# ספר חסד לאברהם — קטע 35

[קריאה בקורא](/reader/kabala-968fe7d214a9/1/35/)

<div lang="he" dir="rtl">

ונופל על הקילוח, וסי&#x27; על הארץ תשפכנו כמים, ואלו הוי ידעי עלמא בצער הדין הוו 
בכיין תדיר. גם מי שענשו במיתת חנק הוא נענש במים ונחנק שם בכל עת. והבא על אשת איש 
מתגלגל ברחיים שטוחנין במים, ושם נידונין שניהם האיש והאשה בסוד תטחן לאחר אשתי. 
והמדבר לשון הרע וכיוצא מתגלגל באבן דומם, ולזה בלעם נתגלגל בדומם ואח&quot;כ בנבל, וכל 
זה על עוון לשון הרע. והמאכיל נבלות לישראל מתגלגל בעלי האילן והרוח בה ומגלגלו 
והוא צער גדול, וסוף ענשו הוא כשנופל העלה ההוא לארץ כי אז נחשב לו למיתה ממש בעת 
שנכרת מן העולם. ומי שלא נטל ידיו גם הוא מתגלגל במים, וז&quot;ס אזי עבר על נפשנו המים 
הזדונים ברוך י&quot;י שלא &#x27;נתננו &#x27;טרף &#x27;לשיניהם ר&quot;ת נטל, גם תחבר תיבת שלא יהיה שלא 
נטל, הוא אשר יעברו עליו המים הזדונים הנז&#x27;, אמנם מי שקיים ברוך י&quot;י שנטל, עי&quot;ז לא 
נתננו טרף לשניהם. גם מי שלא היה מקפיד לברך ברכת הנהנין נידון בעונש הזה במים:


ודע שאין לך מעין או בור מקוה מים ונהר שאין שם כמה וכמה מגולגלין לאין קץ ומספר, 
ולכן אין ראוי לאדם להניח פיו על הסילון לשתות רק בידיו כי יוכל א&#x27; מהם להתגלגל בו 
כנודע, ואז מתעבר בו נשמת הרשע ההוא, כי לפעמים ע&quot;י איזה חטא בא לאדם איזה מקרה רע 
ואז מתעבר בו נשמת הרשע ומסייעו להחטיאו, וז&quot;ס אותו מעשה דההוא רוחא דהוה בההוא 
מעיינא, ולכן ראוי לאדם להזהר מאד בברכתו כששותה מים מן המעין והלואי שיוכל להנצל, 
וגם זה נוהג בבעלי חיים, ולכן האדם ע&quot;י אכילתו ושתייתו כמה מינים מגולגלים מתגלגלים 
בו בכל עת, ומי שהוא ת&quot;ח ומכוון אכילתו בכוונה יכול להעלות ולתקן אותם המגולגלים, 
ובהיפך מי שאין מכוון שניזוק מהם ומחטיאים אותו חטא גדול. ודע כי המים אחר שהביאו 
אותו מן המעין לבית אין שום חשש כלל, ועכ&quot;ז טוב לשפוך מעט מים קודם ששתה אפילו 
בביתו:
ודע כי כל דור זה או רובם היו מגולגלים תחלה בבהמות וחיות ולכן הם עזי פנים ובלתי 


