{"bookId": "kabala-a5501c8f1a43", "part": "1", "torah": "7", "title": "פירוש הרמק לספר יצירה — קטע 7", "hebrewTitle": "קטע 7", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a5501c8f1a43/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a5501c8f1a43/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "בימין. וענין גלגול זה שהם רל\"א שערים פנים ורל\"א אחור שניים לא מצאתי מי שדבר בהם, \nואין ספק שיורו ענין. ועם כל זה הכל כלול ברל\"א הנזכרים פנים וברל\"א הנזכרים אחור, \nאלא שהוא סוד רל\"א ביושר או רל\"א בהפוך. ועם כל זה עוד נאריך לקמן בס\"ד: \n(ח) כיצד שקלן והמירן א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות \nחלילה, נמצאו יוצאות ברל\"א שערים, ונמצא כל הדבור וכל היצור יוצא מהם, ונמצא כל \nהיצור יוצא בשם אחד: \nמלת שקלן - כבר פירשנו למעלה מה עניינו, ואפשר שגם העברתן ברל\"א שערים יקרא משקל \nדהיינו שהוא שוקל לענין בריאה או אבר פלו' יפה א' עם ב' ולענין אבר פלו' יפה א' עם \nג', וכן לענין פלו' יפה א' עם ד', וכיוצא אל שאר האותיות. עד שאל הנמצא בגוף ובעולם \nובמציאות עש\"ן הוצרך להיות האותיות נשקלות אל שתופם אל כלן וכלן עם כל א' מהן, וכבר \nהארכנו לעיל. ולמעלה פי' חצבן חקקן כדפי' דהיינו חקוקות בקול חצובות ברוח כדפרישית \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לעיל, עתה פירש כיצד הוא שקל\"ן, והמיר\"ן - מסיים לה לקמיה באידך מתניתין. א' עם כלן \nוכלן עם א' וכו', הענין כי בעולם נברא רע וטוב סם חיים וסם מות עץ דעת טוב עץ רע \nוכיוצא, לכך צרפן א' עם כלן היינו בהגביר הימין, וכלן עם א' היינו בהגביר השמאל \nשתהיה האות למטה והמשותפת (למטה) [למעלה] בענין שפעמים הגלגל חוזר לאחור, ובזה נברא \nהרע בעולם כענין יצר הרע וגהינם והחיצונים וסם מות וכיוצא מן הדברים ההורסים \nוהמחריבין, ואולם בלי לשנות הסדר כלל הם כ\"א פעמים כ\"ב: \nאב אג אד אה או אז אח אט אי אכ אל אמ אנ אס אע אפ אצ אק אר אש את בא בג בד בה בו בז \nבח בט בי בכ בל במ בנ בס בע בפ בצ בק בר בש בת גא גב גד גה גו גז גח בט גי גכ גל גמ \nגנ גס גע גפ בצ גק גר גש גת דא דב דג דה דו דז דח דט די דכ דל דמ דנ דס דע דפ דצ דק \nדר דש דת הא הב הג הד הו הז הח הט הי הכ הל המ הנ הס הע הפ הצ הק הר הש הת וא וב וג \nוד וה וז וח וט וי וכ ול ומ ונ וס וע ופ וצ וק ור וש ות זא זב זג זד זה זו זח זט זי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זכ זל זמ זנ זס זע זפ זצ זק זר זש זת חא חב חג חד חה חו חז חט חי חכ חל חמ חנ חס חע \nחפ חצ חק חר חש חת טא טב טג טד טה טו טז טח טי טכ טל טמ טנ טס טע טפ טצ טק טר טש טת \nיא יב יג יד יה יו יז יח יט יכ יל ימ ינ יס יע יפ יצ יק יר יש ית כא כב כג כד כה כו \nכז כח כט כי כל כמ כנ כס כע כפ כצ כק כר כש כת לא לב לג לד לה לו לז לח לט לי לכ למ \nלנ לס לע לפ לצ לק לר לש לת מא מב מג מד מה מו מז מח מט מי מכ מל מנ מס מע מפ מצ מק \nמר מש מת נא נב נג נד נה נו נז נח