{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "99", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 99", "hebrewTitle": "קטע 99", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/99/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/99/", "segments": [{"index": 1, "he": "וענין זה היה במראה הנבואה וז\"ש ראה. והנה כבר התחיל לתת האמורי לפניו ע\"י מה \nשהכניע שרו תחלה. וז\"ש אמר אלי כי הוא לבדו ראהו כפות ואלו היה עם סיחון התחתון הי' \nנגלה לישראל וז\"ש לפניך ולא לפניהם. וכיון שכבר החילותי אני לתתן בידיך את השר \nהעליון ואת ארצו העליונה לכן החל גם אתה משה לבדיך ורש אותו תחלה בשמים כדי שעי\"כ \nיוכלו ישראל לרשת אח\"כ את ארצו התחתונה:\nובזה יובן כפל הזכירו שני פעמים את ארצו ועוד הוא כי אם כבר הוא נתנו בידו לו \nולארצו איך הוא יחל רש לארצו וגם דאין שום הבנה במ\"ש החל רש לרשת והל\"ל החל רש את \nארצו. ואז ויצא סיחון התחתון לקראתינו ויתנהו ה' בידינו אם הוא לפנינו כולנו אתם \nואני משא\"כ בשר העליון שהיו לפני ואלי ולא לפני כולכם כנ\"ל. ומהראוי שיאמר ויצא \nסיחון וכל עמו ולמה חזר לאמר הוא. אבל הענין כי רצה להראות את אמר הוא. אבל הענין \nכי רצה להראות את גבורתו כי שקול הוא ככל עמו יחד ואלו כתב ויצא סיחון וכל עמו לא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "היינו מבינים כן. כי דרך )המלך( לכתוב המלך ואח\"כ העם. גם ירמוז כי מרוב גבורתו לא \nנשאר בתוך העיר מוקפת חומה אלא יצא לחוץ לעיר כי בטח על גבורתו. ועוד אחרת כי לא \nהמתין עד אשר יבואו ישראל להלחה עמו רק הקדים לצאת לקראתינו טרם נבוא אליו. אך עמו \nלא רצו לצאת מרצונם ולכן תלה היציאה בו לבדו וז\"ש ויצא סיחון לקראתינו הוא לבדו. \nואח\"כ נמשכו גם עמו לצאת אשר הטיב להם דבר שלא ישוער גרמו שלא תקובל תפלתו בשום \nאופן. והנה כשהייתי מתפלל על ששים ריבוא בתפילה יחידות היתה נשמעת ולי אפי' תפלות \nרבות ועם שאני זכאי לפניו ית' לא נשמעו. והנה ארז\"ל כי כמנין ואתחנן התפלל תפלות. \nוכפי דרך זה נבאר הפסוקים. אמר עם היות כי כמנין ואתחנן תפלות התפללתי וכולם על \nשאלה אחת פרטות וז\"ש שאמר לאמר ה' אלקי' וכו' אעברה נא וכו' ועכ\"ז לא הועילו וזה \nענין מלת לאמר כי על אמירה זו פרטיית התפללתי עמו:\nכי רק עוג מלך הבשן וכו'. נודע כי עוג הוא אליעזר שנכנס חי לגן עדן וזה על כי שמר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ברית קודש אשר השומרו נקרא צדיק ע\"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ארץ החיים \nהקיימת לעד לעולם. והענין כי הוא הי' בדור המבול שנחתם גזר דינם על כי השחיתו דרכם \nעל הרץ. והוא נזהר מזה ולכן נקרא עוג כי עג עוגה ועמד בתוכה ולא יצא לחוץ להשחית \nזרעו על הארץ ולכן ניצול מן המבול וכמשז\"ל על ויבוא הפליט זה עוג שנפלט מדור המבול \nוז\"ש כי רק עוג הוא לבדו נשאר זכאי ופליט מדור המבול מיתר הרפאים הוא דור המבול \nשהיו מרפין עצמן בש\"ז לבטלה. וגם כי היו ממיתין את