{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "119", "title": "ספר עץ חיים — שער מב פרק ד", "hebrewTitle": "שער מב פרק ד", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/119/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/119/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער מב פרק ד\nונבאר ענין החשמל וקליפת נוגה הנזכר פ' ויקהל הנה כמו שג' גופות דבינה נכנסו תוך \nז\"א כנודע כן גוף חיצון מכולם שהוא העור נשאר בוץ סביב עור דז\"א והענין כי תוך כלי \nהבששר דז\"א נכנס כלי הבשר דנה\"י דאמא ובתוכו נפש פנימי דז\"א ואח\"כ תוך כלי ב' שהוא \nגידין דז\"א נכנס כלי ב' דגידין דאמא ובתוכם הרוח פנימי דז\"א ואח\"כ יש כלי ג' דעצמות \nז\"א ובתוכם כלי ג' דעצמות דאמא ובתוכם נשמה פנימית דז\"א נשאר עתה עור דבינה שהיה \nמהראוי שיכנס ג\"כ תוך כלי העור דז\"א ע\"ד השאר אכן לא כן היה אלא נשאר מבחוץ ע\"ג \nהעור דז\"א עצמו ונשארו בבחי' עור ע\"ג עור ומבחוץ לכולם הם הצלמים שהם אורות מקיפים \nדיושר דז\"א שהם הלבושים שלו כנ\"ל והקליפה כבר נתבאר לעיל שהם בין הלבושים והאור \nהמקיף דיושר ובין עור דז\"א וע\"כ הושם עור בינה מחוץ לעור ז\"א כדי שלא יוכלו הקליפות \nאשר שם לינק מז\"א כי עור הבינה מפסיק והוא בחי' החשמל והלבוש כנזכר אצלינו שנעשה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לזו\"ן מבינה בסוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף ואין זה מכלל הלבושים ממש רק הם \nבחי' עור ממש ובזה העור נאחזת הקליפה הדקה שבכולם הנקרא קליפת נגה יען בפנימיותו יש \nנגה ואור רפ\"ח ניצוצין של המלכים שנשארו לברר וזו הקליפה היא רוצה לדבק בז\"א או \nבנוקבא וזה החשמ\"ל משמרן וכאשר העונות גורמין אז החשמל מסתלק ונשאר עור ז\"א לבדו \nויש בו ניצוץ קדושה בפנימותו והוא ו' שבתוך עור והעור עצמו נשאר רע שהוא קליפת נוגה \nוהיא יונקת משם וכשמשפיע ז\"א בנוקבא יונק' קליפה ההיא ונאחזת בעור יסוד של הנוקבא \nואז מושכת אליה טפת יסוד דכורא ומוציאתו לחוץ בסוד פולטת ש\"ז והבן זה מאד וז\"ש פרשה \nתרומה קמ\"ד ובהאי נגה מפתי סט\"א לחוה כי נדבק בה בסוד ערלה שהוא רע שבעור הה' שהוא \nנוקבא הנקרא ה' ויונקת מטפה קדושה ובזה תבין מ\"ש בסוד המסך שבין אצילות לבריאה וכו' \nשהוא אותו עור של הבינה החופף על כל זו\"ן והבן כי כמו שיש צלם בפנים דה' אורות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נרנח\"י פנימיים מלובשים בנה\"י דאמא וכנגדם יש ה' מקיפים בבחי' נה\"י דלבושין דבינה \nהמתלבשת בג' כלים מקיפים דלבושים דז\"א עצמו כן יש הארת אחרת חיצונית מכולם והיא \nהארת העור דז\"א הנקרא הבל דגרמי וזו הארת ג\"כ מתלבשת תוך עור הבינה וסובבת עור הז\"א \nויש בה בחי' צלם הבל דגרמי' ונלע\"ד שהם הם בחי' הרפ\"ח ניצוצין והבן זה וזאת הבחי' \nנקרא חשמ\"ל שהוא צלם הבל דגרמי שבעור והם המלובשים האחרים ממשים