# ספר עץ חיים — שער לט דרוש טו

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/110/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער לט דרוש טו
הספירות הם אור ישר ואור חוזר והוא כי הא&quot;ס האציל י&quot;ס מלמעלה למטה דהיינו מכתר עד 
מלכות וחזר עוד בעת שובו אל מקורו האיר עוד והאציל עוד י&quot;ס אחרים מלמטה למעלה כתר 
במלכות וחכמה ביסוד כו&#x27; עד מלכות בכתר וז&quot;ס נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וז&quot;ס 
יהו&quot;ה הוה&quot;י וסוד תרין יודי&quot;ן שבא&#x27; כזה [] ומקור האור לעולם הוא י&#x27; וכתר הוא סוד 
קוץ י&#x27; ראשון ואחרון סוד אדני הוא סוד הוה&quot;י ממש וזהו יאהדונה&quot;י בסוד אנ&quot;י ואי&quot;ן 
שבאדני בסוד כתר ומלכות וסודם כ&#x27; כתר בסוד ב&#x27; יודי&quot;ן ב&quot;פ י&quot;ס מלמעלה למטה ומלמטה 
למעלה הנאצלים ומתיחדים בכתר ובענין העשר ממטה למעלה כן הדין בכולם כיצד מן כתר עד 
החכמה וחוזר חכמה לכתר וכן מכתר לבינה ומבינה לכתר גם מחכמה לבינה ומבינה לחכמה 
ומחכמה לחסד ומחסד לחכמה וכן עד סוף הי&quot;ס וכן דין זה נוהג בכל ספירה וספירה עצמה 
כנודע היות כלולה כל א&#x27; מי&#x27; וכן עד סוף כל הפרטים ויש הפרש כי אור ישר הוא עצם אור 


האצילות כדמיון אור השמש המכה בעששית אך אור החוזר אינו דומה לזה רק אור חלש יותר 
כמו אור השמש המכה ומתהפך אליו וכן הדין בכל י&quot;ס ובכל ספירה וספי&#x27; עצמו כפי 
התפשטותו והבן זה ובתקון ח&quot;י דל&quot;ב איתא כי י&quot;ב מזלות הם שית מחסד עד יסוד אור ישר 
ואור חוזר וז&#x27; כוכבי לכת הם מחסד עד המלכות וזהו בסוד אור ישר שאל&quot;כ י&quot;ב מזלות וז&#x27; 
כוכבי לכת הכל א&#x27; וב&#x27; זווגים הם חו&quot;ב ת&quot;ת ומל&#x27; ומזווג חו&quot;ב ירד אור ישר בסוד הוי&quot;ה 
שבחכמה ואהי&quot;ה שבבינה ויורדין עד המלכות בסוד הוי&quot;ה חח&quot;ן ואהי&quot;ה בג&quot;ה ושניהם בכתי&quot;ם 
ואור חוזר מזווג תו&quot;ם בסוד הוי&quot;ה אדנ&quot;י הוי&quot;ה דרך קו ימין ואדנ&quot;י דרך קו שמאל 
ושניהן בסוד כתי&quot;ם זה נרמז בתיקון ח&quot;י והנה עם האמור תבין מ&quot;שש בתקונים כי ש&#x27; בבינה 
ובמלכות והוא סוד שורש האילן ויובן בסוד האילן שהוא ו&quot;ק ששורשו מאור ישר בבינה ואור 
חוזר במלכות וש&#x27; בו ג&#x27; קוין וכן בה&#x27; שבבינה ושבמלכות בכל א&#x27; מהם ג&#x27; קוין שהם קו חסד 


