שער מ דרוש ט נלע"ד מ"ש במ"א כי ג' מיני מוחין הם דע כי עיקרם הם ב' לבד והם מוחין דעיבור ומוחין דיניקה וב' בחי' אלו נקראים בחי' א' לפי שכולן שמות אלקים וגם לפי שבעיבור לא היה דעת אל העובר כי אם ביניקה אך עיקר מוחין שלמים דאלהים הם מיניקה ויש בהם י"ס שלימות דמוחין דאלהים אך הכלי שלהם אינו רק מבחי' ו"ק לבדם הרי הם כלים ועצמות ומוחין דאלקים ע"ס וכל זה נקרא חיצוניות עם שהם כלים ומוחין. ועוד יש מוחין שלימים די"ס דהויות וכשאלו נכנסין גם כלים שלהם נגדלין ונעשים י"ס שלימות והמוחין והחו"ג הם המגדילין את הגוף נמצא כי אלו הג' ראשונות דזעיר אנפין הנקרא מוחין דיליה בבואם נגדלים גם הכלים עצמם ונעשין י' כלים עצמם (המגדילים את הגוף יחד וע"כ) ואלו הג' מוחין הם ג' קוין ונכללים מי"ס ומתפשטין בכל הגוף שלו ונגדל ואלו הם מוחין הבאים בסוד תוספת שהם הכלים והמוחין דגדלות שארכם י"ס ומתפשטין בפנימיות ז"א והם בחי' פנימיות שלו נמצא כי בעיבור ויניקה יש כלים דג' כליל' בג' או בו"ק לבד ובתוכם מוחין דאלקים פנימיות ובגדלות כלים ומוחין דהויות פנימיות מכולם והם ג' כלים וג' מוחין וכ"ז נקרא כלים חיצון ופנימי כי הכלים ומוחין דעיבור ויניקה נקרא חיצון וכלים ומוחין דגדלות נקרא פנימי ובתוכם העצמות מתלבש (אח"כ) נפש ורוח בכלים ומוחין דעיבור ויניקה ונשמה בכלים ומוחין דגדלות. ועיין היטב במ"א איך כל בחי' דאלקים מוחין דיניקה הם חיצונית כללות העולמות, וכל המוחין דגדלות הם הויות והם הפנימית, גם נתבאר כי הזווג החיצון הוא מבחי' אלקים וזווג הפנימי הוא לצורך מוחין דגדלות שהוא פנימי. העולה מכל זה כי בכל י"ס יש בו ב' בחי' אם ג"ר שהם סוד או"א שבאותו פרצוף ובהכרח יש בהם י"ס גמורות ואם בחי' ז"ת שהוא ז"א של אותו פרצוף וכמו שאו"א של האצילות מתלבשין בז"א דאצילות כן בכל פרצוף בעצמו מיניה וביה. ג"ר שבו יש בו י"ס גמורות ומתלבשין תוך ז"ת שלו ולפעמים ז"ת של ג"ר הכוללים י"ס כנזכר הם מתלבשים תוך ז"ת עצמן ממש של הפרצוף ההוא וז"ס ק"ש מוחין דו"ק דקטנות ר"ל ז"ת דחו"ב של הפרצוף ההוא ופעמים נכנסים אף הג"ר של המוחין בעצמן ואז נשלם הפרצוף להתגדל ויש לו מוחין שלימים כי לעולם בחי' ז"ת נקרא קטנות ונמצא כי עד שיכנסו ג"ר שהם המוחין חו"ב עצמם של הפרצוף ההוא עצמו נקרא קטנות ואז נקרא גדול דוגמת או"א כל כללות האצילות שהם גדולים תמיד ואינו נקרא קטן אלא ז"א דכללות דאצילות. וכן בפרצוף עצמו דז"א כל זמן שאין בז"א דכללות דאצילות רק ז"ת שבו שהם ז"א שבז"א נקרא קטן וכאשר יש בו ג"ר שבו שהם בחי' או"א דז"א עצמו אז נקרא גדול כי לעולם יהיה כלל זה בידך שהג"ר אין בהם חסרון להיות נקראי' קטנים ולעולם הם שלימים בי"ס שבהם