{"bookId": "kabala-a5501c8f1a43", "part": "1", "torah": "9", "title": "פירוש הרמק לספר יצירה — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a5501c8f1a43/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a5501c8f1a43/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "עילאה, ובכן מחת לצלמא. ועם כל זה יש לה בחינה עם הכתר ועם החכמה והבינה, ועוקץ \nהרביעי התחתון לצד ימין לכלול גם החסד, ומשם אל זועם בכל יום נגד הקליפות כנודע, \nולכך היא נוטלת זיינין אלין עמה דלא דחילת. והיא נמשכת בסוד הוא\"ו עוקץ קטן בראשה \nלמטה, לרמוז שהיא אינה מזקקת אלא עם בעלה ולכך היא נמשלת ליונה, ולכך היא כתר בראש \nבעלה אש\"ת חי\"ל ודאי. ונמשכת דרך שש קצוות עד שהיא באה אל עוקץ קטן שאין שניה לה \nכלל. ואינון דלא כלילן בגוה כצורת אדם ציורא דקדושה קטלת לון וירתין מלכותא קדישי \nעליונין שפה אחת לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. וזהו עוקץ אחד למטה סוף הזי\"ן: \nהפ' היא קרובה לזה ולא כמותה, שהיא אזדרזת לתפלה ולא לקרבא משום דכתיב מי האיש הירא \nורך הלבב מעבירות שבידו, ואהדרת קדלא מקרבא והיינו אבנין דזיינין איתטמרו בגו לגו \nוהיינו יו\"ד שבתוך הפ', ואין לה כח למלחמה. ומצד מה מצד הדין, לכך נטיית היו\"ד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "והתעלמה מצד שמאל היא, וצד ימין מכסה עליה בסוד כ' כתר דאיהי אימא עילאה נשרא עילאה \nדאגינת על אפרוחהא כדין ושלא כדין לפנים משורת הדין ודאי. ועם כל זה בעלה וא\"ו זקיף \nרישא לנטלא חרבא וזיינין מלעילא לאגנא עלה בסוד צלותא, וזהו עוקץ שעל כ' לגבי \nעילאה. ואחר כך עם כל זה משפעת שעיר עזאזל לחיצונים והיינו עוקץ לצד מטה ועוקצו \nלמעלה אל הקדושים צידי הדין כדפרישית לעיל גבי נו\"ן של צדי\"ק. וזה נראה היות כמעט \nקרובות זו לזו. ובחינת ז' על פ' כדפרישית: \nומילואם זי\"ן פ\"ה, וצירופם פי\"ה ז\"ן, יפ\"ה ז\"ן, פ\"ה יז\"ן, נזיפ\"ה, הי\"ן פ\"ז, נז\"פ \nה\"י, וכמותם רבים: \nהשמיני ח\"ע. בענין חי\"ת נודע שיש לה חטוטרת והסוד חסד עולה מימין גבורה משמאל ופגעי \nבגג ח' דאיהו ת\"ת ואיהו נטיל להו בחינת חכמה שבזוית חי\"ת בעוביה, ובחינת בינה \nשבזוית חי\"ת בעוביה השמאלית, וסליק להו לתרין עטרין אלין כלילן בגוה לגבי כתרא \nעלאה. וזה סוד תרי חוטרי דמתייחדי כחד וסלקין כחד לעילא דק בעוקץ דק, ומושך שפע \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ומשפיע דרך הימין והשמאל, ומתרי עוקצי תתאין מתייחדין כמה מארי דמדין מארי דיללא \nמארי דיבבא מארי דמתקלאן מארי דשערי