בן לבושי ז\"א ובין \nלבושי נה\"י דאמא שהם כלים לאורות מקיפים כולם נקרא חשמל (ממש) ויש חשמל זכר ויש \nחשמל נקבה שהם המלבושים האמתיים אבל העור אינו נקרא חשמל גמור כי איננו לבוש נפרד \nאלא הוא כעין חשמל ולא חשמל ממש והבן זה מאד ובתוך עור זה יש כלי הנפש שהוא הבשר \nושם אופנים וחיות ושרפים וכנגדם ד' רוחות הגוף מזרח מערב וכו' ובפנים מכולם העצמות \nכמראה אדם בחי' נשמה לנשמה שמעולם אינה מתלבשת בכלי ונקרא אדם בסוד חכמה כ\"ח מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שהוא אדם והבן זה והנה במש\"ל כי הלבושים הם או\"מ ועליהם העגולים שהם הרקיעים \nוהיכלות הנקרא שמים תבין פ' עוטה אור כשלמה כי נתעטף הקב\"ה בטליתו שהוא או\"מ המתעטף \nבטליתו שהם הלבושים האמיתים יותר הפנימית ואז נוטה שמים כיריעה כי מהארת הלבושים \nיצאו משיוריהם בחי' העגולים שהם שמים שהם חיצונים מן הלבושים ונבאר עתה ענין העוה\"ז \nכי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם י' עגולים שבראש המלכות דעשייה ובאותו \nאמצעי החלל שלהם מתפשט גוף קו יושר דמלכות דעשייה דרך אמצע חלל והוא בג\"ע הארץ וע\"ג \nהגוף הזה הוא עור כנ\"ל וע\"ג העור הם הקליפה כנ\"ל וסביבותיהם הלבוששים דמלכות דעשייה \nעם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים הנזכר וזה ענין זאת ירושלים בתוך הגוים \nשמתיה וסביבותיה ארצות כי מלכות דעשיה נקרא ירושלים וסביבותיה הם הקליפה שהם הע' \nשרים הנזכר פרשה ויקהל ר\"ט וקו זה נמשך עד הקרקע נמצא כי אמצעית קרקע הוא ג\"ע הארץ \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והוא חומר זך מאד קדוש וסביבותיו הארץ הזאת חומרית מאד ששם שולטין הקליפה ובה שמרי \nהקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית הבירור והעבות כי כמו שג\"ע הארץ תכלית \nגסות ועביות של כל העולמות והיכלות עליונים דקדושה כן הארץ הזו תכלית ועביות \nדקליפות לכן כל מעשה עוה\"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד יש הבל אשר נעשה על \nהארץ ובזה תבין ענין הכינוים אשר נמצא בכל ספירה וספירה עצמו מספר כי הנה מצאנו \nכינויים בדומם כמו כסף וזהב אבנים טובות וסלעים וארץ ונהרים ויאורים והרים וגבעות \nוכל שאר פרטיות ההיכלות המכונים לבתים ושדות וקרקעות ובה' כלולים כל מיני הדומם \nבי\"ס דהיכלות ובפרטות פרטותן וכולם צודקים ממש ועד\"ז כנוים רבים בלבושים ועד\"ז \nכנוים רבים באיברים וכולם אמתיים נכוחים למוצאיהם: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער מב פרק ה\nועתה נחזור לבאר כלל גדול באורך בע\"ה בענין כל העולמות כולם של אבי\"ע הנה נודע כי \nאצילות אבא והוא חיה בריאה אמא והיא נשמה יצירה ז\"א והיא רוח עשיה נוקבא והיא נפש \nוהבן ושמע ונתחיל בבחי' ז\"א שבד' עולמות וממנו תבין שאר הפרצופים. דע כי בז\"א \nדאצילות ביארנו שיש בו ג' מיני לבושים הנקרא גוף ובתוכם ט' הויות מנוקדות