלי חיים שהם הבהמות ומביא מטר לעולם. ואל זה רמזו ישראל במ\"ש כאן למות שם אנחנו \nובעירנו כלומר ואף שאנחנו חוטאים תן לנו מים עבור צער בהמתינו. אז השיבו השי\"ת כי \nבין בזכות בעירם בין בזכות עצמן יוציא להם מים ולזה קראם בלשון עדה כי אין עדה אלא \nקדושים וכמ\"ש ז\"ל על ויבואו כל העדה מדבר צין כי בכניסתן עתה לארץ היו כולם צדיקים \nגם כמש\"ה כי כל העדה כולם קדושים וכו' וז\"ש והשקית אותם לפי שהם עדה קדושה וכן ואת \nבעירם בזכות הבהמות עצמן ולזה הונח מלת את מפסיק ביניהן אבל הם ברוב ענותנותן \nהשפילו עצמן וכאילו אין זכאין לשתות אלא מחמת בעירם ולזה חבר אותם ותשת העדה ובעירם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אבל למעלה הפסיק ביניהם במלת את. כנ\"ל. או אפשר ידמה ענין אחר והוא כי הנה ג' מתנות \nניתנו לישראל בזכות ג' אחין באר ומן וענני כבוד בזכות מרים משה אהרן ולכן בתחילת \nהבאר בתחילת הארבעים שנה אמר עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל וכתוב ויצאו ממנו \nמים ושתה העם להורות כי הבאר הי' עצום ומשקה את בני ישראל ואת הערב רב הנקראים עם \nסתם ועתה במות מרים חזרה הבאר גם הוא בזכות משה ולכן נתמעט קצת כחו במיתת מרים ולא \nנתחזק כבראשונה ולא יצא רק להשקות את ישראל הנקראים עדה ולא את הערב רב וז\"ש והשקות \nאת העדה ואת בעירם של מקנה ישראל ובא למעט שלא יצאו להשקות את הערב רב וכן בענין \nהמעשה אמר ותשת העדה ובעירם ולא יותר כלומר ולא הערב רב ואז צעקו הערב רב כאשר נסעו \nמהור ההר דרך ים סוף ואמרו למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים כמו \nשנתבאר שם ועיי\"ש. ועל דרך רמז ירמוז קרוב אל מ\"ש בס' התיקונים ובו יובן ענין חטא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "משה הנפלא מעיני הפשטנים בענין הסלע איך נענש לעונש כ\"כ עצום יען לא האמנתם וכו' \nלכן לא הביאו וכו' ולא הועילו להן כל תפילתיהן כמנין ואתחנ\"ן וכל זכיותיו. והענין \nהוא כי בצאת ישראל ממצרים לא היו ראויין עדין לעסוק בנשמת התורה ברזים ובסודותיה \nאלח בגופי תורה ובפשטים וזה ענין הצור שבחורב בפרשת בשלח כי שם חורב עתידה התורה \nנהנתן והתחיל הקב\"ה אז לתת להם פשטי התורה וז\"ש והכית בצור ויצאו ממנו מים והענין \nכי התורה נקראת סלע צור כי היא סתומה בהעלם רב כדמיון הסלע והצור החלמיש החזק \nולהבין אותה צריך קושיו' והויות ותירוצים והכאות וכמ\"ש וכפטיש יפוצץ סלע דברי לשון \nהתנאים האמוראים המכים בחוזק ומקשים קושיות ומתרצים וע\"כ מוציאים מים ממנה כפשטה כי \nאין מים אלא תורה ומחיישבין קושיות הכתובים והמשניות וזה ענין והכית בצור ענין הכאה \nממש. ואח\"כ במתן תורה בלוחות ראשונות חשב לבאר להם כל התורה בסודותיה בשבעים פנים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כנודע וכשחטאו בעגל פרחו אותיות התורה בסוד הנשמה שלה ונשארו גופי תורה וכשחזר לתת \nלהם לוחות התורה שניות היו דרך פשט כמבואר אצלינו על מה שאמר ר' עקיבא לחביריו \nכשהגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ועיי\"ש :\nועתה שכבר