{"bookId": "kabala-9f5883b3418a", "part": "1", "torah": "23", "title": "ספר הזוהר — קטע 23", "hebrewTitle": "קטע 23", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-9f5883b3418a/1/23/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-9f5883b3418a/1/23/", "segments": [{"index": 1, "he": "מן מלכא כל אינון אכלוסין דלתתא, וכל אינון שולטנין דלעילא דיתמסרון בידהא, וכלהו \nאתמסרו בידהא למעבד בהו נוקמין, הדא הוא דכתיב סוס ורוכבו רמה בים, בים סתם, לעילא \nותתא: \nעזי וזמרת יה, רבי חייא פתח ואמר, (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, \nכמה אצטריכו בני נשא ליקרא לקודשא בריך הוא, בגין דקודשא בריך הוא כד ברא עלמא, \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ב דף נה/א\nאסתכל ביה באדם למהוי שליט על כלא, (נ\"א למהוי שלים בכולא, ואתברי דו פרצופין), \nוהוה דמי לעלאין ותתאין, נחת ליה בדמות יקירא, וחמו ליה בריין, כדין אתכנשו לגביה \nוסגידו לקבליה. ואימתא ודחלא נפלת עלייהו מדחלתיה, הדא הוא דכתיב (בראשית ט ב) \nומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים, עייליה לגנתיה דנטע לנטריה, \nלמהוי ליה חדו על חדו, ולאשתעשע ביה, עבד ליה טרוצטבולין מחפיין באבני יקר, ומלאכין \nעלאין חדאן קמיה, לבתר פקיד ליה על אילנא חד, ולא קאים בפקודא דמאריה: \nאשכחנא בספרא דחנוך, דלבתר דסליק ליה קודשא בריך הוא, ואחמי ליה כל גנזייא דמלכא \nעלאי ותתאי, אחמי ליה אילנא דחיי, ואילנא דאתפקד עליה אדם, ואחמי ליה דוכתיה דאדם \nבגנתא דעדן, וחמא דאלמלי נטיר אדם פקודא דא, יכיל לקיימא תדירא, ולמהוי תדירא תמן, \nהוא לא נטר פקודא דמאריה, נפק בדימוס ואתענש. רבי יצחק אמר, אדם דו פרצופין אתברי, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "והא אוקימנא, (בראשית ב כא) ויקח אחת מצלעותיו, נסרו הקדוש ברוך הוא, ואתעבידו תרין \nממזרח וממערב, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני, אחור דא מערב, וקדם דא \nמזרח. רבי חייא אמר, מה עביד קודשא בריך הוא, תקין לההיא נוקבא, ושכליל שפירותה על \nכלא, ועיילה לאדם, הדא הוא דכתיב ויבן יהו\"ה אלהי\"ם את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה. \nתא חזי מה כתיב לעילא, ויקח אחת מצלעותיו, מאי אחת, כמה דאת אמר (שיר ו ט) אחת היא \nיונתי תמתי אחת היא לאמה, מצלעותיו, מסטרוי, כמה דאת אמר (שמות כו כ) ולצלע המשכן. \nרבי יהודה אמר, קודשא בריך הוא נשמתא עלאה יהב ביה באדם, וכליל ביה חכמתא וסכלתנו \nלמנדע כלא, מאן אתר יהב ביה נשמתא, רבי יצחק אמר, מאתר דשאר נשמתין קדישין קא \nאתיין, רבי יהודה אמר מהכא, דכתיב (בראשית א כד) תוצא הארץ נפש חיה, מאן הארץ, \nמההוא אתר דמקדשא אשתכח ביה, נפש חיה, נפש חיה סתם, דא נפשא דאדם קדמאה דכלא. רבי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "חייא אמר, אדם הוה ידע חכמתא עלאה יתיר ממלאכי עלאי, והוה מסתכל בכלא, וידע \nואשתמודע למאריה יתיר מכל שאר בני עלמא, בתר דחב אסתימו מניה מבועי דחכמתא, מה כתיב \n(נ\"א