קיימא נהורא אחרא, דאיהו קיימא בכל מילי דאסוותא, למיעל קמיה מאריה כל אינון דאתנשיין בבי מרעייהו, ולקרבא זמנין וקצין לאינון מרעין דאשתלימו מהימנותייהו, ואסחר עלמא בכל יומא ויומא, בגין לאשלמא אסוותא בפקודא דמאריה, והאי נהורא רפא"ל שמיה, ואף על גב דהא אוקימנא ליה לסטרא אחרא. ודא אחיד לסטרא דא, ולסטרא דא, לסטרא דמיכא"ל, ולסטרא דגבריא"ל. והאי איהו ממנא בשעתא דאתדן בר נש בהיכלא רביעאה לחיים, כדין איהו אקדים באסוותא, והאי אסוותא מגו דחיקו נפקא, בגין דמתרין סטרין נפקא, והאי דחיקו אתייא מגו סטר שמאלא, ואסוותא מגו סטר ימינא, ועל דא ההוא מרע כד אתייא ליה אסוותא, מגו דחיקו סגיא אתייא ליה. והכי הוא מסטרא דמערב, ואף על גב דאמרן דרפאל בסטר מזרח, ואוקמוה בסטר דא דמערב, אסוותא וחיין לאו איהו אלא מסטר מזרח, דהא מתמן אתמשכאן חיין לתתא. (ובהאי סטרא דמערב), נהורא חד ונוריא"ל שמיה, ואיהו אוריא"ל, ודא איהו כליל מכלהו, וקיימא שליחא בכלא, ואית ליה תלת סטרין, אבל תרין אינון, בגין דכל חד מאלין כליל בחבריה. זוהר חלק ב דף רנד/ב דאינון ארבע יסודין תתאין, מאינון ארבע יסודי עלמא עלאין על כלא, ובגין דכלהו מתקשרן דא בדא, רמז קרא ואמר (שיר ו יא) אל גנת אגוז ירדתי לראות. אינון תריסר נהורין, קיימין בההוא רוחא דקאמרן, וההוא רוחא עלייהו בשלימו, אלין ארבע נהורין עלאין, אית תחותייהו תמנייא אחרנין, למהוי בשלימו, ובכלהו שלימו חד, (ס"א ירדתי לראות, אלין ארבע נהורין עלאין, אית תחותייהו תמנייא אחרנין, ואינון תריסר נהורין דקיימין תחות ההוא רוחא דקאמרן, וההוא רוחא עלייהו בשלימו, למהוי בכלהו שלימו חד), וכד מתפרשין כלהו, אינון תלת לכל סטר. אלין ארבע סמכין, קיימין לסלקא ולאתאחדא האי היכלא לעילא, באתר דאקרי שמים, לאתחברא נשיקין אלין באלין כחדא. תחות אלין כמה דרגין לדרגין, כלהו נפקי מנייהו מאלין יסודין תתאין, מנייהו מסטרא דמיא, ומנייהו מסטרא דאשא, ומנייהו מסטרא דרוחא, ומנייהו מסטרא דעפרא. כגוונא דא תנינן, ארבעה נכנסו לפרדס, וכלהו אתברירו לדוכתא דא, לאלין ארבע יסודי, וכל חד וחד אתקשר בדוכתיה, דא בסטרא דאשא, ודא בסטרא דמיא, ודא בסטרא דרוחא, ודא בסטרא דעפרא, וכלהו אטבעו ביסודא דיליה כמה דעאלו, בר ההוא שלימא חסידא דאתייא בסטרא דימינא, ואתדבק בימינא וסליק לעילא. וכד מטא להאי אתר דאקרי היכל אהבה, אתדבק ביה ברעו דלבא, אמר, האי היכלא, צריכא איהו לדבקא ליה בהיכלא דלעילא באהבה רבה, כדין אשתלים ברזא דמהימנותא, ואיהו סליק ואשלים אהבה זוטא באהבה רבא כדקא חזי, ועל דא מית באהבה, ונפק נשמתיה בהאי קרא ואהבת, זכאה חולקיה. כל אינון אחרנין, נחתו לתתא כל חד וחד, ואתענשו בההוא יסודא דנחת לתתא. אלישע נחת לתתא בסטר שמאלא דאיהו