{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "16", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 16", "hebrewTitle": "קטע 16", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "שביעית, היינו ברזא דשמיטין דכל חדא וחדא איהי שמיטה, ברזא דמהלך במדבר ואינו יודע \nמתי הוא שבת וכו', ואם אמר יאמר העבד וכו' ועבדו לעולם שהוא עולמו של יובל דהא איהו \nיפוק לחירו על כל פנים, ושלום: \nוהא רזא דמרעין דנטרי בהו גבול שבעת ימים איהו בהאי רזא דיומא קדמאה דמרעא רומז \nלחסד ותניינא לגבורה, וכן לכולהו עד דיימטי שביעי דרמיז למלכות, ותמן איתדן דיניה \nבההוא דינא. אי זכי אי לא זכי הא איתדן למימת דהא אילנא דמותא, ואי זכי הא אתבקע \nעליה זיעא רמז דנגדי עליה מי החסד ואיתסי, וכד לא אתסי בשביעית הדר לאתגלגלא עליה \nדינא דשבע ספירין דמלכות, והיינו רזא דארבע עשר דאיהו גדול, ורזא דיום רביעי דאיהו \nמבשר ליום שביעי רזא דנצח דאיהו רביעי, ועוד דאיהו מסטרא דחסד איהו מבשר טוב לשביעי \nוכו', ואתה שלום: \nאור לי\"ז בחשון ביום שבת קודש, ה' עמך וכו' כוין בתפילתך ומעט בהנאות וטוב לך \nותהרהר במשניותי תמיד ואפי' בשעה שאתה מדבר עם בני אדם, ובשעה שאתה אוכל בכל לגימא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ולגימא תהרהר במשניותי, וזהו סוד ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימך כלומר \nאם בשעה שאתה אוכל ושותה תהרהר בכל לגימא ולגימא בדברי תורה, יברך לחמך ומימך דכיון \nדיהא מעוטף בדברי תורה לא יזיק לך דאפי' דמיא מזיקי לך. כד תשתי יתהון בהרהורא \nדמשניותי לא יזיקו לך והיינו את מימך וכן אפילו כד לא תאכל אלא לחם בלחודי לא יזיק \nלך, והיינו את לחמך, והיינו והסירותי מחלה מקרבך, דהיינו במעיך דלא יזיקו לך. כי \nאני ה' דהיינו כנסת ישראל, ה' דהיינו תפארת כד יתחברון כחדא, יהא רופאיך, ובכן אתה \nשלום: \nאור ליום שבת כ\"ג לכסליו ה' עמך גבור חיל אזדהר ממיכלא ממישתא ומהנאה, בעת שתתענג \nבמאכל ובמשתה בהסתכל מיאוס האוכל בעת לעיסתו וכל שכן מיאוס של האוכל שנעשה בעת \nהוצאתו: \nאור ליום השבת כ\"ה לאדר שני, ה' עמך וכו' הלא הזהרתיך כמה פעמים ממאכל וממשתה, \nובפרט משתיית יין הרבה כי שתיית היין מעורר האדם ליצר הרע, והיינו דכתיב ויחזו את \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "האלהים ויאכלו וישתו כלומר דאף על גב דחזו את האלהים דאינון מידת הדין הוה חזי להו \nדידחלי מיניה ולא דחילו ומשום הכי הוה חזו דישלוט בהוא ידא, אי נמי דהכי קאמר דאילו \nלא אכלו ושתו הוו חזו דקא שרי עלייהו נבואה דאיתקרי יד ה'. והיינו דכתיב ואל אצילי \nבני ישראל לא שלח ידו רוצה לומר כד\"א ויד ה' היתה על אליהו, וכן היתה עלי יד ה', \nדבעי בר נש כד איהו על פתוריה ומתאוה למיכל ולמשתיה יתיר דלא ישלים תאותיה, והאי \nהוא קורבנא לקב\"ה דנכיס יצריה, והיינו דאמר רבנן דשולחנו של אדם מכפר כמזבח דבהאי \nגוונא הוא מזבח ממש, וזהו שאמרו שאסור לאדם לטעום כלום עד שיתפלל, וזהו סוד שכתב \nוזכור את בוראך