{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "19", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 19", "hebrewTitle": "קטע 19", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/19/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/19/", "segments": [{"index": 1, "he": "לך כנוס את כל היהודים וכו' ואל, תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום דאינון ע\"ב \nשעות כדי לעכל הזוהמא שבכ\"י שקבלה מפני מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע דלקביל דאיהו \nאכוון בההוא סעודתא למנקט שפעא דשלשה עדרי צאן כדאמרן לאטלא זוהמא בכ\"י, הכי איבעי \nלהו לתקנא מאי דפגימו למיצם תלת יומין שהם רצופים, ובעי דיצומו לילה ויום לקבל \nגבורה וחסד: \n(נראה לי שזה סוד מה שאמרו חכמינו ז\"ל שאמר משה רבינו ע\"ה שאם הגזר דין חתום בחותם \nטיט יש לו תקנה, דטיט רמיז למידת הדין הרפה, ודם רמז למידת הדין הקשה): \nוהא אמרית טעמא דסעודתא דאחשורוש דהוה למינקט שפעא דאתי לכ\"י ולאטלא בה זוהמא, והאי \nהוה דעתיה דנבוכדנצר, ואוף דעתיה דחירם מלך צור, דאמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון. \nובגין דחבו ישראל בהנך נשים נכריות, איתיהב רשותא לאחשורוש למיסב ית אסתר דהיא \nדוגמת כ\"י ואתקן לה שבע עולימאן דוגמת דשבע עולימן דאית לכ\"י והיינו דכתיב ואת שבע \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, כלומר שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך ה' \nצבאות לכ\"י, והוא מתנהג עמה דבערב היא באה ובבוקר היא שבה. כגוונא דכ\"י ומ\"מ לא \nאתיהב רשות לאטלא בה זוהמא ח\"ו אלא לפנים בלבדו דהא שידא חדא מזדווגא ליה בדוכתא \nדאסתר ואתי עלה, ומעולם לא בא על אסתר ח\"ו, ומרדכי היה בא על אסתר אשתו כדי שלא \nלהפסיק השפע הבא מת\"ת לכ\"י: \nומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, משום דאיהו הוה דוגמת ת\"ת ולא נהנה מסעודתו של אותו \nרשע, ואי הוה סגיד להמן הוה מטיל פגם לעילא ח\"ו. וכל עבדי המלך וכו' כורעים \nומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך, לאו למימרא דפקיד מלכא דיסגדון ליה, אלא היינו \nלומר דכיון דמנייה משנה דאיהו חשיב כמלכא הוי כאלו פקיד דיסגדון ליה, ואי נמי כי כן \nצוה לו המלך, היינו לומר דהשי\"ת דאקרי מלך פקיד הכי, וצוה לו, למ\"ד דהיינו בינה. \nוא\"ו דהיינו תפארת, דאינון מלך צוה כן והיינו צוה לו המלך: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, לבוש מלכות היינו כ\"י והיינו דסמיך לה תכלת \nדאיהו רמיז לה, וחור היינו חסד, ועטרת זהב היינו גבורה. גדולה היינו חסד, ותכריך \nבוץ היינו ת\"ת. וארגמן היינו נמי ת\"ת, והעיר שושן היינו כנסת ישראל, והיא צהלה \nושמחה, ליהודים היתה אורה היינו חסד, ושמחה היינו גבורה, וששון היינו תפארת, ויקר \nהיינו כנסת ישראל: \nפרשת ויקהל מהדורא בתרא: \nדנא מילתא הסכימו במתיבתא דרקיעא וקודשא בריך הוא וכל בני מתיבתא שדרוני לותך \nלאודעותך