# ספר עץ חיים — שער מב פרק ב

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/118/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער מב פרק ב
ואחר שבארנו כי כל הנאצלים כולם בחי&#x27; א&#x27; הכוללת כל ד&#x27; יסודות שהם ד&#x27; אותיות יהו&quot;ה 
שהם ד&#x27; עולמות אבי&quot;ע ושיש להם בחי&#x27; עליונה חמישית אמצעי בינם לבין א&quot;ס נבאר עתה כל 
עולם ועולם בכללות ואח&quot;כ נחזור בהם בע&quot;ה לבאר יחד כולם בכללות א&#x27;. והנה כל מה שנברא 
בעולמות כולם אינם רק ד&#x27; בחינות שהם הוי&quot;ה כנ&quot;ל והם בחי&#x27; רוחני הנקרא נשמה ובחי&#x27; 
איברי הגוף ובחי&#x27; המלבושים ובחינת הבית ונדבר בעולם האצילות ומשם יובנו כל השאר כי 
הנה פנימית כל האצילות הוא הרוחניות הנקרא נשמה והיא מלובשת תוך איברי הגוף הנקרא 
כלים שהם הי&quot;ס הנקרא ראש וזרועות וגוף. ונחזור לענין הגוף כי זה הבחי&#x27; הוא י&quot;ס עשר 
מדות כי יש בהם גבול ומדה כמ&quot;ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה שהוא רל&quot;ו אלפים רבבות 
פרסאות כו&#x27; וגוף הזה מלובש תוך לבושי דאצילות וכמו שארז&quot;ל בי&#x27; לבושים נתלבש הקב&quot;ה 
לבוש של גאוה שנאמר ה&#x27; מלך גאות לבש וז&quot;ס הנזכר בפרקי היכלות כי שם החלוק של הבורא 


יתברך נקרא זהריא&quot;ל כו&#x27; אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל אמנם בערך הא&quot;ס נוכל לכנותם 
בשם מדות וספירות גם אל הנשמה. והנה המלבושים האלה הם בתוך בחי&#x27; הבתים שהם ז&#x27; 
היכלות דאצי&#x27; שהם בחינת העולם בעצמו שהם השמים והארץ והאויר ששביניהן כי כל זה בחי&#x27; 
הבתים והם נקראים עולם אצילות אשר בתוכו יושב האדם העליון שהוא נשמה וגוף ולבושי 
מל&#x27; נתונים בהיכל מלך עליון שהוא כללות עולם האצילות ואלו הד&#x27; בחי&#x27; הם בחי&#x27; הי&quot;ס 
המתחילין מחכמה הנ&quot;ל ויש בהם ד&#x27; בחי&#x27; כנ&quot;ל ועוד יש בחי&#x27; הכתר שהוא בחי&#x27; הה&#x27; הנ&quot;ל 
שורש לכולם ויש בה ג&quot;כ שורש ד&#x27; בחי&#x27; הנ&quot;ל ונמצא שבחי&#x27; האור והנשמה שבכתר שורש לי&quot;ס 
הנשמות דאצילות המתחילין מחכמה כנ&quot;ל ובחי&#x27; הגוף שבכתר הוא שורש לי&quot;ס הגופות שבי&quot;ס 
דאצילות המתחילין מחכמה כנ&quot;ל ובחי&#x27; הלבושים שבכתר הוא שורש לי&quot;ס הלבושים שבי&quot;ס 
דאצילות המתחילין מחכמה כנ&quot;ל ובחי&#x27; היכל שבכתר שורש לי&quot;ס ההיכלות שבי&quot;ס האצילות 