שלמים, אם לא השרידים אשר י&quot;י קורא אליהם. ודע כי האדם יתגלגל באשה על עון משכב זכר 
וכיוצא. ודע כי זכריהו לפי שחירף את ישראל לכן נענש ונתגלגל אח&quot;כ רוחו ונפשו בשני 
גרי הצדק שמעיה ואבטליון, כי שמעיה נשיא היה הרוח של זכריהו, ואבטלין אב&quot;ד נפשו של 
זכריהו, ונתגלגל בגרים רק שהיו גירי צדק ונדבקו תחלה באלהים אחרים דוגמת מה שחירף 
בישראל, שאמר למה עזבתם את י&quot;י וגו&#x27;. וזמש&quot;ל. מהרי&quot;א זלה&quot;ה:
מעין ה - נהר כה
נהר כה - בגלגול קצת תנאים וצדיקים זלה&quot;ה:
דע כי יוכבד היתה גלגול חוה, ואולי כי גם עמרם גלגולו של אדם הראשון, ולכן פירש 
מאשתו ק&quot;ל שנה ואח&quot;כ הוליד משה, שהם כנגד ק&quot;ל שנה שנולדו כל אותם הניצוצות, ואחר 
שנשלמו נולד משה שהוא שת. ודע כי ראובן היה גלגול קין ולא נתקן, וביתרו נתגלגלה 
נשמתו ונתקן. ודע כי בלעם הוא הרע של הבל ומשה הוא הטוב של הבל, ולזה כשתסיר כמנין 
הב&quot;ל ממש&quot;ה ישאר קר&quot;ח, כי בהבל לא היו אלא ל&quot;ז ניצוצות טובות ונתקנו במשה, ואותם 


הש&quot;ח רעות [היו קר&quot;ח]. וכן יתרו הוא הטוב של קין ובלק הוא הרע של קין. וכן עמלק הוא 
הרע של קין. וגם כן בישראל היו ב&#x27; מינים, כי ישראל היו סוד כללות משה הבא מן הבל, 
וערב רב שבו הם מן קין. ודע כי יתרו נשמת קין, ושמואל רוח קין, ונדב ואביהו הם נפש 
ורוח, ושניהם נתלבשו בשמואל. ודע כי סוד אברהם הוא סוד אדם הראשון שעבד ע&quot;ז, ולכן 
נתגלגל בטיפת תרח העובד ע&quot;ז לכפר עליו, ותרח הוא משורש נשמת אברהם בנו והיה בחינת 
פסולת של שורש נשמת אברהם, ולכן נתגלגל הדבר להתקן על ידו. ודע כי גלגול תרח ואשתו 
שהם אביו ואמו של אברהם נתגלגלו באיוב ואשתו, כי אמו של אברהם אמתלאי בת כרנבו 
נתגלגלה בדינה בת לאה ונשאת לאיוב:
ודע כי אליעזר עבד אברהם היה תחילה נשמה קדושה שנתנה תוך קליפת כנען הארור, וכשנולד 
אליעזר יצאת אותה הנשמה מאותה הקליפה הארורה ונקרא ברוך, ואח&quot;כ הוברר יותר ונתגלגל 
בכלב בן יפונה, והיה מתענה כל ימיו כדברי רז&quot;ל, כדי שיצא לגמרי מכלל ארור הראשון, 


וכאשר רצו ישראל לכנוס לארץ ושלחו מרגלים נתעברו הי&quot;ב שבטים בי&quot;ב מרגלים כדי שלא 
יחטאו, ונשמת לוי נתעברה ביהושע בן נון ויהודה בכלב, ולא נסתלקו מאלו השנים, לפי 
שהיו כלב גלגול אליעזר עבד אברהם לזה נשתטח על [קבר] אברהם [להתפלל], ואח&quot;כ הוברר 
יותר ונתגלגל בבניהו בן יהוידע, גם נתגלגל ביהוידע אביו של בניהו, ואח&quot;כ בניהו 
ויהודע אביו, אב ובן נתגלגלו בזכריהו ויהוידע אביו, וזכריהו לפי שחירף את ישראל 
שאמר למה עזבתם את י&quot;י נענש ונתגלגל רוחו ונפשו בשני גרי צדק שמעיה ואבטליון, ואח&quot;כ 
רוח זכריהו נתגלגלה במהה&quot;ר משה קורדווירו זלה&quot;ה, ונפש זכריהו במהר&quot;ר אליהו די וידאש 
זלה&quot;ה, ולכן היו אוהבים זה לזה:
ודע כי בימים האלו בדרא בתראה יתגלגל משה עצמו עם הערב רב, וסוד הגלגול הזה הוא דבר 
נעלם, ולזה רוב אנשי דורינו נשותיהם מושלים עליהם לפי שהיו בזמן העגל ונתנו הנזמים 
לעגל, והנשים לא רצו לכן הם מושלות עליהם, נמצא כי בדורנו זה הוא גלגול דור המדבר 