ממה דכתיב) (שם ג כג) וישלחהו יהו\"ה אלהי\"ם מגן עדן, לעבוד את האדמה. רבי אבא \nאמר, אדם הראשון מדכר ונוקבא אשתכח, הדא הוא דכתיב (שם א כו) ויאמר אלהי\"ם נעשה אדם \nבצלמנו כדמותינו, ועל דא דכר ונוקבא אתעבידו כחדא, ואתפרשו לבתר, ואי תימא הא דאמר \nהאדמה אשר לקח משם, הכי הוא ודאי, ודא היא נוקבא, וקודשא בריך הוא אשתתף עמה, ודא \nהוא דכר ונוקבא, וכלא הוא מלה חדא. רבי יוסי אמר, עזי וזמרת יה, אינון דכלילן דא \nבדא, ולא אתפרשאן דא מן דא, ולעלמין אינון בחביבותא ברעותא חדא, דמתמן אשתכחו (נ\"א \nאתמשכו), משיכן דנחלין ומבועין, לאסתפקא כלא ולברכא כלא, לא כדיבי מימי מבועין, כמה \nדאת אמר (ישעיה נח יא) וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, ועל דא ויהי לי לישועה, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דבגיני כך מלכא קדישא משיך ואחסין לתתא, ואתער ימינא למעבד נסין. זה אלי ואנוהו, דא \nצדיק, דמניה נפקין ברכאן בזווג, ואנוהו, בההוא אתר דחביבותא אשתכח ביה, והא הוא \nמקדשא. אלה\"י אבי וארוממנהו, משה קאמר דא לגבי אתר דלואי אתיין מההוא סטרא, ועל דא \n(הוה) שלימותא דכלא הוא בההוא אתר (נ\"א בהאי קרא). רבי יצחק אמר, ויהי לי לישועה, \nדא מלכא קדישא, והכי הוא, ומנלן, מקרא אחרינא אשכחנא ליה, דכתיב (ישעיה יב ב) כי \nעזי וזמרת יה יהו\"ה ויהי לי לישועה, ממשמע דקאמר יהו\"ה ויהי לי לישועה, \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ב דף נה/ב\nדא מלכא קדישא: \nעזי וזמרת יה וגו', רבי חזקיה פתח ואמר, בהאי קרא דכתיב (משלי יז יז) בכל עת אוהב \nהרע ואח לצרה יולד, בכל עת אוהב הרע, דא קודשא בריך הוא דכתיב ביה (שם כז י) רעך \nורע אביך אל תעזוב, ואח לצרה יולד, בשעתא דיעיקון לך שנאך, קודשא בריך הוא מה אמר, \n(תהלים קכב ח) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, דישראל אקרון אחים ורעים לקודשא \nבריך הוא, יולד מהו, וכי השתא יולד, אלא בשעתא דעקתא יולד בעלמא, אח יהא לקבלך \nלשזבא לך מכל אינון דעקין לך. רבי יהודה אמר, יולד, דמלכא קדישא יתער בהאי עז לנקמא \nלך מאומין, לינקא לך מאימא בההוא סטרא, כמה דאת אמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, \nלאתערא גבוראן לקבל אומין עכו\"ם. רבי ייסא פתח ואמר, כמה אית ליה לבר נש לרחמא ליה \nלקודשא בריך הוא, דהא לית ליה פולחנא לקודשא בריך הוא (אלא) כמה רחימותא, וכל מאן \nדרחים ליה ועביד פולחנא ברחימותא, קארי ליה קודשא בריך הוא רחימא, אי הכי במאי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אוקימנא הני קראי, רעך ורע אביך אל תעזוב, וכתיב (משלי כה יז) הוקר רגלך מבית רעך, \nאלא הא אוקמוה חברייא, האי קרא בעולות ושלמים, והאי בחטאות ואשמות, וכתיב השתא רעך \nורע אביך אל תעזוב, למפלח ליה ולאתדבקא ביה ולמעבד פקודוי, אל תעזוב ודאי. והא \nדאתמר הוקר רגלך מבית רעך, כלומר הוקר יצרך דלא ירתח לקבלך, ולא ישלוט בך, ולא \nתעביד הרהורא אחרא, מבית רעך, מאן בית רעך, דא נשמתא קדישא דאעיל בך רעך ויהבה \nבגוך, ועל דא פולחנא דקודשא בריך הוא לרחמא