המתחיל מחכמה כנ&quot;ל. אח&quot;כ נברא עולם הבריאה ע&quot;ד הנ&quot;ל ממש כי דרך המסך שהוא קרקע 
ההיכל דאצילות האיר למטה ונחתם שם חותם כל מה שהיה בעולם האצילות ונקרא עולם הבריאה 
יען הוא אור של תולדה ואינו אור עצמו העליון ואמנם כיון שהוא חותם האצילות צריך 
שיהיו בו כל הבחי&#x27; אשר באצילות והוא כי בחי&#x27; הכתר שהוא בחי&#x27; הה&#x27; הכלולה מד&#x27; בחי&#x27; 
הנ&quot;ל החתים כתר בראשש הבריאה כמוהו ומאור הכתר דאצילות נחתם אור הכתר דבריאה ומגוף 
כתר דאצילות נחתם גוף כתר דבריאה ומלבוש כתר דאצילות נחתם לבוש כתר דבריאה ומהיכל 
כתר אצילות נחתם היכל כתר בריאה אלא שלא נמשכו האורות אלו מכתר דאצילות ממש לכתר 
דבריאה אלא ע&quot;י מלכות שבמלכות דאצילות שהוא עתיק דבריאה כנ&quot;ל המתלבש בכתר דבריאה 
והיא המשיכה אלו ד&#x27; בחי&#x27; שבכתר דאצילות ובראם בכתר דבריאה וכעד&quot;ז עשו י&quot;ס דאצילות 
והמשיכו אורם דרך המל&#x27; הנ&quot;ל אשר בכתר הנ&quot;ל והחתימו חותם דאצילות בבריאה נשמה מנשמה 


גוף מגוף לבוש מלבוש היכל מהיכל ועל דרך זה ביצירה כי המלכות דבריאה היה עתיק מחובר 
עם א&quot;א דיצירה ושם נקרא כתר דיצירה וה&#x27; פרצופים דבריאה המשיכו והחתימו חותמם ביצירה 
ע&quot;ד הנ&quot;ל בבריאה נשמות מנשות וגופים מגופים ולבושים מלבושים והיכלות מהיכלות וכן על 
דרך זה ה&#x27; פרצופים דיצירה החתימו בחינותיהן בעשיה נשמות מנשמות וגופים מגופים 
לבושים מלבושים והיכלות מהיכלות וכעד&quot;ז הנ&quot;ל כלהעולמות יחד בכללות א&#x27;. והנה א&quot;ק הוא 
כדמיון כתר אל הי&quot;ס שבכל עולם ועולם באופן זה כי א&quot;ק הוא כתר לד&#x27; עולמות אבי&quot;ע נמצא 
כי א&quot;ק הוא כולל שורש כל הה&#x27; בחי&#x27; הנ&quot;ל שיש בכל עולם ועולם כי כתר שבו הוא ד&#x27; שרשים 
אל ד&#x27; בחי&#x27; של י&quot;ס שבו שהם נשמות וגופים ולבושים והיכלות וזה דרך פרט. אמנם דרך כלל 
הוא מ&quot;ש עתה בע&quot;ה כי כללות בחינות נשמות אשר בא&quot;ק יקראו שורש הנשמות וכללות בחי&#x27; 
נשמת אצילות יקראו נשמות דנשמות ממש וכללות נשמות בריאה יקראו גופות לערך נשמות 


אצילות וכללות נשמות דיצירה יקראו לבושים דנשמות וכללות נשמות עשייה יקראו היכלות 
הנשמה וכן כללות בחי&#x27; גופות דא&quot;ק יקראו שורש (נשמות) דגופות וכללות בחי&#x27; גופות 
דאצילות יקראו נשמות דגופות וכללות בחינת גופות דבריאה יקראו גופות דגופות וכללות 
בחי&#x27; גופות דיצירה יקראו לבושים דגופות וכללות בחי&#x27; גופות דעשייה יקראו היכלות 
הגופות וכן כללות בחי&#x27; לבושים דא&quot;ק יקראו שורש (נשמות) הלבושין וכללות לבושי 
דאצילות יקראו נשמות דלבושים וכללות בחינת לבושי דביראה יקראו גופות דלבושין וכללות 
בחי&#x27; לבושי יצירה יקראו לבושי דלבושין וכללות לבושי עשייה יקראו היכלי דלבושין 
וכללות בחי&#x27; ההיכלות דא&quot;ק יקראו שורש (נשמות) ההיכלות וכללות בחי&#x27; ההיכלות דאצילות 
יקראו נשמות ההיכלות וכללות היכלי דבריאה יקראו גופות דהיכלות וכללות בחי&#x27; היכלי 
דיצירה יקראו לבושי דהיכלות וכללות היכלות דעשייה יקראו היכלות דהיכלות וכשנדבר כ&quot;ז 