מצד חכמה דז"א תוך י"ס שלימות מצד בינה דז"א וכאשר אלו נכנסין תוך ז"א שבז"א עצמו שהם ז"ת שבו אז נשלם כללות הפרצוף ונקרא גדול. וכבר ידעת כי בתי גוואי הם או"א נמצא כי כל בחי' חו"ב נקרא פנימי. העולה מכל זה כי ז"א שבז"א שהוא ז"ת שבו הם כלולים מי"ס והכלים הז' האלו עם המוחין שלהם נקרא קטנות ונקרא חצוניות, וחו"ב שבז"א שהם ג"ר שבו הנקרא מוחין דגדלות ומתלבשין ז"ת שלהם בז"ת הראשונים הנקרא ז"א שבז"א וג"ר שבהם נשארין מגולים דוגמת עתיק תוך א"א וזה נקרא פנימיות ומחו"ב דז"א מכל י"ס שלהם נמשכין הנשמות, ומז"ת דז"א עצמו הנקרא קטנות נמשכין חיצוניות העולמות, ויש עצמות אורות בפנים של כל זה ונמצא כי הנפש ורוח דז"א הוא בז"ת, ונשמה ונשמה לנשמה הם בג"ר שבו המתפשטים תוך ז"ת שבו בבחי' כלים ומוחין כנ"ל. וכן עצמות הנשמה והחיה כו' מתפשטין תוך ר"ן דעצמות ונמצא כי יש עי"מ בז"ת דז"א הנקרא חיצוניות, כנגדן עי"מ בג"ר שבו הנקרא פנימיות. ובאולי נוכל לומר כי חו"ב דז"א הם עיבור ויניקה דילהון ומכתר דז"א נמשך להם מוחין אחרים המתפשטים בהם כנודע כי כפי שהוא בכללות העולמות כן הוא בפרטות בכל פרצוף ופרצוף מיניה וביה. נמצא כי הי"ס דכתר וי"ס מחכמה וי"ס מבינה שהם ג"ר דז"א מעולם לא היה בהם פגם מיתת המלכים ולכן באים עתה בסוד תוספת תמיד ומסתלקים וחוזרים והי"ס דחכמה והי"ס דבינה דז"א הם לעולם מתלבשים בז"ת דז"א בסוד צ' דצלם מוחין פנימים. והג"ר שבהם נשארין מקיפים בסוד מוחין בסוד ל' דצלם וי"ס דכתר שבו מקיף למקיף והם ם' דצלם וכ"ז נקרא מוחין דגדלות ר"ל ג"ר שבז"א ולפי שהם מתלבשין תוך ז"ת נקראי' פנימית דז"א אך הז"ת עצמם נפרדין וכולם שוין במעלתן ואין זו נעשית מוח לאחרת וכולם סוד יניקה והמלכות שבז"א היא ג"כ י"ס אחרות והם האחוריים של ו"ק דז"א הנקרא יניקה וקטנות והבן היטב כי להיות בחי' מלכות שבז"א נקרא' אחוריים וניתנין אל הנוקבא בבחי' פנימית כי המלכות דז"א עטרה שבו היא פנימית דנוקבא והרי הם [ג'] בחי' י"ס חיצוניות כלים דמלכות שבו דז"א אלו נקרא אחוריים ממש הניתנין אל הנוקבא בעת הנסירה ובכחן נגדלת כי נעשה לה המוחין שהם בחי' הג"ר שבה שהם בחי' אחוריים אל ז"א ועוד בחי' אמצעי דז"א עצמו י"ס דו"ק דיניקה ועוד בחינת פנימית הכלים של י"ס דחו"ב שבו המתפשטין בתוכו כנ"ל והרי ג' בחי' חיצון אמצעי ופנימי דכלי דז"א שהם מלכות דז"א וז"א דז"א ואו"א דז"א וכ"ז בחי' הכלים וכנגדן בעצמות נר"ן ומלכות דז"א נעשית חיצונית אחוריים לו וז"א דז"א הוא העיקרי שבו הנקרא אלקים שהוא הז"א עצמו והוא אמצעי ואו"א שבו הם הפנימית בתוכו כדי להחיותו ולכן הנשמות אינם נמשכין אלא בהיות ז"א כלול בי"ס שלו לגמרי שיש לו ג' מוחין