דין רחמים והנה ד&#x27; דברים הן א&#x27; זכר או נקבה ב&#x27; דין או רחמים ג&#x27; עליון או תחתון ד&#x27; 
משפיע או מושפע ולעולם הזכר עליון רחמים משפיע והנוקבא דין תחתון מושפע ולכן בעת 
הזווג הנוקבא פניה כלפי מעלה שהוא אות ה&#x27; בסוד הוי&quot;ה לקבל מן הזכר והזכר ביושר בסוד 
יהו&quot;ה. וז&quot;ס ה&#x27; על י&#x27; נוקבא ודין כנזכר בהרבה מקומות וההי&quot;ן נקבות יודי&quot;ן ווי&quot;ן 
זכרים. הנה להבין איך בכל ספירה וספירה בעצמה שייך אור ישר ואור חוזר ובזה תבין שם 
ס&quot;ג כי במקום א&#x27; קראו זכר ובמ&quot;א קראו נקבה בסוד ה&#x27; על י&#x27; והנה מילוי אלפין במוחא 
ומילוי ס&quot;ג באוירא ומילוי יודי&quot;ן בכתר אך הענין כי שם זה בכתר בסוד אור חוזר שבספי&#x27; 
כתר וזהו מדה הנשפע שבכתר היותר קרובה אלינו אך אור ישר שבכתר הוא משפיע וקרוב אל 
הא&quot;ס ולכן אינו מושג אלינו ואינו נקרא בשם כמו הא&quot;ס שאינו עולה בשם וז&quot;ס הנזכר 
תיקון נ&quot;ו וחוורא ואוכמא תרווייהו אשתכחו מכתרא עלאה והנה אוכמא נוקבא לחוורא ישת 


חשך סתרו והסוד כמ&quot;ש כי אוכמא דיליה הוא שם מילוי יודי&quot;ן ע&quot;ב א שם ס&quot;ג חוזר וסותם 
והבן זה ומאלו הב&#x27; דרגין נאצלו חו&quot;ב חיור ואוכם זכר ונוקבא. ובס&#x27; הבהיר מזכיר 
מלמעלה למטה וממטה למעלה וגם נרמז שם כי היורד יורד במרוצה בלי עיכוב השפע שהוא 
בחי&#x27; אור ישר אך העולה עולה בנחת כי הוא דין הנקבה. עוד יש חילוק אחר כי היורד יורד 
דרך ימין תחלה להגביר הרחמים והעולה מקדים השמאל להגבירו ומשנה דרך הלוכו אך לפעמים 
אפשר שיעלו דרך ימין פירוש בהתחלה מיסוד לנצח או בהיפך מיסוד להוד ומהוד לנצח וכן 
כל הי&quot;ס אך דרך ימין הוא מיסוד לנצח ומחסד לחכמה אבל היורד יורד דרך החכמה תחלה 
שהוא ימין בכל פעם שיורד. כלל העולה מכל הנ&quot;ל כי ב&#x27; יסודות הם מז&quot;א לנוקבא בסוד אור 
ישר וממלכות לת&quot;ת בסוד אור חוזר. ובזה תבין מאמר ר&#x27; חזקיה פ&#x27; ויצא דקנ&quot;ה ע&quot;א אבל 
ת&quot;ח כזא דמלא בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל ביה עייל ומניה נפיק כו&#x27; הסוד כי 


הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזווג מ&quot;נ בסוד אור חוזר בסוד יסוד א&#x27; ולכן התחיל ואמר 
צדיק מעלמא תתאי נפיק שהוא בסוד אור חוזר ואח&quot;כ עייל בסוד אור הישר מ&quot;ד הרי שבנימין 
עם היותו בעלמא דנוקבא עכ&quot;ז עלמא דדכורא איהו ולא בעלמא דכרודא תחת מלכות רחל גם כי 
נולד ממנה ואלו השנים הם יוסף ובנימין אור ישר יוסף אור חוזר בנימין לכן יוסף הוא 
יעקב אור ישר ובנימין אור חוזר בצאת נפשה כי מתה כי היא נפש הנקבה אך מצד שנסתלק 
לעילא אביו קרא לו בנימין בן ימין ולא בן שמאל גם הוא אור חוזר והטעם שאחר כך חוזר 
לירד בסוד אור ישר וז&quot;ס שמש בנימין במקום יוסף כד אתאביד כנזכר פ&#x27; ויצא דף קנ&quot;ג 
ע&quot;ב: 
 