דרך כלל יהיה כן כי ה&#x27; ב
חי&#x27; א&quot;ק הם שרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה&#x27; בחי&#x27; דאצילות 
הם נשמות בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה&#x27; בחינות 
דבריאה הם גופים בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה&#x27; 
בחי&#x27; דיצירה הם לבושים בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות 
וה&#x27; בחי&#x27; דעשיה הם היכלות בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין 
להיכלות. ובזה תבין מארז&quot;ל אשתו כגופו דמיא כי הבריאה אשת האצילות היא שהרי הם חו&quot;ב 
כנ&quot;ל ואפי&#x27; שיש ג&quot;כ נשמות בבריאה נקרא גופות בערך נשמות דאצילות כי כמו שהאשה מקבלת 
מבעלה כן הגוף מקבל מהנשמה. וכן משארז&quot;ל אין בית אלא אשה הוא בעשייה כי הרי העשייה 
הוא הבית והיכל לכל ה&#x27; בחי&#x27; כנ&quot;ל. והנה עשיה אשת היצירה כנודע וזהו אין בית אלא אשה 
בבחי&#x27; העשייה וכעד&quot;ז בבחי&#x27; עשייה שבכל עולם ועולם יקרא בית לאותו עולם ובחי&#x27; בריאה 


שבכל עולם ועולם יקרא גוף לאותו עולם. נמצא דרך קיצור כל בחי&#x27; א&quot;ק נקרא שרשים 
(לנשמות) וכל בחינות אצילות נקרא נשות וכל בחינת בריאה נקרא גופות וכל בחי&#x27; יצירה 
נקרא לבושים וכל בחי&#x27; עשיה נקרא היכלות וז&quot;ש בפ&#x27; משפטים צ&quot;ד ומאן גופא דברתא דמלכא 
דא מט&quot;ט והאי גופא איהו אמה שכינתא כו&#x27; ותלת אינון אמה עבד שפחה דברתא דמלכא הרי כי 
אמה ראש מט&quot;ט שבבריאה כנודע והוא נקרא גופא כי גם יש בחי&#x27; מט&quot;ט בראש הבריאה והוא 
רישא דמט&quot;ט וכנז&#x27; פ&#x27; תצא דרכ&quot;ג ע&quot;א הכי לתתא באילנא דחיי דבריאה מסטרא דכורסיא עלאה 
תפלין דראש מט&quot;ט תפלין דיד דיליה כסא תחתון פירוש כי ראש מט&quot;ט ז&quot;א דבריאה ובינה 
דבריאה תפלין בראש דהאי ז&quot;א וכן נוקבא דבריאה תפלה של יד דהאי ז&quot;א וכן בתקונים אמרו 
כי גופא דמלכא איהו כורסיא. ולהבין כל אלו ה&#x27; בחי&#x27; שהם שרשים ונשמות וגופים ולבושים 
והיכלות ולפנים מכולם הוא הא&quot;ס כל זה יובן ממ&quot;ש בתקונים דס&quot;ה קם ר&quot;ש ואמר סבא סבא 


והא שכינתא איהו יחודא דקב&quot;ה איך קליפן בה דיוקנין דלתתא דלאו אינון מציאותה א&quot;ל ר&#x27; 
למלכא דיתיב בהיכליה מנהון מסתכלין בלבושי מנהון בגופא כו&#x27; לגאו מכולא ההוא דאחיד 
כולא וקשיר כולא דלא אתרמז בשום רמיזא ע&quot;ש היטב ותבי כל מה שהקדמנו וכן אמרו שם 
איהו חותם מסטרא דגופא כו&#x27; ונודע כי חותם הוא בריאה כמ&quot;ש בהקדמת התקונים דף ד&#x27; ואם 
נרצה נקח דרך אחר כי כל האורות דא&quot;ק נקרא יחידה ואורות דאצילות הם חיה ואורות 
דבריאה הם נשמה ואורות דיצירה הם רוח ואורות דעשייה הם נפש וכעד&quot;ז בלבושין שבכל 
העולמות ובגופות ובהיכלות כי כל לבושי א&quot;ק הם לבוש א&#x27; העליון שבכל הה&#x27; לבושים וכל 
לבושי האצילות לבושי השני כו&#x27; וזה הדרך הוא הדרך הראשון כי הריהנפש נקרא היכל רוח 
לבוש והנשמה גוף החיה נשמה יחידה שורש הנשמה נמצא כי כל הנ&quot;ל הוא בדרך פרטות בכל 
עולם ועולם כיצד אור הכתר דאצילות נקרא שורש הנשמה ונקרא יחידה ואור חכמה דאצילות 