מעי"מ כנ"ל. ובזה תבין כי אלהים דעיבור הוא נפש מלכות דז"א ואלקים דיניקה הוא רוח דו"ק דז"א עצמו, וע"ש זה נקרא הז"א אלקים כנודע כי אלקים דעיבור הוא מלכות שבו ולכן עיקר הז"א הוא אלקים בחי' ו"ק שבו, והמוחין ג"ר נקרא הוי"ה ואלו הם בחינת צלם שיש בז"א א' צלם אלהים וא' צלם הוי"ה כי אלקים דעיבור הוא מלכות שבו והוא בחי' כתר דנוקבא כנודע כי הם בחי' א' עטרה וכתר, עטרה לו וכתר לה וסוף סוף נמשך לה כל הבחי', והבן זה היטב כי אחר הנסירה די"ס דכתר שלה ניתנים בו כל גבורות הזכר כנודע וכנזכר בכוונת ב' ימים דר"ה: שער מ דרוש י דע כי בכל עולם מאבי"ע יש בו עצמות וכלים והעצמות נחלק לה' בחי' נרנח"י פנימיים וב' מקיפים חיה ויחידה וזה נקרא עצמות האורות וזה העצמות מתלבש תוך הכלים וכמו שהעצמות נחלק לפנימי ומקיף עליו ומקיף גדול מהפנימי כן הכלים נחלקים לב' חיצון ופנימי והחיצון גדול מהפנימי אלא שאח"כ ע"י דביקות אוה"פ בכלי הפנימי מזדכך יותר מהכלי החיצון והנה מכלי החיצון של העולם ההוא מסוד זווג כלים החיצונים הזכרים עם כלים החיצונים הנקבות יוצאין טפין וניצוצין ונעשין מהם נשמות המלאכים שבאותו עולם כי מה שהוא בחי' כלים חיצונים די"ס שבאותו עולם יספיק לעשות בחי' נשמה של אור ועצמות אל המלאכים שבאותו עולם ונשמה זו של המלאכים מתלבשת תוך רוח ונפש וכלים של המלאכים עצמן והבן זה ומבחינת הכלים הפנימים של העולם ההוא בסוד זווג כלים הפנימים הזכרים עם זווג כלים הפנימים הנקבות יוצאין טפין וניצוצין ונעשים מהם נשמת בני אדם הצדיקים עצמן אמנם המלאכים אינם כמו בני אדם כי ענין המלאכים ישנם בכל עולם ועולם וע"כ אותן הניצוצין הם בחי' נשמה לעולם לאותן המלאכים שבעולם ההוא ורוחם ונפשם וגופם הם בחי' אחרות אמנם נשמות הצדיקים כוללים כל הד' עולמות וע"כ אותן הניצוצין אינם שוין כי הניצוצין הבאים מעולם הבריאה נקראים נשמות הצדיקים וניצוצין שביצירה נקראו רוחין וניצוצין של העשיה נקראו נפשות ואל תטעה שהכלים הפנימים מזדווגים לבדם כי זה לא יתכן אך הכוונה כי לזווג המלאכים אין הטפה נמשכת אלא מחצוניות הכלי ולא מפנימים אך לזווג נשמות הצדיקים נמשכה הטפה מן הכלים הפנימי עצמן. אבל לעולם א"א שיזדווגו הכלים הפנימים בלתי החצונים וימשיכו טפין כי זה א"א אבל להיפך אפשר כי יזדוגו כלים החצונים וימשיכו טפה מזה לזה והפנימי כאשר לא ימשיך טפין לא יקרא זווג שלם ע"ש במ"א כי המלאכים נעשים מהנשיקין ובני אדם מזווג גמור כי הנשיקין הוא התדבקות כלים החצונים אע"פ שיוצא או"פ שהוא ההבל אך עכ"ז אין שם טפת מוחין דכלים פנימים נמשכין אך לבני אדם נמשכים טפת כלים פנימים ממש והנה דוגמא שאמרנו כי מן הניצוצין שיוצאין מהכלים החצונים