וכל אינון עלאין דתליין מימינא ומשמאלא ואיהי \nאושיד חיין לכולא, והיינו חי\"ת חיין ודאי. ומציעתא אסתליק לעילא לעילא לאתר טמיר \nוגניז, והשפע נשפע דרך הימין והשמאל, וזהו סוד חטוטרת החי\"ת כדפרישית: \nעי\"ן כמוה למפרע, כי תרין יו\"דין דעל תרי ווי\"ן אינון חסד וגבורה, ועל ראשם חכמה \nובינה ושתיהם נוטים אל האמצע והאמצע יורד ונוטה אל השמאל ועושה לו צנורות אל כל צד \nלהמשיך מה שמקבל משניהם אל כל אשר למטה, ולא על ידו ממש אלא התפשטות וא\"ו זו מן \nהחסד ומשתתף הגבורה עמו ומתפשטת מהם היסוד והמלכות להמשיך לתחתונים. וזה סוד ע' הפך \nח', ולכך ח' למעלה מע' זו מקבלת מזו כזה: \nומילואם חי\"ת עי\"ן, ח\"ן עיי\"ת, ח\"ן עית\"י, ע\"ת חינ\"י, עית\"ן ח\"י, חת\"ן עי\"י, עי\"י \nנח\"ת, ע\"ת חיי\"ן, ענ\"י תח\"י, ענ\"ת יח\"י, וכמוהם רבים: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "התשיעי ט\"ס. אות ט' יורה על בינה, אמנם בסוד המשכתה למטה עד היסוד, ובה סוד השורש \nבענף וענף בשורש בסוד נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו. ועל ידי אות זאת חיות הכל \nתלוי. והטעם כי ראשה האחד ואם הוא השמאלי בשלש ראשונות דהיינו שלשה ראשים, וגם חסד \nכלול שם בעוקץ רביעי ושריא על וא\"ו ואתפשט ונחית לתתא עד מלכות ושם מתפשט מן השמאל \nשבו נבראו בריאת שמים וארץ, והכל בסוד בתשרי נברא העולם. ומפני שראה שאינם מתקיימים \nמפני הבדלם ממקורם שתף עמו חסד, והיינו שמתפשט מן השמאל אל הימין, ועדיין אין להם \nקיום מפני הפרדם ממקורם עד שחוזרים ומשתרשים במקורם מצד החסד. וזהו שחוזר ההתפשטות \nמצד ימין ומסתלק דרך המדרגות שירדו ועולים עד החכמה. ובסוד הימין משתרשין בהעלם \nבתוך סוד הראש, והיינו עוקץ שהוא התפשטות תחתון חוזר ומתעלם בראש ומשתרש למטה \nמעילתו. וזהו סוד ט' ולכך בו חיים כדפירשו בזוהר במקומות רבים: \nס' הוא סוד זה בקרוב שהוא התפשטות הבינה וחוזר, אמנם חסר בה שני דברים, האחד שאין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "התחתונים משתרשים בה כלל וזה טעם עוקץ למטה בסמ\"ך דלא אשתרשו לעילא, והטעם דאיהי \nסמ\"ך סתימא דלא כלילת בגוה אלא עילאין דקיקין בטהירו עילאה ואלין תתאין אשתארו לבר. \nוהטעם שעלייתה הפך הט' כי סמ\"ך נעשה ראש בצד הגבורה ומשם מתפשט אל הימין ובא לו \nלקרן זוית ששם חכמה וחסד, ומתפשט עד למטה נצח נגד החסד וחוזר ומתפשט בהוד ויסוד, \nושם באותו עוקץ תחתון כלילן תתאי, וכד אסתליקת לעילא אתטמרת מתתאי, וההוא עוקץ לא \nסליק ואשתארו אינון לבר, וזה סוד סמ\"ך. ומשום הכי חסר בה ב' [שני דברים] שאין חכמה \nוכתר כלולה