{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "8", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 8", "hebrewTitle": "קטע 8", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/8/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/8/", "segments": [{"index": 1, "he": "והמים לא יצאו ממרכזן, ופי' שהמים הם חיים והם נפוחים וכי יש להם דקות בתוך עוביה, \nועתה המיתם הקב\"ה והסיר כוח רוחניותם בענין שיכולים להיות כבושים במקום מועט, ומים \nאלו הם מתים כי הרוח שהיה בהם שהיו נפוחין יצא מהם ומתו והם מים המתים, למטה מהמים \nהם מי אוקינוס, וזה שאמר דרך הקב\"ה מעל מי בראשית וסלקן לים אוקינוס ושם נטבעו תחת \nים אוקינוס בענין שהם ד' מיני מים, כי היותר עליונים שהם על מי אוקינוס הם מי בוכים \nמפני שהם אותן שנתפרדו מן העליונים, דהיינו שטח המים התחתונים הדבוק בעליונים היותר \nדק שבהם שהיו מתיחדים עם העליונים. והמשכיל יבין:\nיש בדברי רז\"ל ב' סברות, האחת הדעת שזכרנו לעיל שהסכימו דעת הפילסופים בהם עם דעת \nהתוכניים, שהמציאות כלו הוא כגלגל כמו גלדי בצלים זה תוך זה וגם זה דעת הזוהר, וכפי \nזה כל ז' הארצות כבטן של הארץ, אמנם יש דעת אחרת האומרים הארץ הוא רקיע והיא מצע על \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מצע ולמעלה מונח הרקיע ככיפה לבד, וזש\"ה ואגודתו על ארץ יסדה דהיינו אגודת הרקיעים \nמיוסדת על פני הארץ, וכנפי הרקיעים נוגעים על המים ולכן יהיה הציור ע\"ד אחרת כזה:\n(ציור):\nועד\"ז הם הז' ארצות זו למטה מזו והתהומות זה למטה מזה וכל אחד מתפשט מחבירו, וכל \nתהום תחתון הוא גדול מן העליון, מפני שהם מתרחבין כל תהום נגד רקיע העליון, ולזה \nיהיו המים העליונים נוגעים עם המים התחתונים בתחתית כיפת הרקיעים, וכן פרש\"י בגמרא. \nאמנם הנראה שיצדק בדברי חכמינו ז\"ל ויסכים עם השכל הוא שהם ממש כגלדי בצלים מכל \nוכל, דהיינו שהארצות הם בבטן הארץ והארץ היא מוקפת מהרקיע מכל צדדיה, ויש בבטן הארץ \nהזאת כל ז' תהומות זה בתוך זה, והגדול בכמות ביותר היא הארץ העליונה שהיא כיפה \nהעליונה על הז' ארצות:\nאמנם קשה לזה שהרי ארקא היא הארץ השלשית וספרו בה בברייתא של מעשה בראשית שיש בה ז' \nמדורין, בכל מדור ומדור מהלך ג' מאות שנה בגובה ובעוביו וזה אי אפשר לפי דרך זה, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שהרי כל מציאות העולם היא ת\"ק שנה, והאיך יהיה בכלל ת\"ק שנה שבעה פעמים אורך ג' \nמאות שנה וגובה ג' מאות שנה בארץ הג' מהז', ויהיו כולם בבטן האדמה וזהו מן הנמנע \nבלי ספק. ועוד קשה לסברה זאת האומרים כי הרקיע סביב לכל, כל מה שתשאל מה למטה היינו \nמה למעלה שאין מטה אלא נקודת הארץ, ובנקודת הארץ אין חשש אם תשאל מה למטה ותדרוש עד \nשתגיע לגוף אטום ויהי שיעורו כמו גרגיר חרדל, ואם היינו אומרים כאותה דעת אפשר \nלהיות משום שהארץ הזו העליונה דהיינו עולם זה שהוא תחת רקיע הראשון מהלך ת\"ק שנה, \nאמנם השני שכנגד הרקיע השני מהלך יותר מפני שהוא נגד העולם הזה והאויר