דכיון דכבר שלטו קליפייא בזמנייהו השתא דעבר זמנייהו ושלטא קדושה אבעי ליסתלק כל מסאבו מסטר קדושתא ויתדבק בדוכתיה. והנך סוכות דהוו מירושלים ועד צוק הוו רמיזין לעלמין דשלטו בהו קליפייא והוו א"ל בכל סוכה וסוכה הרי מזון והרי מים למרמז דעבר שליטו דקליפייא דהוה בעלמין דילהון חורבא וחסרון כל. אבל השתא הוו שליטו דקדושה דאיכ' ברכאן בעלמ' דהרי מזון והרי מים ומשום הכי מעולם לא הוצרך אדם לכך לפי שלא הית' אלא לרמוז לבד ויקירי ירושל' הוו מלווין אותו עד סוכה הראשונה כדי להסיר כל מסאבו מהם ולהדביקו בשעיר. חלק לשון של זהורית חציו קשור בסלע וחציו בין קרניו לרמוז דתוקפא דדינא דהנהו קליפייא אבעי למהוי ברישא דילהון דלהכי רמיז בין קרניו וכן אבעי למהוי בנוקב' דיליהון דרמיז לסלע ולא יתפשט בעלמ' דקדושה כלל. ולשון של זהורית שהיו קושרין על פתחו של היכל הא פתחא דהיכל רמיז לכנס' ישראל ולשון זהורי' רמיז לזוהמא שהטיל בה נחש משום דאתי מסטרא דהנהו קליפייא וכיון שהגיע השעיר למדבר היה הלשון מלבין רמז דהא אסתלק סטר מסאבו לגמרי מעלמא דקדושה ואתכניש ואתדבק בדוכתיה ואשתאר עלמא דקדושה בלא מסאבו כלל ומתייחדא אימא עילאה בתתאה ומכפרא כל חובין דתליין בה וכל עלמין בנהירו וחידו סגי הא גיליתי לך רזין טמירין דלית מאן דידע יתהון ומנהון תקום על כמא רזין דאורייתא: והלא עשר יומין קדישין רמיז לעשר ספירן מתתא לעילא ויומא תשיעאה רמז לחכמה ומצוה לאכול בו ברזא דמאי דאמר בזוהרא קדישא על ויקח מאבני המקום וגו' דכד אתי מלכא לגבי מטרוניתא אפי' תתקן ליה ערסא דאבנין ישכב עלה. הכי חכמה דאיהי ספיר' עלא' דאית לן בה קצת תפיסותא ומתייחדא בהאי יומא במטרוניתא אכילה ושתיה ביה כעלמא דמטרוניתא דאיהו עלמא דאית ביה אכילה ושתיה וביום הכפורים דמסתלקא מטרוניתא בכתר עליון. נהגינן כעלמא דכתר עליון דלית ביה אכילה ושתיה הא מייחדינן עלמא עלאה בתתאה ותתאה בעלאה וזה הוא סוד עליונים ירדו למטה ואכלו ותחתונים עלו למעלה ולא אכלו. (חסר) ה' עמך וכו'. ואת כי תדבק בי ובתורתי וביראתי ומשניותי ולא תפריד אפילו רגע אחד ואתן לך מהלכים בין העומדים האלה ואזכך לגמו' כל חיבורך בלי שו' טעו' ולהדפיסם ולפשטם בכל גבול ישראל עמי ואגדלה שמך בתלמידים יותר מיצחק אבואב בחירי לכן חזק ואמץ בתורתך כאשר אתה עושה בתורה במשנה בגמ' רש"י ותוספות ובפסק ובקבל' כי אתה מקשר אותם זה בזה וכל מלאכי מרום דורשים שלומך וטובתך ואל תצטער במזונות כי כבר אמרתי לך פעמים אין מספר כי פרנסתך מזומנת לא תחסר דבר כי אתה מושגח מאד בכל ענייניך רק כי תדבק בי ובתורתי ויראתי ועבודתי וכבר אתה רואה המעלה הגדולה הזא' אשר נתעלית לפני כל עם ה' לדבר עמך בקול רם ועוד תזכה לראות את אליהו כאשר אמרתי לך אם תטיב דרכיך