{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "5", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "הזהר ולא תפסוק מהרהורא דאורייתא שום רגעא ובעידן צלותא כוין בה דלא תהרהר במידי \nואפילו במילי דחכמתא דזמן תורה לחוד וזמן צלותא לחוד. ובעידן ק\"ש ייחד כל מחשבותיך \nלמיהוי בסיס לשכינתא וכל איברך יתייחדו להמסר על קדושת שמי ובטל כל מחשבות שבעולם \nממך די את תנאה דילי די גמרת לפלגא דסדרא דטהרות והא גמרת חמש סדרין ופלגא ועל כן \nאנת דכלילת משבע ענני כבוד כמה דאוליפתך מתלווה בהדך לכן לא תשתבק מנהון אלא תדיר \nאהדר עליהון למינדע יתהון ומהכא תשתמודע מסגיאות טובוי ורחמוי דקודשא בריך הוא \nדאע\"ג דאיכא אחרינין דידעין שיתא סידרא משנה לא ממלל עמהון כמה דממלל עמך ואוף \nדידעת דאית בידך סורחנין תקיפין ובישין מינהון. אלא דזכות דהנך יומין קמאי דתבת \nקמאי והנך יומין דאחשבו בההו' חובא תקיפא אתנהרו ע\"י דהתענית יתהון רצופין יממא \nולילין כי התענית בכל אשר התענה אביך דהיינו אדם הראשון כד חב. הכי התענית כל הנך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ירחין טפי משתא אחדת שקא בחרצך ולבשת לבושין דפרזלא ובהכי אקלישת עננים המחשיכים \nלכ\"י בחובך דאינון מחבת ברזל על פניך והתענית בכל ההוא זימנא תלת יומין רצופין עם \nלילתהון ולזמנין תרין ובהם אתנהירו אנפך ויחדתיך לאיתוקדא על קדושת שמי בגין דתשאר \nנקי וזך ותסתלק בדרגין עלאין כמה דאוליפתך לכן אחזי גרמך דאת עולה תמימה ולא לשתכח \nשום מומא בך דלא לפסול קרבנא ולכן כל מחשבותיך יהיו תדיר בדברי תורה ולא תפסוק \nאפילו רגע ואזכך למיסק בארץ ישראל בשתא דא ולאתייחדא תמן עם אורייתא למיחדי תמיד עם \nחברייא לאתעסקא באורייתא ומאי דיסתפק לכון מלאכין דטאסין בארבע גדפין ילפין לכון \nדוגמת דמאי דהוו מולפי לישב\"י במערה ובתר הכי אזכך לאיתוקדא על קדושת שמי: \nוהשתא אתינא לגלאה לך רזא דקדישא הלא לך למינדע מאי דאמר שלמה בחירי דאין לענות אמן \nאחר ויקרב משיחי' לאו קושטא איהו אלא צריך לענות אמן ה' זימנין חד בעידן דאמרין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "יתגדל ויתקדש שמיה רבא. וחד בעידן דקאמר ויקרב משיחיה. וחד אמן יהא שמיה רבא וכו' \nוחד בתר שמיה דקוב\"ה. וחד בתר לעילא מכל ברכתא וכו' דאמירן בעלמא וכו' דאינון חמש \nלקביל ה' בתראה דרזא דקדישא איהו לסלקא לה ולייחדא לה בהדי ספירין עילאין. והיינו \nדקאמר יתגדל כלומר תתייחד עם חסד דהא איהו בתו. ויתקדש כלומר ומתמן יסתלק בעלמא \nדקדושה דהיינו בינה. שמיה רבא היינו כנסת ישראל. דכד מתייחדא עם תפארת מקרייא רבא \nברזא דמה תעשה לשמך הגדול. ואף מקרייא רבא כד מתייחדא בגדולה. בעלמא דברא כרעותיה \nכלומר תתייחד בשלש עילאי דאיהו עלמא רעוא דרעוין. ואע\"ג דאינון נאצלין אשכחן בעלמא \nבכמה דוכתי דנקט בריאה במקום אצילות. ותו דמילת ברא אחזי על תלת עילאי. ב' בחכמה \nוקוצה דילה בכתר. וב' גופא בבינה דאיהי את קדמאה דילה. ור' אחזי בחכמה