טיפות הזרע ההם בארץ ועושין אותם \nנפלים בסוד וארץ רפאים תפיל והבן זה. ולכן זכה לגן עדן יבא שלום ינוחו על משכבתם \nהולך נכוחו. וז\"ש הנה ערשו וכו' עם השבטים מטתו של יעקב אבינו השלימה בנו ד' אמהות \nבלהה רחל זלפה לאה ר\"ת ברזל, והלא הערש הגז' הוא מבורכת בנועם העלון לחזות בנועם ה' \nבסוד ויהיה נועם ה' אלקינו עלינו המציל לו לאדם מן המזיקין הבאים על האדם ע\"י קרי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לבטלה הנזכר במזמור הזה לא תאונה אליך רעה וכנ\"ל כנודע. וז\"ש ברכת בני עמון אותיות \nנוע\"ם ור\"ל ברוב נועם העליון:\nסליק פרשת דברים:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת ואתחנן:\nואתחנן אל ה' וכו'. מכלל תוכוחותיו הוכיחם כי לא די מה שגרמו לעצמם כי גם לו אשר \nהטיב להם דבר שלא ישוער גרמו שלא תקובל תפלתו בשום אופן. והנה כשהייתי מתפלל על \nששים ריבוא בתפילה יחידות היתה נשמעת ולי אפי' תפלות רבות ועם שאני זכאי לפניו ית' \nלא נשמעו. והנה ארז\"ל כי כמנין ואתחנן התפלל תפלות. וכפי דרך זה נבאר הפסוקים. אמר \nעם היות כי כמנין ואתחנן תפלות התפללתי וכולם על שאלה אחת פרטות וז\"ש שאמר לאמר ה' \nאלקי' וכו' אעברה נא וכו' ועכ\"ז לא הועילו וזה ענין מלת לאמר כי על אמירה זו פרטיית \nהתפללתי ואת\"חנן תפלות ולא הועילו. והיותם מספרם כך הוא. כי הנה בי\"ה ה' צור עולמים \nשהם שמים וארץ ומן השמים לארץ ת\"ק שנה מהלך והכל נברא בשם י\"ה הרי הם תקי\"ה כמספר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואתחנן. גם זה הוא סוד ורגליהם רגל ישרה כמנין תקי\"ה כי לכן תקנו שהאדם יכוין את \nרגליו בשעה שהוא מתפלל ויעשה אותם רגל א' מחובר נכוין רגליו לעלות בכוונת מחשבתו עד \nהשמים אשר סודם תקי\"ה כנ\"ל, ואומרו בעת ההיא אינו חוזר אל עת האמירה כמ\"ש גם בי \nהתאנף ה' וכו' שהרי כתיב ויאמר ה' וכו' עלה ראש הפסגה. וזה לא הי' כי אם אחר מלחמת \nסיחון ועוג אחר ארבעים שנה ויאמר גם בי תתאנף הי' קודה לזה ארבעים שנה בשליחות \nהמרגלים. האמנם בעת הוא כפי' רש\"י אחר שכבשתי סיחון ועוג מה דסליק מיני'. והכוונה \nכי אלו היו בעת כעסו כשהתאנף בי היינו אומרים ואל תרצה את חבירך בשעת כעסו האמנם \nכבשתי יצרי עד ארבעים שנה ולא עוד אלא שהיו בשעת ריצוי גמור בשעה שכבשתי ארץ סיחון \nועוג ועכ\"ז לא נתרצה לי. אדני אלקים וכו' אם תאמר כבר מידת הדין פגעה בך וממנה \nיצאתה הגזירה ואי אפשר להשיבה. איננו כך כי הרי שתי מידת הדין יש לפניך האחת שם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אדני והיא מדת הדין הרפה כי לכך אותיותיו הם דינא והב' שם אלקים הקשה כנודע ושתיהן \nיש יכולת בדך להפכם למדת הרחמים:\nוהראוי לזה כי הרי אתה החילות בתחלת כל הנסים והוא בצאת ישראל ממצרים כתיב ימינך ה' \nנאדרי בכח והענין כי מדת הדין הנקראת כח וגבור' נתחברה במדת הרחמים הנקרא' ימין \nובהיות שתיהן מתחברות יחד אז הוא ההדר והפאר האמיתי. וז\"ש ימינך ה' נאדרי כו' והדרת \nוהתפארת בהיותם מתחברים בכח היא מידת הדין