אשא, ונחית ביה ולא סליק, ואערע בההוא סטרא אחרא דאקרי אל אחר, ואתמנע מניה תשובה, ואתתרך בגין דאתדבק ביה, ועל דא אקרי אחר, ואוקימנא. בן עזאי, נחית ביסודא דעפרא, ועד לא מטא לאוקידו דעפרא, דמטי לההוא סטר אחרא, אטבע בההוא עפרא ומית, ועל דא כתיב (הכלים קיז טו) יקר בעיני יהו"ה המותה לחסידיו. בן זומא, נחית ביסודא דרוחא, ואערע ברוחא אחרא, דמטא לסטר מסאבא דאקרי פגע רע, ובגין כך פגע ביה, ולא אתיישב ביה. וכלהו לא אשתזבן מעונשא, ועל דא אמר שלמה (קהלת ח יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, בגין דאלין נחתו בדרגין אלין, ואתענשו. תא חזי, בגין דרבי עקיבא סליק לעילא כדקא יאות, עאל בשלם ונפק בשלם, דוד שאיל שאלתא, ולא אתפרש, דכתיב (תהלים יז יד) ממתים ידך יהו"ה ממתים מחלד חלקם בחיים, תוהא על מה דא אלין דאתקטלו כקטולי עלמא, צדיקייא זכאין דלא חאבו חובה בגין דיתענשון. תא חזי, ממתים ידך יהו"ה, ממתים מחלד חלקם בחיים, הכא איהו תרי סטרי, ידך יהו"ה, וחלד, ידך יהו"ה, דא קודשא בריך הוא, דנשמתא אתכניש לגביה, ממתים מחלד, דא סטרא אחרא, דגופא איהו שלטא עלוי, דכתיב (ישעיה לח יא) לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל. תא חזי, נשמתא דאלין, לאשלמותא דרוחא קדישא, דלהון עשרה רוחין מתתא כדקא יאות, וגופא דילהון יתמסר למלכו חייבא, כל חד נטיל חולקיה, ברזא דקרבנין. ותא חזי, רישא שירותא דמהימנותא, גו מחשבה, בטש בוצינא דקרדינותא, וסליק גו מחשבה, ואפיק ניצוצין, נציצין זריק לתלת מאה ועשרין עיבר, ובריר פסולת מגו מחשבה, ואתבריר. אוף הכי, כגוונא דא סליק במחשבה, כמה דאתברר ביה פסולת (ס"א ואתבריר, אוף הכי אלין, בהו אשתלים מאן דאצטריך, ודאי כך סליק במחשבה, וכלא) ויתברר אלין, די בהו אשתלים מאן דאצטריך, ודאי כד סליק במחשבה סליק, וכלא זוהר חלק ב דף רנה/א כמה דאצטריך, חידו מסטרא דא, ועציבו מסטרא דא. כתיב (קהלת ח טו) ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש, ושבחתי אני את השמחה, וכי שלמה מלכא משבח דא. אלא ושבחתי אני את השמחה, דא חדוותא דמלכא קדישא בזמנא דאיהו שלטא, בשבתא וביומין טבין, דמכל עובדין טבין דבר נש עביד, אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות, ולאחזאה חדוותא בההוא סטרא, בגין דיהא ליה חולקא לעלמא דאתי. והוא ילונו בעמלו, מאן, דא קודשא בריך הוא, הוא ילונו, ויהך עמיה לאעלא ליה לעלמא דאתי. דבר אחר, והוא ילונו, מאן הוא, ההוא בר נש דאכיל ושתי וחדי, כל מאי דאפיק למיכל ולמשתי, הוא ילונו לקודשא בריך הוא בהלואה, ואיהו יהיב ליה כפלי כפלים, מכל מה דאפיק בהאי. בתרין אלין אוזיף בר נש לקודשא בריך הוא, כד חייס ליה למסכנא, וכד אפיק בשבתי וזמני, דהא כלא אוזיף