וא' אחזי \nבכתר עליון ואוף א' אחזי על תלת עלאי. וימליך מלכותיה כלומר דיסק מלכות לעילא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לייחדא לה בכולהו ספיראן. דבההוא עידנא יהי' ה' למלך על כל הארץ. דבההוא עידנא לא \nיכנף עוד מוריך דכולה כנפים יתאתדון ויתנהרון ויהון ביהודא חדא ודא הוא רזא דאמרינן \nקדיש בלשון תרגום לאחזאה דבההוא זימנא והא לשון תרגום שקול כלשון הקודש דכולהו יהא \nיחודא חד כדאמרית. והיינו וימליך מלכותיה דיהון כנפיים מתייחדין ביה ויהא כולא חד. \nויצמח פורקניה. כלומר דבתי דתתייחד כנסת ישראל בחסד ובספירין עילאין תצמח לאשפעא \nשפע ומזונא לעלמין כולהו ברזא דאוליד ליה כמלקדמין. ויקרב משיחי' כלומר דספירין \nעילאין דמריקין מנייהו משח רבות קודשא יהון קריבין להון לאשפעא במלכות קדישא למיזן \nעלמא כולהו ומשו\"ה איבעי לאתבא אמן הכא משום דאמן סליק לחושבן שמא דהויה ושם אדנות. \nותו א' רמיז בכתר ומ' בבינה ון' בתפארת ומלכות והיינו ייחודין דספיראן וקורבא \nדמשיחא. בחייכון וביומיכון וכו' הא איכא למידק מאי ניהו חייכון. ומאי ניהון \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יומיכון. ותו מאי קאמר ובחיי דכל בית ישראל. ותו אמאי קאמר בחיי ולא קאמר ביומי \nכדקאמר בקדמיתא: \nאבל רזא דמילתא דספירין עילאין קאמרי האי יחודא הא בחייכון כלומר בסגיאות שפע דייתי \nלכון ברזא דואתה מחיה את כלם. אתה מהיה את כולם וביומיכון היינו יחודין דספיראן \nדאיקרן ימים כלומר ייתי שפע חיים בתפארת ומתמן יהא ינקא דחיים לכולהו ספיראן ובהכא \nיתייחדין כולהו. ובחיי דכל בית ישראל. כלומר ומתמן ייתי שפע חיים לכנסת ישראל תתאה \nדאיקרי בית ישראל ותתייהד עם כל ספירין עילאין ולא קאמר וביומי משום דספירין דילה \nמתייהדין בה תדיר ומשום הכי לית צורכא למימר דייתיהדון בה. בעגלא ובזמן קריב עגלא \nתרגום ובזמן קריב כלומר בקורבא ויחודא דספירין דאיקרון זמן. ברזא דמלמד שהיו סדר \nזמנים קודם לכן דאיתמר על ספיראן. אמן יהא שמיה רבא מברך כלומר עם שם י\"ה דהיינו \nמלכות יהא רבא דתתייחד בגדולה ויהא משפיע לה' ספיראן דתחות חסד והיינו דקאמר מברך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לעלם כלומר יהא מברך לתפארת ולעלמי דהיינו גבורה ונצח. ידא שמאלא בהדי ירכא ימינא. \nעלמייא היינו הוד ויסוד ירכא שמאלא עם ברית. יתברך וכו' השתא מיהדר ליחדא לה בכתר \nעילאה ובכולהון ספיראן. יתברך לכתר. וישתבח לחבמה. ויתפאר לבינה. ויתרומם לגדולה. \nויתנשא לפחד. ויתהדר לתפארת. ויתעלה לנצח. ויתהלל להוד. שמיה דקודשא בריך הוא ליסוד \nומבעי לציבורא לאתבא עד יתברך. לסלקא לה עד כתר ליחדא לה בכתר. ואי לא עביד הכי הוי \nכקוצץ בנטיעות ועונשיה סגי כדכתב יוסף גיאטלייא בחירי. ואין לך קציצה גדולה מזו. \nומיהו ביתברך לחוד סגי דכיון דסליק לה מתמן ממילא משמע דבכולהו ספיראן מיחד לה. \nואיבעי איניש למימר כוליה כד את עביד שפיר דמי. לעילא מכל ברכתא. ברכו\"ת שירו\"ת \nותושבחו\"ת