ועובי הרקיע \nשהוא אלפים ות\"ק כנ\"ל, וכן השלשי וכן הרביעי כזה:\n(ציור):\nנמצא הארצות כל זמן שיורדות הם מתרחבות עד שיהיה כל ארץ וארץ מוספת על אותה שלמעלה \nממנו כנגד אויר ועוביו של רקיע עד שיהיה קצתה חוץ לרקיע ראשון משני צדדיה, וכן הב' \nוהג', אמנם מקצתה תחת כל הז' רקיעים והז' ארצות, וראה ותמצא שלפי הדרך הזה יהיה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הארץ שאנו בה תחת ז' רקיעים ועל ז' ארצות, והארץ אשר למטה ממנה קצתה בגריעות למטה \nמהארץ הזאת וקצתה בשבח יותר ממנה, שהיא למטה מן הרקיע הב' ואינה תחת הרקיע הא', וכן \nיוסיפו הארצות עד שתמצא השביעי גרועה תחת הששה הארצות, וקצותיה בשבח קודש מקודש תחת \nרקיע הז' גלגל ערבות, וזה זר מאד מאד מצד אחד, [ונתקצר מצד אחד] ויש קצת מאמרים \nהמתיישבים על דרך זה וקצת אינם מתיישבים:\nועד\"ז יהיו המים התחתונים אלו שתחת הארץ הזאת אשר אנחנו בה שהם מתפשטים עד המים \nהעליונים נגד עובי של רקיע, ולזה יצדק היות הלויתן באותן המים כמו דג קטן והארץ היא \nעל סנפיריו, מפני שיש במים כמו שיעור הארץ והאויר שבינה לבין הרקיע ועובי הרקיע \nואויר קצת שבין רקיע א' לרקיע ב', כי המים מעל לרקיע ולויתן כדג קטן בשיעור הרב הזה \nמכל צדדין והוא ממש תחת הארץ רובן בטיט הנעשה בארץ, ולפי זה ניחא שאין שואלין מה \nלמטה כי ממש לצד מטה יש מקום שאין שואלין בו מה למטה ממנו. אמנם קשה מאד שהרי נראה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בחוש הפך זה שהרי אנו רואים העגלה סובבת בדרום על צירה וכן העקרב בצפון סובב על \nצירו, וכל זמן שאדם מתקרב לצד צפון ציר צפוני עולה לנוכח ראשו, וגלגל מקיף סביבו, \nוכן כשיתקרב לדרום ציר דרומי עולה על ראשו וגלגל מקיף סביבו וגלגלי הכוכבים מהלכים \nסביב סביב וזה אי אפשר אלא כדעת התוכניים שהגלגל הוא כדור שלם ומהלך ג\"כ תחת הארץ:\nוענין ז' ארצות לפי הנראה בזוהר בכמה מקומות ובפרט בפרשת ויצא וז\"ל ר' חייא ור' \nיוסי הוי אזלי באורחא וגו' יתבי גבי בקייעי טינראי סליק לון חד בר נש, תווהי, אמר \nר\"י מאן אנת, א\"ל מאנשי ארקא אנא, א\"ל ותמן אית בר נשא אמר ליה זרעין וחצדין \nואכלין, ומינייהו בחיזא אחרא משניא מינאי, וסליקנא לגבייכו למינדע מנייכו מה שמיה \nדארעא דאתון בה וגו' עד שאמר ודאי קב\"ה בעי לאתערא לן במלה. הרי מפורש שם שאין אותן \nהעומדים שם גשמיים כמונו בעוה\"ז, שאלו היו גשמיים כמונו כמו שאין לנו רשות לרדת שם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אליהם כן לא היה רשות להם לעלות אלינו, והרי זה עלה וירד מתוך עובי הארץ דרך עובי \nשתי ארצות שהרי ארקא היא למטה, וידמה עניינם כשדים וכיוצא בהם כאשר נבאר עוד בס\"ד, \nוא\"כ לפי זה אותן ארצות הם מדור תחת הארץ לאלו הבריות המשונות בגופם ובבניינהם, \nוהמים שלהם הם מעין קצת דקות יסודותם:\nוהנה בז' ארצות לר\"ש בפ' בראשית שמותם ע\"ז הסדר וז\"ל ואינון ארץ, אדמה, ארקא, גיא, \nנשיה, ציה, תבל אמנם בברייתא דמעשה בראשית חולקים קצת ואומרים בזה הסדר