נט ני נכ נל נמ נס נע נפ נצ נק נר נש נת סא סב סג \nסד סה סו סז סח סט סי סכ סל סמ סנ סע ספ סצ סק סר סש סת עא עב עג עד עה עו עז עח עט \nעי עכ על עמ ענ עס עפ עצ עק ער עש עת פא פב פג פד פה פו פז פח פט פי פכ פל פמ פנ פס \nפע פצ פק פר פש פת צא צב צג צד צה צו צז צח צט צי צכ צל צמ צנ צס צע צפ צק צר צש צת \nקא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קכ קל קמ קנ קס קע קפ קצ קר קש קת רא רב רג רד רה רו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "רז רח רט רי רכ רל רמ רנ רס רע רפ רצ רק רש רת שא שב שג שד שה שו שז שח שט שי שכ של \nשמ שנ שס שע שפ שצ שק שר שת תא תב תג תד תה תו תז תח תט תי תכ תל תמ תנ תס תע תפ תצ \nתק תר תש: \nהרי תס\"ב שערים הם רל\"א פנים רל\"א אחור מיוחדים א' עם כלן וכו', וזו היא לוח של \nתס\"ב שייעדנו בסימן הקודם: \nואומרו רל\"א שערים - נאמר כי משתוף שני ככבים יורו מה שלא יורה אחד לבדו, גם \nהאותיות הם אורות הנתיבות הנעלמות, משתוף שנים יחד יורו מציאות אור שלא יורה הא' \nלבדו, לכך הם כל א' שערי אורה אל הנתיבות הרוחניות שיתהוה מביניהם אור זה. וכל אור \nואור מרל\"א אורות אלו להם ענין ומציאות וכח בפני עצמו, שמורה הא' מה שלא יורה \nחבירו. ובהגביר העליון [על] התחתון יורה בניין וקיום ורחמים וטוב במציאות עניינו, \nוהיינו רל\"א פנים. ובהגביר התחתון על העליון יורה להפך, וזהו סוד רל\"א אחור. ומפני \nשעל ידי רל\"א שערים אלו יוצא אורם ומתפשט אל התחתונים, אמר יוצאות - פירוש כ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אותיות ברל\"א שערים: \nונמצא כל הדבור וכו' - פירוש כשתרצה לומר ברכמיש הוא משותף שלשה שערים שער ב\"ר ושער \nכ\"מ ושער י\"ש, ועל דרך זה אל הדיבור, וכן כל מציאות הנברא נעשה על ידי שתוף האותיות \nוהרכבתם כך. והטעם כי היצור והדבור הכל ענין אחד, כי בסוד צירוף האותיות נברא היצור \nבסוד הדיבור שהוא השיתוף אל השערים. אמנם עוד נייחד אות אחת לכל אחת מרל\"א כדי \nלהוציא הדיבור, והענין שאל כל אחת מרל\"א שערים ישתתף אחד מכ\"ב אותיות כזה - שער \nראשון א\"ב אב\"א אב\"ב אב\"ג אב\"ד אב\"ה אב\"ו אב\"ז אב\"ח אב\"ט אב\"י אב\"כ אב\"ל אב\"מ אב\"נ \nאב\"ס אב\"ע אב\"פ אב\"צ אב\"ק אב\"ר אב\"ש אב\"ת. ומזה נקיש אל כל שאר רל\"א פנים ורל\"א \nאחור, להקדים להם אחד מכ\"ב או לאחר, בענין שיהי' רל\"א מאוחר להם או מוקדם להם אות. \nוהם שני פעמים רל\"א או פנים או אחור עולה ארבעה פעמים רל\"א כ\"ב פעמים כזה, שהם \nארבעה פעמים חמשת אלפים ושמנים ושתים אל כל רל\"א, ארבעה פעמים ה' אלפים פ\"ב הם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עשרים אלף ושלש מאות ועשרים ושמונה, מחציתם פנים ומחציתם אחור. ועל דרך זה יהיה \nהדבור וגם היצור, והכל כלול ברל\"א דהיינו שתוף שער אל שער כדפירשנו: \nואומרו וכל היצור יוצא בשם אחד - פירשו המפרשים דהיינו שתוף כל אות ואות מרל\"א \nשערים אל שם יהו\"ה, וצירוף אותיותיו עם נקודת הכל כזה: \nאי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי: \nוכן עוד פעם אחרת היו\"ד על אלף כזה - יא וכו' וכן עם כל האותיות באות ה\"א כזה - אה \nהא, וכן עד תשלום כל האותיות השם עם האל\"ף ואחרי כן תשלומם עם הב' וכן הג' וכן לכל \nרל\"א שערים. וזהו בשם אחד. ולולי שדברים אלו דברי קבלה יש לפרש בענין אחר. ועוד \nנחלקו בענין הנקודות, ופירשנו בענין בספ\"ר בשער פרטי השמות בס\"ד. ובזה נתבארה משנה \nזו בס\"ד: \n(ט) יצר ממש מתהו, ועשה את שאינו ישנו. וחצב [נוסח אחר - ועשה] עמודים גדולים מאויר \nשאינו נתפס: \nהנה במשנה זו כוון לבאר סדר השרשת הנתיבות בעניין שהם נכללות בכל כלל השערים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הנזכרים. ואמר כי השתלשלות הבינה היא מהחכמה, והענין כי החכמה תהו פירוש דבר המתהה \nשאין בו לא שאלה ולא תשובה, והיא שרותא דלא קיימא בשאלתא. וכן היא נקודה שאין בה \nשפיטה, וכל הנתיבות נכללים בה כחוטי שלהביות בגחלתן. והבינה נק' בהו דבר המלביש את \nהתהו, דהיינו ה' לבוש ליו\"ד כנודע. ובהו הוא דבר שיש בו ממש, והיינו יצר ממש - שהיא \nהבינה מתהו - שהיא חכמה, דהיינו התפשטות האותיות והנתיבות. ועשה את שאינו - שהוא \nהכתר הנק' אי\"ן ישנו - דהיינו החכמה הנק' י\"ש מכתר הנק' אי\"ן, והיינו י\"ש מאי\"ן: \nואחר שידענו מקום הנתיבות שהם בחכמה ושרשם שהוא בכתר ומקום המשכתם שהוא בבינה, אמר \nכי יש בכתר שהוא אויר שאינו נתפס תר\"ך עמודי אור, וזהו שאמר וחצב עמודים גדולים \nמאויר שאינו נתפס, וזהו סוד טעמים שהם סמך וסעד לאותיות, וכך כל אות ואות מכ\"ב \nאותיות לה עמודים מאלו שעליהם היא נסמכת, והם שלשה חלוקות אי\"ן י\"ש ממ\"ש, והם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אותיו\"ת נקודו\"ת טעמי\"ם. ועתה בזה אין לתמוה אל ענין תמורת האותיות זו בזו וזו בזו, \nשהרי הם נשרשים בשרשם ומיוחדים, ושם הם כפולים ומכופלים לפי בחינת הנקודות והטעמים \nשמהם הם נמשכים, וזה טעם התמורה. וגדולה מזו פירש ר' נחוניא בתפלתו בענין העמודים \nהאלו שהם עצמם הולכים בדרך תיקו\"ן וצירו\"ף ומאמ\"ר ומכל\"ל וחשבו\"ן ותמור\"ה כדפרישית \nבספ\"ר בשער מהות והנהגה. ומפני זה לא יפלא רבוי תמורת האותיות, וגם לא יפלא רבוי \nתמורתם במיני הבריות כיון שמציאות בחינתם הרבה למאד מאד: \nובזה נמשך לנו תירוץ לקושיא אחת שהיא קשה, כי בגלגול האותיות וצירופם מצינו להם \nבחינת חו\"ב באותיות ונקודות, אבל בחינת כתר לא מצינו. אבל עתה שאנו אומרים שהם בסוד \nהתמורות והצירוף מצד מה שנכללים מתר\"ך עמודי אור שהם עמודים גדולים אל האותיות, \nנמצא שגם הכתר נכלל בענין היצירה אל האותיות. מה תאמר, למה לא נמצאו מ\"מ כמו שנמצאו \nהנקודות, אפשר לומר דהיינו מפני שהוא אויר שאינו נתפס ואין נקודה שיכללהו. אמנם הם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עמודים שבהם סמיכת האותיות כדי שיושפע להם שפע מכל אחד מהעמודים להמציא כך או כך. \nובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(י) קודם שנעתיק ענין האלפא ביתות