{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "7", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 7", "hebrewTitle": "קטע 7", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "למעלה, ואינה יכולה לעמוד ערומה רק שתתלבש בעולם התחתון בלבוש הנפש, ובג\"ע שלמטה \nבלבוש הרוח, ובג\"ע העליון תתלבש בנפש רוחני מיוחד היותר נאה והידוע לה:\nאלא זהו הענין כי הנשמה בהיותה בגוף הגוף היא לבושה, ואותו הלבוש תפשיט בכל לילה \nולילה ונשארת ערומה ותחזור לנרתיקה ונבלעת בשרשה לצורך גבוה, אמנם בצאתה מן העולם \nאילו היתה פשוטה תחזור אל נרתיקה, ואלו תחזור שם לא תצא עוד כי אינה מתחדשת לבקרים \nרק מפני הגוף שהוא מקום אחיזתה שהוא עומד ומצפה אליה בחזרתה, ולכן כשהיא נכנסת אל \nמקורה אינה מתבטלת מהויתה רק נשארת שם לצורך גבוה אל יחוד העליון כדאיתא בזוהר, \nאמנם אחר פטירתה היא נשארת למעלה לעד, שהרי על מה תצא ותחזיר ואין לה אז מלבוש \nבעולם הזה, לפיכך הוצרכה להתלבש לה לבוש מעשה המצות כדי שתהיה נאחזת בלבוש ההוא ולא \nתשאר בשרשה, אלא יהי' לה קיום בציור הגוף ההוא אשר היתה בו בעה\"ז, וזמש\"ל:\nמעין א - נהר כח\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נהר כח - לבאר התלבשות המלאכים בירידתם בעה\"ז ואיך שהם נרגשים בעין:\nונאמר כי בענין השדים יש כת מהחוקרים שהכחישו עניינם לגמרי וזו היא הכת הכוזבת, \nאמנם יש עוד כת אחרת המאמינים כי יש מציאת השדים ואומרים שהם מורכבים משני יסודות \nיסוד אש ורוח והרמב\"ן ז\"ל האריך בפ' אחרי מות בזה. וכמו שהשדים יתראו לפעמים לעתים \nידועים ולאנשים ידועים, כמו כן המלאכים אשר עיקרם הנפש הפשוטה בבואם דרך יסוד האש \nוהאויר לרדת אל העולם התחתון, יתלבשו בגוף מורכב משני יסודות יסוד האש ויסוד האויר, \nוהוא לבוש דק נראה לעין הזך בחפץ שלחם. ובהסתלקם מן העה\"ז יתפרדו אז חלק ב' יסודות \nההם לשרשם, והנפש הפשוטה הרוחנית תתעלה אל מקומה, והאש הרוחני שבתוך הלבוש ההוא \nהגשמי הוא אש שורף תתצמצם תוך אותו לבוש שיגיע בעל ד' יסודות אליו, ולא תשרוף מפני \nהמסך ההוא שהם ב' יסודות שבו:\nוהנה בהפרדו מן הגוף ההוא והלבוש ההוא לא נאמר כי מת המלאך וחזר לעולמו כמו שיוצדק \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לומר גבי האדם, מפני שאין קורבה למלאך עם הלבוש ההוא ולא דבקות בו, רק כקורבת האדם \nאל חלוקו ועוד פחות ממנו, כי יתפשט ממנו בלי צער ואדרבה ההתלבשות בו הוא צער גדול \nאליו:\nהאמנם לפ\"ז ראוי שנאמר שהגוף ההוא לא יהיה בעל ממשות נתפס ביד גשמי להרגיש, וכן \nשמעתי מפי רבינו ומורינו, ואף שאם יפעלו איזה פעולה גשמית הנראית לעין הרואה, זה \nיהיה פועל בלי פגישת גשם בגשם נעלמת יראה לעין הגשמי כאלו יפעלהו הגוף ואינו, \nוכענין זה היו כמה וכמה מעשיות בתלמוד שיורו על פעולת המלאכים בגשמי כמו אבן דר\"ח \nבן דוסא ואחרים דוגמתה. ואינו כן הענין בשדים שממש הם פועלים הגשם רק שהוא בזריזות \nובקלות, והטעם לזה מפני שהם ממש גשמיים, גשם זה