נחלקים \nבבחי' הפנימיות והרוחניות שהם נרנ\"ח כנזכר בשער השמות אמנם דע כי כל אלו הויות הם \nקשר א' כי כל הוי\"ה הוא רוחניות ספירה א' כנזכר שם וא\"כ איך נכללו ד' בחי' אלו של \nנרנ\"ח בהוי\"ה א' ולא יהיה הוי\"ה לכל א' מהד' אמנם הטעם הוא כי כל זה רוחניות \nוהפנימיות אינו רק בחי' א' לבדה והיא בחי' חיה והיא נשמה לנשמה של כל ד' העולמות \nאבי\"ע בכללם וקוץ י' שבה בחי' יחידה שבה וי' חיה שבה וה' ראשונה נשמה וו' רוח שבה \nה' נפש שבה ואמנם כולם הם בחינת חיה לכל העולמות וע\"כ היא הוי\"ה א' בלבד כוללת כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הה' בחי' האלו שבכל ספירה וספירה וזה כולם בחכמה עשית הנאמר על עולם אצילות כי חכמה \nהיא חיה בכללות כל העולמות ואמנם הג' לבושים הנקרא כלים דז\"א דאצילות כולם הם בחינת \nנר\"ן של כל העולמות כולם דבי\"ע כמ\"ש בע\"ה אבל בערך חיה נקרא ג' אלו גופים שלה כי \nהרי אפי' בינה שהיא נשמה נקרא בית גופני לחכמה שהוא החיה ומכ\"ש הרוח והנפש כלל \nהעולה כי הנפש רוח נשמה של הז\"א שבכל עולמות הם הנקראים ג' כלים בעולם אצילות בז\"א \nאשר שם וחיה דזעיר אנפין של כל העולמות היא הנקרא פנימיות ונשמה דז\"א דאצילות ובזה \nתבין למה האצילות עצמות וכלים אינון חד כמ\"ש בהקדמת תקונים דף ג' וחיוהי וגרמוהי חד \nבהון לפי שגרמוהי שהם כלים דאצילות הם בחי' רוחניות גמור הנקרא נפש רוח נשמה של כל \nהעולמות ואינן נקראים כלים אלא לגבי חיה הנקרא חיוהי וזהו חיוהי וגרמוהי לרמז אל \nהחיה הנ\"ל והבן זה היטב וע\"כ (נ\"א וע\"ס) כל האצילות הוא אלהות גמור כי הכלים ממש \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אלהות נמצא כי הג' כלים דז\"א דאצילות הם בינה ת\"ת ומלכות שבו שהם נר\"ן שבו ובתוכם \nמתלבש חכמה דז\"א שהוא נשמה לנשמה דז\"א אך סדר התלבשותו הוא באופן זה כי קוץ הי' \nוהיו\"ד הם בפנים מהכל וג' אותיות אחרים מלבושים של נשמה לנשמה לבדה שהי' קומתה גבוה \nוהה' נשארה למעלה בראש הנשמה וו' יותר למטה נגד הרח ומאירה לרוח בנשמה לנשמה שבו \nומתלבש בו ע\"י התלבשות הרוח שבנשמה כי קומת הרוח קטן מהנשמה והוא מכוון נגד הרוח \nשבנשמה וה' תתאה דחיה יותר למטה ומתלבש בנפש שהוא קצרה מכולם ע\"י התלבשותה תחילה \n(נ\"א כולה) בנפש של הנששמה ואח\"כ בנפש של הרוח ואחר כך בנשמה לנשמה דנפש והבן כ\"ז \nמאד. והנה ג' עולמות בי\"ע כולם כלים גמורים ולכן אינם אלהות ולכן נקראים חותמי \nהאצילות כי הרוחניות הג' חלקי של נר\"ן בלבד של האצילות הנקרא כלים דאצילות הם האירו \nחותמם בבי\"ע ונעשו כלים גמורים לנר\"ן הנ\"ל אך החיה א\"א להחתים כלים ממש מכחה לכן לא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "היה רק ג' עולמות בי\"ע לבד נגד נר\"ן דאצילות הנקרא כלים לגבי חיה דאצילות כנ\"ל \nונודע הטעם כי אבא נקרא מחשבה ואין בו שום תפיסה אבל בינה היא נוקבא ונקרא צירי כי \nבה כח ציור לציר הכלים