כנודע כי לכן הקו האמצעי הכולל חסד \nוגבורה נקרא תפארת כי היופי והפאר הוא הלובן והאודם מחוברים יחד והנה זה הי' אז \nבקריעת ים סוף כי בימין המחוברת עם השמאל היתה הימין מצלת את ישראל והשמאל טובעת את \nמצרים והכל ברגע אחת, וז\"ש אתה מידת הדין הנקראת אדני אלקים החילות בתחלת הנסים \nלהראות את גדלך שהיא מדת החסד והגדולה לישראל ואת ידך החזקה שהיא מידת הדין למצרים \nוהכל ברגע אחת ובמעשה ובמשפט אחד ובזה יוכר ההפרש אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "במעשה אחד שתי פעולות הפכיות דין ורחמי' ביחד וז\"ש כמעשיך וכגבורותיך כי הגדולה \nוהרחמים גורם מעשה ויישוב ובנין ויישוב הנקרא כל זה מעשה ועשי' גמורה וז\"ש כמעשיך \nואמנם מדת הדין והגבורה גורמים ביטול מעשה והריסת ושממון וז\"ש וכגבורותיך. ואתה \nעושה שתיהן ביחד כנ\"ל. כי טבעת ריבי רבבות מצרים בים סוף לא נשאר עד אחד במידת דינך \nהצדק והחזקה. וההיפך כי הצלת את ישראל לא מת עד אחד. וא\"כ גם עתה לי יחיד פרעי \nאעברה נא וכו' אע\"פ שמדת דינך היתה בכעס אז בענין המרגלים תתנהג במדת דינך עם \nהחוטאים ובמדת חסדך עמי כי כן ביציאת מצרים אע\"פ שמדת הדין היתה שרויה גה על ישראל \nוכמשז\"ל על והמים להם חומה חימה כתיב עכ\"ז כתיב ימינך ה' נאדרי בכח כנ\"ל וא\"כ כיון \nשכבר מידת דינך הצדק שרתה על החוטאים לכלותם במדבר אני שלא חטאתי תתנהג עמי במדת \nהרחמים. וא\"כ אטברה נא כלומר כבר מדת הדין נתרצית עתה אחר שכבר כלו מתי מדבר. א\"כ \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אעברה נא עתה שכבר עשתה פעולה וחמתה שככה בזה. וא\"ת כי לטובתי אני מתכוין אינו כן \nאלא לקיים מצות אני חפץ כי אין כוונתי לחיות ימים רבים רק עד אשר אראה תחלה את \nכללות כל הארץ הטובה כל עצמותם אשר היא בעבר הירדן ואח\"כ עוד אראה כאשר תבחר \nבירושלים הנקראת הר המוריה ככתוב בתורה אל המקום אשר יבחר ה' וז\"ש ההר הטוב הזה \nואח\"כ עוד אראה תכלית החותם והוא בנין בית המקדש המלבין עונותיהם של ישראל וז\"ש \nוהלבנון כמשז\"ל ואח\"כ אמות אף אם בזמן קרוב אראה כל זה וזה מופת כי אלו כוונתי כדי \nלהאריך ימים לא הייתי שואל כך וכיון שכוונתי לשם שמים לכן בראותי זה תיכף אתרצה \nלמות כי בכך נתקיימה הבטחתך הראשונה. עד תכליתה. וכמ\"ש בפרשת וארא וגאלתי אתכם וכו' \nזו גאולת מצרים ולקחתי אתכם לי לעם זה מעמד הר סיני שנא' בה והייתם לי סגולה והבאתי \nאתכם אל הארץ זו כניסת ארץ ישראל א\"כ עד שתגמור לקיים את הבטחתך איך מהראוי לאל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אדיר כמוך ואפשר כי גם זה הוא ענין אתה החילות וכו' כי כיון שהתחלת מקצת ההבטחה \nתקיים כולן כראוי לאל כמוך. או ירצה אתה. החילות וכו' אין הכוונה לישראל אלא לעבדך \nעצמו והענין כי הנה סיחון ועוג שני מלכי האמורי הם, והם מכלל שבעה עממים ואלו \nכוונתך שלא אכנס לארץ למה החילות להראות אותי אני את גדלך וידך החזקה בסיחון ועוג \nונעשית מלחמה זו על ידי כמ\"ש ויאמר ה' אל משה ראה החילותי תת לפניך את סיחון