ארץ, אדמה, \nחרבה, יבשה, ארקא, תבל, חלד:\nעוד לדעת הרב ר' שמעון בן יוחאי עליו השלום יש בני אדם בכל הארצות, ובברייתא לא \nהזכיר דיורין מבני אדם אלא בששית לחוד, וז\"ל שס\"ה מיני בריות יש בתבל, יש מהם שראשו \nדומה לארי וגופו לאדם, ויש מהם שראשו דומה לאדם וגופו כארי, ויש מהם שראשו לנחש \nוגופו לאדם, ויש מהם שראשו דומה לשור וגופו לאדם, ויש שגופו דומה לשור וראשו כאדם, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ויש מהם שיש להם ב' ראשים וד' ידים וגוף אחד וכרס אחד וב' רגלים וכשיושבין הם דומים \nלב' בני אדם, וכשהן מהלכין דומין לאדם א' ולא עוד אלא בשעה שהם אוכלים ושותים דומין \nלשני בני אדם וכשהם אוכלים עושים מריבה זה עם זה ואומרים זה לזה אתה אכלת יותר ממני \nואתה שתית יותר ממני. ע\"כ לשונו:\nוהנה לדעת ר' שמעון בן יוחאי עליו השלום נמצאו בני אדם בארצות אלו, ואמר כד נפק אדם \nמגינתא דעדן ואתתרך מתמן אתרמי לההוא אתר דאיקרי ארץ, דאיהו אתר חשך דלית תמן כלום \nולא משמש כלום, והטעם מפני שמרוב שפלותה למטה אין דרך להאיר לה שום אור בשום \nמציאות, ורוב הארצות מאירות מאור השמש. ולאותו הדעת שפירשו שהארצות כיפות זו על זו \nניחא שיתיישב ענין זה, שהיו מאירות ממש מאור החמה ומאור הלבנה, אמנם לאותו הדעת שהם \nעגולות כמו גלדי בצלים קשה מהיכן יכנוס להם האורה:\nואפשר לומר זה בב' דרכים אחד יובן מתוך דבריו לקמן דהיינו שיש בקיעה או ענין (מה) \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שדרך שם יכנוס להם האור ההוא ויהנו ממש מאלו המאורות שלנו, והב' הוא שיש להם אור \nשברא הקב\"ה להאיר שם ליושבי הארצות ההם, אמנם ארץ זו התחתונה מכלם אין בה שום אור \nמפני שאינה מיושבת משום בריה ואינה אלא להעניש בה את החוטאים, כדרך שירד שם אדם \nהראשון לאחר שחטא ומרוב דוחק לא הוליד בה שום תולדה אלא שהיה מצטער ונצטרף שם, וז\"ש \nבזוהר בראשית לא משמש כלום [וגו']. וידעתי שיפלא המעיין ויתבהל על הענין הזה, וכאשר \nידמה כמה חשב הקב\"ה מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וברא גיהנם לרשעים לתקנתם וברא גם \nאלו הארצות בסוד הגלגול, שיתגלגלו בהם הרשעים וישכנו בז' ארצותיה האלו עד שישובו \nלקדמותם, ומכאן הארץ הז' יעלו הנשמות למעלה לשכון בעליונים, או ירדו למטה אל הארצות \nהתחתונות וילבישם בתוהו ההוא, כאמרו יעלו בתוהו ויאבדו, וכתיב מי יודע רוח האדם \nורוח הבהמה העולה היא למעלה וגו', והיינו סודה למטה ממש מן הארץ הזאת להתגלגל כפי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בחינתה בז' הארצות, והאדם יתן אל לבו בחייו. ודע כי יש בני אדם בארץ זו העליונה כמו \nבני אדם בארץ התחתונה ממש, מפני שארץ עליונה כלולה מן הכל ע\"כ נקרא תב\"ל על שם \nמבוללת בכל, וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר ה\nנהר ה - לבאר מעלת התורה והמצוה והתפלה והקרבן:\nוצריך להקדים ב' הקדמות, הא' דע כי טבע המציאות כולו בכלל המציאו הקב\"ה ברצון ולא \nבהכרח, והמציא ההויות היות שלימות שיכולין שאת, ואם