מתו כל החוטאים במדבר ונשארו בניהם הזוכין לכנוס לארץ רצה השי\"ת לתת להם \nמימי התורה מתוקים ברזיה וסודות ג\"כ נוסף על הפשט גופי התורה אשר אין צורך להם אל \nהכאה וקושיות ופירוקים אלא דיבור בעלמא קבלה למשה מסיני. וז\"ש ודברת' אל הסלע בלבד \nדיבור בעלמא ועי\"ז ונתן מימיו האמיתים המיוחדים לה הם רזי נשמת התורה משא\"כ בפרשת \nבשלח ויצאו ממנו מים ולא אמר מימיו אלא מים סתם הם הפשט שאינו עיקר התורה אלא מה \nשהוא מוכרח לעולם הזה עולם החומרי עולם המעשה כי הסודות בהם עוסקים הנשמות בעוה\"ב \nאחר פטירתם מעוה\"ז ויושבים שם ברוחניות נשמה בלי גוף וגוייה:\nוז\"ש קח את המטה וכו'. והענין במ\"ש בספר הזוהר בתיקונים כי זה המטה נקרא מטה אלקים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היא המשנה תורה שבעל פה כי המטה היא צורת וא\"ו וא\"ו סדרי משנה הכוללת כל התורה שבעל \nפה ויש בה איסור והיתר חיוב וזכאי עמא וטהור כשר ופסול וגם לזה נקרא מטה שיש בו \nהטיות לכאן ולכאן טמא וטהור וכו' וכל זה ביאור אל התורה שבכתב הנקר' סלע סתומה כנ\"ל \nגם נקרא עט\"ה מ\"ט ה' ר\"ל מ\"ט פנים טהור וטמא וכו' הנדרשי' במעשה חומשי תורה, והנה \nנקרא משנה לשתי סיבות הנאמרים בס' התיקוני' הא' כי הוא משנית שינוי בתורה שבכתב \nשהיא כולה נשמה גמורה ורוחניות וע\"י פשטי דיני המשנה משנית ענינה מרוחניות לגופניות \nוהב' כמו כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וכו' כי המשנה שבע\"פ כדמיון המשנה אל \nהמלך שהיא התורה כי אין המלך מתגלה אל העם אלא ע\"י המשנה שלו כמו כן התורה שבע\"פ מי \nשיסתכל בה ימצא מים חיים רזי התורה מתלבשים בה כמ\"ש ברעייא מהימנא פ' פנחס וז\"ל \nותנאין ואמוראין כל תלמודא דלהון אוקמוה על רזין דאורייתא וכו' ולפי שנודע כי אין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "חכמת הקבלה ראוים אלא לחברים שיש ביניהם אהבה וחיבור גדול כמ\"ש רשב\"י בס' הזוהר \nלחברייא בפ' יתרו חברייא כד מהלכין באורחא בעי למיהך בחד לבא וכו'. לז\"א והקהל את \nהעדה חיבור וקהלה:\nגם אמר לעיניהם כי עתה עיני' להם ולא יראו בעוסקם בפשעים ואז יפתחו עיניהם כמו \nשנבאר. וזה ג\"כ אומרו והשקית את העדה וכו' כי המשנה עצמה יש בה רמז ופשט והכל אחד \nכגוף ונשמה ורצה הקב\"ה לעשות אז מה שעתיד לעשות על פסוק והולכתי עורים בדרך לא ידעו \nוכו' הוא דרך האמת והזהר שהכל כלול במשנה אלא שהם עורים ואינם רואים אלה הדברים \nעשיתים לר' עקיבא שהיה דורש תיל' חנים של רמזים על כל קוץ וקוץ עם שהיה רועה צאן \nכלבא שבוע ואח\"כ היה אביר הרועים ראש הסנהדרין הנק' עדה וז\"ש והשקית את העדנ וגם את \nבעירם הרועי צאן וכמ\"ש בס' פרקי היכלות א\"ר עקיבא לא האמנתי הדבר עד שבדקתי הדבר \nבחמשה רועי בקר ונעשו ת\"ח כמוני וכו', ואמנם משה רבינו ע\"ה לא הבין כונתו ית' וטעה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בדבריו לכמה סיבות הא' הוא כי באמור לו קח את המטה חשב לצורך הכאה ופשוט דאל\"כ \nיספיק שיאמר דבר אל הסלע בלבד ולא ידע כוונתו שהוא כי מן המטה בעצמו שהיא המשנה \nידבר