לפני והטוב בעיניך שאינך הולך בהשכמה לבית הכנסת ואעפ"י שאינך ישן ולא יושב ובטל עכ"ז עידן תורה לחוד ועידן צלותא לחוד לכן בני השכם לבית אלהיך והתפלל בכוונה ולא כאשר אתה עושה שאינך מתכוין בשלימות כראוי ותבטל כל ההרהורי' והמחשבות בעת התפלה ותייחד לבך וכל איבריך בי ותהיה מחנה שכינה ובכן אתה שלום וכו': פרשת אמור אור ליום שבת כ' לאייר שנת י"שא ה' עמך וכו' והא שדרוני לאודעותך רזא יקירא ברזא רוהכהן הגדול דאיהו רמיז בחסד עליון דאיהו כת"ר מאחיו דאינון שאר ספירן אשר יוצק על ראשו שמן המשח' דאיהו משחא דנגיד ונפיק מלעיל' ללבוש את הבגדים דאינון ספירן. את ראשו לא יפרע משום דגידול שער אחזי על דינא והתם כלא רחמי אינון וא"ת דהא ליואי משום דאינון דינא מעבירי תער על בשרהון והיכי אמרת דגידול שער אחזי על דינא איכא למימר דגידול שער אחזי על דינא דאינון מותרות וכן למעבר כל שערא נמי אחזי על דינא אבל בספר' בתספורת בן אלעשא כסום יכסמו את ראשיהם דמספר ומשאר עקר שערי האי הוא שלימותא ורחמי. ובגדיו לא יפרום דבגדיו רמיזי לספירן. ואי בזע יתהון אחזי פגימותא. ועל כל נפשות מת וכו' אפי' לאביו ולאמו דהא בההוא דוכתא לא מדבק שום צד מסאבות'. ומן המקדש לא יצא דהא איהו באתר דקדש קדשין. והוא אשה בבתוליה דאיהו בינה. ואתה שלום וכו': אור ליום ז' כ"ד לניסן הא אתינא לאלפ' לך רזין עמיקין דרעוה דרעוין סתימא דסתימין בעא לגלאה לך דהנ' עתך עת דודי' אינון יומין קדישייא דירחא דניסן ואת קדישתא יתהון. תו במתנית' דילי דנסיבת להון ע"פ ואהדר' עטרה ליושנה למיהוי תורה שבע"פ והא שדית בס' שתיתא' וע"כ אסתליק' ואתעלית ואתינא לגלאה לך רזין אלין דמהיום עד כמה שנין לא אתגליאו ולא אתחזו ולא תשכח יתהון בשו' ספר' ולא שום חכימ' מחכימי דרא ידע לון הלא אמרו רבנן המלך והכל' ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל והיינו לומ' דבההו' יומא קדישא דכפורי' דמתגלי בינה וע"כ כולהו עלמין בחדוה המלך והכלה דאינון ת"ת ועטר' דספירו' עלאין ירחצו את פניהם כלומר דאינון בייחודא וברירותא וחביבותא ואיפקדון נהורין בהאי יומא קדישא והחיה דאיהי מלכות קדישא דהיא כלילא מי"ס עלאין כמא דאוליפתך ואתקריא' חיה בגין דחיותא דילה תלי בספירות עלאין. תנעול את הסנדל כלומר דאיהי בשלמותא ונהירותא ומייחדא בנעל דידה דאיהו מטטרון. ואוף בסנדל דילה דאיהו סנדלפון והני אינון נעל וסנדל דילה וכדכתיב מה יפו פעמיך בנעלים והיינו רזא דאמור רבנן אם יבא אליהו ויאמר חולצין בסנדל שומעין לו במנעלים אין שומעין לו שכבר נהגו העולם בסנדל דהא ודאי איכא למיד' אי מדינא מנעל מהני אמאי אין שומעין לו בגין דנהגו עלמא אבל רזא דמלת' דרזא מאן דאתפטר בלא בנין לא יכול לסלקא בצרורא דחיי דחד מגווני