שער מ דרוש א
שער ז שער פנימיות וחיצוניות ובו ט&quot;ו דרושים: 
ענין הקדמה א&#x27; נכונה ואמיתית שיש לנו בענין הי&quot;ס כי יש בהם ב&#x27; בחי&#x27;. א&#x27; הוא בחי&#x27; 
העולמות עצמן ובחי&#x27; זו נקרא חיצוניות הספי&#x27;. הב&#x27; הוא בחי&#x27; נשמות עצמן ובחי&#x27; זו נקרא 
פנימיות הספי&#x27; וצריך ששתדע כי ג&#x27; פירושין יש בביאור הקדמה זו פי&#x27; א&#x27; הוא זה כי כל 
בחי&#x27; י&quot;ס דקטנות נחלקות לג&#x27; והם עיבור יניקה ומוחין שהם ג&quot;ת דאלקים וג&#x27; אמצעים וג&quot;ר 
וכל זה נקראו חיצוניות ואח&quot;כ כל בחי&#x27; הגדלות יש בהם עיבור ויניקה ומוחין שהם ג&quot;ת 
דהויות וג&#x27; אמצעית וג&quot;ר וכל זה נקרא פנימיות. פי&#x27; ב&#x27; הוא כי הי&quot;ס דקטנות דאלקים 
כולו נחלק לב&#x27; בחי&#x27; שהם עיבור ויניקה והוא כי ג&#x27; תחתונות דאלהים הם עיבור וו&quot;ק 
עליונים יחד נקרא יניקה ואח&quot;כ כל הי&quot;ס דגדלות דהויות נקרא עיבור ב&#x27; וכל ג&#x27; בחי&#x27; אלו 
נקראים חיצוניות ואחר כל ג&#x27; בחי&#x27; אלו הנ&quot;ל שהוא בחי&#x27; אב&quot;א והם נקרא חצוניות יש ג&#x27; 
בחי&#x27; דוגמתן שהוא בחי&#x27; פב&quot;פ ונקראים פנימיות ואמנם כל אלו ב&#x27; בחי&#x27; שהם חיצוניות 


הנקרא אב&quot;א והפנימיות הנקרא פב&quot;פ כולם הם מנה&quot;י דתבונה ויש&quot;ס ויש כנגדן ב&#x27; בחי&#x27; 
אחרות והוא אחור ופנים מאו&quot;א עלאין והם נקרא חיצוניות ופנימיות. פי&#x27; הג&#x27; כי י&quot;ס 
דקטנות דאלקים כולו נחלק לב&#x27; בחי&#x27; שהם עיבור ויניקה והוא כי ג&quot;ת הם עיבור וו&#x27; 
עליונות יחד נקרא יניקה ואח&quot;כ כל י&quot;ס דגדלות דהויות נקרא עיבור ב&#x27; (ג&#x27;) והרי ג&#x27; 
בחי&#x27; הנ&quot;ל שהם עיבור ויניקה דקטנות ועיבור דגדלות כל זה נקרא חיצוניות יען כי הם 
מנה&quot;י דתבונה ויש&quot;ס ואח&quot;כ ג&#x27; בחי&#x27; הנזכר עצמן ב&#x27; דקטנות ואחד דגדלות יען כי הם 
מנה&quot;י או&quot;א עלאין הם נקראים פנימיות. ואמנם ג&#x27; פירושים אלו הם יותר האמיתיים ואין 
זולתן כלל. [הגהה - צמח פי&#x27; שאין כמותן אמתיים ומאלו ג&#x27; פירושים הפי&#x27; ראשון הוא 
יותר נכון: 
האמנם הפירוש היותר אמיתי ונכון אצלי בלי ספק הוא הפירושש הראשון מכולם כי ב&#x27; 
פירושים האחרי&#x27; יש קושיות רבות ונאמר עתה מקצתן. והוא כי לפירוש הב&#x27; קשה שהרי 


בפירוש הק&quot;ש אמרינן בפירוש כי אלו המוחין הבאים ע&quot;י ק&quot;ש שאינם רק מוחין דו&quot;ק והם 
נקראו פנימיות גמור והרי כל זה אינו רק בחי&#x27; אב&quot;א כי בחי&#x27; פב&quot;פ נעשה בברכת אבות 
עצמה כנזכר שם ובמקומות אחרים. גם לפירוש הג&#x27; קשה מכל המקומות כי בחול כל המוחין 
אינן אלא בנה&quot;י דיש&quot;ס ותבונה ואפילו בי&quot;ט הוא בתבונה בחג&quot;ת שלה אך באו&quot;א אינם רק 
בשבת ובליל פסח כנז&#x27; שם במקומו ומשם מובן בפירוש שכל אלו המוחין דפנימיות הם מיש&quot;ס 
ותבונה עצמם כנזכר במ&quot;א. העולה מכל זה שהפירוש ראשון הוא אמיתי לכן נרחיב בביאורו 
היטב ע&quot;ד קצרה בע&quot;ה הנה אין לך פרצוף מכל הה&#x27; פרצופים שבכל ד&#x27; עולמות אבי&quot;ע שכ&quot;א 
מהם יש לו ג&#x27; כלים לכל ספי&#x27; וספי&#x27; שלו והם ג&#x27; כלים לג&#x27; בחי&#x27; נר&quot;ן כי עד הנשמה שהיא 
מבינה שממנה בחי&#x27; אותיות יש כלים אך משם ולמעלה שהוא כנגד חיה ויחידה בכל ספירה 
וספירה אין עוד כלים כי שם הם הטעמים ונקודות ולא אותיות ונודע כי כל הכלים 