יוצא מגשם אחר בכח ההולדה, וע\"כ \nמתים השדים כמו האדם, כי בהפרד החיוני מהם שבגופם זה נשאר הגוף ההוא מורכב מב' \nיסודות כמו שנשאר גוף האדם מורכב מד' יסודות. אמנם המלאכים הם מורכבים לשעה קלה לבד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ולכן אין אותו הגוף המתלבש בו קנוי לו כדי שיורגש בהרגש רק לעין הראות בלבד, והנה \nהדרך הזה מצאתי ישרה בעיני על דרך החקירה:\nאמנם לדרך הזוהר ולדרך פנימי ראוי לאחוז דרך אחרת בזה הענין והוא במה שנדקדק במה \nשדרשו רז\"ל בפרשת בלק, כי כל הנשמות בהכנסם לג\"ע יתלבשו שם באויר הג\"ע לבוש כדמות \nהיותם בעולם הזה אבל הוא לבוש זך, ורצוני להבין ולהשכיל את זה על אופניו ומשם נקיש \nלעניננו. ונאמר כי כל דבר רוחני ודק לא ימצא כי אם בשרשיו ומקומו ושם לא יצטרך אל \nלבוש כלל, אבל הדברים שהם חוץ למקום הראוי להם בלי ספק שיצטרכו ללבוש ונרתיק שיתלבש \nבו דבר ההוא, ולכן הנשמה להיותה חצובה ממקום קדוש מלמעלה למעלה הנה במקומה אין לה \nלבוש ולא תתבייש מפני שמין במינו אינו חוצץ, ואדרבא שם הלבוש היותה ערומה נקרא, אבל \nבהתפשטות נפש ההוא חוץ מן המקום הטבעי או הדבר הגשמי היותו עולה ממקומה למקום הדקות \nנקרא ערום ויצטרך אל לבוש, וז\"ס הפסוק באדם הראשון וידעו כי ערומים הם, כי מקודם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לכן היה מעין אויר ג\"ע ולא הוצרכו אל לבוש, ואחר שנתעבו ונתגשמו נמצאו חוץ ממקורם \nוממקומם ידעו כי ערומים הם, וכן ויבא משה בתוך הענן. והנה הלבוש אין ספק שצריך \nשיהיה מעין המקום המתלבש בו אם הגשמי יעלה אל הרוחני אז יתלבש קצת ברוחני, ואם \nהרוחני ירד אל מקום הגשמי אזי יתגשם קצת ועל כן הנפש מתלבש בעולם הזה בגשמיות, \nובצאתה מן העולם הזה ותכנס למקום הרוחניות הנה שם מתלבש מאויר העולם ההוא כדי \nששתתכסה בו, מפני שטבעה הוא יותר דק מן הג\"ע והלבוש יהיה דבר מתייחס מעין יחס אויר \nהעולם ההוא:\nוקרוב אני לומר שיהיה כעין שורש אל ד' יסודות אלו, דהיינו מצד החסד יסוד המים, ומצד \nהגבורה יסוד האש, ומצד הת\"ת יסוד האויר, ומצד המלכות יסוד העפר, והם יסודות רוחניים \nיתרקמו ויתקיימו ויתמזגו ויתלבשו ממנו הצדיקים, ויש לזה קצת גילוי בזוהר, והנה \nהאויר שבו יהיה ההתלבשות הנשמות, ר\"ל אויר ג\"ע הרוחניי העליון הוא דק אור המלכות, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וזהו ותלבש אסתר מלכות שהוא מלכות ממש וכן פירש שם בזוהר:\nוהנה בדרך זה ברדת המלאכים בעולם השפל לאיזה סיבה מהסיבות יתלבשו בהכרח שלא יהיו \nערומים, וצריכין ללבוש ונרתיק והלבוש צריך שיהיה מעין העולם שהם בו שהוא עולם \nהגשמי, אמנם יתלבשו מד' יסודות דקים שהם הכח המעמיד ד' יסודות אלו, והכח הזה ישתעבד \nאליהם להיות לבוש ומרכבה אליהם להתגלם ולהתגשם ברגע בהם לצורך הדבר הנרצה בו \nלשליחותם, ולהיות שאינם ממש לבוש חומרי לכן לא יתראו אף בהתלבשם אלא לנרצה לשולחם, \nוכן הוא ג\"כ לחוש הנשמע שהוא כעין קול הנשמע לאחד ושאר העומדים שם אינם שומעין