{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "20", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 20", "hebrewTitle": "קטע 20", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/20/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/20/", "segments": [{"index": 1, "he": "בההוא נהירו דומיא דאדם דכלהו תולדין דיליה כלילן ביה ואוף הכי כד בטיש כל חד מהנך \nנהורין דכלילן בההוא נהירו ואפיק נהורין אוחרנין בכל נהורין דכלילן ביה אפיק לון \nאשתכח דכל מהני י' ספירן כלול מכלהו י' דינקא דהני י' סלקין למאה ומק' לכמה רבוא \nרבוון דלית לון חושבן ומנין. וכל הני י' ספירן ייחודא חדא אינון ואינון עצם האלהות \nאינון בא\"ס כשלהבת קשור' בגחלת דוגמת הנשמה בגוף האדם עם האברים שהכל א' וכן הכל \nייחוד גמור בלי שום צד פירוד בעולם ח\"ו ומלכות שהיא מטרוניתא ושאר ספירות בייחוד \nגמור עם א\"ס והכל היה והוה ויהיה וכמו שכתב מנחם מריקנטי וזהו עולם הייחוד הגמור \nומשם ואילך התחלת עולם הפרוד כלומר שכל העולמות תלויים במאמרו של הקב\"ה מ\"מ אינם \nעצמותו כמו אלו הי' ספירות ובין עולם הייחוד הגמור לעולם הפירוד הגמור יש עולם שיש \nבו צד ייחוד והוא כלול מכל עשרה ספירן ויש בו צד פירוד והוא נרתק לי' ספירות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עליונות כהדין קומצא דלבושיה מיניה והוא הנקרא עולם השם כי עליו נאמר ויתיצב עמו שם \nכי וירד ה' כמנין כ\"ו ע\"ב וס\"ו נון כפופה ונון פשוטה שהם חת\"מ ויעבר ע\"ב רי\"ו על \nפניו לא על פניו של משה אומר אלא על פניו של ה' וכו' וזה העולם שהוא בין עולם \nהייחוד לעולם הפירוד הוא מטטרו\"ן שכל הי\"ס כלולות בו ובו טעה אלישע אחר לומר שח\"ו \nהיו ב' רשויות לפי שיאה שהוא מנהיג עולם הנפרדים ושם הוא ס\"ו אלהים אחרים ובו הוא \nאחיזת שרי האומות כי בספירות עליונות אין שום שר רשאי לעלות ח\"ו ושם הוא הטלת זוהמת \nנחש בחוה להפריד בינו לעולם הייחוד והעונות שם מגיעים להפריד בין עולם הייחוד גמור \nלבינו אבל בי' ספירות עליונות אין שם פגם ח\"ו וכמו שנאמר אם צדקת מה תתן לו, ומשם \nשהוא עולם הנזכר יפרד והיה לד' ראשים הם ד' מחנות השכינה ובין עולם הנזכר לד' מחנות \nשכינה הוא עץ הדעת טוב ורע כנזכר אצל סוף התיקו' והוא נקרא כלי שראשו טוב וזנבו רע \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ושם הוא חטא אדם הא' שערב טוב עם רע וזה הסוד רמז לך שלמה חזן שהוא דוגמת נעל וכו' \nוזה הוא מה שיודע בן אחותך בזה וכו' והי\"ס עליונות הם עצם האלהות והם אחדות גמור \nכמו שאמרתי ואין בהם שום שינוי כלל רק כפי מה שהאדם עושה כך מודדין לו ובכן ואתה \nשלום: \nספר שמות תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פרשת ויקרא \nפרשת ויקרא מהדורא קמא: \nאור ליום שבת ה' לניסן, היה חופת בתי תמ\"ה ונתעכבנו הרבה בתחילת הלילה כמנהג ומפני \nכך ישנתי עד שעה אחד מהיום והייתי מצטער על שלא נתעוררתי בעוד לילה לבא אלי הדיבור \nכמנהג, והתחלתי לגרוס משניות, והנה