{"bookId": "kabala-9f5883b3418a", "part": "1", "torah": "91", "title": "ספר הזוהר — קטע 91", "hebrewTitle": "קטע 91", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-9f5883b3418a/1/91/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-9f5883b3418a/1/91/", "segments": [{"index": 1, "he": "ברכאן, דכתיב ויברך אותם משה, ומה ברכה בריך לון, יהא רעוא דתשרי ברכה על עובדוי \nידיכון, וברכאן לא שראן על האי חושבנא, עד דקשר ליה משה במשכנא דלעילא, דכתיב אלה \nפקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה, דאי לאו דאתעבד חושבנא על ידא דמשה, לא \nיכלין אינון למעבד חושבנא, דכתיב אשר פקד על פי משה. פתח ואמר (מ\"א יז ח ט) ויהי \nדבר יהו\"ה אל אליהו, קום לך צרפתה וגו', הנה צויתי שם אשה אלמנה לכללך, וכי אן פקיד \nלה קודשא בריך הוא, אלא עד לא ייתי לעלמא פקיד קודשא בריך הוא בגזירה דיליה לעילא \nעל העורבים למיתי מזונא לאליהו, ולההיא אתתא למיהב ליה מזונא. מה כתיב \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ב דף רכב/א\n(שם יב) ותאמר חי יהו\"ה אלה\"יך אם יש לי מעוג, כי אם מלא כף קמח בכד, ומעט שמן \nבצפחת וגו', והא הכא מדידו הוה בההוא קמחא, דהא הוה ביה מלא כף קמח בכד, כף הוא \nמדידו דיליה, ואתחזי דלא שריין ביה ברכן הואיל וקאים במדה, מה כתיב (שם יד) כי כה \nאמר יהו\"ה אלה\"י ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר. עד יום תת יהו\"ה גשם, \nתת, תתן כתיב, מאי טעמא, בגין דבכל דרא לא אשתכח מאן דיזכי לזכו כהאי אתתא, ועל דא \nכתיב תתן, אנת תתן מטרא על עלמא, בגין דזכותך סגי. וכתיב (שם טז) כד הקמח לא כלתה \nוצפחת השמן לא חסר, כדבר יהו\"ה אשר דבר ביד אליהו, וכי אם ההוא קמחא דקיימא במדידו \nדהוה מלא כף קמח, לא פסקו מניה ברכאן בגין מלה דאליהו, דכתיב כד הקמח לא תכלה, \nוכתיב כד הקמח לא כלתה, משכן העדות אף על גב דקיימא בחושבנא, הואיל ואתפקד על ידא \nדמשה, כל שכן וכל שכן דשריין ביה ברכאן, ועל דא כתיב אלה פקודי המשכן משכן העדות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אשר פקד על פי משה: \nאלה פקודי המשכן, רבי חזקיה פתח ואמר, (שמות ג ה) אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך \nוגו', האי קרא אוקמוה, דפריש ליה קודשא בריך הוא מאתתיה, בגין לאתדבקא בשכינתא, \nדכתיב (שם) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, אדמת קדש דא שכינתא, \nאתדבקותא קדישא אתדבק משה בההיא שעתא לעילא, דכדין קודשא בריך הוא קשיר ליה \nבחביבותא דלעילא, ואתפקד רב ממנא על ביתא, ואיהו גזיר וקודשא בריך הוא עביד, דכתיב \n(במדבר טז ל) ופצתה האדמה את פיה וגו', וכתיב (שם לא) ויהי ככלותו לדבר וגו' ותבקע \nהאדמה, וכתיב (שם י לה) קומה יהו\"ה, שובה יהו\"ה, הדא הוא דכתיב אשר פקד על פי משה, \nעל פי משה אתתקן ואתפקד בכלא. פקידא דמשכן הוה על ידא דמשה, דכתיב (שמות ג טז) פקד \nפקדתי אתכם, דאיהו הוה קול דאפיק לההוא דבור, ועבד ליה פקידה לנפקא מן גלותא, והשתא \nאתפקדא