של עולם ההוא נעשין ממנו נשמות המלאכים עצמן כעד"ז הכלים החצונים בעצמן של האצילות כאשר יורדין אל ג' עולמות תחתונים דבי"ע נעשים ממש בחי' נשמה של עצמות אורות ההם של העולמות עצמן ורוחם ונפשם של עולמות ההם הם לבושים אל הנשמה הנ"ל (אלא שצ"ע אם יורדין ב' בחי' הכלים החצונים והפנימים נמצא כי החיצונים נעשה נשמה אל הכלי החיצון של ג' עולמות והפנימי נעשה נשמה לכלי הפנימי של הג' עולמות. או אם נאמר שאינם יורדין רק הכלים החיצונים לבדם ולזה הפירוש הב' הדעת נוטה כי העצמות אינו אלא אחד אבל אם גם כלים הפנימים יורדין א"כ יהיה למטה ב' מיני עצמות והדבר צ"ע). נמצא א"כ כי המלאכים עצמן אינם חיצוניות העולמות וכן הנשמות אינם הם עצמן פנימית העולמות רק הכוונה לומר כי מהחיצוניות י"ס שבכל עולם נמשכים ונעשים נשמות המלאכים ומפנימיות נעשה נשמות בני אדם והבן זה מאד. נמצא א"כ כי העצמות אע"פ שנחלק לב' עכ"ז אינו בפנימית אלא חלק א' פנימית תוך ב' בחי' הכלים וחלק הב' מקיף ע"ג ב' בחי' הכלים מבחוץ לכלם אכן תוך הכלים לא יש רק אור אחד לבד והוא תוך כלי הפנימי ולא תוך החיצון א' ותוך הפנימי א' אלא אור א' או"פ לבד תוך כלים פנימים והכלים הפנימים תוך כלים החיצונים. גם דע כי כמו שהעצמות נחלק לב' וכל חלק מהם נחלק לחלקים רבים כן הוא בכלים והענין כי או"פ נחלק לה' בחי' נרנח"י ואור החיצון נחלק לב' שהם יחידה חיה כן היה בכלים והענין כי הנה הכלים פנימים יש בהם ג' חלקים חלק א' שבו מתלבש נפש האו"פ וחלק ב' שבו מתלבש רוח או"פ וחלק ב' שבו מתלבש נשמה או"פ אמנם נגד חיה יחידה פנימים אין עוד כלים והטעם כי ג' כלים יש נגד ג' עולמות בי"ע שהם עצמן נר"ן שבהם אך נגד חיה ויחידה שהם כנגד אצי' אין עוד כלים כי אין שם קליפה ונודע כי אין הקליפות אלא ע"ג הכלים גם חלק חיצונית הכלים נחלק לג' חלקים אחרים והם בחי' עיבור יניקה ומוחין כמ"ש בע"ה והאמת הוא שמן הראוי היה שחיצונית יהיה ב' חלקים לבד כנגד ב' אורות מקיפים אלא במ"א כתב בפי' שג' בחי' עי"מ יש בחיצונית לבדו כמו שיש בפנימית ואמנם מה שנשאר לנו בספק הוא מ"ש מכאן ואילך והוא כי יש ב' פירושים. א' שנאמר כי ו' בחי' הכלים שהם ג' כלים פנימים וג' כלים החצונים אפשר שהם א' לא' ר"ל כי מבחוץ יש כלי א' חצון וכלי א' פנימי בתוכה ושניהן בחי' עיבור ותוך זה יש כלי א' ויש בו חיצוניות ופנימיות והם בחי' יניקה ובתוך זה יש כלי ג' ויש בו חצוניות ופנימית והנה תוך פנימיות הכלי החיצון יש נפש דאור עצמות ותוך בחי' פנימיות הכלי הב' יש רוח דעצמות ותוך בחי' פנימיות הכלי ג' הפנימי מכו לם יש נשמה דעצמות. והפי' הב' הוא שנאמר כי יש ג' כלים חיצוניות זה לפנים מזה ותוך כלי הפנימי של