דכרת איהו מאן דאזיל בלא בני' משום דהא צדיקיי' בההוא עלמ' עבדין פירין ומולידין והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא דכיון דאית להו שרשא ויסודא בהאי עלמא יכיל לאשתלומי בההו' עלמא ומיהו כד שבק בנין אע"ג דלא אתקיימו בתדיר אלא רגעא חדא סגי בהכי כיון דבעידנא דאתפטר מהאי עלמ' הוו ליה שרשא וכד לא שבק בנין פקיד קב"ה דייקי אחוה דאיהו כגוונא דיליה דנשמתא דתרוויהו מחד ענפא ויסב אתתיה דאיהו כגופיה. וההוא בר דיוליד מיניה אתחשב כאילו מיתא גופיה אוליד והא אית ליה שרש' בהאי עלמא ובהכי משתילין בההוא חסד עלמ' לאתדבק' באתרא דמבעי ליה ואי צריך לאתגלגולי הוא מתגלגל בברא קדמאה דיולידו וכד חזו בי דינא דאין זווגם עולה יפה מצוה למחלץ. ורזא דחליצה איהי דההו' נעל דהוא מטטרון חוצץ באפי ההוא נפשא ולא שביק לה לאתדבקא במלכות קדישא דאיהי סופ' דדרגין קדישין ולהכי חלצה נעל מעל רגלוהי דנעל איהו רזא דמטטרון ורגל רזא דמלכות למימרא דמן היום ולהלן לא יחוץ נעל דהוא מטטרון באפי ההוא נפשא ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהו מלכות קדישא ומשום דמטטרון דבק במלכות קדישא בלי שום חציצה כלל משום הכי בעיא שלא יהיה דבר חוצץ בין נעל לרגל וכל הנך קשרים וקרסים למרמז על קשרא דחייצי באפי ההו' נפש' ומשו' דצדיקין גמורי' מתדבקי' במלכות קדיש' ולהנהו הוי יאות למחלץ במנעל כדקא אמינא אבל הנך דלאו צדיקין כולי האי מתדבקים במטטרון וסנדלפון חייץ באפייהו והנך מבעי למחלץ בסנדל ומשום דרובא דעלמא לא צדיקין גמורים נינהו נהגו להשוות המדה ולמחלץ בסנדל ולא במנעל ומ"ה קאמר אם יבא אליהו וכו'. לפי שכבר נהגו כדאמרן ומאן דאיהו זכאה מעשיו יקרבוהו ובהאי אתערות' סגי לסלקא ליה ולאתדבקא באתר דאצטריך ליה: ורזא דרקיקא והקריאה וחליצה אינון ברזא דנר"נ הקריאה לקבל נשמה וחליצה לקבל נפש דהא חליצה כגוונא דנפשא דאיהי עולם המעשה ומ"מ לאו מעשה בידים אלא בפומא דנפיק מיניה דבורא דאיהו רוחני ובהכי דמי רקיקה לרוחא דהוא כליל מנפש ונשמה וכד הני ג' עובדין אתעבידו דאינון לקבל נפש רוח נשמה הא אינון אתקשרו כחדא ולית מאן דמעכב באפייהו מלאתדבקא באתר דאבעי ליה לאדבקא: אח"כ פי' לי כל פ' ראשון מפרקי אבות ואמ' דלא בעי לפרש' יתיה בדרך סוד אלא ע"ד הפש' דישמעון עמא והקשה בו כמה קושיות מהם שהקשו המפרשי' ונוסף עליהם וישב הכל כשפרש שהג' דברי' שאמרו כנסת הגדול' הם כנגד ג' הנהגו' שצריך האד' והם כנגד נר"ן ועפ"ז פי' כל הפ' עד סופו ודרשתיו ושבחוהו וכשהגיע למשנת כל ימי גדלתי בין החכמי' היה מגמגם בפי והיה אומר לי מה שאני מגמגם אתה גורם לי לגמגם לסבת הרהורין שאתה מהרהר בשעת התפלה ואינך מכוין בה כראוי לכן בני התחזק ובטל כל הרהורין מלבך ותמיד תהרהר