וקודם שנכנס בביאורם, צריך שנבאר טעם לענין האלפא \nביתות ותמורתם. ולזה נאמר כי מדת האותיות כמדת הספירות כל אחת כלולה מכולם, כן \nהאותיות כל אחת כלולה מכולם, א' כלולה מכ\"ב וב' כלולה מכ\"ב וג' כלולה מכ\"ב. וכמו \nשאל הספירות זה טעם קשרם וייחודם כדפרישית בספ\"ר כי תתייחד גבורה בגדולה מצד גדולה \nשבה, ועם הת\"ת מצד הת\"ת שבה, וכן הת\"ת עם החסד מצד החסד שבו, וחסד עם גבורה מצד \nגבורה שבחסד, ועל דרך זה לכל הספירות. וכן ענין האותיות שכל אחת תתייחד ותתקשר עם \nכל הכ\"ב מצד חלק אות ואות שבה, וזה טעם אל רל\"א שערים שהוא א' עם כולן וכולן עם א', \nב' עם כולן וכולן עם ב' כדפרישית. ומטעם שקשר זה כפול לשנים א' עם ב' מצד חלק ב' \nשבאל\"ף, וב' עם אל\"ף מצד חלק א' שבבי\"ת, לזה כפל המשנה ואמר אל\"ף עם כולן - מצד חלק \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כולן שבאל\"ף, וכולן עם אל\"ף - מצד חלק א' שבכולן. וכן ענין זה אל הספירות: \nודבר זה גם כן יועיל אל התמורה, כי כמו שהספירות עם היות קצתן חסד וקצתן רחמים עם \nכל זה יסכימו כולן אל פעולת הגבורה מצד מה שגובר בהן צד הגבורה, וכולן מסכימות אל \nפעולת הגבורה ואל חלק הגבורה שבהן, וכן האותיות הם מתחלפות זו בזו, הענין שתסכים \nותגביר אל\"ף חלק ב' שבה עד שתשוב לענין ב' ממש כמוה, וזה ענין חלופם בכ\"ב אלפא \nביתות כדפרישית. ואגב אורחין למדנו חלוק בין תמורה לרל\"א שערים, שזה שתוף וקשר האות \nאל זולתה כענין קשר הספירות, וזה הגברת צד האות עד שתתחלף בזולתה כדפירשנו: \nואחר שפירשנו ענין התמורה בכ\"ב אלפא ביתות ראוי שנבאר דרך אל מוצא כ\"ב אלפא ביתות \nאלו, שהם כ\"ב פעמים י\"א שהם רמ\"ב זוגות. והדרך לזה הוא שנצייר עיגול שיהיה בו אלפא \nביתא ביושר, ובתוכו גלגל חוזר בו אלפא ביתא תשרק וכו', ויתגלגלו בו כ\"ב נסיעות עד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שיתהוו בו כ\"ב אלפא ביתות אלו, אמנם יהיו נמצאות חלק מצד אחור וחלק מצד פנים כזה: \nוהנה על ידי העיגול הזה יתמצאו כלם לצד פנים והפכם לצד אחור, ובספר לא מנה אלא כ\"ב \nלבד והם פנים, שאין הכוונה הנה אלא חילוף האותיות, ואין ספק שכמו שתתחלף א' בת' כן \nתתחלף ת' בא', והכל ענין אחד ואין חלוף בו בין פנים לאחור, ולכך בכ\"ב אלפא ביתות \nיספיק. וטעם ענין שתי עגולות אלו הם סוד ת\"ת ומלכות, שבת\"ת האותיות כסדרן דהיינו \nאבג\"ד בסוד יהו\"ה ביושר שהוא משך האור ממעלה למטה, ובנקבה מלכות האותיות למפרע שהם \nתשר\"ק וכו' בסוד הוה\"י בהיפוך, שהוא סוד אור חוזר שהארכנו בביאורו בספ\"ר שער ממטה \nלמעלה. ובייחוד שתיהן יחד אז הסוד את בש וכו' עד תשלומם, סוד אברי הזכר מתייחדים \nבאברי הנקבה, זכר ונקבה נקבה וזכר כענין האותיות. והנה אלפא ביתא שהיא עולה ויורדת \nיורה סוד העליה מן השמאל בסוד ההיפוך, ויורדת מצד הזכר המשפיע, ולכך את בש עולה מצד \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תשר\"ק ויורדת מצד אבג\"ד מורה דין. וסוד העליה לקבל בסוד אור חוזר, ומורה גם כן \nירידה