לקודשא בריך הוא, כמה דאת אמר (משלי יט יז) מלוה יהו"ה חונן דל וגמולו ישלם לו. ובגין כך, דא שמחה, ודא עציבו, דא חיים, ודא מות, דא טוב, ודא רע, דא גן עדן, ודא גיהנם, וכלא דא בהפוכא דדא. ועל דא גופא דילהון הוה בעציבו, ונשמתא בחדוה, וכד הוו אלין עשרה דאקרון הרוגי מלכות, הרוגים הוו מסטרא אחרא, ואשלימו אתר אחרא דקדושה, ובגין כך, כלא גלי קמי קודשא בריך הוא, ואתעביד כדקא יאות. בהיכלא דא קיימין אינון תריסר, ארבע אלין לעילא, ותמניא עמהון, בגין דכל חד, נטיל עמיה תרין, כמה דאיהו סדורא (דתריסר דגלים, בד"א) דדגלים, וכן בסדורא דלתתא, עד סוף דכל דרגין. בהיכלא דא, עאלין כל אינון צלותין, וכל אינון רעוין דשבחין דאתעבידו ברחימו, וכד עאלין בהאי היכלא, כלהו מתדבקן ביה (בקודשא בריך הוא), ובכל יומא ובכל זמנא דנשיקין אתחברו, כדין איהו זמנא דקודשא בריך הוא אשתעשע בנשמתין דצדיקייא, ומהו השעשוע, דמתערין אינון נשיקין, ואינון אקדימו לההוא ענוגא, ועל דא כתיב (ישעיה נח יד) אז תתענג על יהו"ה, ואוקימנא. היכלא דא, כללא דכל אינון היכלין תתאין, כלהו כלילן בהאי היכלא: היכלא קדמאה, דתמן קיימא ההוא רוחא דקאמרן, וכל אינון חיוון דביה, אסתמיך בתרין סמכין לסטר מזרח, ובתרין סמכין לסטר דרום, ובתרין סמכין לסטר מערב, ובתרין סמכין לסטר צפון, ואינון תמניא, ואלין אקרון יתדות המשכן, וקיימי לבר. כד מלכא עלאה אתי, נטלי אינון יתדות, ואתעקרן מאתרייהו אינון מיתרים, דאינון תמנייא אחרנין, בר מאינון יתדות דקא אמרן, וההוא רוחא קדמאה די בגו היכלא דא, קדים ועאל ואתכליל בגו ההוא רוחא תניינא דביה. אינון תרין סמכין דלסטר מזרח, אינון קרעיא"ל, דאתמנא לבר על תריסר אלפי ממנן, דכלהו אקרון יתדות המשכן, דא לימינא, לשמאלא שמעיא"ל, ואתמנא על תריסר אלפי ממנן אחרנין, וכלהו יתדות כדקאמרן. (אינון ממנן אחרנין) סמכין דאתמנון לסטר דרום, חד סעדיא"ל, וחד סטריא"ל (נ"א סעריהא"ל) כל חד וחד על תריסר אלפין ממנן אחרנין, אלין לא אתעדון משולטנהון לעלמין. אלין כלהו ממנן על קיומא דעלמא, אלין אינון דקיימן בקיומא דאינון דאתנסיבו, דשקלי במתקלא דכורין ונוקבין דא עם דא, (ס"א אלין אינון דתקלי במתקלא דכורין ונוקבין לאתנסבא דא עם דא), אלין אקרון מאזנים, על דא כתיב (תהלים סב י) במאזנים לעלות, ולא אינון דכתיב בהו (ויקרא יט לו) מאזני צדק, דקאמרן. כל אינון דשקילין דא עם דא, ולא שקיל דא יתיר מן דא, סלקין ואתחברן כחדא, ואינון חבורא זוהר חלק ב דף רנה/ב דדכר ונוקבא כחדא, ועל דא במאזנים לעלות, ואף על גב דלזמנין מסתייעא מלתא, ושקיל דא יתיר מן דא, סלקין ומתחברן כחדא, והא אוקימנא. אינון תרין סמכין דלסטר צפון, פתחיא"ל, עטריא"ל, וממנן כל חד וחד על תריסר אלפין ממנן אחרנין, ואינון