נקרא נשמה לנשמה ונקרא חיה ואור בינה דאצילות נקרא גופא ונקרא נשמה ואור ת&quot;ת 
דאצילות נקרא לבוש ונקרא רוח ואור מלכות דאצילות נקרא נפש ונקרא היכל וכעד&quot;ז בפרטי 
פרטות וד&quot;ל. ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם הוא כי זה כל הי&quot;ס דאצילות וכתר ג&quot;כ יש 
בכ&quot;א מהם שורש נשמה לנשמה גוף לבוש היכל וכעד&quot;ז בי&quot;ע וכעד&quot;ז א&quot;ק שהוא שורש לכל 
אבי&quot;ע נמצא כי כל מה שנאצל הוא הוי&quot;ה א&#x27; כלולה מה&#x27; בחי&#x27; שהוא קוץ של י&#x27; בא&quot;ק י&#x27; 
באצילות ה&#x27; בבריאה ו&#x27; ביצירה ה&#x27; בעשייה וכל בחי&#x27; מאלו כלולה מכל הה&#x27; כי קוץ של י&#x27; 
שבא&quot;ק יש בה הוי&quot;ה א&#x27; של ה&#x27; בחינות אחרות שהם ה&#x27; בחי&#x27; הנ&quot;ל בא&quot;ק עצמו שהם א&quot;ק 
ואבי&quot;ע שבו שהם ה&#x27; בחי&#x27; שהם שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל וכן היו&quot;ד דאצילות יש בה 
הוי&quot;ה אחת הכוללת כל הה&#x27; בחי&#x27; הנ&quot;ל וכן עד&quot;ז שאר אותות בבי&quot;ע. באופן שהם ה&#x27; אותיות 
כלולים כל האחד מכולם שהם כ&quot;ה בחי&#x27; ואח&quot;כ עד&quot;ז הנ&quot;ל יש כללות אחר שכל א&#x27; מהם כלולה 


מן כל הכ&quot;ה בחי&#x27; והוא כי י&#x27; דאצילות יש בה הוי&quot;ה א&#x27; כלולה מכל ה&#x27; בחי&#x27; וכל בחי&#x27; מה&#x27; 
כלולה מה&#x27; שהם י&quot;ס שורש וי&quot;ס נשמה וי&quot;ס גוף וי&quot;ס לבוש וי&quot;ס היכל וכעד&quot;ז בקוץ של י&#x27; 
בא&quot;ק י&#x27; באצילות ועד&quot;ז באות ה&#x27; בבריאה ובאות ו&#x27; ביצירה כו&#x27; נמצא כי בקיצור הוא זה 
כי הא&quot;ק הוא קוץ הי&#x27; ויש בו הוי&quot;ה א&#x27; כוללת ה&#x27; בחי&#x27; שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל 
וכל בחי&#x27; מאלו כלולה מה&#x27; ששהם י&quot;ס שורש וי&quot;ס נשמה וי&quot;ס גוף וי&quot;ס לבוש וי&quot;ס היכל וכל 
ספירה מאלו העשר ספרות נכללו בה&#x27; פרצופים שהם השורש ואבי&quot;ע: 
 


שער מב פרק ג
ועתה נדבר בבחי&#x27; כל עולם מאלו מה ענינם דע כי השורש והנשמות והגופים הם בחי&#x27; א&#x27; 
שאין פירוד ביניהן אך הלבושים והיכלות הם ב&#x27; בחי&#x27; נפרדות מג&#x27; בחינות הנ&quot;ל ובין ב&#x27; 
אלו שהם בין הגופים ובין הלבושים שם הם מדור הקליפות והם ממש נדבקים באחור עור הגוף 
וטעם הדבר מפני שג&#x27; בחי&#x27; הפנימית יש בתוכם או&quot;פ והיותר גרוע באו&quot;פ יוצא בתוך העור 
ושם מסתיים ואה&quot;מ הוא להיפך כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר כנודע נמצא כי אור 
מקיף שבלבוש היותר פנימי הנדבק אל הגוף הוא אור המקיף היותר קטן שיש בכולם לכ 
הקליפות מדורם שם באמצע במקום שאין שם לא או&quot;פ ולא או&quot;מ והוא באמצע בין הפנימי 
למקיף ושם נקרא מקום החשך והענין הזה בכל עולם ועולם בבחי&#x27; הקלי&#x27; אשר בעולם ההוא. 
ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות נדבר בכללות והוא כי הנה נודע שבפנימית הא&quot;ק היא הא&quot;ס 
המתלבש בשורש הנשמות של י&quot;ס שבו ואלו מתלבשין בבחי&#x27; הנשמות של כל הי&quot;ס שבו ואלו 