רמיזי לתלת עילאי. וקאמר הנך תלת יתייחדון במלכות והיינו דאמירן בעלמא הא \nאוליפתך בקדישא רזא דלא איתגלי מכמה יומין וכל חכימי דרא כד ישמעון ליה יחדון ביה: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והשתא בעינא לאולפא לך רזא דברכאן דיעקב, דאיכא למידק דהא \"יתהון אלא בעלמא הדין \nולא בעלמא דאתי ואמאי לא בייך ליה בעלמא דאתי דהוא עיקר. ותו חזינן כמה מלכין דלא \nאיתברכו ואית להו טל השמים וכו' ועובדים אותם עמים ולאומים. ותו אמאי אתחכימו כולי \nהאי יעקב ורבקה על ברכאן דעלמא הדין. ותו אמאי שרי מילי בוא\"ו ויתן לך. ואוף דאמור \nרבנן יתן ויחזור ויתן אנן באורח רזא בעינן לפרשא. ותו אמאי לא קאמר משמני הארץ \nכדקאמר מטל. ותו מאי רבותא דיעקב דהא לעשו נמי קאמר משמני הארץ יהיה מושביך ומטל \nהשמים מעל. ותו אמאי האלהים במדת הדין. ותו אמאי האלהים בה\"א הידיעה. אבל רזא \nדמילתא דיצחק אדבק ליה ליעקב בספירין עילאין ומשום הכי שרי בואו דרמיז לתפארת למימר \nדתפארת יהא נתון לך והיינו ויתן לך האלהים כלומר ויסתלק מתמן לבינה דהיא למ\"ד ברזא \nדמגדל הפורח באויר ותניק לכנסת ישראל דאיהי כף. ואית כף. ואית כף. כד איהי כפופה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "איתקריאת כ\"פ וכד איהי ינקא מלעילא שפע ברכאן איתקריא כ\"ף דאורכא דכ\"ף רמיז לוא\"ו \nדאיתדבקא לתפארת ומשפעא לעלמין כולהו. והיינו רזא דויתן לך תסתלק בלמ\"ד דהיא בינה \nברזא דהרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ותניק לכ\"ף דאיהי כנסת ישראל \nותסלק לה\"א בתראה ותדביק לה בבינה והיינו האלהים ה\"א תדביק לה עם בינה אלהים היינו \nבינה ותתנהר מרזא דמטל השמים דהא שמא דהויה ביודי\"ן כזה יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י סליק ע\"ב \nועם שבע ספירות הבנין סליק ע\"ט כחושבן מטל. והא יהעת דשמא דהויה דכתיב ביודי\"ן רמיז \nלכתר והיינו מטל השמים העליונים. ותו דה' אחד סליק טל. ותו רמיז למימר דיתנהר מרזא \nדי\"ג מכילין דמתנוצצין מאין סוף ומנהרין בכתר וכתר מנהיר יתהון בת\"ת הא אינון תלת \nזימנין י\"ג וסלקין ט\"ל. והא דקאמר מטל למירמז דבא\"ס ליכא תפיסא דאוף כתר חכמה הוי \nקמיה. ולהכי קאמר מטל ולא כל טל. תו איכא למימר דטל השמים רמיז לכתר. ודגן רמיז \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לחכמה דאיקרי לחם. ותירוש רמז לבינה דהיינו יין המשומר בענביו. והכי קאמר תסתלק \nותדביק בקצת מכתר והיינו מטל השמים. אבל בחכמה ובינה תדבק רובא דילהון ורוב דגן \nותירוש דהא ידיע דבחכמה ובינה אית קצת תפיסותא. אבל בכתר עליון ליכא תפיסותא ברזא \nדמשרתיו שואלים איתמר על ספירין עילאין. והמשכיל יבין. דמבשרי אחזה אלוה דכמה \nדאיברייא דגופא ידעין דנשמתא מנהגא דילהון ולית להון בה תפיסותא והא ידיע דספירין \nאינהו דוגמת אברייא לאין סוף ית'. יעבדוך עמים כו' השתא יהב ליה תוקפא על ע' שרים \nדסחרני כורסייא. ולהנך די בסטרא שמאלא קרי עמים ודלסטר ימינא קרי