ויוצא מים ממי רזי התורה הב' הוא באומרו והשקית העדה ובעירם ואיך יעלה בדעת כי \nרזי התורה יגלה אותם לעמי הארץ הנמשלים אל בעירם ולא ידע מה שאמרנו על ר' עקיבא \nשהי' רועה צאן ונתגלו לו כל רזי התורה הג' כי גם בפרשת בשלח אמר לו כיוצא בזה שיקח \nהמטה והכית בצור א\"כ גם עתה כיון שאמר לו קח את המטה כוונתו להכאה ולא הזכירה כי \nסמך לו על מ\"ש בפ' בשלח והכית בצור, אז ויך את הסלע את התורה שבכתב ע\"י מטהו היא \nתורה שבע\"פ שית סדרי משנה פעמים הם שני תלמודים תלמוד בבלי וירושלמי שעליהם נאמר \nבמחשכים הושיבני כמתי עולם כי הסודות הנקראים זוהר ואור התורה נחשכים בהתלבשם תוך \nפשט התלמודים ובתחלה טפטף טיפי דם הם פשטי התורה ואח\"כ ויצאו מים רבים הם הסודות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "התורה הנעלמים בתוך הפשט יצאו ונתגלו 'ותשת העדה הם הת\"ח ובעירם כללות המון עם אלה \nמסודות התורה ואלה מן פשטיה, ונודע מה שאמר בספר התיקונים תיקון מ\"א נתיב תנינא \nורוח אלקים מרחפת על פני המים איך המנע ישראל מלעסוק ברוחניות התורה ובדרך האמת \nגורם לישראל כמה צרות דבר וחרב ורעב וגלות בין האומות ואיחור ביאת המשיח וכו' וע\"כ \nהתאנף השי\"ת מאוד במשה לבלתי שמוע תפלותיו כלל וז\"ש יען לא האמנת' בי ע\"י שלא גליתם \nסודות התורה הנקרא' חכמת האמת וז\"ש לא האמנתם גם אמר להקדישני כי התורה בדרך הסוד \nהיא קודש הקדשים בידיעת הבורא וכל העולמות העליונים הרוחנים אך בפשטה והיא חומריות \nחול ולא קודש וז\"ש לעיני בני ישראל ע\"ד שבארנו במלת ודברתם אל הסלע לעיניהם כי \nהעוסק בתור' בפשט עליו נאמר מי עור כ\"א עבדי הוא העוסק בשית סדרי משנה שעליו נאמר \nשש שנים יעבוד כנזכר בפרשת משפטים בספר הזהר ולכן העונש שלכם הוא לכך לא תבואו וכו' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כי אם אתם תבואו לא היתה יכולה עוד שום אומה ולשון נשנוט על ישראל כמשז\"ל והדבר \nמוכרח כיון שלא נתעסקו אלא בפשטי התורה כנ\"ל, גם זהו שאמר להם משה שמעו נא המורים \nכנזכר בס' התיקון לשון מורי הוראות והדינים כלומר אתה הפשטנים מורי הוראות דיני \nהתלמוד שמעו נא האם תרצו שמן התורה הזו הנמשלת לסלע חזק נוכל להוציא לכם מימי רזי \nהתורה וסודותיה:\nוישלח משה מלאכים מקדש ענין הסמיכות הוא להודיע כחו של משה וגם משז\"ל אפי' חרב \nמונחת על צוארו של אדם אל ימנע א\"ע מן הרחמים כי הרי משה נשבע לו השי\"ת לכן לא \nתביאו את הקהל וכו' בהיותם בקדש ועכ\"ז בטח ככפיר לשלוח מלאכים אל אדום להניחם לעבור \nאל הארץ כנען וז\"ש וישלח משה מקדש כי בקדש נענש לכן לא תביאו וכו' ומשה שלח את \nהמלאכים, גם יתורץ קושיית רז\"ל דהל\"ל וישלח ישראל מלאכים כמ\"ש בסיחון וגם כי שה \nנאמר וישלח אותם משה על פי ה' כולם אנשים אבל כאן השי\"ת לא ציוהו בכך כי אין רצונו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ית' להכניסו לארץ אבל משה בעצמו ביקש לשלחם לסיבה הנ\"ל וא\"ת והרי אין לכן אלא שבועה \nואיך עלה בדעתו שהשי\"ת יבקש התרה לשבועתו מה שר' יהושע בן לוי לא התיר שבועתו מימיו \nלז\"א כה אמר אחיך