לאמשכא קדושה מעילא לתתא, כמה דאת אמר (שם כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "\nובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וגו', אמר רבי יהודה, הא אתמר דהא בצלאל מסטרא \nדימינא הוה, ואיהו אתקין תיקונא דכלא. ותו דהא יהודה הוה שליטא ומלכא על כל שאר \nשבטין, ומניה נפק מאן דאתקין כל משכנא. בצלאל, הא אוקמוה, בצל אל, ומאן איהו בצל \nאל, דא ימינא, ותו מסטרא דא אתקין כלא, וירית חכמתא למעבד כל עבידא. ואתו אהליאב בן \nאחיסמך למטה דן, דא איהו מסטרא דשמאלא, ודא איהו מסטרא דדינא קשיא (נ\"א קדישא), והא \nאוקמוה, דהא מתרין סטרין אלין אתעבד משכנא, ואתתקן בהו לאתקשרא בהו, למהוי בין \nימינא ושמאלא, והא אתמר ואוקמוה. פתח ואמר, (תהלים מח ג) יפה נוף משוש כל הארץ הר \nציון ירכתי צפון קרית מלך רב, תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, אשדי חד אבנא \nיקירא מתחות כרסי יקריה, ושקע עד תהומא, ורישא חדא דההוא אבנא נעיץ גו תהומי, ורישא \nאחרא לעילא, וההוא רישא אחרא עלאה, איהו חד נקודה (עלאה) דקיימא באמצעיתא דעלמא, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומתמן אתפשט עלמא לימינא ושמאלא ולכל סטרין, ואתקיים בההיא נקודה אמצעיתא, וההיא \nאבנא אתקרי שתיה, דמנה אשתיל עלמא לכל סטרין, תו שתי\"ה, ש\"ת י\"ה, קודשא בריך הוא \nשוי לה למהוי יסודא דעלמא ושתילו דכלא. בתלת \n \nזוהר חלק ב דף רכב/ב\nגוונין אתפשטת ארעא סחרניה דההיא נקודה. אתפשטותא קדמאה, סחרניה דההיא נקודה כל \nצחותא וזכותא דארעא קיימא תמן, ותמן איהו, והאי קיימא לעילא על כל ארעא סחרניה \nדההיא נקודה, אתפשטותא תניינא סחרניה דההוא אתפשטותא קדמאה, לאו איהו צחותא וזכותא \nכההוא קדמאה, אבל איהו דקיק וצח בצחותא דעפרא, יתיר מכל שאר עפר אחרא. אתפשטותא \nתליתאה איהו חשוך וגסו דעפרא יתיר מכלהו, וסחרניה דהאי קיימין מיין דימא דאוקיינוס \nדאסחר כל עלמא, אשתכח דההיא נקודא קיימא באמצעיתא, וכלהו גוונין דאתפשטותא דעלמא \nסחרניה. אתפשטותא קדמאה איהו בי מקדשא, וכל אינון היכלין ועזרות, וכל ההוא תקונא \nדיליה, וירושלם וכל מתא משורא ולגו. אתפשטותא תניינא כל ארעא דישראל, דאתקדשת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בקדושה. אתפשטותא תליתאה איהו כל שאר ארעא, אתר בי מותבא דשאר עמין, וימא דאוקיינוס \nדסחרא כלא. והא אוקמוה, דרזא דא גוונין דעינא, דסחרן לההיא נקודה דאמצעיתא דעינא, \nדאיהו חיזו דכל עינא, כגוונא דההיא נקודה אמצעיתא דקאמרן דאיהו חיזו דכלא, ותמן \nקאים בית קדש הקדשים וארון וכפורת, דאינון חיזו דכלא, אשתכח ההיא נקודה חיזו דכל \nעלמא. ועל דא כתיב, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון וגו', יפה, שפיר ההוא חיזו וחדוה \nדכלא, נוף, נופא דאילנא, דאיהו שפירו דכלא. תא חזי שפירו דעלמא, וחיזו דעלמא, לא \nאתחזי בעלמא, עד דאתבני ואתקם משכנא, ועאל ארונא לגו קודשא, מההיא שעתא אתחזי חיזו \nדכלא בעלמא, ואתתקן עלמא, ואזלי בההוא משכנא ובההוא ארונא, עד דמטי לההיא נקודה \nדאיהו יפה נוף