ליה בכלא, כמה דכתיב (דברים ו ה) ואהבת \nאת יהו\"ה אלהי\"ך. זה אלי ואנוהו, דכל ישראל חמו על ימא מה דלא חמא יחזקאל נביאה, \nואפילו אינון עוברי דבמעי אמהון הוו חמאן, ומשבחן לקודשא בריך הוא, וכלהו הוו אמרין \nזה אלי ואנוהו. אלה\"י אבי וארוממנהו, כמה דאת אמר אלה\"י אברהם, אמר רבי יוסי, אי \nהכי אמאי וארוממנהו, דהא אלה\"י אברהם לעילא הוא, אמר ליה אפילו הכי אצטריך, וכלא חד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מלה, וארוממנהו בכלא, לאכללא מאן דידע ליחדא שמא קדישא רבא, דהא הוא פלחנא עלאה \nדקודשא בריך הוא. רבי יהודה הוה יתיב קמיה דרבי שמעון, והוה קארי כתיב (ישעיה נב ח) \nקול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, קול צופיך, מאן אינון צופיך, אלא אלין אינון \nדמצפאן אימתי ירחם קודשא בריך הוא למבני ביתיה, נשאו קול, ישאו קול מבעי ליה, מאי \nנשאו קול, אלא כל בר נש דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקודשא בריך הוא, זכי למה \nדכתיב לבתר, יחדיו ירננו, וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא. בשוב יהו\"ה ציון, (א\"ל) \nבשוב יהו\"ה אל ציון מבעי ליה, מאי בשוב יהו\"ה ציון, אלא בשוב יהו\"ה ציון ודאי, תא \nחזי בשעתא דאתחריב ירושלם לתתא, וכנסת ישראל אתתרכת, סליק מלכא קדישא לציון ואנגיד \nליה לקבליה, בגין דכנסת ישראל אתתרכת, (השתא דאתגליא כנסת ישראל סליק ליה לגביה), \nוכד תתהדר כנסת ישראל לאתרה, כדין יתוב מלכא קדישא לציון לאתריה לאזדווגא חד בחד, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ודא הוא בשוב יהו\"ה ציון, וכדין זמינין ישראל למימר זה אלי ואנוהו, וכתיב זה יהו\"ה \nקוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, בישועתו ודאי: \nיהו\"ה איש מלחמה יהו\"ה שמו, רבי אבא פתח, (במדבר כא יד) על כן יאמר בספר מלחמות \nיהו\"ה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון, כמה אית לן לאסתכלא בפתגמי אורייתא, כמה אית \nלן לעיינא בכל מלהא, דלית לך מלה באורייתא דלא אתרמיזא בשמא קדישא עלאה, ולית לך \nמלה באורייתא דלית בה כמה רזין, כמה טעמין, כמה שרשין, כמה ענפין. \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ב דף נו/א\nהכא אית לאסתכלא, על כן יאמר בספר מלחמות יהו\"ה, וכי ספר מלחמות יהו\"ה אן הוא, אלא \nהכי אתערו חברייא, כל מאן דאגח קרבא באורייתא, זכי לאסגאה שלמא בסוף מלוי, כל קרבין \nדעלמא קטטה וחרבנא, וכל קרבין דאורייתא שלמא ורחימותא, הדא הוא דכתיב על כן יאמר \nבספר מלחמות יהו\"ה את והב בסופה, כלומר אהבה בסופה, דלית לך אהבה ושלמא בר מהאי. תו \nקשיא באתריה, על כן יאמר בספר מלחמות יהו\"ה, בתורת מלחמות יהו\"ה מבעי ליה, מאי \nבספר, אלא רזא עלאה הוא, אתר אית ליה לקודשא בריך הוא דאקרי ספר, (נ\"א ומספר) כמה \nדאת אמר (ישעיה לד טז) דרשו מעל ספר יהו\"ה וקראו, דכל חילין וגבורן דעביד קודשא \nבריך הוא בההוא ספר תליין ומתמן נפקין. את והב בסופה, מאן והב, אלא כל אינון חילין \nוכל אינון גבוראן דעביד קודשא בריך הוא בההוא ספר תליין, (נ\"א