ועוג \nוכו' וכתיב היום הזה אחל גדלך וכו' א\"כ כיון שמלחמת האמורי לא רצית לעשותה על ידי \nיהושע ועוד טענה אחרת כי אתה בפיך אמרת ראה החילותי כנראה כי עתה היא ההתחלה של \nמלחמת ז' עממין ואח\"כ כמו כן יהי' הגמר על ידך א\"כ אעברה נא ואראה וכו', נמצא כי \nאומרו אתה החילות הוא מ\"ש ראה החילותי וכו' גם מלת לעבדך הוא על נכון כי אם כוונתך \nלקיים הגזירה ההיא של גם בי התאנף וכו' למה לא החילות ההתחלה ההיא על ידי יהושע כי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שעתידה להגמר על ידו. ואמנם כיון שהתחלת מלחמת שבעה עממים הותחלה על ידי עבדך אני \nא\"כ המתחיל אומרים לו גמור וא\"כ אעברה' נא וכו' גם זהו ענין נא כלומר כי קודם מלחמת \nסיחון לא הי' לו פה להשיב אבל נא עתה שהחילות במלחמת שבעה עממים על ידי א\"כ אעברה \nנא וכו':\nאו ירצה בעת ההיא לאמר וכו' ירמוז אל מ\"ש במדרש שאמר משה אם תאמר שכבר הגיעה מלכות \nיהושע א\"כ אכנס לארץ כהדיוט וכו' וז\"ש בעת ההיא כלומר אילו התפללתי קודם פסוק הנ\"ל \nקודם לזה ואת יהושע ציויתי הייתי חושב לעבור בארץ כרועה ישראל ומלכם. וזה כבר אני \nרואה שאי אפשר שכבר הגיעה זמן מלכות יהושע האמנם אחר שכבר אני בפי נתרציתי וקבלתי \nלמנות יהושע לראש וכמ\"ש ואת יהושע צוותי וכו' אז בעת ההיא ואתחנן אל ה' אעברה נא \nבלשון יחיד ולא אמר בשיתוף נעברה נא אלא אני לבדי כיחיד והדיוט אעברה נא ר\"ל נא עתה \nאחר שמניתי את יהושע וא\"כ ראוי הוא שתשמע תפלתי בזו הבקשה המועטת כי אלו כוונתי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "היתה שאכנס כמלך לא הייתי מתחנן אל ה' בעת ההיא אלא קודם אשר את יהושע צוותי ומזה \nנראה כי 'כבר קבלתי עלי את הדין למנות את יהושע א\"כ אעברה נא כהדיוט וכו'. ועכ\"ז \nאמר ה' אלי אל תוסף דבר אלי עוד בשום דבר פרטי מזה אפי' כהדיוט אמנם וצו את יהושע \nכאיש המצווה מחמת מיתה שלא תראנו עוד:\nאו ירצה ה' אלקים אתה החילות וכו' מלשון ויחל משה את פני ה' שבארוהו רז\"ל לשון התרת \nנדרים והכוונה אם תאמר שכבר נשבעת על הדבר כמ\"ש לכן לא תביאו ואין לכן אלא שבועה \nא\"כ עשה התרה אל נדרך כי אין זה דבר כי הרי כבר במעשה העגל נשבעת והתרת את לדרך \nוכמ\"ש ויחל משה, וז\"ש אתה החילות כלומר כבר פעם אחרת קבלת התרה על שבועתך וגם עתה \nעשה כך, אז אמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה כלומר ענין השבועה עצמה וודאי אין \nראוי לעבור עליה אלא אף גם ענין התרת השבועה שהוא ענין מוסיף אחר בפני עצמו אל תוסף \nדבר אלי וזהו דיוק אל תוסף לשון תוספות:\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "או ירצה ואתחנן וכו' אמר משה כל אופני השתדלות בשלימות עשיתי ולא הועיל לו וזה יורה \nכי מה שהתאנף בי הי' בגללכם ולא בגללי והענין כי המבקש בקשה מאת המלך צריך אלי' \nחמשה תנאים לשתנתן לו וכולם עשיתי. וזה פרטן. הא' שלא יבקש מאת המלך בזרוע אלא \nבתחנונים כעני המבקש צדקה בתחנונים ידבר רש. הב' שיהיה השואל הגון ומוצא חן בעיני \nהמלך אז יכול לסדר