יתדות המשכן, באלין אחרנין דקאמרן. אינון ממנן תרין סמכין אחרנין דלסטר מערב, אינון פדתיא"ל תומיהא"ל, ואתמנון כל חד על תריסר אלפי ממנן אחרנין, וכלהו יתדות המשכן כדקאמרן. אלין אינון אושדי דמעין, על כל אינון דמתרכי נשיהון קמייתא, בגין דאינון שבע ברכאן דאתמסרו לה, אתעדן, ולא אתקיימו, בגין דאתתרכא, ולא אתדבקו בעלה ואתתא כחדא, ועל דא כלהו אושדי דמעין, דאחזי תירוכין, דאינון שבע ברכאן, כמה דאתעדו מאתר אחרא, כדין בההיא שעתא קלא נפק ואמר (ישעיה נ א) אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה: היכלא תניינא דקא אמרן, דכליל להיכלא קדמאה לאתייחדא ביה, וכל אינון חיוון, הכי נמי אית ליה תמנייא סמכין כקדמאי, וכולהו ממנן כל חד וחד על תריסר אלפי ממנן אחרנין כאלין קדמאי כדקאמרן, תרין סמכין אינון לסטר מזרח, תרין סמכין לסטר דרום, ותרין סמכין לסטר צפון, ותרין סמכין לסטר מערב. אלין תרין סמכין דלסטר מזרח, יהדניא"ל, גזורי"ה, תריסר אלפי ממנן לכל חד, וכלהו יתדות. אינון תרין סמכין דלסטר דרום, אהריא"ל, ברהיא"ל, כל חד וחד אינון על תריסר אלפין כדקמאי. אלין ממנן על משבר, ונטלי אינון קלי דנשין, ומנחן לון קמי ההוא היכלא, וכד ההוא סטרא אחרא אתי לקטרגא בהאי שעתא, דאיהו שעתא דסכנה, קיימי אלין ואעלין הני קלי לממנא דעל פתחא, ולא יכיל ההוא סטרא אחרא לקטרגא, ולזמנין דקדים ההוא סטר אחרא ועאל וקטריג, ויכיל לנזקאה. אלין תרין סמכין דלסטר צפון, חלחליא"ל (ס"א סלסליא"ל), קרספיהא"ל, אינון ממנן כל חד על תריסר אלפין אחרנין. דלסטר מערב אינון, סוגדי"ה (ס"א סוגרי"א), גדרי"ה, ואלין על תריסר אלפי אחרנין. ואלין ממנן על ההוא דמא דברית, כד אתגזר ההוא ולדא לתמניא יומין, ואלין נטלי ההוא דמא ומנחן ליה קמי היכלא, וכד רוגזא אתער בעלמא, אשגח קודשא בריך הוא על ההוא דמא, ולא אתייהיב לההוא סטרא אחרא רשו לאעלא תמן. תא חזי, בזמנא דאתגזר ההוא בר נש לתמניא יומין, ושראת עליה שבת מלכות קדישא, ההיא ערלה דגזרין ושדאן לה לבר, כדין קיימא ההוא סטרא אחרא, וחמא דהאי איהו חולקיה מקרבנא דא, כדין אתבר ולא יכיל לשלטאה ולקטרגא עלוי, וסליק ואתעבד סניגורייא על ישראל, קמי קודשא בריך הוא: היכלא תליתאה, היכלא דא דקיימא לאכללא וליחדא ביה ההוא היכלא תניינא, וההוא רוחא וכל אינון חיוון דביה, כלהו כלילן ואתייחדן דא בדא, ואינון חד רוחא דכליל דא בדא, הכי נמי אית ליה תמניא סמכין לארבע סטרין דעלמא, וכלהו אקרון יתדות המשכן. תרין סמכין דלסטר דרום, אינון שכניא"ל, עזוזי"ה, תרין סמכין דלסטר מזרח, יהודי"ה עזריא"ל, ואלין קיימי כל חד וחד, על י"ב אלפי ממנן אחרנין, וכלהו אקרון יתדות המשכן. ואלין אתמנון על ההוא הבל דתנוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא, ואלין