בה כטי\"ת כדפרישית, והא בהא תליא. ומטעם זה ט' ס' זה כנגד זה, וט' עולה \nעל ס' ודאי כדפרישית: \nומילואם סמ\"ך טי\"ת, וצירופם סטי\"ת מ\"ך, סי\"ט תמ\"ך, סט\"מ ית\"ך, וכמוהם רבים: \nהעשירי י\"נ. סוד היו\"ד עמוקה במאד מאד, ומרוב עומקה היא גולם בלי מקבל בעצמותה כלל \nשלא כשאר האותיות. ואולם לולי שלשה עוקצים שבה אין מי שידע עניינה כי היא נקודה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "סתומה, אבל בראותינו שלשה עוקצים, אחד למעלה סוד הכתר, ואחד לצד ימין גבוה מעט סוד \nהחכמה, ואחד למטה מעט לצד שמאל הבינה, הורה הוראה גמורה כי שלשה נקודות אלו כלולות \nבעצמותה. ועתה צא וחשוב כי אחר שחכמה ובינה וכתר שעליהם כלולות בה, מה יהיה העלמה \nוהסתרה. ואולם בלי ספק הכלל אשר בתוכה הם החכמה והכתר והבינה שבהם נבראו כל הנמצאות \nוכולם כלולות ביו\"ד, וזהו כלם בחכמה עשית, היא ראש לכל האותיות שלא תמצא אות בעולם \nשלא תהיה יסודה יו\"ד. וסודה גם כן בסוד אל\"ף שפירשנו למעלה שהיא סוד א' י' בראש וי' \nבסוף גיו רקיע באמצעיתא. אמנם לה שני צנורות שבם משפעת האחד מימין והוא עוקץ התחתון \nשמשם מתפשטין ל\"ב נתיבות אל כל הספירות, אמנם אל הבינה שבה משם אצילות כל והיא \nנקודה שממנה התפשטות עשר ספירות דרך הבינה שמשם נאצלו. ועוקץ עליון בו קבלת הכל \nממקור הכל. וסוד זה האות היא הופכת פניה מהסתכל במאצילה ומבטת במה שלמטה ממנה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "להמשיכם. והקבלה היא בעוקץ עליון, ובישול השפע בעוקץ ימין. והמשכו באחד משני דרכים, \nאו בל\"ב נתיבות והוא עוקץ תחתון, או בנתיב לא ידעו עי\"ט שבו נאצלו הכל והוא בצד \nהבינה לא למטה ולא למעלה. ובו בחינת ייחוד חכמה בבינה, והיא בחינה נבחרת משפע \nכנודע: \nוהנו\"ן היא סוד מלכות למטה בסוד קבלתה השפע מהשמאל ולכך פניה אל השמאל. ועם כל זה \nכוונתה לקבל הנשפע מן היו\"ד שם, ולכך בראשה שלשה נקודות שלשה עוקצים כיו\"ד, ונמשכת \nדרך ימין, ועם כל זה אי אפשר אם לא שהיא משפעת לסטרי דדינא, ולכך חוזרת אל השמאל \nולה שם שני עוקצים להשפיע אל הטהורים ולבלתי טהורים כדפרישית. ומפני זה היא אומרת \nשמוני נוטרה את הכרמים דהיינו סטרי דדינא, כרמי שלי לא נטרתי היינו עוקץ גימ\"ל למטה \nמצד ימין להשפיע לישראל שאין לה. ולכך היא סוכת דוד הנופלת, ולכך אזלא ביו\"ד זו \nלמעלה וזו למטה לתקוני לה כנודע: \nומילואם יו\"ד נו\"ן, וצירופם יודו\"ן נ', י\"ד ונו\"ן, ד\"ו ינו\"ן, די\"ן נו\"ו, די\"ו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נו\"ן, וכמוהם רבים: \nהאחד עשר כ\"ם. נודע כי