מהאותיות נעשו והנה בג&#x27; כלים אלו יש בתוכם נר&quot;ן דחיצוניות כנזכר גם יש בהם (בנר&quot;ן) 
בחי&#x27; או&quot;פ ואו&quot;מ בסוד הצלם כנודע גם יש בהם אורות כפולים שהם צלם דאו&quot;א וכל זה נקרא 
חיצוניות העולמות וכנגדן יש גם כן שלשה כלים פנימיות דנשמות ובתוכם נר&quot;ן דפנימיות 
הנשמות ויש בהם או&quot;פ ומקיף וכפולים בבחי&#x27; צלם דאו&quot;א ע&quot;ד הנ&quot;ל ממש וכולם פנימיים 
אמנם יש עיון במ&quot;ש בק&quot;ש שהכלי הג&#x27; הוא נקרא פנימיות ז&quot;א וכן שם בענין ק&quot; נראה כי 
העיבור הג&#x27; דמוחין הוא נק&#x27; פנימיות והנה אנחנו פירשנו כי העיבור הב&#x27; הוא בחיצוניות 
זולת הפנימיות והענין הוא כי תחלה נכנס העיבור ראשון דקטנות והם נה&quot;י כלולין בחג&quot;ת 
ואח&quot;כ נכנסה היניקה דקטנות והוא התפשטות נה&quot;י וחג&quot;ת כל אחד לעצמה ובחינת אלו לא 
יחסרו ממנו לעולם אמנם בהיותו בעיבור א&#x27; אשר נכנסו נה&quot;י דתבונה בחב&quot;ד דז&quot;א אז אין 
בו דעת כנזכר במ&quot;א כי אין כלי חיצון ליסוד דלתבונה ואחר כך ביניקה נכנסו חג&quot;ת בחב&quot;ד 


דז&quot;א וירדו נה&quot;י בחג&quot;ת דז&quot;א אז יש לו ג&#x27; מוחין דיניקה וזהו תמיד בז&quot;א ואחר כך בעת 
הק&quot;ש בשמע ישראל יש עיבור ב&#x27; דקטנות בתבונה ואז נכנסין מוחין גורים דקטנות בחב&quot;ד 
דז&quot;א ויורדין חג&quot;ת בחג&quot;ת ונה&quot;י בנה&quot;י ואז נשלם ז&quot;א בחיצונותיו לגמרי בג&#x27; בחי&#x27; דכלים 
ובכל מוחין דקטנות עיבור ויניקה ועיבור ואורות פנימיים ומקיפים דצלם דאו&quot;א ואח&quot;כ 
עולה בסוד מ&quot;ן בילת אחד ואז באים לו פנימיות ז&quot;א הן דעיבור א&#x27; בחי&#x27; ג&#x27; כליל בג&#x27; והן 
בחי&#x27; ו&quot;ק דיניקה והן המוחין דו&quot;ק דגדלות המפורשים אצלינו בכוונת ק&quot;ש ע&quot;ש אח&quot;כ בברכת 
אבות באלקינו ואלקי אבותינו אז בא עיבור ג&#x27; דגדלות ונשלמים מוחין דז&quot;א דפנימיות 
חב&quot;ד בחב&quot;ד דיליה וחג&quot;ת בחג&quot;ת דיליה ונה&quot;י בנה&quot;י דיליה והנה כיון שעיקר ק&quot;ש הוא 
ליניקה דפנימית ע&quot;כ נכלל בו עיבור הג&#x27; דמוחין דקנות ועיבור א&#x27; דג&#x27; כלילין בג&#x27; 
דפנימיות ולא נזכרו רק היניקה דפנימיות שהוא מוחין של ו&quot;ק הנרמזין במלת אחד כנודע 