נטלו ההוא הבל וסלקי ליה לעילא, וכל הבל והבל דאינון תנוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא, אתעביד מניה רוחא חדא, וסלקא ההוא רוחא לעילא, ואתעטר בעטרא קדישא, ואתמנא נטורא דעלמא, וכן כלהו. תרין סמכין דאינון לסטר צפון, עזפיא"ל, קטטריהא"ל, ואינון ממנן זוהר חלק ב דף רנו/א על תריסר אלפי ממנן אחרנין, כל חד וחד כדקאמרן, תרין סמכין דלסטר מערב, אינון עססני"ה, אדירירי"ה, ואלין ממנן על תריסר אלפין ממנן אחרנין, כל חד וחד כדקאמרן. אלין אתמנון לאכרזא בכל רקיעין, לכל אינון דמעברין בנייהו מאורייתא, וסלקין לון דלא ילעון בה, כדין נפקי כל הני ממנן ומכרזי ואמרי, ווי לפלניא דאעבר בריה מאורייתא, ווי ליה דקא אתאביד מעלמא דין ומעלמא דאתי: היכלא רביעאה, היכלא דא היכלא דקיימא בנהירו יתיר, היכלא דא סחרין ליה תלתין ותרין יתדות עלאין, וחמש מאה אלף אחרנין דממנן תחות אלין, וארבע אחרנין עלאין על כלהו, וכלהו יתדות דהיכלא דא, אלין ארבע אינון, חסדיהא"ל, קסירי"ה (נ"א קסדי"ה), קדומי"ה, דהריא"ל, אלין ארבע ממנן על כלהו, וכלהו אחרנין, כלהו ממנן תחותייהו. ועל ידא דאלין אתיידע דינא למעבד בעלמא, ועל אלין כתיב (דניאל ד יד) ומאמר קדישין שאלתא, להני ארבע אתיין כל אינון חיילין די ממנן על דינא, לשאלא היך אתגזר דינא בעלמא, כל אינון דינין דלא אתייהיבו בפתקין, לקיומא דעלמא, ועל דא כלהו אתיין לשאלא, ובגין כך כלהו ממנן על דא. אינון תלתין ותרין אחרנין, אינון ממנן על כל אינון דלעאן באורייתא תדיר, ולא פסקי ביממא ובליליא, ואלין אחרנין כלהו דתחותייהו, אינון ממנן על כל אינון דקבעין זמנין ידיעאן לאורייתא, ועל דא אינון ממנן כלהו, ולאענשא כלהו לכל אינון דיכלי לאשתדלא באורייתא, ולא משתדלי: היכלא חמישאה, היכלא דא, קיימין ביה תלת מאה ושתין וחמש ממנן, כחושבן ימי שתא, ועילא מנייהו ארבע סמכין עלאין על כלהו, ואלין אינון קרשיהא"ל, סרטיהא"ל, עסירי"ה, קדמיא"ל, ואלין אקרון יתדות דהיכלא דא. אלין אתמנון לבדחא עלמא, (אלין) כד נשמתא אתוספת מערב שבת לערב שבת, ואיהי נפקת, כד איהי נפקת, נפקין אלין עמה, ומעברי מישראל כל עציבו, וכל יגיעו, וכל מרירו דנפשא, וכל רוגזא דעלמא, ואלין אינון בדיחי עלמא. כל אינון דלתתא מאלין ארבעה, כלהו אתמנון לאעברא דינא מאינון מארי דדינא, ומאינון דטרדי לון בגיהנם, דיסלקון דינא מנייהו, ועל דא, כל אלין יתדות כלהו קיימי בחדוה ומחדוה נפקי, וכלהו היכלין קיימי לאתעטרא לעילא, כמה דאתמר: היכלא שתיתאה, היכלא דא היכלא דקיימא על כל היכלין תתאין, בהאי מאה אחרנין דקיימאן לבר, דאקרון יתדות כאינון אחרנין, ואינון מאה לסטר ימינא, ומאה אחרנין לסטר שמאלא. תרין ממנן עלאין לסטר