הכ' היא כתר והיא בינה בכתר, כי משם נקראת הראשונה כת\"ר, \nואין ספק שיורה היותה כותרת את כולם, וכל הספירות כלולות בתוכה מטעם שכולם נשרשות \nבבינה, ובינה בכתר, והכוונה שבינה היא מקבלת מהכתר עצמו מצד בינה שבו, ולכך לה עוקץ \nלצד שמאל כלפי מעלה. ומתפשטת בסוד הדעת דהיינו ו' מן הבינה אל החכמה, ושם אינה \nמקבלת מכתר אלא מעצם החכמה ולכך היא עגולה לצד ימין, והסוד ה' שבשם י\"ה. ואחרי כן \nמשם היא מתפשטת דרך הימין בסוד חסידה ברושים ביתה, דהיינו אברהם ראש לכל האבות, \nומשם היא נק' חסידה, ויורדת דרך הנצח, ומשם היא נוטה אל ההוד, דאימא עילאה עד הוד \nאתפשטת, ודרך הק\"ו הזה היא כוללת יסוד ומלכות שהם בין נצח והוד, וגבורה כלולה למעלה \nבגג שמאל ות\"ת כלול בק\"ו היורד מחסד לנצח, בענין שהיא כוללת כל האצילות. אמנם היא \nפתוחה להשפיע והיא היכל פתוח לרוחה, ונקודה שבתוך ההיכל כלולה בעצמותה למשוך: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ואות מ' תכלול גם כן בעצמה כ', ונוסף עליה התפשטות סוד העוקץ העליון כלפי מטה, \nובמקום שהיתה מקבלת מהכתר ירד הדעת סוד ו' וסגר הדלת. ועם כל זה יש לה פתיחה \nלהשפיע, ולא כל כך שסוף סוף ההשפעה בשמאל ונסגר קצת הפתח. ולכך נ' גובר על מ': \nומילואם כ\"ף מ\"ם, וצירופם מכפ\"ם, ממ\"ך פ', וכמוהם רבים: \nובזה נתבארה זאת האלפא ביתא בס\"ד: \n(יג) א\"ב ג\"ת ד\"ש ה\"ר ו\"ק ז\"צ ח\"פ ט\"ע י\"ס כ\"נ ל\"מ: \nהאחד א\"ב. האל\"ף בה שני יו\"דין ץוא\"ו ועניינו סוד וייצר, והענין החוטם ושתי עינים \nכזה י ו י, והסוד גדולה י' מצד אחד שהיא חסד ימנית דתמן י', גבורה מצד שני ששם \nהמלכות שהיא גם כן יו\"ד, ואפשר שגם כן חכמה בגבורה בסוד קדוש שני, וכן פירשו \nבתיקונים. הרי שתי יו\"דין הם חכמה בחסד ומלכות בגבורה הם הם שתי זרועות, וכן פירש \nהרשב\"י ע\"ה בשיר השירים בשם א\"ל עיין שם. אמנם שתי הזרועות האלו אוחזים בחוט השדרה \nשהוא ו' אמצעית ת\"ת, האמנם י' ראשונה מצד חסד נותן בו כדרכו סוד אהבת חסד אל הזווג, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אמנם י' שניה אינה משפעת שהיא כלפי מעלה, ואפשר שהכוונה שלא למשוך למטה מצד שמאל \nשלא יקבלו הרעים, ועם כל זה היא מועלת שדרך ראשה שואבת מלמטה המעשים ההגונים כדי \nשלא יהיה כח אל הדין לקנתר, ועתה בזה נסתלק כח החצונים. וסוד ו' בה דבוקה יו\"ד \nראשונה למטה ויו\"ד שניה למעלה, כי תחלה תקבל המעשים ההגונים ואחרי כן תקבל שאר השפע \nלהשפיע, ולכך היא מעלה המעשים עד חלק אחרון שבוא\"ו עד הבינה שמשם הוא נמשך מן השמאל \nאימא עילאה ועדיה הגעת הנשמות במעשה המצוות. ואחרי