בימי בחרותיך כלומר בצפרא דאינון דוגמת ימי בחרות זכור את בוראיך \nלבטלא אינון הרהורין דמעלי בך יצר הרע, עד אשר לא יבואו ימי הרעה כלומר וע\"י כך לא \nתאונה אליך רעה בכל ההוא יומא כמא דאמור רבנן כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אותו היום: \nעוד לפרשת משפטים. איכא למידק בהאי פרשתא קדישתא דקב\"ה אמר למשה הנה אנכי שולח מלאך \nלפניך ולא קפיד מ\"ר ע\"ה וכי א\"ל בפרשת כי תשא ושלחתי לפניך מלאך קפיד, וכי מפני \nשעשו את העגל רצה להרוויח, ותו דמשמע שקיבל הקב\"ה תפלת משה רבינו ע\"ה שלא ישלח מלאך \nדאמר ליה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, והרי אשכחן דשלח מלאך ליהושע אני שר צבא \nה', ויש לומר דמעיקרא לא קפיד משום דהוה משמע שלא יסלק קב\"ה מהם וכל הדברים יהיו \nנעשים ע\"י השגחתו יתברך וכד דייקי לישנא דקראי מדברים בעדו ית', והטעם שישלח מלאך \nהוא מפני שאם לא היה עושה על ידי מלאך אלא כמו במצרים אני ולא מלאך היו מיד השבעה \nעממים מתגורשים מיד, וזהו שאמר הכתוב לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה \nוכו' כי נתן טעם למה אנכי שולח מלאך כדי שלא יתגורשו אלא מעט מעט, ומכל מקום השגחתו \nיתברך לא תמוש מהם, לכן לא הקפיד, אבל בפרשת כי תשא אמר שרוצה לסלק השגחתו מהם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כדכתיב כי לא אעלה בקרבך, ולכן הקפיד, ואם תאמר מה טעם הוא פן תהיה הארץ שממה וכו'. \nוהוה ליה לקב\"ה למנוע חית השדה, ויש לומר שכל מה שאפשר שלא לשנות הטבע עושה הקב\"ה, \nמפני שהטבע שלוחו של הקב\"ה ואינו רוצה לשנותו היכא דלא אפשר, ואם תאמר מאחר שקיבל \nהקב\"ה תפילתו של משה רבינו ע\"ה שאמר לו גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה משמע שהקב\"ה \nהיה בלי שליחות המלאך אלא כמו במצרים אני ולא מלאך וא\"כ איך לא נתגרשו מפניו בשנה \nאחת, ויש לומר שאין הכי נמי שכן היה שנאמר שנתקבצו כל המלכים להלחם עם יהושע פה \nאחד, ואלו לא היה אני ולא מלאך לא היו מתקבצים פה אחד להלחם והיו עוברים כמה שנים \nעד שהיה כובש אותם ומכל מקום לא נתגרשו כל העמים בשנה אחת לפי שראה הקב\"ה שהיה צריך \nלהניחם לנסות בם את ישראל: \n(עוד יש לומר שלא הקפיד מרע\"ה אלא על מה שאמר לו כי לא אעלה בקרבך דהיינו שיסלק \nהשגחתו מהם, וזהו שאמר אם אין פניך הולכים וכו' ועל זה נתרצה לו, אבל אם לא יסלק \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "השגחתו מהם אע\"פ שישלח מלאך לפניהם לא הקפיד כמו שלא הקפיד בתחילה, וזה נראה לי): \nלעת המנחה בעוד שליח ציבור קורא בספר תורה אמר לי ידוע תדע יוסף האהוב והחביב כי \nהמלך התוגר יגבר ימינו על אדום, ואתה עמוד על עמדי פה על יד ימיני אל תירא ואל תחת \nכי הנני עומד להצילך עם היות שהשר קצקפ\"וני עם זוגתו צרעית\"א מקטרגים עליך בכל \nלבבם, אנכי אתן אותם נגפים לפניך, אם תחזיק בתורתי וביראתי ועבודתי, ואתה שלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "פרשת תרומה \nפרשת תרומה מהדורא קמא: \nאיכא למידק בהאי פרשתא קדישתא דא, מאי ויקחו לי תרומה, ויתנו לי תרומה מיבעי ליה, \nותו מאי אשר ידבנו לבו. ותו מאי אהדר כמא דכתיב למימר תקחו את תרומתי. ותו מאי הכא \nלנוכח ולעיל שלא לנוכח, ותו אמאי לעיל קרי ליה תרומתי, וי\"ל דבעא הקב\"ה דבהאי נדבה \nיהיו בני ישראל האזרחים גבאים ולא מערב רב, והיינו דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה \nכלומר ב\"י יקחו התרומה כלומר הם יגבו אותה, כלומר וממי יגבו אותה מאת כל איש אף \nמערב רב, וקאמר אשר ידבנו לבו, כלומר לא יכפו אפילו בדברים לשום אדם יותר ממה שלבו \nנדבו, ולגלות זאת הכוונה אהדר אמר תקחו את תרומתי, והכי קאמר דבר אל בני ישראל אתם \nבעצמיכם תקחו את תרומתי, כלומר אתם תהיו הגבאי' לא הערב רב ואחר שאתם תקחו אות' \nתקרא תרומתי: \nאור ליום שבת ו' לאדר, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי ובתורתי ויראתי תמיד, ולא תהנה \nמעולם הזה כלל כאשר הורתיך וכמו שעשית בקצת השבוע הזה, והנה היום השלמת מ' תעניות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "רצופים כנגד מ' יום של יצירת הולד, ואע\"פ שבהרבה מהם נהנית מעולם הזה מ\"מ כיון שהיו \nארבעים וגם היו בפרשיות השובבי\"ם נתקבלו והנה עתך עת דודים, והלא איכא למידק בפרשת \nויקחו לי תרומה מאי לי, ותו מאי מאת כל איש, ותו מאי אשר ידבנו לבו, ותו מאי תקחו \nאת תרומתי. ותו מאי וזאת התרומה: \nאבל רזא דמילתא דתרומה היינו כנסת ישראל ואמר דלא יסבון יתה בלחודאה אלא בספירין \nעילאין בחיבורא והיינו דקאמר לי כלומר עמי, מאת כל איש וכו' את היינו כנסת ישראל, \nכל יסוד, איש תפארת, אשר תלת עילאי, ידבנו לבו והיינו אתר דאתי מניה נדבה שפע ברכה \nוחיים ללב דהיינו ת\"ת, בחיבורא דכל הני תקחו את תרומתי דהיינו כנסת ישראל, וזאת \nהתרומה, היינו כנסת ישראל תתאה, התרומה כנסת ישראל דספירין עילאין תחברון להון בהדי \nאשר דאינון תלת ספירין עילאין, זהב גבורה, כסף חסד, ונחשת ת\"ת ולהכי כתיב ביה וא\"ו, \nותכלת היינו כנסת ישראל וארגמן היינו תפארת, ותולעת שני היינו גבורה, ושש היינו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חיבורא דשית ספירין דכנסת ישראל, ועיזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים היינו \nכנפיים דמחפין לספירין, ועצי שטים רמז לספירין דמסיקי כסא טובא, שמן למאור, היינו \nמשח רבות עילאי דנגיד מתלת עילאין לאנהרא לספירין, בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים \nאבני שוהם היינו ספירין דמטרוניתא, ואבני מלואים היינו ספירין עילאין דאינון ממלאין \nשפע לספירין דמטרוניתא לאפוד ולחושן היינו מטרוניתא דאיתקרייא אחורי המשכן ואחרית \nים, וחושן היינו ספירין עילאין, ועשו לי מקדש וכו' הא מקדש רמיז לבית עין, ובכן \nואתה שלום: \nאור ליום שבת שני לאדר, ה' עמך וכו' אע\"פ שנטשתני ועזבתני והפרדת לבך ממני אנכי לא \nאעזבך רק כי תדבק ביראתי ועבודתי ותזהר מסמאל ונחש המכניסים בלבך כמה הרהורים בעת \nהתפלה, רק כ'ל מחשבותיך תייחד לשמי וכו' ובא לציון גואל וכו' כלומר ציון היינו כנסת \nישראל וגואל היינו יסוד. ויעקב היינו כנסת ישראל תתאה, דתמן מתדבקין שבי פשע, ואני \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היינו כנסת ישראל תתאה, זאת היינו כנסת ישראל דספירין עלאין בריתי היינו יסוד, רוחי \nהיינו יסוד כד מתדבק בכנסת ישראל דספירין עילאין והיינו אשר עליך, ודברי אשר שמתי \nבפיך, כנסת ישראל תתאה איהי פיך דאיהי פי ה' דמשפעא לתתא, וכן איהי פיך דלקטא זכוון \nלתתא ומסקא להון לעילא, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך ברזא דוהודעתם לבניך \nולבני בניך, והיינו רזא דיסוד דמשפע בכנסת ישראל עילאה, ואיהי בכנסת ישראל עילאה \nואיהי בכנסת ישראל תתאה, מעתה ועד עולם דכד הני תלת מתחברין כחדא מתעלין עד עלמא \nעילאה: \nוהלא בפרשתא קדישתא דא אמר ועשו לי מקדש וכן אמר ויקחו לי תרומה, למירמז דבמילי \nקדישא איבעי למימר האי מלה לקדושה בכל עובדא דיעבד לימא הכי האי לשם קדושה כי היכי \nדבעי בכורסייא דמניחין בברית מילה לשם אליהו, דאיבעי דלימא האי כורסייא לאליהו \nוכו', ואתה שלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פרשת תצוה \nפרשת תצוה מהדורא קמא: \nאור ליום ששי י\"ט לאדר, ה' עמך פקח עיניך ושבע לחם לחמה של תורה, הוא הלחם אשר נתן \nה' לכם לאכלה בעולם הזה ובעולם הבא והדבק בי ובתורתי ועבודתי וביראתי ובאהבתי ולא \nתפריד מחשבתך אפילו רגע, ואזכך לעלות לארץ ישראל כי אין שטן ואין פגע רע, כי ה' \nאלהיך מתהלך בקרב מחניך לשמרך ולהצילך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי ושם תשרף על \nקדושת שמי ויהי אפרך מונח על גבי מזבחי לרצון על כן אל תפריד מחשבותיך אפילו רגע \nאחד מתורתי ואהבתי הפוך בה והפוך בה וכו' כי בהתהלכך תנחה אותך וכו' ואביאך אל בית \nהיין מיינה של תורה, אשקך מיי\"ן הרקח שבעים פנים דילה, מעסיס רימוני, פעמון זהב \nורימון על שולי המעיל סביב, דהא מעיל הוא לקבל כנסת ישראל, כד איהי מתייחדת עם שאר \nספירין דאיהו מנא דכולהו, ופעמון ורימון לקבל חשמל דאינון חיות אש, פעמים ממללות \nופעמים חשות, וכד מסתלקא כנסת ישראל לעילא, אמרי איה מקום כבודו להעריצו, וכהן גדול \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דאיהו עילאה לביש האי מעיל דרמיז לכנסת ישראל, ועל שוליו פעמונים לקבל ממללות, \nורימונים לקבל חשות, אני אני המשנה המדברת בפיך כי הנה שבע ענני כבוד מלוים אותך \nכאשר הודעתיך ומכריזי קמך הבו יקר לדיוקנא דמלכא קדישא, לכן הזהר מלהפריד מחשבתך \nאפילו רגע ועדיין הענני כבוד אינם מאירים כל כך עד שתגמור כל השיתא סידרי ואז יאירו \nיותר ואתה שלום: \n(נראה לי כל אורחות ה' חסד ואמת וכו' דהיינו לומר שרוב בני אדם נראים בעיניהם שאין \nדרכי ה' בעולם הזה מיושרים, וגם נראה בעיניהם כמה דברים שאין לעולם צורך בהם, אבל \nהחרידים על דבר ה' שהם נוצרי בריתו וכו' בכל דרך ובכל דבר בעולם חפשו בו למצוא דברי \nחפץ וישיגו וידעו ללמוד מכל דבר שבעולם דרד לעבוד את ה' ויכירו כי אותם הדרכים \nוהדברים היה חסד מאתו יתברך לכשילמוד האדם מהם דרכי עבודת בוראו, ועוד יש לומר \nשאע\"פ שיש כמה דרכים נראה בעולם הזה, שנראה שהעדרם היה טוב כמו החושך והשינה והשכחה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והבכיה ודומיהם כשתדקדק בהם תמצא תועלת בכולם וכמו שכתב בעל חובת הלבבות, וכענין \nדוד עם השטות והעכביש ונמצא שהיו חסד מאתו יתברך, ועוד יש לומר דצדיק ורע לו וכו' \nוכשתדקדק בהם תמצא שמה שנראה בעיניך שהם אורחות עקלקלות הם חסד ואמת הכל, ודו\"ק): \nאור ליום שבת בליל מוצאי שבת אחר הבדלה, הלא אמרתי לך פעמים שלש תזכה לראות את \nאליהו בהקיץ עומד נגדך האמנם צריך שתתענה השלש רצופים שבעה פעמים ואז יתגלה אליך \nבמקום אשר ידעת ושם תשתעשע עמו, גם מזה שבידך אל תירא ואל תחת: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פרשת זכור \nאור ליום שבת פרשת זכור שנת השי\"ו, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי ביראתי ועבודתי \nובמשניותי ולא תפריד מחשבתך ממני אפילו רגע ומעט בהנאות בתכלית, ובעת מאכלך כשאתה \nתאב ביותר לאכול או לשתות תסלק ידך ואם כה תעשה בכל סעודה כאלו אתה מקריב בכל סעודה \nקרבן, ושולחנך יהיה מזבח ממש לזבח עליו יצר הרע, והנה זימנתי לך את פלונית היא \nחברתך וזוגתך, והזהר מלשמש בה דרך הנאה כלל. כי אם כמו שאמרה אימא שלום דומה כמי \nשכפאו שד והלא בפרשתא קדישתא דא איכא למימר דארבע בגדי לבן של כהן הדיוט רמיזא \nבנצח, וד' בגדים של כהן גדול, הם רמיזי בחסד: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פרשת כי תשא \nפרשת כי תשא מהדורא קמא: \nאור ליום שבת חול המועד, ה' עמך וכו' אל תירא ואל תחת פן אעזבך, אע\"פ שהיה ראוי \nבשביל מה שהפרדת לבך מתורתי (פקח עיניך על ענין זה) אבל אני לא אעשה כן כיון דאת \nאהדרת לדחלתי כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, ראה כמה פרקת עול \nומוסרות תורתי ועבודתי מעל צוארך ונתת תחתם עול ומוסרות היצר הרע ונחש וסמאל, לכן \nקום והסר אותם מעל צוארך, וחזור למקומם עול ומוסרות תורתי ויראתי ועבודתי דאנא \nכרועה עדרו ישא ובחיקו יקבץ טלאים עלות ינהל, כן אני מקבץ נדחי והיוצאים מהדרך כיון \nדאהדרותהון לדחלתי כמה דאוליפתך על פסוק ברח דודי וכו' והא את בעי מהקב\"ה לאולפא לך \nדרכי תשובתו, והלא אינון אורחוי דאוליפתך הלא אינון דרכי הנועם ונתיבות השלום והזהר \nוהשמר מהיצר הרע ונחש וסמאל האורבים לך תמיד כי אליך תשוקתם לאבדך להוממך, ואתה \nתמשול בהם ותכניעם ותשפילם, אני אני המשנה המדברת בפיך, אני אני המיישרת ומייסרת את \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "האדם, לכן בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך ומעט באכילה ושתייה כאשר הוריתיך, ולא \nתוסיף יותר לשתות מהפעמים אשר הוריתיך. ואם יפתך יצרך לשתות יותר או להתענג במאכל \nאל תשמע בקולו, כי על זה נאמר אל תלחם את לחם רע עין בני אל תלך בדרך אתו מנע רגליך \nמנתיבתו כי מי שנמשך אחריו הולך כשור אל טבח יובל וכעכס אל מוסר אויל ובשבתך