במשניות ולא תפריד מלחשוב בהם אפי' רגע א' ובכן תסלק לי בדרגין עילאין ברזא דישראל אשר בך אתפאר לכן ייחד כל מחשבותיך לתורתי ותתוקד על ק"ש ותזכה לדרגין עלאין עוד אמר לי על ג' דברים העולם עומד וכו' הם רמז לג' עליונות תורה כנגד חכמה עבוד' כנגד כתר שכל העבודות אליו ובו מתייחדות הספירות כולם גמילות חסדים כנגד בינה שהיא גומלת חסד עם כל העולמות שיצאו ממנה ומאי דקאמר על ג' דברים העולם קיים וכו' היינו רזא דגבורה ת"ת יסוד או מלכות יסוד ת"ת: עוד א' מה שהלכת אתמול לבקש בשר ואבדת חצי היום ולא יכולת למצוא ואף תרנגולים שבאו לידך לא אסתייעא מלתא הכל מאתי היה להודיעך שהבשר והיין שהם משכן היצה"ר אין לרדוף אחריה' כי בזולת' יחיה האדם כי הלא בזולת בשר כבדת את השבת לכן חדל לך מההרהורין כי אם בתורת ה' כל היום כי אתה מושגח מאד במעשיך ואינך נוקף אצבעיך וכו' לכן תדקדק במעשיך: עוד למדני פי' כל הפרק ה"ה בדרך פשט מחוד' לא נמצא בדברי שום מפרש וגם לא שמעתיו מעולם ונתן קשר למשניו' כל הפ' מתחלתו עד סופו שכולן סובבות על ג' הנהגות ודרשתיו ברבים וכלו מחמדים: אור יום שבת של סוכות שנת ש"ח חזק ואמץ וכו' רק כי תדבק בי ומעט בהנאו' ככל אשר הורתיך והזהר מאד מלהרהר בענין המשגל כי סמא"ל רודף אחריך בהרהורים ההם והזהר מאד ממנו וקדש עצמך במותר לך כי איש אתה והתחזק עצמך בכך וע"י כן תזהר מלהתענג כלל רק תמי' מחשבתך דבקה בי כמא דאוליפתך ואזכך וכו': והא במצות סוכה איכא למידק תינח דצריך הסכך להיו' גדולו מן הארץ לרמוז על הסוכה שהיא מארץ החיים אבל מאי טעמא מחובר לקרקע פסול אדרבא מחובר לקרקע עדיף למרמז דיניק מארץ החיי' ויש לומ' משו' דמחוב' לקרקע הוי יניקותה מלמטה למעלה ויניקותא דספירן הוי איפכא וטעמא דלא תהא נמוכה מעשר' למרמז דכלילא מעשר ספירות. וטעמא דלא תהא גבוה מעשרים משום דעד עשרי' רמיז דכלילא מעשר ספירן מדינא ורחמי דהוו ליה עשרי' וז' על ז' רמיז על ז"ס הבנין דכלילן מדינא ורחמי והזהר מליהנות ומלרום לבבך על כל כבוד ומעלה שאני משפיע לך לעולם ועד כמה דכתיב ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני והזהר מלכעוס על שום דבר ומליהנו' וטוב לך ואתה שלום: אור ליום שבת כ' לתשרי ה' עמך וכו' והא כמא דסוכה סליק לעילא ורמיז' לעילא לעילא דהא כמא דלמעלה מעשרים אמה פסולה משו' דהיא רמיזא לעילא מעשר ספירות דאינון כלילן מדינא ורחמו וסלקין לכ' ואשתכח דהי' רמיזא לעילא מי"ס דחלל סוכה תנן והסכך רמיז לעילא מכ"ע בשירותא דאין סוף וסוכה רמיזא נמי למלכו' דהא איהי כליל בא"ס אשתכח דהיא סלקא באין סוף ונקראת מצוה קלה משום דרמיזא במלכות דהיא קלה בערך הספירות כי היא משפעת לנפרדים וגם נקראת קלה משום דרמיזא באין סוף ומשום דתמן לית תפיסה ורעיון