וערב רב ג&quot;כ ומשה בתוכם. ודע כי רב המנונא סבא גלגול משה, והרשב&quot;י ג&quot;כ דוגמת משה 
רבינו ע&quot;ה אך לא בסוד זיהרא עילאה דמשה בפעם ראשונה, רק בבחינת הנשמה שהיתה לו 
בלוחות שניות, אמנם תחלה היה רשב&quot;י למטה ואח&quot;כ עלה במדרגת משה כנז&#x27;. ודע כי הלל, 
ור&#x27; אליעזר הגדול, ורבינו הקדוש, וכן האר&quot;י זלה&quot;ה, וכן הרשב&quot;י זלה&quot;ה, כל אלה הם סוד 
היסוד או דאבא או דז&quot;א או דיעקב. ודע כי ר&#x27; יוחנן בן זכאי ור&#x27; עקיבא היו סוד ב&#x27; 
זרועות ימין ושמאל דמשה מעורבים בקין, ולכן שנותיהם שווין ק&quot;ך שנה, ולכן רצה משה 
שתנתן התורה ע&quot;י ר&#x27; עקיבא. ודע כי משה הכה לעוג מלך הבשן, כי בעוג היה ניצוץ קדושה 
והוא ניצוץ נשמת ר&#x27; שמעון בן נתנאל ר&quot;ת בש&quot;ן &#x27;שמעון &#x27;בן &#x27;נתנאל, והנה ניתן ביד משה 
כי ר&#x27; שמעון בן נתנאל היה תלמידו דר&#x27; יוחנן בן זכאי שהוא שורש זרוע ימין דמשה 
כנזכר, לפי שהיה ירא חטא נאמר אל תירא אותו, וגם הארץ רחב&quot;ת ידים ר&quot;ת &#x27;ר&#x27; &#x27;חנינא 


&#x27;בן &#x27;תרדיון, ואפשר שנלקח בתוך קליפת שכם בן חמור, לכך הוצרך ליהרג ולהתלבן:
ודע כי נשמה דאדם הראשון נטלה חנוך ולכן היה מלאך בשמים, ואליהו נטל סוד הרוח 
דאצילות דאדם הראשון, ונפש דאדם נטלוה קין והבל כדי לתקן אותם שיוכלו לתקן הפגם אחר 
שנתערבו טוב ורע, ואמנם חלק קין נתגלגלה כל הגלגולים שידעת בקינן ובמהללאל עד נדב 
ואביהו כי תרי פלגי גופי נינהו, ומשם נטלם פנחס, והיינו אמרם אנחנו טמאים לנפש אדם, 
כי הוא ממש נפש אדם הראשון שנתגלגלה בנדב ואביהו. ודע כי חלק מנשמת אדם הראשון 
נמשכה אחר כך ביוסף הצדיק, ולכן היופי של אדם הראשון בא לו ליוסף מאותו זיהרא 
עילאה, ויוסף זכה לזו הנשמה באותה הלילה שנגמרה שיעבודו כדי לעלות למלוכה, ולזה למד 
ע&#x27; לשון לפי שזכה לאותה הנשמה שהיא של מטט&quot;רון הממונה על ע&#x27; אומות ויודע לשון כולם. 
וסוד נשמת ר&#x27; ישמעאל בן אלישע כהן גדול היא נשמת יוסף ואדם כנזכר, ולכן היה יפה עד 