כן יונק מאבא מחסד עד נצח ולכך \nיו\"ד עילאה יורדת עד חלק אמצעיתו שהוא נצח והוא נוטל משמאל תחלת האהבה ומסיים \nבימין, אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי. והוא משפיע בה אפילו מה שמקבל מהבינה דרך \nהימין, ולכך וא\"ו נטויה לצד הימין. ועוד וא\"ו יש לה שני עוקצים קטנים בקצה העליון \nלמעלה ברחבה והם סוד קבלתה מבינה ומחכמה שבבינה, ורוחבם כרוחב הקולמוס, ושתיהם בצד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שמאל, ואף לו שתים בימין למטה שגם הוא נותן לה משתיהם עם היות שהוא נותן בימין, אם \nשמן מן חכמה הרי שמן מצנור אחד, אם יין מבינה הרי יין בצנור שני בסוד השמאל הכלול \nבימין: \nאבל ב' בה כלולים שלשה ואוין ימין ושמאל ואמצע, אבל עם כל זה אינם ברחמים כקודמין \nשהעליון חסד נוטה גם כן אל השמאל, ומשם היא מושכת למטה אל הת\"ת, עם היות שהת\"ת \nימיני אוחז בחסד בצד ימין, עם כל זה החסד רודף אחר אבא ואבא באימא אשתכח. וזהו ו' \nימיני נוטה והולך אל השמאל, אבל ו' אמצעי אוחז בשתיהם בימין ומכריע הגבורה לצד \nהימין, וחלק הגבורה שבבינה מקבלו על ידי חסד משם ונותן לו על ידי החסד בצד הימין. \nוזהו שהוא מקבל בימין באותו עוקץ בכח הת\"ת שהוא מכריעו אל החסד, ועם כל זה הוא \nמשפיע לאותם שיש להם חלק בו, ולכך בו שני קוצים בשמאל שהיא הולכת אל השמאל ושם \nמשפיע אל הקדושה מלכות, וחלק לנערותיה בו גם כן שכן כל ביתה לבוש שנים. וזהו א\"ב, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ואל\"ף גובר על בי\"ת כדפרישית: \nומילואם אל\"ף בי\"ת, וצירופם תב\"א פי\"ל, בי\"ת אפ\"ל, אי\"ב תפ\"ל, ב\"ת פלי\"א, ב\"ת \nיפל\"א, לב\"ת אפ\"י, אפ\"י תב\"ל, בלת\"י א\"ף, וכמוהם רבים: \nהשני ג\"ת. הגימ\"ל הוא מורה על סוד שלשה קוים הנזכרים ממשיכים שפע כלם בימין, והמותר \nכענין שעיר עזאזל ניתן אל החוץ. וזה טעם ענין גימ\"ל שראשה היא י' ראשונה של א' \nמשפיע בראש ו' ואינה מניח אותה שתקבל מאימא אלא אבא משיך ליה לגביה לברא ויהיב ליה \nבימין ואימא באבא אתכלילת, ולכך ראש גימ\"ל גדול מיו\"ד מעט קרוב לשיעור שני יו\"דין. \nואחרי כן וא\"ו אינו נותן אל הגבורה אלא הוא בעצמו בסוד הימין משפיע אל הראוים אנו \nישראל החקוקים במדת ת\"ת, לכך לה עוקץ למטה שבו אחוזים היסוד והמלכות וכל הנפשות \nהקדושות. והגבורה נוטה למטה, לא שיעלו החצונים ליקח חלקם משלחן המלך ח\"ו, אלא ושלח \nאותו ביד איש עתי המדברה. וזהו סוד נטיית הקו הזה של גימ\"ל עד קרוב חוץ לעוקץ, \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דהיינו המדברה מדבר נחש שרף ועקרב