ומתמן נפקן, את והב \nבסופה, וביה) וכד אגח קודשא בריך הוא קרבוי, בחד אתר דאיהו בסופה דדרגין ואקרי והב, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כמה דאת אמר (משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, בסופה, בסוף דרגין אשתכח, בסופה, \nים סוף אתקרי, ים דאיהו סוף לכל דרגין. ואת הנחלים ארנון, ועם נחלייא דאשתכחו \nואתנגידו לגביה, מההוא אתר עלאה דאקרי ארנון, מאי ארנון, זווגא עלאה דחביבותא דלא \nמתפרשאן לעלמין, כמה דאת אמר (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן, ובדא משתרשן שרשוי \nואתרביאו ענפיה, לאושטא קרבוי בכל אתר, לאושטא חילין וגבוראן, ולאתחזאה שולטנא רבא \nויקירא דכלא. תא חזי, כד מתערין גבוראן וקרבין דקודשא בריך הוא, כמה גרדיני טהירין \nמתערין לכל עיבר, כדין שננן רומחין וסייפין, ומתערין גבוראן, וימא אתרגישת, וגלגלוי \nסלקין ונחתין, וארבין דאזלין ושאטן בימא לכל עיבר מסתלקין, שננא קרבא (נ\"א חרבא) \nבאבני בלסטראות, מארי דרומחין וסייפין, כדין (תהלים מה ו) חציך שנונים (נ\"א מתערין \nלאושטא קרבין בכל אתר, ולאושטא חילין וגבוראן לכל עיבר, כדין ימא אתרגישת וגלגלוי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "סלקין, וארבין דאזלין ושאטין נחתין וסלקין, וזעפא אשתכח, כדין מתערין מגיחי קרבא \nבאבני בלסטראין, מארי דרומחין וסייפין גירין וקשתין, כמה דאת אמר חציך שנונים), \nוקודשא בריך הוא אתתקיף בחילוי לאתערא קרבא, ווי לאינון דמלכא קדישא יתער עלייהו \nקרבא, כדין כתיב יהו\"ה איש מלחמה. ומהכא, ומאינון אתוון, ומהאי קרא, נפקין טורי \nקרבא לאינון חייביא, לאילין מארי דבבו, דחבו לקודשא בריך הוא, ואתוון אתגליין \nלאינון מארי קשוט, והא אתפרשן מלין והא אתמר. יהו\"ה איש מלחמה יהו\"ה שמו, כיון \nדכתיב יהו\"ה איש מלחמה, לא ידענא דיהו\"ה שמו, אלא כמה דכתיב (בראשית יט כד) ויהו\"ה \nהמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהו\"ה מן השמים, וכלא בהאי ספר תליין, כמה \nדאת אמר (איוב כ כז) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. (ועל דא) תא חזי, בשעתא \nדקודשא בריך הוא אתער קרבא בעלמא, עלאי ותתאי אתעקרו מאתרייהו כמה דאוקימנא, הדא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוא דכתיב מרכבות פרעה וחילו ירה בים, ולזמנא דאתי זמין קודשא בריך הוא לאגחא קרבא \nעלאה ותקיפא בעממיא, בגין לאוקרא שמיה, הדא הוא דכתיב (זכריה יד ג) ויצא יהו\"ה \nונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, וכתיב (יחזקאל לח כג) והתגדלתי והתקדשתי \nונודעתי וגו': \n(מרכבות פרעה וחילו ירה בים, כד אתער קודשא בריך הוא קרבא, כדין (ס\"א אתברו) אתערו \nדרגין עלאין ודרגין תתאין דלתתא, וכדין מרכבות פרעה וחילו ירה בים): \nרבי יהודה פתח ואמר, (תהלים עז יז) ראוך מים אלהי\"ם ראוך מים יחילו וגו', בשעתא \nדעברו ישראל ית ימא, אמר קודשא בריך הוא למלאכא די ממנא על ימא, פליג מימך, אמר ליה \nלמה, אמר ליה בגין דבני יעברון בגווך, אמר ליה פורקנא טסקא דקינטא קשוט, מאי שנא \nאלין