קול דודי דופק ואומר ה' עמך וכו' אל תירא ואל \nתחת פן אנטשך אעזבך, אע\"פ שהיה מן הדין לנטשך ולעזבך שהפרדת לבך הרבה מתורתי, אני \nלא אעשה כן, ומני הטוב לא אמנע מפיך כי לא אעזבך ולא ארפך ולא אניחך עד אשר אם \nעשיתי את אשר דברתי לך ממש ולצורכך כן אעשה כי אזכך לעלות לא\"י ולהתחבר שם עם \nהחברים ולהרביץ תורה ולהעמיד תלמידים הרבה, ולהשיב רבים מעון, ואח\"כ אזכך לאיתוקדא \nעל קדושת שמי לכן התחזק בתורתי ויראתי ועבודתי, ואל תפריד מחשבותיך אפילו רגע \nממשניותי כי אני אני הוא המשנה המדברת בפיך ואני האם המיסרת את האדם אני המלמדך \nלהועיל מדריכך בדרך זו תלך, והנה אתה מתפלל להדריכך בדרכי התשובה והעבודה, והלא הנה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הם הדרכים אשר הוריתיך לכן התנהג בהם ותזכה למעלות רמות והזהר מיצר הרע האורב לך כי \nסוד הכתוב שאומר רק הבמות לא סרו, הוא כי יש בע\"ז. ג' מינים, בעל, ופסל, ובמה, כנגד \nסמאל, ונחש, ויצה\"ר, דהא בעל רמיז כד תקיף טובא חיליה דיצה\"ר, ודמי לבעל הבית, והוא \nרמיז לסמאל, ופסל רמז כד מיתקף חיליה ולא כל כך, ובמה רמיז כד מיתחלש חיליה, והוא \nרמיז ליצר הרע, וקאמר קרא בימי מלכי צדק דאעדו ע\"ז מעלמא דאע\"ג דאעדו מליבא דבני \nנשא תוקפא דסמאל ונחש מכל מקום לא הספיקו לאעדאה יצה\"ר דרמיז בבמה, ומשום הכי בתר \nהכי הוו תייבי לסורחנהון וע\"כ צריך האדם להזדרז מאוד להעביר ממנו היצה\"ר ושלא לתת \nלו מקום לשלוט, ולמעט בהנאת הגוף, וצא ולמד מהגוים [להבדיל] כי שקר נחלו אבותם ואין \nבם מועיל. כמה ענויים וסיגופים סובלים, על אחת כמה וכמה שיקל בעיניך לסבול ענויים \nוסגופים בעד דת האמת להתרצות לפני קונך: \nוהלא בפרשתא דא איכא למידק, אמאי כתיב בה ויקרא אל משה מה דלא כתיב הכי בדוכתי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אחריני, ותו מאי וידבר ה' אליו, אבל רזא דמילתא דכולהו ספירין איתנהרו ואיתייחדו \nכחדא, והיינו דכתיב ויקרא למרמיז וא\"ו בתפארת ואיסתלק ביו\"ד דהיינו חכמה, ואתנהרו \nכולהו ספירין וסליקו כל חדא לעשר דאישתכח כולהו דסליקו, וסליקו כולהו למאה, ומשום \nדכל חדא כלילא מרחמי ודינא אישתכח דסליקו כולהו לרי\"ש דהיינו מאתים וכיון דיחודא \nהוו שלים אסתלקו כולהו באין סוף דרמיז באלף, אל משה כלומר אל\"ף דרמיז באין סוף, \nאתייחד בלמ\"ד דרמיז בבינה, ובת\"ת דרמיז במשה, וידבר ה' אליו, אל\"ף דרמיז באין סוף \nאתייחד בלמ\"ד דרמיז בבינה, וביו\"ד דרמיז בחכמה, ובוא\"ו דרמיז בת\"ת, מאוהל מועד \nכלומר כנסת ישראל דאתקרייא מועד מלשון ונועדתי כלומר דתמן נועדים כולהו ספירין \nלאשפעא בה לאנהרא ואיתנהירא טובא, והיינו מאוהל מועד מלשון בהלו נרו על ראשי וכו': \nאור ליום שבת י\"א לאדר שני, ה' עמך, יסרני והוכיחני ללכת תמיד בהנהגת תורתו ויראתו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ובל אפריד מחשבותי אפילו רגע רק להעלות מחשבתי אל מקורה כי זה הוא סוד הקרבן שהאדם \nמדביק רוחו בקרבו, ומתוך שעשה הקרבן עולה למעלה גם רוח האדם