אבל אין ה&quot;נ שג&#x27; זווגים (נ&quot;א זמנים) הם כנ&quot;ל וכולן נקרא או בחי&#x27; עיבור ג&#x27; דחיצוניות 
יען כי הוא הקודם בכוונת ק&quot;ש כנזכר או נקרא בחינת גדלות עיבור (ראשון) דפנימיות אבל 
האמת הוא כי (הוא) ג&#x27; זווגים הם בק&quot;ש שהם עיבור ג&#x27; דחיצוניות והם שמות דאלקים והם 
מוחין ממש דאלקים דקטנות והם גדלות דקטנות ויש עיבור א&#x27; דקטנות דפנימיות ויש יניקה 
דפנימיות. ואפשר שעיבור של ג&#x27; כליל בג&#x27; של חיצוניות ושל פנימיות לעולם לא יחסר מז&quot;א 
וע&quot;כ לא יש בשמע רק ב&#x27; זווגים א&#x27; עיבור ב&#x27; דמוחין דחיצוניות והב&#x27; יניקה דמוחין 
דפנימיות ובעמידה אז נכנסין ג&quot;ר דגדלות דפנימיות ואח&quot;כ נכנסין אורות המקיפין כנודע 
בתפלת ר&quot;ה ואמנם גם המקיפין דחיצוניות שהם בחי&#x27; אלהים גם הם נכנסין במלת שמע ישראל 
כנזכר במקומו וע&quot;ש היטב אלא שמורי זלה&quot;ה לא חש לפרש כל זה אכן זהו אמיתות הענין בלי 
שום ספק כנלע&quot;ד: 
 


שער מ דרוש ב
והנה נמצא כי כל ג&#x27; בחי&#x27; כלים דחיצוניות הם שמות אלקים דניצוצין כנזכר במ&quot;א אך נר&quot;ן 
שבהם הם הויות ואורות אך בהכנס הפנימיות אז הכלים הראשונים נעשים כלים והכלי הפנימי 
נקרא נשמות בערך הכלים דחיצוניות. [הגהה - צמח ר&quot;ל בערך כלים הראשונים] ולא בערך 
הנר&quot;ן שבתוך החיצוניות ואז כלים הראשונים הם הקרומים והכלים הפנימים הם מוחין ממש 
והנה ג&#x27; בחינות כלים הנזכר אצלינו בכל ספירה וספירה שהם הויות כולם הם כלים 
דפנימיות ולא חיצוניות וזכור גם כלל זה מאד. גם דע כי ג&#x27; כלים דחיצוניות הם כנגד 
בי&quot;ע שבז&quot;א ולכן כנגדן ג&#x27; כלים ובתוכם נר&quot;ן שהם מלכות ות&quot;ת ובינה שהם בי&quot;ע שהם כנגד 
רוחניות ג&#x27; עולמות בי&quot;ע וג&#x27; כלים של פנימיות הם כנגד אצילות דז&quot;א שגם הוא יש בו ג&#x27; 
בחי&#x27; בינה ת&quot;ת ומלכות שבו ובתכו נר&quot;ן דבחי&#x27; האצילות עצמו והם י&#x27; הויות המנוקדות 
בקמץ ופתח כו&#x27; כנזכר בתיקונים ונמצא כי גם בז&quot;א דאצילות עצמו יש בו בי&quot;ע כנגד בי&quot;ע 