לאומים. ומשום \nדהנך דלסטר שמאלא איבעי להו לאיתכפייא יתיר אמר בהו יעבדוך. ומשום דהנך דלסטר ימינא \nלא איבעי להו לאיתכפייא כולי האי אמר בהו וישתהוו ולא אידכר בהו עבודה. הוה גביר \nלאחיך היינו ספירן דתפארת גביר להון דאינון מתזנין על ידיה והיינו הוה דרמיז לתפארת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קאים בין תרין ההי\"ן יניק מה\"א עילאי. ומייניק לה\"א תתאי. וישתחוו לך בני אמך. \nהיינו יסוד ומלכות וקרו להו בני אמך דתפארת ויסוד ומלכות נפקו מבטישותא דכתר כמה \nדאוליפתך. וקאמר דאע\"ג דאינון בני אמך דנפקתו מאתר חד דאינון ישתחוו לך כלומר \nדליהוו לך דהא יסוד ומלכות תחות תפארת אינהו, אורריך היינו סמאל ונחש דמהדרי לחסרי \nמשפעא דאתי לך אינהו יהון ארור דליהוי מחסרון מכל טובא דארור היינו מחסר כדמתרגם \nאונקלוס צרעת ממארת סגירו מחסרא, ומברכיך דהיינו ספירין עילאין דמשפעין בת\"ת להוון \nבריכין מעילת העילות, הא את חזי השתא סלקא ורבו דהני ברכאי כמה היא עילא' לעילא \nלעילא ובדין הוה להו ליעקב ולרבקה לאתחכמא לאדבקא יתהון אבל ברכאן דעשו הוו לתתא \nמכנסת ישראל, והיינו דשרי בהו הנה רמז להנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה תמן \nבאתר דאינון ששים גבורים דסחרני כנסת ישראל אדביק יתיה, והכי הנ\"ה סליק ששים והיינו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דקאמר הנה משמני הארץ, דהיינו סוהרני ארץ התחתונה יהי' מושביך באתר הכי אינון \nגבורים מארי דינא תתדבק, ומטל השמים מעל כלומר נפיקו דילך לא יהא אלא משמים דעליך \nדהיינו כנסת ישראל, ולא משמים דלעילא והיינו דקאמר מעל ולא מעל דמעל, ועל חרבך תחיה \nאינון בנין דסחרני כנסת ישראל דאינון ושממון, ותו איקרו חרוב, דאיהי בתמורות לקביל \nתפארת דרמיז בוא\"ו דדמי לחרב, ואת אחיך תעבוד, כלומר אי אפשר לסלקא לך יתיר, דעל \nכרחך תהא עבד לאחוך דהא אחוך מתדבק בת\"ת דמשפע לכנסת ישראל ואתייניק משפעא דאתי \nלכ\"י, והיה כאשר תריד כלומר כ\"י תריד דתי\"ו דתריד תואר לכנסת ישראל ותריד מלשון \nאריד בשיחי כלומר כד תקבל כ\"י קמיה קודשא בריך הוא על עובדיהון דהיא אימא המייסרת \nכמה דאת אמר אשר יסרתו אמו, וכד לא שמעין בקלה איהי קבלא לקודשא בריך הוא וקאמר כד \nתקבל כ\"י על עובדיהון, ופרקת עולו מעל צוארך כלומר תסתלק את ותניק שפעא דהוה אתי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לכ\"י ואיהי תתזן מינך, ברזא דכל העולם שותה מתמצית ארץ ישראל ועכשיו בעונות שרבו \nארץ ישראל מתמצית העולם שותה והיינו דכתיב והיה כלומר דבההוא עידנא יסתלק תפארת \nלעיילא בבינה ולא ייניק לכנסת ישראל, ולהכי רמז והיה דהוי שמא דהוי\"ה למפרע וא\"ו \nכתיב קודם ה\"א קדמאה, אי נמי דתריד הוי כאלו כתיב תדיר כלומר דאת תדיר מהדר לאכשלא \nלבני אנשא וכאשר תהוי תדיר עימהון וישמעון לך ופרקת עולו וכו' הא תא חזי דברכאן \nדעשו הוו לתתא לתתא, וברכאן דיעקב לעילא לעילא, ויצחק אע\"ג דלא הוי מחזיק עשו \nלרשיעא