ג' חיצוניות מתלבשים הג' כלים אחרים דפנימית ושם באותן ג' כלים פנימים מתלבשים נר"ן דעצמות אלו הם הב' פירושים. ונחזור לענין א' כי הנה בחיצונית שהם ג' כלים הם עי"מ והם קטנות וקטנות וגדלות והם אלם ואלקים והויות וכעד"ז ממש בג' כלים פנימים הם עי"מ והם קטנות אלקים וקטנות דאלם וגדלות דהוי"ה והראיה לזה כי הרי נשמות הצדיקים הבאים מפנימית הכלים יש קטנות וגדלות כנ"ל וכן בק"ש שהוא פנימית שהוא דבור ולא מעשה ויש שם מוחין דקטנות ופנים. ונחזור לספק הב' כי פירוש היותר נכון הוא הפירוש הב' הנ"ל והענין כמ"ש בזוהר פרשה יתרו דע"ו ותרומה דקמ"ב ושלח לך דק"ע והענין כי החיצוניות הם ג' חלקים בשר ובתוכה גידין ובתוכה עצמות והנפש שורה בבשר והרוח בגידין והנשמה בעצמות בסוד כל עצמותי תאמרנה כי הוא הכלי הפנימי מכולם והעור הוא יריעות עזים שהם הקיפה והם הרקיעים דנגה ונקראים רע ובתוכו האור הנקרא ו' ונעשה עור שהוא י"א סמני הקטורת כמ"ש במ"א ויש רקיעים דקדושה שהוא העור החופף על האדם העליון י"ס אשר באותו עולם ויש פנימית של הכלים והם תוך ג' חלקי החצונית וכנזכר זוהר ויקהל דר"א ע"ש היטב עיין המעשה והדבור זה בחיצונית וזה בפנימית שהם י"ב איברים פנימים הכוללים י"ס דכלים פנימים וקצת נזכרים בתיקון ק"ל ובתקון ג' מן י"א תקונים אחרונים דקל"ח וגם זוהר פנחס רכ"ב ושם נתבאר אותן י"ב איברים הפנימים הנזכר פרשה ויקהל והם לב ומוח כבד אצטומכא וכליות כו' אשר שרשם הם המוח לב כבד חו"ב תפארת ומל' וכן בתקונים כ"א ס"א ויש בכל כלי מהם חיצונית ופנימית ולפני ולפנים כי עובי הכלי ההוא נחלק לג' ובפנימיותו נכנס הנפש או הרוח או הנשמה וזה נראה מהכתוב במ"א ענין מוח לב כבד שהם האיברים הפנימים דפנימיות הכלי גם במ"א בברוך שאמר כי הזקן והשערות הם בכלים החיצונים שהוא הגוף עצמו וכנ"ל וגם במ"א כי יטול ידיו בחיצונית שהוא גוף אדם ופינה הוא הפנימית שהוא המעיים ואצטומכא שהם מכלל האיברים הפנימים כנ"ל וגם נזכר בפי' גמור כי גוף האדם והבשר הוא החיצוניות והמוחין הוא הפנימים ובמ"א כי המוחין הם הפנימים שיוצאין מהם ה' קולות וכן מן הלב אך האכילה ושתיה הוא לאיברים החיצונים גם בפ' בהר דק"ט אמרו כי המלאכים הם מן הגוף דגרמין וגידין ועור ובשר דתליין מן גופא אך הנשמות דישראל הם איברים השכלים שהם מוח לב כבד שבהם השכל ובהם רוחין נפשין ונשמתין ע"ש אבל מה שצריך לפרש הוא עתה ענין עי"מ של החיצון ושל הפנימי מה עננו והוא צ"ע גדול כי לעולם יש לנו כלל כי בעיבור יניקה וגדלות יש וחין וכל ג' מוחין אלו באים מלובשים בג' לבושים שהם ג' כלים החצון ואמצעי ופנימי דאמא ומוחין דקטנות או דגדלות הם זולת הלבושים הנ"ל אכן במ"א כתב בפי' כי המוחין