דבר, \nמפני שכח המעמיד הד' יסודות יקח הקול ההוא וימסור אותו באוזן הנרצה לבד, וזהו טעם \nאל הקולות הנעשים מהבל התורה והתפילות אשר יתעלו מענין לענין וממציאות למציאות אחר, \nולא יובן הקול ההוא להסתכל בו ולא ישמעו כי אם המלאכים הממונים על הדבר ההוא:\n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המעין השני עין הקורא:\nנהר א - בסוד האמונה:\nעם היות כי כל עיקרי ענייני התורה הם צורך האמונה, וכל שלא יאמין אפילו בשום אות \nמאותיות התורה ויכחישה הוא יקרא כופר, וה\"ה בתורה שבע\"פ וכן בדרשותיה אחר שהוחזקו \nהענינים ההם בתורה שבע\"פ המכחיש יקרא כופר, זולתי אם נחלקו רז\"ל בענין מן הענינים \nשיוכל לתפוס הלכה כמו פלוני אם לא נפסק ההלכה בתלמוד, וע\"כ בעניינים שאינם הלכה אלא \nמדרשים והעניינים התלוים בתורה ונחלקו רז\"ל במדרש זה אומר בכה וזה אומר בכה, ויתקרב \nלשכל האדם ענין מאותן עניינים כדעת אחד מאותן החולקים ויתפוש כדעת א' מהם זהו לא \nיקרא כופר, המשל בזה שנחלקו רז\"ל בענין איוב י\"א היה וי\"א לא היה י\"א ישראל היה \nוי\"א גוי היה, הרי הבחירה ביד האדם לתפוס כדעת אחד מדעות הללו, בתנאי שלא יעלה \nבדעתו שיש בו כח להכריח הדעות מן הסברא או מדעת הפלוסופים וכיוצא, וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר ב\nנהר ב - במציאות העולם ארכו ורחבו:\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כפי מה שפירשו רז\"ל במעשה בראשית, אורך העולם מהלך ת\"ק שנה ורחבו מהלך ת\"ק שנה \nועוביו ת\"ק שנה, ידעתי שאם אתה בקי בדברי החוקרים במדת העולם כנודע בספרי התכונה \nיקשה לך מאוד בדבריהם שאמרו מדת העולם הוא ת\"ק שנה, מפני שאתה רואה בחוש הראות \nשמוכחש זה בהכחשה גמורה, שהרי ממש הולכי (דרכים) [ימים] הסובבים דרך ים מן המערב \nדרך הדרום עד המזרח והולכין מכנגד הקו משוה היום, וסובבים כל הדרום ורואים הקוטב \nהדרומי ונעלם אז מעיניהם הקוטב הצפוני, ובאים אל המזרח ונעלם מעיניהם אז הקוטב \nהדרומי, וחוזרים אל קוטב הצפוני. וזהו הכחשה גמורה שהרי מהלך מכל זה הוא בג' או בד' \nחדשים דרך ים, או דרך יבשה ג\"כ אם ירצה האדם במהלך זה בזמן מועט, וא\"כ היאך אפשר \nשהעולם יהיה מהלך ת\"ק שנה, והטבעיים הכריחו מהחקירה שמהלך העולם כלו הוא כ\"ד אלף \nמיל סביב:\nועתה אכריח מדברי רז\"ל שדבריהם אמת ואתקן לך כל זה בס\"ד, וראשונה צריך שנשכיל כי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "השמים שהם כלל כל הגלגלים כולם תשעה אשר מנו התוכניים, והשבעה רקיעים שמנו חכמים, \nהאחד מהם הוא לבד כלל הכוכבים והמזלות והחמה והלבנה וכל מה שהשיגו התוכניים, וכן \nפירשו בפירש עוביו ת\"ק שנה, ומן הארץ עד צד מטה מהרקיע ת\"ק שנה, ונמצא מהלך הכוכבים \nכולם גדולים וקטנים עוביו ת\"ק שנה, נמצא מכלל הנאמר שהם רחוקים ממזרח למערב או \nמצפון לדרום העולם עובי הארץ, ות\"ק שנה לכל צד דהינו אלף ות\"ק, ועוביו של הרקיע שבו \nחמה ולבנה ככבים ומזלות ת\"ק, נמצא מקצה הרקיע הזה עד קצהו