מכל מקום לא הוי מחזיק כל כך כצדיקא דיזכי לאיתדבקא בתפארת ולא הוי בעי אלא \nלאדבקא לה כנסת ישראל תתאה, והיינו דקאמר ואברכך לפני ה', דהיא נקרא לפני ה' וכד \nאתא יעקב וחשיב יצחק דהוה עשו ובריך ליה לא הוה בעי לאדבקא ליה אלא בה (בכנסת ישראל \nתתאה) אבל שכינתא ממללא בפומיה ואדביק יתיה בת\"ת כמה דאמרן, וכד אתא עשו ואמר יקום \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אבי וכו' ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, תוהא על תוהא הדא דקיומא דברכאן לא הוו \nלבריה, ותו דאיסתלק יתיר בדרגין עלאין יתיר ממאי דהוי חשיב, והיינו דקאמר ורמיז \nגדולה עד מאד. והיינו דקאמר מי איפה דא\"י הרמז לתלת עילאי ברזא דאיה מקום כבודו \nלהעריצו, ופ\"ה באמצעות תיבה רמיזא בחכמה, ותו איפה רמיזא לחכמה דהיא איפה ומכילא \nדשיעור קומה ועל דא חרד יצחק דחמא דההוא דאתברך אסתלק בכל הני דרגין עילאי וכיון \nדידע דלא הוי עשו חשב דלאו בריה הוא ההוא דאתברך ומשום הכי חרד כל כך דלהוי סליקו \nכי האי לגברא דלאו מזרעיה הוא למחזי דלא איהו עיקיא דעלמא ועוד דהוה אמר הני מילין \nאיתידע ליה דיעקב בריה הוא ההוא דאתברך ואסתלק בכל הנך סילוקין עילאין בההוא עידנא \nנח דעתיה ואמר גם ברוך יהיה, ואמר בא אחיך במרמה וכו' כלומר אחא בסיועא דבינה לינקא \nמינה ובהכי לקח את ברכתך היינו כנסת ישראל, דתמן הוה בעינא לאדבקא לך והשתא איהו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תחותיה וינקא מניה, ובמרמה היינו מ\"ם, רזא דמ\"ם רמ\"ה דמ\"ם היינו בינה ואיהי רמה, \nברזא דכתיב ותשובתו הרמתה, כשמוע עשו וכו' ויצעק צעקה כו' צערא על צערא חד על \nדאפסיד ברכאן דיליה וחד על דאסתלק יעקב בהנך סילוקין עילאין, ואמר הברכה אחת היא לך \nאבי כלומר הברכה אחת דהיינו כנסת ישראל בגווה חד, את יכיל לברכא בה דאת אמר ויקח את \nברכתך, הא אע\"ג דאיהו אסתלק לעילא מכל מקום תיכול לאדבקא לי בכנסת ישראל כמה דהוי \nברעותך, והיינו דקאמר ברכני גם אני אבי, אז אמר לו יצחק הנה משמני הארץ יהיה מושבך \nכלומר לית לך קיומא באתר דכנסת ישראל אלא לתתא מינה והיינו דקאמר הנה משמני הארץ \nיהיה מושבך וכו' וכדפרישית, ואת אחיך תעבוד כלומר ומשום הכי אמרית לך ויקח ברכתך, \nהא אתגלייא לך רזין טמירין ואיתבררו מילייא יאות לכן כוין בעובדך והרהר תדיר \nבאורייתא לא תפסיק אפילו רגע חדא ואי תכתוב לשלמה בחירי כתוב לו הני מילין בגין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דיחדי בהון, ואתה שלום: \nאור ליום שבת ט' לכסליו, ה' עמך וכו' הא אתינא לגלאה לך רזא עילאה בפרשא דא קדישא \nדהא איכא למידק אמאי איצטרך יעקב בחיר דאבהן למיתב עם לבן ולמיסב בנתיה דההוא רשיעא \nולמרעי עניה, אבל רזא דמילתא דלבן רמיז ללובן עילאה דההוא סיטרא, ואיצטריך יעקב \nיזיל לגביה ויפוק מיניה חיילין דקדושה דמטמרין ביה ויתו להו לסטרא קדושא מגו ההוא \nסטרא והיינו נמי רזא דענא דיתרו דרעי משה רבינו דהיינו חיילין דקדושה דהוו