וצמאון ארץ גזרה, ולא קא זכו משלחן גבוה. וישראל \nעושה חיל למעלה מהמלאכים, והם מקבלים בימין של גבורה דהיינו עוקץ עליון שבק\"ו זה, \nוחצונים בעוקץ תחתון. וישראל בעוקץ ימין למעלה ששם כלולות יסוד ומלכות ושם הייחוד, \nושם בצד הוד דבקה הגבורה כדפרישית: \nוהתי\"ו קרוב לזה בשנוי קצת, שהיא מקבלת מבינה, ולכך חסד נקיט ולקיט מאימא, ולכך \nוא\"ו עילאה (שב\"ת) [שבת'] דהיינו סוד ו' של חסד מושכת מן השמאל ובאה אל הימין ששם \nמקומה ומשפיע בת\"ת, ות\"ת מושך ונותן למטה וזהו עוקץ תחתון למטה בימין אל התי\"ו. \nוהגבורה אינה נותנת עתה אל החצונים כדי שלא לערבב ושלא לנסך יין השמור, כי עתה \nהקבלה מן אימא ותמן יין וצריך היין שמירה. אבל בגימ\"ל שהוא שמן אין צריך שמירה, \nולכך בגימ\"ל היא נותנת בתי\"ו אדרבא היא הופכת פניה כדי ללמד זכות בסוד המעשים \nטובים, והיא מראה לאימא מעשה הבנים ששם הנשמות באימא כנודע. והיא סיוע להמשיך אל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "החסד, ואנפוי עקיפין אל החוץ לתת [שעיר] [זעיר] שם שלא לבלבל, וזה מצד שעיר שמאל \nחלק קטן אבל לא שיהיה מחלק הקדושה, ולכך רגל זה עקום אל החוץ לרמוז שמשלו שמרי יין \nשיש שם נותנים להם, לא מן היין שלא ינסכוהו: \nומילואם גימ\"ל תי\"ו, וצירופם גלו\"י מ\"ת, גי\"ו תימ\"ל, לו\"י ימת\"ג, לו\"י מתג\"י, \nגויי\"ם ת\"ל, ג\"י י\"מ תל\"ו, וכיוצא רבים: \nהשלישי ד\"ש. הדל\"ת יורה רחמים יותר מהתי\"ו, והטעם כי הגבורה נכללת בבינה וזה טעם \nראשה בשמאל [ע\"ב] [עב] וחסד שם מקבלת ק\"ו הדין והחסד ונוטה אל מקומה בסוד עקידת \nיצחק, ושם בשפע היו\"ד שעליה שהיא חכמה והיינו עוקץ גדול אשר שם מקבלת ונותנת אל \nהגבורה הכלולה בה וממתיקה ברחמים וחסד, והת\"ת מקבל הכל ומושך אותו דרך הימין ומלא \nהעולמות כולן שפע ורחמים עד בלי די. אבל שי\"ן היא מקבלת מכלם מכל צד וצד בפני עצמו \nלא כלולים בד', ולכך היא שלשה ווי\"ן. ומה שהם מיוחדים בד' הם נפרדים בשי\"ן, עם כל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "זה יו\"ד היא נבקעת בשלשתן דהיינו שלשה ראשין בשי\"ן, ולכך הוא סוד חסד, רק שאינה \nכלולה כד', והיא מושכת הכל, וחסד פשיט פשיטותא דיליה, ומקבלת מכלם, ואחרי כן היא \nממשיכם למטה. וזהו שק\"ו הימין מתפשט למטה משלשה ווי\"ן ומקבל כלם בה לכלול אותם \nבעצמה, והיא נותנת לניזונים כדפרישית. ואפשר דבהני תליין בני בקו (הימין) [האמצעי], \nחיי בקו ימין, ומזוני בקו שמאל, מצד מזל עליון דהיינו שלשה יו\"דין שבראשה, ועם כל \nזה לא בזכותא תלייא מלתא, דהיינו צד שמאל זכותא היכל זכות שבה, אלא במזלא