ישראל והנה פתח במשה וסיים בישראל והל\"ל כה אמר משה המשלח כי הוא \nמלך ישראל כי גם המלאכים אל מלך אדום נשלחו ולא אל האומה עצמה, אך הכוונה לרמוז כי \nהשי\"ת לא אמר לכן לא תבואו אלא לכן לא תביאו כי יהושע הוא יעבור והוא ינחיל וכו' \nוישראל הם הבאים ליכנס שלא ע\"י משה וז\"ש נעברה נא ולא אעברם נא גם אמרו וישלח מלאך \nויוציאנו זה משה ולא אמר וישלחני והכוונה כי להוציאם ממצרים הי' ע\"י משה אך הכניסה \nלארץ תהי' מעצמה נעברה נא וכו' גם לזה חזר ואמר ויאמרו אליו בני ישראל ולא כתוב \nויאמר אליו משה כי ישראל הם המשלחי' אמנ' עפ\"י עצת משה הי' כי הוא ביקש מהם על כך \nלסיבה הנ\"ל:\nאו ירמוז כי הנה שלשה מיני ניזקין היו שם ואולי יתייראו מהם הא' הוא כי ס\"ב ריבוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עם כחול הים מוכרח היא שיוקירו להם המזונות ליושבי הארץ, הב' היא יראה יותר גדולה \nאולי מידי עברם בארצו יחמדוהו ויקחוה מהם בהלחמ' בהם, הג' הוא אולי אין הלם כח \nוגבורה לקחת את ארץ כנען החזקה מידם ואז יחזרו יושבי כנען להלחם באדום על אשר הניחם \nעבור בגבולו ליכנס בארץ כנען והנה הם שלשים וא' מלכי כנען ומלך אדום יחידי לא ימלט \nמידם ולכן רצו לתת התנצלות בכלל דבריהם לשלשה ההיזקים הנ\"ל העולים במחשבם, והתחילו \nבראשונה ודיחו אותה במ\"ש מקדש כלומר אם תאמרו שבהכרח היא שת\"ר אלף רגלי לבד מנשים \nועף וערב רב וצאן ובקר בעוברם דרך ארץ אדום יזיקו להם מאוד מאוד לזה רמז באומרו \nמקדש כי שם נתפרסם בכל העולם ענין הסלע שהיא בארה של מרים הניתן להם שם והיו ספינות \nגדולות עוברים בנהרות היוצאים מן הבאר ההוא ואם אפי' המים שהם הפקר לכל היה ניתן \nלהם ע\"י נס מכש\"כ שאר המזונות שאינם הפקר וז\"ש לא נשתה מי באר כלומר יען כי אפי' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מי' שלנו בשפע ולא נצטרך אל באר שלכם ומכ\"ש שאר דברים, וכנגד ההיזק השני ג\"כ ירמוז \nאל מ\"ש ותשבו בקדש ימים רבים והם תשע עשרה שנה והנה קדש עד אדום היא וכל ימים רבים \nי\"ט שנה שאנחנו בקדש לא עשינו היזק כחוט השערה ומזה אין לך לירא שמא ניקח ארצך אם \nנעבור דרך ארצך וזהו וישלח מלאכים מקדש וגם זה רמזו במ\"ש והנה אנחנו בקדש ירצה והנה \nכבר מימים רבים תשע עשרה שנה אנחנו עומדים בקדש שהיא עיר קצה גבולך סמוכה לספר \nוהיינו יכולין להזיק שם כחפצינו ומכ\"ש שבתוך ארצך ממש לא נכנס שם ביניכם להזיק לכם, \nוא\"ת אולי נתחרט ונזיק לך אי אפשר שהרי אחיכם אנחנו וז\"ש אחיך ישראל אשר השי\"ת \nהנחיל לשני בני יצחק הר שעיר לעשו לרשת אותו ויעקב ארץ כנען כשני אחים וכמו שכתוב \nבפרשת דברים אל תצר את אדום וכו' לא תתעב אדומי כי אחיך הוא אמנם ארץ כנען אשר היתה \nלזרעו של שם כמ\"ש ולמלכי צדק מלך שלם וכו' והכנעני עבד לו כבש אותה לכן אנו חוזרין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "עתה לקחתה מהם בדין כי גזולה היא בידם אבל אתה אין לך להתיירא כלל כי אחיך אני ואין \nדרך האח להזיק את אחיו כטבע העולם וגם לסיבה הנ\"ל כי אחים אנחנו והר שעיר נפל לחלקך \n", "en": ""}]}