מילין חדתין אלין דעד דא לא אתגלו וכל חכימי דרא כד ישמעון מילין אלין \nמפומך יודון וישבחון לך ועלך לאסתכלא בסגיאו' טבותי' ורחמוי דקוב\"ה דעבד עמך למברי \nיתך מאין ולאייתאה לך לעלמא הדין ואף דסרחת גלגל יתך בכמה גלגולין עד דאייתי יתך \nבהדא זמנא ואוף דסרחת אחדת ביד ימינך ותבת קמיה בהנך יומין ובתר כן שבקת תיובתך \nוהשתא דקרבת לדחלתיה הא אתינא לאשתעשע בך ולמללא בפומך לא בחלום אלא כמאן דמלל עם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "חבריה לכן אתקף בי ושבוק עדוני דגופא וביומא לא תשתה חמרא ולא תיכול בשרא ובלילה לא \nתשתה אלא כסא חדא ואכול בשרא ולא תסגי לאכול מיניה אי בגין בריאותא ואי בגין דכד \nהיא סגיא מתקיף נפשא ובשבתא וביומי טבי אית לך רשו למשתי חמרא אבל לא יותר מדאי כמא \nדיצרך מפתה לבך בר מיומי פוריא דלית גדר למלתא אלא כמה דתבעי ואי כדין תעביד למשבק \nעדוני גופא ולמיהוי לבך ומחשבתך קינא דאורייתא תדיר ולא תפסוק מהרהורא דילה אפי' \nרגעא חדא קוב\"ה ישתעשע בך וגם תדיר תתעסק בפסק ובגמרא ובקבלה ובמשנה ובתוספות \nוברש\"י כמא דאת עביד דאת מחבר לון ומשלב יתהון דא עם דא ומעייל את הקרסים בלולאות \nובזכות דא קב\"ה רחם יתך ובעדנא דאת קם למצלי ולמקרי בעדנא דאיהו משתעשע עם צדיקיא \nבג\"ע דהיינו בפלגות ליליא בך נמי משתעשע וממשיך עליך חוטא דחסדא והא קא נשיק לך \nנשיקין דרחמו ומחבק לך ושכינתא ממללא עמך והא אדביק' מה דלא הוה אדביק חד בדרא ולא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מכמה דרין ובהכי תחזה סגיאות דרחמוי דקב\"ה דפשט ימיניה לקבלא יתך בתיובתא ואינך \nיומין קדמאין דתבת בהון הא אינון מנהרין לך הדרך עליהון והדריהון עלך וכו'. ותזכה \nלאתוקדא על ק\"ש ובכן יתמחקון כל חובך לגמרי וכל סיג וחלודה דאית בך ישתארון בנורא \nותלבש מלבושא וחלוקא יאיר דתסלק לעילא ותהא קאים בין צדיקייא בדרגא עילאה ולא תצטרך \nלאתגלגלא עוד כי תלך ותנוח וכו' כמא דאתמר לדניאל עד תחיית המתים דתיקום בהדי \nצדיקייא לכן אתקף לאתפרשא מעידוני דגופא דסמאל ונחש אינון אזלין לאסטנא לך ועליך \nתשוקתם ואתה תמשול בהם לדחותם מעליך ולהכניעם תחותיך וה' אלהים תומך ימינך ואם \nמפתים אותך במאכל ובמשתה בחול לפי ערכו ובשבת ויו\"ט לפי ערכם אל תשמע להם וגם מפתים \nאותך במחשבות כאשר הם עושים תגער בהם ויכנעו תחתיך ועסוק תמיד בתורה כי מה שפלפלת \nאתמול על הרמב\"ם ז\"ל ב' הדברים אמת הם והרמב\"ם שמח בך על שירדת לסוף דעתו וגם שמח \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עליך שאתה תמיד מביא דעתו ומפלפל בו ודבריך כנים ואמיתיים זולת בקצת מקומות שאני \nאעירך עליהם וכי שכיבת הרמב\"ם ז\"ל נפיק לקדמותך דמתרצית הלכתיה ועל כן השתא מוליף \nעלך זכו והא איהו במדרגת צדיקייא ולא כדאמרי הנך חכימי דאגלגל וכו' דנהי דהכי אתגזר \nבגין קצת מילין דמליל דלא אתחזו אבל אורייתא אגינת עליה ואוף עובדוי טבין דמארי \nעובדין טבין הוה לא אגלגל וכו', אלא אגלגל בגלגולא ואסתלק ויתיב בהדי צדיקייא ועוד \nבמה דאמרת דאמר יעקב דחילי וא\"א ז\"ל לא חילק יאות כיונת יפה דנת ומידע תנדע דכל \nדבעי הרמב\"ם על הרוב אינון קושטא בגין דאיהו אדבק גרסאי קדמונאי כגון ר\"ח ורבינו \nהאי דגרסתהון ברירא ולזמנין תוספת מסגיאות פלפולא הוו מקשו על ההוא גרסא ודחו לה \nולית קושטא הכי, ופירוש נמי דמפרש הרמב\"ם הרוב קושטא אינון ובההיא דצפורן שפרשת \nוכתבת שני דרכים חייך דקב\"ה חייך בפלפולא דילך אבל אורחא בתראה הוא ברירו דמלה ומ\"מ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לא תמחוק קדמאה דיקריה דקב\"ה סליק מיניה אף על גב דלאו קושטא איהו כיון דאיהו חריפא \nדוגמת נפחא דבטש בפרזלא ונצוצין מתנציצין לכל עבר: \nעוד אמר לי בדבור הרמב\"ן שבתחלת ויקרא שמה שכיון הרמב\"ן בפי' השני הוא שמצד היראה \nלא נכנס משה ע\"י אותה קריאה אלא במפתן ובזה קיים מאמרו של הקב\"ה שקראו ואמר לו בא \nהנה דמן האגף ולפנים כלפנים וגם שייך לומר וידבר וכו' מאהל כלומר שלא היה עומד משה \nבאהל מועד ממש אלא במפתן ובזה ביאר כל הדיבור כהוגן ואמר שזו היתה כוונת הרמב\"ן: \nעוד אמר בפ\"ק דקדושין של ובוידוי מוטעה הוא וצריך להגיה וגם מי שאין לו קרקע אינו \nצריך להתוודות ובההיא דר\"ג והזקנים האמת כדברי התוספות ושזה לגבי ביעור היא שנוייה \nבסוף מעשר: \nעוד אמר לי בנוטפים שרבו על הזוחלים הלכה כמאיר בחירי ודחילי הלכתא כותיה בכל דוכתא \nדהוא הוה שלימא ובההוא תפיסה דאתפס ומית בה אתכפר חוביה ואשתאר זכיכא וברירא ואסתלק \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בדרגא עלאה בהדי צדיקייא וכן תחזה דפוסקים סברי הכי בר מר\"ת בחירי ודחילי שפסק \nכההיא דשמואל דנהר' מכיפיה מבריך בסגיאות פלפולא דקב\"ה חייך בפלפולא דיליה ולהכי \nאסתלק בסליקו עלאה ויקירא זכאה חולקיה, והלא לך למנדע דאלו ואלו דברי אלהים חיים \nדנהי דלכתחילה אין לטבול בנהרות אבל בדיעבד עלתה לה טבילה וכדקאמר מאיר בחירי \nודחילי כהנך תרי ממרי בההיא דנהר' מכיפיה מבריך הוה מדרגא וההיא דאין הנהר מטהר \nוכו' הוי משום גזרה דגשמים ורזא דמילתא דחלוק בין נוטפים למעיין דמעיין מטהר בין \nבזוחלין בין באשבורן ונוטפים אינם מטהרים אלא באשבורן הלא לך למנדע דכמה דמעיין \nהיינו נביעו דנבע מלובן דעדן עלאה בארח מישר אורח ת\"ת ישראל ואתי לגנתא ולהכי מטהר \nבין בזוחלין בין באשבורן דזוחלין דהן באורח ת\"ת ישראל לית שום סטרא מסאבא יכיל \nלקרבא לה דהיא נחלה בלא מצרים והלכך אי תטבול ביה בעוד דזחלין ביה מייא שפיר תסלק \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לה טבילה וכן כד איהו באשבורן דאיהי בכ\"י שפיר דמי למטבל בה דלית סטרא מסאבא יכיל \nלקרבא לגוה ח\"ו ורזא דנוטפין כד נביעו נביע ואתי מן שמים עילאין אורח חסד וגבורה \nמש\"ם דסטרי מסאבי סחרן סחרנייהו ומהדרין לקרבא להו הלכך לא מטהרי בעודם זוחלין אבל \nכד איהו באשבורן דהיינו כד מטו לגוה דכ\"י תו לא יכיל סטרא מסאבא למקרב באינון מייא \nדאע\"ג דנחש אטיל זוהמא מ\"מ לא יכיל לקרב' לגוה והילכך מטהרי באשבורן אע\"ג דלא