מאד דוגמת יוסף, והיה ראוי ליענש ולהתקן פגם עשר ניצוצית של טיפי הזרע של יוסף 
הצדיק, ולכן הפשיטו את עור פניו, כנגד ויפשיטו את יוסף את כתנתו, וכמו שיוסף נשבה 
בין המצריים כן ר&#x27; ישמעאל נשבה בין הגוים, כשמצאו ר&#x27; יהושע בן חנניא ואמר לו מי נתן 
למשיסה יעקב וגו&#x27;:
ודע כי רב ששת הוא גלגול בבא בן בוטא הנקרא חסיד בדברי רז&quot;ל, שהיה מקריב כל ימיו 
אשם ספק, כי ששת בא&quot;ת ב&quot;ש בבא. ודע כי רבא האמורא נמשך משורש נעמה העמונית בת לוט, 
כי כאשר הקליפות שבו את לוט גם את נשמת רבא שבו עמהם, עד שיצאת נעמה העמונית בת לוט 
ויצא רבא, וז&quot;א ויקחו את לוט &#x27;ואת &#x27;רכושו &#x27;בן &#x27;אחיו ר&quot;ת ורבא, וכן ר&quot;ת &#x27;בלעדי &#x27;רק 
&#x27;אשר אכלו הנערים הוא ר&quot;ת רבא. ודע כי בן זומא סוד הבל, והענין כשנתערבו ניצוצות 
אדם תוך הבל נתערב סוד הבוהן הימני של אדם הראשון, ולקחו בן זומא כשנתערבו ניצוצות 
אדם תוך הבל, וכבר ידעת שאין לך אבר ואבר שאין בו ס&#x27; ריבוא ניצוצות לפעמים, הנה 


הוצרך בן זומא להתעבר ולהתגלגל עם כל הס&#x27; ריבוא של הבוהן הנזכר כיון שנפלו בחלקו 
לתקנם, וז&quot;ס שאמר בן זומא ברוך שברא כל אלה לשמשני, כשראה אוכלוסא בהר הבית כי כולם 
תלויים בו והוא מתעבר בהם כדי לתקנם, וכבר ידעת כי מי שנתגלגל עם איזה נפש כדי 
לתקנה הנה נוטל חלקו מן אותם המצות שעושה אותה הנפש, נמצא כי כל אלו הס&#x27; רבוא הם 
משמשים לו כי הם עושים מצות והוא נוטל חלק עמהם בלתי ידיעה. ועוזיהו המלך שרצה 
להקטיר ונצטרע הוא גילגול עוזה אשר שלח ידו בארון אלהים, והנה נשמתו היודעת כי 
מתחילה היה כהן נגררה אחר הכהונה ופגם בזה:
ודע כי שם ונח ומשה כולם היו שורש א&#x27; והם מצד החסד של הבל, וז&quot;ס כי מן המים 
משיתיהו, וז&quot;ס ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת ח&quot;ן בעיני, הוא גלגול משה בשם ונח. 
וסוד הלל הזקן הוא מצד החסד של הבל, ושמאי הזקן הוא מצד הגבורה של הבל, ולכן היה 
קפדן מסוד הדינים, וכן אביי מסוד קין ולזה לא היה הלכה כמותו. ודע כי מצד חטא 


קפדנותו של שמאי שבאו לידו כמה גרים ולא קבלום מחמת קפדנותו, לכן נתגלגל בשמעון בן 
עזאי ולא נשא אשה ואז היה בורא נפשות הגרים ע&quot;י עסקו בתורה, ובזה סוד הגבורה דשמאי 
נהפכה לחסד, כי מצד החסד דאברהם הוא אתערותא דנפשין דגיורין, וכן היה משה עושה 
כשפירש מן האשה לפי שהיה בסוד החסד כנזכר, וכן אביי החזיק בדרכו של בן עזאי להמשיך 
נפשות הגרים ע&quot;י התורה, כי נר&quot;נ דאביי היו כלם מסוד קין, וכולם מבחינת נפש שהיא סוד 
מלכות, ולכך היה יתום שלא ראה אביו ואמו ותיקן נפשות הגרים שאין להם אב ואם, וז&quot;ש 
אביי כשהיה שמח הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, וטעם השמחה שע&quot;י שהיה ממשיך נפש הגרים 
כבן עזאי בזה היה מתקן עיטרא דגבורה כנזכר. וגם ר&#x27; עקיבא היה בורא נפשות הגרים, כי 
שורש נפשו מקין ולכן היה בורא נפשות הגרים דוגמת אביי ובן עזאי:
ודע כי יואב שר צבא אשר לדוד אשר הרגו בניהו בן יהוידע בימי המלך שלמה, נתגלגל אח&quot;כ 