מאלין, אמר ליה על תנאי דא עבדית לימא כד בראתי עלמא. מה עביד קודשא בריך הוא \nאתער גבורתא דיליה ואתקמטו מיא, הדא הוא דכתיב ראוך מים אלהי\"ם ראוך מים יחילו, אמר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ליה קודשא בריך הוא, קטול כל אינון אוכלוסין, לבתר ארמי לון לבר, לבתר חפי ימא \nעלייהו, הדא הוא דכתיב מרכבות פרעה וחילו ירה בים. אמר רבי אלעזר, פוק חמי כמה \nרתיכין עבד קודשא בריך הוא לעילא, כמה אכלוסין, כמה חיילין, וכלהו \n \nזוהר חלק ב דף נו/ב\nקשירין אלין באלין, (והא אוליפנא) כלהו רתיכין אלין לאלין, דרגין על דרגין, ומסטרא \nדשמאלא מתערין רתיכין (נ\"א דלא) קדישין שליטין, וכלהו דרגין ידיען לעילא. והא \nאתערנא בבכור פרעה, דהוא דרגא חד דקטל קודשא בריך הוא, (דרגא דיליה נ\"א חיליה), \nותבר ליה משלשוליה תקיפא (ודרגא דיליה), תחות שולטניה כמה רתיכין וכמה חיילין \nדקוזמיטין מסטר שמאלא, מנהון אחידן באתר עלאה דשולטנותא דלהון, ומנהון אחידן \nבמלכותא דלעילא, מנהון אחידן בתר ארבע כרסוון (ס\"א חיון) (נ\"א דחיין) כמה דאתמר, \nוכלהו אתמסרו בידיה בדינא דמלכותא דאקרי ימא רבא, לתברא לון מדרגיהון, וכד אינון \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אתברו לעילא, כל אינון דלתתא אתברו ואתאבידו בימא תתאה, הדא הוא דכתיב מרכבות פרעה \nוחילו ירה בים, בים סתם. ומבחר שלישיו טבעו בים סוף, ומבחר שלישיו הא אתמר, ושלישים \nעל כלו, כלהו דרגין תרין וחד, אלין על אלין, כגוונא עלאה הכי אתעבידו, וכלהו אתמסרו \nבידהא לאתברא משולטניהון אלין ואלין. תא חזי, הא אתמר דכלהו עשר מחאן דעבד קודשא \nבריך הוא במצרים, כלא הוה ידא חדא, דשמאלא אכליל בימינא, דעשר אצבען כלילן דא בדא, \nלקבל עשר אמירן דקודשא בריך הוא אתקרי בהו, לבתר לקבליה דכלא האי דימא, תקיף ורב \nושליטא, כמה דאת אמר (ישעיה ח כג) והאחרון הכביד, הדא הוא דכתיב מרכבות פרעה וחילו \nירה בים וגו'. ולזמנא דאתי, זמין קודשא בריך הוא לקטלא אכלוסין, וקוזתורנטין \nוקונטיריסין וקלטירולסין דאדום, הדא הוא דכתיב (שם סג א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים \nמבצרה: \nמרכבת פרעה וחילו ירה בים, רבי יצחק פתח, (ירמיה י יג) לקול תתו המון מים בשמים, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ויעלה נשיאים מקצה הארץ, ברקים למטר עשה, ויוצא רוח מאוצרותיו, הא תנינן שבעה \nרקיעין עבד קודשא בריך הוא, ובכל רקיעא ורקיעא ככבין קביעין, ורהטין בכל רקיעא \nורקיעא, ולעילא מכלהו ערבות, וכל רקיעא ורקיעא בהלוכו מאתן שנין, ורומיה חמש מאה \nשנין, ובין רקיעא ורקיעא חמש מאה שנין, והאי ערבות הלוכו באורכיה אלף וחמש מאה \nשנין, ופותיה אלף וחמש מאה שנין, ומזיוא דיליה נהרין כל אינון רקיעין. והא תנינן, \nלעילא מערבות רקיע דחיות, פרסות דחיות קדישין ורומהון ככלהו, לעילא מנהון קרסולין \nדחיות ככלהו, שוקי דחיות ככלהו, ארכובין דחיות ככלהו, ירכין דחיות ככלהו, עגבי \nדחיות ככלהו, וגופא דחיות ככלהו, גדפייהו ככלהו, וצואריהו ככלהו, ראשי החיות ככלהו, \nמאי ככלהו, כקבלי כלהו. וכל