השני, אלפים ות\"ק שנה, \nמפני שהם משטח הארץ ועד הרקיע ת\"ק ועביו ת\"ק הם אלף וכן לכל צד וצד, ועובי הארץ ת\"ק \nהרי הכל אלפים ות\"ק שנה, ונמצא נקודת הארץ אל הרקיע בחומש המדה כאשר תמיד קו עובר \nמגובה הרקיע ועביו של רקיע, ואויר העולם עד עוביו של הארץ, ואויר העולם ועביו של \nרקיע אלפים ות\"ק וחמישיתו הארץ כזה:\n(ציור) ובזה נפל טעותם בכל מכל כל כי הם חשבו שהשיגו מדת הארץ, ודנו מדת הרקיע \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ושיעור חמה ולבנה לפי אותו המדה, וטעו בזה כי אין הארץ כמו שחשבו שחציו ממש תוך \nהמים וחציו חוץ למים ודנו העולם כפי אותו החלק שמדדו כן:\nאמנם הארץ אינה חציה חוץ למים אלא היא כמעט כלה כמעט תוך המים, ועדות לזה כי אותם \nההולכים בדרומו של עולם אינם הולכים על קצה הארץ כלל, שעדיין יש ביניהם לבין דרומו \nשל עולם ניסין בתוך הים הרבה מאד עד שאינם מתרחבים לאותו צד, א\"כ תראה בדעתך שאין \nמן הארץ חוץ למים אלא חלק מעט וצורתו כזה:\n(ציור):\nוהרי זה החלק לבד חוץ למים. וכן פירשו רז\"ל בפירש כי צף ים של אוקינוס שלישי של \nעולם, ר\"ל מה שהיה מגולה תחלה מן הארץ נטבע אותו שליש עוד בתוך המים:\nואחר היות זה אני אומר לך עוד בענין אחר שהטעם במדותיהם שהם חשבו היות המים במרכז \nהעולם, ואינו, אלא המים מצד א' והארץ מצד אחד וכמש\"ה יקוו המים אל מקום אחד ותראה \nהיבשה, הרי כי המים היה מקומה ידוע סביב הארץ מרכז העולם, והארץ מרכז המים, ועברו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "המים מצד אחד ונקוו חוץ להמרכז, וצד המים מטה לארץ נקווין כמש\"ה כונס כנד מי הים, \nונשארה הארץ במרכז האמיתי, והמים חוץ להמרכז ואותו הצד שהם מהלכים ע\"ג הארץ ופני \nהמים הקרובים לארץ הם המרכז האמיתי, אבל צד המים למטה מן הארץ חוץ מן המרכז יורדים \nעוד חוץ מן המרכז הראוי להיות למים, מפני כי המים להם הוא מרכז בפ\"ע ונאספו עוד מים \nעל מים ונתגלה הארץ במרכזה הרי המים ממש חוץ למרכז האמיתי אפילו המרכז אשר להם כ\"ש \nמרכז הארץ כזה:\nהרי שלשתן על מרכז האחד ובמאמר יקוו יצאו המים מצד מרכז לצד מטה ונקוו ונעשו להם \nכניסה ואסיפה והרי הם חוץ מן המרכז, וע\"כ אין הארץ נכנסת למים, אלא המים רוצים לכנס \nלמקומם לארץ ולזה לא אמר אשר שמתי חול גבול לארץ שהארץ בגבולה עומדת, אלא המים \nרוצים ליכנס אל מקומם לארץ שהם חוץ ממדתם ומקומם כזה:\n(ציור):\nואין בני אדם הולכים לצד המים רק סביב לארץ על אותן המים אשר שטוחין על פני הארץ, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ואפילו מזה נשאר להם רחוק כמה ניסין בתוך הים כנזכר, והם בקשו לזה טענות וטעו בכמה \nעניינים אשר בחוש נראה טעותם:\nועתה בזה נוסיף עוד לבאר סוד נעלם מעיניהם, גילהו רבי אלעזר הגדול בפרקיו ובו תלוי \nעיקר טעותם במדה זו המבואר, ובזה תדע כי הארץ היתה תחלה עגולה כמו תפוח, אמנם הקב\"ה \nכדי לתת קצת נחמה אל המים היוצאים מטבעם חוץ למרכז שלהם כדפי', עשה עוד ענין אחד \nשעשה צד גבנונית הארץ העליונה שתהיה מין הר, וצד הארץ מצד מטה שתהיה בקעה עמוקה כדי \nשיהיו המים שוקעים תוך בקעה הזאת קצת כדי שיהא נתונים בארץ כמין קערה, וזו צורת \nהארץ על הדמות הזה:\n(ציור):\nהרי מדה הראשונה היתה עגולה כעין תפוח, ואח\"כ כשנקוו המים, עשה אותה בקעה מצד מטה \nוההר מצד מעלה, והדרים דרים בצד ההר, והמים בצד הבקעה, וז\"ש המאמר בפרקי ר\"א תחלה \nהיתה מישור כבקעה והיה המים מכסים על פני כל הארץ, וכשיצא הדיבור מפי הקב\"ה (ש)יקוו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "המים עלו מקצת הארץ הרים והגבעות ונתפזרו על פני כל הארץ, ונתגלגלו המים ונקוו \nלעמקים כמש\"ה ולמקוה המים קרא ימים, ר\"ל במקום שקוו המים קרא ימים [שבאותו מקום \nשנקוו המים קרא ימים] כי מלת ים הוא לשון עמוק אשר המים נתונים בו כמש\"ה כמים לים \nמכסים:\nועתה נאמר בזה שצריך שיהיה הגבונונית הזה אשר לארץ מצד מעלה מרכז קטן מאוד לערך ארץ \nהנבלעת תוך המים, ולזה כשהיו באים למדוד הארץ ע\"פ שיעור ההוא ימדדוה קצרה וקטנה לפי \nזה שהחלק ההוא אילו תשוער הארץ כל מציאותה לפי מרכזה המעט ההוא, ידונו בה שיעור כ\"ב \nאלף מיל, אמנם שיעור האמיתי אינה זה אלא מרכז הארץ גדול מאד מאד כזה:\nתצייר שני עגולים אחד קטנה ואחד גדולה והגדולה נעלמת והקטנה גלויה, וכל המשער מדת \nהגדולה שבתוך המים לפי שיעור גדולה אינו משער שיעור האמתי, ויוצא חוץ מן השורה, \nוזהו שיעור כל הציור יחד המים והארץ המכוסה והארץ הנגלית, ובזה נ\"ל שלא נשאר שום \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ספק שיהיה בדברי רז\"ל אלא כלם נכוחים למבינים, והכסילים במדותם בחושך יתהלכו ושיערו \nמה שאינו נראה בנראה, אבל רז\"ל שיערוהו שיעור אמיתית מכוונת. וח\"ו המסתפק בדבריהם \nנענש אלא ראוי לחשוד בהשכל ולא בהקבלה, וגם התוכנים בעצמם העידו שכל דברים אינם כ\"א \nעל צד השערה, ואם ימצא דרך אחרת היו שבין ותפסין דרך אחרת, הלא תראה סברות המרעיש \nאשר חידש תכונה אחרת ורוב העולם שבו לסברתו רק שלא הספיק להשלים את כל החכמה \nבדבריו, וכן אין כל התוכנים נוחים לפלסופים מהם ובהם בעצמם והמשכיל יבין, וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר ג\nנהר ג - לבאר משארז\"ל כי העולם מהלך ת\"ק שנה:\nהיינו משטח הארץ עד הרקיע, דהיינו נמי כל העובי ב' יסודות אויר ואש מהלך ת\"ק שנה, \nאמנם מהלך ב' יסודות ארץ ומים מהלך ת\"ק שנה, אלא שאלו הת\"ק של אויר ואש הם כפלים \nמת\"ק שנה של עפר ומים, מפני שהם ת\"ק שנה מכל צד, א\"כ לפי זה הדרך תשער שהמים הרבה \nמאד מן הארץ, כי כן הוא הדרך שכל יסוד יתרבה מחבירו וכל מה שיקיף האחד את חבירו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "גדול מחבירו, יסוד העפר מעט, יסוד האש יותר ויותר אמנם פני חצי העולם שהוא מחציו \nלצד המים לא הלך בהם אדם, מפני שהם רחוקים הרבה מאד מן הישוב ואין ב\"א הולכים אלא \nסביב סביב לישוב או על שטח הארץ קרוב מאוד עד מוצאים ניסין תוך הים, ואם לא שיפליגו \nיותר מדאי אז יפגעו בים אוקיינוס כמשרז\"ל בעניין זה כי שיעור הארץ לערך המים הוא \nמעט מאד מאד, ועד\"ז פי' רז\"ל ואמרו כל העולם עומד על סנפיריו של לויתן, ובזולת \nשהרמז עמוק ונסתר הוא בענין זה, הגשמי כפשוטו ג\"כ שהרי לויתן הוא דג בים וכל העולם \nבערכו עומד בסנפיריו, שהוא רבוץ בטיט קרקעית הים וסנפיריו באותו טיט ושאר אבריו בים \nעצמו, ומצד רבוי המים על הארץ הוא כדג קטן בתוך המים, וזו משארז\"ל כל העולם עומד על \nסנפיר א' של לויתן והלויתן שוכן תוך המים התחתונים כדג קטן בתוך הים, והמים \nהתחתונים עומדין על מי בראשית כמעין קטן על שפת הים, ומי בראשית עומדים על מימי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אוקיינוס כמעיין קטן על שפת הים, ומימי אוקינוס עומדים על מי בוכים כמעין קטן על \nשפת הים, כזה:\nוהנה בזולת שנסתרו עמוק מאד, עם כל זה הפשט במקומו עומד כי יש ממש במציאות המים אלו \nוהבחינות האלו, שהם ארץ, לויתן, מים תחתונים, מי בראשית, מי אוקיינוס, מי בוכים, \nכציור הנזכר:\nוהנה המים הבוכים הם העליונים שהרקיע ממש הפריד בין מים למים אשר אלו העליונים ואלו \nהתחתונים, כמש\"ה יהי רקיע בתוך המים וגו', ותחתיהן מי אוקינוס שהם המים הבולעין כל \nאותן המים הנכנסין לים, אמנם הנראין על שטח המציאות הם מים בוכים שהם הגלגל העליון \nע\"פ המים, ומימי אוקינוס למטה מהן, ועוד מי בראשית למטה מהן, היינו שאלו המים \nהבוכים ומי אוקינוס אינם נקראים מי בראשית מפני שמי בראשית נקראו אותן שהיו קודם על \nפני כל הארץ וכבשן הש\"י יחד תוך מי אוקינוס, נמצאו מי אוקיאנוס הם המים הטבעיים שם \nקודם ומי בראשית הם אותם שהיו על פני הארץ וכבשן הקב\"ה שם תחת המים הטבעיים שם, והם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כבושים תחת ים אוקינוס כמו שפי' בב\"ר, ומים התחתונים הם המים הקרובים לארץ ממש \nהנוגעים על שטח הארץ שאלו הם טבע מים אחרים, מפני שהם מתהווים מן הארץ ומתהפכים \nלארץ ממש וטבעם ניכר יותר מכולם עד שהם דבוקים בארץ:\nוהם ארבעה מיני מימות, האחד הם מים התחתונים המשותפים ביסוד העפר הדבוקים בו ולכן \nהם כמו השמרים היורדים למטה מהכל, ומי בראשית עליהם הם המים שהיו מצד הארץ על ארץ \nוגער בהם הקב\"ה וכבשן תחת מי אוקיינוס, וז\"ל בב\"ר רבי יהודה בשם ר' לוי ור' ברכיה \nבשם ר\"ש אמר כל העולם כולו מים במים ואתה אומר אל מקום אחד אתמהא, משל לעשר נודות \nנפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן מהו עושה להם מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן \nבזוית א', כך הקב\"ה דרך על מימי בראשית וסלקן לים אוקינוס הה\"ד הן יעצור במים ויבשו \nוגו' ודורך על במתי ים עכ\"ל. וקושיא שהקשה ר\"י הוא כדפירשנו שהארץ לא עלתה למעלה \nממרכזה והמים לא עלו מן המרכז הניתן להם, ואם כן מים האלו האיך נכנסו באין מקום, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "וז\"ש כל העולם כולו מים במים ואתה אומר אל מקום אחד אתמהא, היכן הוא המקום הזה \n", "en": ""}]}