והיא יותר גשמית מהחיה לכן נקרא בינה לשון בנין והבן זה מכ\"ש \nמשם ואילך. ונבאר עתה עניינם הנה הנשמה יש בה י\"ס גמורות כנ\"ל כי הוא פרצוף של לבוש \nפנימי דז\"א דאצילות ובזה תבין מ\"ש בתקונים דבאות י' סליק לי' אלף רבוא ספיראן ובאות \nו' סלקין לשית אלפין רבוא והוא עם הנ\"ל כי בבחי' פרצוף הג' כלול מי\"ס ולכן סלקין \nלחשבון עשרה אבל בפרצוף הב' האמצעי הכולל ו\"ק בכל ספירה מהם ולכן לא סלקין אלא \nלחשבון ו' אלף כו' ודע כי כל הנ\"ל הוא בין בא\"א בין באבא בין באמא דאצילות ועד\"ז \nבכל ה' פרצופים דבי\"ע. ופ' י\"א וי\"ב הם כתובים בסוף שער מ\"ב: \nשער כללות אבי\"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער מב פרק י\"ג מ\"ת\nהנה נתבאר אצלינו כי ד' עולמות אבי\"ע הם כלולים בד' אותיות הוי\"ה והנה ד' אותיות \nהוי\"ה הי' היא בחכמה ה' בבינה ו' בז\"א ה' במלכות נמצא כי אצילות הוא בחינת חכמה \nבריאה בחינת בינה יצירה בחי' ת\"ת עשיה בחינת מלכות ופשוט הוא כי כמו שהאצילות עצמו \nנחלק לד' בחינות אלו כי הם כללות ד' עולמות אלו והנה כנגד האצילות כתיב כולם בחכמה \nעשית כי כל האצילות כולו נעשה בסוד חכמה. וביאור הענין הוא דע כי אור העליון המאיר \nמן המאציל הוא מתגלה באבא הנקרא חכמה והוא מתעלם ומתלבש בתוכו בלי שום מסך אחר משום \nדעד הכא אתגליא א\"ס עד המחשבה הנקרא חכמה אמנם מחכמה ולמטה אין אור א\"ס ממש מתגלה \nאבל אבא הוא מתפשט ומתלבש תוך כל האצילות והוא המחיה אותם. והנה נודע כי אבא מתלבש \nבאמא ואמא בז\"א כו' וא\"כ איך אינו אומרים עתה כי אור אבא מתגלה בתוך כל אצילות אבל \nביאור הענין דע כי אור העליון הגיע עד אבא בהתרחבות גדול בלי מחיצות ולכן עד אבא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הנק' חכמה נק' הכל חכמה אבל מאבא ולמטה נתוסף שינוי א' והוא כי אבא התלבש תוך אמא \nואמא תוך ז\"א ואמנם אור עצמות אבא ממש הוא מתפשט תוך אמא ואמא אינה מעברת האור אל \nז\"א דרך מסך ומחיצה כלל אלא דרך חלון שהוא בחי' פי היסוד שלה המלובש תוך ז\"א (אמנם \nעצמות אור אבא ממש מתפשט תוך ז\"א) כנודע ומשם מתגלה אור אבא ממש רק האמא נעשית \nמחיצה ומעכבת שלא יצא אור אבא אל ז\"א זולת דרך בה כנ\"ל ונעשית אמא מעברת ודרך לעבור \nדרך בה אור אבא אל ז\"א נמצא כי עצמות אור אבא נמשך לז\"א והשינוי הנתוסף בו אינו רק \nשהג\"ר נמשך בהם אור עליון בהתרחבות גדול אמנם הז\"א שהוא ו\"ק ונוקבא שהיא המלכות \nאע\"פ שמקבלים אור עצמות עכ\"ז אינם מקבלין אותו רק דרך חלון שהוא פי היסוד דאמא כנ\"ל \nאבל האור בעצמו אינו משתנה כלל וזהו הענין כולם בחכמה עשית כי כל אור העליון הוא \nבאבא ממש בהתרחבות גדול משם ולמטה מקבלין ממנו כולם דרך חלון אמנם בריאה היא נקראת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בחי' בינה כנ\"ל והטעם לפי שהבריאה אינה מקבלת האור אלא דרך מסך ממש ונודע כי אור \nהעובר דרך מסך אינו עצמות האור