נקראת קלה ומ"ה אמור חז"ל שפיר דמאן דיתיב בצל סוכה יתיב בצילא דמהימנותא דהא רמיזא במלכות כליל בא"ס ומשום דאיהי עלויא טובא עבדתון יתיה על רשב"י ועד דאתון לא אתכוונתון להכי: ולולב ומיניו רמיזי לז"ס הבנין והא איכא למבעי כיון דכל מאי דאזלי בעלמא לאו איהו אלא כדי לייחד ת"ת במלכות א"כ אמאי לא אגדינן לאתרוג עם ג' מינים וי"ל דהאי איהו ברזא דדו פרצופי נבראו ובתר הכי נסרה והעמידה כנגדו כי היכי דתתנהיר מיניה מה דלא הות מנהרא הכי מקדמ' דנא והכא נמי אי הוה אגדינן לאתרוג עם שאר מיניה לא הות מנהרא מיניה ולהכי לא אגדינן אלא מוקמינן. ליה לקובלא בשאר מינים ובהכי מתנהרא מיניה ובשעת הנענועים מחברינן לה עמהון וסליק כלא שפיר. והא גשמים דאתו לא הוו דוגמת שפך לו קיתון על פניו ח"ו אדרבא נתקבלו דבריכם ורשב"י ובנו שמחו לקראתכ' בקרותכם זוהר על מערתם ובכפר הסמוך להם אלא דכיון דהקפתם לרבי אלעזר בד' מינים הבאים לרצות על המים נתעוררו המים ובאו ואילו הייתם מקיפים פעם אחרת היו רוב גשמים באים לעולם כמו בימי חוני המעגל ומפני כך באו גשמי ברכה רצופים כדי שלא תקיפו יותר עליהם וכלל זה יהיה בידכם כל זמן שהעולם יהיה צריך לגשמים ביותר תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים ותענו: ועל כל צרה שלא תבא על הצבור תקיפו אותם שבעה פעמים ותענו ובכן תדע כי הם שמחים מאד בקרותכ' זוהר על מערתם או בכפר הסמוך להם ואם תתמידו לקרות כן יגלו לכם רזין עלאין וכלהו רמיזין בזוהר אלא דלא מסתכלי בהו עד דיתגלו לון ואז ידעו למפרע אתר דרמזו להון דהא בהאי זוהר דבנייכו רמיזי כמה רזין עלאין דלי' לון חושבנ' אלא דבני נשא לא מרגישין בהו וכד יתגלו להו ירגישו בהם ואתה שלום: אור ליום שבת יום א' של חג הסוכות שנת הרצ"ז ה' עמך בכל אשר אתה עושה וגו' הנה היסורין האלו שבאו אליך אילו היית סובל אותם ולא היית מפריד מחשבתך מהתורה אפילו רגע היית מתעלה במעלות רמות שלא תוכל לשער אכן מאחר שסבלת אותם והצדקת עליך את הדין הרי הם לך מזבח כפרה וגם בזכות שגמרת בלבך למסור נפשך על קדושת ה' שדרני קב"ה וכל בני מתיבת' דרקיעא לגלויי לך רזין אלין דלא תשכח יתהון בשום ספרא. ועוד לית חכימא בדרא דידע יתהון אבל בתר דתנדע יתהון יתגלון לך סיפרייא. הלא כל בן דעת יבעי אמאי פקיד קב"ה לשבחא קמיה בחגא בארבעה מילין אלין ומ"ש מפסחא ועצרתא דמשבחינן קמיה ולא נקטינן מדי בידין ותו מ"ש הני ד' מינין ממינין אחרנין. ותו אמאי נקטינן ערבה דלית בה טעם וריח. ותו למ"ד דרמיזי הני ד' מינים לד' גווני דאית בישראל. חד גוונא דאית בהו טעם וריח וכו' א"כ כי היכי דנקטי הדס גופיה דאית ביה ריחא וכן נקיטי אתרוג גופיה דאית ביה טעמא וריחא ולא סגי לן למנקט ענפא מענפוי וכו' הכי נמי הוה לן