מתלבשין בי&quot;ס של בחי&#x27; הגוף של א&quot;ק ומהראוי הי&#x27; שהי&quot;ס של הגופים יתלבשו בי&quot;ס דלבושים 
ואמנם אינו כן לסבה הנ&quot;ל אמנם ג&#x27; בחי&#x27; עתיק דאצילות מסבבות אל ג&#x27; בחי&#x27; אלו דא&quot;ק 
כיצד הרי שהי&quot;ס דגופות דא&quot;ק מתלבשים תוך י&quot;ס השרשים של הנשמות י&quot;ס דעתיק דאצילות 
ואלו מתלבשים בי&quot;ס של בחי&#x27; נשמות דעתיק דאצילות ואלו מתלבשים בי&quot;ס דגופות דעתיק 
דאצילות וכעד&quot;ז בחי&#x27; השרשים וגופים ונשמות דא&quot;א מלבישין לגופות דעתיק וכעד&quot;ז ג&#x27; 
בחי&#x27; דאבא מלבישין לא&quot;א וכן ג&#x27; בינת דאמא לאבא וג&#x27; בחי&#x27; דז&quot;א לאמא וג&#x27; בחי&#x27; נוקבא 
לז&quot;א והרי עתה נשלמו כל בחי&#x27; הגופות עד נוקבא דז&quot;א. והנה כאן באחוריים דגופות 
דנוקבא נדבקים כל הקלי&#x27; דאצילות די&quot;ס שבהם ואלו הם ע&quot;ד הנ&quot;ל בקדושה והוא כי שורש 
הכתר דקליפה שהוא בחי&#x27; השרשים דבוקה באחוריים דעור דנוקבא דקדושה ועל השורש מלביש 
נשמת הכתר דקליפה ועל הנשמה מלביש הגוף דכתר דקליפה ואח&quot;כ שורש דאבא דקליפה מלביש 


על גוף הכתר ונשמת אבא מלביש לשורש והגוף דאבא מלביש על הנשמה וכעד&quot;ז ג&#x27; בחי&#x27; אמא 
כו&#x27; עד שנמצא כי גוף דנוקבא דקליפה היא חיצוניות לכל ואח&quot;כ עליה סובבים הלבושים והם 
היפך הפנימית כל הלבושים והיכלות יותר גרועים שהם לבושי נוקבא דקליפה סובבים אל 
גופא דנוקבא דקליפה ועליה סובבים היכלות דנוקבא דקליפה ועליהן לבושים דז&quot;א דקליפה 
ועליהם היכלות דז&quot;א דקליפה ועליהם לבושי והיכלי אמא וכן של אבא וא&quot;א דקליפה. באופן 
כי היכלי דא&quot;א דקליפה הם מקיפים לכל הקליפה ואח&quot;כ עליהן מקיפים לבושי נוק&#x27; דקדושה 
ועליהם מקיפים היכלי נוקבא דקדושה ועליהם לבושי והיכלי ז&quot;א דקדושה ועליהן אמא 
ועליהן אבא ועליהן א&quot;א ועליהן לבושי והיכלי עתיק ועליהן לבושי והיכלי א&quot;ק. באופן 
שפנימית שורש הי&quot;ס דנשמת דא&quot;ק הם פנימית הכל והיכלי א&quot;ק מקיפים על הכל והקליפה 
בתוכם אמצע ב&#x27; בחינות אלו שהם בין הגופים דנוקבא דז&quot;א ובין בחינת הלבושין של הנוקבא 