ירדו משלימותם הוא מסבת עצמם, \nכי בהכנת הנמצאות שפעו והויותו נמצא בהם, ואם ימנע אורו ושפעו מהם הוא להעדר הכנתם, \nכי מדרכו לעולם להטיב ולהמציא ההויות היותר בשלימות הטוב האפשרי, וא\"כ הייחודים \nוקישור העולמות גורמים (היותר טוב שנמצא) [היותו נמצא] בהם, וכאשר ימנעו הייחודים \nמהם ח\"ו הם מעצמם יגרמו סילוקו מהם, וז\"ש בכמה מקומות בזוהר שהוא ית' מקור האור אשר \nלא יעדר ולא יוסיף לעולם ולא יפסוק שפעו ואורו לעולם מפני שמצדו להטיב לעולם, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וההויות הבלתי מוכנות הם בלתי מקבלות:\nוהנה חלקי העולמות הם ד' אבי\"ע, אמנם עולם האצילות מקבל אור הא\"ס ממש בלי מסך \nומלבוש כלל, כמשל הנשמה שמתפשטת בכל הגוף, וכל העשר ספירות הם מלבוש אליו, והוא \nנשמה אליהם, משא\"כ בשאר עולמות שהם יונקות אורו ע\"י מסך ומלבוש כמו הלבוש לגוף \nוהגוף אל הנשמה. והנה עולם הב' הוא עולם הכסא והם גם כן עשר ספירות ואלו לבוש לאלו, \nואלו יקבלו אור הא\"ס ע\"י אמצעות הספירות. ועולם הג' הוא עולם המלאכים ואלו יקבלו \nאור הא\"ס ע\"י האמצעות ב' המסכים שהם עולם הספירות ועולם הכסא. ועולם הד' הגשמי הוא \nלבוש לעולם המלאכים ויקבלו למטה שפע אור א\"ס באמצעית המסכים מג' עולמות הנ\"ל:\nוהקדמה הב' צריך לדעת כי כל הנמצאות בעולם השפל הזה יחלק לג' חלקים, ב' חלקים מהם \nכוללים ג' עולמות בי\"ע, וחלק א' מהם כולל כל אבי\"ע, והנה החלק הא' הוא הצמחים אשר \nבהם ימצאו דברים רבים וצורות חלוקות אלו מאלו, משא\"כ בדומם שישתנה צורתו אל אשר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ירצה האדם, ורצוני בזה באמרי צורתו הכוונה ברבוע ואורך ורוחב וכיוצא אשר לא ישמור \nהדומם הצורה כלל, אמנם הצומח ישמור צורותו באבריו עד שהם משפחות משפחות לבד, והנה \nהם כוללים את עולם העשייה מצד הגשם המורכב מד' יסודות, והרכבתם מסיבוב הגלגלים כאשר \nביארו הטבעיים, והם ג\"כ כלולים מעולם המלאכים כמש\"ה אם תשים משטרו בארץ וארז\"ל אין \nלך כל עשב מלמטה שאין לו שוטר מלמעלה והרי כח המלאך ההוא ניתן בו, וגם הטבעיים הודו \nבזה שמפני שראו שהם פועלים בסגולה מכח המלאכים, וזהו סוד איסור כלאי הכרם וכלאי \nזרעים שמורה לעירוב כוחות העליונים, וכלולים הם גם מכסא הכבוד וכחו ניתן בהם ,יוכרח \nמענין הקרבן והקטרת שנעשה בהם לקשר העולמות כולם, ואם אין קשרם בעליונים לא היו \nמתייחדים כלל, כאשר יתבאר עוד לקמן בס\"ד, אמנם אינם כלולות מן הספירות להיות שאין \nהספירות נקשרת על ידם אם לא על ידי הכוונה כמ\"ש בס\"ד, ומה שאמרנו כלולות אין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כוונתינו שיהיה בהם נפש ורוח מהם ח\"ו, אלא הכוונה כי עניינה בעשיית המצות עולה עד \nהכסא ומציאותם מתאחד ע\"י תנועת או העסק במצוה, ושרשם שהוא הרוחניות המופקד עליהם \nמשתרש ומתעלה עד הכסא, אמנם משם ולמעלה אין להם יחוס ואין להם יחוד אלא בדברים \nאחרים יתלוו אליהם כדי להשלים חסרונם, וזהו כוונתינו באמרנו מורכבות וכוללות הג' \nעולמות:\nוכן