והיה יואש המלך שהמליכו יהוידע הכהן, כי רצה יהוידע לתקן מה שהרגו בניהו בנו ליואב, 
ועכ&quot;ז לא נתקן כי אח&quot;כ חזר יואש והרגו לזכריה שהוא גלגול בניהו לפי שהוא הרגו תחילה 
בימי שלמה, ואע&quot;פ שהרגו בדין, עכ&quot;ז יואב היה כמעט ראש סנהדרין ואין הקדוש ברוך הוא 
מביא תקלה על ידי הצדיקים, והוצרך בניהו לנקות אותו עון והוצרך להתגלגל בזכריה, 
והרגו יואש המלך שהוא גלגול יואב, ונתחלף אות ב&#x27; בש&#x27; באתב&quot;ש. ודע כי אהרן הוא גלגול 
הרן, ולפי שהוא מת תחלה על פני אביו גם נדב ואביהו מתו על פני אהרן אביהם. ורחב 
נתגלגלה בחבר הקני, ואח&quot;כ נתגלגלה בחנה. ועלי הוא גלגול יעל אשת חבר הקני, וזהו 
מנשים באהל תבורך, שנתברכה משאר נשים שעלתה למדריגות איש, ושמשה באהל שילה בגלגול 
עלי הכהן. ושמשון גלגול נדב בן אהרן, ולכן נענש בבית האסורים בהיותו טוחן בבית נשי 
הפלשתים, לפי שנדב לא רצה לישא אשה:
עוד מצאתי כתוב בין דברי האלהי כמוהר&quot;ר חיים ויטא&quot;ל ולא ידעתי אם הוא ממהרי&quot;א 


זלה&quot;ה, וז&quot;ל זמרי נתגלגל בר&#x27; עקיבא, והכ&quot;ד אלף שמתו במגפה היו הכ&quot;ד אלף תלמידים של 
ר&#x27; עקיבא שמתו בין פסח לעצרת. ואשת טורנוסרופס היתה גילגול כזבי עצמה, ונתגירה 
וזכתה להעמיד את ישיבתו שזהו היתה אחד מהג&#x27; דברים שהעשיר [את] ר&#x27; עקיבא. וענין 
הפרים של אליהו היו דתן ואבירם שנתחלל שם שמים על ידם כנודע, ונתקנו פה, ואבירם היה 
הפר שבא לחלק נביאי הבעל, לפי שהיה יותר אביר לב בענין המחלוקת, ואלו היו שמעון 
הפריץ וחביריו שמתו על קידוש השם. ודע כי אריסטו היה ניצוץ מאבטליון, בשביל שלמד 
לתלמידים שאינם הגונים שנעשו צדוקים, ולכן אריסטו היה מכחיש התורה, ולבסוף חזר 
בתשובה אם לא בדברי רז&quot;ל, ואח&quot;כ נתקן באנטונינוס שהיה לומד עם רבינו הקדוש ז&quot;ל. 
וענין תמר ומלכת שבא ורחב היו גילגול א&#x27;, והיינו ר&quot;ת של תמ&quot;ר, ושלשתן אירע להם דבר 
א&#x27; שהנה תמר ילדה תאומים, גם מלכת שבא ילדה משלמה שנים, ורחב הצילה הב&#x27; שלוחים 


כנודע:
עוד מצאתי כתוב שדינה בת יעקב נשאת לז&#x27; אלופים, א&#x27; שכם בן חמור, ב&#x27; שמעון בן יעקב, 
ג&#x27; איוב, ד&#x27; נבל, ה&#x27; דוד, ו&#x27; טורנוסרופס, ז&#x27; רבי עקיבא. עוד מצאתי כתוב, כי הבל 
נולדו עמו ב&#x27; תאומות, ועל זה הרגו קין שהיה לו משפט פי שנים שהיה בכור, והב&#x27; תאומות 
זה סוד צפורה והב&#x27; בתיה בת פרעה. עד כאן מצאתי:
ודע כי האדם מניח חד רוחא במעי אתתיה בביאה ראשונה, והנה ההוא רוחא דאנח יעקב ברחל 
יצא ממנו בנימין, וז&quot;ס ויהי בצאת נפשה כי מתה וגו&#x27;, כי אותו רוחא נקרא נפשה הוא אשר 
יצא ונעשה בנימין, אמנם הרוח שהניח בלאה יצאת ממנו אביגיל, ומן הראוי להיות זכר רק 
לפי שעבד באשה לבד באשה שמר. וענין ההיא שפחה דרבי, היתה מסוד גלגול אותם השפחות 
שהיו על הים דאתמר עלייהו ראתה שפחה על הים וגו&#x27;, ומעלתן גדולה מן החכמים לכן נהגו 
רבנן נידוי בההוא גברא בשבילה, וכמה דברים שלמדו ממנה כנזכר במדרש. מהרי&quot;א זלה&quot;ה:
מעין ה - נהר כו


נהר כו - לבאר סוד שלוחי הדין העליון:
דע שהעולם הזה מרכבה לכל העליון הרוחני, אם יגבר החסד הרי כל התחתונים שלוחי החסד, 
והם כלים מלאים חסד ומשפיעים אותו לכל, ואם יגבר הדין בעולם מפני רשעת הרשעים יתפשט 
הדין בעולם, וכל העולם יתמלא מהדין ופועלים הדין ברצון ובאונס, לכן אין טוב אלא 
להסתיר האדם עצמו כאמור חבי כמעט רגע וגו&#x27;, דכד שריא דינא בעלמא שארי על כלא שיעשה 
הדין מיני מקרים באבנים ובעצים בכל פגע ומכשול, בבהמה חיה ועוף, בבני אדם האומות כל 
מיניהם, ובישראל הרשעים, כאמור וחובה ע&quot;י חייב. ויותר נמצא הדין במקומות הדין ממש 
כגון לצאת לשוק כדפירשו רז&quot;ל יוצא אדם לשוק דומה כמי שנמסר לסרדיוט, ואין רשות 
לכחות הדין לכנוס אל ביתו של אדם אלא בבואם ממש בשליחות, אמנם בשוק עומדים להמתין 
שם על אחרים ואגב אורחייהו יעבור שם אחר ויפגע בו הדין, כענין הצלע שהיה בדרך, 
והיינו כח רוחני של דין מתלבש בגשם ההוא עומד בפרשת דרכים בשווקים ושם ידונו אחרים, 


או יעמודו שם בטלים שלא באו שם לשליחות, אלא מחמת שניתן רשות להתפשט הם מתפשטים בכל 
העולם, ומי שעובר וחייב פוגעים בו, וכשיעמוד האדם בביתו מצות מזוזה ישמרהו מאלו 
ומכיוצא בהם, וישמור מב&#x27; עניינים שלא ינזק מאחרים שהם שטים ומתפשטים בשוקים מלאים 
חמת ה&#x27; גערת אפו, ג&quot;כ נשמר שלא יזיק הוא אחרים שאם לא ינזק לפחות יתלבש בו ג&quot;כ כחות 
הדין ויגרום על ידו נזק לאחרים ויהיה בו בסיס ומכון לרעה, יתלבש להזיק לאחרים 
כנזכר. וזמש&quot;ל:
מעין ה - נהר כז
נהר כז - לבאר סוד הכרוז העליון, ושיחת העופות:
דע כי כל מה שנגזר למעלה מכריזין אותו, ובפרט בעולם העשיה, אבל מצד עובי האויר אינו 
נשמע, אמנם כשהעופות פורחים דרך הפרחתם ועפיפתם הם חותכים האויר וחולקים אותו, ואז 
קול הכרוז עובר שם, ואלו הם העופות שאין להם דיבור הנקרא אבי&quot;ש מודא&quot;ש בלע&quot;ז, ויש 
עופות ע&quot;ד דיבורם וצפצופם נצטרף קול הכרוז. וגם כל העבירות שהאדם עובר כולם נכרזות 


ע&quot;י ב&quot;ד אחד ושליח ב&quot;ד ההולך עמהם, אמנם מצד עובי האויר אינו נשמע כנזכר, וז&quot;ס כי 
עוף השמים יוליך את הקול, כי מתערב קולו עם קול הכרוז ועי&quot;ז הוא מוליך את הקול, 
וכנגד האלמים הנז&#x27; אמר ובעל כנפים, שהוא העוף שאין לו דיבור כלל רק בחינת היותו בעל 
כנפים לבד ע&quot;י כנפיו מגיד דבר, כי כל הגדה הוא ברמז ובחשאי וכפי תנועות עפיפתו ניכר 
קול הכרוז, גם ב&#x27; העניינים יחד הם בעופות שהם בעלי צפצוף, כי לפעמים מצפצפים 
ולפעמים מעופפים. אמנם טעם העופות הנקראים אבי&quot;ש מודא&quot;יש דע כי אלו הם נמשכות מצד 
לילית ההורגת הילדים שעדיין לא הגיעו לערך דבור, וכל אותם הנשמות בפרט אם הם רשעים 
כולם הולכים ודבקים עם אלו העופות האילמים והולכים עמהם ועם לילית, ולכן אין להם כח 
דיבור:
ודע שיש עוף שממונה להודיע ענין גזירת רעב, ואחד על הדבר, ואחד על הארבה, וכן 
כיוצא, וכן יש ממונים על הטובות והבשורות הטובות, ויש ממונה על כמה מיני דברים 


חלוקים. אמנם העפות האלמים הם ממונים על גזירות הילדים המתים קטנים, וכן יש להם 
שליטה לידע על בשורות אחרות. והעורב כולו בשורות רעות ובפרט על הדבר והמגפה, ובדרך 
מקרה לפעמים אומר בשורה טובה. והנץ הנקרא מילא&quot;נו מבשר בשורות טובות. והגולונדרינ&quot;א 
הוא צפור דרור על בשורות טובות, ובפרט על בשורת עצירת המגיפה, וכמעט שכל ימי המגיפה 
אינה נמצאת בעיר ששם יש מגיפה. ודע כי אחר שנשרפה התורה נמסרו כחה וסודותיה ביד 
הקליפות בעוונות, ולכן אין כל נברא בעולם אפילו הטמאים ושקצים ורמשים השרים הממונים 
עליהם יודעים רזי התורה, ומי שיבין צפצוף הנבראים יוכל להבין סודות התורה, ולפעמים 
מצד הנשמות המגולגלים באותם הבריות והם היו יודעות בתחילה, ולפעמים כי נשמת צדיק מן 
עולם העליון מתלבש באותה הצורה. ודע כי אפילו שקצים ורמשים ובהמה וחיות קטנים עם 
גדולים כולם מצויים במקום בני אדם להגיד להם פשעם וקורתם. וזמש&quot;ל. מהרי&quot;א זלה&quot;ה:


מעין ה - נהר כח
נהר כח - לבאר סיבת הדבר ב&quot;מ:
הנה משמע מהזוהר כי השמירה מן הדבר הוא להסגר בחדרים כאמור בא בחדרך וסגור דלתיך 


</div>