עצמה דז&quot;א דקדושה והם כ&quot;כ מרוחקים מאור הגדול הפנימי כמו שהם רחוקים מאור המקיף 
הגדול והם באמצעם דמיון הארץ החומרית היושבת באמצע מרכז השמים הזכים וכל זה הוא כל 
זמן שבי&quot;ע אינן עולין ומלבישין לאצילות אבל כל זמן שהם עולין אז מסתלקין הקלי&#x27; משם 
ואז ג&#x27; בחינות דשורש ונשמה וגוף דבריאה מלבישין לגופא דנוקבא דאצילות וג&#x27; בחי&#x27; 
דיצירה מלבישין לבריאה וג&#x27; בחי&#x27; דעשיה מלבישין ליצירה. ונמצא גופות דעשיה מלבישין 
כל הבחי&#x27; כולם ועליהם קליפות דאצי&#x27; ועליהן קליפין דבריאה ועליהן קליפין דיצירה 
ועליהם קליפין דעשיה ועליהם מלבישים לבושי והיכלות קדושה דעשיה ועליהן לבושי והיכלי 
קדושה דיצירה כו&#x27; עד לבושי והיכלי דא&quot;ק זהו הנלע&quot;ד עתה ויש פי&#x27; ב&#x27; והוא שאין הקליפה 
מקיפין כל האצילות אלא ע&quot;ד שרחל יוצאת מאחורי ז&quot;א ונפרדת ממנו כך הקליפה דאצילות 
הוא כדמיון אדם א&#x27; בליעל עומד אחורי אדם דקדושה דאצילות וכשעולה הקדושה דבריאה 


באצילות אז הקדושה מלבשת לקדושה וקליפה דבריאה מקפת לקליפה דאצילות וכן עד&quot;ז 
כשעולין יצירה ועשיה ונמצא כי הקליפה והקדושה מראש אצילות ועד סופו דעשיה הם כדמות 
ב&#x27; אנשים הא&#x27; קדוש ומתלבש באצילות ואצילות בבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשיה והב&#x27; 
הוא אדם הבליעל (ואצילות שלו בבריאה שלו כו&#x27; והקליפה הוא אדם הבליעל) הכלל אבי&quot;ע 
דקליפה עומד בצדו ובאחוריו של אדם הקדוש דקדושה הכולל אבי&quot;ע דקדושה ואח&quot;כ על ב&#x27; 
בחי&#x27; אלו מקיפים לבושים והיכלות עשיה לבחינת קדושת עשיה לבד (ובתוכם אדם דקדושה 
והקליפה דעשיה) ועליהן לבושים והיכלות יצירה ומקיפין במקום ששם עומדת היצירה ובתוכם 
אדם דקדושה והקליפה דיצירה ועליהם לבושי והיכלות דבריאה ובתוכם אדם דקדושה והקליפה 
דבריאה ועליהם לבושים והיכלות דאצילות ובתוכם אדם דקדושה והקלי&#x27; דאצילות ולזה צריך 
שנודיעך ענין הלבושים והיכלות מה עניינם דע כי הלבושים הם בחי&#x27; הכלים אל או&quot;מ ובין 


כל לבוש ולבוש יש
או&quot;מ א&#x27; ואלו הם בחינות אורות דמקיפים דיושר על כל האצילות כנזכר במ&quot;א שיש ג&#x27; בחי&#x27; 
כלים המקיפים ועליהם מקיפין האורות דנר&quot;ן וכנ&quot;ל ואותן הכלים דמקיפין הם הלבושים וכ 
ההיכלות הם העגולים הנזכר בכל מקום שהם סובבים על אורות המקיף שהם הלבושים כנזכר 
והם בחינת הרקיעים המתעגלים שהם בחי&#x27; ההיכלות של עולם ההוא ולכן אלו העגולים הם 
סובבים ע&quot;כ הבחי&#x27; כי הם דמיון בתים שבתוכם דר האדם ועליהם הוא הארת המקיפים גדוליגם 
מאד שא&quot;א להם להכנס תוך גבול ומדה כי אפילו בתוך הבתים והיכלות שהם כלים גדולים 
במאד מאד אינם יכולין להתצמצם שם ומכ&quot;ש בכלים קטנים דמיון גופים ולכן אל תתמה אם 
אורות המקיפים הם בעגולים ובלבושים כי אדרבא לרוב גודלם אינם מתלבשין בגוף אלא 
במקום רחב מאד מאד וכל מה שהמקום רחב יש אור יותר גדול מקיף והדבר מובן. אמנם לב&#x27; 
הפי&#x27; הנ&quot;ל שביארנו בענין מקום מעמד הקליפה צ&quot;ע כי הרי העגולים והאורות המקיפים שע&quot;ג 


הלבושים הם סובבים מב&#x27; קצוות הראש של העולם ההוא כי הרי המקיפים והלבושים סובבים 
ע&quot;ג ראש הבריאה כנודע וא&quot;כ איך הקליפה הם עומדים ומתלבשים יחד זו בזו אצילות בבריאה 
כנזכר בענין הנהו ב&#x27; צפרין דבזוהר ויחי. ונלע&quot;ד שזה יובן במ&quot;ש במ&quot;א כי במה יוכר 
בחי&#x27; מעלת אבא על אמא וכן שאר הבחינת בבחינת העגולים והרי חצי העגולים הראשונים 
יהיו כסדר כתר על חכמה כו&#x27; אמנם חצי העגולים למטה יהיה להיפך כי עגול מל&#x27; עומד ע&quot;ג 
עגול יסוד כו&#x27; א&quot;כ במה יוכר בחי&#x27; מעלות הספירה זו מזו ושם בארנו כי יש חלונות דרך 
יושר ומשם אבא מאיר לאמא ואמא לז&quot;א כו&#x27; ועי&quot;כ ניכר מדרגת מעלתן גם ידעת ענין פתחים 
ושערי רקיעין שדרך שם עולין ויורדין המלאכים והנשמות א&quot;כ גם עד&quot;ז הנזכר שבדרך אותו 
שער השמים והרקיע שהוא חלל באמצע שהוא בחי&#x27; הפתחים דרך שם יורדין ועולין גם הקליפה 
מעולם לעולם. והנה גם עד&quot;ז הוא ג&quot;כ בענין הקדושה דאל&quot;כ האיך עולין ונכללין נוקבא 


בז&quot;א ובריאה באצילות כו&#x27; אם עגולים מפסיקין אלא יובן עם הנ&quot;ל כי יש חלל ופתח פתוח 
ודרך פתחים ההם עולה בחי&#x27; היושר של כל העולמות וזה מובן. ועתה נבאר ענין המקיפים של 
הלבושים דע כי נתבאר אצלינו שהאור היוצא דרך יסוד א&quot;א נכנס באבא מקצתו בבחי&#x27; או&quot;מ 
ומקצתו בבחי&#x27; או&quot;פ והמקיף מקיף משם ולמטה כל העולמות כולם זולת א&quot;א ואח&quot;כ וצא או&quot;פ 
דיסוד דאבא ונכנס מקצתו בבחינת או&quot;פ באמא ומקצתו נשאר בבחינת או&quot;מ ומקיף ע&quot;כ 
העולמות כולם מאמא ולמטה זולת א&quot;א ואבא וכיוצא בזה כל שאר הבחינות כולם ואח&quot;כ מאו&quot;פ 
הנ&quot;ל הנכנס באבא או באמא חוזר ממנו ממטה למעלה בסוד אור חוזר בבחי&#x27; אור השערות שגם 
הם נקרא א&quot;מ אלא שזה שהוא מבחי&#x27; אור חוזר אינו מקיף רק לאותו בחי&#x27; לבדה ממקום שיצא 
ולא יותר משא&quot;כ בראשון שהוא או&quot;מ דיושר שמעולם לא נכנס בפנים שזה מקיף כל העולם אשר 
למטה שמן המקום שיצא ממנו וצ&quot;ע כי הרי נודע כי יסוד דאמא נכנס לתוך חזה דז&quot;א וא&quot;כ 


אפילו המקיף יושר דז&quot;א היוצא יסוד אמא כנ&quot;ל כבר נכנס בבחי&#x27; פנימית אך הענין כי טרם 
הכנסו בפנים יוצא אור המקיף דיושר ואחר הכנסו נכנס או&quot;פ שכבר קדם או&quot;מ להקיף מבחוץ 
טרם הכנסו בפנים וכן הענין זה בכל המקיפים נמצא כי כשנכנס יסוד אמא בכלי החיצון 
דנפש יצא תחלה מקיף דנפש דיושר ואח&quot;כ נכנס היסוד תוך ז&quot;א ונגמר בו נפש פנימית וכן 
אח&quot;כ בבחי&#x27; הרוח ובחינת נשמה ואח&quot;כ אבא בבחי&#x27; חיה ובתוכם יסוד א&quot;א בבחינת יחידה 
ויצאו מכולם ה&#x27; מקיפין בראשונה ואחר כך נכנסו בפנימית: 
 


</div>