החלק הב' שהם הבהמות הם מורכבים גם כן מג' חלקי בי\"ע כי הם כוללים עם מציאות \nגופם המורכב מד' יסודות, והם מורכבים מן המלאכים, וד' חיות המרכבה יוכיחו, והיינו \nטעם איסור כלאי בהמה שלא לערבב הכחות, והם מורכבות מהכסא מן הטעם שבארנו, ואינם \nמורכבין מהספירות ג\"כ מטעם שבארנו מקודם. והחלק הג' שהוא כולל כל אבי\"ע הוא האדם, \nובפרט הטובים מבני ישראל שיכללו הנמצאים כולם במציאות גופם עד שנעשה צורתם ותכונתם \nבסוד צלם אלקים, ויכלול עוד בו גם כן סוד נר\"ן דאצילות:\nודע עתה כי הקרבן אינו כשאר המצות וזה כי הקרבן יהנו ממנו כל העולמות, והטעם לזה כי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "להיות הקרבן נעשה בגוף המין ההוא הנרצה, אם היה מצמח האדמה הנה בעת הקטרת הצמח \nההוא, כמו הסמים אשר לקטורת החומר הגשמי העולה עשן הוא קושר כל מדריגות העשייה, \nואח\"כ מציאותם ברוחניות אשר להם קושר כל בחינות עולם המלאכים, כמו שע\"י חומר הסמים \nקשר כל בחינות עולם השפל כן ע\"י רוחניותם בסוד אשר תשים משטרו בארץ קושר כל מערכת \nהמלאכים, וכן ע\"י מציאותם שיש בכסא הכבוד הוא קושר כל מרכבות הכסא, אמנם בספירות לא \nיקשרו אם לא ע\"י כוונת האדם דהיינו מעשה הכהן וכונתו ישלים חסרון הסמים, ואין ספק \nשאם נפלו הסמים מאליהם באש לא יקשרו כלל וכן אם יעשה הכהן בלי כוונה לא יועילו, \nאמנם ע\"י הכוונה יקשרו הספירות ועל ידי שעולה קשר הספירות יעלה ג\"כ קשר שאר מערכות \nכדפי'. וכן הוא ע\"י בעל חי כי הבהמה תרמוז אל סוד החיות וע\"י גופה יקשור מעשה \nבראשית וע\"י הרוחניות שבו יקשור המלאכים בהחיות, וע\"י רוחניות יותר יקשור בכסא, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וע\"י הכהן בכוונתו יקשור בהספירות כמ\"ש, ונמצא מעשה הקרבן בעת עלייתו יקשור וייחד \nהקדושות כלם אבי\"ע וכולם נהנים ממעשה הקרבן. וכן בתפלה כמ\"ש בזוהר פקודי שבתפלה \nתקשר ותייחד ההיכלות זה בזה ותעלה אותם, כי הוא ממש ענין של הקרבן וכמשארז\"ל תפילות \nכנגד תמידין תקנו:\nאמנם שאר מעשה המצות אשר יעשה האדם לא יקשור ולא יתייחד שום מערכה מאלו המערכות \nבעלותה, ולא ירמוז בהם רק יקשור הספירות, וזה יגרום להיות השפע נשפע בכל המדריגות \nכנזכר, ולפיכך הצדיק אשר יעסוק במצותיו לא יצטרך לכווין לא למלאכים ולא לכסא, כי לא \nיתייחדו ולא יקשרו בעשיית המצוה ולא יהנו ממנה המלאכים וכל שכן שאר הדברים מהמצות, \nאמנם יהנו ממנה הספירות העליונות כי יתקשרו ויתייחדו במצוה ההיא, וכל קשר הספירות \nאינו אלא ע\"י המצות לבד, ואין ספק כי בעת עלות רצון המצוה לפני קונו אח\"כ בתת השפע \nאין ספק שיושפעו כל העולמות ויתברכו, אמנם כן לא יתייחדו ולא יקושרו בעשיית המצוה:\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ודע כי עם היות המערכות הנזכרות כלם נקשרות במעשה הקרבן, אין הקליפות בכלל מפני \nשאין בדברים המותרים חלק אל החיצונים כלל אם לא בבריות הטמאות שהם חלקה, ולכן \nבהקריב קרבן אין להם שום קשר שם, שאם ח\"ו היה שם קשר וייחוד להקליפות נמצא הכל \nפסול, כי קשר הקליפות חלילה יגרמו פירוד בהקדושה כמש\"ה לא יגורך רע, ופי' לא יגור \nבמגורך רע:\nודע כי כוונת הכהן בעבודתו בפיסול הרי גרם לקשור שם הקליפה ואם לא כוון לא קשר ח\"ו, \nמפני שאין הקשר בידם אם לא שיכניסוהו בידים בענין כי אין הקליפות כשאר המערכות אשר \nנקשרות מעצמם אפי' בלא כוונה, אבל הם ממש כספירות, כמו שהספירות תלוי בכוונת הכהן \nורצונו כן הקליפה אם יכווין בה יתקשר ואם לאו לא יתקשר, והטעם לזה כמו שפי' כי כמו \nשאין לספירות חלק בחי ההוא או בצומח ההוא כן אין חלק לקליפות וענין זה תלוי בבחירת \nהכהן וכוונתו. והסיבה לזה להיות כי מערכת הקליפות צד הרע בפני עצמה ואינה בכלל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שלשלת שאר מערכת הנז', וזה כי זה העולם השפל הוא בית קיבול או למלאכים או להקליפות \nושניהם יחד לא שייכי ביחוד, וזה כי אם האדם יסגור פתח היכל לבנת הספיר אז יפתח \nהנוקבא דתהומא רבא שבצדו ויתפשטו החיצונים ויגרמו מה שיגרמו, זהו ענין המבול ודבר \nומגפה ב\"מ וכיוצא, ואם האדם יסגור נוקבא דתהומא רבא אז יפתח פתח היכל לבנת הספיר \nותתפשט הקדושה אז בעה\"ז וימנע אז הקליפה, וזהו סוד יום וסוד לילה, כי ביום יסתם פתח \nנוקבא דתהומא רבא ואז תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון וגו', ואז יצא אדם העליון \nלפעלו היא צד הקדושה, ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ונפתח פתח דתהומא רבא ואז \nתרמוש בו כל חיתו יער ויתפשטו החיצונים בעולם, וכל העולם טועמים טעם מיתה כמ\"ש \nבזוהר בכמה מקומות, וענין זה הוא ממש בעבירות ויותר קשה מהם, בענין שהעולם הזה כלי \nמוכן לקבל הקדושה ומטעם זה במורגל הוא היות ע\"י הקרבן קשר המדרגות הקדושות, אמנם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כשירצה האדם יוכל להשליט שם הקליפה ח\"ו וזהו טעם אחיזת החיצונים בדברים רבים ובצד \nאחד הם קדושים ודי למבין ואין להאריך, וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר ו\nנהר ו - לבאר מעלת התורה על המצוה:\nדע שיש שבח התעוררות התורה על התעוררות המצוה כמה חלקים, והענין כי התעוררות המצוה \nישלוט בו החיצונים והיינו אם יעבור האדם עבירה ישקלו המצוה עם העבירה, והחיצוני \nהמתעורר עם העבירה יעשה סרכה למצוה המעכב עלויה ולא תעלה להתייחד ע\"י המצוה, והיינו \nעבירה מכבה מצוה, דהיינו נר שהיא מלכות הנדלקת בהתלהבות התעוררות המצוה, מתכבת \nומתעכבת עלייתה, וכן הנר שבו דהיינו חיותו נפשו ורוחו מתכבים דהיינו מיתתו, והטעם \nמפני שגרם כיבוי אל הנז', אבל אם היתה התעוררות מצד התורה אין עבירה מכבה אותו \nואדרבה העבירה מתבטלת ע\"י יסורין וכיוצא, והתעוררות התורה קיים לעולם. וכתב (האר\"י) \nהאלקי הרי\"א זלה\"ה כי עסק התורה הוא גדול מן התענית, וזמש\"ל:\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מעין ב - נהר ז\nנהר ז - לבאר מעלת העוסק בתורה:\nהענין שעם היות שיעסוק האדם במצות ויטיב דרכיו לא יועילהו זה לבד לעה\"ב, מפני שכל \n", "en": ""}]}