חדוה דכלא, כיון דמטו להתם, כדין פתח ארונא ואמר, (תהלים קלב יד) זאת \nמנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. רבי ייסא אמר, האי קרא כנסת ישראל אמרה ליה, בשעתא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דאתבני בי מקדשא ועאל ארונא לאתריה. רבי חזקיה אמר, קודשא בריך הוא אמר ליה על כנסת \nישראל, כד ישראל עבדין רעותיה, דהא כדין קודשא בריך הוא יתיב על כורסי יקריה, וחייס \nעל עלמא, וברכה ושלום וחביבותא דכלא אשתכח, וכדין אמר זאת מנוחתי עד עד. ותא חזי, \nבשעתא דכלהו אומנין שארו למעבד אומנותא, ההוא עובדא ממש דשראן, איהי אשתלימת מגרמה, \nאינון שראן, ואיהי אשלימת עבידתא, איהי ממש, מנלן, דכתיב ותכל כל עבודת משכן אהל \nמועד. כגוונא דא, (בראשית ב א) ויכלו השמים והארץ, ואי תימא ויכל אלהי\"ם ביום \nהשביעי, ודאי הכי הוא, דכל עלמא אף על גב דכל עבידן אשתלימו כל חד וחד, כל עלמא לא \nהוה שלים בקיומיה, עד דאתא יומא שביעאה, דכד אתא יומא שביעאה, כדין אשתלימו כל \nעבידין, ואשלים ביה קודשא בריך הוא עלמא, הדא הוא דכתיב ויכל אלהי\"ם ביום השביעי \nמלאכתו אשר עשה, בהאי אשתלים בקיומא כל עבידתא דעבד, ועל דא ויכל אלהי\"ם ביום \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "השביעי. וכד אתבני בי מקדשא, כל עבידתא דאתעביד, איהי מגרמה אתעבידת, אומנין שראן, \nועבידתא אתחזיאת לון למעבד, ואתרשימת קמייהו, ואשתלימת היא מגרמה, והא אוקמוה, \nדכתיב (מ\"א ו ז) והבית בהבנותו, והבית כאשר בנהו לא כתיב, אלא בהבנותו, דאיהי \nאשתלימת מגרמה, וכתיב אבן שלמה מסע נבנה, בנוהו לא כתיב, אלא נבנה, הוא מגרמיה \nנבנה, וכן בכל עבידתא דאיהי קדישא, איהי אשתלימת מגרמה: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ב דף רכג/א\nובצלאל בן אורי בן חור, האי קרא אוליפנא, דרוח קודשא אכריז עליה לעיניהון דישראל, \nואמר ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהו\"ה את משה. ואתו \nאהליאב בן אחיסמך, מאי ואתו, אלא אוליפנא, דאהליאב לא עביד עבידתא בלחודוי אלא עם \nבצלאל, ועמיה עבד כל מה דעבד, הדא הוא דכתיב, ואתו, ואתו ולא בלחודוי, מכאן דשמאלא \nאיהו בכלל ימינא תדיר, ועל דא כתיב, ואני הנה נתתי אתו את אהליאב, דא ימינא, ודא \nשמאלא: \nאלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', רבי ייסא אמר, כיון דעבדו כל \nחכימייא ית משכנא, אצטריך למהדר חושבנא מכל אינון עבידן דאתעבידו ביה, מאי טעמא, \nבגין דכל חושבן וחושבן כד הוה אתעביד חושבנא, הכי אתקיים ההוא עבידא, ואתקיים \nבאתריה. וישראל כלהו כמה דאתרעו במה דנדיבו בקדמיתא, הכי נמי אתרעו בההוא חושבנא, \nוכדין אתקיים כל עבידא בההוא רעותא, ועל דא אצטריך הכא חושבנא, בגין דבהאי אתקיים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עבידא. אלה כתיב, ולא כתיב ואלה, אלא דא איהו חושבנא דפסיל כל חושבנין דעלמא, ודא \nאתקיים יתיר מכלהו, דבהאי אתקיים משכנא, ולא באחרא. פתח ואמר, (ישעיה לג ו) והיה \nאמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת יראת יהו\"ה היא אוצרו, האי קרא אוקמוה חברייא, אבל \nהא תנינן, כל בר נש דאתעסק באורייתא בהאי עלמא, וזכי למקבע עתין לה, אצטריך באמונה, \nדרעותא דיליה יתכוין לקודשא בריך הוא, יתכוין לשם שמים, בגין דאמונה להכי אתכוון. \nחסן ישועת, לאכללא רחמי בדינא. חכמת ודעת, דתרין אלין שראן דא על דא, דא טמיר \nוגניז, לאשראה דא על דא. יראת יהו\"ה היא אוצרו, אוצרו דכל אלין, בגין דהאי יראת \nיהו\"ה נקיט כל אינון נחלין, ואיהי אתעבידת אוצר לכלהו, וכד נפקין מינה כל אינון \nגניזין, כלהו אפיק לון בחושבנא. מנלן, דכתיב (שיר ז ה) עיניך ברכות בחשבון, בחשבון \nודאי עביד ואפיק אינון ברכות מים, ואשגח (נ\"א ואשקי לכלא) לאפקא כלא בחושבנא, ועל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דא אקרי אמונה, ובכלא אקרי אמונה, והא אוקימנא. ומה אי הכא אצטריך לאחזאה מהימנותא, \nלשאר מילי דעלמא על אחת כמה וכמה, ועל דא קודשא בריך הוא, הוה אודע להו לכל ישראל \nרזא דמהימנותא דילהו בכל מה דעבדו, וכלא אתמר. רבי יוסי ורבי יצחק הוו אזלי בארחא, \nאמר רבי יוסי, ודאי דקודשא בריך הוא אתרעי ביה בבצלאל לעבידת משכנא יתיר מכל ישראל, \nאמאי, אמר ליה, שמא גרים, והא אוקמוה דקודשא בריך הוא שוי שמהן בארעא, לאתעטרא (ס\"א \nלאתערא) בהו, ולמעבד בהו עבידתא בעלמא, הדא הוא דכתיב (תהלים מו ט) אשר שם שמות \nבארץ. אמר ליה, רזא איהו הכא, יהודה מסטר שמאלא הוה, ואהדר ואתדבק בימינא, ועל דא \nבסטרא דא אתעביד משכנא, שארי מסטר שמאלא, ואתדבק בסטר ימינא, ולבתר אתכליל דא בדא, \nואתעביד כלא ימינא. כגוונא דא אורייתא, שארי משמאלא ואתדבק בימינא, ואתכליל דא בדא, \nואתעביד כלא ימינא. ראובן שרא מימינא, וסטא לשמאלא, ונטלו עמיה אינון שאר שבטין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דאינון שמאלא, בגין דשארי מימינא וסטא לשמאלא. יהודה שרא משמאלא, וסטא לימינא, שרא \nמשמאלא בגין דאתי מסטר שמאלא, ואתדבק בימינא ומשכנא בסטרא דא אתעביד, שארי מסטר \nשמאלא ואתדבק בסטר ימינא, ועל דא בצלאל דאתי מסטריה, איהו עבד משכנא ואתתקן לגביה. \nוהא אוקמוה, דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ובריר ליה מכלא \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ב דף רכג/ב\nלעבידתא דא, ויהב ליה חכמה ותבונה ודעת כמה דאוקמוה, בגין דעמיה הוה בקדמיתא סכלתנו \nדלבא, דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, בגין דקודשא בריך הוא לא יהיב חכמתא אלא \nלמאן דאית ביה חכמתא, ואוקמוה חברייא ואתמר, וכן כגוונא דא בצלאל. רבי שמעון אמר, \nבצלאל שמיה גרים ליה, ועל חכמתיה אקרי הכי, ורזא דמלה, בצלאל בצל אל. פתח ואמר (שיר \nב ג) כתפוח בעצי היער כן דודי וגו', בצלו, היינו בצלאל דאיהו אתקין משכנא ועבד ליה, \nדכתיב חמדתי וישבתי, דמשכנא חמידא איהו למיתב ביה, דאיהו עביד חמודא לכנסת ישראל, \nוכנסת ישראל יתבא בצלא דאל, ודא איהו בצלאל. ופריו מתוק לחכי, דדא איהו דעביד פירין \nטבין בעלמא, דכתיב (הושע יד ט) ממני פריך נמצא, מאן הוא פרי, אלין אינון