שייפא ושייפא דבחיות, לקבל שבעה תהומין, ולקבל שבעה \nהיכלין, ולקבל מארעא לרקיע, ולקבל מרקיע לרקיע, ושיעורא דכלהו ורומהון חד מעשרין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וחמש אלפין חולקין, משיעורא דקודשא בריך הוא כמה דאוקימנא. ועוד רקיעא חד לעילא מן \nקרני החיות, דכתיב (יחזקאל א כב) ודמות על ראשי החיה רקיע, מלרע כמה רתיכין בימינא \nושמאלא, מתחות ימא שראן כלהו נוני ימא ושטאן, אתכנפו בזיוהון ארבע, נחתין בדרגייהו, \nוכלהו רתיכין אקרון בשמהן. מתחות אלין אזלין ושאטין אינון זעירין, דרגין על דרגין, \nדכתיב (תהלים קד כה) זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות, \nוהא אוקימנא מלי. מסטר שמאלא תתאה קוזמיטא סטרא אחרא, ואחידן מאינון דלעילא, ונחתו \nלאתברא מחילא תקיפא קדישא, כמה דאוקימנא מרכבת פרעה וחילו וגו': \nימינך יהו\"ה נאדרי בכח, אמר רבי שמעון, בשעתא דצפרא נהיר, ואילתא קיימא בקיומה, \nאתעברת בסטרהא, ועאלת במאתן היכלין דמלכא, בר נש דאשתדל \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ב דף נז/א\nבפלגות ליליא באורייתא בשעתא דאתער רוחא דצפון, (ס\"א ותיאובתא דאילתא), וכאיבת \nאילתא דא לאתערא בעלמא, אתי עמה לקיימא קדם מלכא. בשעתא דנהיר צפרא (ס\"א וההוא בר \nנש צלי צלותיה ומייחד שמא קדישא כדקא יאות), משכין עליה חד חוטא דחסד, מסתכל ברקיעא \nשריא עליה נהירו דסכלתנו דדעתא קדישא, ומתעטר ביה בר נש, ודחלין מניה כלא, כדין האי \nבר נש אקרי ברא לקודשא בריך הוא, בר היכלא דמלכא, עאל בכל תרעוי, לית דימחי בידיה, \nבשעתא דקרי להיכלא דמלכא, עליה כתיב (תהלים קמה יח) קרוב יהו\"ה לכל קוראיו לכל אשר \nיקראוהו באמת. מאי באמת, כמה דאוקימנא (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב, דידע ליחדא שמא \nקדישא בצלותיה (נ\"א בעלמא) כדקא יאות, ודא פולחנא דמלכא (נ\"א דשמא) קדישא, ומאן \nדידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, אוקים אומה יחידא בעלמא, דכתיב (ש\"ב ז כג) ומי \nכעמך ישראל גוי אחד בארץ. ועל דא אוקימנא, כל כהן דלא ידע ליחדא שמא קדישא כדקא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "יאות, לאו פולחניה פולחנא, דהא כלא ביה תליא, פולחנא עלאה ופולחנא תתאה, ובעי \nלכוונא לבא ורעותא בגין דיתברכון עלאי ותתאי. כתיב (ישעיה א יב) כי תבאו לראות פני, \nכל בר נש דאתי ליחדא שמא קדישא, ולא אתכוון ביה בלבא ורעותא ודחילו, בגין דיתברכון \nביה עלאי ותתאי, רמאן ליה צלותיה לבר, וכלא מכריזי עליה לביש, וקודשא בריך הוא קרי \nעליה כי תבאו לראות פני, כי תבאו לראות מבעי ליה, מאי לראות. אלא כל אינון אנפין \nדמלכא, טמירין בעמקא (ס\"א באתר) לבתר חשוכא, (נ\"א דכתיב ישת חשך סתרו וכל וכו'), \nוכל אינון דידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, מבקעין כל אינון כותלי חשוכא, ואנפין \nדמלכא אתחזיין ונהרין לכלא, וכד אינון אתחזיין ונהרין, מתברכין כלא עלאין ותתאין, \nוכדין ברכאן אשתכחו בכלהו עלמין, וכדין כתיב לראות פני. מי בקש זאת מידכם, מאי קא \n", "en": ""}]}