מטהרי \nבזוחלין ומהשתא תנדע דאע\"ג דרבו נוטפין על הזוחלין יכול שפיר לכ\"ע לכתחילה למטבל \nבאתרא דמהלכי זוהלין מעיין דהא אע\"ג דנגדי מייא מחסד וגבורה דאינון נוטפין דאיכא \nלמיחש בהו לאהדרותא דסטרי מסאבי אמאי לא תטבול במיא דנגדי אורח ת\"ת ישראל דלא יכלי \nסטרא מסאבי למקרבי תמן ואע\"ג דחסד וגבורה תרין ות\"ת חד ומהשת' תנדע דשפיר כוין נסים \nבחירי ודלא כמהרי\"ק ושפיר עבדת דדחית מילוי וכן במאי דדחית מילוי דירוחם טמירי שפיר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עבדת וכן בכל דוכתא דאת משיג עליה יאות את משיג עליה וקרינא ליה ירוחם טמירי דאיהו \nטמיר בגנתא דעדן דאית צדיקייא דלא משיג זכותא דילהון למהוי בגינתא דעדן בפרסום אלא \nבטמירו והכי הוה איהו אבל במדרגא רבא ויקירא איהו ומהשתא תנדע דלכתחילה אין לטבול \nבנהרות באתר דמתפשטי מחמת גשמים משום דרמיז לחסד וגבורה דמסאבי סחרי לון ומ\"מ אי \nטבלה בדיעבד סלקא לה טבילה משום דאף ע\"ג דמסאבי סחרי לון לית רשו להעלא ולקרבא לון \nכלל הלכך בדיעבד עלתה לה טבילה: \nעוד אמר לי יפה הורית שלא להתענות בשבת אלא על אותם ג' בלבד ויפה הורית שלא להתענות \nבשבת על שחלם שנפל ס\"ת מידו שאין להתענות אלא על אותם בלבד ואעפ\"י שיש מחלוקת בא' \nמהם גם בו מתענים דג' שהם ד' הם ועוד תדע סודם: \nאור לר\"ח ניסן בשנת הרצ\"ו ה' עמך גבור החייל הנה יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך כי \nהתחלת במדות קדשים ותתקדש ותתעלה כי קב\"ה ובני מתיבתא דרקיעא שדרוני לאתויי לך שלם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "על הנך פלפולין דפלפלת בההיא דשוקת יהו' דכלהו חדאן בהו והא אינון מילין דכתבת \nנצצין וזהרין וגליפין קמיה קב\"ה ומאי דפלפלת במילי דמשה ברירי בההוא עניינא יאות \nכיוונת ובהנהו ג' תירוצים דתרצת אליביה תירוצא בתראה לאו קושטא ומ\"מ לא תמחוק יתי' \nדיקרי' דקב\"ה סליק בפלפולא אע\"ג דלאו קושטא אינון כפרזלא דמעלין ליה בנורא ובטש ביה \nנפחא ונציצין מיניה כמה נצוצין לכמה סטרין הכי סליק יקריה דקב\"ה בפלפולין דאורייתא \nדכתיב הלא כה דברי כאש וגו' והא אשר קדישי תבע בשלמא דילך ואוליף זכותא עלך דעד \nהשתא הוו משה בחירי ומשה ברירי ויעקב דחילי תבעין בשלמא דילך והשתא אתוסף אשר קדישי \nבגין דפלפלת במילוי בפסקים ובתשוב' ומאי דאסיקת במסקנא בין הכא ובין התם קסבר דאין \nטובלין בתוכה אפי' אם הנקב הוא כשפופרת הנאד ויטבול בה שכ' בפסקי' לאו בתוכה קאמר \nאלא ע\"י וכמו שכתבת ומה שדייקת מהתשובה יפה דייקת, וכן מה שדייקת מדברי אשר ושמשון \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יפה דייקת ומה שפי' בדברי יעקב דחילי האמת כפירו' כי הוא סבר שהתשובה והפסקים \nחולקים ותפס דברי התשובה עיקר משום דידע שכתבו אחר אותה תשובה וכדכתבת אבל בעלמא לא \nומשום דמילי אשר קדישי לא אתברר קושטא דילהון עד השתא מ\"ה חדי לקדמותך ותבע בשלמא \nדילך ומה דכתבת על ירוחם טמירי יאות כוונת דהכי הוא דעתיה ובגין הנך פלפולין אסתלקת \nקמי