נשמתהון \nדצדיקייא, דאינון איבא דעובדוי דקודשא בריך הוא. דההוא נהר דנפיק מעדן, איהו אפיק \nוזריק נשמתין לעלמא, ואינון פירין דקודשא בריך הוא, ובגין כך פריו, דא איהו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כדקאמרן. בצלו, דא הוא בצלאל, ועל דא תקונא דמשכנא על ידא דבצלאל הוה, ובגין כך \nובצלאל בן אורי בן חור, בן אורי, דא נהורא דשמשא דנפיק, בן אורי, דא ימינא, בן חור, \nדא איהו שמאלא, בן אורי בן חור (ס\"א בן חור בן חורי), ועל דא אשתלים ביה דינא \nדקודשא בריך הוא בעובדא דעגלא: \nכל הזהב העשוי, מההיא שעתא דיהבו ליה ישראל, הוה עשוי ואתתקן מקדמת דנא, בכל מלאכת \nהקדש, כל ההוא דהבא אתעביד ואתתקן בכל מלאכת הקדש. מאי טעמא, בגין דבכל דרגא ודרגא \nהוה אתתקן ביה דהבא, דלית שלימו אלא רחמי ודינא, ועל דא דהבא הוה אזיל בכל מלאכת \nהקדש, בכל ההיא עבידתא דאקרי קדש הוה אזיל בה דהבא, דהבא בכלא. רבי אבא ורבי יוסי \nורבי חזקיה, הוו יתבין ולעאן באורייתא, אמר ליה רבי חזקיה לרבי אבא, הא חמינן \nדקודשא בריך הוא אתרעי בדינא בכלא, לאתערבא דא בדא, ואיהו אריך דינא בחייבי עלמא, \nאי איהו אתרעי בדינא, אמאי סליק ליה מחייביא. אמר ליה כמה טורין אתעקרו במלה דא, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אבל כמה מלין גלי בוצינא קדישא בהאי. ותא חזי, דינא דקודשא בריך הוא אתרעי ביה איהו \nדינא בריר, איהו דינא דאתער רחימו וחדוה, אבל חייביא כד אינון בעלמא, כלהו דינא \nדזוהמא, כלהו דינא דלא אתרעי ביה קודשא בריך הוא כלל, ועל דא לא בעי לאתערבא דינא \nקדישא בדינא מסאבא דזוהמא, עד דאיהו אשתצי מגרמיה, ולאובדא ליה מן עלמא דאתי, וההוא \nדינא דזוהמא דביה, איהו אוביד ליה מעלמא. פתח ואמר, (תהלים צב ח) בפרוח רשעים כמו \nעשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, בפרוח רשעים \nכמו עשב, כהאי עשבא דאיהו ביבישו דארעא, ואיהו יבישא, כד שראן ביה מיא אפריח, וההוא \nיבישו אתפרח, וכהאי אילנא קציצא דאציץ, ולא סליק אלא אינון פארות לסטר דא ולסטר דא, \nדאינון ענפין דסלקין, ולעלמין לא סליק אילנא כד הוה בקדמיתא למהוי אילנא, וכל דא \nלהשמדם עדי עד, לעקרא לון משרשין ומכלא. תו רזא אחרא אית בהאי, על דקודשא בריך הוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אריך רוגזיה בחייביא בהאי עלמא, בגין דהאי עלמא איהו חולקא דסטרא אחרא, ועלמא דאתי \nאיהו סטרא דקדושה, ואיהו חולקא דצדיקיא, למהוי צדיקיא אינון בעטרא דיקרא דמאריהון \nביה, ותרין סטרין אלין קיימין דא לקבל דא, דא \n \nזוהר חלק ב דף רכד/א\nסטרא דקדושה, ודא סטרא אחרא דמסאבא, דא קיימא לצדיקיא, ודא קיימא לרשיעיא, וכלא דא \nלקבל דא, זכאין אינון צדיקיא דלית לון חולקא בהאי עלמא אלא בעלמא דאתי. תא חזי, כלא \nאתתקן ואתגלי קמי קודשא בריך הוא, ואף על גב דבלק ובלעם לא אתכוונו לגבי קודשא בריך \nהוא, כלא איהו מתתקן קמיה, ולא גרע מאגר דלהון כלום בהאי עלמא, בההוא זמנא שליטו על \nישראל, דגרם ההוא קורבנא לאסתלקא מישראל ארבעה ועשרין אלפין, בר כל אינון דאתקטלו, \nדכתיב (במדבר כה ה) הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור, וכתיב קח את כל ראשי העם \nוהוקע אותם ליהו\"ה, ועד כען ההוא קרבנא הוה תלי לאתפרעא מנהון דישראל. שבעה מדבחן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כחושבן ארבעין ותרין, רבי שמעון אמר, תא חזי, אינון ארבעין ותרין קרבנין עבדו בלעם \nובלק, ונטלו לון מההוא סטרא אחרא לגבי קודשא בריך הוא, ועל דא הוה תלי ההוא קרבנא \nלנטלא ליה ההוא סטרא אחרא דאקרי קללה מישראל, ועד השתא לא גבה מנייהו. ודא איהו \nרזא, (מ\"ב ב כז) ויפן אחריו ויראם, ויפן אחריו, אחורי שכינתא, דקיימא סטרא אחרא \nלאחורא, ויראם, אסתכל בהו ההוא סטרא אחרא, וחמא לון דאתחזון לאתענשא, ועל דא ויקללם \nבשם יהו\"ה, בשם יהו\"ה, לאפקא ההוא שם יהו\"ה מחיובא דא, מההוא חיובא דההוא קרבן \nדאקריב ההוא סטרא לגביה. וכלא איהו מתתקן קמיה דקודשא בריך הוא, ולא אתאביד מלה, \nכגוונא דא כלא אתתקן קמיה דקודשא בריך הוא, הן לטב הן לביש. תא חזי, דוד איהו הוה \nדערק קמיה דשאול, ועל דא גרים דאתאבידו כל אינון כהני דנוב, ולא אשתאר מכלהו בר \nאביתר בלחודוי דערק, ודא גרים כמה בישין בישראל, ומית שאול ובנוי, ונפלו מישראל כמה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אלפין ורבבן, ועם כל דא ההוא חובא הוה תלי על דוד לגבות מניה, עד דכל בנוי דדוד \nאתאבידו ביומא חד, ולא אשתאר מנייהו אלא יואש בלחודוי דאתגניב, כגוונא דלא אשתאר \nמאחימלך בר אביתר בלחודוי, ועד כען ההוא חובא הוה תלי למעבד דינא על נוב, על ההוא \nחובא דנוב, דכתיב (ישעיה י לה) עוד היום בנוב לעמוד, ואוקמוה. כגוונא דא כל הזהב \nהעשוי למלאכה, מאי העשוי, הכא אסתכל קודשא בריך הוא, כד יהבו ישראל דהבא לעגלא, \nוקודשא בריך הוא אקדים לון דהבא דא לאסוותא, דהאי דהבא דמשכנא אקדים לון לההוא דהבא \nדיהבו לעגלא, דכל דהבא דהוה עמהון ואשתכח עמהון יהבו לארמת משכנא, סלקא דעתך דכד \nעבדו ית עגלא אשתכח עמהון דהבא, ואינון פריקו אודנייהו לנטלא ההוא דהבא, דכתיב \n(שמות לב ג) ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם, ועל דא אקדים דהבא דארמותא, \nלכפרא על עובדא דא (חסר). (ובגין כך) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, מסטרא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דמלכותא, עשה את כל אשר צוה יהו\"ה את משה, דהא כל אומנותא דמשכנא אתתקנת בהו ועל \nידייהו, בצלאל איהו עביד אומנותא, ומשה איהו אתקין כלא לבתר. משה ובצלאל כחדא הוו, \nמשה לעילא בצלאל תחותיה, סיומא דגופא כגופא, בצלאל ואהליאב הא אוקמוה, דא ימינא ודא \nשמאלא, וכלא חד, ובגין כך, ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וגו', ואתו אהליאב בן \nאחיסמך למטה דן וגו': \nכל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש וגו', רבי יוסי פתח קרא באלישע, דכתיב (מ\"ב ב \nכג) ויעל משם בית אל, והוא עולה בדרך וגו', ונערים קטנים, הא אוקמוה, מנוערים הוו \nמכל מילי אורייתא, ומכל פקודי אורייתא, קטנים \n \n", "en": ""}]}