פירוש בצד \nחסד עילאה דאתמשך מלעילא, והיא מזילה אותם לתתא כדפרישית. ועם כל זה עדיפא דל\"ת \nמשי\"ן שכל הקצוות מיוחדים בה ייחוד גמור כדפרישית, ולכך דל\"ת גוברת על שי\"ן: \nומילואם דל\"ת שי\"ן, וצירופם שד\"י תל\"ן, שנ\"י לד\"ת, של\"י נד\"ת, לד\"ן שת\"י, ת\"ן ל\"י \nש\"ד, דת\"י נש\"ל, יש\"ן לד\"ת, לי\"ש תד\"ן, וכמוהם רבים: \nהרביעי ה\"ר. סוד ה' בזולת שכלולה בתוכה סוד דל\"ת שפירשנו, עוד הוסיפה ו' אחת והיא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "סוד ו' אמצעית ק\"ו האמצעית, והוא בן י\"ה דנפיק מאימא, ועם כל זה אינה דבוקה בה כדי \nלהמשך אל החכמה כזה, כי בקרן זוית דרומית מזרחית קיימא אבא, וסוד השמש שהוא הבן \nשהולך אל דרום וסובב אל צפון, ולכך תלוי ולא נקשר שהוא יונק פעמים בצפון בצד הבינה \nדהיינו ב\"ן י\"ה יה\"ו, ופעמים מאבא. ושפע זה נוסף הנה אל המלכות, מה שאין כן בדל\"ת \nשהכל בסוד השמן, וכאן שמן ויין כלילן כחדא: \nור' שהיא בינה אינה מקבלת אלא מבינה, אמנם משפיעה בחסד, ועם כל זה גבורה אינה בה \nבפני עצמה כדפרישית. ולכך היא אחת מן השמאל אל הימין. ומפני הסתלקות עוקץ ימיני \nממנה לכך גם הת\"ת אינו בפני עצמו אלא מיוחד עמהם בכלל. וזהו סוד עובי האות עצמה \nשהק\"ו העליון הוא חסד וק\"ו התחתון גבורה, ועצם גוף האות ת\"ת, והם יוצאים מבינה \nדהיינו עוקץ שמאלי שברי\"ש עצמה, ובינה נותנם בחסד כלם יחד. וזהו שהולך מבינה אל \nהחסד, וחסד ממשיכם למטה בימין: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומילואם ה\"א רי\"ש, וצירופם אי\"ה ש\"ר, א\"י הש\"ר, א\"י שר\"ה, י\"ה אש\"ר, י\"ה רא\"ש, ה\"י \nרא\"ש, אר\"י ש\"ה, י\"ש אר\"ה, שאר\"ה י', שא\"י ה\"ר, הר\"י ש\"א, וכמוהם רבים: \nהחמישי ו\"ק. בענין הוא\"ו אין ספק שיש בו סוד הקדושה, אמנם בהעלם גדול, שאין בגופה \nבית קיבול, והיא קרובה אל היו\"ד, והיינו אדם ועליה נאמר ודמות פניהם פני אדם. אמנם \nמטה פניה נגד פני השור דאיהי דינא להחזירה רחמים. וקודם שחטאו ישראל בעגל לא היה כח \nבדין לקטרג עליהם ולא היו צריכים אל בחינת המדה הזו שהיא להכריע הדין אל הימין מפני \nזכותם, אמנם כשחטאו בעגל האדם הופך פניו אל השור שלא יקנטר. ומכריע האש אל המים, \nופני שור על ידי אדם נעשים פני כרוב, מאי כרוב כרביא ולא אדם ממש אלא תולדות אדם. \nולכך וא\"ו היא הופכת פניה אל השמאל לבטל דינה. ועם כל זה מצד מה שהיא משתתפת עמה \nהוכרח לפרנס כחותיה סטרי דינא דכיין, ולכך אל הוא\"ו עוקץ למטה נוטה חדודה אל השמאל \nלזון המלכות עם נערותיה, עם שהוא מצד הדין, וזהו וא\"ו: \n", "en": ""}]}