הראשון רק תולדתו וע\"כ נקרא משם ואילך בשם בריאה \nחדשה ואיננו מכלל עולם אצילות וזהו ההפרש שביניהן ואמנם ענין מסך זה ביארנו במ\"א \nוהענין בקיצור כי הנה הבינה היא אם הבנים ושומרת אותם כנשר יעיר קנו וגו' יפרוש \nכנפיו יקחהו כדרך העוף הפורש כנפיו ומכסה בניו שלא יקחום עופות אחרים כך הבינה מחמת \nיראתה מהחצונים שלא יתאחזו בבניה שהם זו\"ן אשר שם יש יכולת להחיצונים להתאחז משא\"כ \nבבינה עצמה כנודע שאין אחיזה לחיצונים בה ולכן שומרת אותם תחת כנפיה ונעשית להם \nמחיצות כדוגמת ענני כבוד שהיו לישראל שהיו נשמרים על ידם מאבני בליסטראות וחיצים \nשהיו זורקין בהם המצריים ועמלקים והנה הבינה חופפת ומכסה עליהם מכל צדדיהם אף למטה \nתחת רגליהם והנה הלבוש החיצון של הבינה נקרא חשמ\"ל גי' מלבוש וזהו המלבוש הוא מקיף \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ולבוש לזו\"ן ואל תטעה לומר כי זהו האור המקיף של ז\"א כי אור המקיף של ז\"א אע\"פ שהוא \nמהבינה עכ\"ז אינו בחי' זה המלבוש שאנו מדברים בו עתה כי הלבוש הזה הוא בינה חיצונית \nולבוש הבינה המלבשת את ז\"א בסוד מלבוש ממש ולא בסוד או\"מ מבחוץ ע\"ג המלבוש וטעם \nהדבר הוא כנזכר כי הנה אין יכולת להחיצונים להתאחז בבינה אלא בזו\"ן וכדי שלא יוכלו \nהחיצונים לקבל אור מהם ולינק מהם לכך הבינה מלבשת אותן להפסיק בינם לבין החיצונים \nע\"י החשמ\"ל הזה אע\"פ שאורו מועט מאד מאור זו\"ן לפי שאינו רק בחינת מלבוש לבד אמנם \nלהיותו מלבוש הבינה עצמה אין יכולת להחיצונים להתאחז בו. ועוד טעם אחר כי עביות \nהמלבוש הזה מפסיק ביניהן ובין זו\"ן והענין הוא דע כי הקליפה והחיצונים הם עומדים \nויושבים תמיד באמצע בין או\"פ אל המקיף ושם מקומם ומצבם ומעמדם. והענין במה שהודעתיך \nכי א\"א מלבוש ע\"ג עתיק ואו\"א מלבישין לא\"א וזו\"ן מלבישין לאו\"א וכ\"ז בחינת או\"פ \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נמצא כי או\"פ של עתיק הוא יותר פנימי מכולם ושל א\"א חוצה לו וכן הענין עד שנמצאת \nשהנוקבא דז\"א חיצונה מכולם אמנם המקיפים הם להיפך כי המקיף של הנוקבא עצמה הוא יותר \nפנימי מכולם והוא סמוך עם פנימי שלה ועליו המקיף של ז\"א ועליו מקיף אמא כו' עד \nשנמצא מקיף של עתיק חיצון ומקיף ע\"ג כולם נמצא כי בבחי' הפנימי' העתיק פנימי מכולם \nובבחינת המקיפים העתיק מקיף את כולם. וטעם הדבר להותו גדול מכולם אין כח בשום אור \nלסובלו בתוכו ולהקיפו ולכן מקיף העתיק היותר גדול מכולם נשאר בחוץ מקיף לכולם והנה \nהקליפות והחיצונים הם העומדין בין או\"פ אל המקיפין פניהם אל האו\"פ של המל' ואחוריהם \nאל אור המקיף כי אין בהם כח להסתכל ולינק מן המקיף כי הוא גדול מהפנימי כנודע ונמצא \nכי אין מקום אל הקליפה רק באמצע בין או\"פ של הנוקבא ובין המקיף שלה עצמה ואף כשגורם \nהחטא ויונקים הקליפה אך גם מז\"א עצמו כנודע אינם יונקים ממנו אלא דרך אמצעית נוקבא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דז\"א