ימינא, ותרין ממנן אחרנין עלאין לסטר שמאלא, אלין דימינא אינון, מלכיא"ל, שמעיהא"ל, ואלין דשמאלא, אקרון מסרסני"ה צפצפי"ה, אלין אינון יתדות עלאין, מימינא ומשמאלא. ואלין אינון קיימי וזמינין בעלמא, בההוא זמנא דצדיקא מטא זמניה לאסתלקא מעלמא, ואתייהיב רשו לסטרא אחרא, אלין ארבע קיימי לאתעתדא תמן, בגין דתפוק נשמתיה בנשיקה, ולא תצטער בשולטנו דסטרא אחרא, זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דמאריהון אקדים עלייהו שולטניהון, למהוי נטירן בעלמא דין ובעלמא דאתי. מהיכלא דא, שראן כל רזין וכל דרגין עלאין ותתאין לאתחברא, בגין דישתכח כלא עילא ותתא בשלימו, למהוי כלא חד וחבורא חד, לאתייחדא שמא קדישא כדקא יאות, ולאשתלמא לאנהרא נגידו עלאה בתתאה, (נ"א לנגדא נהירו עלאה לתתא), ונהירו דבוצינין כחד, (ס"א ונהרי בוצינין כלהו כחדא) דלא תעדי דא מן דא, וכדין נגיד ואתמשך מאן דאתמשך, דלא אתיידע ולא אתגלייא, בגין דיתקרב (נ"א דיתקדש), זוהר חלק ב דף רנו/ב ויתייחד דא עם דא, למהוי כלא ביחודא שלים כדקא יאות. זכאה חולקיה, מאן דידע ברזין דמאריה, לאשתמודעא ליה כדקא יאות, דהא אינון אכלין חולקיהון בעלמא דין, ובעלמא דאתי, על דא כתיב (ישעיה סה יג) הנה עבדי יאכלו. זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא יממא ולילי, בגין דאינון ידעי אורחוי דקודשא בריך הוא, וידעי ליחדא יחודא קדישא כדקא יאות, דכל דידע ליחדא שמא קדישא בשלימו כדקא חזי, זכאה איהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. קשורא דכל הני היכלין, הכא מתקשרן, (יעקב קשירו דכל מהימנותא), רוחא דקיימא לקבלא רוחא דאיהו לתתא, והאי רוחא דאיהו לעילא, קיימא לקבלא רוח עילאה דכל רוחין קיימין ביה, דא איהו יעקב דאיהו רוח אמצעיתא דכל רוחין, ואיהו נטיל האי היכלא שתיתאה באינון נשיקין, לאתדבקא רוחא ברוחא, כמה דאת אמר (שיר א ב) ישקני מנשיקות פיהו, וכל נשיקה איהו (ס"א, הכא קשירו דכל מהימנותא, יעקב דאיהו רוח אמצעיתא דכל רוחין, איהו נטיל האי היכלא שתיתאה באינון נשיקין), לאתדבקא רוחא ברוחא, תתאה בעלאה, ובאלין נשיקין אסתלק רוחא דלתתא לאתדבקא ברוחא דלעילא, וכד מתדבקן רוחא ברוחא, כדין רוחא עלאה סתימאה שארי על האי רוחא דאמצעיתא, ועד לא אתער לאתדבקא רוחא ברוחא, רוחא עלאה לא שרייא על רוחא דאמצעיתא. ורזא דא, כד אתאחיד רוחא ברוחא, כדין שראן נשיקין לאתחברא, ומתערין שאר שייפין בתיאובתא, ורוחא דא מתדבקא בדא, וכדין שייפין כלהו מתערי אלין באלין, לאתקשרא שייפא בשייפיה. ואי תימא מאן אתער, שייפי תתאי או שייפי עלאי, שייפי תתאי מתערי תדיר לגבי עלאי, מאן דאיהו בחשוכא, תאיב תדיר למהוי בנהורא, שלהובא אוכמא דלתתא, אתער תדיר לגבי שלהובא חוורא דלעילא, בגין