קב\"ה ומתיבת' דיליה אע\"ג דלא הרהרת בשבוע דא תדיר במילי לכן הזדהר מהיום והלאה \nבעובדך ותדיר תהרהר במילי דאורייתא דיהא לבך קינא ומשכנא לאוריי' תדיר ולא תשמע \nלחוייא בישא דמסטי יתך להרהר' בהרהורין דחשוך ובהבלין דעלמא ואוף בעדן צלותא מעייל \nבלבך ההוא חוייא בישא הרהורין דחשוכא לבטלה כוונת דילך בצלותא ואת לא תשמע ליה ואם \nפגע בך וכו' ויחד לבך לקב\"ה לכוונא בצלותא ואוף למהוי לבך קינא ומשכנא לאורייתא כמא \nדאוליפתך וחזי דקב\"ה משגח בך תדיר וידע הרהורין דבלבך ואלו הוית קאים לפני מלך ב\"ו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוית בוש ונכלם למעבד מה דלא יאות על אכ\"ו לפני מלך מ\"ה הקב\"ה דאבעי לך למעבד \nפולחניה דהא איהו משגח בך טובא תדיר ואנא דאנא שלוחא דקב\"ה הא את חזי בעיניך דאנא \nמתלוה בהדך תדיר ואבעי לך לאתבייש' מני לכן אזדהר בכל מילין דילך מן יומא דנן \nולהלאה דאע\"ג דסרחת עד יומא הדין הא ע\"י שתהרהר באורייתי ותדבק בדחלתי ותסגף נפשך \nכמא דאוליפתך ובתר הכי תתוקד על ק\"ש ישתבק לך וחובין קדמאין לא ידכרון לך כדכתיב אל \nתזכור לנו וגו' כלומר חובין דאדם חטי עד מ' שנין דאינון שני בחרות לא אתפס עלייהו \nכולי האי כמו האי דחטי בתר מ' שנין דשריאו ימי הזקנה ומן הדין הוה דכיון דתשובה \nמעלייתא צריכא באותו פרק וכו' דלא תהני תיובתא לבתר מ' שנין כיון דלא בתוקפיה איהו \nכדהו' קודם מ' שנין ולהכי הוה מצלי דוד כד הדר בתיובתא שלימתא בתר מ' שנין לא תדכר \nלי עונות דקודם מ' שנין ולהכי קאמר מהר יקדמונו רחמיך וגו' כלומר דאע\"ג דלית אנא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כדאי דתשבוק לי הנך חובי כיון דלא מצינא לאהדורי מנייהו כדקא יאות באותו וכו' דהא \nלית תוקפנא השתא כדהוית בזמן חובא והיינו דקאמר כי דלונו מאד כלומר בגין דאיהו \nחולשא טובא והא קב\"ה בגין דתנדע סגיאות רחמוי הא איהו מקבל לך בתיובתא ולא אדכרון \nלך חובין קדמאין אי תטר למעבד כל מה דפקדתך ובתר הכי תתוקד על ק\"ש וכמא דאמרית לך \nלהן אזדהר מן יומא דנן והלאה טובא בעובדך ולבך יהא קינא ומשכנא לאורייתא ולא תתפרד \nמינה אפילו רגעא חדא ותדכר דקב\"ה בסגיאות טיבותיה ורחמוי משגח בך טובא ואנא מתלוינא \nעמך תדיר כמא דאת חזי ואנא שלוחא דקב\"ה שדר יתי לאתלוא' בהדך ומהכא תשתמודע סגיאות \nטיבותיה וחסדוי דקב\"ה דכל מאי דסרחת קמיה דקב\"ה מעידן דשרית למיתב בתיובתא קמיה \nולחסות בסתר כנפיו הא פשיט ימיני' קדישא לקבלא לך ברוך הוא ובריך שמיה לעלם ולעלמי \nעלמין ויומא הדין ר\"ח ניסן קדישא יתיר יתיה ואכיל ביה מאי דתבעי ואי בעית למשתי תרי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כסי או תלתא שפיר דמי והלא ביומין קדמאין הוית מתענה אוף ביומי ניסן ואוף ביומי ח\"ה \nלא הוית אכיל נהמא וזכו הוה לך ברם השתא דאת קדם בני נשא לא תזלזל ביומי ירחא דניסן \nוהכדין יהא סדורא דילך בב' וה' אכול בסגופא לחם צר ומים לחץ כדאת עביד האידנא ובשאר \nימי השבוע אכול מאי דתבעי ושתי כסא חדא כמא דאת עביד