המפסיק בינם ובי\nן הז\"א. גם טעם אחר כי אם היה המקיף של עתיק פנימי משאר המקיפים והיה קרוב אל או\"פ \nשל הנוקבא דז\"א נמצא שהיו הקליפה קרובים אל המקיף הגדול של עתיק ואין ראוי להם כן \nרק שיהיו נתונים בין האורות היותר קטנים שבכולם שהוא בין הפנימי של הנוקבא שהוא קטן \nוגרוע מכל הפנימים ובין המקיף שלה שהוא קטן מכל המקיפים וכפי ערך גדלות האורות בין \nמבחי' הפנימים ובין מבחי' המקיפים כן שיעור הרחקתן מהקליפה נמצא כי הפנימי של עתיק \nוהמקיף של עתיק הם רחוקים מהקליפות בתכלית הריחוק והפנימי והמקיף של הנוקבא הם יותר \nקרבים אל הקליפ' והחיצונים בתכלית הקירוב ונחזור לענין כי להיותן הקליפ' במקום הזה \nאנו יראים שלא יתאחזו הקליפ' לינק מאו\"פ של מל' הנקרא נוקבא דז\"א כי אצלה הם עומדים \nולכן בינה אמא עלאה מכסה עליהם במלבושים וכנפים. ואמנם ענף לבושים וכנפים אלו הם כך \nכי כבר נתבאר כי נה\"י של אמא הם נכנסים ומתלבשים גו רישא דז\"א בסוד מוחין כנודע \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואמנם הלבוש היותר חיצון שבכל לבושים נה\"י של אמא אינו נכנס גו רישא דז\"א אמנם נשאר \nמבחוץ של זו\"ן ומכסה עליהן בבחי' מלבושים ועומד מבחוץ להם מכנגד נ\"ה עצמן שנכנסו \nבפנים גו רישא דז\"א וזה הלבוש כהוא סוד חשמ\"ל העליון של אמא עלאה והבן זה היטב \nפירוש החשמ\"ל מה ענינו וזכרהו. וע\"י מלבוש הזה דחשמ\"ל אין יכולין הקליפ' לינק מזו\"ן \nמאו\"פ שלהם באופן כי רוב עביות או רוב הזכות והבהירות מונע את החיצונים לינק רק \nמהבינונים ואינם יכולין להביט בו ולכן מהמקיף של נוקבא אינם יכולין לינק מרוב אור \nשלו ומהחשמ\"ל אינם יכולין לינק מרוב עביו אמנם כשישראל חוטאים ח\"ו אז גורמין \nהסתלקות האם העליונה מעל הבנים ואז יכולין לינק מאו\"פ של זו\"ן והבן זה היטב סוד \nהסתלקות האם מעל הבנים מה ענינם והנה החשמ\"ל הזה מלביש ומקיף לזו\"ן מכל צדדיהם \nאפילו מתחת רגליהם ומה שהוא מצדם נקרא מלבושים ומה שהוא מתחת רגליהם נקרא מנעלים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והבן זה היטב וכבר נתבאר כי מלביש גימטריא חשמ\"ל גם נעל נקרא לסיבה זו כי כבר ידעת \nכי ג' אהי\"ה יש בבינה א' של מלוי יודי\"ן בג\"ר שבה ושל מלוי אלפין בג' אמצעית שבה \nושל מילוי ההי\"ן בג' אחרונים שבה נמצא כי אהי\"ה דההי\"ן בנצח הוד (יסוד) דבינ' אשר \nלבושם הוא חשמ\"ל כנזכר והנה ממנו נעשה בחי' נעל תחת רגליהן של זו\"ן כנ\"ל. והנה שם \nאהי\"ה במילוי ההי\"ן גיטריא נע\"ל. ונחזור לענין כי הנה נעל הזה הנזכר הוא עצמו בחי' \nהמסך הנ\"ל המפסיק בין אצילות לבריאה וכבר נודע איך כל אצילות מלובש זה לתוך זה עתיק \nבתוך א\"א (וכו') וזו\"נ חוץ מכולם. והנה דרך המסך הנקרא נעל מאירין כולם דרך רגלים \nכי רגלי עתיק מאירין דרך רגלי א\"א כו' עד שמאירין רגלי זו\"ן ועוברים דרך המסך הזה \nאל הבריאה ועל ידי דרך המסך