להשפיע. ולכך כל אלפא ביתא שנמצא אותה יורדת כולה מורה רחמים, וכל אלפא ביתא \nשהיא עולה כולה יורה דין, כזה - ת\"ל ש\"כ ר\"י ק\"ט צ\"ח פ\"ז ע\"ו ס\"ה נ\"ד מ\"ג א\"ב, וכן \nכזו ת\"כ ש\"י ר\"ט ק\"ח צ\"ז פ\"ו ע\"ה ס\"ד נ\"ג מ\"ב ל\"א הם האותיות כולם עולות ולא \nיורדות, מורות על ההסתלקות. ובהפך יורה א\"ל ב\"מ ג\"נ ד\"ס ה\"ע ו\"פ ז\"צ ח\"ק ט\"ר י\"ש \nכ\"ת שהיא בתוך האלפא ביתות כאשר נבאר בס\"ד. וזה סוד האלפא ביתות ומוצאם ומובאם. \nאמנם מכאן ואילך נבאר כל אלפא ביתא לעצמה, וכבר הארכנו והרחבנו סימן זה בספ\"ר שער \nהצירוף בס\"ד, והנה קצרנו הענין: \n(יא) אל בת גש דר הק וצ זפ חע טס ינ כמ אב גת דש הר וק זצ חפ טע יס כנ למ אג דת הש \nור זק חצ טפ יע כס לנ במ אד בג הת וש זר חק טצ יפ כע לס מנ אה בד ות זש חר טק יצ כפ \nלע מס גנ או בה גד זת חש טר יק כצ לפ מע נס אז בו גה חת טש יר כק לצ מפ נע דס אח בז \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "גו דה טת יש כר לק מצ נפ סע אט בח גז דו ית כש לר מק נצ ספ הע אי בט גח דז הו כת לש \nמר נק סצ עפ אכ בי גט דח הז לת מש נר סק עצ ופ אל בכ גי דט הח וז מת נש סר עק פצ אמ \nבל גכ די הט וח נת סש ער פק זצ אנ במ גל דכ הי וט זח סת עש פר צק אס בנ גמ דל הכ וי \nזט עת פש צר חק אע בס גנ דמ הל וכ זי חט פת צש קר אפ בע גס דנ המ ול זכ חי צת קש טר \nאצ בפ גע דס הנ ומ זל חכ טי קת רש אק בצ גפ דע הס ונ זמ חל טכ רת יש אר בק גצ דפ הע \nוס זנ חמ טל יכ שת אש בר גק דצ הפ וע זס חנ טמ יל כת את בש גר דק הצ ופ זע חס טנ ימ \nכל: \nאלו הם כ\"ב אלפא ביתות כגרסת הספר, ואין ספק שהם מוצאם על ידי העיגולים כדפרישית \nלעיל. אמנם הם תמ\"ב שערים, וכאשר תוציא מהם י\"א שהם כפולים ישארו רל\"א, והם שערים \nשבהם תמורת האותיות אשה על אחותה. אמנם נוכל למצוא גם בדרך אלו אחרות שהם פנים \nואחור, וזה כאשר תשים שני העיגולים על קו השוה, ימצא אל\"ף עם אל\"ף למ\"ד עם למ\"ד, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ומפני שאינם שער שני אותיות שוות, נרכיבם ונעשה מהם א\"ל ל\"א זה ראש לפנים וזה ראש \nלאחור, כזה א\"ל. וזה שהתחילו האלפא ביתות בא\"ל. ואמנם יבא פעם שנית א\"ל בחצות הילוך \nהגלגל שאז בלי ספק אל\"ף עם למ\"ד ולמ\"ד עם אל\"ף בסדר העיגולים, וזהו תנועתו המחצית \nומשם תרד. ובכל מקום נקח האל\"ף לראש אל העגולה לפנים, וא\"ב ג\"ד ה\"ו ראש לאחור, \nונעשה מהם רל\"א מצד זה ורל\"א מצד זה. וזה עניינו אל האחור, ל\"א מ\"כ נ\"י ס\"ט ע\"ח פ\"ז \nצ\"ו ק\"ה ר\"ד ש\"ג ת\"ב, כ\"א ת\"ג וכו' ראש השנית, וכן כולם מהופכות. אמנם הם בלתי \nצריכות, שודאי כן הכוונה ברל\"א אלו שתתחלף המשל בא\"ת ב\"ש אל\"ף בת' או ת' באל\"ף, וכן \nב' בש' או ש' בב', וכן כיוצא בזה אל שאר האותיות: \nונוסף על זה נאמר כי כ\"ב אלפא ביתות אלו הם צירוף וייחוד אותיות קדושות שכל אחד מהם \nלמעלה ענין רוחני שמו כ\"ב אותיות יחד מצורפות כך, ולכך אין ראוי להוסיף בהן ולא \nלגרוע. והעד הגמור על זה הוא אלפא