מטמרין, \nוהוה רעי לון לקרבה להו לסטרא קדושא, ומשום דיתרו גופיה הוה עתיד לאגיירא לא איצטרך \nלמימר ביה ויצל אלהים ממקנה אביכן, דהא כיון דאתגייר הוא כל חיילין דביה אתו בהדיה, \nואיצטרך למיסב בנתיה מהאי טעמ' דאפיק להון מרשותי' דההוא סטרא והיינו רזא דויקרא \nיעקב לרחל וללאה השדה אל צאנו דהיינו דאעיל להון בחקל תפוחין, והיינו דמאן דמייתי \nבכורים ריש מילי הוו לבן ארמאה בעא לאובדא ית אבא דהוו גניזין ביה חיילין דקדושה, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ויעקב אפיק יתהון בעל כרחיה: \nשנת שי\"ו לטבת, ה' עמך וכו' הא איכא למידק מאי טעמא אברהם נפיק מארץ ישראל ויצחק לא \nנפיק, ואע\"ג דאמרו רבנן משום דהוה עולה אכתי קשיא יעקב דאיהו שלימו דאבהן מאי טעמא \nנפיק תרי זימנא, ואברהם לא נפיק אלא חדא זימנא. ותו דחוא הוי שלימא דאבהן אמאי \nנפיק, ותו דהוי שלימא דאבהן אמאי נפקא נשמתיה בר מארץ ישראל, אבל רזא דמילתא דכד \nהוי כפנא בארעא איבעי לאברהם וליעקב למיפק מינה ולמיקם לקבלא לקבל לאנהרא לה בחסד \nוברחמים, אבל יצחק איצטרך דלא יפוק, דאלו הוה נפיק וקאים לקבלא הוא משפע לה דינא \nומתקפין דינאה, ויעקב איצטריך למיפק תרי זימנא חד לאשלמא עם דינא, והכי הוי בזימנא \nקמא דנפיק בגין קטרוג דעשו ואוף תמן הוה ליה קטרוגא עם לבן, ומכל מקום הוה דינא \nברחמי והיינו רזא דויברך ה' אותך לרגלי והוא גופא אמר נחשתי ויברכני ה' בגללך, \nובזמנא תניינא נפק לאשלמא עם חסד והכי עביד טיבו וחסד עם פרעה ומצראי דברכיה דיסיק \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נילוס לקראתיה, ומאי דנפקא נשמתיה במצרים בגין דיהוי דביקו דילי' בהדי בנוי בגלותא \nבאתר דנפקא נשמתיה דבר נש. תמן הוא דביקו דיליה תדיר, וכד נפקו ישראל ממצרים נפקא \nנשמתיה דיעקב עמהון והיינו דאמור רבנן וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא: \n \nפרשת ויצא \nפרשת ויצא מהדורא קמא: \nאור ליום שבת פרשת ויצא יעקב, ה' עמך וכו' הא אתינא לגלאה לך רזין טמירין בהאי \nפרשתא, הלא לך למינדע דבאר שבע היינו כנסת ישראל, תו באר שבע היינו שבע ספירו' \nהבנין. וקאמר ויצא יעקב מבאר שבע, למימרא דיעקב דהיינו ת\"ת איסתלק בשבע ספירות \nהבנין, ואיתדבק בתלת עילאי והיינו וילך חרנה, דמלת וילך היינו לומר דוי\"ו איתדבק \nביו\"ד דהיינו חכמה ובלמ\"ד דהיא בינה ובכ\"ף דהיא כתר, וחרנה נמי דהיינו לומר דאיתדבק \nבחי\"ת דהיא בינה דהיא תמינאה וברי\"ש דרמיז לחכמה ובנו\"ן דהיא בינה דרמיז לחמשים \nשערי בינה, ובה\"א דהיא נמי רמיזא לבינה, ויפגע במקום כלומר וא\"ו פגע כלומר אתדבק \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ביו\"ד דהיינו חכמה. במקום רמיז לתלת עילאי ברזא דברוך המקום, וילן שם כלומר וא\"ו \nאתדבק עם יו\"ד דהיינו חכמה ועם למ\"ד דהיינו בינה. ועם נו\"ן, שם היינו רזא דויתיצב \nעמו שם, כי בא השמש וישכב במקום כלו' וא\"ו אתדבק עם יש דהיינו חכמה ברזא להנחיל \n", "en": ""}]}