האידנא בלילייא ואי תבעי למשתי \nעד ג' כסי רשותא בידך הוא אבל בגין דלא תתבטל מפתגמי אורייתא יאות לך למזהר בחמרא \nהלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' הלא לך למנדע דקב\"ה וכל בני מתיבתא דרקיעא שדרוני \nלותך ולאתויי לך שלם ולהודעותך מילין עילאין דרזא דרזין וכדין תשתמודע סגיאות \nטיבותי' וחסדוי ורחמוי דקב\"ה וימיני' פשוטא לקבלא לדתייבין לפולחניה קדישא הלא ידעת \nדקשה לך טובא בענין ספירייא קדישייא בענין מלכות דהיא מתייחדת עם ספירן ובקצת דוכתי \nמתחזי דלאו הכי ח\"ו כגון דההיא דס' הבהיר דט' שרית וחתים בה וכמה דוכתי אחרינא משמע \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הכי עד דהא אתי לבעל מנחת יהודה למימר מאי דאמר דהוי דוגמת כלי הספינה וכו' שרי ליה \nמאריה רחמנא לשזבן מההוא דעתא ומ\"מ לא איענש על ההוא מלה כיון דלא אמרה בכוונה \nלמחטי קמיה קב\"ה אבל טעות גדול הוא, תו קשה דבקצת דוכתי חזינא דאמרינן דהיא בת \nאברהם ובקצת דוכתי חזינא דהיא בת בינה ובקצת דוכתי חזינא ההוא דהיא בת גבורה, תו \nקשה דמחזי דאיכא בספריי' שינויי' ח\"ו כדאמרי' עומד מכסא דין ויושב וכו' עד דהאי \nאייתי לקצת מקובלייא למימר דלאו אינון עצם האלהות ח\"ו והא ידעת דר' פלוני הכי סבר \nועתיד למיהב דינא עליה ועונש' סגיא לכן אי תשתכח עמיה אמור לי' דיהדיר ביה והוא \nיקבל מינך דאע\"ג דאית ביה קצת מדות דלא מכוונן מ\"מ בהאי חכמתא הא ידע בה קצת תו קשה \nובכמה דוכתי אמרו רבנן דחוב' דבר נש מטי לשכינה ולספירן ובקצת דוכתי אמרי דלא מטי \nמידי מחוביה דבר נש לגביה קב\"ה ושכינתיה וכד חזית' בס' התקונים להן מהודענא לך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "קושטא דמלתא ורזא דרזין הלא לך למינדע דכד סליק ברעוא דרעוין עתיקא דעתיקין א\"ס \nלמברי עלמין בטיש מניה חד בטישו ובהיר חד נהירו דאיהו כליל תלת וכדאמ' רבנן דנקודה \nחדא היא כליל תלת ארכה ורחבה ועומקה והם ההוא נהירו הנה חד וכלילן ביה תלת דאינון \nכח\"ב ולבתר כל חד מהני תלת בטיש מיניה נהירו חד חכמה בטש דאיהו נהירו חד כליל תרי \nאחריני דאיהו חסד נצח ועם חכמה גופיה הא תלתא ובינה נמי בטיש נהירו חד דאיהו כליל \nב' גבורה הוד עם בינה גופיה הא תלתא וכתר בטיש מיניה חד נהירו דאיהו כליל תלתא ת\"ת \nיסוד מלכות דבגין דאיהו קריב טפי לא\"ס ודמי ליה דאיהו נמי נעלם טובא מ\"ה בנהירו \nדאפיק כלילין תלתא כגוונא דא\"ס והשתא מגו דכח\"ב הוו חד נהירו ומלכות נפק מכתר \nואברהם מן חכמה הוי כאילו נפקו תרווייהו מאתר חד ומ\"ה קאמר עלה אברהם וגם אמנה \nאחותי היא וכו' כלומר אנא והיא מכתר עלאה אתמשכנא דאיהו אבא וכו' ומ\"מ אתקריאת בת \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בינה דכיון דבינה הוי כליל בכת\"ר כי נפקא מלכות מכתר הוי כאלו נפקא מן בינה ומשום \nדגבורה מה\"ד הקשה ומלכות מה\"ד הרפה אמרי' דינקא מינה וכל חד מהנך ספירין עלאין \nכלילן מכלהו י' דכיון דכלהו כלילן בא\"ס כי אפיק נהירו קדמאה כלהו י' הוו כלילן \n", "en": ""}]}