לאכול \nעם בני אדם ויפצרו בך לאכול ולשתות יותר אל תשמע בקולם בשום צד בעולם ותמיד יהיה \nהרהורך ומחשבותיך ביראתי ותורתי ובמשניותי ולא תפריד מחשבותיך מהם אפילו רגע אחד, \nפלס מעגל רגליך כלומר אפילו כשאתה הולך בדרך ותפריד מחשבתך בהנחת רגל אחד מהר ותקן \nוחשוב בתורתי (בהנחת) רגל שני ובזה תהיה חצי הפסיעה לפחות בד\"ת, וצא וראה כמה הפרדת \nוכמה פגמת וכמה חסרת, לכן בני קום ותקן את אשר פגמת והשלם את אשר חסרת והדבק את אשר \nהפרדת ואזכך לעלות לארץ ישראל וכו' ותעלה על רצון מזבחי וכו', ועוד האריך בדברי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תוכחת חיים ומוסרים מבהילים ומרעידים השומע, והלא משניותי הם לוית חן לראשך וכו' \nדלוית חן היינו מטרוניתא דכולהו ספירין מתלוין ומתחברין בה והיא מנהרא על ראשך דהא \nאיהי ספירה לראשך דאיהי קדמאה מתתא לעילא, וענקים דהיינו ספירין עילאין דאינון \nמעניקים חמה בקומותיהון הא אינון מנהרין בך בשביל מתנייתא דאת מתני, לגרגרותיך למ\"ד \nדלגרגרותיך היא למ\"ד דלבעבור, וז\"ס תתן לראשך לוית חן דהיינו מטרוניתא, וידבק בה \nכ\"י דהיינו עטרת, וינהר להון תפארת והיינו עטרת תפארת, וינהרון להון ספירין דלעילא \nמינהון והיינו תמגנך, כלומר דאינון כמו מגן העומד למעלה מן האדם, כך הם למעלה מעטרת \nתפארת ומשפיע בהון: \nורזא דפרשתא דיומא קדישא, פסל לך הא איהו ברזא דואלה פסל את הראשונים וכו' כלומר \nדואלה אל\"ף רמיז באין סוף או בכ\"ע, ולמ\"ד בבינה וסליק עד חכמה, וה\"א בבינה, \nוהראשונים רמיז להני תלת עילאי, ופסל להון כלומר אפריש להון מדעתא דבני נשא דבמופלא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ממך אל תדרוש, אבל ואלה דוא\"ו דביה רמיז לת\"ת ושית ספירין דרמיזא בוא\"ו דאית בהון \nקצת השגה, מוסיף על הראשונים, כלומר דמניהון משתמודעי קצת בתלת עליונות, תו פסל לך \nרמיז להנהו סטרי דאפסילו ואינון קליפה ואינון מחטיאין לבני נשא, ומשום דבעובדא \nדעגלא אתפשט בעלמא מסאבותא איצטריך בלוחי בתראי למיפסל ולאפקא מתמן להנהו סטרי דלא \nליהוי להון תפיסה תמן, ומשום הכי אמר קב\"ה למשה פסל לך הפסולת יהיה לך, כלומר הנך \nסיטרין כולהון יהון מסירין לך וכבישין תחת ידך, ומתמן נתעשר משה, דהא גדר העשיר \nהשמח בחלקו לא ידאג בדבר ולא יחסר לו דבר ולא יצטרך לדבר, והכי הוה משה רבינו ע\"ה \nונתעשר מפסולת של לוחות דאינון הנך סטרין דאיתמסרו בידיה ולא הוה להון רשות למשלט \nביה אלא הוא הוה שליט עלייהו: \n(זה המעט שייך לפרשת יתרו). והיה נכון לבקר, ועלית בבקר וכו' כלומר לאנהרא לספירין \nדינהרון בבקר, ואיש ל\"י עמך, דהא לוחי קדמאי רמיזי בת\"ת וכ\"י בספירין עילאין, או \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בחכמה ובינה דאינון אבא ואמא, לקבל ברא וברתא. ובין דרמיזא לחכמה ובינה, ובין \nדרמיזא לת\"ת וכנ\"י, אלו לא הוה מתברי הוו עלמין בחירו ולא הוה גלות בעלמא, ומשום \nדהוה מסיטרא עילאה אתיהיבי בקולות וברקים, אבל לוהי בתראי רמיזי לספירין דמטרוניתא \n", "en": ""}]}