מדובק עמו וז\"ס אדם כי \nיקריב מכם קרבן לה' קרבן ממש, מכם ממש, יהיה ממש הקרבן שרוחכם ידבק בקרבן' וע\"י כך \nיעלה למעלה, וזהו שחזר וכתב תקריבו את קרבנכם כלומר קרבן רוחכם ממש: \nוטוביה דגברא דזכי בהאי עלמא למימסר נפשיה על קדושת שם דקב\"ה, ובפרט מאן דיתוקד על \nקדושת שמיה, דהא מאן דיתקטל או יתחנק על קדושתו כיון דבישרא אשתאר בעלמא דמי לקרבן \nחטאת או אשם דכולהו סטרין מתהנין מיניה, אבל מאן דיתוקד על קדושת שמים איהו דמי \nלקרבן עולה דכולה כליל ולגבוה סלקא, והכי סליק תנניה וגופיה מתדבק לעילא באתר קדיש \nדוגמת יעקב דאיתדבק גופיה לעילא ורוחיה סלקא לעילא לעילא ומתדבק באתר עילאה, והא \nרזא דאלף זעירא דויקרא אמור רבנן דרמיז במלכות ואיכא למידק דהא אלף רמיז בכתר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עליון, והיכי אמרינן דרמז במלכות, אבל רזא דמילתא דמלכות מתעלה בכתר עליון, ואתהדר \nלמרמז אל\"ף במלכות והיא זעירא משום דאזעירת גרמאה, כמו שאמחז\"ל לכי ומעטי את עצמך \nאי נמי לעילויא דכל דהיא זעירא רמיז לעילא דהא יו\"ד דהיא זעירא רמיזא בחכמה וקוצא \nדילה בכתר עליון, והכי נמי מלכות כיון דאיתעלא בכתר עליון היא רמיזא באת זעירא: \nוהא איכא למידק דהא אמור רבנן דכל הנביאים לא נתנבאו אלא באספקלריא דלא נהרא, \nובדוכתי אחרינא אמור דנתנבאו מלמודי ה', וכן איכא למידק במשה דאמור דאיתנבא \nבאיספקלריא דנהרא, והכתיב וידבר ה' אליו מאהל מועד והא אוהל מועד רומז במלכות, ותו \nדאיך אפשר למימר דנביאי נתנבאו מהך ספירה או מהך ספירה והא הוי דוגמת פירודא וסוף, \nאבל רזא דמילתא דכל ספירה אית לה אורחא ושבילא במלכות, וכד מתנבאי שאר נביאי מנהיר \nלמודי ה' באורחין ושבילין דאית להו במלכות ומתמן אית להו נבואה דוגמת אתוון דכתיבי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בחושנא דהוו מנהרין קצת אתוון לעיני כהנא למיהדר ליה תיובתא על שאלתא וההוא נהירו \nדהנך אתוון הוה בסיוע דהנך אתוון דלא מנהרי בההיא שעתא דאילו לא הוו כתיבין אינך \nאתוון לא הוו מנהרי, הרי אשתכח דכד מנהרי אתוון ע\"י חיבורא ויחודא דכולהו אתוון \nהוו, והכי כד מנהרי למודי ה' באורחין ושבילין דאית להו במלכות הוו כחיבורא וייחודא \nדכולהו ספירין, ובנבואת משה הוה מנהר תפארת באורחא ושבילא דאית ליה במלכות, ומשה \nהוה אעיל בגו מלכות והוה ידיע כל גנזין וסתרין דיליה, וכד הוה מנהר בה ת\"ת הוה \nמתייחדא עם ת\"ת והוה משה מתעלה לאדבקא בת\"ת, והיינו דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל \nפנים, כלומר דהוו מתייחד ת\"ת עם מלכות אפין באפין, וכיון דאינון הוו מתייחדין, \nכולהו ספירן נמי הוו ביחודא חדא, והיינו דכתיב פה אל פה אדבר בו כלומר דהאי מלכות \nאיקרי פי ה', ות\"ת איהו פה דאיהו דכורא וכד מתייהדי כחדא מתעלית מלכות ואיקרי בשמא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דדכורא כדכתיב בזוהר קדישא והיינו דכתיב פה אל פה אדבר בו, דכיון דת\"ת דאינון פנים \nדספירין עילאין, מתייחד בפנים דמלכות הא כולהו ספירן מתייחדא במלכות והוה יחודא \nשלים דוגמת דבר נש מתייחד עם בת זוגיה פנים בפנים וכיון דהוה ייחודא שלים כולהו \nאורחין ושבילין דאית לספירין עילאין במלכות מתנהרין בנהירו סגי, ומשה הוה קאים גו \nמלכות וזכי לנהירו דספירין עילאין, אבל הנך נביאי לא הוי קיימי גו מלכות אלא לתתא \nממלכות וההיא ספירה דמתנבאי מינה מנהרא באורחא ושבילא דאית לה במלכות, ואע\"ג דההוא \nנהירא הוה בסיועא דאינך ספירין, מכל מקום לא הוה מנהרא אלא ההיא ספיר' לחודא ולא \nהוה יחודא שלם, והיינו דכתיב כי עין בעין נרא' אתה ה' כלומר כמאן דמכוון עיניה \nבעינא דחברא דלא הוי ייחודא שלים כיון דלא מכוין כולהו אנפוי באנפוי דחבריה, הכי \nהוי נבואתא דהאי עמא ומש\"ה אמר ניאה לשון נקבה, דכיון דיחודא דדכורא לא הוי שלים לא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אתעלייא למיקרי בלישנא דדכורא, והיינו דכתיב וארא אל אברהם וכו' כלומר נתראו \nואיתנהירו למודי ה' באורחין ושבילין דאית להו במלכות דאיקרי אל שדי, ושמי ה' דהיינו \nתפארת לא נודעתי כלומר לא איתנהר באורחין דאית ליה במלכות והיינו דקאמר לא נודעתי, \nולא קאמר לא הודעתי ורוח הקודש אנהר בנהירו זעיר מספירן באורחין ושבילין דאית להו \nבמלכות ומשום דהוה נהירו זעיר לא שקיל רוח הקדש כנבואה, ובה פליגי רבנן על מגילת \nאסתר דרבנן הוו אמרי כיון דמגילת אסתר לא נאמרה אלא ברוח הקודש לא חזי למיכתבי בין \nכתיבי, דאף דתהלים איתאמרו ברוח הקודש שאני התם דהוה שולטנו בישראל, ומש\"ה הוה רוח \nהקודש נהירו טובא דספירן במלכות אבל מגילת אסתר דאיתמר בתר חורבנא הרי נהירו דספירן \nבמלכות הוה זעיר ולא הוה כדאי למיכתב בין כתיבי, וטעמא דאסתר דאמרת למכתבה בין \nכתיבי כיון דאכתי לא אסתם חזון דהא חגי זכריה ומלאכי דאיתנביאו בתר הכי אכתי רוח \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הקודש הוי בנהירו רב דמנהרי ספירין באורחין דאית להו במלכות, והא בתר דאיסתם נהירו \nדרוח הקודש הוו משתמשי בבת קול דאיהי מטטרון דפירודא' וטוביה גברא דמייחד ליביה \nופולחניה לקודשא ב\"ה דע\"י כן מתייחד ספירן ומתנהרין כמא דכתיב אין כאל ישורון כלומר \nאל דהוא חסד מתעלה באתר דאין ובאתר דכא\"ל, דהיינו כתר עליון ואז איהו ישורון כלומר \nדשפעא אתי באורח מישור והיינו נו\"ן אריכא דבסוף תיבת ישורון, כלומר דשפעא אתא באורח \nמישור מת\"ת, רוכב שמים בעזרך כלומר כד את עוזו ליה בעובדין טבין דילך איהו סליק \nורוכב לעילא משמים העליונים. אבל כד לא את עוזר ליה אלא בגאותו לאו איהו לעילא \nמשמים אלא לעילא משחקים דהא חסד לעילא מנצחים איהו, והיינו דכתיב אף שמיו יערפו טל, \nכלומר אפי' שמיו דישראל דאינון שחקים דאינון לעילא מישראל נביע מניהון טל שעתיד \nלהחיות בו מתים ולישנא דיערפו כאלו ביתא דשישא דנביע מכותלי מיא דוגמת זיעא והיינו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יערפו דלישנא דעריפא דמייא כאלו נקבי אבני ונפקי וכיון דהשמים התחתונים הכי כ\"ש \nדשמים העליונים נבעי טלא דחיי, להן