השאלה ההיא שתים אלה נרמזו במלת ואתחנן אם שהיה בלשון תחנונים \nואם שאיש כמוני הי' המתחנן וז\"ש ואתחנן ר\"ל אני שעלי נאמר 'בפרשת תשא וגם מצאת חן \nבעיני ואני המתחנן עתה. הג' שהשואל לאיש קטן הערך לא יוכל להפיק שאלתו כמי ששואל \nמלפני המלך אדיר אשר יוכל למלאות שאלתו אף אם הוא גדולה מאוד. וז\"ש אל ה' אשר מי \nכמוהו יכול לעשות שאלות כל איש כפי רצונו ובידו לגדל ולחזק לכל. הד' שהשאלה תהי' \nבעת רצון כמ\"ש ואני תפלתי לך ד' עת רצון וכתיב בעת רצון עניתיך ונגד זה אמר בעת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ההיא שהוא אחר מלחמת סיחון ועוג שהי' הקב\"ה בתכלית הריצוי. הה' שנוסח דברי השאל.ה \nתהי' בסדר נכון מפיקים חן לשומעיהם וז\"ש ה' אלקים וכו' רצה ראה. סדר אמירת שאלתי \nכמה היא מסודרת על נכון ובפרט כפי דרך האמת כי אדני אלקים הם ב' מידות הדי\"ן הרפה \nוהקשה ולשתיהן פייסתי והתחננתי ובפרט כי שם אלקים הזה הנה הוא אין דבר עומד בפניה \nוכמו שמצינו בחברהם שבראותו כי הי' עקר וראה באצטגנינותו שהיה מן הנמנע להוליד בנים \nואז התפלל בשם אדני אלקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובכח שני שמות אלו נתבטל \nגזרתו ואמר לו הש\"י הבט נא השמימה ועכ\"ז אני לא נענתי וכו' יורה כי התעבר ה' בי \nלמענכם ולא למעני כי חטא רבים חמור מאד מאד והנה בהיותי חי הייתי מבטל כל גזירותיכם \nע\"י תפילותי ועתה שאני מת אין כמוני כדאי לכך אפי' יהושע המולך עליכם אחרי וא\"כ \nמכאן ואילך צריך שתחזרו בתכלית ולא תחטאו כי אין מי שיתפלל ויבטל הגזירה כמוני וז\"ש \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ועתה ישראל שמע אל החוקים וכו':\nאו ירצה ואתחנן וכו' נמשך ע\"פ ספר הזוהר כמו שפרשוהו שם והענין כי אם מתפלת חנה כמה \nהלכתא רבוותא אשמועינן כש\"כ מתפלת משה רבן של כל ישראל ובתחילה באומרו ואתחנן הקדים \nלהזהיר מ\"ש ר' אליעזר אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ועי\"כ תתקבל \nוז\"ש ואתחנן. ולא אמר ואתפלל או ואתנפל כבמקום אחר, ואחר שהודיע סדר התפלה וענינה \nהודיע עוד סוד נפלא ליודעים האמת כי כל התפלות לא יכוון האדם אל השמות המוציא מפיו \nכי רבים הם זולתי אל הוי\"ה הנקרא שם העצם אל עצמותו ית' כי כל השמות ככינוים \nוככנפים וכמלבושים אליו ית' והטועה בזה כופר בעיקר וכנגד זה אמר אל ה' שהוא שם \nהוי\"ה עם היות שהשמות אשר הי' שואל מאתם הם אדני אלקים אתה החילות וכו', אח\"כ הודיע \nזמן התפלה שאינ' נכונה בכל עת אלא בעת שהציבור מתפללין שאז הוא עת רצון וז\"ש בעת \nההיא כלומר כי אז הייתי מתפלל עליכם כנ\"ל ואת יהושע צוותי וכו' כן יעשה ה' לכל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הממלכות וכו' כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם. ואז שתפתי עצמי בתוככם ואתחנן אל ה' על \nהנוגע לי לעצמי, אח\"כ הודיע שלא כל תפלה תועיל אם לא שיוציאנה בחתוך שפתים ולא \nבשתיקה בתוף הלב. וגם שלא תהי' בקול ממש גבוהה הנשמע לזולתו כנ\"ל בספר הזוהר פרשת \nפקודי האמנם צריך לבטא בשפתים בחיתוךהמלות היטב בהבל היוצא מן הפה ולא בקול ממש \nכנודע המפרש שבין הבל אל קול וז\"ש רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע כמשז\"ל, וזהו שאמר \nלאמר וכו' כנודע כי דיבור הוא לאכרזא מלין בקול רם. ואמירה הוא בחשאי כמ\"ש ויאמר \nבלבו ואמרת בלבבך אך עכ\"ז צריך להוציאו בפיו לשתקרא אמירה דאל\"כ נקרא הרהור וז\"ש \nלאמר הא כיצד הב\"ל ולא קול. לכן ר\"ת בעת ההיא לאמר הוא הב\"ל, גם הידוע כי תפלה \nצריכה כוונת הלב ושם תועיל ולכן גם ראשי תיבות בעת ההיא לאמר הוא הל\"ב, והענין כי \nתהי' אמירה בפה כמ\"ש לאמר וגם בכוונת הלב הנרמזת בר\"ת בעת ההיא לאמר כנ\"ל, גם הודיע \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "סדר נוסח התפלה איך תהי' וגם זה נרמז במלת לאמר כלומר כסדר אמירה הזו אשר נעתיק \nוהתחיל ואמר ה' אלקים וכו' כבר נודע כי אינה נקרא תפלה סתם אלא תפלות שמונה עשרה \nבלבד. והנה קודם הכל צריך שנכנס לפני שם הוי\"ה ע\"י ב' שמות הנ\"ל זהם סוד אדני שפתי \nתפתח ופי יגיד תהלתך שהוא שם אלקים בגי' פה עם הכולל כנודע כי ע\"י שני שמות אלו \nנפתחים שערי תפלה וז\"ש אדני אלקים ואחר שנפתחו אז מתפלל אל שם הוי\"ה לבדו הנז' בכל \nי\"ח ברכות התפלה ולא אל שני השמות הנ\"ל וכמו שבארנו במלת ואתחנן אל ה'. ואליו נאמר \nאתה החילות וכו' ואלו חוזר אל שני השמות הנ\"ל לא יאמר אתה בלשון יחיד ואמנם אל ה' \nהנ\"ל בפסוק ואתחנן:\nגם רמז מ\"ש בספר הזוהר ובתלמוד שיעשה עצמו כעבד השואל מאת אדונו כי תחלה מזכיר שבחו \nבג' ראשונות ואח\"כ שואל צרכיו בי\"ב אמצעיות ואח\"כ נותן לו הודאות על שנעשה מבוקשו \nבג' אחרונות 'וז\"ש להראות את עבדך כנ\"ל וכנזכר בספר הזוהר ריש פרשת בלק שצריך שתראה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לפניו כעבד וז\"ש את עבדך, אח\"כ הודיע ענין ג' הראשונות שהם התחלת התפלה שיהי' סיפור \nשבחו וז\"ש אתה החילות וכו' וכנגד מגן אברהם איש החסד והגדולה אמר את גדלך כנודע כי \nבברכת אבות נרמזו חסד וגבורה ותפארת במת האל הגדול הגבור והנורא ואומרו הגדול כנגד \nהחסד וכנגד אתה גבור אמר ואת ידך החזקה. ולפי כי בברכת אבות לא הוזכר מלת גדול רק \nפעם אחת לכן אמר את גדלך בלשון יחיד ולא אמר את גדולתך לשון רבים. אבל באתה גבור \nשהוא כנגד תחה\"מ של פחד יצחק כשנעקד כנז' בפרקי ר' אליעזר והוזכרו בה ה' פטמים תחי' \nוהה מחיה מתים אתה מחי' מתים ברחמים רבים מלך ממית ומחיה ונאמן אתה להחיות מתים \nברוך אתה מחיה המתים והם סוד חמש אצבעות ידו החזקה וז\"ש ואת ידך החזקה ולא אמר ואת \nחוזקיך, אשר מי אל וכו' כנגד האל הקדוש וכבר ידעת כי היא בסוד ת\"ת קו אמצעי מכריע \nבין חסד וגבורה ב' ידות שבהם נבראו שמים וארץ וכמ\"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שמים לז\"א אשר מי. אל בשמים ובאץ כי האל הקדוש שבתפארת כולל בריאת שמים וארץ לפי \nשהוא מכריע ולכן אמר ג\"כ כמעשיך וכגבורותיך כנ\"ל שהם חסד הגבורה כי עשיית המעשה ע\"י \n", "en": ""}]}