דקטנות דעיבור ויניקה אינם רק הלבושים דנה"י אמא בלבד והרי הם עצמן המוחין אך בגדלות יש לבושים דנה"י דאמא והם אהי"ה הפנימים ועוד מוחין ממש בתוכם והם הויות. והנלע"ד באמת כפי הנ"ל במ"א העיקרי כי גם בקטנות יש מוחין דהויות ומוחין דאלקים והענין כי בחצוניות הכלים שהם גופא דז"א יש בו עי"מ וכל אלו יש בהם מוחין ג"כ והם הלבושים הג' עצמן הנה"י דאמא שהם אלם עיבור ואלקים הם ביניקה ופנימיות שהם גדלות אהי"ה כנזכר במ"א והפנימי שהם המוחין עצמם הם ג' בחי' והם כולם הויות שהם בעיבור מוחין דהויות תוך מוחין דקטנות דאלם שהם עצמן הם לבושי נה"י החצוניות דאמא וביניקה יש מוחין דהויות תוך מוחין דקטנות אלקים שהם לבושי נה"י אמצעים דאמא ובגדלות יש מוחין דהויות תוך מוחין דאהי"ה שהם עצמן הם לבושים נה"י הפנימים דאמא נמצא כי המוחין דהויות עיבור ויניקה וגדלות הם ג' כלים הפנימים ואלו אינם בחי' נה"י דאמא רק פנימותן והם טפת זווג דאו"א והם מוחין עצמן דז"א אך המוחין דחיצונית הם אלם אלהים אהי"ה הם ג' בחי' נה"י דאמא חיצונית ואמצעית ופנימיות ובערך אמא הם לבושים ובערך ז"א הם המוחין דחיצוניות וגוף ז"א עצמו הוא ג' חלקי החיצון. באופן כי חלקי החיצונית דז"א שהם גוף בשר גידים ועצמות וכן ג' חלקי הפנימית שהם ג' מוחין דהויות דעיבור ויניקה וגדלות ב' בחי' אלו הם בחי' ז"א עצמו אמנם ג' המוחין דחיצוניות דעיבור יניקה ומוחיון הם כולם ג' מיני לבושי דנה"י דאמא ואינם בחי' ז"א. אך דע כי כמו שיש (ג') כלים דחיצונית דז"א עצמו ועוד ג' מיני מוחין בתוכה שהם ג' לבושי נה"י דאמא כן הוא בפנימית שהם לב וכבד וריאה וכליות כו' ובכל האיברים הפנימים שבהם טחול קורקבן בני מעיים כי כל אלו יש בכל א' מהם ג' כלים שהוא חיצוניות אבר ההוא ואמצעיתו ופנימיותו וכולם נקרא איברים פנימים ובתוכם יש המוחין עצמן של הראש שמתפשטי ן ע"י הוורידין וצינורות בכל אלו האיברים באופן כי הם בשר גידין ועצמות והם חיצונית הגוף עצמו דז"א ובתוכם ג' מיני מוחין שהם ג' מיני לבושי נה"י דאמא ויש לב ריאה כבד כו' הם פנימית ז"א ובתוכם ג' מיני מוחין דז"א עצמו נמצא כי הפנימית הכל הוא בחי' ז"א בין הכלים ובין המוחין אבל חיצונית הכלים הם דז"א והמוחין של לבוש דאמא וא"כ כך הוא הסדר ג' חלקי חיצונית דבשר וגידין ועצמות דז"א עצמן ובתוכם ג' חלקי פנימית שהם לב ריאה כבד כו' דז"א עצמו ובתוכם ג' לבושי נצח הוד יסוד דאמא עצמן שהם המוחין דז"א ובתוכם ג' מוחין פנימים דז"א עצמו ובתוך הכל הם האורות נר"ן כו' ונמצא כי כמו שהחצונית שלהם חיצונית ממש כן המוחין שלהם החיצונים ולבושים דאמא וכמו שהפנימי היא פנימית גמור כן המוחין ששלהם הן מוחין גמורים ממש ואינן לבושים: