{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "37", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 37", "hebrewTitle": "קטע 37", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "ונטהרת ונכשרת ע\"י שתקנוה ונעשית עולה ויורד כנחש:\nונודע היות סוד הבדיקה מג' רוחות שהם י\"ב בדיקות בסוד י\"ב כחות טמאים, שמצדם \nלישמעאל י\"ב נשיאים יוליד, וצריך בדיקה מג' רוחות כדי שיהיה סכין דהיינו חרב נקי \nוטהור מג' רוחות, ג' אבות שהם מימין מישמעאל, ומשמאל מעשו, ומאמצע מערב רב, ואחרי \nטהרתו יכשר הבשר. וטעם שחיטת ב' סימנים קנה והוושט בבהמה, הטעם הוא שהאדם מסמן מה \nשמוציא מפיו ומה שמכניס לפיו, ולטהרת הרשע צריך להענישו בב' סימנים דהיינו על עמל \nפיו באכילת האיסור, והיותו מדבר המגונה, לכך יענש בשתיהם וע\"י העונש הזה נטהר \nלאכילה, להיותו חלק האבר כנזכר בדרוש הקודם לזה, וכל עוד שלא שחט רוב שנים לא נטהר. \nאמנם בעוף אינם מתגלגלים אלא על א', ובסימן א' יספיק ויקבל עונשו ותטהר לאכילה:\nובטעם ה' דברים המפסידים את השחיטה נאמר, כי שהייה שהנפש שוהה לעלות מפני עיכוב שיש \nלה עדיין בקליפות ופסולה. חלדה כיוצא בה שהרי היא טמאה כחולדה זו שהיא מסתרת עצמה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מן החיצונים ואינה יכולה, וטמאה היא ובשרה פסול. דרסה שהיא דרוסה מהנכרי וטמאה היא. \nוהגרמה שהיא יורדת דרך מעלות מות ודרכי שאול צעדיה יתמוכו. ועיקור שהיא קשה מן הכל \nשנעקרה מן הקודש ולא תשוב עוד לראות אור. ומפני שהסכין פגום הפוגמת הנפש ושוהה \nואינה עולה למעלה מיד, וכן מחליד אותה אל תוך הקליפות, וכן דורסת אותה, וכן מורידה \nלשאול, וכן עוקרת אותה מן הקודש. אבל סכין כשר מוליך ומביא מוליכה הנשמה אל הקודש \nומביאה באדם אח\"כ בגלגול כשר, וזה שלא כן טמאה היא הנפש הזאת, ולא תקרב ותצא החוצה. \nוזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לג\nנהר לג - לבאר סוד יסורי תלמידי חכמים, ומזונם:\nהענין הוא כי כל שהוא משכן לרוחני יש לו בגשם חלק יותר מועט, והעד הר הבית רוחניותו \nמעט בערך המקדש בעצמו, והעזרות רוחניותם מעט בערך ההיכל, וההיכל רוחניותו מעט בערך \nקודש הקדשים, וקודש הקדשים אין רוחניותם כרוחניות הארון. וכן הוא ארץ ישראל לערך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "העולם כולו, מפני שכל מה שתאחז ברוחניות ימעט גשמיותו. ולזה ת\"ח מזונם בגשם מעט, \nאמנם רוחניות השורה במזון ת\"ח אינו כרוחניות השורה במזון שאר בני העולם, כי מזון \nבני העולם יש בו רוחניות להתפרנס אבל מעט, אמנם מזון ת\"ח מעט הכמות ורב האיכות. \nוזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לד\nנהר לד - לבאר טעם העונש לעבירות לישראל ולא לא\"ה:\nהענין כי הדברים שאסרה התורה הם דברים מזיקים לנפש ומעכירים אותה הרבה מאד, אמנם לא \nיהיה זה אלא לנפש הקדושה שהיא ממוחא דאילנא, כי הקליפות וכל כחותם מזיקים לה מפני \nשהיא תערובות מין בשאינו מינו, אמנם נשמת שאר העמים שהם מהקליפות אין אותם שקצים \nורמשים מזיקים אותם מפני שהם מין במינו אינו חוצץ, וזה טעם כרת בחלב ושאר העריות \nלישראל, ולא לגוים. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לה\nנהר לה - לבאר סוד הגלות וידיעת הקץ:\nהענין כי העולם הנמצא ברא הקדוש ברוך הוא ברום המעלות בעת בריאותו, וקשרו ע\"י אדה\"ר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ממש באלוהותו, והיינו המדה האחרונה שהיא השכינה, ובחטא אדם הראשון ירד כל המציאות \nכולה ושכינה עמו ירידה גדולה, שנתגשם כל המציאות וקבל הפסד גדול ולבשה לבוש \nהחיצונים, ושלטו קללות בכל השפלים התחתונים, ולא נתקן זה עד עמדו ישראל על הר סיני \nלקבלת התורה, ובמעשה העגל נתקלקל, וכן היה העולם מתתקן ומתקלקל פעם אחר פעם עד בנין \nבית המקדש, ובאותה שעה עמד העולם על תיקון היפה ולא כבתחלה רק על רום המעלה מה שלא \nחזר כך מעולם, ומאז ועד עתה והתחיל העולם ושכינה עמו לרדת דרך מורד הקליפות, \nוהקליפות שולטות ואין לך יום שאין בו קללה יותר מחבירו, מפני שבכל יום יורד מדריגה \nממדריגות החיצונים, וכל מדריגה שהיא למטה היא קשה יותר ממדריגה של מעלה, והיינו \nסוכת דוד הנופלת, שלעולם נופלת ויורדת, וקץ הגאולה תלוי בירידתה, וככלותה לרדת מיד \nתעלה בבת א' ולכן מי שיודע ויבין בעמקי תהום רבא שהיא משכן החיצונים וספירותיו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והיכליו הטמאות, משם ידע סוד הגאולה, כי יראה ירידת השכינה והמקום שהיא עומדת, וכמה \nמדריגות נשאר לה עד ירידתה, וכמה יורדת בכל יום, ומזה ידע ויבין עמקי סוד הגלות \nוהגאולה דהא בהא תליא. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לו\nנהר לו - לבאר סוד חבלי משיח:\nהענין כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה \nופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פי' הזוהר. וכאשר יהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות \nויתבררו ישראל אוכל מתוך הפסולת, ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל, אותם \nשקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצותם ותפלתם ע\"ד הסוד בטהרה ובנקיות, \nאלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים דהיינו סטרא דנשמתא דאצילות, ואלו אינם צריכין \nלעת הגאולה לנסותם, מפני שהנסיון הוא לאותם שהם בסוד הפשט, מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, \nשנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה, ששם סביב רשעים יתהלכון, וצריך לנסותם לראות אם יתדבקו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בטוב או ברע, אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי עליהם נאמר והמשכילים יזהירו כזוהר \nהרקיע, דהיינו מסטרא דאצילות, ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כאותם \nהפושעים. ואחר הגאולה יתגלה סוד התורה בעולם לכל ישראל, ואפילו אותם שלא עסקו ע\"ד \nהסוד, אחר שעסקו בתורה לזה ישיגו דרך הסוד אח\"כ:\nוב' אלו הכיתות לעתיד לבא יתעסקו בדיני התורה ע\"ד הסוד, בפירוש המשניות והמצות ע\"ד \nהנסתר בטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא וכיוצא, מפני שהם יתפרנסו מהמן מעץ החיים, \nואינם צריכים לאיסור והיתר טמא וטהור וכיוצא, ולא ח\"ו שיתבטל התורה והתלמוד ח\"ו, \nאמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם, \nודאי שלא היו צריכין לדיני בשר בחלב, וגם לדיני חלב ודם, ולא דיני שחיטה ובדיקה, \nועד\"ז כל דיני איסור והיתר, וכן אם לא ימותו, ולא ימצאו ביניהם שרצים ונבילות, ולא \nיצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכ\"ש שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדות בזוב וכיוצא, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ועד\"ז לעתיד שיתפרנסו מהמן מעץ החיים, אמנם עם הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר \nולחם, מעץ הדעת טוב ורע, להם יצטרכו כל דיני התורה כפשוטן, ויהיה הענין כדיני הנדה \nשלא יצטרכו אלא למי שהיא נדה, וכיוצא לשאר דינים. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לז\nנהר לז - לבאר סוד חבלי המשיח, וסוד בעתה אחישנה:\nהענין שהגאולה יש לה ב' עתות, בעתה דהיינו שיהיה הגאולה לישראל בנחת עת לשחוק, ולא \nיזכו אלא כשרים שבהם, וימית המשיח כל החוטאים, ולא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. \nויש שילחץ עתה שיחלץ עני בעניו וישובו בתשובה ויזכו כל החייבים, והיינו שתרבה הצרה \nאשר כמוהו לא נהיתה, שאין לישראל אז כי אם גוייתם מרוב עוני, ותרבה הבכיה, ויתרככו \nהלבבות הקשות מרוב הצער, והיינו שכבר לא נשאר הבטחה אלא בבורא, כי פעמים הרבה \nיתעורר הבכייה על צרת ענין א', ואם הם בנחת מצרת הלחם, או בצער מצרת הלחם, והם בנחת \nמצרת המות. או הם בצרת המות, והם בנחת מצרת העוני וכיוצא, והיינו משגב לעתות בצרה:\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אמנם צרה זו שתהיה להם אז היא כוללת כל הצרות יחד עד שאין שום נחת משום בחינה, \nדהיינו בכייה דדלות אין לחם ושמלה, ואין נחת, ואין מושב, ואין בית, ואין עיר, ואין \nכסות בקרה , אלא כל אחד ואחד אין לו אלא גוייתו מצר מהשביה ומהמיתה ומהחרב, שהקדוש \nברוך הוא מחליף להם מיתה בעוני, ולכן לא ימות המשיח , והיינו מ\"ה ימים שעתידין \nישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמים, כעין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו \nאפילו פיסת בר ויצא אל המדבר, ממש דומה בדומה כך יהיו צרתן של ישראל, וכולם נפוצים \nעל פני המדבר, שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא היה כצער הזה, עד שיתגלה שם משה רבע\"ה \nלישראל שיחיה ויבכה עמם בצרתם, כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל, ושם ימנו ישראל \nמ\"ה ימים כנגד מדת משה רבינו כנגד שם מ\"ה, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר שרשים \nמלוחים, אז ישובו שם כולם בתשובה:\nומי שלא יסבול ויאמר נתנה ראש, ילך אל האומות ויכלה עמהם, והשאר יצטרפו בצער ההוא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כל א' כפי שיעור עוונו, והצדיק יתברך השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו, \nוהבינוני ישוב, והרשע נדחה או ישוב ויצטער, ואין כח ביד מרע\"ה אלא לבכות עמהם, \nותרבה הבכייה והתשובה שם, ומיד יקומו מתי מדבר, ותצמח גאולה, ותקום שכינה מעפרה, \nשתחלת נפילתה היתה מעת שמתו דור המדבר, ויהיה דור יובל דור גאולה וחירות, ומיד \nיבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי, ותבא עמהם שכינה ותשרה במקדש, \nויבאו דגלים כימי צאתם ממצרים, ואז יאחז הקדוש ברוך הוא בכנפות הארץ וינערו רשעים \nממנה, ועכ\"ז אין להם כי אם גוייתם, ואח\"כ יעשרו עושר גדול מביזת גוג מגוג שימצאו, \nועכ\"ז אין להם שמחה אלא בי\"י, כדכתיב זה היום עשה י\"י נגילה ונשמחה בו, אכי\"ר. \nוזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לח\nנהר לח - לבאר סוד הגאולה, וסוד בעתה אחישנה:\nהענין שהגאולה תהיה בעזה\"י בסוד שמאל דוחה, דהיינו מאריכין בגלות עוד ו' חדשים, \nמתשרי שמאל דוחה עד ניסן, וימין מקרבת, כי בו' חדשים אלו יהיו בעוני ובצרה וצרוף \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כנ\"ל, עד שישובו כולם ויהיו כל ישראל זוכים לגאולה, על ידי היסורים והצרות והעוני, \nלעת בוקר, כאמור והשארתי בכם עם עני ודל וחסו בשם י\"י, והתועלת המגיע בזה הוא כי אם \nיגאלו בסוד הגבורה ימעטו ח\"ו, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהן של ישראל, ואותם \nהנשארים יהיו בכבוד גדול, ואין זה הכוונה אלא שישובו ויזכו כולם, כי אם יתמעטו ח\"ו \nיתמעט סוד עליון שהם רוב ישראל, וברוב עם הדרת מלך, שהוא סוד גלגול הנשמות ס' רבוא, \nויעמוד העולם עד מלאת עד הגאולה ולא יפחתו משיעורם, ואם ח\"ו יתמעטו וישאר א' מעיר \nושנים ממשפחה ימעט כבוד גבוה, שאין לך עולם פחות מס' רבוא, ויתמעטו המקורות אם \nיתמעטו הנשמות, ויצטרכו גלגולים, אמנם אם יצטרפו בחיים ימעט צורך גלגול, ויזכו כולם \nוירבה כבוד שמים וירבה מקורות השפע. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר לט\nנהר לט - ועתה נבאר ענין שכר טוב לאדם בג\"ע:\nוהנה בענין זה של גן עדן יש לחקור, שבמקום א' בזוהר נראה שהנשמה מקדמת אל פתח מערת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "המכפלה. ובמקום אחר נראה שהיא מקדמת לפתח היכל לבנת הספיר, ומשם נדחית לגיהנם \nרוחני, או נכנס מיד. ובמקום אחר נראה שהיא נכנסת בגן עדן של מטה ולובשת לבוש הרוח, \nעד שבא הרוח ותתלבש לבושו והיא תעלה משם אל ג\"ע של מעלה, דרך העמוד האמצעי וכו'. \nוא\"כ מה הם החלוקים האלו:\nותחלה נדבר בנשמה הטהורה וברה, שהרי היא בצאתה מן הגוף תדבק בשכינה, אבל אין עלייתה \nמיד מכאן לג\"ע העליון, ואל תשיבני מפרטים, אמנם הכלל הוא הדרך הזה, והוא שהאדם \nממעשיו יעשה ג' לבושים, הא' מהמצות המעשיות הגשמיות הנעשות מתנועת הגוף, מאותו \nהמציאות הגשמי יעשה לבוש בעשיה הרוחנית הנמצאת בעה\"ז, והיא רשות סנדלפון שהוא שליט \nבעולם הגשמי, שעליו נאמר והנה אופן א' בארץ אצל החיות, בענין שרוחניות הנפש לעוה\"ז, \nוממציאות זה הוא הנפש הרוחניות בדקות העליון, ויש לה מדור במציאות רוחניותו כאשר \nיתבאר בס\"ד, ומיד הנשמה בצאתה מן הגוף ילבש לבוש הזה ויכנוס בו אל מדור הנפשות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ויתהלך בו כאשר יתהלך בעוד שהנפש והרוח מתקנים עצמם אל הכניסה אל מקומם, ותחלה \nיתוקן הנשמה לכל מפני דקותה שאין חשבונה למטה, אלא יתן חשבון ותתן הנשמה עצמה אל \nערך הרוחניות הזה, ותתעכב שם עד בוא הרוח שהוא ג\"כ מקדים אל הלבוש הזה לכנוס דרך \nשער הכניסה דרך העשייה, ואחר שהרוח נטהר ובא לו אל העשייה הזאת מיד הנשמה פושטת \nהלבוש הנזכר ותתעלה לג\"ע תחתון, ושם בפתח ג\"ע פושט הלבוש הזה שהוא בעשייה ונשאר אל \nהרוח ומתלבש בו, והנשמה לובשת לבוש שני אשר הוא ממעשה התחתונים, ורוחניות המצות לא \nרוחניות עליון אלא בינוני מעין הרוח, מהרהורי לב במעשה המצות ודיבור התורה וכיוצא:\nועתה הרוח במדור הנפש, והנשמה במדור הרוח, והנפש עדיין נעה ונדה, נחה הנפש שכבר \nנתעכל הבשר ונח מדין קבר, מיד נפש מקדים אל לבושה, והרוח פושטו בפתח ג\"ע תחתון \nונותנו אל נפש בעשייה, והרוח מקדים אל ג\"ע התחתון אשר תחת ממשלת מטטרו\"ן, ונשמה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פושטת הלבוש ההיא ומתעלות בדרך נעלם להתעלות אל הרקיע שעל הגן שהוא סוד היכל לבנת \nהספיר, ויכנס דרך ההיכלות וילביש לבוש האמיתי ע\"י צדקי\"אל, והיינו דכתיב מעיל צדקה \nיעטני, והגוף נח מדינו, והנפש לובש לבוש הרוח בעוה\"ז ומחליץ העצמות בקבר וע\"ז נאמר \nשהנפשות פוקדת הקברות ממש, נכנסות אל תוך הקבר ומחליצין העצמות מחליצות הלבוש ההוא \nוע\"ז נאמר ועצמותיך יחליץ, ולפעמים יתקשרו שלשתן יחד כנזכר בזוהר, וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מ\nנהר מ - בביאור מציאות מנוחות הנפשות:\nוהיינו בסוד העה\"ז בנפש אשר בו ר\"ל העולם הזה גשמי, ויש לו רוחניות מתלבש בתוכו ולא \nניתן רשות אל העין לראותו, אמנם החכמים הצדיקים הקדמונים היו יודעים להזדכך והיו הם \nנכנסים אל המדריגה ההיא בחיים לשאול צרכיהם, והיינו מ\"ש בגמרא דשמואל הלך לחצר מות \nכדאיתא במסכת ברכות פרק מי שמתו, ואפשר שהיו נכנסים ע\"י איזה סגולה, או ע\"י שם, או \nע\"י צדקתם, כיון שהולכים לבית קברותם נראה אליהם הענין ההוא, וכבר אמרו מי שנוטל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עפר זיבולא קדמאה מחפירת הקבר ויחזיקנו בידו עד שיביאו המת לקברו, יתראו אליו כל \nשמתו תוך י\"ב חדש, אמנם אומרים שימות תוך שנתו, ומה שנראה שקפידה גדולה הם מקפידים \nבענין זה, שהרי שמואל נאמר לו דלעגל אתי וגו':\nוכן פי' בזוהר בראשית דר' חייא אתעני מ' יום למחמי לר\"ש, אמרו ליה לית אנת רשאי \nלמחמי ליה, בכי ואתעני מ' יום אחרנין, אחזיאו ליה בחזווא לר' שמעון ור' אליעזר \nבריה, ושם בסוף המאמר אמר שאמר המשיח כשרואה לר' חייא יושב לרגלי ר\"ש, אמר מאן יהב \nהכי בר נש לביש מדא דההוא עלמא, אמר ליה ר\"ש דא הוא ר' חייא נהורא דבוצינא \nדאורייתא, אמר ליה ויתכנש הוא ובנוהי ולהוון ממתיבתא דילך, אמר ר' שמעון זימנא \nיתייהב ליה, יהבו ליה זימנא ונפיק מתמן מזדעזע וגו', הרי הנכנס שם מוסר עצמו למיתה. \nאמנם נראה שאפשר לאדם להכניס במדה זו שם, ויוכר הענין שאינו במציאותם מפני שמציאותם \nנפש, ומציאת זה גוף ונפש, ויש קפידה ומזכירים אותה למיתה, ועכ\"ז יש מעשיות אחרים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מעין אלו ואין בהם סכנה כאשר נבאר:\nוהנה אלו הצדיקים עומדים בעוה\"ז ועולים למתיבתא דרקיע, וכך פירשו בגמרא כששאל שמואל \nעל אביו, אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיעא, וכן לוי בגין דחלש דעתיה דר' אפס דלא מעלי \nליה למתיבתא דרקיע כמו שמפרש שם, ואח\"כ ירד ממתיבתא דרקיע אבוה דשמואל כדפי' שם \nאדהכי והכי אתי אבוה, וכן בזוהר פרשת בראשית בעובדא דר' חייא קאמר אדהכי חמי כמה \nגדפין רברבין עילאין, וסליקו עליהו דר' שמעון ורבי אליעזר בריה, וסליקו למתיבתא \nדרקיע וכל אינון גדפין הוו מחכאן להו, חמי דמתהדרין ומתחדשין בזיון ונהירו יתיר \nמנהירו דשמשא, הרי מכל זה שישיבות אלו למטה בעולם הזה, בסוד נפש העשייה רוחניות \nהעולם, ומתיבתא דרקיע היינו סוד הרוח עצמו העומד בג\"ע של מעלה בעולם היצירה, ושם \nמתבארים הדברים יותר, והנפש עולה לשאוב מן הרוח כעין שהלבנה מאירה מן השמש, והיינו \nשהרוח בבחינת הת\"ת והנפש בבחינת המלכות, לכך מאיר זה מזה, כענין השרשים כן ענין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הענפים, ולזה המאמר שאמר ר' שמעון מאיר וגו', אמנם בשמואל לא אמר שהיה אביו עולה \nע\"י כנפים, ואפשר שהיא מעלה בפני עצמה לעלות בכנפים שהם מלאכים, דכתיב ואשא אתכם על \nכנפי נשרים וגו', ואפשר שלא נתגלו לשמואל. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מא\nנהר מא - לבאר ענין הנפשות אם יש להם שעשוע כעין שיש אל הרוחות בחצות:\nונראה בפירוש בפרשת בלק שהנפשות פוקדת קברם בתחילת הלילה, שהיו באים לר' שמעון ב' \nצדיקים לדבר עמו כל היום, ובתחלת הלילה לא היו יכולים לדבר עמו מפני שהיה זמן פקידת \nקברם. ובפ' בראשית נראה בפירוש שכאשר נטה השמש להעריב ראו ושמעו שהיו אומרים בני \nאלהין קדישין, אינון דאתבדרין ביני חיא דעלמא, אינון בוצינין ביני מתיבתא, אתכנשו \nלדוכתייהו, לאשתעשע במאריהון דאורייתא. עוד שמעו קול שני שאמר טינרין תקיפין פטישין \nרמאין, הא מארי דגוונין מרקמא בציורין, קם על אצטוונא עולו ואתכנשו, בההוא שעתא \nשמעו קול ענפין דאילנין רב ושליט ותקיף והוו אמרי קול י\"י שובר ארזים, הנה ג' קולות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אלו מוכחין שהיה עת מעריב עת שעשוע, וזה אי אפשר אל הרוחות שעת שעשועים בחצות \nהלילה, ועוד לא שייך אינון דמתבדרין ביני חיא דהאי עלמא אלא דוקא בנפשות שהם \nהקרובים אל בני אדם, ועוד דאתיא האי כהאיך דאמרן דפקדין לקברי בתחלת הלילה, ואפילו \nשנאמר שיהיו הרוחות פוקדות בתחלת הלילה הקברות, יצא לנו שיש שעשוע אל הנפשות, שא\"א \nשיהיו הרוחות פוקדים הקברות אלא באמצעות הנפשות, א\"כ שעשוע הנפשות הוא אף אם יהנו \nבו הרוחות. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מב\nנהר מב - לבאר מנוחת הרוח:\nהענין שהרוחות מנוחתם בג\"ע התחתון, והנשמות בגן עדן העליון, וכמו שביארנו שהרקיע \nשעל הנפשות הוא מקום מושב הרוחות, כך ממש הרקיע שעל ג\"ע התחתון הוא מקום מושב \nהנשמות, וכמו שהם עולות הנפשות אל מקום הרוחות במתיבתא דרקיעא, כך הרוחות עולות \n", "en": ""}]}