טוביה מאן דמטהר איברוי למיהוי מחנה שכינה \nוהרהורא דליבא תדיר בדחלתא דה' ויראתו, ואתה שלום: \nאור ליום שבת ה' לניסן שנת הש\"ג, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי וכו', והלא אתגזר עלך \nמיתה דבגין דבמקום המשפט וכו' וכד סליקתא הרהרת במאי דלא חזי כמא דידעת ובגין כך \nאיתגזר עליך מיתה, אלא דאנא המשנה אוליפת עליך זכות, וכן יעקב בחירי ומשה ברירי \nורש\"י ותוספות וכולהו אמוראי ותנאי דאת מתעסק בפתגמיהון קמו כולהו קדם קב\"ה וצלו, \nובכן פדאוך מהמיתה ונגזרו עליך תחותה הנך מרעין דעדו עלך ואוף יהבו תחותך גברין \nיקירין כמא דידעת דמידת הדין כד יהבין לה גברא לאיסתלקא מעלמא ובתר הכי משתזיב לא \nשבקא ליה עד דיהבי כופר תחותיה. להן בני ידידי שמע בקולי ולא תאכל ולא תשתה בדרך \nהנאה כלל כמא דאוליפתך וזכור דברי יונה קדישי כי בעוד שהאדם מאכלו ערב עליו יסלק \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ידו ממנו לעבודת בוראו וזה חשוב יותר מתענית ולהכי איקרי שולחנו של אדם מזבח דכמו \nדמזבח מתנכיס ההוא סיטרא, הכי נמי מתנכיס בשולחנו של אדם כד מסלק בר נש ידיה \nממיכליה וממשתייה כד ערב ליה. בהכי מתעבר יצה\"ר ומתנכיס ובכן אזדהר מלמיכל ומלמישתי \nבדרך הנאה ועונג אף בשבתות וימים טובים, ועכ\"פ תדיר תהא מחשבתך דביקא באורייתי אוף \nבעידן דאת ממלל עם בני נשא ובעידן דאת אכיל ושתי. ובכן תזכה לאסתלקא נשמתא דילך \nבעידן שינתא במתיבתא דרקיע ולמילף פיתגמי דאורייתא יקירין וברירין, וכד תקיץ תדכר \nיתהון ותעלם על ספר ויהיו דברים נחמדים, בקבלה ובתלמוד במשנה ובמקרא, וזה סוד לא \nימוש ספר התורה הזה מפיך. כלומר כד לא ימוש מפיך בעוד דאנת מתייחד למילף ובעידן דאת \nאכיל ושתי ועם בני נשא ממליל דלית את מצי למילף בפומך תהרהר בה יומם ולילה, כלומר \nבכל עידן בהגיון היינו הרהור הלב אז תזכה דתהגה ביה בליליא בעידן שינה כמא דאמרית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שהמדבר דברים בטלים עובר בעשה דודברת בם ולא בדברים בטלים וג\"כ עובר בל\"ת דלא ימוש \nספר התורה הזה מפיך וכו', וז\"ש בהתהלכך תנחה אותך וכו' כלומר כד בהתהלכך בדרך תהרהר \nבד\"ת אז בשכבך תשמור עליך, כלומר בעידן שינה תסתלק לעילא למילף פתגמי אורייתא, וכד \nתקיץ תדכר כל הנך מילין דאוליפתא, והיינו והקיצות היא תשיחך א\"נ והקיצות היא תשיחך \nהיינו לומר דידביק מאי דאדבקתא את לממלא בפומך: \nודע דרזא דקורבנא ברזא דגלגולא, דכד משתלם קסטיה זכי למיסק לקורבנא, וכד נכסין ליה \nמסתלק ההוא סטרא מהתם וכאלו נזבח ההוא סטרא דאיסתלק רשות דיליה מההוא בעירא דלא \nקטיל לה איהו ובכן ההוא רוחא דאיתגלגל בההוא בעירא. נפיק מתחות ההוא סטרא ומתדבק \nבסטרא דחסד דאיהו נכיס לה, ואוף דשחיטה כשרה בישיאל בדוכתא דכהן אתי ואוף ישראל \nאיהו בסיטרא דרחמי ואי ההוא רוחא לא אשתאר עליה שום חובא מתקריב עליה עולה דכולה \nסלקא כליל לגבוה, ואי אכתי לא נרצה עונו מתקריב חטאת דאכלי מיניה כהנייא למירמיז \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דאכתי