נחתמים ונחקקים כל האורות שבאצילות למטה בבריאה נ\"ל כי \nכמו שעובר אור הרגלים עצמן כך עובר אור כל הגוף כולו דרך רגלים ומאיר למטה והנה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "נמצא כי כל אור האצילות שיוצא ויורד אל הבריאה הוא דרך זה המסך של הבינה הנ\"ל הנקרא \nנעל אלא שהוא בחי' חיצונית ולבושים החיצונים כנ\"ל ובזה לא יקשה בעיניך כי כפי זה \nהיה נראה שאור הבריאה אורה גדול מאור נוקבא דז\"א דאצילות כי היא מקבלת מז\"א והבריאה \nמקבלת מבינה אין זו תימה כי מסך זה אינו רק לבוש היותר חיצון של הבינה אמנם עכ\"ז \nבחי' בינה נקרא. ולכן אמרו בתקונים בינה ר\"ל אמא מקננא בכורסייא שהוא ענין החשמ\"ל \nהזה והבן. ונמצא כי האצילות אור העצמות הוא שם אבל הבריאה הוא אור הבא ע\"י מסך אלא \nשהוא מסך קרוב כי בינה העליונה נעשה מסך עליה וע\"י מקבלת האור שלה אמנם היצירה אינה \nמקבלת האור שלה מבריאה רק ע\"י מסך וריחוק ואע\"פ שיש לה מסך אחר העומד בין אצילות \nלבריאה עכ\"ז אין אנו מונין אלא המסך המתחדש אליו בין בריאה ליצירה וכעד\"ז בעשיה \nאינו נמנה רק המסך החדש שבין היצירה אליו כי הוא לדו הנתוסף בה והנה ענין מסך \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וריחוק זה הוא כי הנה הבריאה היתה מקבלת ע\"י מסך בינה דאצילות אבל היצירה מקבלת מן \nמסך חדש ת\"ת דבריאה כי הת\"ת דבריאה הוא מקיף ומלביש אל המלכות דבריאה מכל צדדיה \nואפילו מתחת רגלם ונעשה שם רקיע ומסך א' מפסיק ביניהן ודרך המסך הזה דת\"ת דבריאה \nיורד האור דבריאה אל היצירה וז\"ש בתקונים הת\"ת מקננא במט\"ט וכן אמרו שם שית סטרין \nמקננא ביצירה והנה מהראוי הוא שכמו שלא נתרחק האצילות מבריאה רק מבינה כך מהראוי \nשיתרחק היצירה מבריאה ויקבל היצירה האור לה מבריאה דרך מסך בינה דבריאה וטעם הדבר \nשמעתי ושחכתי והרי נתבאר כי יש ביצירה מסך וריחוק והנה העששיה אינה מקבלת מיצירה \nאלא על ידי מסך וריחוק ומיעוט והענין כי מלכות דיצירה עשה מסך תחתיה כדי שלא ירד \nאור עצמותה אל העשיה אלא דרך מסך מלבוש החיצון אשר לה ודרך המסך ההוא עובר האור \nמיצירה אל העשיה וז\"ש בתקונים מלכות מקננא באופן שהוא עשיה עולם האופנים והרי שיש \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "מסך וריחוק כי גם\nכאן היה מהראוי שכמו שהיצירה קבלה אור מהבריאה ע\"י מסך ת\"ת דבריאה כן העשיה תקבל \nאור היצירה דרך מסך מת\"ת דיצירה ואינה מקבלת אלא ממלכות דיצירה וזה ענין ריחוק הב' \nהנתוסף בו וגם זה נקרא מיעוט כי אם המלכות דיצירה היה לה אור מפאת עצמה אעפ\"כ לא \nהיה נק' רק ריחוק בלבד אבל כיון שהמלכות לית לה מגרמה כלום והיא אספקלריא דלא נהרא \nנמצא כי ג\"כ נקרא מיעוט כי אורה ג\"כ ממועט משאר ספירה לטעם הנ\"ל כי אם היתה דכורא \nאע\"פ שהיתה אחרונה לא היה רק בחי' ריחוק אבל עתה נקרא ג\"כ ריחוק ומיעוט והנה נתבאר \nכי יש בעשיה מסך וריחוק ומיעוט: \n \n", "en": ""}]}