למנקט תמר גופייהו דאית בהו טעמא ואמאי נקטינן לולבא דלית בה טעמא. ותו אמאי בשיתא יומין כפתינן לולבא וביומא שביעאה שרינן רישיה והוי פטור אבל אסור בסיפיה. ותו אמאי מקיפין כל יומא חדא זימנא וביומא ז' ז' זימני. ותו אמאי מקיפין ביומא ז' בערבה דלית ביה טעמא ולא ריחא ותו מאי רזא דחביט חביט ולא בריך. ותו מאי רזא דנענועי לולבא ותו אבעי לחברא אתרוג בהדי אינך מינין בעידן נענועא או לא: והלא רזא דמילתא דבירחא דתמוז וירחא דאב אבעי קב"ה למידן עלמא דאינון ירחי דדינא קשיא אלא דאי הוה קב"ה קאים בהנהו ירחי על עלמ' בדינא לא הוה עלמא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא מגו תוקפא דדינא דידהו דמשום הכי אתחריבת בהו בי מקדשא תרי זמני וקב"ה מגו דחייס על עלמא סליק דינא מהנך ירחי ולא בעא לסלקא ליה לירחא דאלול משום דסמיך לון ותקיף ביה דינא וסלקיה לירחא דתשרי ומשו' הכי תקינו קדמאי למיק' בלילייא בירחא דאלול ובירחא דתשרי ברישיה דאין ביה קב"ה עלמא וג' ספרי' נפתחי' ביה ושל בינוניים תלויים עד יום הכפורים דביה מתגלי זוהר לבינוניתא דכתרא עלאה וביה מכפר לאינון דזכו ומתחתמין לחיים ואינון דלא זכו לא מתחתמי למיתה דהא ביומא דאתגלי עתיקא קדישא ליכא חתימה למיתה אלא תלי וקיימי וביומי דבין יום הכפו' לסוכות יהב קב"ה לישראל מצות ד' מינים ומצות סוכה דיתעסקו בו כי היכי דיזכו בהו ובתוך יומין דבין יה"כ לסוכו' לא מתחשבי חוביא דחבין בהו משום דזוהר לבינוניתא דאתגלי ביה אכתי מתנוצץ עד יומ' קמא דחג' והיינו דאמור רבנן ראשון לחשבון עונות למימרא דמיום הכפורי' עד ההוא יומא לא מתחשבי עונו' והלא אוליפתך רזא דאלהות עלאה קדישא דאינון י' ספירן עילאין ומטרוניתא כלילא מכלהו ומאן דמפריד בין י"ס עילאין למטרונית' עליה אתמר ונרגן מפריד אלוף ואיהו גרים חורבן עלמין ומאן דמייחד לי"ס בהדי מטרוניתא איהו גרים קיומא דכלהו עלמין ובגין דישראל כוליה שתא מסגלין חובין וגרמין לפרדא בינייהו פקיד קב"ה דבהני יומין ייחדון לון לגמרי כל ישראל כטוב כחוטא בגין דיתקנון פרודא דמפרדי כלא שתא וייחוד' הוא לשבחא קמיה בהנך ד' מינין ולולב הא איהו רמיז לאילנא קדישא ועלין דאית ביה מהאי גיסא ומהאי גיסא רמיזי לספירן דמימינא ומשמאל' ועליו כפולו' רמז דכל ספירה כלולה מדין ורחמים וגופא דלולב רמיז לצדיק ותתפ' ברזא דוא"ו ומשך הוא"ו סליק עד כתר ברזא דמוסף דרמיז לצדיק ואמרינן ביה כתר והכי נמי לולב סלקין עלין דיליה עד התיומת ואית לולבים דשלמה תיומת דילהון בתלת עלין שוין קצת ואי' דשלמ' תיומת דילהון בחד עלה בלחוד ואינך תרי לתתא ולעולם מציעאה עילא מן תרין דמציעאה רמיזא לכתר ואינך תרי לחכמה ובינה ברזא דתלת עלין כחד מסדרין כח"ב זה אצל זה ובאידך כתר לעילא חכמה ובינה