אית ליה דביקא בההוא עלמא ובההוא בישרא דאכלי כהנייא מתעלה ההוא רוחא בסטר \nדחסד דאיהו סיטרא דכהן, וז\"ס הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים דבעלים קאי נמי לרוחא \nדאתגלגל בההוא בעייא, ואי איהו מהמון העם דלית ביה חכמתא מתקרב שלמים דאינון קדשים \nקלים, ואכלי מיניה בעלים, ואל תתמה היאך בר נש מתגלגל בבעירא דמקרא מלא הוא בדניאל \nבעובדא דנבוכדנצר דאיתגלגל בבעירא ולא כדפירש\"י עזרא אלא ממש אתגלגל, ובתר הכי \nמנדעי יתיב עלי לאדכרא כל מאי דעדא עלי בגין חובה דגאוה ובכן שבחית למריה עלמא וכו' \nוהאי מילתא זיל קרי בי רב הוא, ולא איסתפק להו בזוהרא קדישא אלא אי איתגלגל בבעירא \nדלא דכיא, ובכן אני אני המשנה המדברת בפיך ואני האם המיסרת את בניה אני היא המתחבקת \nעמך ואדבק בי תדיר בגין דיהא הדרי עליך והדרך עלי וכו' כי ארוממך להיות שר ונגיד על \nכל גולת ישראל שבמלכות עראביסטאן ויען כי מסרת נפשך על חזרת עטרת הסמיכה ליושנה. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תזכה להיות מוסמך מכל חכמי א\"י ומחכמי חוץ לארץ, ועל ידך אחזיר הסמיכה ליושנה ואזכך \nלגמור חיבורך וכו' ובתר כן תיתוקד על קדושת שמי ותסתלק כעמר נקי וכו' ותזכה לתחיית \nהמתים ותהיה מאותם שנאמר עליהם אלה לחיי עולם הבא ובכן ואתה שלום, ותמיד תשוי קדם \nעיניך כאלו שמא דהוי\"ה כתוב בדיו שחור על גויל ואחזי גרמך כאלו את מסתכל ביה, ואחזי \nגרמך כאילו אבוך קאים לקבלך, ובהכי תיבוש ותכלם מלאפסקא הרהורא דלבך מעבודתי \nואורייתי ומשניותי והזהר בכל יום לקרות פרשיות של הקרבנות: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פרשת צו \nפרשת צו מהדורא קמא: \nאור ליום שבת י\"ב לניסן, ה' עמך התחזק והתדבק בתורתי ויראתי ואיברך יהיו מחנה \nשכינה. לבל תפריד מחשבותיך אפילו רגע מתורתי ועבודתי ובטל הנאות הגוף ממך כאשר \nהוריתיך וקרבתיך ופקח עיניך וראה את שוממותיך כאשר הפרדת תורתי ויראתי מלבבך, ועם \nכל זה מני הטוב לא פסקתי ומנעתי מפיך, לכך שוב נא אלי והדבק בי תדיר ואזכך לישרף על \nקדושת שמי ואתן לך מהלכים בין העומדים האלה, כמא דכתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ \nהחדשה וכו' דאיכא למידק מאי האי דקאמר השמים החדשים והארץ החדשה וכו', ותו מאי \nעומדים לפני, ותו מאי כן יעמוד זרעכם ושמכם: \nאבל רזא דמילתא למימר דכד יתייחדון ספירייא דמטרוניתא דאיקרי ארץ חדשה דהא היא ארץ \nחפץ, ואיקרייא חדשה משום דהיא נאצלה מעשר ספירין עילאין ושמים רמיז לתלת אבהן וכד \nמתייחדו במטרוניתא דהיא חדשה. שמים נמי איקרון חדשים, וכד אינהו מתייחדו בכ\"י כלומר \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דספירין דילה מתייחדי בספירין עילאין הא אינון עומדים וקאמר קרא כד ספירין אינון \nבהאי ייחודא בהאי שעתא ישפיעין עלייכו ויעמוד ויתקיים זרעכם ושמכם, ורזא דזרע ושם \nדהא גופא דבר נש איקרי זרעכם ושמא דיליה רמיז לרוח דיליה וקאמר דתרווייהו יהא להון \nקיום והעמדה: \n", "en": ""}]}