ביתא דא\"ז ב\"ו ג\"ה וכו' שהוא שם קדוש וסופר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מתועלותיה רבות, יש בה כח לשמירה ולדברים רבים וקדושתו גדול, ואף גם זאת ימצא אל \nשאר האלפא ביתות בלי ספק. ועוד נאמר שהזכרת כ\"ב אלו יחד הם סוד גדול באלהות עד שעל \nזה נאמר לבד ב\"ך נזכיר שמך, סוד כ\"ב אותיות מצורפות כ\"ב אלפא ביתות, אין ספק שהם \nשמותיו של הקב\"ה, והיודע להזכיר בנקודתם ימצא שיש בכחם דברים הרבה. והטעם שיש בכחם \nכל כח העליון, ולא יפתחו שערים אלו ולא אוצריהם אלא למוציא הזכרתם כראוי מפיו, וכח \nכל העניינים נתון בפתיחת שערים אלו בסוד נקודתם: \nועוד נאמר כי כל השמות כאשר יוחלפו בשערים אלו אין ספק שיורה העברת השם דרך אוצר \nהאלפא ביתא הנזכרת ומוציא כחה על ידי השם העובר דרך בה, כאלו תאמר יהו\"ה הוא שם \nקדוש יש בכחו להחיות מתים, אם תעבור דרך אלפא ביתא אחת יהיה נקצ\"ק אז יוציא בהזכרת \nלבוש זה אליו כח האוצר העובר בו ויהיה כחו לעשות ענין כך וכך, ואם תעבור דרך אלפא \nביתא שנית יהיה סרק\"ר אז יוציא כל השער לפעול פעולה אחרת. וכן אל שם ב\"ם יוחלף כ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "פעמים ולו פעולה בכל שער ושער כפי עניינו, וכבר נתבאר ענין זה על פי מגיד. ועוד כתב \nקרוב לזה בספר הקנה באותיות בראשית עד מ\"ב אותיות ואמר שיש בכח האותיות מוחלפות דרך \nכ\"ב [פעולות שונות], הורה ודאי על מדרגת מעלת השערים והיות בכחם פעולות גדולות מצד \nרוחנייותם. ואף לזה צריך משקל לשקול במשל אותיות אהי\"ה ופעולתו ולשקול כח האלפא \nביתא ופעולתה, ואם יעבור השם דרך השער מה יתמזג בפעולה ההיא או מה יפעול בשתוף שני \nהכוחות, ואם תעבור שני שערים כזה, כי שם אהי\"ה מוחלף בכ\"ב הראשון יהיה לקצ\"ק, ושנית \nיהיה ברק\"ר, וכן אם תעבור שלשה שערים פעולתו בשיתוף שלשתן יחד כזה - לקצ\"ק ברק\"ר \nגשר\"ש, או אם יעבור בעניין אחר שתעבור מעבר האלפא ביתות. והוא הכל ארבעה אותיות \nכזה, בראש הוא אהי\"ה, מוחלף בראשונה הוא לקצ\"ק, מוחלף באותיות אלו באלפא ביתא שנית \nיהיה מוז\"ו, ואותיות אלו מוחלפות בשלישית יהיו ברק\"ר, והרי הגיעה בשלישית אל מציאות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שהגיעו האותיות עצמם בהיות חלופם ממש בשנית. וכזה הוא משקל הפעולות והשמות דרך \nהעברתם בכ\"ב, והיינו התלבש השם באור פעולת השערים, שאין ספק שכפי התלבש השם כן תהיה \nפעולתו: \nועוד צריך לשקול נקודת האותיות, וזה דבר גדול כי נשמת האותיות הוא הנקודה כדרך \nשהחכמה נשמה אל הבינה. והענין שהבינה סודה ה' והם חמש רתיכין קדישין כי בה ובסוד \nחמש רתיכין אלו שהם חס\"ד גבור\"ה ת\"ת נצ\"ח הו\"ד הם האותיות דהיינו אחה\"ע גיכ\"ק \nדטלנ\"ת זשר\"ץ בומ\"ף כדפרישית לעיל, ודרך בם העברת חמש נקודות שהם א א א א א, ועוד \nדומה להם חמשה אחרים הם חמשה מלכים חמשה משרתים, והם קמ\"ץ בחסד, צר\"י בגבורה ששם \nהבינה, חול\"ם בת\"ת, חיר\"ק בנצח, שור\"ק בהוד, וכן פירש הרשב\"י ע\"ה. וכבר קנו האותיות \n", "en": ""}]}