התחתונים ויש בו פנימיות בי&quot;ע כנגד בי&quot;ע דאצילות עצמו עם היות שו&#x27; כלים אלו הם 
אצילות אלא שהם ג&#x27; חיצוני&#x27; בסוד בי&quot;ע חיצוניות דאצילות והג&#x27; פנימיות בסוד בי&quot;ע 
דפנימיות דאצילות. וע&quot;כ תראה מ&quot;ש בשער השמות ע&quot;ש כי ג&#x27; כלים של בריאה גמורה תחתונה 
ושל יצירה ושל עשיה הם שמות אלקים כולם והוא ע&quot;ד שיש בבי&quot;ע דחיצוניות דז&quot;א דאצילות 
כנזכר ובתוכן מתלבשין הג&#x27; כלים פנימיים דז&quot;א דאצילות של הויות ונעשים נשמה ממש להם 
כנודע ע&quot;ד מה שהוא פה באצילות עצמו אכן בהיות ג&#x27; כלים פנימיים האלו באצילות יש 
בתוכן נר&quot;ן האמיתיים כנזכר. גם אל יקשה בעיניך אם תראה לפעמים שיש זווג בחיצוניות 
או&quot;א או א&quot;א וע&quot;י נכנסים מוחין (דפנים) דז&quot;א כי דע כי כל מה שהוא למעלה כלים 
חיצוניים כשיורדין למטה ממקומם נעשים שם כלים פנימיים גמורים וכן להיפך כשעולין 
כלים פנימים דלמטה למעלה אז נתהווה שם לבחינת הכלים דחיצוניות כנזכר במ&quot;א ובכמה 


מקומות דעליית התפלות ועליית שבת. גם תמצא זה בענין שית סטרין דחיצוניות הבינה ונק&#x27; 
גופא דבינה שבהכנסן בז&quot;א נעשין הם עצמן נשמות ופנימיות לז&quot;א ולא עוד אלא שחיצוניות 
נה&quot;י דבינה נעשה פנימיות לחב&quot;ד דז&quot;א וכעד&quot;ז מז&quot;א לנוקבא כי חיצוניות כלים דנה&quot;י 
דז&quot;א הם כלים פנימיות שבחב&quot;ד דנוקבא והבן זה היטב ויתורצו לך מאמרים רבים וקושיות 
רבות בענין זה. וכללות הענין דע כי כל בחי&#x27; מצות מעשיות וברכותיהם כו ציצית ותפלין 
ואכילת מצה וסוכה ולולב וכיוצא בזה כולן הם בחיצוניות העולמות אע&quot;פ שיש בהם בחי&#x27; 
מוחין הם בחיצוניות וכל מצוה שהוא בדיבור לבד כמו תפלה הכל הוא בפנימיות וזה תמצא 
בפירוש ברוך שאמר במקומו ובפירוש כוונת התפלין ובכוונת נט&quot;י ונמצא כי ארבע עולמות 
אבי&quot;ע וכן בכל ה&#x27; פרצופים שבכל עולם מהד&#x27; יש בכל א&#x27; מהם חיצוניות ופנימיות וכל 
המעשה הוא וברכותיה הכל הוא בחיצוניות או&quot;פ כנגד המעשה ואו&quot;מ כנגד הברכה כמו ג&#x27; 


סעודות דשבת ואכילת מצה דפסח וקידוש שבת שעל היין וציצית וסוכה ולולב ותפילין אכן 
כל דבר התלוי בפה לבדו כגון התפלה ועסק התורה הכל תלוי בפנימיות. ואמנם הכונה 
במחשבה הוא הנשמה בין בחיצוניות כמו כוונת עשיית המצות שהוא בחיצוניות וכן הוא נשמה 
לפנימית כגון כוונת התפלות כו&#x27; כי החיצוניות והפנימית הכל הוא בבחינת הכלים וכיוצא 
בזה בנשמות יש חיצוניות ופנימית שהוא נשמה חיצוניות לכלי חיצוניות ונשמה פנימיות 
לכלי פנימיות וכ&quot;ז בבחי&#x27; או&quot;פ וכנגדן יש בבחי&#x27; או&quot;מ כנזכר במ&quot;א וכן כל בחי&#x27; שיש 
בחיצוניות שהוא אב&quot;א ואחור בפנים ופב&quot;פ ופב&quot;א ופנימי ומקיף ומוחין וצלם דאבא וצלם 
דאמא וכלים ועצמות וכיוצא בזה בכל הפרטים כולם ישנם בחיצוניות לבדו, וכן בפנימיות 
לבד כי החצוניות של כל עולם ועולם הוא בחי&#x27; חלק העשיה שיש בכל עולם כנודע כי כל א&#x27; 
מד&#x27; עולמות אבי&quot;ע כלול מכל חלקי אבי&quot;ע ולא זו לבד אלא אין לך כל ספירה וספירה שאין 


בה ד&#x27; חלקי אבי&quot;ע ובפרטות בחי&#x27; חיצוניות הספירה ההיא הוא בחי&#x27; עשיה אשר בה: 
 


</div>
